גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
34 יחסים: ממצוא חפצך, מסכת שבת, מלאכת מחשבת, מלאכה שאינה צריכה לגופה, אמת המים שבמקדש, אמירה לנוכרי, אפרים דיינרד, איסור סירוס, סוריא, ערב פסח שחל בשבת, ערב שבת, עובדין דחול, קורבן פסח, רדיית הפת, רות גביזון, שמיני עצרת, שמיטת קרקעות, שבת, שבות (פירושונים), שביעי של פסח, שכר שבת, לוח השנה במגילות קומראן, חליבה בשבת, חגי ישראל ומועדיו, חילול שבת, חיים לנסקי, בין השמשות (יהדות), גזירת מקח וממכר בשבת וחג, גוי של שבת, דער נסתר, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, הלכות שבת, הואיל, ישראל קלוזנר.
ממצוא חפצך
האיסור ממצוא חפצך הוא איסור הלכתי בהלכות שבת האוסר לעשות ביום השבת מעשים כהכנה לדברים האסורים בשבת, גם אם המעשים האסורים עצמם יַעָשוּ בחול בלבד.
חָדָשׁ!!: שבות וממצוא חפצך · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: שבות ומסכת שבת · ראה עוד »
מלאכת מחשבת
מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: שבות ומלאכת מחשבת · ראה עוד »
מלאכה שאינה צריכה לגופה
בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.
חָדָשׁ!!: שבות ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »
אמת המים שבמקדש
אמת המים שהייתה בבית המקדש הייתה הפתרון הטכני לניקוז הנוזלים הרבים שנקוו על רצפת בית המקדש מתחת למזבח, כתוצאה מדמי הקרבנות הרבים שנשחטו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שבות ואמת המים שבמקדש · ראה עוד »
אמירה לנוכרי
אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.
חָדָשׁ!!: שבות ואמירה לנוכרי · ראה עוד »
אפרים דיינרד
עמוד השער של הספר 'מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ומצרים ' משנת 1883. לעיון בספר המלא https://www.eretzisrael.co.il/1883-מסע-בארץ-הקדם-אפרים-דיינארד/ לחצו כאן. אפרים גרשון דיינרד (נכתב גם דיינארד; שם עטו: אדיר; תר"ו, 1846, שוסמאקן, לטביה – כ"ח בסיוון ה'תר"ץ, 24 ביוני 1930, ניו יורק), היה ביבליוגרף וסופר עברי ואידי (כתב גם באנגלית), אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שבות ואפרים דיינרד · ראה עוד »
איסור סירוס
איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לסרס אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: שבות ואיסור סירוס · ראה עוד »
סוריא
סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח מצפון-מזרח לארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שבות וסוריא · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: שבות וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: שבות וערב שבת · ראה עוד »
עובדין דחול
השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.
חָדָשׁ!!: שבות ועובדין דחול · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: שבות וקורבן פסח · ראה עוד »
רדיית הפת
רדיית הפת בהלכות שבת היא הפרדת הפת האפויה מדפנות התנור אליו הייתה מודבקת במהלך אפייתה.
חָדָשׁ!!: שבות ורדיית הפת · ראה עוד »
רות גביזון
רות גַּבִיזוֹן (28 במרץ 1945 – 15 באוגוסט 2020) הייתה פרופסור, ומופקדת הקתדרה על שם חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים (פילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי) באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאתה, מייסדת ונשיאת מרכז מציל"ה.
חָדָשׁ!!: שבות ורות גביזון · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: שבות ושמיני עצרת · ראה עוד »
שמיטת קרקעות
ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: שבות ושמיטת קרקעות · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שבות ושבת · ראה עוד »
שבות (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבות ושבות (פירושונים) · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: שבות ושביעי של פסח · ראה עוד »
שכר שבת
שכר שבת הוא איסור שאסרו חז"ל לקבל שכר על מלאכה שנעשתה בשבת, אפילו שמותר לעשותה, משום שחששו שמא יבואו לעשות בשבת מקח וממכר, האסור כגזירה שמא יכתוב.
חָדָשׁ!!: שבות ושכר שבת · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: שבות ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
חליבה בשבת
חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.
חָדָשׁ!!: שבות וחליבה בשבת · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: שבות וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: שבות וחילול שבת · ראה עוד »
חיים לנסקי
חיים לֶנסקי (1905–1943) היה משורר עברי בברית המועצות.
חָדָשׁ!!: שבות וחיים לנסקי · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: שבות ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
גזירת מקח וממכר בשבת וחג
גזירת מקח וממכר בשבת וחג היא אחד מאיסורי שבות.
חָדָשׁ!!: שבות וגזירת מקח וממכר בשבת וחג · ראה עוד »
גוי של שבת
מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).
חָדָשׁ!!: שבות וגוי של שבת · ראה עוד »
דער נסתר
בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.
חָדָשׁ!!: שבות ודער נסתר · ראה עוד »
המחלוקת על הסמיכה ביום טוב
סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.
חָדָשׁ!!: שבות והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב · ראה עוד »
הלכות שבת
הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.
חָדָשׁ!!: שבות והלכות שבת · ראה עוד »
הואיל
בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.
חָדָשׁ!!: שבות והואיל · ראה עוד »
ישראל קלוזנר
ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.
חָדָשׁ!!: שבות וישראל קלוזנר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבות
