גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
356 יחסים: ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל, מאמר תאולוגי-מדיני, מסע אברהם לארץ כנען, מערת עלמה, מעוז צור, מצודת אנטוניה, מרשה, מרד החשמונאים, מרדכי היהודי, משמרת מעזיהו, משמרת הקוץ, משמרת ידעיה, משמרת יהויריב, משפחת בית טוביה, משלוח מנות, משה יהלום, מתנות עניים, מתרגמים עבריים, מלאכי, מטבעות החשמונאים, מבנה בית המקדש, מבצר ארטבה, מגדל חננאל, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מדרשי הלכה, מולדה (אתר מקראי), מוזיקה יהודית, מיניות ביהדות, מיזוג גלויות, מיהו יהודי, א' בטבת, אמנת נחמיה, אמנות חזותית בישראל, אמנות יהודית, אסף בן ברכיהו, אסתר אשל, ארמית בבלית, ארץ ישראל, ארכאולוגיה מקראית, אשדוד, אל-בירה, אלוהים (יהדות), אלכסנדר רופא, אלכסנדר דיומא הבן, אליעזר ברגמן, אליהו עקיבא רבינוביץ', אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, ..., אבלה נפשי וחשך תארי, אגודת עזרא, אדריכלות בירושלים, אוצר הארץ, אורי קציר, אוריאל רפפורט, אוהד אזרחי, אידו (ראש גולת כספיא), איוב, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי גינתון, נקבת השילוח, נתן מיליקובסקי, נחמיה, נחמיה (פירושונים), נחשתא בת אלנתן, נבלט (אתר מקראי), נבוכדנצר השני, נביא, נביאים, נועדיה, ניסן, נישואי תערובת ביהדות, סנבלט, ספר מיכה, ספר איוב, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר זרובבל, ספר זכריה, ספר חגי, ספר ירושלים (סדרת ספרים), ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספר יהודית, ספר יואל, סיגד, עמרי שרת, עמון, עשרת השבטים, עשרת היוחסין, עשרה בטבת, עליות קדומות לארץ ישראל, עליית עזרא ונחמיה, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עזקה, עזרא (פירושונים), עזרא הסופר, עזרא החיצוני, עגונות, עדו הנביא, עדולם, עדיה חורון, עולי בבל, עין גדי (יישוב עתיק), עיר דוד, פלסטינים, פלר דה ליס, פונדק, פינחס, צפורה טלשיר, צקלג, צרעה (אתר מקראי), צרדה, צבי הרמן שפירא, צדקיהו, צדדה, צום גדליה, צור (לבנון), צובה, ציונות, קאסטה, קנסו של עזרא, קנת, קעילה, קציר, קריית אונו, קללת עזרא הסופר, קבר בני חזיר, קדרות ביתא ישראל, קדושת ארץ ישראל, קהל הגולה, קהילת יהודי בית תנורא, קורבן פסח, קיבוץ גלויות, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשון לציון, ראשית ישראל, רקפת גינסברג, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רשימות היחש של יהודה, רבי יהודה הנחתום, שמעון הצדיק, שמיטת קרקעות, שם תאופורי, שנת שמיטה, שער שושן, שער שכם, שער האשפות, שפות באימפריה הרומית, שריה בן נריה, ששבצר, שלילת הגלות, שבתי (שם פרטי), שבט מנשה, שבט אפרים, שבט בנימין, שבט יהודה, שבטי ישראל, שבי ציון, שומרון קול תתן, שושן צחור, שכם הקדומה, שכניה בן יחיאל, שירי המעלות, שיבת ציון (פירושונים), תמוז, תנ"ך, תנו רבנן (שיר), תענית, תעודות אל-יהודו, תפילת האדם (סידור תפילה), תקוע (יישוב מקראי), תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי התנ"ך, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תתני, תל אשדוד, תל איילון, תל קסילה, תל קילא, תל רחוב, תל חדיד, תל בטש, תל בית שמש, תלמוד תורה, תלמוד תורה מורשה, תדף, תהילים פ', תהילים קכ"ו, תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד), תורה, לשכת הגולה, לוח השנה במגילות קומראן, לוח התקופות בארץ ישראל, לוחיות ברכת כהנים, לוד, ט' בטבת, טלמון, טבת, טוביה, טוביה העמוני, זנוח, זרובבל (פירושונים), זרובבל בן שאלתיאל, זלמן ברוך מלמד, זלמן דוד ליבונטין, זכרונות לבית דוד, זכריה זרמתי, זכריה הנביא, ח'רבת אבו טוין, חצר שועל, חצוצרות הכסף, חשמונאים, חלה (מתנות כהונה), חבת, חגי, חומות ירושלים, חורבן בית המקדש, חורבת זנוח, חורבת געתון, חודש, חידוש עבודת הקורבנות, חיווים, בן-ציון לוריא, בארות, בעליס מלך בני עמון, בראשית, ברעשית, ברזילי הגלעדי, ברוך שורץ, ברייתא דתחומין, בלשנות, בגדי כהונה, בית נחמיה, בית צור, בית שני, בית חוניו, בית גנזיא, בית דוד, בית המקדש, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, בית הכרם, ג' באדר, גמל, גר תושב, גשם הערבי, גלוסקמת מרים ברת ישוע, גלות (פירושונים), גלות (יהדות), גלות בבל, גליל כורש, גבע (יישוב מקראי), גבעונים, גדליהו בן אחיקם, גירוש הנשים הנוכריות, גיור האדומים, ד' באב, דניאל דרונדה, דברי הימים, דברים, דביר (עיר עתיקה), המאה ה-5 לפנה"ס, המנורה, המקור הכהני, האסכולה הדויטרונומיסטית, האלף ה-1 לפנה"ס, האימפריה הפרסית האחמנית, העברית בתקופת בית שני, העופל, העי, העיר העתיקה, הצהרת בלפור, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הר ציון, הר הבית, השנים החסרות, השערת התעודות, השחר, השומרון, השומרונים בהלכה, התנ"ך האבוד, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הלוח העברי, החומה הראשונה, הבירה התלמית, הגלעד, הגיא המרכזי, הורדוס, הולופרנס, הכפירה, הכרזת כורש, הכהנים בני צדוק, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של ירושלים, היתבין בשמרין, היימנות, ועדת קינג-קריין, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, ויליאם הכלר, כ"ד בתשרי, כ"ד בכסלו, כ"ו בתשרי, כ' בכסלו, כאברי, כנסת הגדולה, כניסה להר הבית (הלכה), כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כתב השטנה, כתובת רחוב, כברי, כביש 436, כהן גדול, כור היתוך, כורש, יאשיהו, יאיר הופמן (חוקר המקרא), יעקב ליוור, יצחק יעקב ריינס, יציאת מצרים, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, ישראל, ישראל קנוהל, ישראל במלחמת סיני, יחס החרדים לציונות, יחסי רוב ומיעוט, יהדות איראן, יהדות קאיפנג, יהדות בבל, יהוד (פרובינציה בבלית), יהוד מדינתא, יהודה (חבל ארץ), יהודה אריסטובולוס הראשון, יהודה אלקלעי, יהודה בן טבאי, יהודה ביבאס, יהודים, יום קורבן עצים, יום זיכרון לאומי, יוזף גולוחובסקי, יוחנן המטביל, 100 מושגי יסוד, 530-539 לפנה"ס. להרחיב מדד (306 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וממלכת ישראל · ראה עוד »
מאמר תאולוגי-מדיני
דיוקנו של ברוך שפינוזה מאמר תאולוגי-מדיני (בלטינית: Tractatus Theologico-Politicus) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה, הוא חיבור המציג בצורה שיטתית את עיקרי תפיסותיו של שפינוזה לגבי נושאי דת ומדינה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומאמר תאולוגי-מדיני · ראה עוד »
מסע אברהם לארץ כנען
ו מסעו של אברם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בפרשת לך לך ב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומסע אברהם לארץ כנען · ראה עוד »
מערת עלמה
הבור באדמה שבתחתיתו נמצאת הכניסה למערה. בתוך המערה מערת עלמה (נקראה גם מערת הלוויתן) היא מערה סמוכה למושב עלמה שבגליל ונקראת על שמו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומערת עלמה · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומעוז צור · ראה עוד »
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומצודת אנטוניה · ראה עוד »
מרשה
תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומרשה · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומרדכי היהודי · ראה עוד »
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »
משמרת הקוץ
משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשמרת הקוץ · ראה עוד »
משמרת ידעיה
משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקדמה לבניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשמרת ידעיה · ראה עוד »
משמרת יהויריב
משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין 24 משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך ב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשמרת יהויריב · ראה עוד »
משפחת בית טוביה
1.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »
משלוח מנות
משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשלוח מנות · ראה עוד »
משה יהלום
משה יהלום (7 בדצמבר 1945 – 29 באוקטובר 2013) היה סופר ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשה יהלום · ראה עוד »
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומתנות עניים · ראה עוד »
מתרגמים עבריים
מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומתרגמים עבריים · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומלאכי · ראה עוד »
מטבעות החשמונאים
מטבע מימי המלך אלכסנדר ינאי מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומטבעות החשמונאים · ראה עוד »
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומבנה בית המקדש · ראה עוד »
מבצר ארטבה
מבצר ארטבה הוא מבצר חשמונאי-הרודיאני, שהתגלה בשנת 2015 על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל בשומרון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומבצר ארטבה · ראה עוד »
מגדל חננאל
מגדל חננאל הוא מגדל (או מקום) שמוזכר בספר ירמיהו כסימן גאוגרפי באזור תוך או סביבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומגדל חננאל · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומגילת קהלת · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מולדה (אתר מקראי)
נחלות שבטי ישראל מוֹלָדָה הייתה עיר בנגב יהודה בתקופת המקרא; בספר יהושע נמנתה בין היישובים והאתרים שיועדו לשבט יהודה: ואחר כך לשבט שמעון, יחד עם באר שבע: מולדה הייתה בין הערים שבהן התיישבו עולי בבל משבט יהודה בתקופת שיבת ציון; כך נכתב בספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומולדה (אתר מקראי) · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מיניות ביהדות
"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומיניות ביהדות · ראה עוד »
מיזוג גלויות
מיזוג גלויות היא מדיניות שהוביל ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון בימי העלייה ההמונית שלאחר הקמת מדינת ישראל במטרה לקיים את קיבוץ הגלויות, היעד הלאומי החשוב ביותר שמשמעותו קליטתם המלאה של העולים מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית ומיזוגם המלא עם האוכלוסייה היהודית הוותיקה לעם אחד ומלוכד.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומיזוג גלויות · ראה עוד »
מיהו יהודי
סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומיהו יהודי · ראה עוד »
א' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וא' בטבת · ראה עוד »
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואמנת נחמיה · ראה עוד »
אמנות חזותית בישראל
"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי, אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות חזותית, לרבות אמנות פלסטית, שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואמנות חזותית בישראל · ראה עוד »
אמנות יהודית
"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואמנות יהודית · ראה עוד »
אסף בן ברכיהו
אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואסף בן ברכיהו · ראה עוד »
אסתר אשל
אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור חבר לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואסתר אשל · ראה עוד »
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וארמית בבלית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואשדוד · ראה עוד »
אל-בירה
אל-בירה; מראה כללי שרידי הכנסייה הצלבנית באל-בירה בציורו של הארי פן, 1880 המסגד הגדול באל-בירה אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואל-בירה · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואלכסנדר רופא · ראה עוד »
אלכסנדר דיומא הבן
פרוטומה מאת ז'אן-בטיסט קארפו במוזיאון ד'אורסה אלכסנדר דיומא הבן (בצרפתית: Alexandre Dumas, fils; 27 ביולי 1824 – 27 בנובמבר 1895) היה סופר ומחזאי צרפתי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואלכסנדר דיומא הבן · ראה עוד »
אליעזר ברגמן
הרב אליעזר בֶּרגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 – 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואליעזר ברגמן · ראה עוד »
אליהו עקיבא רבינוביץ'
הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' (י"ג באייר תרכ"ב, 1862 – כ"ד בניסן תרע"ז, 1917) היה רב בפולטבה, הוגה דעות, מייסד ומוציא לאור של עיתונים אורתודוקסיים במזרח אירופה, ממייסדי תנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואליהו עקיבא רבינוביץ' · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואברהם יערי · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אבלה נפשי וחשך תארי
אבלה נפשי וחשך תארי היא סליחה לצום גדליה שחיבר רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואבלה נפשי וחשך תארי · ראה עוד »
אגודת עזרא
קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואגודת עזרא · ראה עוד »
אדריכלות בירושלים
סגנונות אדריכלות שונים במרכז העיר בירושלים משכן הכנסת, אדריכל יוסף קלארוויןבניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית עיריית ירושלים בניין מועצת העירייה החדש, בצפון קריית העירייה הכניסה למרכז לתולדות השואה, 2006 בירושלים קיימים מאות רבות של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית אשר נבנו בתקופות שונות, תחת שלטונות שונים ומתוך תפיסות דתיות, פוליטיות וסגנוניות שונות ומגוונות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואדריכלות בירושלים · ראה עוד »
אוצר הארץ
סמל החברה "אוצר הארץ" היא חברה מסחרית מבית "מכון התורה והארץ" שהוקמה לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, במטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואוצר הארץ · ראה עוד »
אורי קציר
אורי קציר, דצמבר 2012 אורי קציר (נולד ב־22 ביולי 1968 בחיפה) הוא מורה דרך, סופר, איש תקשורת ובלוגר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואורי קציר · ראה עוד »
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואוריאל רפפורט · ראה עוד »
אוהד אזרחי
אוהד אזרחי בכנס רבני היהדות המתחדשת בבולדר, קולורדו אוהד (פלא) אזרחי (נולד בישראל, 1965) הוא מורה בבית הספר לשמאניזם מיני איסטא ורבי בתנועה להתחדשות יהודית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואוהד אזרחי · ראה עוד »
אידו (ראש גולת כספיא)
אִדּוֹ היה ראש הגולה של עם ישראל והנתינים בעיר בשם כספיא בקרבת נהר אהוא, בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואידו (ראש גולת כספיא) · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואיוב · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נפתלי גינתון
נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונפתלי גינתון · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונקבת השילוח · ראה עוד »
נתן מיליקובסקי
הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונתן מיליקובסקי · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונחמיה · ראה עוד »
נחמיה (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונחמיה (פירושונים) · ראה עוד »
נחשתא בת אלנתן
נְחֻשְׁתָּא בת אלנתן היא דמות מקראית, מירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונחשתא בת אלנתן · ראה עוד »
נבלט (אתר מקראי)
תצפית על הגבעה של נְבַלָּט מעבר לערוץ נחל נְבַלָּט פסיפסים וגתות עתיקות בגבעה של נְבַלָּט נְבַלָּט היה יישוב מקראי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונבלט (אתר מקראי) · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נביא
פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונביא · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונביאים · ראה עוד »
נועדיה
נוֹעַדְיָה היא דמות מקראית, נביאת שקר בימי נחמיה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונועדיה · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וניסן · ראה עוד »
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וסנבלט · ראה עוד »
ספר מיכה
ספר מיכה כולל בתוכו, על פי המסורת, את דברי הנביא בלבד.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר מיכה · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר איוב · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר עזרא · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר שמואל · ראה עוד »
ספר זרובבל
ספר זרובבל הוא ספר מיסטי אפוקליפטי אודות הגאולה וביאת המשיח (מדרש גאולה).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר זרובבל · ראה עוד »
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר זכריה · ראה עוד »
ספר חגי
חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר חגי · ראה עוד »
ספר ירושלים (סדרת ספרים)
ספר ירושלים הוא סדרה של שישה ספרי עיון העוסקים בחקר ירושלים בתקופות שונות של ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר ירושלים (סדרת ספרים) · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר יהודית · ראה עוד »
ספר יואל
ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר יואל · ראה עוד »
סיגד
ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וסיגד · ראה עוד »
עמרי שרת
עמרי שרת (נולד ב-25 באוקטובר 1989) הוא משורר ויוצר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועמרי שרת · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועמון · ראה עוד »
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועשרת השבטים · ראה עוד »
עשרת היוחסין
עשרת היוחסין הוא כינוי שניתן לעשר המחלקות תחתן סווגו המשפחות שחזרו לארץ ישראל בשיבת ציון, מושג זה מופיע בעיקר בקשרי הנישואין, אך גם בהיררכיה הפנים מדינית-חברתית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועשרת היוחסין · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועשרה בטבת · ראה עוד »
עליות קדומות לארץ ישראל
מאז גלותם מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועליות קדומות לארץ ישראל · ראה עוד »
עליית עזרא ונחמיה
#הפניה שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועליית עזרא ונחמיה · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועלייה לרגל · ראה עוד »
עלייה לרגל (יהדות)
עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »
עזקה
תל עזקה (מבט על התל ממזרח) תצפית מתל עזקה מזרחה על עמק האלה, עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועזקה · ראה עוד »
עזרא (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועזרא (פירושונים) · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועזרא הסופר · ראה עוד »
עזרא החיצוני
קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועזרא החיצוני · ראה עוד »
עגונות
עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועגונות · ראה עוד »
עדו הנביא
עִדּוֹ היה נביא מקראי, שחי ופעל בראשית ימי הבית הראשון, בסוף המאה העשירית לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועדו הנביא · ראה עוד »
עדולם
חורבות עדולם עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועדולם · ראה עוד »
עדיה חורון
עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועדיה חורון · ראה עוד »
עולי בבל
#הפניה שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועולי בבל · ראה עוד »
עין גדי (יישוב עתיק)
אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועיר דוד · ראה עוד »
פלסטינים
פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ופלסטינים · ראה עוד »
פלר דה ליס
פלר דה ליס פְלֵר דֶה לִיס (מצרפתית: Fleur de lis או Fleur de lys, ברבים: Fleurs-de-lis) הוא דגם של צדודית פרח סימטרי בעל שלושה עלי כותרת.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ופלר דה ליס · ראה עוד »
פונדק
פונדק ברומניה מהמאה ה-19 פונדק הוא מבנה שבו יכולים עוברי דרכים ומטיילים לקבל מקום לינה ולצרוך מזון ומשקה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ופונדק · ראה עוד »
פינחס
פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ופינחס · ראה עוד »
צפורה טלשיר
צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצפורה טלשיר · ראה עוד »
צקלג
צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצקלג · ראה עוד »
צרעה (אתר מקראי)
צָרְעָה היה יישוב בשפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצרעה (אתר מקראי) · ראה עוד »
צרדה
חורבת צרדה במבט מהיישוב פדואל צְרֵדָה הייתה עיר עתיקה, המוזכרת בתנ"ך כעירו של ירבעם בן נבט.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצרדה · ראה עוד »
צבי הרמן שפירא
המצבה על קברו של צבי הרמן שפירא בהר המנוחות צבי הרמן שפירא (בגרמנית: Hermann Schapira; 30 באוגוסט 1840, א' באלול ת"ר – 8 במאי 1898, ט"ז באייר תרנ"ח), היה משכיל יהודי-ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצבי הרמן שפירא · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצדקיהו · ראה עוד »
צדדה
צְדָדָה (או צְדָד) הוא מקום (או עיר או אזור) מקראי שמוזכר בתיאור גבול צפון ארץ ישראל, בספר במדבר וגם בספר יחזקאל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצדדה · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצום גדליה · ראה עוד »
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצור (לבנון) · ראה עוד »
צובה
מגדל סילו בצובה צובה - תצפית מכיוון סובא צובה ונחל צובה בשקיעה צוֹבָה או פַּלְמָ"ח צוֹבָה (ובעבר נקרא גם צובא) הוא קיבוץ הממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצובה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וציונות · ראה עוד »
קאסטה
קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקאסטה · ראה עוד »
קנסו של עזרא
קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקנסו של עזרא · ראה עוד »
קנת
מפת הדקאפוליס קְנָת הייתה עיר באזור הבשן המזרחי בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקנת · ראה עוד »
קעילה
נחלות שבטי ישראל קעילה הייתה עיר ממלכה כנענית, הנזכרת בתעודות מצריות קדומות, ולאחר מכן עיר בנחלת שבט יהודה, הנזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקעילה · ראה עוד »
קציר
ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקציר · ראה עוד »
קריית אונו
שלט מייסדי קריית אונו ברחבת המייסדים גבעת העץ הבודד בפארק רייספלד. הפסלים הם של הפסלת עפרה צימבליסטה מגדל המים הישן בקריית אונו ספורטק קריית אונו, בשכונת פסגת אונו בצפון העיר, 2009 בריכה בקאנטרי קלאב בקריית אונועופרה צימבליסטה בפארק רייספלדקִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל, הגובלת בגבעת שמואל מצפון, ברמת גן ממערב, סביון מדרום וממזרח, גני תקווה במזרח ובפתח תקווה מצפון מזרח.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקריית אונו · ראה עוד »
קללת עזרא הסופר
קללת עזרא הסופר היא מסורת שהתהלכה בקרב יהודי תימן (וקהילות ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות האחרות) בתחילת ימי שיבת ציון ואת השלכות האירועים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקללת עזרא הסופר · ראה עוד »
קבר בני חזיר
קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקבר בני חזיר · ראה עוד »
קדרות ביתא ישראל
כלי קדרות בכפר הפלשמורה בגונדר קדרות ביתא ישראל היא מלאכת הקדרות ועבודת הקרמיקה המתקיימת בקהילה היהודית הנמצאת באזור חבש ההיסטורי - מחוזות אמהרה ותיגראי באתיופיה של היום.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקדרות ביתא ישראל · ראה עוד »
קדושת ארץ ישראל
קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »
קהל הגולה
#הפניה שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקהל הגולה · ראה עוד »
קהילת יהודי בית תנורא
בית תנורא 2022 קהילת יהודי בית תנורא היא קהילה יהודית שחיה בכפר בית תנורא אשר במחוז דהוכ בכורדיסטן העיראקית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקהילת יהודי בית תנורא · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקורבן פסח · ראה עוד »
קיבוץ גלויות
קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקיבוץ גלויות · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וראשון לציון · ראה עוד »
ראשית ישראל
ראשית ישראל הוא ספר מאת הארכאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר ההיסטוריה והמורשת ניל אשר סילברמן.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וראשית ישראל · ראה עוד »
רקפת גינסברג
רקפת גינסברג (נולדה ב-1969) היא מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל ויו"ר מרכז ייעוץ לאישה, פעילה לשינוי חברתי ובעלת הכשרה כעובדת סוציאלית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ורקפת גינסברג · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
רשימות היחש של יהודה
רשימות היחש של יהודה המופיעות ב ו;.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ורשימות היחש של יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה הנחתום
רבי יהודה הנחתום, היה תנא בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ורבי יהודה הנחתום · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמיטת קרקעות
ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושמיטת קרקעות · ראה עוד »
שם תאופורי
שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושם תאופורי · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושנת שמיטה · ראה עוד »
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושער שושן · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושער שכם · ראה עוד »
שער האשפות
שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושער האשפות · ראה עוד »
שפות באימפריה הרומית
300x300 פיקסלים שפות באימפריה הרומית היו השפות והניבים השונים שלהן אשר דוברו בתוך שטחי האימפריה הרומית, החל משלהי המאה ה-1 לפנה"ס, עת שקמה האימפריה הרומית ועד סוף המאה ה-5 לספירה, עת שהאימפריה הרומית המערבית חדלה מלהתקיים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושפות באימפריה הרומית · ראה עוד »
שריה בן נריה
שְׂרָיָה בֶּן נֵרִיָּה היה משרי צדקיהו מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושריה בן נריה · ראה עוד »
ששבצר
שֵׁשְׁבַּצַּר הוא דמות מקראית, המופיע בספר עזרא, ומתואר כנשיא (פחה) שבט יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וששבצר · ראה עוד »
שלילת הגלות
שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושלילת הגלות · ראה עוד »
שבתי (שם פרטי)
שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט אפרים
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט אפרים · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט יהודה · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבי ציון
שָׁבֵי צִיּוֹן הוא כפר שיתופי השייך למועצה אזורית מטה אשר.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבי ציון · ראה עוד »
שומרון קול תתן
שומרון קול תתן היא קינה שנכתבה על ידי רבי שלמה אבן גבירול וכלולה בסדר קינות לתשעה באב של האשכנזים והספרדים גם יחד.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושומרון קול תתן · ראה עוד »
שושן צחור
שושן צחור פורח מעל נחל כלח בכרמל. ברקע הר טללים ועליו אוניברסיטת חיפה. שושן צחור, כל הצמח, בגן בוטני נתיב הל"ה. שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים הגדל באזורים בהם הטמפרטורה אינה עולה על 20 מעלות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושושן צחור · ראה עוד »
שכם הקדומה
שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושכם הקדומה · ראה עוד »
שכניה בן יחיאל
שכניה בן יחיאל הוא דמות מקראית שחייתה בתקופתו של עזרא הסופר ונזכר ב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושכניה בן יחיאל · ראה עוד »
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושירי המעלות · ראה עוד »
שיבת ציון (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושיבת ציון (פירושונים) · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותמוז · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותנ"ך · ראה עוד »
תנו רבנן (שיר)
גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותענית · ראה עוד »
תעודות אל-יהודו
גבולות המדיניים המסומנים הם בני-ימינו) מתעודות אל יהודו: לוחות טין מוטבעים בכתב יתדות. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. תעודות אל-יָהוּדוּ (Al-Yahudu) הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותעודות אל-יהודו · ראה עוד »
תפילת האדם (סידור תפילה)
תפילת האדם הוא סידור תפילה שהוציאה לאור מועצת הרבנות הרפורמית בישראל והתנועה הרפורמית הישראלית בשנת תשפ"א (2021).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותפילת האדם (סידור תפילה) · ראה עוד »
תקוע (יישוב מקראי)
פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותשעה באב · ראה עוד »
תתני
תתני נזכר בספר עזרא כפחה של פַּחֲווֹת "עֵבֶר הַנָּהָר" בתקופת שיבת ציון, וכאדם שעמד יחד עם שתר בוזני, בראש קבוצה שניסתה למנוע את המשך בניין בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותתני · ראה עוד »
תל אשדוד
אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל אשדוד · ראה עוד »
תל איילון
מפת פארק קנדה ואזור לטרון תל איילון הוא תל ארכאולוגי בגובה של 280 מטרים מעל פני הים, השוכן במזרחו של פארק קנדה, כ-1,200 מטרים דרומית-מערבית למבוא חורון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל איילון · ראה עוד »
תל קסילה
תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל קסילה · ראה עוד »
תל קילא
תל קילא או חורבת קילא היא חורבה עתיקה, השוכנת כ-3 ק"מ מצפון-מערב לבית אולא (כפר ערבי השוכן ליד חברון), שהיא המקום בו סבורים הארכאולוגים שנמצאת העיר הקדומה קעילה, הנזכרת רבות בתנ"ך ואצל חז"ל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל קילא · ראה עוד »
תל רחוב
הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב־1975) תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל רחוב · ראה עוד »
תל חדיד
תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל חדיד · ראה עוד »
תל בטש
תל בַּטָּשׁ (במקור: תַל אל-בַּטַאשִׁי) הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, ממערב לקיבוץ צרעה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל בטש · ראה עוד »
תל בית שמש
תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל בית שמש · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד תורה מורשה
תלמוד תורה מורשה הוא תלמוד תורה שהוקם בירושלים בברכתם ועידודם של הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, על ידי אחדים מתלמידיהם בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן, הרב אלי סדן, הרב בני אייזנר, הרב יהושע רוזן והרב הלל פלסר, שניהל את המוסד קרוב ל-50 שנה עד לפטירתו בכ"א באב ה'תשפ"ב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותלמוד תורה מורשה · ראה עוד »
תדף
תדף או תאדף (בערבית: تادف) היא עיירה בסוריה, הנמצאת במרחק של כ-2 קילומטרים דרומית - מזרחית לעיר אל באב, כאשר בתיה הצפוניים נושקים כמעט לרחובות העיר הדרומיים וכ-32 קילומטרים ממזרח לעיר המחוז חלב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותדף · ראה עוד »
תהילים פ'
תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותהילים פ' · ראה עוד »
תהילים קכ"ו
תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים:.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותהילים קכ"ו · ראה עוד »
תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)
תורת ארץ ישראל היא התורה שנלמדת בארץ ישראל, לעומת 'תורת חוץ לארץ', שהיא התורה שנלמדת בחוץ לארץ.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותורת ארץ ישראל (שיטת לימוד) · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותורה · ראה עוד »
לשכת הגולה
לשכת הגולה הייתה אחת הלשכות בצפון העזרה של בית המקדש, אשר שימשה להובלת מים ולאספקתם לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ולשכת הגולה · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח התקופות בארץ ישראל
לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ולוח התקופות בארץ ישראל · ראה עוד »
לוחיות ברכת כהנים
לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ולוד · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וט' בטבת · ראה עוד »
טלמון
טַלמוֹן היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, מצפון־מערב לרמאללה ולצד יישובי גוש טלמונים, ובהם דולב הסמוך מדרום, ונריה וחרשה מצפון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וטלמון · ראה עוד »
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וטבת · ראה עוד »
טוביה
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וטוביה · ראה עוד »
טוביה העמוני
טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה" ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וטוביה העמוני · ראה עוד »
זנוח
זָנוֹחַ הוא מושב הסמוך לבית שמש, המשתייך למועצה האזורית מטה יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזנוח · ראה עוד »
זרובבל (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזרובבל (פירושונים) · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
זלמן ברוך מלמד
הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז, 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ומנהיג מוסדותיה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזלמן ברוך מלמד · ראה עוד »
זלמן דוד ליבונטין
זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »
זכרונות לבית דוד
זכרונות לבית דוד - ספורים מדברי ימי ישראל הם סדרת ספרים, המגוללים את סיפורה של משפחה יהודית דמיונית, נצר לבית דוד, מגלות בבל ועד סמוך לתקופת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזכרונות לבית דוד · ראה עוד »
זכריה זרמתי
הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזכריה זרמתי · ראה עוד »
זכריה הנביא
זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזכריה הנביא · ראה עוד »
ח'רבת אבו טוין
ח'רבת אַבּו טְוֵין היא חורבה של מצודה מתקופת הברזל, בתחום ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וח'רבת אבו טוין · ראה עוד »
חצר שועל
נחלות שבטי ישראל חֲצַר שׁוּעָל הייתה עיר בנחלת שבט שמעון בנגב יהודה, על פי המסופר בספר דברי הימים, ובספר יהושע:בתקופת שיבת ציון הייתה חצר שועל אחת הערים שהתיישבו בהם שבי ציון, על פי המסופר בספר נחמיה:.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחצר שועל · ראה עוד »
חצוצרות הכסף
העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחצוצרות הכסף · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחשמונאים · ראה עוד »
חלה (מתנות כהונה)
הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חבת
חבת (רוכבת על נמר) ותשוב בתבליט הסלע ביזיליקיאה חֶבָּת (בחורית: 𒀭𒄭𒁁, DHe-pát; באוגריתית: 𐎃𐎁𐎚, חֿבת; מוכרת גם בשמות חֵפָה, חֵפָאת, חֱבָּה) היא אלת אם בדת החורית והחתית וזוגתו של בכיר האלים החורי, תֱשוּבּ.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחבת · ראה עוד »
חגי
חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחגי · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחומות ירושלים · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חורבת זנוח
חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחורבת זנוח · ראה עוד »
חורבת געתון
שלט הסבר ואזהרה בחורבת געתון 250px 250px 250px חוּרְבַת גַּעְתּוֹן (הידועה גם כ"חאן סוּרְסוֹק") היא ישוב חקלאי היסטורי נטוש בנחל געתון בגליל המערבי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחורבת געתון · ראה עוד »
חודש
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחודש · ראה עוד »
חידוש עבודת הקורבנות
ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »
חיווים
לפי המקרא, הַחִוִּי הוא אחד מעמי כנען שישבו בארץ ישראל לפני כיבושה בידי בני ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחיווים · ראה עוד »
בן-ציון לוריא
בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובן-ציון לוריא · ראה עוד »
בארות
רמות בצפון ירושלים, מעל נחל שמואל, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל. בְּאֵרוֹת הייתה עיר גבעונית בתקופת המקרא.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובארות · ראה עוד »
בעליס מלך בני עמון
בעליס היה מלך בני עמון בזמן חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובעליס מלך בני עמון · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובראשית · ראה עוד »
ברעשית
ברעשית (בערבית: برعشيت) היא עיירה הממוקמת בנפת בינת ג'בייל, במחוז נבטייה שבדרום לבנון, כ-3.5 קילומטרים מדרום־מזרח לתבנין, וכ-80 קילומטרים מעיר הבירה ביירות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וברעשית · ראה עוד »
ברזילי הגלעדי
בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מרוגלים הוא דמות מקראית, אזכורו העיקרי הוא בימי מרד אבשלום, כאשר ברזילי הוא אחד האנשים שכלכלו את דוד ואנשיו בעת גלותם במחניים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וברזילי הגלעדי · ראה עוד »
ברוך שורץ
ברוך יעקב שורץ (נולד ב-1954) הוא פרופסור חבר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וברוך שורץ · ראה עוד »
ברייתא דתחומין
ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וברייתא דתחומין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובלשנות · ראה עוד »
בגדי כהונה
כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובגדי כהונה · ראה עוד »
בית נחמיה
בֵּית נְחֶמְיָה הוא מושב עובדים באזור המרכז ליד היישוב שוהם, כארבעה ק"מ מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון, השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית נחמיה · ראה עוד »
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית צור · ראה עוד »
בית שני
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית שני · ראה עוד »
בית חוניו
בית חוניו הייתה משפחה של כהנים גדולים שנמנה ממשפחת הכהנים בני צדוק שפעלה בבית המקדש השני בתקופה ההלניסטית ממחצית המאה ה-4 לפנה"ס ועד המחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית חוניו · ראה עוד »
בית גנזיא
בֵּית גִנְזַיָּא (עברית: בית גנזים) הוא שמה הארמי של רשות לאגירת אוצרות ומסמכים של ממלכות, כגון ממלכת פרס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית גנזיא · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית דוד · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית הכרם · ראה עוד »
ג' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וג' באדר · ראה עוד »
גמל
גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג של בעל חיים מכפיל פרסה המותאם לחיים במדבריות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגמל · ראה עוד »
גר תושב
גר תושב הוא מושג שהשתנתה הגדרתו במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגר תושב · ראה עוד »
גשם הערבי
גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגשם הערבי · ראה עוד »
גלוסקמת מרים ברת ישוע
חזית הגלוסקמה, הכתובת מתחת לשפה גלוסקמת מרים ברת ישוע היא גלוסקמה מאבן קירטון מעוטרת, עליה נמצאה כתובת בכתב יהודי בשפה ארמית: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגלוסקמת מרים ברת ישוע · ראה עוד »
גלות (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגלות (פירושונים) · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגלות בבל · ראה עוד »
גליל כורש
גליל כורש הוא מסמך מאמצע המאה ה-6 לפני הספירה, המכיל הכרזה של המלך כורש הגדול לבבלים תחת שליטתו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגליל כורש · ראה עוד »
גבע (יישוב מקראי)
גֶּבַע (נודע גם כגֶבַע בִּנְיָמִן, כדי להבחינה מערים נוספות באותו השם) היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת מספר פעמים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגבע (יישוב מקראי) · ראה עוד »
גבעונים
הגבעונים היו, לפי סיפורי המקרא, קבוצה אתנית נבדלת בארץ ישראל בתקופת המקרא, צאצאי חיווים שכרתו ברית במרמה עם יהושע בן נון בתקופת התנחלות השבטים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגבעונים · ראה עוד »
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »
גירוש הנשים הנוכריות
דימוי דיוקנו של עזרא הסופר, מעשה ידיו של Guillaume Rouillé, כ1553 פרשת גירוש הנשים הנוכריות בידי עזרא הסופר הייתה רבת משמעות בחייה ובהתפתחותה של תנועת שיבת ציון ושל החברה היהודית בארץ ישראל בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגירוש הנשים הנוכריות · ראה עוד »
גיור האדומים
גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגיור האדומים · ראה עוד »
ד' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וד' באב · ראה עוד »
דניאל דרונדה
דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודניאל דרונדה · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודברי הימים · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודברים · ראה עוד »
דביר (עיר עתיקה)
שמאל דְּבִיר (נקראה גם קִרְיַת סֵפֶר ואולי גם קִרְיַת-סַנָּה) הייתה עיר כנענית חשובה ביותר מדרום לחברון, במעמד דומה לזה של חברון ולכיש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודביר (עיר עתיקה) · ראה עוד »
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והמנורה · ראה עוד »
המקור הכהני
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והמקור הכהני · ראה עוד »
האסכולה הדויטרונומיסטית
בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והאסכולה הדויטרונומיסטית · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והעופל · ראה עוד »
העי
הָעָי היא עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והעי · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והעיר העתיקה · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל
הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והר ציון · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והר הבית · ראה עוד »
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והשנים החסרות · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והשערת התעודות · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והשחר · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והשומרון · ראה עוד »
השומרונים בהלכה
בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והשומרונים בהלכה · ראה עוד »
התנ"ך האבוד
"התנ"ך האבוד" הוא ספרו של הארכאולוג החובב יהושע עציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והתנ"ך האבוד · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והלוח העברי · ראה עוד »
החומה הראשונה
מגדל דוד, לידו שרידים מהחומה הראשונה החומה הראשונה (מכונה גם החומה הישנה) היא אחת מתוך שלוש חומות חזקות ומבוצרות שנבנו להגנתה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והחומה הראשונה · ראה עוד »
הבירה התלמית
הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והבירה התלמית · ראה עוד »
הגלעד
נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והגלעד · ראה עוד »
הגיא המרכזי
תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והגיא המרכזי · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והורדוס · ראה עוד »
הולופרנס
הולופרנס, איור משנת 1553 יהודית והולופרנס, ציור מעשה ידי קרוואג'ו. יהודית עם ראשו של הולופרנס, ציור של פדה גליציה, שמן על לוח עץ, 122X90 ס"מ, מוזיאון רינגלינג לאמנות (אנ') יהודית עם ראשו של הולופרנס, ציור של ויצנזו קטנה, המאה ה-16 הולופרנס (ביוונית: Ὀλοφέρνης; או "אולופרנא") היה, על פי המסופר בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים, שר הצבא האשורי של נבוכדנצר שנשלח למסע כיבושים ארוך כדי לנקום בעמי האזור, ונקטל, בערמה, בידי יהודית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והולופרנס · ראה עוד »
הכפירה
תל כְּפִירָה תל כְּפִירָה, מבט ממערב, מנחל כפירה כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והכפירה · ראה עוד »
הכרזת כורש
הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והכרזת כורש · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
היסטוריה של מדינת ישראל
הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »
היתבין בשמרין
מקדש שומרוני בהר גריזים שבשומרון הַיָּתְבִין בְּשָׁמְרָיִן (בתרגום מארמית לעברית: היושבים בשומרון), היו קבוצת תושבים זרים שחיו בארץ ישראל בימי שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיתבין בשמרין · ראה עוד »
היימנות
קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון והיימנות · ראה עוד »
ועדת קינג-קריין
הפרסום הראשון של מסקנות ועדת קינג-קריין ב-1922 בכתב העת ''Editor & Publisher'' ועדת קינג-קריין (באנגלית: King-Crane Commission) הייתה ועדת בדיקה שנשלחה על ידי הנשיא וודרו וילסון לפי החלטת חבר הלאומים לבחון אפשרות שהמנדט על ארץ ישראל וסוריה יימסר בידי ארצות הברית ולא בידי בריטניה וצרפת.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וועדת קינג-קריין · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
ויליאם הכלר
ויליאם הנרי הכלר (באנגלית: William Henry Hechler; 10 בינואר 1845 – 31 בינואר 1931) היה מיסיונר וכומר בריטי-אנגליקני שנטה למיסטיקה וציוני נוצרי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וויליאם הכלר · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כ"ד בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכ"ד בכסלו · ראה עוד »
כ"ו בתשרי
בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכ"ו בתשרי · ראה עוד »
כ' בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' כסלו היא תמיד פרשת וישב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכ' בכסלו · ראה עוד »
כאברי
כאברי (או אל־כאברי, בערבית: الكابري) היה כפר ערבי בגליל המערבי, בסמוך לקיבוץ כברי של ימינו.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכאברי · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
כתב השטנה
בתקופת שיבת ציון בהובלת זרובבל, סבל היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל מהתנכלויות מצד השומרונים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכתב השטנה · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכתובת רחוב · ראה עוד »
כברי
כַּבְּרִי הוא קיבוץ בגליל המערבי, כארבעה ק"מ ממזרח לנהריה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכברי · ראה עוד »
כביש 436
כביש 436 הוא כביש אורך אזורי בישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכביש 436 · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכהן גדול · ראה עוד »
כור היתוך
כור היתוך (או כור מצרף) הוא ביטוי מטפורי לתהליך שינוי בו חברות הטרוגניות המורכבות מאנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים, אתניים ודתיים שונים הופכות יותר הומוגניות על ידי חיים זה לצד זה ואימוץ מאפיינים תרבותיים שונים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכור היתוך · ראה עוד »
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכורש · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויאשיהו · ראה עוד »
יאיר הופמן (חוקר המקרא)
יאיר הופמן (29 באפריל 1937 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »
יעקב ליוור
יעקב ליוור (9 בדצמבר 1923 – 1 במאי 1969) היה פרופסור, חוקר מקרא, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויעקב ליוור · ראה עוד »
יצחק יעקב ריינס
הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויציאת מצרים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וישראל · ראה עוד »
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וישראל קנוהל · ראה עוד »
ישראל במלחמת סיני
מלחמת סיני הייתה הראשונה במלחמות ישראל שלאחר מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון וישראל במלחמת סיני · ראה עוד »
יחס החרדים לציונות
יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »
יחסי רוב ומיעוט
מדינות העולם ידועות בהרכבן האתני ההטרוגני, כך שמדינות ללא מיעוט הן נדירות.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויחסי רוב ומיעוט · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהדות איראן · ראה עוד »
יהדות קאיפנג
יהודים בקאיפנג, סוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20. דגם בית הכנסת בקאיפנג - בית התפוצות, תל אביב. פנים בית הכנסת בקאיפנג - המאה ה-18. יהודים בקאיפנג קוראים בתורה - 1722. יהדות קאיפנג היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר קאיפנג שבמחוז חנאן שבסין בין המאה ה-12 למאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהדות קאיפנג · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהדות בבל · ראה עוד »
יהוד (פרובינציה בבלית)
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהוד (פרובינציה בבלית) · ראה עוד »
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהוד מדינתא · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודה אריסטובולוס הראשון
יהודה אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος; נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודה אריסטובולוס הראשון · ראה עוד »
יהודה אלקלעי
לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודה אלקלעי · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יהודה ביבאס
הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודה ביבאס · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודים · ראה עוד »
יום קורבן עצים
יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויום קורבן עצים · ראה עוד »
יום זיכרון לאומי
יום זיכרון לאומי הוא יום שבו מועלה זכרם של קורבנות אירוע דרמטי בתולדות הלאום או המדינה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויום זיכרון לאומי · ראה עוד »
יוזף גולוחובסקי
יוּזֶף גוֹלוּחוֹבסקי (בפולנית: Józef Gołuchowski; 11 באפריל (או 14 באפריל) 1797 – 22 בנובמבר 1858) היה פילוסוף פולני יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויוזף גולוחובסקי · ראה עוד »
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויוחנן המטביל · ראה עוד »
100 מושגי יסוד
100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »
530-539 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 539 - 530 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שיבת ציון ו530-539 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שיבת_ציון
