גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: מנחם נחום קפלן, מנורת הכנסת, מעמד הר הזיתים, מקורות היהדות, מר זוטרא, ראש הגולה, משפחת שמעי, משכן נוב, משכן שילה, מגיד (קבלה), מה טובו, אנימיזם, אש תוקד בקרבי, אשת חיל, אתקינו סעודתא, אלה (מיתולוגיה), אבלות (יהדות), אבהות, אבותי כי בטחו, אבוה דשמואל, אדריכלות בתי כנסת, אהלי אשר תאבת, אהבת הדסה, אורי שרקי, אווה פרנק, אימננטיות, איסור לשון הרע, נאו-פגניות שמית, נפתלי הורוביץ (מעליץ), נר, נבואה, סנדלפון, ספר עלטה, ספר הזוהר, סוכה ולולב לעם סגולה, על הדרך עץ עומד, פרדיננד לסל, פטר דנוב, קרינת פני משה, קשת בענן, קבלה, קוסטא דחיותא, קורבן (יהדות), רב חסדא, רב המנונא סבא (זוהר), רבה (מוסמכת לרבנות), רבי שמעון ברבי, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוסי, שמעון הצדיק, שמואל שבח קנטורוביץ, ..., שמואל הקטן, שמות של אלוהים ביהדות, שאו שערים, שערי תשובה, שבעת ימי המילואים, שויתי, שירת האזינו, תפילת נשים ביהדות, תקנות אושא, תהילים ט"ו, תיקון ליל שבועות, לשם ייחוד, לבדי, לוחמי התמורות, לכה דודי, ט"ו באב (מועד), חוויית סף מוות, חיים אריה ארלנגר, ברוך פוזנר, ברכת אפרים ומנשה, ברית הכהונה, בית המקדש, גאווה, גלגול נשמות, דמיון, דבקות בתלמידי חכמים, דוד, דוד ובת שבע, המשכן, האלה העבריה, הנבואה במסורת ישראל, השם המפורש, השכינה, הלכות בית הכסא, הטמנת פתקים בכותל המערבי, הדלקת הנרות במקדש, וולקנים, כנסת ישראל, כלי המשכן, כוונה (יהדות), כיפה (יהדות), יסוד כסא השם בעולם, יעקב משה חרל"פ, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, יחס היהדות לתורת האבולוציה, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יהדות השרירים, 36 (מספר). להרחיב מדד (50 יותר) »
מנחם נחום קפלן
הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.
חָדָשׁ!!: שכינה ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכינה ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מעמד הר הזיתים
מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שכינה ומעמד הר הזיתים · ראה עוד »
מקורות היהדות
לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.
חָדָשׁ!!: שכינה ומקורות היהדות · ראה עוד »
מר זוטרא, ראש הגולה
מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: שכינה ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »
משפחת שמעי
משפחת שמעי היא אחת משמונה משפחות שבט לוי, והיא מורכבת מצאצאי שמעי בן גרשון.
חָדָשׁ!!: שכינה ומשפחת שמעי · ראה עוד »
משכן נוב
משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן משכן שילה.
חָדָשׁ!!: שכינה ומשכן נוב · ראה עוד »
משכן שילה
שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: שכינה ומשכן שילה · ראה עוד »
מגיד (קבלה)
מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.
חָדָשׁ!!: שכינה ומגיד (קבלה) · ראה עוד »
מה טובו
קצר.
חָדָשׁ!!: שכינה ומה טובו · ראה עוד »
אנימיזם
אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.
חָדָשׁ!!: שכינה ואנימיזם · ראה עוד »
אש תוקד בקרבי
אש תוקד בקרבי היא קינה לתשעה באב העורכת ההשוואה בין מצבו הטוב של עם ישראל בזמן יציאת מצרים לבין מצבו הרע בימי חורבן הבית.
חָדָשׁ!!: שכינה ואש תוקד בקרבי · ראה עוד »
אשת חיל
אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.
חָדָשׁ!!: שכינה ואשת חיל · ראה עוד »
אתקינו סעודתא
אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".
חָדָשׁ!!: שכינה ואתקינו סעודתא · ראה עוד »
אלה (מיתולוגיה)
'''קרס''', אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית אֵלה היא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: שכינה ואלה (מיתולוגיה) · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: שכינה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אבהות
אב ובנו אבהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין זכר.
חָדָשׁ!!: שכינה ואבהות · ראה עוד »
אבותי כי בטחו
אבותי כי בטחו הוא פיוט מסוג סליחה לתענית עשרה בטבת, המתאר את מאורעות היום ואת השלכותיו על עם ישראל עד היום הזה.
חָדָשׁ!!: שכינה ואבותי כי בטחו · ראה עוד »
אבוה דשמואל
אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.
חָדָשׁ!!: שכינה ואבוה דשמואל · ראה עוד »
אדריכלות בתי כנסת
בית הכנסת של הנסיכים בליברפול אדריכלות בתי כנסת מתאימה עצמה לעיתים קרובות לסגנונות אופנתיים למקום ולזמן הבנייה.
חָדָשׁ!!: שכינה ואדריכלות בתי כנסת · ראה עוד »
אהלי אשר תאבת
אָהֳלִי אֲשֶׁר תָּאַבְתָּ היא קינה לתשעה באב מאת רבי אלעזר בירבי קליר, שנקלטה בסדר הקינות לתשעה באב לפי מנהגי אשכנז.
חָדָשׁ!!: שכינה ואהלי אשר תאבת · ראה עוד »
אהבת הדסה
אהבת הדסה הוא אחד משיריו של רבי שלום שבזי, מגדולי חכמי ומשוררי תימן, החתום באקרוסטיכון "אלשבזי משתא".
חָדָשׁ!!: שכינה ואהבת הדסה · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: שכינה ואורי שרקי · ראה עוד »
אווה פרנק
רחל פרנק (כתיב לטיני: Ewa Frank, נודעה גם כאווה רומנובה; 1754 – 7 בספטמבר 1816) הייתה מנהיגת כת הפרנקיסטים, בתוכה נתפשה כקדושה וכהתגלמות השכינה.
חָדָשׁ!!: שכינה ואווה פרנק · ראה עוד »
אימננטיות
אימננטיות היא מושג בתאולוגיה ובפילוסופיה, המצביע על זהותו של האל עם העולם כולו, עם הטבע וחוקיו.
חָדָשׁ!!: שכינה ואימננטיות · ראה עוד »
איסור לשון הרע
שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.
חָדָשׁ!!: שכינה ואיסור לשון הרע · ראה עוד »
נאו-פגניות שמית
נאו-פגאנית שמית היא שם לקבוצה רופפת של ניסיונות להקים גרסאות חדשות של הדתות השמיות העתיקות שמלפני היהדות המונותאיסטית.
חָדָשׁ!!: שכינה ונאו-פגניות שמית · ראה עוד »
נפתלי הורוביץ (מעליץ)
רבי נפתלי הורוביץ (כונה: רבי נפתלי מעליצער) (ד' בטבת תר"ה - י"ח בתשרי תרע"ו) היה האדמו"ר השלישי ממעליץ.
חָדָשׁ!!: שכינה ונפתלי הורוביץ (מעליץ) · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: שכינה ונר · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: שכינה ונבואה · ראה עוד »
סנדלפון
סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שכינה וסנדלפון · ראה עוד »
ספר עלטה
ספר עלטה הוא ספר ביכורים של מחבר מתוך העולם החרדי, שיצא בעילום שם תחת שם העט ● (עיגול שחור).
חָדָשׁ!!: שכינה וספר עלטה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: שכינה וספר הזוהר · ראה עוד »
סוכה ולולב לעם סגולה
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר במסורת בבל ובמסורת עדות צפון אפריקה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: שכינה וסוכה ולולב לעם סגולה · ראה עוד »
על הדרך עץ עומד
איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.
חָדָשׁ!!: שכינה ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »
פרדיננד לסל
פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.
חָדָשׁ!!: שכינה ופרדיננד לסל · ראה עוד »
פטר דנוב
פטר קונסטנטינוב דנוב (בבולגרית Петър Константинов Дънов; 11 ביולי 1864, ניקולאבה, האימפריה העות'מאנית – 27 בדצמבר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פילוסוף ומורה רוחני בולגרי של כ-40,000 תלמידים להם העניק 8,200 הרצאות.
חָדָשׁ!!: שכינה ופטר דנוב · ראה עוד »
קרינת פני משה
תוכן.
חָדָשׁ!!: שכינה וקרינת פני משה · ראה עוד »
קשת בענן
נשר ----התמונה צולמה משכונת גבעת נשר לכיוון מערב. מתחת לשכונת רמות יצחק רואים את כביש 705. קשת בענן וצבעיה קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי.
חָדָשׁ!!: שכינה וקשת בענן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שכינה וקבלה · ראה עוד »
קוסטא דחיותא
קוּסְטָא דְּחַיּוּתָא דְּלִבָּא (בתרגום מארמית: מידת החיים של הלב) או בקיצור קוסטא דחיותא, הוא ביטוי של מיסטיקה יהודית, המתאר חלק קטן של הנשמה, שנותרת בגוף בזמן השינה.
חָדָשׁ!!: שכינה וקוסטא דחיותא · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: שכינה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: שכינה ורב חסדא · ראה עוד »
רב המנונא סבא (זוהר)
רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שכינה ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »
רבה (מוסמכת לרבנות)
נשים בולטות בתולדות הרבות: לילי מונטגיו, מרתה נוימרק, ריי פרנק, פאולה אקרמן, רגינה יונאס, הלן לווינטל, שרה הורוביץ, סאלי פריסנד, תהילה ליכטנשטיין רַב או רַבָּה הוא תואר לאישה שהוסמכה לרבנות או משמשת בתפקיד רב.
חָדָשׁ!!: שכינה ורבה (מוסמכת לרבנות) · ראה עוד »
רבי שמעון ברבי
רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: שכינה ורבי שמעון ברבי · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: שכינה ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: שכינה ורבי יוסי · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: שכינה ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמואל שבח קנטורוביץ
שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.
חָדָשׁ!!: שכינה ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
חָדָשׁ!!: שכינה ושמואל הקטן · ראה עוד »
שמות של אלוהים ביהדות
מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.
חָדָשׁ!!: שכינה ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »
שאו שערים
ארון הקודש תוך כדי שירת "שאו שערים", בבסיס הנח"ל החרדי בבקעת הירדן שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם הוא שיר בליטורגיה היהודית.
חָדָשׁ!!: שכינה ושאו שערים · ראה עוד »
שערי תשובה
שערי תשובה שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים.
חָדָשׁ!!: שכינה ושערי תשובה · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: שכינה ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שויתי
ה-19 "שִׁוִּיתִי" (בהגייה אשכנזית: "שִׁיוִויסִי") הם לוחות המשמשים בבית הכנסת בקהילות יהודיות מסוימות ככלי עזר להגות בשם האל.
חָדָשׁ!!: שכינה ושויתי · ראה עוד »
שירת האזינו
שירת האזינו היא קטע שירי המופיע בספר דברים, פרשת האזינו,.
חָדָשׁ!!: שכינה ושירת האזינו · ראה עוד »
תפילת נשים ביהדות
סידור תפילה לאישה, 1480 תפילת נשים התקיימה ביהדות לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת.
חָדָשׁ!!: שכינה ותפילת נשים ביהדות · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: שכינה ותקנות אושא · ראה עוד »
תהילים ט"ו
תהילים ט"ו הוא המזמור ה-15 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: שכינה ותהילים ט"ו · ראה עוד »
תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.
חָדָשׁ!!: שכינה ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: שכינה ולשם ייחוד · ראה עוד »
לבדי
לְבַדִּי הוא שיר עברי מאת חיים נחמן ביאליק שנכתב ופורסם בעיתון השילוח בקיץ 1902.
חָדָשׁ!!: שכינה ולבדי · ראה עוד »
לוחמי התמורות
לוחמי התמורות הוא ספר פנטזיה עברית שכתב הרב ארז משה דורון, מחסידי ברסלב, שעניינו הוא רוחניות יהודית.
חָדָשׁ!!: שכינה ולוחמי התמורות · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: שכינה ולכה דודי · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שכינה וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
חוויית סף מוות
יצירה של הירונימוס בוש אנשים רבים שחוו חוויית סף מוות העידו שראו מנהרה שממנה נבע אור בהיר חוויית סף מוות (באנגלית: Near-Death Experience; בראשי תיבות: NDE) היא חוויה שמתרחשת לעיתים בעת מוות קליני.
חָדָשׁ!!: שכינה וחוויית סף מוות · ראה עוד »
חיים אריה ארלנגר
הרב חיים אריה ארלנגר (נכתב: ערלאנגער;כ"א בניסן תרפ"ד, 1924 – ט"ו בכסלו תשמ"ח, 1988) היה מקובל חרדי שווייצרי.
חָדָשׁ!!: שכינה וחיים אריה ארלנגר · ראה עוד »
ברוך פוזנר
ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: שכינה וברוך פוזנר · ראה עוד »
ברכת אפרים ומנשה
תוכן.
חָדָשׁ!!: שכינה וברכת אפרים ומנשה · ראה עוד »
ברית הכהונה
במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם.
חָדָשׁ!!: שכינה וברית הכהונה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שכינה ובית המקדש · ראה עוד »
גאווה
פרנסס אלן - זוכת פרס טיורינג. תחושת הגאווה יכולה להתעורר בעקבות הכרה בהישג אישי וקבלת פרס מקצועי גַּאֲוָוה היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם את הצלחותיו לעצמו: לתכונותיו שלו, למעשיו שלו, לדברים שיצר בכוחותיו שלו ולעיתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה.
חָדָשׁ!!: שכינה וגאווה · ראה עוד »
גלגול נשמות
הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: שכינה וגלגול נשמות · ראה עוד »
דמיון
דמיון הוא התהליך ההכרתי שמתחולל כאשר אדם מרגיש תחושות וחווה מאורעות שאינם קשורים ישירות למציאות סביבו.
חָדָשׁ!!: שכינה ודמיון · ראה עוד »
דבקות בתלמידי חכמים
דבקות בתלמידי חכמים היא מצווה בהלכה היהודית שעל פיה נצטווה היהודי להתקרב בכל נוהגיו אל תלמידי חכמים הבקיאים בתורה, ואשר מנוהגיהם יוכל ללמוד.
חָדָשׁ!!: שכינה ודבקות בתלמידי חכמים · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שכינה ודוד · ראה עוד »
דוד ובת שבע
תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.
חָדָשׁ!!: שכינה ודוד ובת שבע · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: שכינה והמשכן · ראה עוד »
האלה העבריה
האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.
חָדָשׁ!!: שכינה והאלה העבריה · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: שכינה והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: שכינה והשם המפורש · ראה עוד »
השכינה
#הפניה שכינה.
חָדָשׁ!!: שכינה והשכינה · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: שכינה והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הטמנת פתקים בכותל המערבי
הטמנת פתקים בכותל המערבי היא מנהג של בקשות כתובות המופנות לבורא עולם, ששמים אותן בחרכים בין אבני הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: שכינה והטמנת פתקים בכותל המערבי · ראה עוד »
הדלקת הנרות במקדש
כתב יד מהמאה ה-13 שבו מופיע ציור ומתחתיו כתוב "זה המנורה ואהרן הנותן שמן בנרות". הדלקת הנרות במקדש היא מצווה מדאורייתא שקוימה מדי ערב בבית המקדש בנרות של מנורת שבעת הקנים, ומדי בוקר בהדלקת נר התמיד והטבת יתר הנרות והכנתם להדלקה.
חָדָשׁ!!: שכינה והדלקת הנרות במקדש · ראה עוד »
וולקנים
ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", וולקנים (באנגלית: Vulcans) הם גזע דמויי-אדם החיים מחוץ לכדור הארץ אשר התפתחו על כוכב הלכת וולקן.
חָדָשׁ!!: שכינה ווולקנים · ראה עוד »
כנסת ישראל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שכינה וכנסת ישראל · ראה עוד »
כלי המשכן
דגם של ארון הברית, בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי) שולחן לחם הפנים בדגם המשכן בתמנע דגם של מזבח הזהב על פי המקרא, כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר.
חָדָשׁ!!: שכינה וכלי המשכן · ראה עוד »
כוונה (יהדות)
כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: שכינה וכוונה (יהדות) · ראה עוד »
כיפה (יהדות)
כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.
חָדָשׁ!!: שכינה וכיפה (יהדות) · ראה עוד »
יסוד כסא השם בעולם
"יסוד השם בעולם" הוא מטבע לשון, שטבע הרב אברהם יצחק הכהן קוק ביחס למדינה היהודית האידאית ("מדינת ישראל", בלשונו) המתעתדת לקום.
חָדָשׁ!!: שכינה ויסוד כסא השם בעולם · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שכינה ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שכינה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
חָדָשׁ!!: שכינה וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »
יחס היהדות לתורת האבולוציה
בריאת העולם בכתב היד, ספר הרשומות מנירנברג, שנת 1493 האבולוציה, היא תאוריה מדעית המקובלת כיום כקונצנזוס מדעי, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: שכינה ויחס היהדות לתורת האבולוציה · ראה עוד »
יחסי מין
ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.
חָדָשׁ!!: שכינה ויחסי מין · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: שכינה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יהדות השרירים
מאמר "יהדות השרירים" במוזיאון מכבי בכפר המכביה ממוזער יהדות השרירים (בגרמנית: Muskeljudentum) היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב-28 באוגוסט 1898.
חָדָשׁ!!: שכינה ויהדות השרירים · ראה עוד »
36 (מספר)
36 (במילים בלשון זכר: שלושים וששה; בלשון נקבה: שלושים ושש) הוא מספר טבעי העוקב ל-35 וקודם ל-37.
חָדָשׁ!!: שכינה ו36 (מספר) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שכינה
