גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
13 יחסים: מרים שפירא, ארון הטיראן, אשכנזי, אברהם יעקב סלוצקי, שרה בת-טובים, שלמה פנחס אשכנזי, תענית כ' בסיוון, ז'ידו יבה, הבתולה מלודמיר, כל נדרי, יעקב אליעזר בראונשווייג, ישראל אשכנזי, יהדות פראגה.
מרים שפירא
מרים שפירא הייתה ראש ישיבה באלזס במאה ה-14, אם משפחת לוריא המפורסמת.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ומרים שפירא · ראה עוד »
ארון הטיראן
ארון או אהרון הטיראן (ברומנית: Aron Tiranul ואהרון הוויווד, ברומנית: Aron Vodă, בסלאבונית: Apѡн вода) היה שליטה של נסיכות מולדובה פעמיים: בכהונתו הראשונה בין ספטמבר 1591 עד יוני 1592, ובכהונתו השנייה בין אוקטובר 1592 עד מאי 1595. הוא היה בנו של השליט אלכסנדרו לפושניאנו. הבויארים כינו אותו "ארון האיום". (Aron cel Cumplit). זוהה לעיתים עם שליט ממוצא יהודי בשם "אהרן אמנואיל" או "אמנואל אהרן", שהוזכר בכמה מקורות בני תקופתו. בעקבות עלייתו לשלטון כמינוי של הסולטאן העות'מאני פרץ מרוץ בלתי רשמי שבו המועמדים לכתר מולדובה התחרו ביניהם מי יעניק לטורקים שוחד יותר גדול ויעלו העלאות ללא תקדים במיסים (החאראץ') שהיו משלמים לשער העליון. על אף עוינותם של היניצ'רים כלפיו נהנה ארון וודה מתמיכת לובי חזק שכלל את: שלמה אשכנזי, אדוארד בארטון, הוג'ה סעדאדין אפנדי ופטריארך קונסטנטינופול, ירמיאס השני. חרף הצלחתו הפוליטית, שקע אהרן בחובות כבדים ואז הרשה לנושיו להתערב במישרין במדיניות הפסיקלית של מולדובה, תוך ניצול פוגעני של האיכרים משלמי מיסים. לבסוף יצא ארון נגד הבנקאים והורה על הוצאתו להורג של ברטולומאו ברוטי בעקבות מעשים אלה והדיכוי ביד חזקה של המורדים בלפושנה ובאורחיי הודח ארון מכס הנסיכות בפקודת העות'מאנים. בסופו של דבר הוראה זו בוטלה כעבור חודשיים. בינתיים ביוני 1592 בתמיכה פולנית עלה זמנית לשלטון מורד בשם פטרו הקוזק (Petru Cazacul). הסולטאן העות'מאני התרעם על התערבות פולין בבחירת שליטי מולדובה ואיפשר לארון קבל את השלטון בחזרה. ארון נמצא בעת שלטונו השני בתלות הולכת וגוברת בתמיכתה של נסיכות טרנסילבניה. עלה שוב לכס מולדובה מולדובה כבן חסות כנוע של העות'מאנים, כשהוא נקט באמצעים נגד הפצת הדת הקתולית במדינתו וגירש את נציגי הישועים משטחה. אולם בחשאי התחיל לשאת ולתת על האפשרות שמולדובה תשתתף ב"ליגה קדושה" אנטי-עות'מאנית כשהוא הכריז על עצמו בן ברית של הכס הקדוש ושל האימפריה הרומית הקדושה תוכנית זו נתמכה גם על ידי טרנסילבניה שבהנהגת השליט ז'יגמונד באטורי ועל ידי ולאכיה בראשות מיכאי האמיץ. עם התחלת המלחמה הארוכה בטורקים (1606-1593) ב-1593 מולדובה הפכה לזירת מלחמה שנייה, כשפלשו בה החאן של קרים והקוזקים מהסיץ' הזפורוז'י. אחרי משא ומתן ארוך הצליח ארון לכרות ברית עם הקוזקים. הוא סייע למיכאי האמיץ לאגף את הטורקים ולהרחיב את שליטתו בבוג'אק ובצפון דוברוג'ה. במהלך העימות הורה ארון על שורה של מעשי טבח - כולל רציחתם של שוביים טורקים ושל 19 חלפנים יהודים. על אף מחויבותו הצבאית והדיכוי על ידו של התקוממות פרו-טורקית, עורר ארון את חשדו אל באטורי. קשריהם נעשו מתוחים אחרי שארון סירב להישבע אמונים לחצר טרנסילבניה כשהעדיף שמולדובה תוכר בחלק מהאימפריה הרומית הקדושה. לפי הדיווחים ערער באטורי את יסודות ה"ליגה הקדושה" על ידי טענותיו כי לא ניתן לסמוך על השליט המולדבי. באטורי התחיל לסייע למפקד מולדבי בשם שטפן רזבאן לעצור את ארון ולתפוס את השלטון. ארון ומשפחתו הוגלו לקורונה (בראשוב) ואחר כך נכלא ביישוב וינצו דה ז'וס (אז אלווינץ) בטירת מרטינוצי. ארון מת שם, ככל הנראה מורעל. בנו החורג, מרקו צ'רצ'ל ("עגיל") שרד והגיע לחצר ולאכיה ולזמן קצר שימיש כממלא מקום של מיכאי האמיץ בנסיכות מולדובה. שנו של ארון וודה נשמר בשמות של כנסיית בשם ארוניאנו ושל כפר בעל אותו שם שנמצאים קרוב ליאש. ארון נחשב למייסד בית הספר הרומני הראשון בבראשוב, ברובע שקיי. קטגוריה:שליטי נסיכות מולדובה קטגוריה:ילידי 1560 קטגוריה:נפטרים ב-1597.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי וארון הטיראן · ראה עוד »
אשכנזי
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ואשכנזי · ראה עוד »
אברהם יעקב סלוצקי
אברהם יעקב סלוצקי (ה'תרכ"א, 1861 - ה'תרע"ח, 1918) היה סופר ופובליציסט יהודי-רוסי (אוקראיני) ציוני דתי.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ואברהם יעקב סלוצקי · ראה עוד »
שרה בת-טובים
שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ושרה בת-טובים · ראה עוד »
שלמה פנחס אשכנזי
#הפניה שלמה אשכנזי.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ושלמה פנחס אשכנזי · ראה עוד »
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »
ז'ידו יבה
זִ'ידוֹ יֶבֶה (בהונגרית: Zsidó Jövő, מילולית: עתיד יהודי) היה כתב עת ספרותי וחברתי חודשי (ירחון), שפורסם בשפה ההונגרית בסאטו מארה בין 1930 לבין 1940, בעריכת בני משפחת פרישמן.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי וז'ידו יבה · ראה עוד »
הבתולה מלודמיר
חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי והבתולה מלודמיר · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי וכל נדרי · ראה עוד »
יעקב אליעזר בראונשווייג
רבי יעקב אליעזר בראונשווייג (נפטר ט"ו בניסן ה'תפ"ט, 14 באפריל 1729) היה רב אשכנזי בראשית המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ויעקב אליעזר בראונשווייג · ראה עוד »
ישראל אשכנזי
אשכנזי.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי וישראל אשכנזי · ראה עוד »
יהדות פראגה
בית הכנסת פראגה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 יהדות פראגה הייתה קהילה יהודית עתיקה בעיר פראגה (לימים סופחה פראגה והייתה לרובע בוורשה) שבפולין, לפחות מהמאה ה-17.
חָדָשׁ!!: שלמה אשכנזי ויהדות פראגה · ראה עוד »
