גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
214 יחסים: מאבד עצמו לדעת (הלכה), מאיר מלובלין, מנחם ממירזבורק, מנהג (יהדות), מנוח הנדל, מסכת סוכה, מסכת ראש השנה, מסכת ברכות, מסכת יומא, מרדכי יפה, מרים שפירא, משפחת מנדלסון, משפחת מנדלבוים, משפחת קלונימוס, משפחת לוריא, משה מאיוורא, משה מקוצי, משה מת, משה איסרליש, מת מצווה, מלאכת בורר, מטה משה (ספר), מחלוקת, מה טובו, מהר"ם, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"ל מפראג, מים אחרונים, א' בכסלו, אפרים מרגנסבורג, אפרים משה פינר, אפרים פיש, ארבעס, ארבעה טורים, אריה יהודה לייב תאומים, אשתו כגופו, אתה הנחלת, אלעזר קאליר, אליעזר בן נתן, אליעזר הגדול בן יצחק, אליקים בן משולם, אליהו לואנץ, אליהו בעל שם, אליהו בעל שם מחלם, אליהו הזקן, אברהם אהרן יודלוביץ', אברהם הלין, אברהם הורוביץ, אברהם יצחק פורטיס, אהרן משה טויבש, ..., אהרן הלברשטאם, אוסטרוה, אור יקרות (פירושונים), אורליאן, אודיתא, אכילת דג עם בשר, איסור גידול כלב רע, איסור והיתר, נר נשמה, נזקי שכנים, נבהרדק, סמיכת זקנים, ספק ברכות להקל, ספר מצוות גדול, סדר קדשים, סיום מסכת, עקיבא איגר, עירוב חצרות, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשת השבוע, פשמישל, פדיון שבויים, פילגש, צבי אשר כהנא שפירא, צופן אטב"ח, קלמן הברקשטן, קלונימוס בעל הנס, קלונימוס הזקן, קבלת הוראות מרן, קהילת יהודי מוהילב, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג, קהילת יהודי חלם, קהילת יהודי בריסק דליטא, ר"י הזקן, רמב"ם, רא"ש, רש"י, רב פפא, רבנו תם, רבנו גרשום, רבי שמעון שזורי, ריצב"א, שמעון בן יצחק, שמעון וולף אוירבך, שמשון משאנץ, שמואל מאיוורא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל אבא הורודצקי, שמואל ז'יטומירסקי, שמואל ברוך ורנר, שמואל די מדינה, שמואל החסיד, שמואל יהודה קצנלנבוגן, שאול משה זילברמן, שאול ואהל, שם טוב אבן גאון, שערי דורא, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה קלהורה, שלמה רבינוביץ, שלמה הבבלי, שלום מנוישטאדט, שלום שכנא מלובלין, שבת הגדול, שבתי סופר, שבתי הכהן, שומר אבדה, שישים ריבוא, שיטת הפלפול, תמר (ספר בראשית), תפיסה (משפט עברי), תקנות שו"ם, תשעה באב שחל בשבת, תשב"ץ קטן, תתנם לחרפה, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תהילים צ"א, תוספות, תוספות איוורא, תורתו אומנותו, תורה לשמה, תורה ועבודה, תיקו, לקנבך, לשם ייחוד, לוריא, לוח ארש, לובלין, טרפה, זלמן כ"ץ, זכרון מאיר, חנינא, חרם (מתנות כהונה), חתיכה הראויה להתכבד בה, חזקת ממון, חזקת שור המועד, חכמת שלמה, חיים בן בצלאל, חיים יונה תאומים, בנימין אהרן סלניק, בנימין עוזר, בנימין זאב מארטה, בעל שם, בעלי התוספות, בר מצווה, ברכת בתולים, ברירה (הלכה), בתולה (הלכה), בכל, בישול בחמה, בית הכנסת המהרש"א, גדול הדור, גיור, דפוסי התלמוד הבבלי, דרכי לימוד התלמוד, דברי הימים, דוד לוריא, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, ה'רצ"ח, ה'שנ"א, ה'שס"ו, ה'של"ח, ה'של"ד, המתנה בין בשר לחלב, המלחמה בגלבוע, המגיד ממזריטש, הנרות הללו, הסגת גבול (יהדות), הגט מווינה, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת אש ביום טוב, הכנסת כלה, כהן מוחזק, כיפה (יהדות), כיבוי ביום טוב, י"ב בכסלו, ים של שלמה (ספר), יעקב פולק, יעקב חזן מלונדון, יעקב הלפרין, יעקב וייל, יצחק מאיר מורגנשטרן, יצחק אריה וורמסר, יצחק אייזיק וייס (סבליאבה), יצחק קלויבר, יצחק בן אשר הלוי, יצחק בן יהודה, יריעות שלמה, יש"ש, יחיאל היילפרין (רב), יהדות מץ, יהדות אפטא, יהדות לובלין, יהושע פלק כץ, יהודה ליב איילנבורג, יום טוב, יונה תאומים-פרנקל, יוסף כץ, יוסף כהן-צדק, יורד לאומנות חברו, יוחנן לוריא, 7 בנובמבר. להרחיב מדד (164 יותר) »
מאבד עצמו לדעת (הלכה)
מאבד עצמו לדעת הוא כינוי הלכתי לאדם המבקש להרוג את עצמו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומאבד עצמו לדעת (הלכה) · ראה עוד »
מאיר מלובלין
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומאיר מלובלין · ראה עוד »
מנחם ממירזבורק
רבי מנחם ב"ר פנחס ממרזבורק (מהעיר מרזבורג, לפעמים מכונה על שם ספרו 'ר' מנחם מעיל צדק', או ר' מנחם המעילי) היה מחכמי אשכנז בסוף תקופת הראשונים, בדור שאחרי גזרות ק"ח–ק"ט, תיקן תקנות חשובות שהתקבלו בדורות שלאחריו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומנחם ממירזבורק · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומנוח הנדל · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת יומא · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומרדכי יפה · ראה עוד »
מרים שפירא
מרים שפירא הייתה ראש ישיבה באלזס במאה ה-14, אם משפחת לוריא המפורסמת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומרים שפירא · ראה עוד »
משפחת מנדלסון
משפחת מנדלסון היא משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל יהודי גרמניה ובפרט בחוגי תנועת ההשכלה היהודית, ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשפחת מנדלסון · ראה עוד »
משפחת מנדלבוים
משפחת מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום) היא משפחה יהודית ענפה מחסידות קרלין, ששורשיה מגיעים לרבי יואל סירקיס, רבי שמשון מאוסטרופולי והמהרש"ל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשפחת מנדלבוים · ראה עוד »
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »
משפחת לוריא
משפחת לוריא היא משפחה יהודית אשכנזית מיוחסת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשפחת לוריא · ראה עוד »
משה מאיוורא
רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה מאיוורא · ראה עוד »
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה מקוצי · ראה עוד »
משה מת
רבי משה מת (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר מטה משה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה מת · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה איסרליש · ראה עוד »
מת מצווה
מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומת מצווה · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומלאכת בורר · ראה עוד »
מטה משה (ספר)
הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומטה משה (ספר) · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומחלוקת · ראה עוד »
מה טובו
קצר.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומה טובו · ראה עוד »
מהר"ם
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומהר"ם · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מים אחרונים
כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומים אחרונים · ראה עוד »
א' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וא' בכסלו · ראה עוד »
אפרים מרגנסבורג
רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »
אפרים משה פינר
אפרים משה פִּינֶר (בכתיב ארכאי: פיננער, בגרמנית: pinner; ה'תקס"ג – ה'תר"ם), היה מלומד יהודי אורתודוקסי במערב אירופה שעסק בתרגום עברי-גרמני, ובחקר תולדות היהדות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואפרים משה פינר · ראה עוד »
אפרים פיש
הרב אפרים פיש (וויש) אשכנזי (? – 1596 לערך), היה חתנו של המהרש"ל, אב בית הדין בבריסק והרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואפרים פיש · ראה עוד »
ארבעס
אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וארבעס · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וארבעה טורים · ראה עוד »
אריה יהודה לייב תאומים
הרב אריה יהודה לייב תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - ד' באלול ה'תקצ"א, 13 באוגוסט 1831) היה רבה של העיר ברודי (בראד) שבגליציה (כיום באוקראינה).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואריה יהודה לייב תאומים · ראה עוד »
אשתו כגופו
אשתו כגופו הוא כלל הלכתי המדמה אשה לבעלה עד כדי שתידמה לו מבחינה דינית בתחומים מסוימים בהלכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואשתו כגופו · ראה עוד »
אתה הנחלת
אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ הוא פיוט האזהרות הנפוץ ביותר בקהילות ישראל ומן הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, והוא מצוי במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה ובנוסח איטליה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואתה הנחלת · ראה עוד »
אלעזר קאליר
רבי אלעזר קאליר (ה'תצ"ח, 1738 – ט"ו בחשוון ה'תקס"ב, 1801) היה מרבני בוהמיה הבולטים, רב ברכניץ וב, פרשן תלמודי ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואלעזר קאליר · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »
אליקים בן משולם
רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליקים בן משולם · ראה עוד »
אליהו לואנץ
רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליהו לואנץ · ראה עוד »
אליהו בעל שם
קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליהו בעל שם · ראה עוד »
אליהו בעל שם מחלם
רבי אליהו ב"ר אהרן יהודה בעל שם מחלם (1520 לערך - 1583) היה מקובל ורב קהילת חלם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליהו בעל שם מחלם · ראה עוד »
אליהו הזקן
רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש (Le Mans), פוסק הלכה ופייטן ממנהיגי יהדות צרפת הצפונית בתקופתו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליהו הזקן · ראה עוד »
אברהם אהרן יודלוביץ'
הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואברהם אהרן יודלוביץ' · ראה עוד »
אברהם הלין
רבי אברהם הלין (לעיתים: אברהם העלין אשכנזי; נפטר בי"ז בטבת ה'תפ"ו, 21 בדצמבר 1725) היה רב אשכנזי, ראש בית הדין בגלוגא ופרשן מדרש רבה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואברהם הלין · ראה עוד »
אברהם הורוביץ
רבי אברהם הלוי (בן ר' שבתי) סג"ל הורוביץ (1540–1615) היה דיין ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואברהם הורוביץ · ראה עוד »
אברהם יצחק פורטיס
אברהם יצחק פורטיס-חזק (במקורות ארכאיים: פורטיז, מכונה:פורטיז דוקטור; נפטר בטווח השנים ה'תצ"א-ה'ת"ק) היה רופא ועסקן יהודי-פולני, פעל בקהילות לבוב, ירוסלב, ז'שוב, ויברוב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואברהם יצחק פורטיס · ראה עוד »
אהרן משה טויבש
הרב אהרן משה טויבש (תקמ"ז, 1787 - י"א בתמוז תרי"ב, 1852) היה רבה של יאס ומחבר הספרים "תועפות ראם" ו"קרני ראם" שעל שמו התפרסם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואהרן משה טויבש · ראה עוד »
אהרן הלברשטאם
המבשר כ"ג בטבת תשע"ה. ראו https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואהרן הלברשטאם · ראה עוד »
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואוסטרוה · ראה עוד »
אור יקרות (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואור יקרות (פירושונים) · ראה עוד »
אורליאן
פסל של ז'אן ד'ארק באורליאן אורליאן (צרפתית: Orléans, בעבר: אורליינש, או: אורלינס) היא אחת הערים העתיקות בצרפת, נמצאת כ-200 ק"מ מדרום מערב לפריז.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואורליאן · ראה עוד »
אודיתא
אוֹדָּיְּתָּא (מבוטא תדיר: אוֹדִּיתָּא; בעברית: הודאה) הוא אמצעי להעברת בעלות באמצעות הודאה של הנותן שהממון הוא של המקבל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואודיתא · ראה עוד »
אכילת דג עם בשר
אכילת דג ובשר יחד נאסרה על ידי רוב פוסקי ההלכה מטעם סכנה (צרעת), פסיקה זו נובעת מפרשנות בדברי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואכילת דג עם בשר · ראה עוד »
איסור גידול כלב רע
עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואיסור גידול כלב רע · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואיסור והיתר · ראה עוד »
נר נשמה
'''נרות נשמה''' דולקים בטקס שנערך על ידי הצי האמריקני לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. '''נר נשמה''' ליד קבר, בתוך תא שנועד להגן על הנר מפני רוח וגשם נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ונר נשמה · ראה עוד »
נזקי שכנים
נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ונזקי שכנים · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ונבהרדק · ראה עוד »
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וסמיכת זקנים · ראה עוד »
ספק ברכות להקל
ספק ברכות להקל (לעיתים מכונה בקיצור סָבָּ"ל) הוא כלל הלכתי, לפיו כאשר מתעורר ספק בדיני ברכות יש להקל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וספק ברכות להקל · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וספר מצוות גדול · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וסדר קדשים · ראה עוד »
סיום מסכת
נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וסיום מסכת · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ועקיבא איגר · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ועירוב חצרות · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופרשת השבוע · ראה עוד »
פשמישל
פְּשֶׁמִישְׁל (בפולנית: Przemyśl, ביידיש: פשעמישל ובכתבים הרבניים: פרעמיסלא) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופשמישל · ראה עוד »
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופדיון שבויים · ראה עוד »
פילגש
לואי ה-15. ציור משנת 1750 לערך מעשה ידי הצייר פרנסואה בושה. פִּילֶגֶשׁ היא אישה הנמצאת בזוגיות ארוכת טווח שאינה כוללת קשר נישואין או את ההתחייבויות הממוניות המקובלות במסגרת נישואין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופילגש · ראה עוד »
צבי אשר כהנא שפירא
הרב צבי הירש אשר כהנא שפירא (1853, ה'תרי"ג - 19 בינואר 1938, י"ז בשבט ה'תרצ"ח), היה ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים, מורה צדק בשכונת הבוכרים, מחבר הספרים "התורה והמצוה" על תרי"ג מצוות ושו"ת הריצב"א.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וצבי אשר כהנא שפירא · ראה עוד »
צופן אטב"ח
כתב אטב"ח, הנקרא גם "צופן אטב"ח", הוא צופן החלפה המבוסס על הערך הגימטרי של כל אות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וצופן אטב"ח · ראה עוד »
קלמן הברקשטן
קלונימוס קלמן הַבֶּרְקַשְׂטְן או הַבֶּרְקַסְטְן היה רב ליטאי-פולני במאה ה-16, שעלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקלמן הברקשטן · ראה עוד »
קלונימוס בעל הנס
רבי קלונימוס בעל הנס היה רב שחי בירושלים בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקלונימוס בעל הנס · ראה עוד »
קלונימוס הזקן
קָלוֹנִימוּס בן יצחק הזקן היה רב ומקובל, מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11, בן למשפחת קלונימוס.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקלונימוס הזקן · ראה עוד »
קבלת הוראות מרן
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »
קהילת יהודי מוהילב
קהילת יהודי מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָלעוו, מאהילוב, מאגילאב, מאָהליב; לעיתים נכתבת גם בעברית מוגילב, מוגילוב, מוהילוב, מוהיליוב, מהילב) נוסדה בעיר מוהילב שבבלארוס, במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקהילת יהודי מוהילב · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג
קהילת יהודי אוסטראה שבמחוז ווהלין התקיימה החל מהמאה ה-15 ועד מלחמת העולם השנייה שבה נכחדה רוב הקהילה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג · ראה עוד »
קהילת יהודי חלם
בית הקברות היהודי בחלם בית הכנסת הקטן בחלם חֶלְם (בפולנית: Chełm; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם) היא עיר במזרח פולין שנמצאת במחוז לובלין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקהילת יהודי חלם · ראה עוד »
קהילת יהודי בריסק דליטא
בית הכנסת הגדול בבריסק דליטא בראשית המאה ה-20 קהילת יהודי בריסק דליטא (נקראת גם Brest-Litovsk; בפי היהודים: בריסק דליטא) הייתה קהילה גדולה בעיר ברסט שבבלארוס אשר מנתה כ-30,000 יהודים והייתה כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקהילת יהודי בריסק דליטא · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ור"י הזקן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורא"ש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורש"י · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורב פפא · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורבנו תם · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי שמעון שזורי
רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורבי שמעון שזורי · ראה עוד »
ריצב"א
רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וריצב"א · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שמעון וולף אוירבך
מצבתו בבית הקברות העתיק בפראג הרב שמעון וולף אוירבך (סביבות ה'ש"י, 1550 – י"ז בחשוון ה'שצ"ב, 12 בנובמבר 1631, פראג) היה רב בכמה ערים במזרח ומרכז אירופה, בהן טורובין, לובמלא, לובלין, פשמישל, פוזנן, וינה ופראג, מרבני "ועד ארבע ארצות" וראש ישיבה בלובלין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמעון וולף אוירבך · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שמואל מאיוורא
רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל מאיוורא · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שמואל אבא הורודצקי
שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה חוקר החסידות והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל אבא הורודצקי · ראה עוד »
שמואל ז'יטומירסקי
שמואל זִ'יטוֹמִירְסקי (בפולנית: Szmuel Żytomirski; 16 בספטמבר 1900 – ? 1944) היה אישיות ידועה בקרב הציבור היהודי בלובלין בטרם ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ואביו של הניו ז'יטומירסקי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל ז'יטומירסקי · ראה עוד »
שמואל ברוך ורנר
רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »
שמואל די מדינה
רבי שמואל די מדינה (תעתיק מדויק; דִי מּוֹדִּינַא, ידוע בכינוי מהרשד"מ או המהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506 – ב' במרחשוון ה'ש"ן, 12 באוקטובר 1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון, ומחבר שו"ת מפורסם שו"ת מהרשד"ם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל די מדינה · ראה עוד »
שמואל החסיד
רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל החסיד · ראה עוד »
שמואל יהודה קצנלנבוגן
שער הספר "שנים עשר דרשות", דפוס ראשון הרב שמואל יהודה קצנלנבוגן (מהרשי"ק; רפ"א, 1521 - ו' בניסן שנ"ז, 1597) היה מחכמי איטליה במאה ה-16, רבה של ונציה, דרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל יהודה קצנלנבוגן · ראה עוד »
שאול משה זילברמן
הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושאול משה זילברמן · ראה עוד »
שאול ואהל
רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושאול ואהל · ראה עוד »
שם טוב אבן גאון
רבי שם טוב בן אברהם גאון (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »
שערי דורא
שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושערי דורא · ראה עוד »
שלמה אפרים מלונטשיץ
בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »
שלמה קלהורה
שלמה קלהורה (נכתב גם: קאלהורא, קאלהורי, קאלווארי, קליפארי; נפטר בט"ז בכסלו ה'שנ"ז, 7 בדצמבר 1596) היה רופא, איש עסקים ושדלן יהודי בפולין במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלמה קלהורה · ראה עוד »
שלמה רבינוביץ
רבי שלמה הכהן רבינוביץ (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו, 1866), בעל "תפארת שלמה", היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלמה רבינוביץ · ראה עוד »
שלמה הבבלי
שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלמה הבבלי · ראה עוד »
שלום מנוישטאדט
רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר ב-1413 בקירוב) היה ראש ישיבה בוינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלום מנוישטאדט · ראה עוד »
שלום שכנא מלובלין
מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובליןהרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה, 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלום שכנא מלובלין · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושבת הגדול · ראה עוד »
שבתי סופר
שער הסידור משנת שפ"ח שנדפס בלובלין רבי שבתי סופר מפרעמישלא, חי ופעל בסוף המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושבתי סופר · ראה עוד »
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושבתי הכהן · ראה עוד »
שומר אבדה
שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר יש חיוב להשיבה לבעליה, ובינתיים, עד שישיב אותה בפועל לבעלים, חל עליו דין שומר לגבי האבדה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושומר אבדה · ראה עוד »
שישים ריבוא
שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושישים ריבוא · ראה עוד »
שיטת הפלפול
שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושיטת הפלפול · ראה עוד »
תמר (ספר בראשית)
תָּמָר היא דמות מקראית, כלתו של יהודה, אשתו של בנו ער ויבמתו של בנו אונן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותמר (ספר בראשית) · ראה עוד »
תפיסה (משפט עברי)
במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותפיסה (משפט עברי) · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תשעה באב שחל בשבת
כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותשעה באב שחל בשבת · ראה עוד »
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותשב"ץ קטן · ראה עוד »
תתנם לחרפה
תתנם לחרפה הוא פיוט מסוג שמתא - פיוט קללה לגויים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותתנם לחרפה · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותהילים צ"א · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותוספות · ראה עוד »
תוספות איוורא
תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותוספות איוורא · ראה עוד »
תורתו אומנותו
תורתו אֻמָּנותו הוא מונח המתאר אדם שלימוד תורה (תורתו) הוא עיסוקו העיקרי (אומנותו - מקצועו), ובכך מקבל מעמד מיוחד בהלכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותורתו אומנותו · ראה עוד »
תורה לשמה
לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותורה לשמה · ראה עוד »
תורה ועבודה
חרדים עובדים למחייתם בחברת B&H - ניו יורק תורה ומלאכה (עבודה) הוא מונח המבטא את הקשר בין לימוד התורה ובין העבודה לצורך פרנסה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותורה ועבודה · ראה עוד »
תיקו
תֵּיקוּ (מארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מצב של אי-הכרעה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותיקו · ראה עוד »
לקנבך
לקנבך (בגרמנית: Lackenbach, בהונגרית: Lakompak) היא עיר במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולקנבך · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולשם ייחוד · ראה עוד »
לוריא
לוריא הוא שם משפחה עברי ונמנה עם השמות היהודיים העתיקים ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולוריא · ראה עוד »
לוח ארש
לוח ארש הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולוח ארש · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולובלין · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וטרפה · ראה עוד »
זלמן כ"ץ
רבי (שלמה) זלמן כ"ץ (מהרז"ך; נפטר בשנת ה'ר"ה, 1444) היה רב הקהילה היהודית בנירנברג וראש ישיבה בה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וזלמן כ"ץ · ראה עוד »
זכרון מאיר
לוחית זיכרון בכניסה לשכונת זיכרון מאיר שער בשכונת זיכרון מאיר, רחוב מהרש"ל בני ברק בזמן הנחת אבן הפינה בשכונת זכרון מאיר, 1953 זכרון מאיר היא השכונה השנייה בבני ברק, הממוקמת כיום במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וזכרון מאיר · ראה עוד »
חנינא
חנינא הוא שם פרטי יהודי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחנינא · ראה עוד »
חרם (מתנות כהונה)
חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחרם (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חתיכה הראויה להתכבד בה
אומצה היא דוגמה ל'חתיכה הראויה להתכבד'חתיכה הראויה להתכבד בה, (בקיצור חתיכה הראויה להתכבד, ובראשי תיבות: חר"ל או חהר"ל) או בשמה המלא חתיכה הראויה להתכבד בה לפני האורחים, היא מושג הלכתי מתחום הכשרות, המשמש בדיני תערובות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחתיכה הראויה להתכבד בה · ראה עוד »
חזקת ממון
חזקת ממון הוא כלל במשפט העברי המעניק עדיפות לצד המחזיק בזמן הווה בנכס או ברכוש, כאשר מתגלע ספק בקשר לבעלות על הדבר בין שני צדדים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחזקת ממון · ראה עוד »
חזקת שור המועד
שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחזקת שור המועד · ראה עוד »
חכמת שלמה
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחכמת שלמה · ראה עוד »
חיים בן בצלאל
רבי חיים בן בצלאל (1520 (לערך) פוזנן – ו' בסיוון ה'שמ"ח, 1588, פרידברג) רב ופוסק.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחיים בן בצלאל · ראה עוד »
חיים יונה תאומים
רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחיים יונה תאומים · ראה עוד »
בנימין אהרן סלניק
הרב בנימין אהרן סלניק (ה'ר"ץ - ה'ש"פ 1530–1620), היה רב בוועד ארבע ארצות, ואב"ד בפולין במאה ה-16, מחבר הספר משאת בנימין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובנימין אהרן סלניק · ראה עוד »
בנימין עוזר
רבי בנימין עוזר הכהן בן רבי מאיר היה רב פולני, אב"ד קהילת קלימנטוב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובנימין עוזר · ראה עוד »
בנימין זאב מארטה
רבי בנימין בן מתתיהו, המוכר בשם רבי בנימין זאב מארטה (ה'רל"ה, 1475 בערך - ה'ש"ה, 1545 בערך) היה רב טורקי-יווני, מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, נודע על שם ספר השו"ת שלו "'בנימין זאב" שזכה לפרסום רב בהיותו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו וביוזמתו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובנימין זאב מארטה · ראה עוד »
בעל שם
בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובעל שם · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובעלי התוספות · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובר מצווה · ראה עוד »
ברכת בתולים
ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וברכת בתולים · ראה עוד »
ברירה (הלכה)
בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וברירה (הלכה) · ראה עוד »
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובתולה (הלכה) · ראה עוד »
בכל
על פי האגדה, בכל הייתה בתו של אברהם אבינו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובכל · ראה עוד »
בישול בחמה
בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובישול בחמה · ראה עוד »
בית הכנסת המהרש"א
פנים בית הכנסת המהרש"א בתפארתו גלויה מ-1912 בית הכנסת המהרש"א 2015 - גג בית הכנסת מהרש"א בסכנת קריסה בית הכנסת המהרש"א הוא בית הכנסת העתיק של שמואל אליעזר הלוי איידלס, המהרש"א בעיר אוֹסטרוֹהְ בית הכנסת נבנה לפני 600 שנה ואילו המהרש"א הרחיב אותו לצדדיו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובית הכנסת המהרש"א · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וגדול הדור · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וגיור · ראה עוד »
דפוסי התלמוד הבבלי
מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודברי הימים · ראה עוד »
דוד לוריא
רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודוד לוריא · ראה עוד »
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד · ראה עוד »
ה'רצ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'רצ"ח · ראה עוד »
ה'שנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'שנ"א · ראה עוד »
ה'שס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'שס"ו · ראה עוד »
ה'של"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'של"ח · ראה עוד »
ה'של"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'של"ד · ראה עוד »
המתנה בין בשר לחלב
בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »
המלחמה בגלבוע
המלחמה בגלבוע היא מלחמה מקראית בין ישראל לפלשתים, שהתרחשה בהר הגלבוע.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והמלחמה בגלבוע · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
הנרות הללו
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ היא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והנרות הללו · ראה עוד »
הסגת גבול (יהדות)
שלט המבקש לא להיכנס לחצר פרטית תוך שימוש בפסוק: "לא תסיג גבול רעך" הסגת גבול היא מצוות לא תעשה במקרא, שנמנית כאחת מתרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והסגת גבול (יהדות) · ראה עוד »
הגט מווינה
פרשת הגט מווינה הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה ואת גדולי הדור בשנים 1611–1612.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והגט מווינה · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת אש ביום טוב
איסור הוצאת אש ביום טוב הוא איסור ליצור אש חדשה ביום טוב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והוצאת אש ביום טוב · ראה עוד »
הכנסת כלה
הכנסת כלה היא מצווה ללוות את החתן והכלה לחופה ולשמחם כחלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והכנסת כלה · ראה עוד »
כהן מוחזק
כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וכהן מוחזק · ראה עוד »
כיפה (יהדות)
כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וכיפה (יהדות) · ראה עוד »
כיבוי ביום טוב
כיבוי אש מלאכת מכבה היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »
י"ב בכסלו
סלבדור לפני טביעתה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וי"ב בכסלו · ראה עוד »
ים של שלמה (ספר)
#הפניה שלמה לוריא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וים של שלמה (ספר) · ראה עוד »
יעקב פולק
המצבה המיוחסת לרבי יעקב פולק בבית הקברות היהודי בלובלין הרב יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק (לעיתים פולאק; סביבות 1460–1470 – כ"ג בסיוון ה'ש"א, 1541) היה מראשוני החכמים שתרמו להיווצרותו של מרכז התורה בפולין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויעקב פולק · ראה עוד »
יעקב חזן מלונדון
יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »
יעקב הלפרין
חיים יעקב הלפרין (י"ג באדר תרמ"ח, 25 בפברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, 28 במרץ 1964) היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויעקב הלפרין · ראה עוד »
יעקב וייל
רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויעקב וייל · ראה עוד »
יצחק מאיר מורגנשטרן
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »
יצחק אריה וורמסר
קברו של הרב יצחק אריה וורמסר בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט שלט ליד ציונו של הרבי רבי יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; 1768, תקכ"ח – 13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה רב ובעל שם מקרב יהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק אריה וורמסר · ראה עוד »
יצחק אייזיק וייס (סבליאבה)
הרב יצחק אייזיק וייס (כ"ב באדר תקפ"ד, 1824 - כ"ב באדר ב' תרנ"ד, 1894) היה רב חסידי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק אייזיק וייס (סבליאבה) · ראה עוד »
יצחק קלויבר
רבי יצחק קלויבֶר (לעיתים גם: קלובר, קלויבערס; נפטר ה'רצ"ח, 1538) היה רב וראש ישיבה בפוזנא בראשית המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק קלויבר · ראה עוד »
יצחק בן אשר הלוי
רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
יריעות שלמה
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויריעות שלמה · ראה עוד »
יש"ש
#הפניה שלמה לוריא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויש"ש · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהדות מץ · ראה עוד »
יהדות אפטא
אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהדות אפטא · ראה עוד »
יהדות לובלין
מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהדות לובלין · ראה עוד »
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהושע פלק כץ · ראה עוד »
יהודה ליב איילנבורג
רבי יהודה ליב איילנבורג (נפטר בי' בטבת ה'שע"ה, 12 בדצמבר 1614) היה מרבני האיחוד הפולני-ליטאי ומוראביה שבתקופתו, ממפרשי המקרא, ומחבר הספר "מנחת יהודה", על שמו הוא מפורסם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהודה ליב איילנבורג · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויום טוב · ראה עוד »
יונה תאומים-פרנקל
רבי יונה תאומים-פרנקל (פראג, שנ"ו 1596 - מץ, ט"ו בניסן תכ"ט, 1669).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויונה תאומים-פרנקל · ראה עוד »
יוסף כץ
רבי יוסף כ"ץ (~ה'רע"א, 1510 - ב' בשבט ה'שנ"א - 28 בינואר 1591) מחבר ספר שו"ת "שארית יוסף", היה ראש ישיבה, ואב בית דין בעיר קרקוב שבפולין, גיסו של הרמ"א.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויוסף כץ · ראה עוד »
יוסף כהן-צדק
יוסף כהן-צדק (ה'תקפ"ז, 1827, למברג – ה'תרס"ג, 1903, לונדון) היה סופר וחוקר עברי ותורני, ועורך כתבי-עת גליציאני-אנגלי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויוסף כהן-צדק · ראה עוד »
יורד לאומנות חברו
יורד לאומנות חברו הוא איסור להתחרות באומנות או במסחר בהן עוסק חברו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויורד לאומנות חברו · ראה עוד »
יוחנן לוריא
רבי יוחנן לוריא (אלזס, ה'ר' 1440 בערך, - ה'רע"ד 1514) היה רב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויוחנן לוריא · ראה עוד »
7 בנובמבר
7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו7 בנובמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_לוריא
