תִקשׁוֹרֶת

733 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), מאשה נמירובסקי, מאורע ברנר, מאויב לאוהב, מאיר אריאל, מאיר חובב (סופר), מנחם מנדל מקוצק, מנדלי מוכר ספרים, מניין השנים בלוח העברי, מס ירושה, מסעוד אלחדד, מספר (ספרות), מעצמי אל עצמי, מעשה רבי גדיאל התינוק, מעשה שכם ודינה, מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, מעשה העז, מצעד 68' צועד לאחור, מצג, מקס אייטינגון, מקס שטרן, מקיצי נרדמים, מרדכי צבי מאנה, מרדכי שלו, מרכז זלמן שזר, מרים ברנשטיין-כהן, מרים גורצקי בילו, מרית בן ישראל, משפט פתיחה, משפחת נשאשיבי, משפחת הורוביץ, משלב, משה נסים, משה סמבטיון, משה סחר, משה פרנק, משה שפיצר, משה לייב מסאסוב, משה זאב פלינקר, משה בקר, משה ברור, משה גרסיאל, משולם טוכנר, מתחילים סיפור, מלאך (פירושונים), מלאך המות והשוחט, מזרח (קישוט), מזכרת משה, מחסום כתיבה, מבע משולב, ..., מה שחייב להיאמר, מהדורה, מולכו (ספר), מוטיב (ספרות ואמנות), מוזיאון השעווה הישראלי, מכתב, מכינה קדם צבאית חמדת, מים שקטים חודרים עמוק, מירל'ה שרון, מיהו העם הנבחר?, מיכל אקרמן פרקש, מיכל גוברין, מיכל דורון, מיכל ויינברג, מיכל יצחק רבינוביץ', אמנון שמוש, אמנון דמתי, אמרת כנף, אמונה ירון, אמוץ עגנון, אמיתי קדר, אנתולוגיות יהודיות בהונגרית, אנטי-גיבור, אסתר אטינגר, אסתר פוקס, אסתר שטרייט-וורצל, אסתרקה, אסתרליין יקירתי, אפקט פלורנס נייטינגייל, אפרים צורף, אפי בריסט, אפיון (ספרות), אצל חמדת, אצבעוני, ארנה גולן, ארס פואטיקה, ארץ ישראל השלמה, ארוחת בוקר, ארי אבן-זהב, אריך פרום, אריאל הירשפלד, אריאל: רבעון לאמנויות ולמדע בישראל, אריה נבון, אריה פולונסקי, אש ידידותית (ספר), אתא, אתם ראיתם, אתי בן-זקן, אל מקום שהרוח הולך, אלעזר רוקח, אלעזר הלוי גרינהוט, אלזה לסקר-שילר, אלו ואלו, אלכסנדר מרכס, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליענה שכטר, אליעזר מאיר ליפשיץ, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר שביד, אליעזר בן-יהודה, אליעזר ברגמן, אליעזר ויסהוף, אלירן כספי, אלית ובר, אזהרות, אחות (סיפור קצר), אחות (פירושונים), אחוזת מגד, אחוזת בית (הוצאה לאור), אב"א אחימאיר, אבנר פלק, אבסורד, אברהם מאיר הברמן, אברהם אלברט טיכו, אברהם פרימן, אברהם צפרוני, אברהם בנד, אברהם בלאט, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם הפנר, אברהם הולץ, אברהם יעקב ברור, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יהושע השיל מאפטא, אבשלום, אבו תור, אבי בקר, אבינעם מור-חיים, אביגדור אריכא, אבידב ליפסקר, אגדת הסופר, אהרן אמיר, אהרן פריימן, אהל משה, אונורה דה בלזק, אופנה בישראל, אופרה, אוקראינה, אור בן עזרא, אורח נטה ללון, אורי מסטרליסק, אורי סלע, אורי צבי גרינברג, אורי ליפשיץ, אורי וידיסלבסקי, אולאשקובצה, אודי בן סעדיה, אודיה קורן, איןציקלופדיה, אירינה סלזניובה, איריס מילנר, אילנה צמחוני, אילה זילברמן, איטה קאליש, איה דינשטיין, איוואנו-פרנקיבסק, אייווינד יונסון, נעמי סמילנסקי, נעם סמל, נפתלי גינתון, נתן כוגן, נלי זק"ש, נחום גוטמן, נדב אסולין, נובלה, נווה צדק, ניסן בבליקשווילי, ניצה בן-דב, ניר שוחט, נירה גל, סמבטיון, סמוך ונראה, סמיכות, ספר סופר וסיפור, ספר המעשים, ספר האותיות, ספרות, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות השואה, ספרות ילדים, ספריית שוקן, ספריית גרשם שלום, ספריית הרנסנס היהודי, ספוילר, סלבה צ'פלין, סטרטין, סטריפה, סדרת ספרים, סדרה דיקובן אזרחי, סופר, סופרים ושמות עט שלהם, סימן, סיפור אהבות, סיפור על אהבה וחושך, סיפור פשוט, סיפור בהמשכים, סיפורי חסידים, סיפורי הבעש"ט, סיפורי יצחק שמי, סיון לוי, עמנואל מוזס, עמוס עוז, עם עובד, עם הספר (סדרת ספרים), ענת פדרשניידר, עקיבא צימרמן, עקיבה יוסף שלזינגר, ערב ראש השנה, ערב יום הכיפורים, ערבים זוכי פרס נובל, עשרת ימי תשובה, עשה לילות כימים, על השחיטה, על כפות המנעול, עליזה שנהר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, עז הבית, עזרת ישראל (שכונה), עגנון (פירושונים), עגונות, עד עולם, עד הנה (סיפור), עד הנה (קובץ סיפורים), עדנה שביט, עדה אמיכל ייבין, עדינה מור-חיים, עדיה מנדלסון-מעוז, עדיה גודלבסקי, עוף החול, עופר רגב, עוזי בנזימן, עובדיה בעל מום, עין גנים, עיר ומלואה, עירית נתן בנדק, עירית פשטן, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות עברית, עידו (פירושונים), עידו ריקלין, עידו ועינם, עידית טפרסון, פאל הירשלר, פאול צלאן, פני הדור כפני הכלב, פנים אחרות, פנינה פלאי, פנינה ברט-צדקה, פנינה גרי, פראטר, פרנץ קפקא, פרנהיים, פרס אוסישקין, פרס נובל, פרס נובל לספרות, פרס ניומן, פרס עגנון לאמנות הפרוזה, פרס ביאליק, פרס ירושלים, פרס ישראל, פרקים של ספר המדינה, פרשת ארטן, פת שלימה, פתחי דברים, פתיחה לקדיש, פלטון פון אוסטינוב, פח'רי נשאשיבי, פולין: סיפורי אגדות, פוטיוס אפקלידס, פובידל, פינחס פלאי, פירוש הרמב"ן לתורה, פישל לחובר, פילווישוק, פיטר פריישטדט, פיגוע מצובה, צמחונות, צרויה להב, צבי מרק, צבי אנקורי, צבי אלימלך שפירא, צדוק ליינמן, צדיק, ציפורה הלר, ציונה שמשי, קפה לורנץ, קפיצת הדרך, קלאודיה רוזנצווייג, קבר דוד המלך, קדיש, קדיש סילמן, קדיש יתום, קונסול כבוד, קונקורדנציה, קורצווייל, קורות בתינו, קיבוץ גלויות, ר' בנימין, רן שריד, רמז מטרים, ראש השנה, ראשית צמיחת גאולתנו, ראובן מרקין, רנאטה יבלונסקה, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רפאל בשן, רחלי אדלמן, רחוב שטראוס, רחוב הנביאים, רחובות תל אביב-יפו, רב גדיאל נער, רבקה אבולעפיה, רומן מפתח, רומן גרפי, רומן כצמן, רוני תורן, רוני כהן, רועי הורוביץ, רות דר, רותי תמיר, רותי בורנשטיין, רוחמה אלבג, רוברטו פולק, רוהאטין, רימון (כתב עת), ריקוד המוות, ריבה, ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות, ש''י עגנון, ש. בן-ציון, שמעון ראבידוביץ', שמעון כהן (מדבב), שמש (סדרת טלוויזיה), שמשון אהרן פולונסקי, שמואל ריינר, שמואל ביאלובלוצקי, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הלר, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, שמות ספרי עיון, שאול אדלר, שאול ואהל, שם עט, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שקל חדש, שרה סוניה דיסקין, שרונה אלימלך, שריטילי, שלמה אבן גבירול, שלמה אבולעפיה, שלמה ניצן (שחקן), שלמה פיינגולד, שלמה שבא, שלמה תרשיש, שלמה זלמן שוקן, שלישיית עתר, שטעטל, שחר פנקס, שחר רז, שבועת אמונים, שבועת אמונים (נובלה), שדמות, שדרות בן מימון, שושנה פרסיץ, שושנה שרירא, שושה גורן, שולמית אלמוג, שולמית אדר, שולי רנד, שויתי, שכונת אחווה (תל אביב), שכונת למד, שי פירון, שי צ'רקה, שיקוץ משומם, שיר גולדברג, שיר השירים, שירה (ספר), שירה (פירושונים), שירה חדד, שיבה מאוחרת, שידורי המהפכה, תמר אלקן, תמול שלשום, תמול שלשום (בית קפה), תאריך לידה, תפילה לשלום המלכות, תפילה לשלום המדינה, תקופת הביניים של העברית, תרבות ישראלית, תלמיד חכם, תלפיות, תחום שבת, תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה, תהלה (נובלה), תהילה, תואר משרה, תום זיידמן-פרויד, תכריך של סיפורים, תיאטרון הספרייה, תיאטרון הסטודיו, ל"ו צדיקים, לאחר הסעודה, לאורה ריבלין, לפני המקום, לפנים מן החומה, לפנים מן החומה (סיפור), לשון סגי נהור, לשון חז"ל, לבנה פינקלשטיין, לבוש חרדי, לודוויג אוגוסט פרנקל, לינה צ'פלין, לילך דקל-אבנרי, לילי בן נחשון, ליליאן דבי-גורי, ליביה חכמון איילי, לייפציג, לייב רוכמן, ט"ו באב (מועד), טל יצחקי, טלה בר, טוביה ריבנר, טיהור ממזר (גט מהרש"ם), ז'ולייט חסין, ז'ידו יבה, זאב רבן, זאב ברין, זלמן שניאור, זלטה רזדולינה, זוכי פרס נובל ממוצא יהודי, זוכי פרס נובל לפי מדינה, זוכי פרס ישראל, זיו וולושין, זיוה שמיר, חמדת, חמדת (דמות), חמדת (יישוב), חנה נוה, חנה זמר, חנוך ילון, חסידות סטרטין, חסידות קוצק, חסידות במרחב הרומני, חקל דמא, חלומותיהם החדשים, חבלים, חגית לאלו, חומת ירושלים העות'מאנית, חולדה ובור, חוות כנרת, חיבוט הקבר, חיי מלחמה, חיים נחמן ביאליק, חיים סבתו, חיים פרמונט, חיים צור, חיים קוברסקי, חיים באר, חיים דב קנטור, חיים יהושע קוסובסקי, בן ציון ידלר, במברגר את וואהרמן, בארה של מרים, בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש, באד בריקנאו, באד הומבורג, בני רכב, בנימין ברנר, בעז ערפלי, בצלאל בן אורי, ברל כצנלסון, ברברה הרשב, ברוך קורצווייל, ברכת המלכים, בשעה אחת, בתוך עירי, בלק (פירושונים), בלבב ימים, בחנותו של מר לובלין, בדמי ימיה, בוצ'אץ', בוקי שיף, בין שתי ערים (עגנון), בין שתי ערים (פירושונים), בית משפט השלום העברי, בית ארתור רופין, בית עמנואל, בית עגנון, בית קפה, בית זרע, בית גרשם שלום, בית האוטונומיה הרוסית, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הרב קוק, בית הכנסת אוהל יצחק, בית כנסת תפארת ישראל ע"ש עגנון, בית יהודיוף-חפץ, בית יוסף (שכונה), ביבליוגרפיה של גרשם שלום, ביירנסטרנה ביירנסון, ג'ורת אל-ענב, גאיה טראוב, גצל קרסל, גרנטה בעברית, גרשם שלום, גרשון שקד, גליציה, גלילי שחר, גזרות ת"ח–ת"ט, גבריאל מוקד, גדעון טיקוצקי, גדר חיה (ספר), גדי צדקה, גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה, גימטריה, גיהנום, דן אלמגור, דן לאור, דמות, דנה צרפתי, דני קליין, דניאל גולדשמידט, דניאלה מיכאלי, דניאלה וירצר, דער יודישע וועקער, דרוגולין (גופן), דלית מתתיהו, דחיינות, דב סדן, דב שוייגר, דב לנדאו, דבר (עיתון), דבורה בארון, דורון פולק, דורון תבורי, דוד (גופן), דוד אריה פרידמן, דוד פישר, דוד צבי מילר, דוד שמעוני, דוד שריר, דוד בית לחמי, דוד גורביץ', דוד כנעני, דוד יעקב סימונסן, דוית גביש, דינה, דינה שטרן, ה'תרמ"ז, ה'תש"ל, ה'תשכ"ט, ה'תשכ"ז, ה'תשכ"ו, ה'תשי"ח, ה'תשי"ד, המנורה (הוצאת ספרים), המצפה, המלבוש, המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האנשה, האנשה של המוות, האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911), האקדמיה ללשון העברית, הארץ, האש והעצים, האדונית והרוכל, האדונית והרוכל (סרט), האופרה הישראלית, הנני העני ממעש, הנדח, הספרייה הלאומית, הסימן, הערת שוליים (סרט), העלייה מגרמניה, העלייה השנייה, העלייה השנייה (ספר), העומר (כתב עת), הפרוטה, הפועל הצעיר (עיתון), הצפירה, הקדרים באים, הר הזיתים, הרמן שטראוס, הרמז, הרופא וגרושתו, השיר אשר הושר, השילוח (כתב עת), התנחלות, התנועה למען ארץ ישראל השלמה, התרנגול ותפילת בני אדם, התיאטרון העברי, הלל ברזל, הלל הלקין (סופר), הלל ויס, הלוויה ממלכתית, הטירה, הבועזים, הבימה, הגניוס היהודי, הגזמה, הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט, הדפס ישראלי, ההתנגדות לחסידות, ההד, הומור בתרבות היהודית, הוצא מהקשרו, הוצאת שוקן, הכנסת כלה (ספר), הילולת רבי שמעון בר יוחאי, הידוענים (סדרת טלוויזיה), היינץ הרמן, היישוב היהודי בחברון, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ו' בחשוון, ונתנה תוקף, ועדה ציבורית, וגר זאב עם כבש, והיה העקוב למישור, כ"ז בכסלו, כאב (רומן), כעפעפי שחר, כף יד, כצאן לטבח, כתב עת ספרותי, כתב יד (מקור), כתב יד (כתב), כל כתבי, כלב חוצות, י"א באדר, י"ח באב, ימים נוראים, ימים נוראים (עגנון), ימים נוראים (פירושונים), יאנה גור, יאסונרי קאוובטה, יאיר מזור, ינס פיטר יאקובסן, יעקב מנצור, יעקב מלכוב, יעקב מיטלמן, יעקב איינשטיין, יעקב נחום אפשטיין, יעקב פרנק, יעקב קלצקין, יעקב רז, יעקב שטארק, יעקב בהט, יעקב גורדין, יעקב גולדמן (עיתונאי), יעקב וינשל, יעקב יצחק נימירובר, יעקב יוסף כ"ץ, יצחק אשר טברסקי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק עגן, יצחק שמי, יצחק ליב ברוך, יקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים, ירחמיאל שכטר, ירון, ישראל אהרוני (זואולוג), ישראל שמיר, ישראל היילפרין, ישראל כהן (סופר), ישראלים זוכי פרס נובל, ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים, ישיבת המקובלים בית אל, ילד מחוץ לנישואים, ילדות בירושלים הישנה, יחיאל היילפרין (מחנך), יבגניה דודינה, יגאל גבאי, יהדות גליציה, יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י, יהודה פרידלנדר, יהודית הנדל, יהודית הלוי-צוויק, יואב בר-לב, יואב היימן, יואכים סימון, יום הולדת, יום הכיפורים, יונתן שגיב, יוסף פרל, יוסף פטאי, יוסף צבי רימון, יוסף קלוזנר, יוסף רוזין, יוסף שם-טוב (וטרינר), יוסף שה-לבן, יוסף טישלר, יוסף זכריה שטרן, יוסף חיים ברנר, יוסף בן-שלמה, יוסף ברוורמן, יוסף בודקו, יוסף דלה ריינה, יוספה אבן-שושן, יוסל ברגנר, יוסי יזרעאלי, יורם פאלק, יוחנן פרס, יודישער פערלאג, יישר כוח, יידוי אבנים, 10 בדצמבר, 100 מושגי יסוד, 16 ביולי, 17 בפברואר, 1950 בישראל, 1954 בישראל, 1966 בספרות, 1966 בישראל, 1970 בישראל, 1971 בישראל, 1978 בספרות, 6 ביוני, 8 באוגוסט. להרחיב מדד (683 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

מאשה נמירובסקי

מאשה נמירובסקי (ברוסית: маша немировская) היא במאית תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאשה נמירובסקי · ראה עוד »

מאורע ברנר

יוסף חיים ברנר ב-1910 "מאורע ברנר" הוא כינוי לפולמוס חריף, שהתנהל בעולם היהודי בשנים 1910–1911, בעקבות מאמר של יוסף חיים ברנר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאורע ברנר · ראה עוד »

מאויב לאוהב

מאויב לאוהב הוא סיפור קצר (שלושה עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאויב לאוהב · ראה עוד »

מאיר אריאל

מאיר אריאל (2 במרץ 1942, י"ג באדר ה'תש"ב – 18 ביולי 1999, ה' באב ה'תשנ"ט) היה משורר, פזמונאי, מלחין, גיטריסט, וזמר ישראלי בעל סגנון ייחודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאיר אריאל · ראה עוד »

מאיר חובב (סופר)

מאיר חובב (ו' בשבט ה'תרפ"ח, 28 בינואר 1928 - עשרה בטבת ה'תשע"א, 17 בדצמבר 2010) היה סופר ועורך, יקיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאיר חובב (סופר) · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מס ירושה

מס ירושה או מס עיזבון הוא מס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומס ירושה · ראה עוד »

מסעוד אלחדד

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסעוד אלחדד · ראה עוד »

מספר (ספרות)

בספרות, מְספר הוא הקול או הדמות המובילה את הסיפור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומספר (ספרות) · ראה עוד »

מעצמי אל עצמי

מעצמי אל עצמי הוא קובץ של קטעים שכתב ש"י עגנון על עצמו, על אנשים ידועי-שם שהכיר, על אירועי הזמן שהיה עד להם, רשימות שכתב לעצמו או לאחרים ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעצמי אל עצמי · ראה עוד »

מעשה רבי גדיאל התינוק

מעשה רבי גדיאל התינוק הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר את עלילותיו של הנער הזעיר רבי גדיאל התינוק, שהוא גרסה יהודית של מעשיית "אצבעוני".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעשה רבי גדיאל התינוק · ראה עוד »

מעשה שכם ודינה

במרכז התמונה (מצד שמאל) עתיקות שכם הקדומה - אל מקום זה משויך מעשה שכם ודינה.מעשה שכם ודינה הוא סיפור מקראי המתואר ב, שהתרחש בעת שיעקב ומשפחתו התגוררו באזור העיר שכם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעשה שכם ודינה · ראה עוד »

מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון

מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הוא מאגדות החורבן המופיעות בתלמוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון · ראה עוד »

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעשה העז · ראה עוד »

מצעד 68' צועד לאחור

"מצעד 68' צועד לאחור" (1999) הוא מיצב מאת הצלם הישראלי שוקה גלוטמן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומצעד 68' צועד לאחור · ראה עוד »

מצג

מַצָּג (או מִקְדָּם, הֶצֵּג, אֶקְסְפּוֹזִיצְיָה בלעז) ביצירת ספרות כולל את כל המידע הקודם לסצנה הראשונה של הסיפור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומצג · ראה עוד »

מקס אייטינגון

מקס אייטינגון (בגרמנית: Max Eitingon; 26 ביוני 1881, מוהילב – 30 ביולי 1943, ירושלים) היה רופא ופסיכואנליטיקאי יהודי-גרמני יליד רוסיה הלבנה, מייסד המכון הפסיכואנליטי בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקס אייטינגון · ראה עוד »

מקס שטרן

מקס שטרן (באנגלית: Max Stern; נולד ב־31 במרץ 1947, ניו יורק, ארצות הברית) הוא מלחין, מנצח, מוזיקולוג, מבקר מוזיקלי ומחנך ישראלי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקס שטרן · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרדכי צבי מאנה

מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »

מרדכי שלו

מרדכי שלו (17 באוקטובר 1926 - 6 באוקטובר 2014) היה מסאי ומבקר ספרות ישראלי, מורה לספרות ואיש ספרות ומקרא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרדכי שלו · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

מרים ברנשטיין-כהן

ברנשטיין כהן (מימין) בשנת 1969, בקפה קליפורניה. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית לוחית זיכרון על ביתם של מרים ברנשטיין-כהן ומיכאל גור ברח' ביל"ו 5 בתל אביב מרים ברנשטיין-כהן (14 בדצמבר 1895, קישינב – 4 באפריל 1991, כ' בניסן תשנ"א, תל אביב) הייתה שחקנית תיאטרון הקאמרי, אשר נודעה בתור השחקנית המקצועית הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרים ברנשטיין-כהן · ראה עוד »

מרים גורצקי בילו

גורצקי בילו בפברואר 2020 מרים מריה גורצקי בילו (נולדה בשנת 1954) היא מעצבת במה ותלבושות, מרצה וחוקרת תיאטרון ועיצוב ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרים גורצקי בילו · ראה עוד »

מרית בן ישראל

"איש עיוור שמנגן לשלכת"שסוף שנות ה-70 של המאה ה-20שהדפס רשתשגובה 65 ס"מ, רוחב 49.5 ס"משאוסף סדנת ההדפס ירושלים מָרית בן ישראל (נולדה ב-1956) היא סופרת, במאית ויוצרת בינתחומית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרית בן ישראל · ראה עוד »

משפט פתיחה

משפט פתיחה הוא המשפט הפותח יצירה טקסטואלית: סיפורת לצורותיה, מאמר וכו'.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשפט פתיחה · ראה עוד »

משפחת נשאשיבי

על פי אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 149: התמונה צולמה בשנת 1932.. ראע'ב נשאשיבי עומד מעל הכלה. פח'רי נשאשיבי עומד ראשון משמאל. בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע היום כבית טיכו שמו של ראע'ב נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) משפחת א-נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית, שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

משפחת הורוביץ

משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשפחת הורוביץ · ראה עוד »

משלב

בבלשנות, מִשְלָב (בנטייה: משלבּים) או משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשלב · ראה עוד »

משה נסים

בנימין משה נסים (נולד ב-10 באפריל 1935) הוא עורך דין ופוליטיקאי ישראלי, בעבר כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה נסים · ראה עוד »

משה סמבטיון

משה סמבטיון (ליפסטאק; 22 ביולי 1913 - ספטמבר 1986, מונטריאול, קנדה) היה סופר, הוגה דעות וחוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה סמבטיון · ראה עוד »

משה סחר

מימין לשמאל: בטי סחר, משה סחר ומשה ברנשטיין, שנות התשעים ציורו של סחר Moments of Madness,כ 2000, המוצג ביד ושם משה סחר (19 בפברואר 1928 - 20 בפברואר 2022) היה פזמונאי, משורר ביידיש ובעברית, מתרגם וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה סחר · ראה עוד »

משה פרנק

משה פרנק (לימים דרורי, 10 בינואר 1894 – 18 בנובמבר 1969) היה מחנך עברי, מורה בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה שהשפיע על המשוררת לאה גולדברג יותר מכל מוריה שלימדוה בקובנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה פרנק · ראה עוד »

משה שפיצר

ד"ר משה (מוריץ) שְפִּיצֶר (Spitzer; 8 ביולי 1900 – 16 בנובמבר 1982, א' בכסלו תשמ"ג) היה מאייר, גרפיקאי טיפוגרף, מעצב גופנים, ביבליופיל עברי ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה שפיצר · ראה עוד »

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 13 בינואר 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה לייב מסאסוב · ראה עוד »

משה זאב פלינקר

משה זאב פלינקֶר (Flinker; תרפ"ז 9 באוקטובר 1926, האג – תש"ד, 1944, אושוויץ) היה נער יהודי הולנדי שחיבר בימי השואה יומן אישי בעברית וחשף בפני קוראים רבים בעשורים שלאחר מכן את התמודדויות נער דתי עם שאלות אמוניות בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה זאב פלינקר · ראה עוד »

משה בקר

משה בקר משה בקר בהצגה "הנסיכה האמריקאית" בתיאטרון הבימה בבימויו של נסים אלוני (1982) משה בקר (נולד ב-24 באוקטובר 1954) הוא שחקן, במאי תיאטרון וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה בקר · ראה עוד »

משה ברור

משה בְּרָוֶר (Brawer; 2 בנובמבר 1919 – 28 בדצמבר 2020) היה חלוץ הקרטוגרפיה בישראל, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה ברור · ראה עוד »

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה גרסיאל · ראה עוד »

משולם טוכנר

חוקר הספרות משולם טוכנר 1912-1966 משולם טוֹכנר (10 באפריל 1912 – אוגוסט 1966) היה מורה וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשולם טוכנר · ראה עוד »

מתחילים סיפור

מתחילים סיפור הוא ספר מסות מאת הסופר עמוס עוז, בנושאי כתיבה ספרותית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומתחילים סיפור · ראה עוד »

מלאך (פירושונים)

מַלְאָךְ פירושו שליח, פעמים רבות הכוונה לשליח אלוהים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלאך (פירושונים) · ראה עוד »

מלאך המות והשוחט

"מלאך המות והשוחט" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר על שוחט זקן שמלאך המוות בא לקחתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלאך המות והשוחט · ראה עוד »

מזרח (קישוט)

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. מזרח הוא קישוט לבית יהודי המציין את כיוון המזרח, אליו יש לפנות בשעת התפילה, כך שגם המתפלל יחידי יוכל למצוא כיוון זה בקלות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומזרח (קישוט) · ראה עוד »

מזכרת משה

מזכרת משה, 2008 מודעה על אפיית מצות מכונה בשכונה, 1908 מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומזכרת משה · ראה עוד »

מחסום כתיבה

ליאוניד פסטרנק מחסום כתיבה הוא מצב בו כותב יוצר מפסיק ליצור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומחסום כתיבה · ראה עוד »

מבע משולב

מבע משולב הוא אחד מסוגי המבע בספרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומבע משולב · ראה עוד »

מה שחייב להיאמר

ציור דיוקן של גינטר גראס נישא בהפגנה נגד נשק גרעיני במהלך תהלוכת חג הפסחא המסורתית בפרנקפורט שבגרמניה לאחר פרסום השיר "מה שחייב להיאמר" באפריל 2012 מה שחייב להיאמר (בגרמנית: Was gesagt werden muss) הוא שיר פוליטי פרי עטו של הסופר והמשורר הגרמני גינטר גראס, חתן פרס נובל לספרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומה שחייב להיאמר · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומהדורה · ראה עוד »

מולכו (ספר)

מולכו הוא הרומן השלישי מאת אברהם ב. יהושע, שיצא לאור בשנת 1987 הרומן מספר על השנה הראשונה של מולכו, גיבור הספר, לאחר שהתאלמן מאשתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומולכו (ספר) · ראה עוד »

מוטיב (ספרות ואמנות)

מוטיב (בעברית: תֶּנַע) הוא יחידת משמעות (מילה, ביטוי, רעיון, נושא, דמות, חפץ תבנית, רגש, תחושה, בעיה, יסוד), אשר מופיעה מספר פעמים ביצירות אמנות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומוטיב (ספרות ואמנות) · ראה עוד »

מוזיאון השעווה הישראלי

מוזיאון השעווה הישראלי היה מוזיאון שעווה שפעל במגדל שלום בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומוזיאון השעווה הישראלי · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכתב · ראה עוד »

מכינה קדם צבאית חמדת

מכינה קדם צבאית חמדת יהודה היא מכינה קדם צבאית תורנית לבנים ביישוב חמדת בצפון בקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכינה קדם צבאית חמדת · ראה עוד »

מים שקטים חודרים עמוק

285x285px מים שקטים חודרים עמוק הוא תַרגום עברי של פתגם לטיני שגורס כי גם מי שחיצוניותו שלֵווה ושקטה עשוי להיות בעל אישיות חזקה ומורכבת מכפי שנראה לעין, והוא משפיע או מסוגל למעשים גדולים, אף יותר ממי שמנסה למשוך את תשומת הלב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומים שקטים חודרים עמוק · ראה עוד »

מירל'ה שרון

מירל'ה שרון (1932 - 20 ביולי 2017) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית, מורה ומרצה למחול, מחלוצות המחול בישראל זוכת פרס משרד החינוך והתרבות למפעל חיים לשנת 2002 בתחום המחול, על תרומתה להכרת אמנות המחול על כל היבטיו במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומירל'ה שרון · ראה עוד »

מיהו העם הנבחר?

מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיהו העם הנבחר? · ראה עוד »

מיכל אקרמן פרקש

מיכל אקרמן פרקש (נולדה ב-30 במאי 1970) היא מחזאית, תסריטאית, במאית ומפיקה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל אקרמן פרקש · ראה עוד »

מיכל גוברין

מיכל גוברין (נולדה ב-24 בנובמבר 1950) היא סופרת, משוררת ובמאית תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל גוברין · ראה עוד »

מיכל דורון

מיכל דורון (נולדה ב-1962) היא גרפולוגית, סופרת, משוררת ועיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל דורון · ראה עוד »

מיכל ויינברג

מיכל ויינברג ויורם יוספסברג בהצגה "השחף", תיאטרון תמונע, 2013 מרי סטיוארט", תמונע, 2012 מיכל ויינברג כסבינה זאובר בהצגה "מיין ג'רוזלם" מיכל ויינברג כסבינה זאובר בהצגה "מיין ג'רוזלם" מיכל ויינברג (נולדה ב-18 ביולי 1973) היא שחקנית וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל ויינברג · ראה עוד »

מיכל יצחק רבינוביץ'

מֶיכְל יצחק רבינוביץ' (22 ביוני 1879, א' בתמוז תרל"ט – 17 בנובמבר 1948, ט"ו בחשוון תש"ט) היה סופר, עיתונאי, מו"ל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל יצחק רבינוביץ' · ראה עוד »

אמנון שמוש

אמנון שָמוֹש (28 בינואר 1929, י"ז בשבט ה'תרפ"ט – 1 במרץ 2022, כ'ט באדר א' ה'תשפ"ב) היה סופר, משורר ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמנון שמוש · ראה עוד »

אמנון דמתי

אמנון דמתי (נולד ב-26 באוקטובר 1957) - הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי, ממייסדי להקת קול ודממה, רקדן ראשי בלהקה במשך 15 שנים, דמתי הוא חירש מלידה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמנון דמתי · ראה עוד »

אמרת כנף

צרפתיות בחדר המדרגות של המכון הצרפתי בתל אביב אמרת כנף או משפט מפתח (נקרא לעיתים catch phrase) היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמרת כנף · ראה עוד »

אמונה ירון

אמונה ירון (16 ביולי 1921 – 6 ביוני 2015) הייתה בתו הבכורה של ש"י עגנון, שעסקה בהוצאה לאור של היצירות הרבות שהותיר בעזבונו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמונה ירון · ראה עוד »

אמוץ עגנון

אמוץ עגנון (נולד ב-5 בפברואר 1955) הוא גאולוג וגאופיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמוץ עגנון · ראה עוד »

אמיתי קדר

אמיתי קדר (נולד ב-28 בפברואר 1969) הוא שחקן תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמיתי קדר · ראה עוד »

אנתולוגיות יהודיות בהונגרית

אנתולוגיות יהודיות בשפה ההונגרית (הונגרית: Zsidó antológiák) - הן מבחר ספרותי מתוך כתבי סופרים יהודים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואנתולוגיות יהודיות בהונגרית · ראה עוד »

אנטי-גיבור

דון קישוט, אנטי-גיבור. ציור של ז'אן גרנדוויל משנת 1849 אנטי-גיבור הוא הדמות הראשית בסיפור, שאינו מאופיין באומץ לב, גבורה, כריזמה או הופעה מרשימה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואנטי-גיבור · ראה עוד »

אסתר אטינגר

אסתר אטינגר (נולדה ב־1941) היא משוררת, סופרת ומבקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואסתר אטינגר · ראה עוד »

אסתר פוקס

אסתר פוקס (באנגלית: Esther Fuchs; נולדה ב-26 בפברואר 1953) היא חוקרת ספרות ומקרא, ומשוררת פמיניסטית דתייה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואסתר פוקס · ראה עוד »

אסתר שטרייט-וורצל

אסתר שְטְרייט-וורְצֶל (25 ביולי 1932, כ"א בתמוז ה'תרצ"ב – 7 בדצמבר 2013, ה' בטבת ה'תשע"ד) הייתה סופרת ישראלית, מורה במקצועה, שכתבה בעיקר לבני נוער.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואסתר שטרייט-וורצל · ראה עוד »

אסתרקה

אסתרקה, בציור מסביבות שנת 1839 מאת לקלר המלך קז'ימייז הגדול מבקר אצל אסתרקה, ציור מאת ולדיסלב לושצ'קביץ' 'על פי האגדה, אסתרקה או בשמה המלא אסתרקה מלאך (בפולנית: Esterka או Esterka Małach, המאה ה-14), הייתה המאהבת היהודיה של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, אשר שלט בשנים 1333–1370 וכינויו היה "קז'ימייז' (קזימיר) הגדול".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואסתרקה · ראה עוד »

אסתרליין יקירתי

שמואל יוסף ואסתר אסתרליין יקירתי הוא ספר, הכולל חליפת מכתבים שכתבו זה לזה שמואל יוסף עגנון ורעייתו אסתר מרכס-עגנון בשנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואסתרליין יקירתי · ראה עוד »

אפקט פלורנס נייטינגייל

אפקט פלורנס נייטינגייל הוא תופעה פסיכולוגית, שבו אדם כלשהו אשר מטפל ודואג לרווחה או לבריאותו של אדם אחר, מתחיל להרגיש משיכה רומנטית או ארוטית כלפי האדם לו הוא דואג.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואפקט פלורנס נייטינגייל · ראה עוד »

אפרים צורף

אפרים צורף אפרים צורף (זלוטניק) (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903 – כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואפרים צורף · ראה עוד »

אפי בריסט

אֶפי בריסט (בגרמנית: Effi Briest) הוא רומן מאת הסופר תיאודור פונטאנה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואפי בריסט · ראה עוד »

אפיון (ספרות)

אפיון של דמות היא טכניקה ספרותית הכרחית בפרוזה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואפיון (ספרות) · ראה עוד »

אצל חמדת

אצל חמדת הוא סיפור קצר בן אחד עשר פרקים מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג, ולאחר מכן נדפס בכרך סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן בשנת תשי"א (1950).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואצל חמדת · ראה עוד »

אצבעוני

איור של אצבעוני עומד על מגבעתו של אדם מבוגר אצבעוני הוא דמות בדיונית המופיעה בשמות שונים במעשיות של עמים שונים, ומתאפיינת בהיותה אדם זעיר במיוחד, שגודלו כגודל אצבע, העובר הרפתקאות עקב גודלו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואצבעוני · ראה עוד »

ארנה גולן

אַרְנָה גולן (בן דרור) (נולדה ב-1935) היא חוקרת ומרצה לספרות עברית וסופרת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארנה גולן · ראה עוד »

ארס פואטיקה

ידיים רושמות, יצירה ארס פואטית של מ. ק. אשר, 1948 ארס פואטיקה (בלטינית: ars poetica - "אמנות השירה") היא תופעה שבה אמנות עוסקת באמנות וביצירתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארס פואטיקה · ראה עוד »

ארץ ישראל השלמה

ארץ ישראל השלמה הוא מונח גאופוליטי ואידאולוגי בהיסטוריה של עם ישראל, התנועה הציונית ובפוליטיקה של מדינת ישראל, המתייחס לארץ ישראל בגבולות היסטוריים המתוארים במקורות תנ״כיים או היסטוריים, ורואה גבולות אלה כגבולות הרצויים למדינה היהודית או למדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

ארוחת בוקר

ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארוחת בוקר · ראה עוד »

ארי אבן-זהב

אֲרי אִבְּן-זהב (במקור: ליאו (לייב) גולדשטיין; י"ח בכסלו תר"ס, 20 בנובמבר 1899 – א' בחשוון תשל"ב, 19 באוקטובר 1971) היה סופר עברי, משורר, סופר ילדים, מחזאי, עורך והמזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארי אבן-זהב · ראה עוד »

אריך פרום

אריך פְרוֹם (בגרמנית: Erich Fromm; 23 במרץ 1900 – 18 במרץ 1980) היה פסיכולוג חברתי, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני, בעל שם בינלאומי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריך פרום · ראה עוד »

אריאל הירשפלד

אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריאל הירשפלד · ראה עוד »

אריאל: רבעון לאמנויות ולמדע בישראל

אריאל: רבעון לאמנויות ולמדע בישראל (באנגלית: Ariel: a review of the arts and sciences in Israel) היה כתב עת לאמנות, ספרות ומדע בישראל במספר שפות זרות (המהדורה העיקרית באנגלית) שהופיע בשנים 1962–2003 בפיקוח המחלקה לקשרי תרבות ומדע (משנת 1993 אגף קשרי תרבות ומדע) של משרד החוץ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריאל: רבעון לאמנויות ולמדע בישראל · ראה עוד »

אריה נבון

קריקטורה של אריה נבון משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריה נבון · ראה עוד »

אריה פולונסקי

אריה פולונסקי (1910 – 30 במאי 1939) היה חבר בארגון ההגנה ששירת במשטרת המנדט ושימש כמקשר בין הסוכנות היהודית לבולשת הבריטית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריה פולונסקי · ראה עוד »

אש ידידותית (ספר)

אש ידידותית הוא רומן מאת אברהם ב. יהושע שיצא לאור בהוצאת הספריה החדשה בשנת 2007.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואש ידידותית (ספר) · ראה עוד »

אתא

מגדל המים היה אחד המבנים הראשונים שהוקמו במפעל. הקונסטרוקציה הוזמנה במפעל סקודה בצ'כיה. "המרפסת" סביב המכל בקומה העליונה תוכננה מלכתחילה כעמדת שמירה חנות אתא ברמתיים, סביבות 1940 פועלי אתא מפגינים בחיפה במהלך השביתה הגדולה הלוגו של החברה על תווית של בגד אתא חברה לטקסטיל בע"מ הייתה מפעל תעשייתי מהראשונים בארץ ישראל, והפעילה רשת לשיווק תוצרתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואתא · ראה עוד »

אתם ראיתם

אתם ראיתם הוא אנתולוגיה על מעמד הר סיני ומתן תורה, שליקט ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואתם ראיתם · ראה עוד »

אתי בן-זקן

אתי (אסתר) בן-זקן - שטיינברג (נולדה ב-5 בדצמבר 1963) היא זמרת קונצרטים ואמנית-יוצרת ישראלית בתחומי המוזיקה, התיאטרון, הספרות והאמנות הפלסטית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואתי בן-זקן · ראה עוד »

אל מקום שהרוח הולך

אל מקום שהרוח הולך הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2010.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואל מקום שהרוח הולך · ראה עוד »

אלעזר רוקח

אלעזר רוקח או אליעזר רוקח (Eliezer Roke'ah; תרי"ד/1854 – ה' בתמוז תרע"ד/ 28 ביוני 1914), היה פעיל ציוני, פובליציסט, עורך ומו"ל ביישוב בארץ ישראל, רוכש אדמות גיא אוני ומייסד היישוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלעזר רוקח · ראה עוד »

אלעזר הלוי גרינהוט

הרב ד"ר אלעזר הלוי גרינהוט (כ"ח באייר תר"י/ 1850– י"א באדר תרע"ג/ 1913) היה רב בהונגריה, ולאחר מכן חוקר יהדות ואיש ציבור בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלעזר הלוי גרינהוט · ראה עוד »

אלזה לסקר-שילר

אלזה במלאת לה חמישים (1919) הזמנה לדר קראל בכתב ידה של אלזה לסקר-שילר אֶלְזֵה לַסְקֶר-שִׁילֶר (בגרמנית: Else Lasker-Schüler; 11 בפברואר 1869, אלברפלד (וופרטל) – 22 בינואר 1945, ירושלים) הייתה משוררת, סופרת וציירת יהודייה-גרמנייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלזה לסקר-שילר · ראה עוד »

אלו ואלו

אלו ואלו הוא קובץ סיפורים של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלו ואלו · ראה עוד »

אלכסנדר מרכס

אלכסנדר מרכס (נכתב גם מארכס, באנגלית: Alexander Marx; 29 בינואר 1878 – 26 בדצמבר 1953) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי של עם ישראל, ביבליוגרף וספרן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלכסנדר מרכס · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אליענה שכטר

אליענה שכטר (נולדה ב-10 באפריל 1976) היא שחקנית ובמאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליענה שכטר · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אליעזר צבי צווייפל

אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר ברגמן

הרב אליעזר בֶּרגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 – 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר ברגמן · ראה עוד »

אליעזר ויסהוף

אנדרטת מגדלי התאומים, עמק הארזים, 2009 שור, ברונזה בעיבוד פטינה חומה, 2007 גן סיפור "הזיקית" בחולון אליעזר ויסהוף (נולד ב-1938) הוא אמן רב-תחומי ומעצב הפועל בישראל מאז שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר ויסהוף · ראה עוד »

אלירן כספי

אלירן כספי (נולד ב-2 באוגוסט 1968) הוא שחקן, במאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלירן כספי · ראה עוד »

אלית ובר

אלית ובר (נולדה ב-3 בינואר 1972) היא במאית תיאטרון, בובנאית וביבליותרפיסטית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלית ובר · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואזהרות · ראה עוד »

אחות (סיפור קצר)

אחות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק באהבתם של אח ואחות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואחות (סיפור קצר) · ראה עוד »

אחות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואחות (פירושונים) · ראה עוד »

אחוזת מגד

אחוזת מגד הוקמה בשנת 1928 על גבעה ממזרח לחדרה והחליפה לאורך שנות קיומה שמות רבים וייעודים רבים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואחוזת מגד · ראה עוד »

אחוזת בית (הוצאה לאור)

אחוזת בית היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 2004 על ידי העורכת שרי גוטמן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואחוזת בית (הוצאה לאור) · ראה עוד »

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואב"א אחימאיר · ראה עוד »

אבנר פלק

אבנר פלק (נולד בשנת 1943) הוא פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט, פסיכוביוגרף, פסיכוהיסטוריון ופסיכולוג פוליטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבנר פלק · ראה עוד »

אבסורד

אבסורד בו נראה שלט 'נא לא לקטוף' בעוד שאף אחד לא משתמש בפירות והם נרקבים אבסורד בו נראה ספסל שלא ניתן לשבת עליו אַבְּסוּרְד הוא סיטואציה כזו שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבסורד · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם אלברט טיכו

בית טיכו לפני השיפוץ ב-2015 אברהם אלברט טיכו (27 באוקטובר 1883 – 15 באוקטובר 1960) היה רופא עיניים ביישוב בימי המנדט הבריטי ובעשור הראשון למדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם אלברט טיכו · ראה עוד »

אברהם פרימן

אברהם פרימן (פריימן; 1890 – דצמבר 1953), סופר עברי, חתן פרס ביאליק לשנת תרצ"ה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם פרימן · ראה עוד »

אברהם צפרוני

תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912. ישראל אהרוני, '''אברהם צפרוני''', שמואל איזנשטדט, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, אריה סמיאטיצקי. יושבים (משמאל לימין): אברהם אברונין, מרדכי אזרחי, אליעזר מאיר ליפשיץ, דוד ילין, יצחק ליב גולדברג, אהרן מאיר מזי"א, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס. צילום: אברהם סוסקין. ד"ר אברהם צפרוני אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרינוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 1 בדצמבר 1882 – י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933) היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם צפרוני · ראה עוד »

אברהם בנד

אברהם (ארנולד) בנד (באנגלית: Arnold J. Band; נולד ב-20 באוקטובר 1929) הוא חוקר ספרות ויהדות יהודי אמריקאי, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם בנד · ראה עוד »

אברהם בלאט

אברהם יקותיאל בְּלָאט (1916 – 13 בינואר 2001) היה מבקר ספרות ומסאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם בלאט · ראה עוד »

אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »

אברהם הפנר

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אברהם הפנר אברהם הֶפְנֶר (7 במאי 1935 – 19 בספטמבר 2014) היה במאי קולנוע, תסריטאי, סופר ושחקן קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם הפנר · ראה עוד »

אברהם הולץ

אברהם הולץ (באנגלית: Avraham Holtz; סיוון ה'תרצ"ה, 1934 – 15 בנובמבר 2023) היה חוקר ספרות יהודי אמריקאי, פרופסור לספרות בבית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם הולץ · ראה עוד »

אברהם יעקב ברור

ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל מאפטא

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבשלום · ראה עוד »

אבו תור

400x400 פיקסלים ממוזער שכונת אבו תור (בחזית), על רקע העיר העתיקה והר הצופים. אבו תור הערבית אבו תור היהודית אַבּוּ תוֹר (בערבית: أبو ثور או أبو طور; נקראת בערבית גם الثوري - א-ת'אוורי) היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה, כאשר חלקה היהודי של השכונה, הידוע גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, נמצא במערבה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבו תור · ראה עוד »

אבי בקר

אָבִי בֵּקֶר (3 במאי 1951 – 4 ביוני 2015) היה ד"ר ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה (אוניברסיטת העיר ניו יורק), המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי, חבר במשלחת ישראל באו"ם ומרצה בכיר ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ומשפט בינלאומי פומבי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבי בקר · ראה עוד »

אבינעם מור-חיים

אבינועם מור חיים (נולד ב-20 ביוני 1938) הוא שחקן תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבינעם מור-חיים · ראה עוד »

אביגדור אריכא

אביגדור אריכא (שם משפחתו בלידה "דלוגאץ'", 28 באפריל 1929, רדאוץ, רומניה - 29 באפריל 2010, פריז) היה צייר ומאייר ישראלי-צרפתי, יהודי יליד רומניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואביגדור אריכא · ראה עוד »

אבידב ליפסקר

אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבידב ליפסקר · ראה עוד »

אגדת הסופר

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואגדת הסופר · ראה עוד »

אהרן אמיר

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אהרון אמיר בתל אביב אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם, עורך וסופר עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואהרן אמיר · ראה עוד »

אהרן פריימן

אהרן פְרַיְימַן (נכתב גם פריימאן או פריימאנן; בגרמנית: Aron Freimann; 5 באוגוסט 1871, פִילֶנֶה, פרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 6 ביוני 1948, ניו יורק) היה ביבליוגרף, היסטוריון וספרן יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואהרן פריימן · ראה עוד »

אהל משה

בית כנסת בשכונת אהל משה מפת הנחלאות טקס חנוכת השכונה, תיאור מעיתון החבצלת, ספטמבר 1887 גן הבוסתן הספרדי אהל משה היא אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואהל משה · ראה עוד »

אונורה דה בלזק

אוֹנוֹרֶה דֶּה בָּלְזָק (בצרפתית: Honoré de Balzac; 20 במאי 1799 – 18 באוגוסט 1850) היה סופר ומחזאי צרפתי, מחלוצי זרם הריאליזם בספרות ואחד מהסופרים המשפיעים והבולטים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואונורה דה בלזק · ראה עוד »

אופנה בישראל

הדוגמנית הישראלית תמי בן-עמי מדגמנת בגד ים של גוטקס, 1980 אופנה ישראלית מתייחסת לתחום עיצוב האופנה ולתחום הדוגמנות בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואופנה בישראל · ראה עוד »

אופרה

שירת אופרה (פרנץ להאר) במוזיאון תל אביב Giulio Cesare (Händel) של גאורג פרידריך הנדל, ברלין (1970) האופרה "הרוזנת מאריצה" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן בתי אופרה באירופה בית האופרה בפרנקפורט תיאטרון לה סקאלה במילאנו, איטליה נוסד בשנת 1778, אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם בית האופרה של סידני הוא אחד המפורסמים בעולם וסימן היכר של העיר אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואופרה · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוקראינה · ראה עוד »

אור בן עזרא

אור בן עזרא (נולד ב-8 במאי 1986) הוא במאי ומחזאי ישראלי-בריטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואור בן עזרא · ראה עוד »

אורח נטה ללון

"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורח נטה ללון · ראה עוד »

אורי מסטרליסק

רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 1757–1826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי מסטרליסק · ראה עוד »

אורי סלע

אוּרי סלע (1928–1993) היה סופר, עורך, מתרגם, חוקר ספרות ולשון, חבר הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשנ"א-תשנ"ג, עיתונאי, סאטיריקן, פזמונאי, פרסומאי וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי סלע · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אורי ליפשיץ

אורי ליפשיץ (1936 – 28 במאי 2011) היה צייר, פסל ואמן ישראלי, הרבה לעסוק ביצירת הדפסים בטכניקות התחריט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי ליפשיץ · ראה עוד »

אורי וידיסלבסקי

אֹוֹרי וידיסלבסקי (נולד ב-14 במרץ 1955) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד, עורך, מפיק ומנהל מוזיקלי ובמאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי וידיסלבסקי · ראה עוד »

אולאשקובצה

אולאשקובצה (באוקראינית: Улашківці, נהגה: "אולאשקיבצי"; בפולנית: Ułaszkowce) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, הסמוכה לעיר צ'ורטקוב, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואולאשקובצה · ראה עוד »

אודי בן סעדיה

אודי בן סעדיה אודי בן סעדיה (נולד ב-2 בינואר 1955) הוא במאי תיאטרון ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואודי בן סעדיה · ראה עוד »

אודיה קורן

אוֹדֶיָּה קורן-שיסגל (נולדה ב-13 במרץ 1960) היא קומיקאית, סטנדאפיסטית ושחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואודיה קורן · ראה עוד »

איןציקלופדיה

איןציקלופדיה (באנגלית: Uncyclopedia), "האנציקלופדיה החופשית מתוכן שכל אחד יכול לערוך", הוא אתר ויקי סאטירי הומוריסטי המהווה פרודיה על ויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיןציקלופדיה · ראה עוד »

אירינה סלזניובה

אירינה סלזניובה (נולדה ב-8 בספטמבר 1961, קייב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון, שפעלה בישראל כעשר שנים, בעיקר בתיאטרון הקאמרי, החל משנת 2000 מתגוררת ב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואירינה סלזניובה · ראה עוד »

איריס מילנר

איריס מילנר (נולדה ב-24 במרץ 1958) היא חוקרת ספרות, פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיריס מילנר · ראה עוד »

אילנה צמחוני

אילנה צמחוני (נולדה ב-1936) היא ציירת, משוררת וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואילנה צמחוני · ראה עוד »

אילה זילברמן

אילה זילברמן (נולדה ב-23 באוקטובר 1983) היא שחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואילה זילברמן · ראה עוד »

איטה קאליש

איטה קאליש קמינר (15 באפריל 1897, פולין – 10 בינואר 1994, קיבוץ נען, ישראל) הייתה סופרת ואשת רוח, נכדתו של שמחה בונים קאליש, האדמו"ר מוורקא, בתו של מנחם מנדל קאליש, האדמו"ר מאוטבוצק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיטה קאליש · ראה עוד »

איה דינשטיין

איה דינשטיין (19 באוגוסט 1926 - 18 בפברואר 2009) הייתה יושבת ראש ויצו העולמית בשנים 1970–1977.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיה דינשטיין · ראה עוד »

איוואנו-פרנקיבסק

אנדרטה לזכר יהודי סטניסלבוב, בבית הקברות בקריית שאול איוואנו-פרנקיבסק או איוואנו-פרנקובסק, שעד 1962 נקראה סטניסלב (באוקראינית: Івано-Франківськ, ברוסית: Ивано-Франковск, בפולנית: Stanisławów), היא עיר במערב אוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיוואנו-פרנקיבסק · ראה עוד »

אייווינד יונסון

אֵיווִינד יוּנְסוֹן (בשוודית: Eyvind Johnson; 29 ביולי 1900 – 25 באוגוסט 1976) היה סופר שוודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואייווינד יונסון · ראה עוד »

נעמי סמילנסקי

נעמי סמילנסקי (22 בדצמבר 1916 - 13 במרץ 2016) הייתה ציירת, תחריטאית ומאיירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונעמי סמילנסקי · ראה עוד »

נעם סמל

נעם סמל (נולד ב-21 באוקטובר 1946) הוא איש תרבות, מפיק, אמרגן ומנהל ישראלי, כיהן כמנכ"ל תיאטרון הבימה מדצמבר 2019 עד אוגוסט 2023.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונעם סמל · ראה עוד »

נפתלי גינתון

נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונפתלי גינתון · ראה עוד »

נתן כוגן

בריגדה היהודית "הלהקה הצבאית" בבסיס הצבא הבריטי בסרפנד. נתן כוגן השמאלי ביותר יעקב הורוביץ ואברהם שלונסקי תיאטרון הקאמרי עם אורנה פורת ב״הו אבא אבאל'ה עלוב, אמא תלתה אותך בארון ואני כל כך עצוב״, הקאמרי, 1966 נתן כוגן ואברהם בן-יוסף, ב"הקמצן" מאת מולייר, הקאמרי, 1955 לצידו של גרגורי פק במערבון האמריקאי שצולם בישראל "בילי שני כובעים", בבימויו של טד קוצ'ף, 1974 עם גילה אלמגור בסרטו של רפאל נוסבאום "חולות לוהטים", 1960 בסרט הצרפתי "טנגו רשבסקי", בבימויו של סם גרברסקי, 2003 נתן כּוֹגַן (14 במאי 1914 – 15 באפריל 2009) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, בעל קריירה בינלאומית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונתן כוגן · ראה עוד »

נלי זק"ש

זק"ש בצעירותה, בשנת 1910 לוח לזכרה במקום לידתה של נלי זק"ש בברלין נלי זַקְ"שׂ (בגרמנית: Nelly Sachs, נהגה "זָקְס"; 10 בדצמבר 1891, ברלין – 12 במאי 1970, סטוקהולם) הייתה משוררת ומחזאית יהודיה-גרמנייה, כלת פרס נובל לספרות בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונלי זק"ש · ראה עוד »

נחום גוטמן

שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונחום גוטמן · ראה עוד »

נדב אסולין

נדב אסולין (נולד ב-9 בנובמבר 1971 בירושלים) הוא שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונדב אסולין · ראה עוד »

נובלה

נוֹבֵלָה (באיטלקית: Novella) היא סוגה ספרותית מרכזית, שכוללת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונובלה · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונווה צדק · ראה עוד »

ניסן בבליקשווילי

ניסן יחזקאל בבליקשווילי (בבליקשוילי, באבאליקאשווילי) (7 באפריל 1938 – 10 במאי 1986) היה בלשן יהודי גאורגי, מומחה לשפות שמיות, מתרגם ספרי תנ"ך וספרות עברית לגאורגית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניסן בבליקשווילי · ראה עוד »

ניצה בן-דב

ניצה בן-דב (שמה המקורי: ניצה פרוכטמן; נולדה ב-10 במרץ 1950) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניצה בן-דב · ראה עוד »

ניר שוחט

ניר שוחֵט (1928 – 2011) היה חוקר, בלשן, סופר, מתרגם ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניר שוחט · ראה עוד »

נירה גל

נירה גל (נולדה ב-31 באוקטובר 1948) היא זמרת, שחקנית ומורה לפיתוח קול ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונירה גל · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמבטיון · ראה עוד »

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמוך ונראה · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמיכות · ראה עוד »

ספר סופר וסיפור

ספר סופר וסיפור: סיפורים על סופרים ועל ספרים הוא אנתולוגיה בת שבעה שערים מאת ש"י עגנון, הספר יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1978, הכרך השביעי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו בידי בתו אמונה ירון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר סופר וסיפור · ראה עוד »

ספר המעשים

ספר המעשים הוא אוסף סיפורים קצרים, בעלי אופי סוריאליסטי, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר המעשים · ראה עוד »

ספר האותיות

ספר האותיות הוא ספר ילדים שכתב ש"י עגנון בשנת 1919, על פי הזמנת שלמה זלמן שוקן, ויצא לאור רק כעבור 64 שנה, בשנת 1983, לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר האותיות · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות הספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופה השואה ובמיוחד בין השנים 1939–1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות השואה · ראה עוד »

ספרות ילדים

ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות ילדים · ראה עוד »

ספריית שוקן

אולם העיון בספרייה המדרגות בספרייה ספריית שוקן היא ספריית מחקר במדעי היהדות השוכנת במבנה ברחוב בלפור 6 בירושלים, בין השכונות רחביה וטלביה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספריית שוקן · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

ספריית הרנסנס היהודי

ספריית הרנסנס היהודי (בהונגרית: Zsidó Renaissance Könyvtár) היא סדרת הספרים שהוצאה על ידי "דפוס זוננפלד" באורדיאה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספריית הרנסנס היהודי · ראה עוד »

ספוילר

חשיפת זהותו של "קייזר סוזה" עבור הסרט החשוד המיידי נחשבת לספויילר מפורסם. ספוילר (שאילה מאנגלית: Spoiler - מקלקל, הורס; הצעת מונח עברי של האקדמיה ללשון העברית: קַלְקְלָן) הוא מידע אודות יצירה (ספר, סרט קולנוע, סדרת טלוויזיה וכדומה) החושף פרטי עלילה, ברמז או באמירה מפורשת, באופן שעשוי לקלקל את הנאת הקריאה או הצפייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספוילר · ראה עוד »

סלבה צ'פלין

סטניסלב (סלָבָה) צ'פלין (20 ביולי 1932, וישני וולוצ'יוק, פרובינציית קָלינין, ברית המועצות – 28 באפריל 2013, תל אביב) היה במאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסלבה צ'פלין · ראה עוד »

סטרטין

סטרַטין (באוקראינית: Стратин, ביידיש: סטרעטין, בפולנית: ׁStratyn) היא עיירה קטנה באוקראינה, בעבר בלב חבל 'הלישנה' שבמרכז גליציה, וכ-80 ק"מ דרומית ללבוב, בירת גליציה תחת הממשל האוסטרו-גרמני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסטרטין · ראה עוד »

סטריפה

הסטריפה בבוצ'אץ' סטריפה (באוקראינית: Стрипа) הוא נהר הזורם דרומה לאורך 147 ק"מ במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה ומתחבר אל הדניסטר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסטריפה · ראה עוד »

סדרת ספרים

ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסדרת ספרים · ראה עוד »

סדרה דיקובן אזרחי

סדרה דיקובן אזרחי (באנגלית: Sidra DeKoven Ezrahi; נולדה ב-31 באוקטובר 1942) היא פרופסור אמריטה לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסדרה דיקובן אזרחי · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסופר · ראה עוד »

סופרים ושמות עט שלהם

רשימה זו מציגה את שמותיהם של סופרים שפרסמו את כתביהם תחת שם עט, ובדרך כלל נודעו בעיקר בשם העט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסופרים ושמות עט שלהם · ראה עוד »

סימן

קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך קטגוריה:שמות משפחה לפי עיסוק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסימן · ראה עוד »

סיפור אהבות

סיפור אהבות הוא רומן מאת כנרת רוזנבלום, ראה אור בשנת 2012 בהוצאת "כתר".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור אהבות · ראה עוד »

סיפור על אהבה וחושך

עטיפת המהדורה המיוחדת של הספר שיצאה לאחר זכייתו של עמוס עוז בפרס גתה. על העטיפה נרשם שהספר נמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים. סיפור על אהבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור על אהבה וחושך · ראה עוד »

סיפור פשוט

סיפור פשוט הוא רומן מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור פשוט · ראה עוד »

סיפור בהמשכים

כריכת הקובץ השנים עשר של הרומן "דייוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס, אפריל 1850, כשפורסם במתכונת של סיפור בהמשכים סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור בהמשכים · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי חסידים · ראה עוד »

סיפורי הבעש"ט

סיפורי הבעש"ט הוא קובץ של סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1987, הספר עוסק בסיפורי הבעש"ט בשלושה שערים: תולדותיו, מעשיו ומשנתו תלמידיו ומתנגדיו; וסיפורי נפלאותיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי הבעש"ט · ראה עוד »

סיפורי יצחק שמי

סיפורי יצחק שמי הוא ספר משנת 1951 שכינס לראשונה את כל הסיפורים שפרסם הסופר העברי יצחק שָמי במשך חייו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי יצחק שמי · ראה עוד »

סיון לוי

סיון לוי (נולדה ב-4 ביוני 1987) היא שחקנית, במאית ומוזיקאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיון לוי · ראה עוד »

עמנואל מוזס

עמנואל מוזס (בצרפתית: Emmanuel Moses) (נולד ב-1959) הוא משורר וסופר ישראלי-צרפתי זוכה פרס השירה הצרפתית (1986) Prix de la vocation, Fondation Marcel Bleustein-Blanchet, פרס לתרגום ע"ש נלי זקש (1997), פרס טאופיל גוטייה של האקדמיה הצרפתית (2015) מדליית ברונזה ופרס לתרגום 2016 Alain Bosquet.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועמנואל מוזס · ראה עוד »

עמוס עוז

עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועמוס עוז · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועם עובד · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ענת פדרשניידר

ענת פדרשניידר (נולדה ב-1969) היא שחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וענת פדרשניידר · ראה עוד »

עקיבא צימרמן

עקיבא צימרמן (ג' בכסלו ה'תרצ"ז, 17 בנובמבר 1936 - כ"ט בניסן ה'תשע"ו, 7 במאי 2016) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון ישראלי, החוקר בעיקר את תחום החזנות והמוזיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועקיבא צימרמן · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערב ראש השנה · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

ערבים זוכי פרס נובל

שמונה אנשים ממוצא ערבי וארגון ערבי אחד זכו בפרס נובל בתחומים השונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערבים זוכי פרס נובל · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עשה לילות כימים

עָשָׂה לֵילוֹת כַּיָּמִים הוא ביטוי המתאר עבודה אינטנסיבית, כזו הנעשית בימים ובלילות, ללא שינה - כשם שנהוג לעבוד ביום, כך עבד אף בלילה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועשה לילות כימים · ראה עוד »

על השחיטה

על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועל השחיטה · ראה עוד »

על כפות המנעול

על כפות המנעול, סיפורי אהבים הוא קובץ סיפוריו השלישי של הסופר העברי שמואל יוסף עגנון, ראה אור לראשונה בשנת 1922.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועל כפות המנעול · ראה עוד »

עליזה שנהר

עליזה שנהר-אלרעי (נולדה ב-1 ביולי 1943) היא פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, לשעבר רקטור האוניברסיטה ונשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל ויושבת ראש ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועליזה שנהר · ראה עוד »

עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי

עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי: היסטוריה של גרמניה הנאצית (באנגלית: The Rise and Fall of the Third Reich: A History of Nazi Germany) הוא ספר מאת העיתונאי האמריקני ויליאם שיירר המכיל סקירה היסטורית רחבת יריעה ומפורטת של תקופת הרייך השלישי, בין 1933 ל-1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועלייתו ונפילתו של הרייך השלישי · ראה עוד »

עז הבית

עז ניגרית עז הבית בהר הכרמל עז רועה משפחת עיזים עץ הארגן ומסייעות להפצתו במרוקו עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus; ברבים: עִזִּים) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועז הבית · ראה עוד »

עזרת ישראל (שכונה)

שכונת עזרת ישראל מרחוב יפו עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועזרת ישראל (שכונה) · ראה עוד »

עגנון (פירושונים)

עַגְנוֹן הוא שם משפחתו של הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועגנון (פירושונים) · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועגונות · ראה עוד »

עד עולם

עד עולם הוא סיפור קצר, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד עולם · ראה עוד »

עד הנה (סיפור)

עד הנה הוא נובלה בת חמישה-עשר פרקים, הסיפור הראשון מתוך קובץ הסיפורים "עד הנה" מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד הנה (סיפור) · ראה עוד »

עד הנה (קובץ סיפורים)

"עד הנה" הוא קובץ סיפורים מאת ש"י עגנון שהתפרסם בשנת 1952 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד הנה (קובץ סיפורים) · ראה עוד »

עדנה שביט

עדנה שביט (קדישביץ') (25 באפריל 1935 – 14 ביוני 2015) הייתה פרופסור אמריטוס בחוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב, במאית תיאטרון, מתרגמת מחזות, מרצה, שחקנית, עיתונאית, תסכיתאית, עורכת וקריינית בתחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועדנה שביט · ראה עוד »

עדה אמיכל ייבין

עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועדה אמיכל ייבין · ראה עוד »

עדינה מור-חיים

עדינה מור-חיים עדינה מור-חיים (נולדה ב-1944) היא משוררת, מבקרת שירה, עורכת לשונית, מביאה לדפוס ומורה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועדינה מור-חיים · ראה עוד »

עדיה מנדלסון-מעוז

עדיה מנדלסון-מעוז (נולדה ב-28 בינואר 1971) היא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות, ל‏לשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה, וחוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועדיה מנדלסון-מעוז · ראה עוד »

עדיה גודלבסקי

עדיה גודלבסקי (נולדה ב-1974) היא מלחינה, נבלאית, זמרת, מאלתרת, אמנית מיצג, שחקנית ובמאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועדיה גודלבסקי · ראה עוד »

עוף החול

250px עוף החול (ביוונית עתיקה: Φοῖνιξ, פוינִיקְס) הוא ציפור האש הקדושה במיתולוגיה המצרית, היוונית ובמיתולוגיות אחרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועוף החול · ראה עוד »

עופר רגב

טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועופר רגב · ראה עוד »

עוזי בנזימן

עוזי בֶּנזימַן (נולד ב-18 במרץ 1941) הוא עיתונאי ישראלי, מייסד ועורך כתב העת "העין השביעית", עיתונאי ב"הארץ" בשנים 1965–2008, חבר הנהלת העיתון וחתן פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה לשנת 2006.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועוזי בנזימן · ראה עוד »

עובדיה בעל מום

עובדיה בעל מום הוא סיפור קצר בן 12 פרקים מאת ש"י עגנון שהתפרסם בשנת 1921.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועובדיה בעל מום · ראה עוד »

עין גנים

עין גנים הוא מושב פועלים שהוקם בשנת 1908, ובשנת 1939 הפך לשכונה ורחוב בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועין גנים · ראה עוד »

עיר ומלואה

עיר ומלואה הוא אסופת סיפורים של ש"י עגנון שהביאה לדפוס בתו, אמונה ירון, ב-1973, כשלוש שנים לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיר ומלואה · ראה עוד »

עירית נתן בנדק

עירית נתן בֶּנֶדֶק (נולדה ב-19 בנובמבר 1968) היא שחקנית, מדבבת, יוצרת ומורה למשחק ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועירית נתן בנדק · ראה עוד »

עירית פשטן

עירית פשטן וויטלי פרידלנד, בהצגה "אדמה קדושה", מאת מוחמד קאסימי, בבימויה של נולה צ'לטון, בתיאטרון החאן, 2008 עירית פשטן וניר רון, בהצגה "לוקאס הפחדן", מאת נסים אלוני, בבימויה של קארין סיגל, החאן והבימה, 2004 עירית פשטן (נולדה ב-1971) היא שחקנית תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועירית פשטן · ראה עוד »

עיתונות מפלגתית בישראל

עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיתונות עברית · ראה עוד »

עידו (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה en:IDO.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועידו (פירושונים) · ראה עוד »

עידו ריקלין

עידו ריקלין (נולד ב-1966) הוא במאי תיאטרון ואופרה, מחזאי ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועידו ריקלין · ראה עוד »

עידו ועינם

עידו ועינם הוא סיפור קצר מאת הסופר הישראלי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועידו ועינם · ראה עוד »

עידית טפרסון

250px 250px עידית טפרסון וצוות ההצגה "העולם על-פי אלון" בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2010 עידית טפרסון (נולדה ב-7 בפברואר 1959) היא שחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועידית טפרסון · ראה עוד »

פאל הירשלר

פאל הירשלר (בהונגרית: Hirschler Pál; נג'קניז'ה, 17 בינואר 1907 – אושוויץ, 1944) היה הרב של הקהילה היהודית בסקשפהרוואר מ-1931 עד גירושו לאושוויץ ביוני 1944, שם הוא נפטר זמן קצר לאחר הגעתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופאל הירשלר · ראה עוד »

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (כך על פי ההגייה בגרמנית; ברומנית נהגה "צ'לאן" ובצרפתית "סלאן"; Paul Celan; 23 בנובמבר 1920 – ככל הנראה 20 באפריל 1970) הוא שם העט של פאול אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ (אז בממלכת רומניה וכיום באוקראינה), שכתב בעיקר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופאול צלאן · ראה עוד »

פני הדור כפני הכלב

פני הדור כפני הכלב הוא ניב המופיע במשנה כחלק מתיאור של דור חוטא ורשע בעקבתא דמשיחא (לפני ימות המשיח):.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופני הדור כפני הכלב · ראה עוד »

פנים אחרות

פנים אחרות הוא סיפור קצר עברי, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופנים אחרות · ראה עוד »

פנינה פלאי

פנינה פֵּלאי (Peli; 6 ביולי 1932 – 26 באוקטובר 2006) הייתה פעילת ציבור, מחלוצות הפמיניזם האורתודוקסי בישראל, מרצה בתחום לימודי היהדות ומעמד האישה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופנינה פלאי · ראה עוד »

פנינה ברט-צדקה

פנינה ברט-צדקה (נולדה ב-14 בנובמבר 1958) היא שחקנית ובמאית תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופנינה ברט-צדקה · ראה עוד »

פנינה גרי

פנינה גרי (24 בספטמבר 1927 – 2 באוגוסט 2023) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע, במאית, מחזאית, מנהלת אמנותית ודרמטורגית ישראלית, מן הנשים המשפיעות והחשובות בתיאטרון הישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופנינה גרי · ראה עוד »

פראטר

פארק השעשועים וורסטפראטר, ברקע וינר ריזנראד פראטר (בגרמנית: Prater) הוא הפארק הציבורי הגדול בעיר וינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופראטר · ראה עוד »

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרנץ קפקא · ראה עוד »

פרנהיים

פרנהיים הוא סיפור קצר בן ארבעה פרקים מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרנהיים · ראה עוד »

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס אוסישקין · ראה עוד »

פרס נובל

פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס נובל · ראה עוד »

פרס נובל לספרות

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לסופר, שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית" (the most outstanding work of an idealistic tendency).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס נובל לספרות · ראה עוד »

פרס ניומן

פרס ניומן הוא פרס ספרותי המוענק באוניברסיטה העברית בירושלים, על שם ברטה וישראל (אירווינג) ניומן, שמשפחתם תרמה את סכום הפרס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ניומן · ראה עוד »

פרס עגנון לאמנות הפרוזה

פרס עגנון לאמנות הפרוזה מוענק מדי שנה מאז תשע"ז לסופרים בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס עגנון לאמנות הפרוזה · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ירושלים

יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ירושלים · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ישראל · ראה עוד »

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרקים של ספר המדינה · ראה עוד »

פרשת ארטן

פרשת אָרָטֶן (או מקרה אָרָטֶן; נכתב גם אראטין, אראטען; בלועזית: Araten) היא פרשת התנצרותה של הנערה היהודייה מיכלינה ארטן, בת למשפחה מבוססת שהשתייכה לחסידות גור מהעיר קרקוב שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרשת ארטן · ראה עוד »

פת שלימה

פת שלימה הוא סיפור קצר, בן עשרה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופת שלימה · ראה עוד »

פתחי דברים

פתחי דברים הוא קובץ של שלושה עשר סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1977, הכרך השישי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופתחי דברים · ראה עוד »

פתיחה לקדיש

"פתיחה לקדיש - אחר מיטתם של הרוגי ארץ ישראל" הוא חיבור קצר מאת ש"י עגנון, שפורסם לראשונה בגיליון ערב יום הכיפורים ה'תש"ח של העיתון "הארץ" ובהמשך נדפס אחרון בקובץ סיפוריו "סמוך ונראה", שיצא לאור בשנת 1950 (ה'תשי"א).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופתיחה לקדיש · ראה עוד »

פלטון פון אוסטינוב

פלטון פון אוסטינוב בצעירותו מבנה מלון הפארק שפתח פון אוסטינוב במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, כיום בית עמנואל בית אוסטינוב ברחוב הופמן 9 במושבה כנסיית עמנואל ביפו בית הקיסרית טאיתו בטול בירושלים הברון פלטון גרגורייביץ' אוסטינוב (רוסית Платон Григорьевич Устинов) או פלטו פון אוסטינוב (גרמנית Plato von Ustinow; 1840 במוסקבה-1917 בפסקוב) היה איש אצולה רוסי ואזרח גרמני, אשר התגורר ביפו בין השנים 1913-1878 והיה מהדמויות הבולטות בעיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופלטון פון אוסטינוב · ראה עוד »

פח'רי נשאשיבי

פח'רי א-נשאשיבי (בערבית: فخري النشاشيبي; 1899 – 9 בנובמבר 1941) היה מנהיג פוליטי ערבי פלסטיני בתקופת המנדט הבריטי ואישיות בולטת באופוזיציה להנהגה החוסיינית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופח'רי נשאשיבי · ראה עוד »

פולין: סיפורי אגדות

פולין / סיפורי אגדות הוא מחזור של 16 סיפורים קצרים מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ סיפוריו "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופולין: סיפורי אגדות · ראה עוד »

פוטיוס אפקלידס

מושבה היוונית ד"ר פוטיוס אפקלידס (ביוונית: Φώτιος Ευκλείδης; 1864–אפריל 1916) היה המנהל הראשון והרופא הראשי של בית החולים העירוני בירושלים בתקופה העות'מאנית, משנת 1891 ועד מותו; נשא גם בתואר רופא עיריית ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופוטיוס אפקלידס · ראה עוד »

פובידל

פובידל (בצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופובידל · ראה עוד »

פינחס פלאי

פינחס פֶּלִאי הכהן (באנגלית: Pinchas Hacohen Peli; ח' באייר ה'תר"צ, 6 במאי 1930 – כ"ח באדר ב' ה'תשמ"ט, 3 באפריל 1989) היה רב והוגה דעות ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופינחס פלאי · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופישל לחובר · ראה עוד »

פילווישוק

פִּילוִוישוֹק (ביידיש: פילווישאָק; בליטאית: Pilviškiai; בפולנית: Pilwiszki; בגרמנית: Pulwischken) היא עיירת נפה במחוז משנה וילקובישק, ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופילווישוק · ראה עוד »

פיטר פריישטדט

פיטר פריישטדט (13 באוקטובר 1931 – 14 בינואר 2000) היה במאי קולנוע ותיאטרון, מפיק ושחקן ישראלי, ניצול שואה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופיטר פריישטדט · ראה עוד »

פיגוע מצובה

פיגוע מצובה היה פיגוע ירי שביצעו מחבלים בגבול הצפון ב־12 במרץ 2002 ובו נרצחו שישה ישראלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופיגוע מצובה · ראה עוד »

צמחונות

מזון מן הצומח ומוצרי חלב כרזה ברחוב בסטוקהולם האומרת: "לבשר יש שתי עיניים. אכלו טבעוני!" מאכלים צמחוניים וטבעוניים המוגשים במעדניה. צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצמחונות · ראה עוד »

צרויה להב

צרויה להב (נולדה ב-16 ביולי 1951) היא סופרת, פזמונאית, משוררת, מוזיקאית, שחקנית וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצרויה להב · ראה עוד »

צבי מרק

צבי מרק (נולד ב-1963 בירושלים) הוא חוקר חסידות, חוקר מיסטיקה וניו אייג' בספרות היהודית, משנת 2010 פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן וראש הקתדרה לחקר החסידות על שם ר' לוי יצחק מברדיטשב באותה אוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצבי מרק · ראה עוד »

צבי אנקורי

צבי אנקורי (19 ביולי 1920 - 12 בנובמבר 2012) היה היסטוריון וסופר, כיהן כפרופסור באוניברסיטאות בישראל ובארצות-הברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצבי אנקורי · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

צדוק ליינמן

צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצדוק ליינמן · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצדיק · ראה עוד »

ציפורה הלר

ציפורה הלר (נולדה ב-20 בספטמבר 1925) היא משוררת שנולדה בצפת וחיה בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וציפורה הלר · ראה עוד »

ציונה שמשי

לוחית זיכרון בכניסה לביתם של יכין הירש וציונה שמשי ציונה שמשי הירש (14 ביולי 1939 - 16 באוקטובר 2018) הייתה אמנית ישראלית, יוצרת רב-תחומית במגוון אמצעים - פיסול, ציור, קרמיקה ועיצוב טקסטיל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וציונה שמשי · ראה עוד »

קפה לורנץ

האולם בקומה השנייה, ששימש את הראינוע קפה לורנץ היה בית קפה שפעל עד אמצע המאה ה-20 ברחוב אילת מספר 57 פינת רחוב שלוש בפאתי שכונת נווה צדק והמושבה הגרמנית ביפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקפה לורנץ · ראה עוד »

קפיצת הדרך

בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקפיצת הדרך · ראה עוד »

קלאודיה רוזנצווייג

קלאודיה רוזנצווייג-קופפר משמשת פרופסור לספרות יידיש ו'אלט יידיש' (יידיש עתיקה) במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקלאודיה רוזנצווייג · ראה עוד »

קבר דוד המלך

280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקבר דוד המלך · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקדיש · ראה עוד »

קדיש סילמן

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקדיש סילמן · ראה עוד »

קדיש יתום

קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקדיש יתום · ראה עוד »

קונסול כבוד

קונסול כבוד, המכונה לעיתים גם קונסול של כבוד, הוא תואר דיפלומטי המוענק מטעם מדינה זרה לאדם המתגורר במדינה אחרת כדי לייצג את האינטרסים שלה באותה מדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקונסול כבוד · ראה עוד »

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקונקורדנציה · ראה עוד »

קורצווייל

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקורצווייל · ראה עוד »

קורות בתינו

קורות בתינו הוא קובץ של ארבעה סיפורים, שנים גדולים ושנים קטנים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקורות בתינו · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ור' בנימין · ראה עוד »

רן שריד

שריד בדיון בהשתתפות אלישיב רייכנר ואורלי גולדקלנג יהושע רן שריד (נולד בח' בחשון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973) הוא סופר ויוצר, מרצה לחסידות וחשיבה יהודית, מאמן אישי ומנחה בשיטת "דמיונובע".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורן שריד · ראה עוד »

רמז מטרים

בתורת הספרות, רמז מטרים (או רמז מקדם, רמז אפי) הוא פרט המופיע בסיפור, ומרמז לקוראים על התפתחותה הצפויה של העלילה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורמז מטרים · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראש השנה · ראה עוד »

ראשית צמיחת גאולתנו

"ראשית צמיחת גאולתנו" הוא ביטוי המשקף את היחס המשיחי של חלקים בציונות הדתית למדינת ישראל, הרואה בה אתחלתא דגאולה - תחילת תהליך הגאולה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראשית צמיחת גאולתנו · ראה עוד »

ראובן מרקין

מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראובן מרקין · ראה עוד »

רנאטה יבלונסקה

רנאטה יבלונסקה (בפולנית: Renata Jabłońska; נולדה ב-15 בדצמבר 1935) היא סופרת ומשוררת ישראלית הכותבת בפולנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורנאטה יבלונסקה · ראה עוד »

רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »

רפאל בשן

רְפאל בשן (בלומנשטיין) (20 בדצמבר 1930 – 9 בנובמבר 2000) היה עיתונאי ומראיין ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורפאל בשן · ראה עוד »

רחלי אדלמן

רחלי אדלמן (נולדה ב-30 בנובמבר 1942) היא המו"לית של הוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחלי אדלמן · ראה עוד »

רחוב שטראוס

בצלאל, (השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) מצומת האיקסים צפונה, משמאל מעיין שטוב ומימין בית טרבלוס מבתי המסחר המאפיינים את הרחוב מסגד נבי עוכשא תורבת קאמריה בניין ההסתדרות בית הבריאות שטראוס סגנון בינלאומי-ירושלמי בגבול שכונת זיכרון משה בניין זופניק (שטראוס 26) רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחוב שטראוס · ראה עוד »

רחוב הנביאים

רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחוב הנביאים · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רב גדיאל נער

בספרות האגדה והקבלה, רב גדיאל נער הוא ראש ישיבה בישיבה של מעלה, בהיכל אגוז, שזכה למעמדו בשל מותו על קידוש השם בגיל צעיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורב גדיאל נער · ראה עוד »

רבקה אבולעפיה

רבקה ושלמה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק לוחית זיכרון בחזית ביתם של רבקה ושלמה אבולעפיה בנוה צדק רבקה (פריימן) אבולעפיה (9 בדצמבר 1874, ורשה – 20 בפברואר 1961, תל אביב) הייתה ממייסדי שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורבקה אבולעפיה · ראה עוד »

רומן מפתח

רומן מפתח (בצרפתית: roman à clef) הוא מונח המציין סוגה של רומן או נובלה, בה מתוארים אירועי חיים אמיתיים, מאחורי העמדת פנים של סיפור בדיוני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן מפתח · ראה עוד »

רומן גרפי

תצוגה של רומנים גרפיים רומן גרפי (באנגלית: Graphic Novel) הוא סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים או נובלות (תלוי באורך והיקף העלילה, כולל מספר העמודים בספר).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן גרפי · ראה עוד »

רומן כצמן

רומן כצמן (נולד ב-26 בנובמבר 1969) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בספרות עברית וכן בספרות רוסית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן כצמן · ראה עוד »

רוני תורן

אשכבה,''' בייג'ינג, סין, 2019 טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוני תורן · ראה עוד »

רוני כהן

חוקר פרטי", במאי מיקי גורביץ', תיאטרון החאן ההצגה "מולי סוויני", במאית ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן ההצגה "ארגנטינה", במאי סיני פתר, תיאטרון חיפה ההצגה "הביתה הביתה", במאית נויה לנצט, תיאטרון באר שבע ההצגה "סדר עולמי חדש", במאית ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן ההצגה "הקסם הגדול", במאי אודי בן משה, תיאטרון החאן ההצגה "הנסיכה האמריקאית", במאי אודי בן משה, תיאטרון החאן רוני כהן (נולד ב-1960) הוא מעצב תאורה לתיאטרון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוני כהן · ראה עוד »

רועי הורוביץ

רועי הורוביץ (נולד ב-1970 בחיפה) הוא במאי, שחקן תיאטרון וטלוויזיה, חוקר ומרצה לתיאטרון באוניברסיטת בר-אילן, בחוג לאמנויות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובמספר אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורועי הורוביץ · ראה עוד »

רות דר

רות דר, מעצבת תפאורה ותלבושות (נולדה ב-10 באוקטובר 1941).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורות דר · ראה עוד »

רותי תמיר

רותי תמיר (נולדה ב-12 באוגוסט 1967) היא שחקנית, פנטומימאית, במאית ויוצרת תיאטרון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורותי תמיר · ראה עוד »

רותי בורנשטיין

רותי בורנשטיין (נולדה ב-9 ביוני 1970) היא שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורותי בורנשטיין · ראה עוד »

רוחמה אלבג

פרופסור רוחמה אַלְבָּג (נולדה ב-22 במאי 1960) היא חוקרת ספרות וסופרת ישראלית, מרצה בכירה בחוג לספרות במכללת לוינסקי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוחמה אלבג · ראה עוד »

רוברטו פולק

רוברטו פולק (נולד ב־2 באוגוסט 1955) הוא שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוברטו פולק · ראה עוד »

רוהאטין

חבורת כלייזמר חסידית מרוהטין רוהאטין (באוקראינית: Рогатин; בפולנית: Rohatyn; ברוסית: Rogatin) היא עיירה באזור גליציה המזרחית באוקראינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוהאטין · ראה עוד »

רימון (כתב עת)

שער כתב העת רִמּוֹן היה כתב העת האמנותי הראשון שיצא לאור בעברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורימון (כתב עת) · ראה עוד »

ריקוד המוות

ריקוד המוות ריקוד המוות (בצרפתית: La Danse Macabre; באיטלקית: La Danza Macabra) הוא מוטיב אמנותי המציג אלגוריה לאוניברסליות של המוות, שאינו מבדיל בין בני מעמדות שונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וריקוד המוות · ראה עוד »

ריבה

שזיפים, קישואים (מלמעלה עם כיוון השעון) ובאמצע תפוזים צנצנות ריבה בדוכן ריבה היא מאכל מתוק המוכן באמצעות בישול של פירות או ירקות עם סוכר, עד לקבלת קריש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וריבה · ראה עוד »

ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות

ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות הוא קובץ מכתבים שיצא על ידי הוצאת שוקן בשנת 1991, הקובץ מכיל את חילופי המכתבים בין ש"י עגנון והמו"ל שלו שלמה זלמן שוקן בין השנים תרע"ו – תשי"ט, 1916 — 1959.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות · ראה עוד »

ש''י עגנון

#הפניה שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש''י עגנון · ראה עוד »

ש. בן-ציון

לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש. בן-ציון · ראה עוד »

שמעון ראבידוביץ'

שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמעון ראבידוביץ' · ראה עוד »

שמעון כהן (מדבב)

שמעון כהן (נולד ב-18 בדצמבר 1950 ביפו) הוא שחקן ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמעון כהן (מדבב) · ראה עוד »

שמש (סדרת טלוויזיה)

שמש היא קומדיית מצבים ישראלית ששודרה בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת והופקה על ידי טדי הפקות בין השנים 1997–2004, ובמגוון ערוצי טלוויזיה הן של yes והן של HOT, וכמו כן התפרסמה באתר האינטרנט וואלה!.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמש (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

שמשון אהרן פולונסקי

הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמשון אהרן פולונסקי · ראה עוד »

שמואל ריינר

הרב שמואל אליעזר ריינר (נולד בי"ב באלול תשי"ד, 10 בספטמבר 1954) הוא מראשי ומייסדי ישיבת מעלה גלבוע, יחד עם הרבנים יהודה גלעד ודוד ביגמן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ריינר · ראה עוד »

שמואל ביאלובלוצקי

הרב פרופ' שמואל שרגא-פייבל בּיָאלוֹבּלוֹצקי (Samuel Bialoblocki; כ"ד באייר ה'תרמ"ח, 5 במאי 1888 – כ"ט בטבת ה'תש"ך, 29 בינואר 1960) היה מייסד המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר הסנאט של האוניברסיטה וחוקר יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ביאלובלוצקי · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל הלר

הרב שמואל הלר (העליר) (תקמ"ו, 1785 – תרמ"ד, 1884) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה, והצליח לשקם את צפת מהריסותיה ולשמרה כמרכז החסידות בארץ במאה התשע-עשרה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל הלר · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמות ספרי עיון · ראה עוד »

שאול אדלר

שאול אהרן אדלר (17 במאי 1895 – 25 בינואר 1966) היה פרזיטולוג, מיקרוביולוג ורופא ישראלי, פרופסור לפרזיטולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושאול אדלר · ראה עוד »

שאול ואהל

רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושאול ואהל · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושם עט · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושקל חדש · ראה עוד »

שרה סוניה דיסקין

שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושרה סוניה דיסקין · ראה עוד »

שרונה אלימלך

שרונה אלימלך (נולדה ב-11 במאי 1971) היא שחקנית, מדבבת וזמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושרונה אלימלך · ראה עוד »

שריטילי

איוואן ביליבין כ (1934) בפולקלור של אחדים מעמי אירופה, שריטילי הוא שד שובב, המתגורר בדרך כלל במרתף הבית, בארון או במזווה, ומביא ברכה לבית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושריטילי · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שלמה אבולעפיה

שלמה ורבקה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק שלמה אבולעפיה (1865, ה'תרכ"ה, ביירות – 15 בפברואר 1909, י"ט בשבט ה'תרס"ט, יפו) היה נצר למשפחת אבולעפיה וממייסדי שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה אבולעפיה · ראה עוד »

שלמה ניצן (שחקן)

שלמה ניצן (נולד ב-22 בדצמבר 1941 בשם שלמה מינץ) הוא שחקן, זמר, בדרן ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה ניצן (שחקן) · ראה עוד »

שלמה פיינגולד

חצר בית פיינגולד בירושלים, המהווה מרכז בילוי שֶׁלְּמָה פיינגולד (1865 - 16 באוגוסט 1935) היה יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה פיינגולד · ראה עוד »

שלמה שבא

שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה שבא · ראה עוד »

שלמה תרשיש

שלמה תרשיש (27 בנובמבר 1947 – 31 במרץ 2017) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה תרשיש · ראה עוד »

שלמה זלמן שוקן

שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959) היה איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש בסוף 1935.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »

שלישיית עתר

שלישיית עתר היא הרכב קאמרי אשר נוסד בשנת 1996 בירושלים על ידי בוגרי האקדמיה למוסיקה על שם רובין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלישיית עתר · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושטעטל · ראה עוד »

שחר פנקס

שחר פנקס (נולדה ב-1977) היא מחזאית ישראלית, זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2013 על המחזה "אדם לא מת סתם" ופרס רוזנבלום לאמנויות הבמה לשנת 2014 יחד עם שיר גולדברג בקטגוריית אמנים ויוצרים מבטיחים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושחר פנקס · ראה עוד »

שחר רז

שחר רז (רוזנבאום) (נולד ב-22 ביוני 1982) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושחר רז · ראה עוד »

שבועת אמונים

שבועת אמונים היא הצהרה טקסית של נאמנות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועת אמונים · ראה עוד »

שבועת אמונים (נובלה)

שבועת אמונים היא נובלה מאת שמואל יוסף עגנון, שפורסמה לראשונה כספרון בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועת אמונים (נובלה) · ראה עוד »

שדמות

שער כתב העת '''שדמות''', נ"ג, חורף תשל"ד 1974, צייר: יעקב אלוני שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושדמות · ראה עוד »

שדרות בן מימון

שדרות בן מימון הוא שמה של שדרה מרכזית בשכונת רחביה בירושלים, הקרויה על שם הרמב"ם – רבי משה בן מימון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושדרות בן מימון · ראה עוד »

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושושנה פרסיץ · ראה עוד »

שושנה שרירא

שרירא שושנה שרירא (10 במרץ 1917, ט"ז באדר ה'תרע"ז – 7 באפריל 2003, ה' בניסן ה'תשס"ג) סופרת, עיתונאית ומתרגמת עברית, מראשונות הסופרות והעיתונאיות בארץ ישראל, חברת מערכת ועיתונאית תרבות בעיתון החוגים האזרחיים "הבקר" במשך 16 שנה (1939–1955).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושושנה שרירא · ראה עוד »

שושה גורן

שושה גורן (נולדה ב-18 בפברואר 1943) היא שחקנית ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושושה גורן · ראה עוד »

שולמית אלמוג

שולמית אלמוג היא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושולמית אלמוג · ראה עוד »

שולמית אדר

שולמית אדר (נולדה ב-1938) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושולמית אדר · ראה עוד »

שולי רנד

רנד בהופעה בפסטיבל "חדא כנישתא", ט"ו באב ה'תש"ע שולי רנד ושלומי שטרן שָלוֹם (שוּלִי) יוֹסֵף רַנְד (נולד ב-6 בפברואר 1962, ב' באדר א' ה'תשכ"ב) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי, תסריטאי, מדבב, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושולי רנד · ראה עוד »

שויתי

ה-19 "שִׁוִּיתִי" (בהגייה אשכנזית: "שִׁיוִויסִי") הם לוחות המשמשים בבית הכנסת בקהילות יהודיות מסוימות ככלי עזר להגות בשם האל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושויתי · ראה עוד »

שכונת אחווה (תל אביב)

שכונת אחווה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1899 בשטח שבו עובר כיום חלקו הדרומי של רחוב אחווה בתל אביב-יפו, בסמוך למרכז סוזן דלל בנווה צדק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושכונת אחווה (תל אביב) · ראה עוד »

שכונת למד

מיקום בתל אביב תוכנית ל' או שכונת ל' היא שכונה בצפון-מערב תל אביב-יפו, הגובלת בשדה דב ממערב, ברמת אביב החדשה מצפון, בשכונת נופי ים מצפון מערב, בשכונת כוכב הצפון מדרום וברמת אביב א' ממזרח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושכונת למד · ראה עוד »

שי פירון

הרב שי משה פירון (נולד ב-25 בינואר 1965, כ"ב בשבט ה'תשכ"ה) הוא רב, מחנך ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושי פירון · ראה עוד »

שי צ'רקה

צ'רקה נפגש עם נשיא ישראל ראובן ריבלין באירוע בבית הנשיא לזכרו של אורי אורבך, 2021 (בעת מגפת הקורונה בישראל) שי צַ'רקָה (נולד ב-23 בינואר 1967) הוא קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושי צ'רקה · ראה עוד »

שיקוץ משומם

שיקוץ משומם (או "שומם", בכתיב חסר: "שִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם" או "שֹׁמֵם") הוא ביטוי המופיע בספר דניאל, בספר מקבים א', ובברית החדשה, והוא כינוי לעצם שהצבתו הייתה חלק מחילול בית המקדש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיקוץ משומם · ראה עוד »

שיר גולדברג

שיר גולדברג (נולדה ב-14 בספטמבר 1976) היא במאית תיאטרון ישראלית ומכהנת כמנהלת אמנותית של תיאטרון באר שבע וכמנהלת פדגוגית-אמנותית של גודמן - בית ספר למשחק בנגב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיר גולדברג · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיר השירים · ראה עוד »

שירה (ספר)

שירה הוא רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה (ספר) · ראה עוד »

שירה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה (פירושונים) · ראה עוד »

שירה חדד

חדד עם עמוס עוז ב-2018, שנת חייו האחרונה שירה חדד (נולדה ב-19 בספטמבר 1972) היא עורכת ספרותית, תסריטאית ויוצרת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה חדד · ראה עוד »

שיבה מאוחרת

תבליט המציג דמות של אדם רכוב על צב.שככל הנראה מדובר בדמותו של אודיסאוס החוזר לארצו לאחר שנות היעדרות רבות שיבה מאוחרת, או מוטיב השיבה הביתה, או נוסטוס (מיוונית: νόστος, שיבה הביתה) היא נושא החוזר רבות ביצירות ספרותיות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיבה מאוחרת · ראה עוד »

שידורי המהפכה

שידורי המהפכה הייתה תוכנית מערכונים ישראלית, פארודית-סאטירית, בכיכובם של אסי כהן וגורי אלפי (המוכרים בשם הבמה "אסי וגורי"), ששודרה בקיץ 2002 במסגרת זכיינית השידור רשת בערוץ 2.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושידורי המהפכה · ראה עוד »

תמר אלקן

חוקר פרטי", תיאטרון החאן, 2011 תמר אלקן מאושר (נולדה ב-6 במאי 1985), היא שחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותמר אלקן · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותמול שלשום · ראה עוד »

תמול שלשום (בית קפה)

תמול שלשום הוא בית קפה, מסעדה, חנות ספרים, גלריה ומרכז תרבות בנחלת שבעה שבירושלים, בבעלותו של דן גולדברג.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותמול שלשום (בית קפה) · ראה עוד »

תאריך לידה

תעודת זהות מאסטוניה, ובה, בין יתר הפרטים, תאריך הלידה מצבתו של הסופר אשר ברש בבית הקברות טרומפלדור, ועליה, בנוסף לשמו, רק תאריך לידתו ותאריך פטירתו תאריך לידה של אדם הוא התאריך שבו נולד אותו אדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותאריך לידה · ראה עוד »

תפילה לשלום המלכות

הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה. אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910 קונסרבטיבי), בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946 וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.שעל פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים. הקהילה היהודית תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותפילה לשלום המלכות · ראה עוד »

תפילה לשלום המדינה

יצחק, נשיא מדינת ישראל, לאיתן סטיבה, לקראת מסעו לתחנת החלל הבינלאומית שי אברמסון שר את פתיחת התפילה לשלום המדינה בחידון התנ"ך תפילה לשלום המדינה היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותפילה לשלום המדינה · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרבות ישראלית

הורה תרבות ישראלית היא תרבות ואמנות שנוצרה בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19 ובמיוחד אחרי שנת 1948 שבה הוקמה מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותרבות ישראלית · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמיד חכם · ראה עוד »

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלפיות · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותחום שבת · ראה עוד »

תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה

כרזה על אספת מחאה בתל אביב, ב-28 במרץ 1933 תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה החלה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, וראשית רדיפות היהודים המאורגנות בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה · ראה עוד »

תהלה (נובלה)

תהִלה היא נובלה שנכתבה בידי שמואל יוסף עגנון ויצאה לאור בשנת 1950.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותהלה (נובלה) · ראה עוד »

תהילה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותהילה · ראה עוד »

תואר משרה

דוגמה לחתימה ב"ילקוט הפרסומים", הכוללת את שם החותם ואת תואר המשרה שלו בארגונים, תואר משרה הוא תיאור הניתן לתפקידו של עובד או חבר בארגון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותואר משרה · ראה עוד »

תום זיידמן-פרויד

איור לספר "מסע הדג" מאת זיידמן-פרויד סמל הוצאת "אופיר" על מהדורת "מסע הדג" מתרפ"ה תום זיידמן-פרויד (בגרמנית: Tom Seidmann-Freud; 17 בנובמבר 1892 – 7 בפברואר 1930) הייתה ציירת, סופרת ומאיירת ספרי ילדים יהודייה-גרמנייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותום זיידמן-פרויד · ראה עוד »

תכריך של סיפורים

תכריך של סיפורים הוא קובץ סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1984, הכרך העשירי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותכריך של סיפורים · ראה עוד »

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותיאטרון הספרייה · ראה עוד »

תיאטרון הסטודיו

תיאטרון הסטודיו שנוסד בשנת 2005, הוא תיאטרון שוליים (פרינג') ובית ספר למשחק מוביל בישראל, אשר ממוקם בקומה העליונה של בית הכט, בשכונת מרכז הכרמל בעיר חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותיאטרון הסטודיו · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ול"ו צדיקים · ראה עוד »

לאחר הסעודה

לאחר הסעודה הוא סיפור קצר בן ט"ו פרקים מאת ש"י עגנון, המתאר באופן סמלי את יציאתו של המספר מן העולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולאחר הסעודה · ראה עוד »

לאורה ריבלין

לְאוֹרה ריבלין (נולדה ב-18 בנובמבר 1944) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מחזאית וזמרת-יוצרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולאורה ריבלין · ראה עוד »

לפני המקום

לפני המקום הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2007.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולפני המקום · ראה עוד »

לפנים מן החומה

לפנים מן החומה הוא קובץ של ארבעה סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1976, כחמש שנים לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולפנים מן החומה · ראה עוד »

לפנים מן החומה (סיפור)

לפנים מן החומה הוא סיפור מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1975, ומתאר טיול רגלי של המספר עם ידידתו לאה בירושלים, ובעיקר בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולפנים מן החומה (סיפור) · ראה עוד »

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולשון סגי נהור · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבנה פינקלשטיין

לבנה פינקלשטיין (נולדה ב-21 בספטמבר 1947) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולבנה פינקלשטיין · ראה עוד »

לבוש חרדי

ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולבוש חרדי · ראה עוד »

לודוויג אוגוסט פרנקל

לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »

לינה צ'פלין

לינה צ'פלין (נולדה ב-4 במרץ 1934) היא במאית ותסריטאית קולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולינה צ'פלין · ראה עוד »

לילך דקל-אבנרי

לילך דקל-אבנרי (נולדה ב־2 באוקטובר 1970) היא במאית תיאטרון, דרמטורגית ומתרגמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולילך דקל-אבנרי · ראה עוד »

לילי בן נחשון

לילי בן נחשון לילי בן נחשון אהרן (נולדה ב-1963) היא מעצבת תפאורה ותלבושות ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולילי בן נחשון · ראה עוד »

ליליאן דבי-גורי

ליליאן דבי-גורי (באנגלית: Lilian Dabby-Joury, נולדה ב-16 בינואר 1941) חוקרת ספרות עברית ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וליליאן דבי-גורי · ראה עוד »

ליביה חכמון איילי

ליביה חכמון איילי (נולדה ב-1 בנובמבר 1952) היא שחקנית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וליביה חכמון איילי · ראה עוד »

לייפציג

בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולייפציג · ראה עוד »

לייב רוכמן

(יהודה אריה) לייב רוכמן (בכתיב יידי: ראָכמאַן; 3 בינואר 1918 – 14 בספטמבר 1978) היה סופר יידיש ישראלי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולייב רוכמן · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טל יצחקי

טל יצחקי (נולדה ב-1 במרץ 1956) היא מעצבת במה, מתרגמת, אוצרת ומנהלת תיאטרון אלפא לאמנויות המופע בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטל יצחקי · ראה עוד »

טלה בר

טלה בר (נולדה ב-1934) היא חוקרת, סופרת, משוררת ומתרגמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטלה בר · ראה עוד »

טוביה ריבנר

טוּביה רִיבְּנֶר (Rübner, לעיתים Ruebner; 30 בינואר 1924 – 29 ביולי 2019) היה משורר ישראלי בשפות עברית וגרמנית, מורה, מתרגם, עורך וצלם, פרופסור חבר בגמלאות לספרות באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לשירה עברית לשנת תשס"ח (2008).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטוביה ריבנר · ראה עוד »

טיהור ממזר (גט מהרש"ם)

גט מהרש"ם הוא מכשיר הלכתי מתוחכם שנועד לטיהור ממזר באמצעות הפקעת קידושיה של אשה שהרתה לגבר שאינו בעלה, תוך שבעלה משתף פעולה עם מהלך ההפקעה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטיהור ממזר (גט מהרש"ם) · ראה עוד »

ז'ולייט חסין

ז'ולייט חסין (באנגלית: Juliette Hassine; 9 במאי 1948 - 3 באוגוסט 2010) הייתה פרופסור לספרות, חוקרת ומבקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וז'ולייט חסין · ראה עוד »

ז'ידו יבה

זִ'ידוֹ יֶבֶה (בהונגרית: Zsidó Jövő, מילולית: עתיד יהודי) היה כתב עת ספרותי וחברתי חודשי (ירחון), שפורסם בשפה ההונגרית בסאטו מארה בין 1930 לבין 1940, בעריכת בני משפחת פרישמן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וז'ידו יבה · ראה עוד »

זאב רבן

פרסומת לסיגריות רות. מונופוליה ממשלתית לטבקי טורקיה. 1925 לערך זאב רַבָּן (22 בספטמבר 1890, לודז' – 19 בינואר 1970, ירושלים) היה צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזאב רבן · ראה עוד »

זאב ברין

זאב ברין (6 באוגוסט 1884 - 20 ביוני 1949) רופא, חקלאי, איש עסקים שהיה חדור באמונה ציונית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזאב ברין · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן שניאור · ראה עוד »

זלטה רזדולינה

זְלָטָה רַזְדוֹלִינָה (רוזנפלד) (ברוסית: Злата Раздолина; נולדה ב-10 בדצמבר 1959) היא מלחינה, פסנתרנית וזמרת ישראלית ממוצא יהודי-רוסי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלטה רזדולינה · ראה עוד »

זוכי פרס נובל ממוצא יהודי

ממוזערמספר זוכי פרס נובל ממוצא יהודי לפי שנה יהודים ומי שאחד מהוריהם היה יהודי, זכו ב-212 פרסי נובל מתוך 954 אישים זוכי פרס נובל עד וכולל שנת 2022, שהם 22.2% מכלל פרסי נובל שחולקו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזוכי פרס נובל ממוצא יהודי · ראה עוד »

זוכי פרס נובל לפי מדינה

זוהי רשימה של זוכי פרס נובל לפי מדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזוכי פרס נובל לפי מדינה · ראה עוד »

זוכי פרס ישראל

אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »

זיו וולושין

זיו וולושין, 2015 זיו ווֹלוֹשין (נולד ב-22 ביוני 1975) הוא מעצב תאורה ישראלי לתיאטרון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזיו וולושין · ראה עוד »

זיוה שמיר

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזיוה שמיר · ראה עוד »

חמדת

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחמדת · ראה עוד »

חמדת (דמות)

חמדת הוא דמות ספרותית המופיעה באחדים מסיפוריו של שמואל יוסף עגנון, והגישה המקובלת בקרב חוקרי הספרות היא שחמדת הוא בן דמותו של עגנון עצמו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחמדת (דמות) · ראה עוד »

חמדת (יישוב)

מבט מן האוויר. (ויקיאוויר) חֶמְדָּת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן, על ציר אלון, השייך למועצה אזורית בקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחמדת (יישוב) · ראה עוד »

חנה נוה

פרופ' (אמריטוס) חנה נוה (נולדה ב-1948) היא מרצה חוקרת ספרות עברית ומגדר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחנה נוה · ראה עוד »

חנה זמר

לוחית זיכרון בכניסה לביתה של חנה זמר בתל אביב חנה זֶמֶר (2 באוקטובר 1924 – 6 במרץ 2003) הייתה עורכת, עיתונאית ופובליציסטית ישראלית בכירה, העורכת הראשית של העיתון "דבר" בשנים 1970–1990 (האישה הראשונה בישראל שעמדה בראש המערכת של עיתון יומי גדול), יו"ר ועדת העורכים, עורכת ומגישת תוכניות בטלוויזיה הישראלית, בקול ישראל ובגלי צה"ל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחנה זמר · ראה עוד »

חנוך ילון

חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל ומקבל פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1962.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחנוך ילון · ראה עוד »

חסידות סטרטין

חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחסידות סטרטין · ראה עוד »

חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחסידות קוצק · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חקל דמא

כפר השילוח) הכניסה למנזר מעל שער הכניסה למנזר כתובת אבן עליה חקוקה דמותו של אונופריוס משתחווה למלאך. בהתאם למסורת דמותו מתוארת עם זקן ארוך, ערומה לחלוטין למעט עלים סביב חלציו ורגליו נראות נשיות (זכר לעובדה שנולד אישה). חֲקֵל-דָּמָא (מארמית: שדה הדמים) הוא שמו של שטח רחב במזרח ירושלים הגובל בגיא בן הינום ונחל קדרון, צפונית לשכונת אבו תור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחקל דמא · ראה עוד »

חלומותיהם החדשים

חלומותיהם החדשים הוא רומן עברי מאת חיים באר שיצא לאור בשנת 2014 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחלומותיהם החדשים · ראה עוד »

חבלים

חבלים הוא רומן אוטוביוגרפי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 1998 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחבלים · ראה עוד »

חגית לאלו

חגית לאלו (1931 – 10 במרץ 1961) הייתה ציירת ישראלית, שציירה בסגנון אקספרסיוניזם מופשט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחגית לאלו · ראה עוד »

חומת ירושלים העות'מאנית

חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »

חולדה ובור

סיפור "חולדה ובוֹר" הוא אגדה הנרמזת בתלמוד הבבלי, ועוסקת בחשיבות קיומה של שבועת אמונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחולדה ובור · ראה עוד »

חוות כנרת

חוות כנרת חאן המקורי באתר, ומיטת הבידוד לחולים חוות כנרת, לפני העלייה לעין גב חוות כנרת (או חצר כנרת) היא חווה חקלאית שהוקמה ב-1908 על חוף ימת כנרת בחלק הדרומי-מערבי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחוות כנרת · ראה עוד »

חיבוט הקבר

חיבוט הקבר הוא עונש המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם שמים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיבוט הקבר · ראה עוד »

חיי מלחמה

חיי מלחמה הוא ספר מאת פרופסור ניצה בן-דב, הבוחן את השתקפות המלחמה בספרות הישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיי מלחמה · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים סבתו

הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בד' בשבט תשי"ב, 31 בינואר 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש הישיבה שלה מאז ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים סבתו · ראה עוד »

חיים פרמונט

חיים פרמונט (נולד ב-1950) הוא מלחין ישראלי ופרופסור מן המניין באקדמיה למוסיקה ומחול על שם רובין בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים פרמונט · ראה עוד »

חיים צור

חיים צוּר (2 בספטמבר 1938 - 5 בנובמבר 2017) היה איש רדיו ישראלי, מפיק ועורך תוכניות בקול ישראל, כנר, מלחין ומורה לנגינה בכינור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים צור · ראה עוד »

חיים קוברסקי

נשיא המדינה זלמן שזר, איניאציו סילונה זוכה פרס ירושלים ולאה גולדברג. השני משמאלו יושב יעקב שמשון שפירא, מרץ 1969 ראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר ביריד הספרים. לצידו (עם שפם) רפאל בן-נתן, מרץ 1969 קוברסקי עם טדי קולק וזלמן שזר ביריד הספרים, מרץ 1969 ש"י עגנון, מרץ 1969 רעייתו רחל כצנלסון-שזר מימין, מרץ 1969 חיים קוּבֵּרסקִי (מאי 1923 – 20 באפריל 1997) היה מנהל המחלקה לחינוך ותרבות בעיריית ירושלים, מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הדירקטוריון של בנק המזרחי המאוחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים קוברסקי · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים באר · ראה עוד »

חיים דב קנטור

הרב חיים דב קנטור (כונה השו"ב משפיה, וכן חיים דב בלי ציון שם משפחתו; תרכ"ו, 1866- כ"ב בסיוון תש"ד, יוני 1944) היה ממייסדי שפיה, כיהן כשו"ב ומוהל של המושבה והאזור, וכן כמשגיח הראשי ביקב בזכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים דב קנטור · ראה עוד »

חיים יהושע קוסובסקי

הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים יהושע קוסובסקי · ראה עוד »

בן ציון ידלר

הרב בן ציון גולדברג-ידלר (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובן ציון ידלר · ראה עוד »

במברגר את וואהרמן

בַּמְבֶּרְגֶר את וַואהרְמַן הייתה חנות ספרים והוצאת ספרים שפעלה בירושלים באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובמברגר את וואהרמן · ראה עוד »

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובארה של מרים · ראה עוד »

בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש

בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, אחד מסיפוריו המוקדמים, שפורסם בשנת 1909 בעיתון "הפועל הצעיר".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובארה של מרים או קטעים מחיי אנוש · ראה עוד »

באד בריקנאו

Große Kursaal בשנת 2010 באד בריקנאו (בגרמנית: Bad Brückenau) היא עיר מרחצאות במחוז באד קיסינגן שבצפון בוואריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובאד בריקנאו · ראה עוד »

באד הומבורג

באד הוֹמבוּרג פור דר הוהא (בגרמנית: Bad Homburg vor der Höhe) היא העיר הראשית בנפת הוכטאונוס (Hochtaunuskreis) במדינת הסן שבגרמניה, על המדרון הדרומי של רכס הרי הטאונוס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובאד הומבורג · ראה עוד »

בני רכב

בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים) הם משפחה וכת, מצאצאי יהונדב בן רכב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובני רכב · ראה עוד »

בנימין ברנר

בנימין ברנר (1900 - 1982) היה פסיכולוג, מחנך, מרצה וסופר עברי, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובנימין ברנר · ראה עוד »

בעז ערפלי

בעז ערפלי (9 בינואר 1936 - 5 ביולי 2010) היה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מהבולטים בחוקרי טשרניחובסקי, אלתרמן, עגנון עמיחי וברנר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובעז ערפלי · ראה עוד »

בצלאל בן אורי

על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובצלאל בן אורי · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברברה הרשב

ברברה הַרשָׁב (אנגלית: Barbara Harshav; נולדה ב-1940) היא מתרגמת אמריקאית, ידועה בתרגומיה לאנגלית מיידיש ועברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברברה הרשב · ראה עוד »

ברוך קורצווייל

ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברוך קורצווייל · ראה עוד »

ברכת המלכים

ברכת המלכים היא ברכה המשתייכת לברכות הראייה הנאמרת בעת ראיית מלך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברכת המלכים · ראה עוד »

בשעה אחת

בשעה אחת הוא סיפור קצר בן י"ג פרקים, מאת ש"י עגנון, שנכלל בקובץ עיר ומלואה, שראה אור בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובשעה אחת · ראה עוד »

בתוך עירי

בתוך עירי הוא סיפור קצר שנכתב בידי שמואל יוסף עגנון כפתיח ל"ספר בוטשאטש - מצבת זיכרון לקהילה קדושה", לבקשת עורך הספר, ישראל כהן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובתוך עירי · ראה עוד »

בלק (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלק (פירושונים) · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלבב ימים · ראה עוד »

בחנותו של מר לובלין

בחנותו של מר לובלין הוא רומן פרי עטו של שמואל יוסף עגנון המספר את סיפורו בגוף ראשון במהלך שהותו בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובחנותו של מר לובלין · ראה עוד »

בדמי ימיה

בִּדְמִי ימיה היא נובלה עברית מאת ש"י עגנון, הפותחת את הקובץ "על כפות המנעול", בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובדמי ימיה · ראה עוד »

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובוצ'אץ' · ראה עוד »

בוקי שיף

האופרה "הטורקי באיטליה", 2008 ההצגה "מחכים לגודו", 2002 האופרה "סיפורי הופמן", 2012 ההצגה "החייל האמיץ שוויק", 1995 האופרה "מפיסטופלה", 2007 ההצגה "חודש בכפר", 2004 האופרה "טנהויזר", 1994 האופרה "לה קליסטו", 2004 האופרה "הכתרתה של פופיאה", 1997 מקט חלון ראווה, 2008 האופרה "רינלדו", 2002 "לולו", האופרה הלאומית האנגלית, 2007 "לולו", האופרה הלאומית האנגלית, 2003 בוקי שיף (נולדה ב-1955) היא מעצבת תפאורה ותלבושות לאופרה, תיאטרון וקולנוע, מרצה בנושא עיצוב במה ותלבושות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובוקי שיף · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

בין שתי ערים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובין שתי ערים (פירושונים) · ראה עוד »

בית משפט השלום העברי

בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית משפט השלום העברי · ראה עוד »

בית ארתור רופין

בית ארתור רופין הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב רמב"ן 30.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית ארתור רופין · ראה עוד »

בית עמנואל

בית עמנואל הוא מבנה היסטורי במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, השוכן ברחוב אורבך 8 פינת רחוב בר הופמן בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית עמנואל · ראה עוד »

בית עגנון

בית ש"י עגנון ב-1933 בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופר ש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית עגנון · ראה עוד »

בית קפה

"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית קפה · ראה עוד »

בית זרע

בית זרע ב-1933 בֵּית זֶרַע הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השוכן בעמק הירדן, כ-15 ק"מ דרומית לעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית זרע · ראה עוד »

בית גרשם שלום

בית האחיות כהן הידוע גם כבית גרשם שלום, על שם הדייר הידוע שהתגורר בו, נמצא ב, בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית גרשם שלום · ראה עוד »

בית האוטונומיה הרוסית

חצר בית האוטונומיה ב-1904 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה, 1907 (https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/shabazi_manshiya/בית-רבינוביץ-תאומים-האוטונומיה-הרוסית רשימת המצולמים, באתר תל.אביב.פדיה) בית האוטונומיה הרוסית (בכתיב תקופת פעילותו לעיתים נכתב "אבטונומיה") הוא מבנה ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב שלוש 8–10 בנווה צדק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית האוטונומיה הרוסית · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הרב קוק

הקפות שניות של ישיבת מרכז הרב בבית המדרש בבית הרב קוק שער הכניסה לחצר בית הרב קוק בית הרב קוק הוא הבית שבו חי ופעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק החל משנת ה'תרפ"ג (1923) ועד לפטירתו בג' באלול ה'תרצ"ה (1 בספטמבר 1935).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית הרב קוק · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק

בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית הכנסת אוהל יצחק · ראה עוד »

בית כנסת תפארת ישראל ע"ש עגנון

קבוצה של רבני רוסיה לפני בית הכנסת בסביבות שנת 1938 השומר נתן גלס על משמרתו בבית הכנסת, ראשית שנות ה-40 בית כנסת תפארת ישראל ע"ש עגנון הוא בית כנסת השוכן בפסגת שכונת תלפיות בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית כנסת תפארת ישראל ע"ש עגנון · ראה עוד »

בית יהודיוף-חפץ

ריצוף בבית הכנסת שבקומה השנייה בית יהודיוף-חפץ הוא מבנה מגורים מפואר השוכן ברחוב עזרא 19 בשכונת הבוכרים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית יהודיוף-חפץ · ראה עוד »

בית יוסף (שכונה)

בית יוסף הייתה שכונה יהודית קטנה בירושלים בין השנים 1887 ל-1929 בערך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית יוסף (שכונה) · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של גרשם שלום

ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah. גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וביבליוגרפיה של גרשם שלום · ראה עוד »

ביירנסטרנה ביירנסון

בְּיֶרְנְסְטְיֶרְנֶה מרטינוס בְּיֶרְנְסוֹן (בנורווגית: Bjørnstjerne Martinus Bjørnson; 8 בדצמבר 1832 – 26 באפריל 1910) היה משורר, מחזאי וסופר נורווגי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1903.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וביירנסטרנה ביירנסון · ראה עוד »

ג'ורת אל-ענב

בתי השכונה בתוך הגיא, צילום משלהי המאה ה-19 גָ'וּרַת אלעִנָּאבּ (בעברית: "גוב השיזף") הייתה שכונה שנוסדה בידי כמה עשרות משפחות יהודיות דלות אמצעים ככל הנראה בשנת 1892, בגיא בן הנום, בין בריכת הסולטאן לממילא, והתקיימה במקום זה עד 1948.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וג'ורת אל-ענב · ראה עוד »

גאיה טראוב

גאיה טראוב (נולדה ב-10 במאי 1988) היא שחקנית ומדבבת ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגאיה טראוב · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגצל קרסל · ראה עוד »

גרנטה בעברית

ממוזער גרנטה בעברית הוא כתב עת לספרות חדשה, הוא מגזין ספרות בינלאומי היוצא לאור בישראל, המכיל טקסטים מתורגמים שראו אור במהדורות השונות של גרנטה ברחבי העולם, לצד יצירות מקוריות מאת יוצרות ויוצרים מקומיים הכותבים בעברית, רוסית, ערבית, אנגלית, אמהרית ושפות מדוברות נוספות, הרואות אור לראשונה במסגרת זו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרנטה בעברית · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון שקד

גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשון שקד · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגליציה · ראה עוד »

גלילי שחר

גלילי שחר (נולד בשנת 1970) הוא פרופסור לספרות השוואתית בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגלילי שחר · ראה עוד »

גזרות ת"ח–ת"ט

תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »

גבריאל מוקד

גבריאל מוקד (במקור: מוּנְבֶז; נולד ב-27 באוגוסט 1933) הוא מבקר תרבות וספרות, סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגבריאל מוקד · ראה עוד »

גדעון טיקוצקי

גדעון טיקוצקי (נולד בשנת 1977) הוא פרופסור לספרות, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס בהט לשנת 2014 ופרס ראש הממשלה לוי אשכול ליצירה לשנת 2019.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדעון טיקוצקי · ראה עוד »

גדר חיה (ספר)

גדר חיה הוא רומן מאת הסופרת הישראלית דורית רביניאן, שיצא לאור בשנת 2014 בסדרת "ספריה לעם".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדר חיה (ספר) · ראה עוד »

גדי צדקה

גדי צדקה (נולד ב-3 באוקטובר 1966) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, שחקן ומנהל שומרוני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדי צדקה · ראה עוד »

גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה

אליעזר סוקניק (משמאל), עם יורש העצר השוודי, הנסיך גוסטב אדולף (באמצע), על תל נפוליאון, פברואר 1934 גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה (בשוודית: Gustaf VI Adolf; שמו המלא: אוסקר פרדריק וילהלם אולף גוסטף אדולף; 11 בנובמבר 1882 – 15 בספטמבר 1973) היה מלך שוודיה מ-29 באוקטובר 1950 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגימטריה · ראה עוד »

גיהנום

ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגיהנום · ראה עוד »

דן אלמגור

מימין לשמאל: דני קרוון, אליהו הכהן ודן אלמגור, 2011 דן אלמגור (נולד ב-13 ביולי 1935) הוא מחזאי, פזמונאי, פובליציסט, עיתונאי, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודן אלמגור · ראה עוד »

דן לאור

דן לאור (21 בדצמבר 1944 – 7 במאי 2023) היה חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודן לאור · ראה עוד »

דמות

בספרות ובאמנות, דמות היא כל אחד מן המשתתפים ביצירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודמות · ראה עוד »

דנה צרפתי

ירושלים החדשה", תיאטרון החאן, 2012 "תעלולי סקפן", החאן, 2010 דנה צרפתי (נולדה ב-1970) היא מעצבת תפאורה ותלבושות ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודנה צרפתי · ראה עוד »

דני קליין

דני קליין (נולד ב-11 באוגוסט 1966) הוא איש עסקים, יושב ראש קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים לשעבר, ממלא מקום יו"ר איגוד הכדורסל וחבר דירקטוריון במנהלת הליגה לכדורסל לשעבר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודני קליין · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דניאלה מיכאלי

דניאלה מיכאלי (נולדה ב-12 בספטמבר 1952) היא כוריאוגרפית, במאית תיאטרון ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודניאלה מיכאלי · ראה עוד »

דניאלה וירצר

דניאלה וירצר (נולדה ב-20 באוקטובר 1983 ברמת גן) היא שחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודניאלה וירצר · ראה עוד »

דער יודישע וועקער

שער "דער יודישע וועקער" דער יודישע וועקער (נהגה: "דֵר יוּדִישֶׁה וֶקֶר"; יידיש: "המעורר היהודי"; בתעתיק לגרמנית, שהופיע מתחת לכותרתו היידית: Der jüdische Wecker) היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב (לימים איוואנו-פרנקיבסק) ובבוצ'אץ' שבגליציה בין השנים 1905–1907.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודער יודישע וועקער · ראה עוד »

דרוגולין (גופן)

ההבדלים בין המשקל השמן למשקל הרגיל של גופן דרוגולין (אופיס) דְּרוּגוּלִין (Drugulin) הוא שמו של גופן עברי שעוצב במאה ה-19 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודרוגולין (גופן) · ראה עוד »

דלית מתתיהו

דלית מתתיהו (נולדה ב-3 באוקטובר 1969) היא אוצרת המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודלית מתתיהו · ראה עוד »

דחיינות

דחיינות היא נטייה או התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה בעלת עדיפות גבוהה שהוא מעוניין או צריך לבצע, לטובת פעולה או מטלה בעלת עדיפות נמוכה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודחיינות · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב סדן · ראה עוד »

דב שוייגר

דב ברל שוייגר, 1909 250px דב ברל שוַייֶגר (1887 – 12 באפריל 1909) היה ממייסדי הארגונים "בר גיורא" ו"השומר".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב שוייגר · ראה עוד »

דב לנדאו

דב לנדאו (ג' ניסן תר"ץ, 1 באפריל 1930 - ז' טבת תשע"ד, 10 בדצמבר 2013) היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב לנדאו · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודבורה בארון · ראה עוד »

דורון פולק

דורון פולק (נולד ב-1953) הוא אמן, יוצר תיאטרון, עורך כתבי עת, תאורטיקן ואוצר אמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודורון פולק · ראה עוד »

דורון תבורי

דורון תבורי (נולד ב-2 ביולי 1952) הוא שחקן תיאטרון ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודורון תבורי · ראה עוד »

דוד (גופן)

גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד (גופן) · ראה עוד »

דוד אריה פרידמן

ברוך בן יהודה דוד אריה פרידמן (1889–1957) היה רופא עיניים, סופר, בלשן ועורך כתב העת המדעי "הרפואה" משנת 1928 עד 1957.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד אריה פרידמן · ראה עוד »

דוד פישר

משמאל לימין: פישר עם אחותו ושלושת אחיו: רונאל, אסתי, אמנון וגדעון דוד פישר (נולד ב-14 באוקטובר 1956) הוא במאי קולנוע ומפיק סרטים תיעודיים, מנהל ומרצה לקולנוע בישראל ובחו"ל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד פישר · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד שמעוני · ראה עוד »

דוד שריר

ציור שמן על בד, 1991-6, 97*129, אוסף האמן עלי זהב על בד, 1972, 54*73, אוסף האמן שמן ועלי זהב על בד, 1970, 81*110, אוסף פרטי שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן הדרך אל התיבה, שמן על בד, 1971, 96*130, אוסף פרטי המרפסת ביפו, שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן שמן על בד, 1997-8, 90*220, אוסף פרטי 1974, 220*300, אוסף האמן דוד שריר (נולד ב-1938) הוא צייר ומעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד שריר · ראה עוד »

דוד בית לחמי

רחל (אבולעפיה) ודוד בית לחמי בצעירותם דוד בית לחמי (קומרוב, בכתובים גם דוד בית הלחמי) (1894 משוער – 10 במרץ 1979) היה מאנשי היישוב העברי בימי העלייה השנייה, חלוץ, איש חינוך ומנהל בתי ספר עבריים בתפוצות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד בית לחמי · ראה עוד »

דוד גורביץ'

דוד שמואל גורביץ' (נולד ב-4 ביולי 1951) הוא חוקר תרבות ומרצה בכיר לתקשורת בבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למנהל ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד גורביץ' · ראה עוד »

דוד כנעני

דוד כנעני (18 בספטמבר 1912 - 22 במרץ 1982) היה סופר, מבקר ספרות, עורך ספרותי, מסאי ומתרגם ישראלי, איש קיבוץ מרחביה וחבר מערכת ספריית פועלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד כנעני · ראה עוד »

דוד יעקב סימונסן

הרב ד"ר דוד יעקב הלוי סג"ל סימונסן (ז' באדר ב' ה'תרי"ג, 17 במרץ 1853 - י"א בסיון ה'תרצ"ב, 15 ביוני 1932) היה רבה הראשי של דנמרק, ביבליופיל, חוקר יהדות, ומומחה לשפות שמיות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד יעקב סימונסן · ראה עוד »

דוית גביש

דָוִית גביש (נולדה ב-11 בדצמבר 1969 בתל אביב) היא שחקנית ישראלית זוכת פרס קלצ'קין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוית גביש · ראה עוד »

דינה

דִינָה היא בת יעקב ולאה שנולדה לאחר ששת בני לאה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודינה · ראה עוד »

דינה שטרן

דינה שטרן (8 בנובמבר 1919 – 25 באוקטובר 2023) הייתה חוקרת ספרות ישראלית, ילידת פולין, דוקטור לספרות ולשון, ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודינה שטרן · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תש"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ל · ראה עוד »

ה'תשכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשכ"ט · ראה עוד »

ה'תשכ"ז

אות מלחמת ששת הימים, שפרצה בכ"ו באייר ה'תשכ"ז - 5 ביוני 1967.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשכ"ז · ראה עוד »

ה'תשכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשכ"ו · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשי"ח · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשי"ד · ראה עוד »

המנורה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת "המנורה" מרדכי זונשיין המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמנורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמצפה · ראה עוד »

המלבוש

המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמלבוש · ראה עוד »

המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה

המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה הוא סרט קולנוע דרמטי ישראלי, בבימויו של גלעד אמיליו שנקר, על פי תסריט שכתב יחד עם יוסי מאירי, ובכיכובם של קרן מור, חנה לסלאו, אניה בוקשטיין, יפתח קליין, רזיה ישראלי, וליא קניג בתפקיד הגברת ינקלובה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

האנשה

האנשה (בלעז: אנתרופומורפיזם) היא ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאנשה · ראה עוד »

האנשה של המוות

מלאך המוות, או The Grim Reaper, מתואר כשלד נושא חרמש הלבוש בגלימה שחורה. בתרבויות וביצירות ספרותיות לא מעטות, התופעה והמושג של המוות מתוארים או מיוצגים על ידי דמות אנושית או דמוית-אדם המבצעת את עבודת ההפרדה בין הנשמה לגוף, דמות המכונה על פי רוב מלאך המוות או פשוט המוות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאנשה של המוות · ראה עוד »

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911)

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי אירע בליל ל"ג בעומר של שנת ה'תרע"א, 15 במאי 1911, כאשר קהל רב גדש את מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בארץ ישראל העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (1911) · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והארץ · ראה עוד »

האש והעצים

האש והעצים הוא קובץ הסיפורים השמיני מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1962 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאש והעצים · ראה עוד »

האדונית והרוכל

האדונית והרוכל הוא סיפור קצר עברי מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאדונית והרוכל · ראה עוד »

האדונית והרוכל (סרט)

האדונית והרוכל הוא סרט טלוויזיה משנת 1989, המבוסס על סיפורו של ש"י עגנון הנושא את אותו השם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאדונית והרוכל (סרט) · ראה עוד »

האופרה הישראלית

האופרה הישראלית הייתה בית האופרה היחיד שפעל בישראל משלהי המנדט הבריטי ועד לסגירתו ב-1982.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאופרה הישראלית · ראה עוד »

הנני העני ממעש

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והנני העני ממעש · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והנדח · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסימן

הסימן הוא סיפור קצר, בן מ"ב פרקים קצרים, מאת ש"י עגנון, קינה על עיר הולדתו, בוצ'אץ', שקהילתה היהודית חרבה בשואה בזמן הכיבוש הנאצי של העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והסימן · ראה עוד »

הערת שוליים (סרט)

הערת שוליים (הופץ בעולם בשם: Footnote) הוא סרט דרמה ישראלי על פי תסריט של יוסף סידר ובבימויו, בכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והערת שוליים (סרט) · ראה עוד »

העלייה מגרמניה

העלייה מגרמניה לארץ ישראל הייתה בעלת השפעה רבה על חיי היישוב והמדינה שבדרך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה מגרמניה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

הפרוטה

"הפרוטה" הוא סיפור קצר לילדים מאת ש"י עגנון, המספר בשבח שמירת שבת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והפרוטה · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והצפירה · ראה עוד »

הקדרים באים

הקדרים באים (נכתב גם הכדרים באים; נקרא גם: הקטרים באים) הוא משחק ילדים המהווה סוג של תופסת בו מי שנתפס מצטרף לתופסים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והקדרים באים · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והר הזיתים · ראה עוד »

הרמן שטראוס

ממוזער הרמן שטראוס (28 באפריל 1868 - 17 באוקטובר 1944) היה רופא יהודי-גרמני, מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים היהודי בברלין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרמן שטראוס · ראה עוד »

הרמז

הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרמז · ראה עוד »

הרופא וגרושתו

הרופא וגרושתו הוא סיפור קצר עברי בן 11 פרקים מאת ש"י עגנון, העוסק באהבתם של רופא ואחות יהודים, הנשלטת על ידי חוסר המסוגלות של הרופא להשלים עם העובדה שלאחות היה קשר מיני עם אדם אחר לפני היכרותם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרופא וגרושתו · ראה עוד »

השיר אשר הושר

השיר אשר הושר הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשיר אשר הושר · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התנחלות

מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים של ההתנחלויות, עדכנית ליוני 2020 תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתנחלות · ראה עוד »

התנועה למען ארץ ישראל השלמה

כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית ליום העצמאות תשכ"ט שיצרה התנועה. עיצוב: עלי גרוס התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח מימין ומשמאל שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתנועה למען ארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

התרנגול ותפילת בני אדם

התרנגול ותפילת בני אדם הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, שנכלל באוסף תכריך של סיפורים, שיצא לאור לאחר פטירתו של עגנון, בשנת 1985.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתרנגול ותפילת בני אדם · ראה עוד »

התיאטרון העברי

התיאטרון העברי הוא תיאטרון רפרטוארי ישראלי שמייסדיו הם המחזאים ובמאי התיאטרון גדי צדקה ואשתו פנינה ברט-צדקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתיאטרון העברי · ראה עוד »

הלל ברזל

הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל ברזל · ראה עוד »

הלל הלקין (סופר)

הלל דוד הַלְקין (באנגלית: Hillel David Halkin; נולד ב-1939) הוא סופר, חוקר, הוגה דעות, עיתונאי ומתרגם ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל הלקין (סופר) · ראה עוד »

הלל ויס

פרופסור ויס ליד מנורת המקדש של מכון המקדש, חנוכה תשע"ז הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל ויס · ראה עוד »

הלוויה ממלכתית

הלווית חללי מלחמת העצמאות, 17 בנובמבר 1949 קברו של ראש הממשלה יצחק רבין, כחודש לאחר ההלוויה מסע ההלוויה של פרנקלין דלאנו רוזוולט הלווית אליזבת, המלכה האם הלוויה ממלכתית היא טקס הלוויה ציבורי, הנועד לכבד ראש מדינה או דמות ציבורית חשובה אחרת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלוויה ממלכתית · ראה עוד »

הטירה

הטירה (בגרמנית: Das Schloß) הוא רומן בלתי גמור מאת פרנץ קפקא, אשר התחיל בכתיבתו בשנת 1922 וראה אור בשנת 1926, שנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והטירה · ראה עוד »

הבועזים

הבועזים היה כינויים של איכרים, בניהם של מייסדי מושבות העלייה הראשונה, בפי עולי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והבועזים · ראה עוד »

הבימה

תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והבימה · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגזמה

הגזמה (הִיפֶּרְבּוֹלָה) היא אמצעי פיגורטיבי (ציור לשוני), ואמצעי רטורי שמהותו תיאור מוגזם ומופרז, מעבר לאמת הגלויה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והגזמה · ראה עוד »

הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט

הדסה פרלמן-קלוורי-רוזבליט, 1934 הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט (23 בפברואר 1891, קניגסברג, גרמניה – 31 באוגוסט 1945, ארץ ישראל המנדטורית) הייתה אשת חינוך, פעילת ציבור ויזמית ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט · ראה עוד »

הדפס ישראלי

חיתוך עץ המציג את מכבש הדפוס של דפוס סלומון ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והדפס ישראלי · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

ההד

עמוד השער של "ההד" תשרי תרצ"ד (אוקטובר 1933) ההד היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וההד · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הוצא מהקשרו

הוצא מהקשרו הוא שמה של סדרת ספרים ובהם אוסף ציטוטים של "אמרות שפר", לרוב של מפורסמים, שנלקחו מהתקשורת הישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצא מהקשרו · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת שוקן · ראה עוד »

הכנסת כלה (ספר)

הכנסת כלה הוא רומן מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעו של ר' יודיל חסיד העוזב את ביתו במטרה לאסוף כסף כדי למצוא שידוך לבתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והכנסת כלה (ספר) · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

הידוענים (סדרת טלוויזיה)

הידוענים היא סדרה קומית ישראלית לילדים ונוער ששודרה בערוץ לוגי בשנת 2007 בשידורי HOT.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והידוענים (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

היינץ הרמן

היינץ (חיים) הרמןתמונה להחלפה היינץ (היינריך) (חיים) הרמן (18 באוגוסט 1892, קניגסברג, גרמניה – 20 בנובמבר 1948, ירושלים) היה פסיכיאטר יהודי גרמני - ארץ ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והיינץ הרמן · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ו' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וו' בחשוון · ראה עוד »

ונתנה תוקף

בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וונתנה תוקף · ראה עוד »

ועדה ציבורית

כתב המינוי של "ועדת בן שחר" בישראל, ועדה ציבורית היא ועדה שממונה על ידי הממשלה או על ידי רשויות שונות במדינה, לעיתים בשיתוף פעולה עם גופים ציבוריים אחרים, לשם בירור יסודי ובלתי מוטה של עניין הנמצא על סדר היום הציבורי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וועדה ציבורית · ראה עוד »

וגר זאב עם כבש

בפרק י"א בספר ישעיהו מופיעה נבואה שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ווגר זאב עם כבש · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

כ"ז בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז כסלו היא תמיד פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכ"ז בכסלו · ראה עוד »

כאב (רומן)

"כאב" הוא רומן מאת צרויה שלו, שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2015.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכאב (רומן) · ראה עוד »

כעפעפי שחר

כעפעפי שחר הוא רומן ישראלי שנכתב על ידי הרב והסופר חיים סבתו בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכעפעפי שחר · ראה עוד »

כף יד

כף היד היא איבר זוגי הנמצא משני צדי גוף האדם, בקצה של כל יד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכף יד · ראה עוד »

כצאן לטבח

"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכצאן לטבח · ראה עוד »

כתב עת ספרותי

כתב עת ספרותי הוא כתב עת המיועד לפרסום ספרות ומאמרים העוסקים בה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב עת ספרותי · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

כל כתבי

כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכל כתבי · ראה עוד »

כלב חוצות

"כלב חוצות: פרשה קטנה של תמול שלשום" הוא ספר המכיל 14 מתוך 80 הפרקים של הרומן מאת שמואל יוסף עגנון - "תמול שלשום" (1945–1946).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכלב חוצות · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וי"א באדר · ראה עוד »

י"ח באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וי"ח באב · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

ימים נוראים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים (פירושונים) · ראה עוד »

יאנה גור

יאנה גור (ברוסית: Я́на Гур; נולדה ב-30 בדצמבר 1982) היא דוגמנית ושחקנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויאנה גור · ראה עוד »

יאסונרי קאוובטה

יאסונרי קאוובטה יָאסוּנָארִי קַאווָבָּאטָה, (ביפנית: 川端 康成, Kawabata Yasunari; 14 ביוני 1899 – 16 באפריל 1972) היה סופר יפני וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1968.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויאסונרי קאוובטה · ראה עוד »

יאיר מזור

יאיר מזור (נולד ב-2 באוקטובר 1950) הוא פרופסור ישראלי-אמריקאי בתחום הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויאיר מזור · ראה עוד »

ינס פיטר יאקובסן

ינס פיטר יאקובסן (7 באפריל 1847 – 30 באפריל 1885; בעברית נפוץ הכתיב ינס פטר יעקבסן, ובאנציקלופדיה העברית הוא נקרא ינס פטר יעקובסן) היה מדען, סופר ומשורר דני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וינס פיטר יאקובסן · ראה עוד »

יעקב מנצור

יעקב מנצור, (כ"ז בכסלו תרפ"ה, 24 בדצמבר 1924 - כ"ג בטבת תש"ף, 20 בינואר 2020) היה פרופסור בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב מנצור · ראה עוד »

יעקב מלכוב

יעקב ישראל מלכּוב (1875 בערך – 28 במרץ 1931) היה חסיד חב"ד, פובליציסט, בעל בית מלון ביפו, חבר ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב מלכוב · ראה עוד »

יעקב מיטלמן

יעקב מרכוס (מרדכי) מיטלמן (בגרמנית: Jacob Marcus Mittelmann; 1910 – 5 בינואר 1975) היה מתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב מיטלמן · ראה עוד »

יעקב איינשטיין

יעקב איינשטיין (30 באפריל 1909 – 18 ביולי 1970) היה שחקן תיאטרון וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב איינשטיין · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב קלצקין

יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוזיסט, פעיל ציוני, מו"ל, עורך ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב קלצקין · ראה עוד »

יעקב רז

יעקב רז (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר תרבות יפן ומתרגם של כתבי זן, סופר ומשורר הכותב, בין השאר, שירת הייקו בעברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב רז · ראה עוד »

יעקב שטארק

יעקב שטארק (1881 – 11 באוקטובר 1915) היה צייר וטיפוגרף עברי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב שטארק · ראה עוד »

יעקב בהט

יעקב בהט (2 ביוני 1910 - 11 בפברואר 1988) היה חוקר ומבקר ספרות ישראלי, ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב בהט · ראה עוד »

יעקב גורדין

יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; באנגלית: Jacob Gordin; 1 במאי 1853 – 11 ביוני 1909) היה מחזאי יהודי יליד רוסיה, ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב גורדין · ראה עוד »

יעקב גולדמן (עיתונאי)

יעקב גולדמן (1856 - 2 ביולי 1931) היה רב ועיתונאי אשכנזי שפעל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב גולדמן (עיתונאי) · ראה עוד »

יעקב וינשל

ד"ר יעקב וֶיְנְשַל (לעיתים נכתב ויינשל; 1891 – 1 בדצמבר 1980) היה רופא, ממייסדי קופת חולים לאומית, פעיל ציוני רוויזיוניסטי וסופר-ביוגרף.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב וינשל · ראה עוד »

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »

יצחק אשר טברסקי

טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »

יצחק עגן

יצחק עֹגן (לעיתים עוגן) (י' בתמוז תרס"ט, 29 ביוני 1909 – י"ז בסיוון תשנ"א, 26 במאי 1991) היה משורר עברי ומחנך ביישוב ובתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק עגן · ראה עוד »

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק שמי · ראה עוד »

יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »

יקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים

רחוב הגיא בירושלים יקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים היא חברה לתועלת הציבור, שייסד הרב יעקב קירמאיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים · ראה עוד »

ירחמיאל שכטר

ירחמיאל שכטר (11 באפריל 1900 – 4 בנובמבר 1989) היה קליגרף וטיפוגרף, הקים את ה"מחלקה לכתב" בבצלאל החדש בירושלים ועמד בראש המוסד בין השנים 1955–1957.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וירחמיאל שכטר · ראה עוד »

ירון

ירון, מילה שמשמעותה ישיר, יזמר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וירון · ראה עוד »

ישראל אהרוני (זואולוג)

ישראל אהרוני בהרצאתו באוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים הדוב הסורי האחרון שניצוד בישראל על ידי ישראל אהרוני ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל אהרוני (זואולוג) · ראה עוד »

ישראל שמיר

ישראל שמיר, הידוע גם כיורן ירמאש (Jöran Jermas) וכאדם ארמש (Adam Ermash) (נולד ב-11 ביוני 1949 ברוסיה) הוא עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי החי גם בשוודיה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל שמיר · ראה עוד »

ישראל היילפרין

ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910 – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל היילפרין · ראה עוד »

ישראל כהן (סופר)

ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »

ישראלים זוכי פרס נובל

חברת החדשות של ערוץ 2 משנת 1966 ואילך חולקו שבעה פרסי נובל לשלושה עשר אזרחים ישראלים: פרס נובל לספרות בשנת 1966, שני פרסי נובל לשלום בשנים 1978 ו-1994 וארבעה פרסי נובל לכימיה בשנים 2004–2013.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראלים זוכי פרס נובל · ראה עוד »

ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים

למרות גודל אוכלוסייתה הקטן יחסית, תרמה מדינת ישראל רבות למדע, לכלכלה, לאמנות ולתרבות בעולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

ילד מחוץ לנישואים

ילד מחוץ לנישואים הוא ילד שאמו לא הייתה נשואה לאבי הילד בעת קיום יחסי המין שהובילו להיריון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וילד מחוץ לנישואים · ראה עוד »

ילדות בירושלים הישנה

ילדות בירושלים הישנה היא סדרת ספרים בת שישה כרכים של "פרקי הווי מימים עברו" המתארת את תולדות היישוב הספרדי הישן שבירושלים בתקופה העות'מאנית ואת תחילתה של ירושלים החדשה בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וילדות בירושלים הישנה · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (מחנך)

יְחִיאֵל הַיילְפֶּרִין (20 באוגוסט 1880 – 19 באוקטובר 1942) היה מחנך עברי, מחלוצי גן הילדים העברי, משורר וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויחיאל היילפרין (מחנך) · ראה עוד »

יבגניה דודינה

יבגניה דודינה וישראל דמידוב בהצגה "העבד", תיאטרון גשר, 2002 יבגניה דודינה ואלון פרידמן בהצגה "שושה", גשר, 2003 מדיאה", גשר, 2006 יבגניה (ז'ניה) דודינה (ברוסית: Евгения Додина; נולדה ב-10 בדצמבר 1964) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויבגניה דודינה · ראה עוד »

יגאל גבאי

יגאל גבאי (נולד ב-1961 בחולון) הוא מעצב גרפי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויגאל גבאי · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י

יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י (1889 – 1981) היה מנהיג דתי וציוני של יהדות איטליה בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י · ראה עוד »

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »

יהודית הנדל

יהודית הֶנדֶל (25 באוקטובר 1921– 23 במאי 2014) הייתה סופרת ישראלית, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודית הנדל · ראה עוד »

יהודית הלוי-צוויק

יהודית הלוי-צוויק (1 בדצמבר 1923 – 1 ביולי 2012) הייתה חוקרת ספרות ומחנכת ישראלית, פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודית הלוי-צוויק · ראה עוד »

יואב בר-לב

יואב בר-לב (נולד ב-2 בפברואר 1966) הוא שחקן, מחזאי, מדבב ובמאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויואב בר-לב · ראה עוד »

יואב היימן

יואב היימן בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011 יואב היימן ושמרית לוסטיג (מימין) ונילי רוגל (באמצע), בהצגה "תעלולי סקפן", בבימויו של אודי בן-משה, החאן, 2009 חוקר פרטי", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ', החאן, 2011 יואב היימן, ארז שפריר ושרון שטרק בהצגה "אהובת הדרקון", בבימויו של מיקי גורביץ', החאן, 2007 יואב היימן (נולד ב-21 בדצמבר 1974) הוא שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויואב היימן · ראה עוד »

יואכים סימון

יואכים "שושו" סימון (Joachim "Schuschu" Simon, 12 בנובמבר 1919, ברלין - 27 בינואר 1943, בבית הסוהר בברידה) היה גרמני-יהודי, מהמדריכים המרכזיים ב"בית עליית הנוער" בלוסדרכט וממקימיה של המחתרת החלוצית בהולנד תחת הכיבוש הנאצי '"קבוצת ווסטרוויל".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויואכים סימון · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויום הולדת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונתן שגיב

יונתן שגיב (נולד ב-1 במאי 1979) הוא סופר וחוקר ספרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויונתן שגיב · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף פטאי

יוסף פָּטָאי (במקור קליין, בהונגרית: Patai József; 5 בינואר 1882 – 21 בפברואר 1953) היה משורר, ביוגרף, עורך, מתרגם ומנהיג ציוני הונגרי-יהודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף פטאי · ראה עוד »

יוסף צבי רימון

יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר וסופר עברי דתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף צבי רימון · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף רוזין · ראה עוד »

יוסף שם-טוב (וטרינר)

ד"ר יוסף (סינטו) שם-טוב (א' שבועות תרל"ט, 28 במאי 1879, סֶרֶס, יוון – כ"ה בתמוז תשכ"ז, 2 באוגוסט 1967, תל אביב).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף שם-טוב (וטרינר) · ראה עוד »

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף שה-לבן · ראה עוד »

יוסף טישלר

בית לוין, שתוכנן על ידי טישלר, תוכנן ונבנה ברחוב אלנבי בתל אביב בשנים 1924–1926, מצד שמאל, במאורעות תרפ"ט 1929 בית לוין (2010) יוסף טישלר (5 באפריל 1887 - 8 בינואר 1971) היה פעיל ויזם תוכניות של המפעל הציוני בארץ ישראל, אדריכל ומתכנן התיישבות ועיור ארצישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף טישלר · ראה עוד »

יוסף זכריה שטרן

הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בן-שלמה

יוסף בן שלמה (1930 - 21 באפריל 2007) היה חוקר בתחום הקבלה והפילוסופיה, תחום התמחותו היה הפילוסופיה של הדת, והוא קנה שם עולמי במומחיותו למשנת הפילוסוף ברוך שפינוזה, אשר לכמה מספריו כתב מבואות חשובים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף בן-שלמה · ראה עוד »

יוסף ברוורמן

יוסף ברוורמן (1911 – 3 במאי 1939) היה איש אצ"ל שפרש מהארגון, הצטרף למשטרת המנדט והוצא להורג על ידי האצ"ל באשמת בגידה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף ברוורמן · ראה עוד »

יוסף בודקו

יוסף הכהן בּוּדְקוֹ (בכתיב יידי: בודקאָ; בלועזית: Budko; 27 באוגוסט 1888 – 16 ביולי 1940), צייר, גרפיקאי ואמן יהודי, יליד פולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף בודקו · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יוספה אבן-שושן

יוספה אבן-שושן (נולדה ב-25 בינואר 1965) היא מחזאית ובמאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוספה אבן-שושן · ראה עוד »

יוסל ברגנר

תעודת פרס ישראל (1980) יוֹסְל בֶּרגנֶר (באנגלית: Yosl Bergner; 13 באוקטובר 1920 – 18 בינואר 2017) היה מגדולי הציירים הישראלים, מאייר ספרים, צייר תפאורות ומעצב תלבושות לתיאטרון ישראלי, ובעיקר עבור הצגותיו של המחזאי נסים אלוני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסל ברגנר · ראה עוד »

יוסי יזרעאלי

יוסף (יוסי) יזרעאלי (נולד ב-10 בדצמבר 1938) הוא במאי תיאטרון, מחזאי, סופר ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסי יזרעאלי · ראה עוד »

יורם פאלק

יורם פאלק (נולד ב-27 בנובמבר 1941) הוא במאי, מעבד, כותב ומורה בתיאטרון הישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויורם פאלק · ראה עוד »

יוחנן פרס

יוחנן פֶּרֶס (16 באוקטובר 1931 – 6 ביולי 2017) היה פרופסור בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופעיל פוליטי בשמאל הישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוחנן פרס · ראה עוד »

יודישער פערלאג

א"מ ליליין יודישער פערלאג ("יִידִישֶר פֶרלָאג", מגרמנית: Jüdischer Verlag, "ההוצאה היהודית") היא הוצאת ספרים יהודית שנוסדה בברלין בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויודישער פערלאג · ראה עוד »

יישר כוח

יישר כוח הוא ביטוי של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו, והבעת הערכה להישגיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויישר כוח · ראה עוד »

יידוי אבנים

יידוי אבנים בבלעין, 2011 יידוי אבנים הוא ניסיון לפגוע פיזית בבני אדם או בכלי רכב על ידי זריקת אבנים בגדלים שונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויידוי אבנים · ראה עוד »

10 בדצמבר

10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו10 בדצמבר · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

16 ביולי

16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו16 ביולי · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו17 בפברואר · ראה עוד »

1950 בישראל

שנת 1950 בישראל עמדה בסימן המשך התייצבות השלטון העצמאי, ובכלל זאת התקבעותם של פתרונות "זמניים" למחלוקות חברתיות-פוליטיות שהתעוררו במדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1950 בישראל · ראה עוד »

1954 בישראל

1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1954 בישראל · ראה עוד »

1966 בספרות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1966 בספרות · ראה עוד »

1966 בישראל

ב-1966 חגגה ישראל 18 שנים מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1966 בישראל · ראה עוד »

1970 בישראל

1970 בישראל הייתה השנה בה חגגה 22 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1970 בישראל · ראה עוד »

1971 בישראל

קבלת פנים חגיגית לכבוד יום העצמאות ה-23 למדינת ישראל, בבית הנשיא בירושלים. בצילום, חברי הממשלה והרמטכ"ל. 1971 בישראל הייתה השנה בה חגגה 23 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1971 בישראל · ראה עוד »

1978 בספרות

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1978 בספרות · ראה עוד »

6 ביוני

6 ביוני הוא היום ה-157 בשנה (158 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו6 ביוני · ראה עוד »

8 באוגוסט

8 באוגוסט הוא היום ה-220 בשנה (221 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו8 באוגוסט · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עגנון, ש"י עגנון.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_יוסף_עגנון

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס