גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
97 יחסים: ממלכת החשמונאים, מאכל בן דרוסאי, מנחם שטרן, מנחם דורמן, מסע אל תום האלף, מעמד האישה ביהדות, מצד תמר, מר זוטרא, ראש הגולה, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי גיחון, משנת ארץ ישראל, משנה, משה גרסיאל, משה גיל, מיתת תלמידי רבי עקיבא, מיכאל אבי-יונה, אסילום, אפרים צורף, אשתמוע, אבא תחנה חסידא, אהרן אופנהיימר, איליה קפיטולינה, נחל שילה, נחום איש גמזו, נחום המדי, סנהדרין, ספר מקבים ד', ספר ירושלים (סדרת ספרים), ספראי, סלמנדרה (מיתולוגיה), סגן הכהנים, עמוס קלונר, עליית יהודים להר הבית, עלייה לרגל (יהדות), עזרת נשים (בית כנסת), עונש מוות ביהדות, עין טב, פרס יצחק בן-צבי, פרשנות המשנה, פדיון שבויים, פולמוס קיטוס, צבא בר כוכבא, קשת אקה הומו, רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, שמעון הצדיק, שלמה אומברטו נכון, שד"ר, תורה שבעל-פה, ..., טרודה דותן, זאב ספראי, זנוביה, זוכי פרס ישראל, חנה ספראי, חנוכה, חשמונאים, חכמי יבנה ברומא, בנימין זאב קדר, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בית המקדש של יוליאנוס, בית הקברות סמבוסקי, גבעת המבתר, גדליה אלון, גוי, דוד פלוסר, ה'תשס"ב, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, האימפריה התדמורית, הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה, הערת שוליים (סרט), הר ציון, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלל לומד תורה, החומה השלישית, הגדה של פסח, הכותל המערבי, היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד, ועדת השמות הממשלתית, כנה ורמן, כפר מנדי, יצחק דב גילת, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה הביזנטית, ישעיהו גפני, ישראל פרידמן בן-שלום, יחזקאל כהן, יחיעם שורק, יהדות אירופה, יהושע שוורץ, יהושע גוטמן, יורם צפריר, יובנאליס, בישוף ירושלים, 16 ביולי, 18 ביוני. להרחיב מדד (47 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
מאכל בן דרוסאי
חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומאכל בן דרוסאי · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומנחם שטרן · ראה עוד »
מנחם דורמן
מנחם דורמן (31 באוגוסט 1909 – 20 במאי 1994) היה הוגה דעות, מסאי, סופר עברי, פובליציסט, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומנחם דורמן · ראה עוד »
מסע אל תום האלף
מסע אל תום האלף הוא רומן היסטורי מאת אברהם ב. יהושע שיצא לאור בשנת 1997, לקראת סוף האלף השני, ועלילתו מתרחשת בשנים שלפני סוף האלף הראשון, ועוסקת במפגש בפריז הנידחת בין יהודים ספרדים מצפון אפריקה ומספרד ליהודים אשכנזים שמוצאם מוורמייזא.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומסע אל תום האלף · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מצד תמר
מצד תמר מצד תמר הוא מצודה מהתקופה הרומאית-ביזנטית מאמצע המאה ה-3 לספירה עד סוף המאה ה-7 לספירה בצפון הר הנגב.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומצד תמר · ראה עוד »
מר זוטרא, ראש הגולה
מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרדכי גיחון
מרדכי גיחון (16 באוגוסט 1922 – 19 בספטמבר 2016) היה ממקימי המודיעין הצבאי בצה"ל, מקים המחקר והוראת ההיסטוריה הצבאית והארכאולוגיה הקלאסית באוניברסיטת תל אביב ופרופסור בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומרדכי גיחון · ראה עוד »
משנת ארץ ישראל
25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומשנת ארץ ישראל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומשנה · ראה עוד »
משה גרסיאל
משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומשה גרסיאל · ראה עוד »
משה גיל
משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומשה גיל · ראה עוד »
מיתת תלמידי רבי עקיבא
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »
מיכאל אבי-יונה
מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »
אסילום
אסילום (מיוונית: άσυλα, בלטינית: asylum) היה מקום בעולם העתיק, אליו יכלו להימלט אנשים שחשו נרדפים או הזדקקו למקלט.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ואסילום · ראה עוד »
אפרים צורף
אפרים צורף אפרים צורף (זלוטניק) (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903 – כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ואפרים צורף · ראה עוד »
אשתמוע
בית הכנסת העתיק באשתמוע, 1975 בית הכנסת באשתמוע, 2009 ממשקופי בית הכנסת, 2013 תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר הכתובת בפסיפס בית הכנסת באשתמוע. נמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב אֶשְׁתְּמֹעַ היה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה ה-4, ונזכר בספר יהושע.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ואשתמוע · ראה עוד »
אבא תחנה חסידא
אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש, היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ואבא תחנה חסידא · ראה עוד »
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
נחל שילה
נַחַל שִׁילֹה הוא נחל אכזב בבנימין, אחד מיובליו הראשיים של נחל הירקון.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ונחל שילה · ראה עוד »
נחום איש גמזו
נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ונחום איש גמזו · ראה עוד »
נחום המדי
נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ונחום המדי · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וסנהדרין · ראה עוד »
ספר מקבים ד'
דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וספר מקבים ד' · ראה עוד »
ספר ירושלים (סדרת ספרים)
ספר ירושלים הוא סדרה של שישה ספרי עיון העוסקים בחקר ירושלים בתקופות שונות של ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וספר ירושלים (סדרת ספרים) · ראה עוד »
ספראי
קטגוריה:שמות משפחה יהודיים בארמית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וספראי · ראה עוד »
סלמנדרה (מיתולוגיה)
דמותה של סלמנדרה מן המאה ה-16 סלמנדרה מופיעה במיתולוגיות השונות כבעל חיים בעל תכונות הקשורות באש.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וסלמנדרה (מיתולוגיה) · ראה עוד »
סגן הכהנים
סגן הכהנים הוא התואר לכהן האחראי על עבודת כל הכהנים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וסגן הכהנים · ראה עוד »
עמוס קלונר
עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ועמוס קלונר · ראה עוד »
עליית יהודים להר הבית
ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ועליית יהודים להר הבית · ראה עוד »
עלייה לרגל (יהדות)
עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »
עזרת נשים (בית כנסת)
קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עין טב
עין טב (גם עייני טב) הוא שמה של עיירה יהודית קדומה ביהודה הנזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בהקשר לקידוש החודש שהתקיים בה לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ועין טב · ראה עוד »
פרס יצחק בן-צבי
פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ופרס יצחק בן-צבי · ראה עוד »
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ופרשנות המשנה · ראה עוד »
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ופדיון שבויים · ראה עוד »
פולמוס קיטוס
פולמוס קיטוס היה התנגשות בין הכוח הרומאי בפרובינקיית יהודה ובין יהודים בסביבות השנים 115–117 במקביל למרד התפוצות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ופולמוס קיטוס · ראה עוד »
צבא בר כוכבא
גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וצבא בר כוכבא · ראה עוד »
קשת אקה הומו
קשת אקה הומו, 1856, צילם אוגוסט זלצמן קטע מקשת אקה הומו בתוך כנסיית מנזר האחיות ציון (מימין לאפסיס), וכן הקשת הקטנה הצפונית של השער הרומי המקורי אבל - החזית הפונה מערבה קשת אקה הומו (בלטינית: Ecce Homo; בספרות העברית נהגה גם אקסה הומו; בעברית: "הִנֵּה הָאִיש") היא קשת אבן גדולה, הנמצאת בירושלים וחוצה את רחוב ויה דולורוזה בצמוד למנזר האחיות ציון, בין התחנה השנייה לתחנה השלישית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וקשת אקה הומו · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ורבי עקיבא · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שלמה אומברטו נכון
שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ושלמה אומברטו נכון · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ושד"ר · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
טרודה דותן
ארון קבורה אנתרופואידי מדיר אל בלח טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וטרודה דותן · ראה עוד »
זאב ספראי
זאב ספראי (נולד ב-1948) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וזאב ספראי · ראה עוד »
זנוביה
מבטה האחרון של המלכה זנוביה על תדמור, ציור מאת הרברט שמאלץ ספטימיה זֶנוֹבּיה (בלטינית: Septimia Zenobia, בארמית: בת זבאי; 240–275 לספירה) הייתה מלכת תדמור.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וזנוביה · ראה עוד »
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »
חנה ספראי
חנה סַפְרָאי (1946 – 11 בפברואר 2008) הייתה מרצה בתחום ספרות חז"ל ופמיניסטית דתית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וחנה ספראי · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וחנוכה · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וחשמונאים · ראה עוד »
חכמי יבנה ברומא
ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וחכמי יבנה ברומא · ראה עוד »
בנימין זאב קדר
בנימין זאב קדר (נולד ב-2 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 2020, זוכה פרס א.מ.ת בהיסטוריה לשנת 2019, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2010–2015) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2000–2012).
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ובנימין זאב קדר · ראה עוד »
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »
בית המקדש של יוליאנוס
דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ובית המקדש של יוליאנוס · ראה עוד »
בית הקברות סמבוסקי
בית הקברות סמבוסקי הוא בית עלמין יהודי עתיק בירושלים, על מורדותיו הדרומיים והמזרחיים של הר ציון.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ובית הקברות סמבוסקי · ראה עוד »
גבעת המבתר
גבעת המִבְתָּר היא שכונה יהודית בצפון-מזרח ירושלים, מצפון לקו הירוק, בין שכונת רמת אשכול לבין מחלף שער מזרח והגבעה הצרפתית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וגבעת המבתר · ראה עוד »
גדליה אלון
גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וגדליה אלון · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וגוי · ראה עוד »
דוד פלוסר
דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ודוד פלוסר · ראה עוד »
ה'תשס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וה'תשס"ב · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והמרד הגדול · ראה עוד »
האימפריה התדמורית
האימפריה התדמורית בשנת 271 לספירה האימפריה התדמורית היית אימפריה קצרת שנים שהתקיימה בין השנים 267–272 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והאימפריה התדמורית · ראה עוד »
הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה
מרכז אנטוליה בתקופה בה התקיים הסחר הסחר האשורי התקיים באשור הקדומה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס בין העיר אשור ובין מושבות אשוריות באנטוליה באזור קפדוקיה שבטורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה · ראה עוד »
הערת שוליים (סרט)
הערת שוליים (הופץ בעולם בשם: Footnote) הוא סרט דרמה ישראלי על פי תסריט של יוסף סידר ובבימויו, בכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והערת שוליים (סרט) · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והר ציון · ראה עוד »
התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל
ח'ליפים השונים התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל (מכונה גם התקופה המוסלמית הקדומה) תחילתה בשנת 638, כאשר האימפריה הביזנטית ששלטה בארץ ישראל נחלה תבוסות צבאיות קשות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלל לומד תורה
הִלֵּל לומד תורה (או הלל על גג בית המדרש) הוא סיפור מאגדות חז"ל, המתאר את אהבתו ומסירותו הרבה של הלל הזקן ללימוד התורה, עוד לפני שהיה לחכם מוכר וידוע.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והלל לומד תורה · ראה עוד »
החומה השלישית
חומות ירושלים בתקופת בית שני על גבי שרטוט החומות של ימינו. על פי אייל מירון (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה''', יד בן צבי מגדל פסיפנוס, בקצה הצפון מערבי של החומה השלישית (ככל הנראה במיקום כיכר ספרא של ימינו) דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. שרידי החומה ברחוב החומה השלישית. יוני 2008. החומה השלישית היא החומה הצפונית והמאוחרת מבין החומות שהקיפו את ירושלים בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והחומה השלישית · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והגדה של פסח · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והכותל המערבי · ראה עוד »
היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד
עד לאמצע תקופת המשנה, חובת החינוך במסורת היהודית הייתה מוטלת על האב.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי והיסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד · ראה עוד »
ועדת השמות הממשלתית
דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וועדת השמות הממשלתית · ראה עוד »
כנה ורמן
כנָה וֶרמן (נולדה ב-12 במאי 1957) היא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, העוסקת בעיקר במתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וכנה ורמן · ראה עוד »
כפר מנדי
כפר מנדי היה יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים, בבקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון, במקום שבו שוכן כיום כפר מנדא.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וכפר מנדי · ראה עוד »
יצחק דב גילת
יצחק דב גילת (גיטלסון) (אלול תרע"ט, ספטמבר 1919 – ב' בכסלו תשנ"ח, 1 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויצחק דב גילת · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »
ישעיהו גפני
ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו יורק) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאו לשעבר של המרכז האקדמי שלם.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וישעיהו גפני · ראה עוד »
ישראל פרידמן בן-שלום
"טיש" בביתו הרב פרידמן בן-שלום בטיול עם תלמידיו הרב פרידמן בן-שלום בברכה בחתונה הרב ד"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום (כ"ט בחשוון ה'תרפ"ד, 8 בנובמבר 1923 - ה' באייר ה'תשע"ז, 1 במאי 2017) היה דוקטור להיסטוריה ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון, ראש ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי וישראל פרידמן בן-שלום · ראה עוד »
יחזקאל כהן
ד"ר יחזקאל כהן יחזקאל כהן (21 בפברואר 1938, כ' באדר ה'תרצ"ח – 30 בספטמבר 2012, ט"ו בתשרי ה'תשע"ג) היה היסטוריון, מייסד תנועת 'נאמני תורה ועבודה' ויו"ר התנועה בשנים 1978–1991.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויחזקאל כהן · ראה עוד »
יחיעם שורק
יחיעם שורק (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויחיעם שורק · ראה עוד »
יהדות אירופה
ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויהדות אירופה · ראה עוד »
יהושע שוורץ
יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. שימש בעבר כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויהושע שוורץ · ראה עוד »
יהושע גוטמן
יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויהושע גוטמן · ראה עוד »
יורם צפריר
יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויורם צפריר · ראה עוד »
יובנאליס, בישוף ירושלים
יובנאליס, בישוף ירושלים (ביוונית: Άγιος Ιουβενάλιος - יובאנליס הקדוש; מת ב-458) היה בישוף ירושלים החל משנת 451 (ועידת כלקדון) הועלתה בישופות ירושלים למדרגת פטריארכיה ויובאנליס היה לפטריארך ירושלים הראשון (זהו שם אנכרוניסטי, שם התפקיד באותה עת היה ארכיאפיסקופוס).
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ויובנאליס, בישוף ירושלים · ראה עוד »
16 ביולי
16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ו16 ביולי · ראה עוד »
18 ביוני
18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל ספראי ו18 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_ספראי
