גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: מאכל בן דרוסאי, מנחם החברוני, מעגילה (כלי בניין), מעגילה (כביסה), משמרת מעזיהו, משמרת שערים, משמרת הקוץ, משמרת יקים, משמרת ישוע, משמרת ידעיה, משמרות כהונה, מגדל עדר (מקום מקראי), אלעזר בן דינאי, אלוני ממרא, אבא תחנה חסידא, אבא גוריון איש צידן, איכה ישבה חבצלת השרון, נרבתא, עזה בתקופה הערבית, עבר הירדן, עין טב, עיילבו, צוער (עיר מקראית), קריית ערביה, קליין, קבר בני חזיר, קהילת יהודי נובה זמקי, רמב"ן, רפאל פטאי, רשימות היחש של יהודה, רב הכותל, רבי יוסי צידוניא, רבי יוסי בן החוטף אפרתי, רבי יוחנן בן החורני, שמעון בן ננס, שמות רחובות בירושלים, שמוליק קליין, שוה קריתים, תל אבו הואם, לוד, טוזלה, חאן א-לובאן, חספיה, חשמונאים, חורבת טרבנת, בן-ציון לוריא, בקעת הבטיחה, בית שערים, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הרם, ..., גומא, המסע מבורדו, החברה המזרחנית הארץ-ישראלית, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היישוב היהודי בעזה, ועדת השמות הממשלתית, ימי אהבה לשירה, יצחק אונא, יד אבשלום, יהודה אליצור, יהודי ההרים, יוסף צבי רימון, יוסף ברבי ניסן. להרחיב מדד (13 יותר) »
מאכל בן דרוסאי
חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומאכל בן דרוסאי · ראה עוד »
מנחם החברוני
רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני, הוא שמו־לכאורה של יהודי מצרפת ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומנחם החברוני · ראה עוד »
מעגילה (כלי בניין)
מעגילה להידוק טיח גגות ורצפות מהתקופה ההלניסטית. נמצאה בהר גריזים. כעת -במוזיאון השומרוני הטוב אבני מעגילה שימשו בעת העתיקה להידוק רצפות עפר ולכיסוי הגגות בעפר לקראת החורף.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומעגילה (כלי בניין) · ראה עוד »
מעגילה (כביסה)
מעגילה מטיפוס נורהאמאר ברוק, מודל 3005-2, משנת 1934 מעגילה משנת 1930 מעגילה היא עזר כביסה מכני המורכב מצמד גלילים במסגרת קשיחה, המחוברים באמצעות גלגלי שיניים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומעגילה (כביסה) · ראה עוד »
משמרת מעזיהו
משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »
משמרת שערים
משמרת שְׂעֹרִים היא המשמרת הרביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרת שערים · ראה עוד »
משמרת הקוץ
משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרת הקוץ · ראה עוד »
משמרת יקים
משמרת יָקִים היא המשמרת השתים עשרה מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרת יקים · ראה עוד »
משמרת ישוע
משמרת ישוע היא המשמרת התשיעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרת ישוע · ראה עוד »
משמרת ידעיה
משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקדמה לבניית בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרת ידעיה · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומשמרות כהונה · ראה עוד »
מגדל עדר (מקום מקראי)
מגדל עדר הוא יישוב בקרבת בית לחם המוזכר בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ומגדל עדר (מקום מקראי) · ראה עוד »
אלעזר בן דינאי
אלעזר בן דינאי (המאה הראשונה לספירה) היה מנהיג חבורת מורדים פוליטיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומאי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ואלעזר בן דינאי · ראה עוד »
אלוני ממרא
אתר אלוני ממרא בינואר 2010 אלוני ממרא, 2017 אֵלֹנֵי מַמְרֵא (בערבית: חירבת רמת ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ואלוני ממרא · ראה עוד »
אבא תחנה חסידא
אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש, היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ואבא תחנה חסידא · ראה עוד »
אבא גוריון איש צידן
אבא גוריון איש צידן היה תנא בדור הרביעי או החמישי, בסביבות לספירה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ואבא גוריון איש צידן · ראה עוד »
איכה ישבה חבצלת השרון
אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן היא קינה לתשעה באב מאת רבי אלעזר הקליר העוסקת בעשרים וארבע משמרות הכהונה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ואיכה ישבה חבצלת השרון · ראה עוד »
נרבתא
נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ונרבתא · ראה עוד »
עזה בתקופה הערבית
תקופת השלטון הערבי בעזה החלה בכיבוש העיר מידי הביזנטים ביולי 634, והסתיימה עם הכיבוש הצלבני במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ועזה בתקופה הערבית · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ועבר הירדן · ראה עוד »
עין טב
עין טב (גם עייני טב) הוא שמה של עיירה יהודית קדומה ביהודה הנזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בהקשר לקידוש החודש שהתקיים בה לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ועין טב · ראה עוד »
עיילבו
ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 המעיין בעילבון, 2011 עיילבו היה יישוב יהודי בגליל בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ועיילבו · ראה עוד »
צוער (עיר מקראית)
א-צאפי, מיקום משוער של צוער. מבט מנחל פרס צֹעַר (מוכרת גם בשם הרומאי Zoara) היא עיר הנזכרת במקרא כעיר היחידה מערי כיכר הירדן ששרדה במהפכת סדום ועמורה, ונזכרת במקורות רבים לאורך תקופות ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וצוער (עיר מקראית) · ראה עוד »
קריית ערביה
איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה קריית ערביה היא יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, שהתגלו במערת האיגרות שבנחל חבר.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וקריית ערביה · ראה עוד »
קליין
קליין (Klein) או (klain) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו היא קטן, אחרים מפרשים את השם קליין כצנוע-עניו.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וקליין · ראה עוד »
קבר בני חזיר
קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וקבר בני חזיר · ראה עוד »
קהילת יהודי נובה זמקי
הקהילה היהודית בנובה זמקי (בסלובקית: Nové Zámky, בהונגרית: Érsekújvár, בגרמנית: Neuhäusl, בעבר:ארשקויוור או נייהזייל) נמצאת בדרום מערב סלובקיה, וממוקמת על יד הנהר המפורסם דנובה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וקהילת יהודי נובה זמקי · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורמב"ן · ראה עוד »
רפאל פטאי
רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורפאל פטאי · ראה עוד »
רשימות היחש של יהודה
רשימות היחש של יהודה המופיעות ב ו;.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורשימות היחש של יהודה · ראה עוד »
רב הכותל
כותל. משרת רב הכותל נוצרה בתקופת המנדט הבריטי לשם ניהול ענייני היהודים באזור הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורב הכותל · ראה עוד »
רבי יוסי צידוניא
רבי יוסי צידוניא היה מאמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורבי יוסי צידוניא · ראה עוד »
רבי יוסי בן החוטף אפרתי
רבי יוסי בן החוטף אפרתי (בחלק מכתבי היד: בן העוטף או בן העיטוף; בתלמוד ירושלמי: "אפרתים") היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים ומוזכר פעם אחת ויחידה במשנה במסכת כלאיים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורבי יוסי בן החוטף אפרתי · ראה עוד »
רבי יוחנן בן החורני
רבי יוחנן בן החורני (ת) (לעיתים נקרא רבי יוחנן החורני) הוא תנא שחי בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ורבי יוחנן בן החורני · ראה עוד »
שמעון בן ננס
שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ושמעון בן ננס · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שמוליק קליין
שמוליק קליין (נולד ב-30 באוקטובר 1971) הוא משורר, עורך, עיתונאי ויועץ תקשורת.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ושמוליק קליין · ראה עוד »
שוה קריתים
נחלות שבטי ישראל, לצורך זיהוי המקום שוה קריתים הוא מקום המוזכר בתנ"ך כאתר בו הכו ארבעת המלכים את האימים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ושוה קריתים · ראה עוד »
תל אבו הואם
התל וסביבתו במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 בורג' א־סלאם. אוסף המוזיאון הימי הלאומי תל אבו הַוַּאם ("הואם" הוא כינוי למין ציפור) הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ותל אבו הואם · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ולוד · ראה עוד »
טוזלה
טוּזְלָה (בבוסנית: Tuzla, בכתב קירילי: Тузла) היא עיר השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה והשלישית בגודלה במדינה מבחינת אוכלוסין, לאחר סרייבו ובאניה לוקה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וטוזלה · ראה עוד »
חאן א-לובאן
חאן א-לובאן (או חָ'ן אֶ-לֻבָּן, לפי מפת ישראל) הוא מבנה חאן בדרך ההר העתיקה ('דרך האבות') מירושלים לשכם (כביש 60), בסמוך ליישוב הערבי לובאן א-שרקיה וצפונית להתנחלות מעלה לבונה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וחאן א-לובאן · ראה עוד »
חספיה
חספיה במפה של גוטליב שומאכר אותה צייר בסקר הגולן שערך ב-1885, הדרך לחורן עוברת ליד הכפר. ממערב לחיספין היישוב עין אספיירה בו נמצא היישוב חיספין שחדש משקוף מהכנסייה הביזנטית. הכוללת כתובת ביוונית: "ספוס בן איוס". אוסף מוזאון עתיקות הגולן בקצרין ציור אבני בזלת מעוטרות מח'ספין מספרו של לורנס אוליפנט, 1885 מכתש לכתישת זיתים מעוטר בחריטה של מנורת 3 קנים. המאות ה-4–7 לספירה. מוצג במדרשת הגולן בחיספין חַסְפִּיָה (וגם חַ'סְפִין, חספייה, חצפיא) היה יישוב יהודי, נוצרי ומוסלמי עתיק שתחילת אזכורו במקורות הוא בימי בית שני ברמת הגולן.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וחספיה · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וחשמונאים · ראה עוד »
חורבת טרבנת
חורבת טרבנת (בערבית: ח'רבת טרבנה) הוא אתר ארכאולוגי בעמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וחורבת טרבנת · ראה עוד »
בן-ציון לוריא
בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ובן-ציון לוריא · ראה עוד »
בקעת הבטיחה
מבט אל הבטיחה מאזור אלמגור בקעת הבטיחה או בקעת בית ציידה (על שם כפר דייגים קדום שישב בה) היא בקעה בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית-מזרחית לכנרת, ובה שמורת הבטיחה.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ובקעת הבטיחה · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ובית שערים · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הרם
נחלות שבטי ישראל בֵּית הָרָם (גם: בֵּית הָרָן, בית רמתה, יוליאס, לִיבְיָאס או ליויאס) הייתה עיר יהודית בעבר הירדן המזרחי, מול יריחו, הנזכרת במגוון מקורות היסטוריים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ובית הרם · ראה עוד »
גומא
גּוֹמֶא (שם מדעי: Cyperus) הוא סוג של צמחי מים ממשפחת הגמאיים, הצומחים במים עומדים או במים בזרימה איטית שעומקם עד חצי מטר.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וגומא · ראה עוד »
המסע מבורדו
הנוסע מבורדו הוא כינויו של מחבר אלמוני של הספר - מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense), יומן מסע המתאר את עלייתו לרגל בסביבות שנת 333.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין והמסע מבורדו · ראה עוד »
החברה המזרחנית הארץ-ישראלית
החברה המזרחנית הארץ-ישראלית (The Palestine Oriental Society), שפעלה בירושלים בשנים 1920–1948, נועדה להפגיש חוקרים מתחומים שונים ומעדות שונות לשם לימוד וחקר של ארץ ישראל ושל המזרח הקרוב.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין והחברה המזרחנית הארץ-ישראלית · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היישוב היהודי בעזה
היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין והיישוב היהודי בעזה · ראה עוד »
ועדת השמות הממשלתית
דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וועדת השמות הממשלתית · ראה עוד »
ימי אהבה לשירה
ימי אהבה לשירה, הוא פסטיבל לשירה, ספרות ומוזיקה שעורך כתב העת משיב הרוח בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין וימי אהבה לשירה · ראה עוד »
יצחק אונא
הרב יצחק אונא (כ' באדר א' ה'תרל"ב, 1 במרץ 1872 – י' באייר ה'תש"ח, 19 במאי 1948) היה רבה של מנהיים, יו"ר אגודת הרבנים האורתודוקסיים-קהילתיים (שהתנגדו להקמת קהילות נבדלות) בגרמניה, חבר מועצת הסוכנות היהודית, ובערוב ימיו חבר מועצת הרבנים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ויצחק אונא · ראה עוד »
יד אבשלום
יד אבשלום בתוך גלי אבנים בשלהי המאה ה-19 הכותרת והארכיטרב בפינת המבנה יד אבשלום וסביבתו ב-1906 פנים המצבה - מבט לדרום ולדרום-מערב יד אבשלום. מאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים "יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ויד אבשלום · ראה עוד »
יהודה אליצור
יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ויהודה אליצור · ראה עוד »
יהודי ההרים
רבי יחיאל סבי מלמד תורה ביישוב גוּבָּה שבאזרבייג'ן, שנת 1919 יהודי הֶהָרים, היהודים ההרריים, הייתה עד למלחמת העולם השנייה קהילה גדולה של יהודים.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ויהודי ההרים · ראה עוד »
יוסף צבי רימון
יוסף צבי (י"צ) רימון (י"ח בסיוון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 – ו' בטבת תשי"ט, 17 בדצמבר 1958) היה משורר וסופר עברי דתי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ויוסף צבי רימון · ראה עוד »
יוסף ברבי ניסן
יוסף ברבי ניסן היה פייטן שחי בארץ ישראל, ככל הנראה בעיר נווה שברמת הגולן.
חָדָשׁ!!: שמואל קליין ויוסף ברבי ניסן · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_קליין
