גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
80 יחסים: מנלאוס (כהן גדול), מנחם לוי, מעלות דפנה, מקדש חוניו, מקדש השומרונים בהר גריזים, מרד החשמונאים, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, מורידין ולא מעלין, מידות טובות, אנטיגנוס איש סוכו, אנטיגונוס, אנטיוכוס השלישי, אריסטו, אלעזר בן חרסום, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אבות העולם, איסור חזרה למצרים, נרקיסוס, נזיר (יהדות), נחלת שמעון, נוגה, סדר תנאים ואמוראים, עמותת עטרת כהנים, על התורה, עזרא הסופר, עבודת ה', עונש מוות ביהדות, פרה אדומה, קבר שמעון הצדיק, קורבן אשם, רמת אהרן, רבי דוסא בן הרכינס, שמעון (פירושונים), שמעון הצדיק (פירושונים), שמעון הראשון, שמעון השני, שמעון הכהן הגדול, שמעון כהן, שמעון כהן גדול, שמואל הנביא (שכונה), שלשלת הקבלה, שומרונים, שכונות הבריח, תנאים, תולדות תנאים ואמוראים, ל"ג בעומר, טור מלכא, חנמאל המצרי, חנה הלנה טהון, ..., חז"ל, חוניו הרביעי, בית חוניו, גביהא בן פסיסא, המאה ה-3 לפנה"ס, האלף ה-1 לפנה"ס, השם המפורש, השנים החסרות, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הלל משה מעשל גלבשטיין, החצר האחורית, הדלקת הנרות במקדש, הוראת שעה (הלכה), הכהנים בני צדוק, כ"א בכסלו, כ"ט בתשרי, כ"ה, כנסת הגדולה, כנסיית הקבר, כהן גדול, יעקב פאסקאל, ירושלים בהלכה, ירושלים המחולקת, ידוע הכהן, יהושע בן יהוצדק, יהוה, יוסף שלמה דיין, יוסי בן יועזר, יוסי בן יוחנן, יוחנן כהן גדול. להרחיב מדד (30 יותר) »
מנלאוס (כהן גדול)
מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומנלאוס (כהן גדול) · ראה עוד »
מנחם לוי
מנחם לוי (נולד ב-כ"א בתשרי ה'תשט"ו, 18 באוקטובר 1955) הוא שחקן, מחזאי, ומשורר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומנחם לוי · ראה עוד »
מעלות דפנה
מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומעלות דפנה · ראה עוד »
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומקדש חוניו · ראה עוד »
מקדש השומרונים בהר גריזים
אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה
מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »
מורידין ולא מעלין
מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומורידין ולא מעלין · ראה עוד »
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומידות טובות · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
אנטיגונוס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואנטיגונוס · ראה עוד »
אנטיוכוס השלישי
אנטיוכוס השלישי "הגדול" (ביוונית: Ἀντίoχoς Μέγας, אנטיוכוס "מגאס"; 242 – 187 לפנה"ס) היה המלך השישי בשושלת הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואנטיוכוס השלישי · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואריסטו · ראה עוד »
אלעזר בן חרסום
רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואלעזר בן חרסום · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות
אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות · ראה עוד »
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואבות העולם · ראה עוד »
איסור חזרה למצרים
איסור החזרה למצרים הוא איסור הלכתי הקובע כי, לאחר יציאת מצרים אין ליהודים לשוב לדור במצרים עוד.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואיסור חזרה למצרים · ראה עוד »
נרקיסוס
נרקיסוס (ביוונית: Νάρκισσος) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית. האלה נמסיס הענישה אותו על יהירותו וגרמה לו להתאהב בבבואתו. הוא לא אכל או שתה עד שלבסוף מת. הנימפות רצו לשרוף את גופו, אך הוא הפך לנרקיס. הוא היה גיבורם של אנשי טספיה (עיר בבויאוטיה שביוון העתיקה) ונודע לרוב בשל יופיו. נרקיסוס היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה. נרקיסוס היה בעל יופי יוצא דופן, יופי שמשך אליו נערות ונערים כאחד. הוא מתואר כבעל עור בהיר כשלג, עיניים כחולות ושיער חום זהוב ובעל מבנה גוף רזה מה שגרם לו לתעתע בין המינים ובכך לגרום למשיכה של שני המינים. נרקיסוס דחה את חיזוריהם של אלו ושל אלו והתנכר לכולם. לאחר שדחה בזלזול את הנימפה אכו, שהתאהבה בו נואשות, החליטה האלה נמסיס להענישו על יהירותו ואכזריותו והטילה עליו קללה - אהבה עצמית ללא גבולות. יום אחד טייל נרקיסוס ליד אגם והתכופף כדי לשתות מים. כאשר ראה את דמותו נשקפת אליו מן המים מיד התאהב בעצמו ולא יכול היה לנתק את מבטו מבבואתו, עד שמת מצמא. במקום שבו מת צמח פרח הנרקיס. לאגדת נרקיסוס כמה גרסאות: אחת מתוך ה"מטמורפוזות" של אובידיוס, אחת מתוך ה"מדריך ליוון" של פאוסניאס ואחת מתוך גיליונות פפירוס שנמצאו בעיר אוקסיריניכוס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונרקיסוס · ראה עוד »
נזיר (יהדות)
הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונזיר (יהדות) · ראה עוד »
נחלת שמעון
שייח' ג'ראח (סגול) במפות מתקופות שונות נחלת שמעון היא שכונה יהודית במזרח ירושלים בין שכונת שייח ג'ראח ושכונת בית ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונחלת שמעון · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונוגה · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
עמותת עטרת כהנים
בית יהונתן, בית של העמותה בכפר התימנים בשילוח (סילואן) עמותת עטרת כהנים היא עמותה ישראלית הפועלת ליישוב יהודים בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועמותת עטרת כהנים · ראה עוד »
על התורה
על־התורה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, שמטרתו לספק כלים שימושיים ללימוד התורה והוראתה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועל התורה · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועזרא הסופר · ראה עוד »
עבודת ה'
המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועבודת ה' · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ופרה אדומה · ראה עוד »
קבר שמעון הצדיק
כניסת הגברים למערת הקבורה כיום קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה השוכנת בשכונת שמעון הצדיק שבצפון ירושלים, לצד "דרך הר הזיתים" - הכביש העולה משכונת שייח' ג'ראח להר הצופים, צפונית לשכונת המושבה האמריקאית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקבר שמעון הצדיק · ראה עוד »
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקורבן אשם · ראה עוד »
רמת אהרן
רמת אהרן היא שכונה במזרח בני ברק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורמת אהרן · ראה עוד »
רבי דוסא בן הרכינס
עבר רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים וחי גם בדור השני לתנאים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורבי דוסא בן הרכינס · ראה עוד »
שמעון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון (פירושונים) · ראה עוד »
שמעון הצדיק (פירושונים)
קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון הצדיק (פירושונים) · ראה עוד »
שמעון הראשון
שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון הראשון · ראה עוד »
שמעון השני
שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון השני · ראה עוד »
שמעון הכהן הגדול
#הפניה שמעון הצדיק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון הכהן הגדול · ראה עוד »
שמעון כהן
כהן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון כהן · ראה עוד »
שמעון כהן גדול
#הפניה שמעון הצדיק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון כהן גדול · ראה עוד »
שמואל הנביא (שכונה)
המרכז הקהילתי שמואל הנביא היא שכונה בירושלים שנקראה על שם הדמות המקראית שמואל הנביא.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמואל הנביא (שכונה) · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושומרונים · ראה עוד »
שכונות הבריח
מפת שכונות ירושלים שכונות הבריח הן ארבע השכונות היהודיות שכונו כך בעת הקמתן, בשל תפקידן - "נעילת" הר הצופים לשטח מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושכונות הבריח · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותנאים · ראה עוד »
תולדות תנאים ואמוראים
הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ול"ג בעומר · ראה עוד »
טור מלכא
טור מלכא (מארמית: הר המלך) היה יישוב יהודי ביהודה שהתקיים בימי חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וטור מלכא · ראה עוד »
חנמאל המצרי
חנמאל המצרי היה כהן גדול בתקופת בית שני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחנמאל המצרי · ראה עוד »
חנה הלנה טהון
חנה (הלנה) טהון (22 בינואר 1886 דרזדן, הקיסרות הגרמנית – 29 במרץ 1954, ישראל) עובדת סוציאלית, עיתונאית, פובליציסטית, עורכת וחוקרת ישראלית ילידת גרמניה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחנה הלנה טהון · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחז"ל · ראה עוד »
חוניו הרביעי
חוניו הרביעי - (ביוונית: Ὀνίας) היה בן למשפחת חוניו, משפחת כהונה מבית-צדוק, שחי במאה השנייה לפנה"ס בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחוניו הרביעי · ראה עוד »
בית חוניו
בית חוניו הייתה משפחה של כהנים גדולים שנמנה ממשפחת הכהנים בני צדוק שפעלה בבית המקדש השני בתקופה ההלניסטית ממחצית המאה ה-4 לפנה"ס ועד המחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובית חוניו · ראה עוד »
גביהא בן פסיסא
גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »
המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והשם המפורש · ראה עוד »
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והשנים החסרות · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלל משה מעשל גלבשטיין
הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ה' בכסלו ה'תקצ"ד, 1834 - כ"ד בחשוון ה'תרס"ח, 1908) היה איש היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והלל משה מעשל גלבשטיין · ראה עוד »
החצר האחורית
החצר האחורית הוא הרכב של הפזמונאי והמשורר יענקל'ה רוטבליט, ושלושה מוזיקאים: תומר יוסף – מתופף וזמר בלהקת "בלקן ביט בוקס"; איתמר ציגלר – זמר ונגן גיטרה וגיטרה בס, חבר להקת "בלקן ביט בוקס" והרכבים נוספים; גֶדי רונן – זמר ופסנתרן, חבר בלהקות "1:1" ו"דבק".
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והחצר האחורית · ראה עוד »
הדלקת הנרות במקדש
כתב יד מהמאה ה-13 שבו מופיע ציור ומתחתיו כתוב "זה המנורה ואהרן הנותן שמן בנרות". הדלקת הנרות במקדש היא מצווה מדאורייתא שקוימה מדי ערב בבית המקדש בנרות של מנורת שבעת הקנים, ומדי בוקר בהדלקת נר התמיד והטבת יתר הנרות והכנתם להדלקה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והדלקת הנרות במקדש · ראה עוד »
הוראת שעה (הלכה)
בהלכה היהודית, הוראת שעה היא פסק הלכה של הסנהדרין, של נביא או של גדול הדור, שלא כפי הדין הנוהג תמיד, שנקבע לזמן מוגבל, בשל נסיבות מיוחדות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והוראת שעה (הלכה) · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
כ"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכ"א בכסלו · ראה עוד »
כ"ט בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכ"ט בתשרי · ראה עוד »
כ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכ"ה · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב פאסקאל
יעקב פאסקאל (נולד בשם האגופ מורדיאן; 1832–1911) היה קונסול אוסטרו-הונגריה בארץ ישראל (ירושלים ויפו), שותף בבנק חיים אהרון ולירו, איש עסקים וקבלן שהקים, בין השאר, את בית הדואר האוסטרי וסייע רבות ליהודי ירושלים ויפו במגעים מול השלטונות, בהסדר להקמתו מחדש של בית כנסת החורבה, רכישת מערת שמעון הצדיק, רכישת מגרשי נוה צדק וניסיון רכישת קברי המלכים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויעקב פאסקאל · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וירושלים בהלכה · ראה עוד »
ירושלים המחולקת
מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וירושלים המחולקת · ראה עוד »
ידוע הכהן
יַדוּע הוא הכהן הגדול האחרון המוזכר במקרא (ספר נחמיה).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וידוע הכהן · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויהוה · ראה עוד »
יוסף שלמה דיין
הרב יוסף שלמה דיין (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) היה מקובל ומאתר קברי צדיקים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסף שלמה דיין · ראה עוד »
יוסי בן יועזר
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסי בן יועזר · ראה עוד »
יוסי בן יוחנן
יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית הדין הראשון מתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסי בן יוחנן · ראה עוד »
יוחנן כהן גדול
יוחנן כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש השני שתיקן תקנות חשובות ומוזכר מספר פעמים בספרות התנאים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_הצדיק
