גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
82 יחסים: ממלכת החשמונאים, מניין השנים בלוח העברי, מצודת החקרא, מרד החשמונאים, מתתיהו הכהן, מטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל, מטבעות החשמונאים, מבצר ארטבה, מגילת תענית, מודיעין-מכבים-רעות, מודיעים, מיצד, אנטיוכוס השביעי, אנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין, אלכסנדר ינאי, אחי גיבורי התהילה, נחל אילן, ספר מקבים א', ספר מקבים ב', סולמה של צור, עפרה (שבט בנימין), ערב (יישוב עתיק), עכו, עין א-דיוכ אל-פוקא, פומפיוס טרוגוס, פילון איש גבל, קניון עזריאלי מודיעין, קרנטל, קרב אלעשה, קרב בית צור, קרב כפר שלמא, קיסרופאפיזם, ראש השנה למלכים ולרגלים, שמעון (פירושונים), שמעון בן מתתיהו, שמעון המכבי, תקוע (יישוב מקראי), תל חדיד, תל גזר, ח'דיתה, חשמונאים, חומות ירושלים, חורבת מצד, בקכידס, בר כוכבא, בית צור, בית חשמונאי (יישוב), בית בצי, דגון, דוק, ..., דיודוטוס טריפון, המאה ה-2 לפנה"ס, המרד הגדול, העיר העתיקה, הקומדיה האלוהית, הרפובליקה הרומית, התנקשויות פוליטיות, התנחלות, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הורקנוס, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של ירושלים, היהודים באים, היישוב היהודי בעזה, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, כתובות תחום גזר, כהן גדול, כיכר היל, י"ח באלול, יפו, ירושלים בתקופת בית שני, יהדות רומא, יהודה (חבל ארץ), יהודה המכבי, יהודה המכבי (הנדל), יונתן הוופסי, יוחנן הגדי, יוחנן הורקנוס הראשון, 139–130 לפנה"ס, 149–140 לפנה"ס, 159–150 לפנה"ס. להרחיב מדד (32 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מצודת החקרא
מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומצודת החקרא · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מתתיהו הכהן
מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומתתיהו הכהן · ראה עוד »
מטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל
ב-16 במאי 1948, יומיים לאחר הכרזת העצמאות, הונפקו בישראל בולי הדואר הראשונים, הידועים בשם בולי דואר עברי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל · ראה עוד »
מטבעות החשמונאים
מטבע מימי המלך אלכסנדר ינאי מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומטבעות החשמונאים · ראה עוד »
מבצר ארטבה
מבצר ארטבה הוא מבצר חשמונאי-הרודיאני, שהתגלה בשנת 2015 על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל בשומרון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומבצר ארטבה · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומגילת תענית · ראה עוד »
מודיעין-מכבים-רעות
מזרקה בכניסה למודיעין, ברחוב חשמונאים תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומודיעין-מכבים-רעות · ראה עוד »
מודיעים
מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומודיעים · ראה עוד »
מיצד
מיצד (אַסְפָר) היא התנחלות ויישוב קהילתי במדבר יהודה בדרום הר כנוב בין בית לחם לחברון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ומיצד · ראה עוד »
אנטיוכוס השביעי
מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ואנטיוכוס השביעי · ראה עוד »
אנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין
האנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין נמצאת ביער בן שמן בסמוך לקברות המכבים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ואנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אחי גיבורי התהילה
הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ שריד, 1951 אחי גיבורי התהילה (באנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הסופר היהודי-אמריקני הווארד פאסט, שפורסם בשנת 1948.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ואחי גיבורי התהילה · ראה עוד »
נחל אילן
נחל אילן הוא נחל אכזב בפרוזדור ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ונחל אילן · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וספר מקבים ב' · ראה עוד »
סולמה של צור
"מעלה הסולם" על הרכס במבט מכביש 89 סולמה של צור או רכס סולם צור הוא רכס הרים מוארך ותלול המשתפל מן הגליל העליון אל הים התיכון, אשר לאורך פסגתו עובר הגבול שבין ישראל ולבנון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וסולמה של צור · ראה עוד »
עפרה (שבט בנימין)
עָפְרָה היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין שמקובל לזהותה עם הכפר טייבה שנמצא כקילומטר אחד דרומית מהר בעל חצור.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ועפרה (שבט בנימין) · ראה עוד »
ערב (יישוב עתיק)
ערב הייתה עיר יהודית בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לפני הכיבוש הערבי הייתה במקום אוכלוסייה נוצרית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וערב (יישוב עתיק) · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ועכו · ראה עוד »
עין א-דיוכ אל-פוקא
עין א-דיוכ אל-פוקא (בערבית: عين الديوك الفوقا) הוא כפר פלסטיני במחוז יריחו, שבמזרח הגדה המערבית, הממוקם בבקעת הירדן, ונמצא 3 ק"מ צפונית מערבית ליריחו.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ועין א-דיוכ אל-פוקא · ראה עוד »
פומפיוס טרוגוס
פומפיוס טרוגוס (בלטינית: Pompeius Trogus, מוכר גם כטרוגוס פומפיוס, סוף המאה ה-1 לפנה"ס – תחילת המאה ה-1 לספירה) היה היסטוריון רומאי מתקופת אוגוסטוס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ופומפיוס טרוגוס · ראה עוד »
פילון איש גבל
פילון איש גבל (ביוונית: Φίλων Βύβλιος; בלטינית: Philo Byblius; ידוע גם בשם פילון הרניוס, Herennius Philo; 64 – 141 לספירה) היה סופר והיסטוריון שחי בגבל (ביבלוס) בפיניקיה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ופילון איש גבל · ראה עוד »
קניון עזריאלי מודיעין
מפת קניון עזריאלי במודיעין קניון עזריאלי מודיעין הנקרא גם קניון מודיעין הוא מרכז קניות מקורה אשר משלב עירוב שימושים, נמצא בסמוך לכיכר התחבורה במודיעין מכבים רעות והוא המרכז המסחרי הגדול בעיר ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וקניון עזריאלי מודיעין · ראה עוד »
קרנטל
הרכבל העולה לקרנטל (מבט מההר לכיוון יריחו) הר הפיתוי והעמק שלמרגלותיו, צילום מטוס מהאוויר בשנת 1931 הר הפיתוי ומצד דוק 2021 קרנטל (בערבית: جبل الأربعين; בלטינית: Mons Quarantania), הידוע גם בשם "הר הפיתוי" (באנגלית: "Mount of Temptation"), הוא הר המתנשא מעל העיר יריחו, ממערב, בתחומי הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וקרנטל · ראה עוד »
קרב אלעשה
קרב אלעשה היה הקרב השמיני והאחרון במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וקרב אלעשה · ראה עוד »
קרב בית צור
קרב בית צור, הקרב הרביעי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שנערך בשנת 164 לפנה"ס, הוא העימות הישיר הראשון בין המורדים לדרג מדיני בכיר של האימפריה הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וקרב בית צור · ראה עוד »
קרב כפר שלמא
קרב כפר שלמא הקרב השישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, התרחש בשנת 162 לפנה"ס בין יהודה המכבי ואנשיו לכוח צבא סלאוקי בפיקודו של ניקנור, מצפון ירושלים, בגבעה מול גבעון בין קלנדיה לגבעת זאב, והסתיים בניצחון המורדים ונסיגה של ניקנור לירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וקרב כפר שלמא · ראה עוד »
קיסרופאפיזם
קיסרופאפיזם (הלחם מילים של קיסרות ו-papa - פאפא במובן אפיפיורות) הוא מקרה פרטי של תאוקרטיה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וקיסרופאפיזם · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
שמעון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ושמעון (פירושונים) · ראה עוד »
שמעון בן מתתיהו
#הפניה שמעון התרסי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ושמעון בן מתתיהו · ראה עוד »
שמעון המכבי
#הפניה שמעון התרסי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ושמעון המכבי · ראה עוד »
תקוע (יישוב מקראי)
פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »
תל חדיד
תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ותל חדיד · ראה עוד »
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ותל גזר · ראה עוד »
ח'דיתה
ח'דיתה (בערבית: الحديثة) היה כפר ערבי בגבול שפלת יהודה ומישור חוף יהודה הכפר היה בנוי על תל חדיד, צפונית ליער בן שמן ולכביש 443 ועל הגדה המערבית של נחל נטוף.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וח'דיתה · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וחשמונאים · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וחומות ירושלים · ראה עוד »
חורבת מצד
חורבת מצד תצפית מערבה מחורבת מצד (בתחתית התמונה) לכיוון נחל יתלה חורבת מצד (בערבית נקראת "חירבת אל-קצר", 'המצודה') היא מצד בארץ ישראל ששמר על הדרך העתיקה בין ירושלים לאמאוס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וחורבת מצד · ראה עוד »
בקכידס
בקכידס (או בכחידס; ביוונית: Βακχίδης) היה מושל ומצביא בכיר של הממלכה הסלאוקית, שהגיע לארץ יהודה בשנת 161 לפנה"ס, כדי למנות את אליקים לכהן גדול ולנשיא.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ובקכידס · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ובר כוכבא · ראה עוד »
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ובית צור · ראה עוד »
בית חשמונאי (יישוב)
בניין המועצה האזורית גזר, המצוי בתחומי היישוב בתים ביישוב בֵּית חַשְׁמוֹנַאי הוא יישוב קהילתי באזור השפלה, הממוקם כ־5 קילומטרים דרומית־מזרחית לרמלה, מדרום לקילומטר ה־9 בכביש 424 מלטרון למחלף נשרים, צמוד למושב עזריה שממערב לו ולקיבוץ גזר שמדרום לו.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ובית חשמונאי (יישוב) · ראה עוד »
בית בצי
כישורי יונתן ושמעון במערכות בית בצי הייתה נקודת המפנה, בה הבטיחו את מעמדם המדיני של מנהיגי החשמונאים ביהודה בית בצי הוא אתר ארכאולוגי בספר מדבר יהודה, לא הרחק מבית לחם.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ובית בצי · ראה עוד »
דגון
דָּגוֹן או דגן (באוגריתית: 𐎄𐎂𐎐 (דגן), בכתיב הברתי (אכדי ואמורי): da-gan) הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ודגון · ראה עוד »
דוק
הר הפיתוי ומנזר דיר אל-קרנטל. קצהו של הדוק נראה מימין דוק או גם דגון - המבצר הקדום ביותר מבין המבצרים ששימשו את החשמונאים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ודוק · ראה עוד »
דיודוטוס טריפון
דיודוטוס טריפון (ביוונית: Διόδοτος Τρύφων) היה שליט בממלכה הסלאוקית בין השנים 138-145/6 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ודיודוטוס טריפון · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והמרד הגדול · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והעיר העתיקה · ראה עוד »
הקומדיה האלוהית
"Comencia la Comedia",כ 1472 הקומדיה האלוהית (באיטלקית: La Divina Commedia) היא פואמה שירית אסכטולוגית שכתב דנטה אליגיירי בתחילת המאה ה-14, הנחשבת לאחת מיצירות השירה האפית הגדולות של הספרות המערבית, יחד עם היצירות של הומרוס ומילטון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והקומדיה האלוהית · ראה עוד »
הרפובליקה הרומית
הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והרפובליקה הרומית · ראה עוד »
התנקשויות פוליטיות
על משמעותן של התנקשויות פוליטיות ראו בערך רצח פוליטי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והתנקשויות פוליטיות · ראה עוד »
התנחלות
מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים של ההתנחלויות, עדכנית ליוני 2020 תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והתנחלות · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הורקנוס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והורקנוס · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »
היהודים באים
היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והיהודים באים · ראה עוד »
היישוב היהודי בעזה
היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי והיישוב היהודי בעזה · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
כתובות תחום גזר
כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית '''תחמגזר''' ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וכתובות תחום גזר · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וכהן גדול · ראה עוד »
כיכר היל
הפינה הצפונית של כיכר היל כיכר היל היא כיכר וגן קטן בראש גבעת כורכר בסמוך לגדה הדרומית של נחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וכיכר היל · ראה עוד »
י"ח באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וי"ח באלול · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויפו · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
יהדות רומא
שבויי מלחמה יהודים מן המרד הגדול יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויהדות רומא · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויהודה המכבי · ראה עוד »
יהודה המכבי (הנדל)
יהודה המכבי (באנגלית: Judas Maccabaeus) היא אורטוריה בשלוש מערכות מאת גאורג פרידריך הנדל, מס' 63 ברשימת יצירותיו, משנת 1746, המבוססת על לברית מאת תומאס מורל, שכתב בהמשך לבריות לעוד שלוש אורטוריות של הנדל ובשלהי חייו כתב תיאור מרתק של שיתוף הפעולה שלו עם הנדל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויהודה המכבי (הנדל) · ראה עוד »
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויונתן הוופסי · ראה עוד »
יוחנן הגדי
יוחנן הגדי (ביוונית: Ἰωάννης Γαδδίς) היה בנו של מתתיהו החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי ואחד ממנהיגי מרד החשמונאים שפרץ בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויוחנן הגדי · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
139–130 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 139 - 130 לפנה"ס, ג' תרכ"א - ג' תר"ל.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ו139–130 לפנה"ס · ראה עוד »
149–140 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 149 - 140 לפנה"ס, ג'תרי"א - ג'תר"כ.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ו149–140 לפנה"ס · ראה עוד »
159–150 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 159 - 150 לפנה"ס שהן ג'תקי"א - ג'תק"כ לפי תאריך עברי.
חָדָשׁ!!: שמעון התרסי ו159–150 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
שמעון התסי, שמעון התטי, שמעון החשמונאי.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_התרסי
