סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמשון משאנץ

מַדָד שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות". [1]

74 יחסים: מאיר הלוי אבולעפיה, מסכת מעשרות, מסכת פאה, מצע מנותק, משה מאיוורא, משה מקוצי, משה תקו, מלאכות שביעית, מכון התלמוד הישראלי השלם, מים שאובים, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אליעזר מטוך, אדני השדה, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, ניצוק, ספר הנייר, ספרא, סדר טהרות, עליית בעלי התוספות, עוני (הלכה), עובדיה מברטנורא, פפוס ולוליאנוס, פרשנות המשנה, צדקיה בן אברהם, קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה, קבר הרמב"ן, ר"ש, ר"ש משאנץ, ר"י הזקן, רמב"ן, רא"ש, רש"י, רבי שמשון משאנץ, רבי יוסי בן החוטף אפרתי, ריצב"א, שמשון מפלייזא, שמשון בן אברהם משאנץ, שלמה סיריליו, שושנה (צמח מקראי), תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, תוספות שאנץ, לוגיקה תלמודית, טבילה במעיין, טומאת מדרס, טומאת אוהל, טומאת קבר, טומאת זב, טומאה וטהרה, ..., זוחלין, חלה (מתנות כהונה), חידושי הרמב"ן לתלמוד, חידושי הריטב"א, חיים כהן (מבעלי התוספות), בנות רש"י, בעלי התוספות, בשמים ראש, בור על גבי בור, בית העלמין היהודי הישן של חיפה, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, המשכה, הר"ש, הר"ש משאנץ, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, כפר עזיז, יצחק בן מאיר, יצחק בן מלכי צדק, יצחק בן אשר הלוי, יצחק בן יהודה הלוי, יצחק הלבן, ירושה (משפט עברי), ידעוני, 1150. להרחיב מדד (24 יותר) »

מאיר הלוי אבולעפיה

רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מסכת מעשרות

ר"ש) מַסֶּכֶת מַעַשְׂרוֹת היא המסכת השביעית בסדר זרעים במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומסכת מעשרות · ראה עוד »

מסכת פאה

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומסכת פאה · ראה עוד »

מצע מנותק

מצע מנותק היא שיטה חקלאית לגידול צמחים במנותק מקרקע כדור הארץ (כגון בעציץ המונח על-גבי משטח אטום), ובמנותק מהשמיים (במקום מקורה, כגון בית או חממה).

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומצע מנותק · ראה עוד »

משה מאיוורא

רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומשה מאיוורא · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה תקו

רבי משה בן חסדאי מתקוּ, מחכמי בוהמיה בשנות ד'תתק"פ (1220) בערך.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומשה תקו · ראה עוד »

מלאכות שביעית

בציר ענבים מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומלאכות שביעית · ראה עוד »

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ומים שאובים · ראה עוד »

אם תעזבני יום יומים אעזבך

אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »

אליעזר מטוך

רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ואליעזר מטוך · ראה עוד »

אדני השדה

אַדְנֵי הַשָּׂדֶה הוא יצור הנזכר לראשונה במשנה במסכת כלאיים, כיצור שנחלקו התנאים האם הוא נחשב בהגדרתו ההלכתית כחיה או כאדם, לעניין טומאת מת.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ואדני השדה · ראה עוד »

איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת

איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »

ניצוק

ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן. לפי שיטה אחרת, יש משמעות נוספת, שאי אפשר לצרף את המים הנשפכים לשיעור המים (ארבעים סאה) הנדרשים למקווה ניצוק הוא כינוי הלכתי למצב בו נוזלים נוגעים זה בזה על ידי שפיכה ("יציקה"), החיבור נחשב כזמני בלבד, ולא ניתן להחשיב את הזרם כמחבר המשקה שבכלי העליון אל המשקים התחתונים או להפך.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וניצוק · ראה עוד »

ספר הנייר

ספר הנייר הוא ספר הלכה של אחד מבעלי התוספות בצרפת בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וספר הנייר · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וספרא · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וסדר טהרות · ראה עוד »

עליית בעלי התוספות

44.4 עליית בעלי התוספות (מכונה גם עליית שלוש מאות הרבנים), הייתה תנועה של קבוצות עולים, שהגיעו בתקופה הצלבנית לארץ ישראל החל מראשית המאה ה-13 ובמהלכה, מאנגליה ומצרפת.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ועליית בעלי התוספות · ראה עוד »

עוני (הלכה)

מצוות הצדקה ביהדות מחייבת לתת צדקה לעניים דווקא.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ועוני (הלכה) · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

פפוס ולוליאנוס

פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ופרשנות המשנה · ראה עוד »

צדקיה בן אברהם

רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ-ה, 1220-1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וצדקיה בן אברהם · ראה עוד »

קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

מים הזורמים במקום שיפוע - קטפרס קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל יסוד בהלכות טומאה וטהרה ונידון בעיקר בהלכות מקוואות.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה · ראה עוד »

קבר הרמב"ן

קבר הרמב"ן הוא שמם של מספר אתרים ברחבי ארץ ישראל, מקום קבורתו המדויק של רמב"ן לא ידוע, אך ככל הנראה הוא בסביבות הר הכרמל.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וקבר הרמב"ן · ראה עוד »

ר"ש

#הפניה שמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ור"ש · ראה עוד »

ר"ש משאנץ

#הפניה שמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ור"ש משאנץ · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ורמב"ן · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ורא"ש · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ורש"י · ראה עוד »

רבי שמשון משאנץ

#הפניהשמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ורבי שמשון משאנץ · ראה עוד »

רבי יוסי בן החוטף אפרתי

רבי יוסי בן החוטף אפרתי (בחלק מכתבי היד: בן העוטף או בן העיטוף; בתלמוד ירושלמי: "אפרתים") היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים ומוזכר פעם אחת ויחידה במשנה במסכת כלאיים.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ורבי יוסי בן החוטף אפרתי · ראה עוד »

ריצב"א

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וריצב"א · ראה עוד »

שמשון מפלייזא

רבי שמשון בן יוסף הזקן מפלייזא (Falaise), מבעלי התוספות, גיסו של רבנו תם (אחותו מרים נישאה לרבנו תם).

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ושמשון מפלייזא · ראה עוד »

שמשון בן אברהם משאנץ

#הפניה שמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ושמשון בן אברהם משאנץ · ראה עוד »

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ושלמה סיריליו · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ותוספות · ראה עוד »

תוספות שאנץ

#הפניה שמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ותוספות שאנץ · ראה עוד »

לוגיקה תלמודית

לוגיקה תלמודית הוא ענף של הלוגיקה שקושר בין המחקר בלוגיקה לחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ולוגיקה תלמודית · ראה עוד »

טבילה במעיין

מקווה האר"י בצפת, הוא למעשה מעיין ומימיו מתחלפים באופן קבוע באופן טבעיגשם היורד לתוך מעין, יש לחשוש שמא רבו מי הגשמים על מי המעיין טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וטבילה במעיין · ראה עוד »

טומאת מדרס

כאשר אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך מעלית, הוא נטמא מחמת דין 'טומאת מדרס'. בהלכה, טומאת מדרס היא אחת מדרכי ההיטמאות, והוא משמש גם כינוי לחפץ שנהפך - או ראוי להפוך - לאב הטומאה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וטומאת מדרס · ראה עוד »

טומאת אוהל

בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וטומאת אוהל · ראה עוד »

טומאת קבר

בית קברות יהודי בהלכות טומאה וטהרה, טומאת קבר היא אחת מאבות הטומאה הנגרמות על ידי מת, ומהותה - טומאה הנגרמת על ידי קבירת מת במקום סגור מכל צדדיו.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וטומאת קבר · ראה עוד »

טומאת זב

בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וטומאת זב · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וטומאה וטהרה · ראה עוד »

זוחלין

מים זוחלין הנכנסים '''לתוך''' המקווה אינם נחשבים לזוחלין לפי רוב הפוסקים, זוחלין הם מים היוצאים מהמקווה בהלכות טומאה וטהרה, זוחלין הוא אחד מהדברים הפוסלים מקווה טהרה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וזוחלין · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חידושי הרמב"ן לתלמוד

חידושי הרמב"ן הוא ספר יסוד בלימוד הגמרא ומספריו החשובים של רבי משה בן נחמן.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וחידושי הרמב"ן לתלמוד · ראה עוד »

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וחידושי הריטב"א · ראה עוד »

חיים כהן (מבעלי התוספות)

רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »

בנות רש"י

לרבי שלמה יצחקי (רש"י), גדול פרשני התנ"ך והתלמוד בכל הזמנים, נולדו שלוש בנות – יוכבד, מרים ורחל; בנים לא היו לו.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ובנות רש"י · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ובעלי התוספות · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ובשמים ראש · ראה עוד »

בור על גבי בור

מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ובור על גבי בור · ראה עוד »

בית העלמין היהודי הישן של חיפה

אמורא רבי אבדימי דמן חיפה המצבה המחודשת, על פי המסורת על קברו של רבי אבדימי בית העלמין כנסת ישראל הוא בית העלמין היהודי הישן של העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ובית העלמין היהודי הישן של חיפה · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

המשכה

המשכת מים על גבי קרקע תיאור מקווה שמימיו נכנסים לתוכו על ידי המשכה. ברז המים רחוק מבור הטבילה, הוא נפתח לעבר הקרקע, ומימיו זורמים מאליהם לבור הטבילה בהלכה, המשכה היא אחד מכללי המקווה, המשמש על מנת להכשיר מים שאובים או מים שנפסלו כתוצאה מהתערבות אדם או דבר המקבל טומאה, כדי להסיר מהם את הפסול ולהכשירם לטבילה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ והמשכה · ראה עוד »

הר"ש

#הפניה שמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ והר"ש · ראה עוד »

הר"ש משאנץ

#הפניה שמשון משאנץ.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ והר"ש משאנץ · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

כפר עזיז

כפר עזיז הוא כפר יהודי מתקופת המשנה, המזוהה עם חורבת אל עזיז, כחצי ק"מ מדרום לעיירה יטה בדרום הר חברון (נ"צ 157023).

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וכפר עזיז · ראה עוד »

יצחק בן מאיר

רבי יצחק בן מאיר (המכונה בדרך כלל ריב"ם, ר"י בר"מ, ולעיתים רחוקות רבי יצחק צרפתי) היה פרשן התלמוד, פייטן ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ויצחק בן מאיר · ראה עוד »

יצחק בן מלכי צדק

רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט (בראשי תיבות נפוצים: ריבמ"ץ; תת"ל (1070)-תתק"י (1150) בערך) היה פרשן של המשנה, שחי באזור סיפונטו (Siponto) בחבל פוליה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ויצחק בן מלכי צדק · ראה עוד »

יצחק בן אשר הלוי

רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »

יצחק בן יהודה הלוי

רבי יצחק בן יהודה הלוי היה פרשן מקרא ובעל תוספות צרפתי.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ויצחק בן יהודה הלוי · ראה עוד »

יצחק הלבן

רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ויצחק הלבן · ראה עוד »

ירושה (משפט עברי)

בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »

ידעוני

יִדְּעֹנִי הוא אדם העושה מעשי פולחן, על מנת לגלות את העתידות באופן מיסטי.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ וידעוני · ראה עוד »

1150

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמשון משאנץ ו1150 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רבינו שמשון, שמשון משנץ.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמשון_משאנץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »