גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
44 יחסים: מאיר איזנשטט, מנהג ירושלים, מסורתיים, מצדה, משולם זלמן אשכנזי, אזכרה אלהים ואהמיה, אחינו, אחינו כל בית ישראל, אברהם ישעיהו קרליץ, נוסח איטליה, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, ספר תורה, סדר רב עמרם גאון, סידור, עלייה לתורה, עזרא הסופר, פרשת השבוע, פדיון שבויים, פורים, קריאת התורה, רבה יוסי, תענית, תענית דיבור, תענית כ' בסיוון, תפילת שחרית, תחנון, טריאסטה, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, בר מצווה, גלילה, דידכה, הזכרת נשמות, כצאן לטבח, י"א באדר, י"ב באדר, י"ג באדר, יעקב ישכר בער רוזנבוים, יעקב יוסף הרמן, יהדות, יהדות שוודיה, יהדות ליבורנו, יהדות טריאסטה, יהודה הכהן רבין.
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
מנהג ירושלים
תזמורת בחתונה בירושלים. בהתאם למנהג ירושלים, יש רק תופים וזמרים. מנהג ירושלים מתייחס למנהגים שונים שהונהגו בירושלים ולרוב הם שונים מהמנהגים במקומות אחרים.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ומנהג ירושלים · ראה עוד »
מסורתיים
כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ומסורתיים · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ומצדה · ראה עוד »
משולם זלמן אשכנזי
רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ומשולם זלמן אשכנזי · ראה עוד »
אזכרה אלהים ואהמיה
אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה הוא פיוט סליחות אשר חובר על ידי הפייטן אמיתי בן שפטיה שחי בדרום איטליה במאה השמינית.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ואזכרה אלהים ואהמיה · ראה עוד »
אחינו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ואחינו · ראה עוד »
אחינו כל בית ישראל
"אחינו כל בית ישראל" היא תפילה יהודית, המופיעה בנוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מתפילת שחרית בשני וחמישי כחלק מאמירת ארבעה "יהי רצון" לאחר קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ואחינו כל בית ישראל · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ונוסח פרובאנס · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וספר תורה · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וסידור · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ועלייה לתורה · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ועזרא הסופר · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ופרשת השבוע · ראה עוד »
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ופדיון שבויים · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ופורים · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וקריאת התורה · ראה עוד »
רבה יוסי
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ורבה יוסי · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ותענית · ראה עוד »
תענית דיבור
תענית דיבור היא פרק זמן שאדם גוזר על עצמו שתיקה חלקית, ונמנע מלדבר דברי חולין.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ותענית דיבור · ראה עוד »
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ותפילת שחרית · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ותחנון · ראה עוד »
טריאסטה
טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וטריאסטה · ראה עוד »
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ובר מצווה · ראה עוד »
גלילה
Maurits Leon, '''גלילה''', אוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית, אמסטרדם, הולנד כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וגלילה · ראה עוד »
דידכה
שנים עשר השליחים (מוזיאון פושקין במוסקבה) הדִידָכֵה (ביוונית: Διδαχή, במשמעות: 'הוראה' המכונה גם "תורת שנים-עשר השליחים", היא מסה אנונימית השייכת לנצרות הקדומה ומתוארכת על ידי מרבית החוקרים למאה הראשונה. השורה הראשונה של מסה זו היא "תורת האל לגויים (או לאומות) באמצעות שנים עשר השליחים". הטקסט, שחלקים ממנו מהווים את הקטכיזם הקדום ביותר המוכר לנו, כולל שלושה נושאים מרכזיים: אתיקה ואתיקה נוצרית; טקסים דתיים כמו טבילה וסעודת אדון; וארגון הכנסייה. פרקי הפתיחה של החיבור כוללים תיאור של דרך החיים המוסרית והטובה, ובניגוד לה, את דרך המוות והרשע. תפילת האדון כלולה במלואה. מופיעות גם הלכות טבילה עבור מצבים שונים. הוראה על קיום צום בימי רביעי ושישי. נתונות שתי תפילות בסיסיות לאדון. שלב מוקדם בהתארגנות הכנסייה. תפקידם של הנביאים ורמזים לציון "סעודת האדון". הדידכה נחשב לדוגמה הראשונה של טקסט מסוגת של צווי הכנסייה. הדידכה חושף את האופן שבו יהודים-נוצרים ראו את עצמם וכיצד הם התאימו את מנהגים שלהם לנוצרים שאינם יהודים. הדידכה מזכיר בכמה מובנים את הבשורה על-פי מתי, ייתכן שזה מפני שמקורם של שני הטקסטים הללו בקהילות דומות. פרקי הפתיחה, המופיעים גם בכתבים נוצריים קדומים אחרים ומזכירים הן את ספרות החכמה והן חלק מכתביו הרומיים של מרקוס אורליוס, נובעים ככל הנראה ממקור יהודי קדום. הדידכה נחשב לחלק מקבוצת הכתבים השייכים לדור השני של הנצרות המכונים גם אבות אפוסטוליים. החיבור נחשב על ידי כמה מאבות הכנסייה לחלק מן הברית החדשה, בעוד שנדחה על ידי אחרים כמזויף או לא קנוני, בסופו של דבר, הדידכה לא התקבל לתוך הקאנון של הברית החדשה. אך הקנון הרחב של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית כולל את דידאסקליה, יצירה שהושפעה על ידי הדידכה. לאחר שהיה אבוד במשך מאות שנים, כתב יד יווני של הדידכה התגלה מחדש בשנת 1873 על ידי פילותאוס בריאניוס, המטרופוליטן של ניקומדיה, ב"קודקס היירוסולימיטנוס". גרסה לטינית של חמשת הפרקים הראשונים התגלה בשנת 1900 על ידי ג. שלכט.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ודידכה · ראה עוד »
הזכרת נשמות
הזכרת נשמות היא תפילה יהודית למען עילוי נשמתו של מת.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי והזכרת נשמות · ראה עוד »
כצאן לטבח
"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וכצאן לטבח · ראה עוד »
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וי"א באדר · ראה עוד »
י"ב באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וי"ב באדר · ראה עוד »
י"ג באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי וי"ג באדר · ראה עוד »
יעקב ישכר בער רוזנבוים
ציוני ה"דבר חיים" מנדבורנה, ובנו "הבאר יעקב", בהר הזיתים רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (מכונה לאחר פטירתו: "הבאר יעקב"; כ"ג בניסן ה'תר"ץ, 21 באפריל 1930 – ז' באדר ה'תשע"ב, 1 במרץ 2012), היה האדמו"ר מנדבורנה שמרכזה בקריית נדבורנה בבני ברק.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויעקב ישכר בער רוזנבוים · ראה עוד »
יעקב יוסף הרמן
הרב יעקב יוסף הרמן. על כריכת הביוגרפיה הכל לאדון הכל רחוב מרכזי בלואר איסט סייד, השכונה שבה פעל הרב הרמן יעקב יוסף הרמן (באנגלית Yaakov Yosef Herman; סלוצק 1880 - ירושלים י"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 1967) היה דמות חרדית בולטת בניו יורק של ראשית המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויעקב יוסף הרמן · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויהדות · ראה עוד »
יהדות שוודיה
בית הכנסת הגדול של סטוקהולם בית הכנסת במאלמה בית הכנסת בגטבורג - 1860 רישיון ליישוב יהודי בשוודיה משנת 1782, כתוב לטינית ושוודית יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויהדות שוודיה · ראה עוד »
יהדות ליבורנו
בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויהדות ליבורנו · ראה עוד »
יהדות טריאסטה
בית הכנסת בטריאסטה 2007 יהדות טריאסטה היא הקהילה היהודית החמישית בגודלה באיטליה אחרי רומא, מילאנו, פירנצה וטורינו.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויהדות טריאסטה · ראה עוד »
יהודה הכהן רבין
הרב יהודה הכהן רבין (ז' באדר א' ה׳תרע"ט, 8 בפברואר 1919 - ט"ו בתשרי ה'תשס"ב, 2 באוקטובר 2001) היה רב ביהדות בוכרה בישראל.
חָדָשׁ!!: שני וחמישי ויהודה הכהן רבין · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שני_וחמישי
