תִקשׁוֹרֶת

1812 יחסים: Hebrew school, מן השמים, ממלכת ישראל, מאור האפלה, מאכלים אסורים, מאיר אליהו (רב), מאיר איזנשטט, מאיר איזנשטטר, מאיר צובירי, מאיר שוורצמן, מאיר טובנהויז, מאיר זלוטוביץ, מאיר בן שמעון המעילי, מאיר דן פלוצקי, מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין), מאיר כהנא, מאיר כוכב זסלבסקי, מאיר יחיאל הולשטוק, מנזר סנט אטיין, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל הגר (קוסוב), מנחם מנדל כשר, מנחם נחום מצ'רנוביל, מנחם צוקר, מנחם ציוני, מנחם שמואל הלוי, מנחם הרן, מנחם הכהן, מנחת העומר, מנהג המדינה, מנון (דיאלוג אפלטוני), מנורת זהב, מס ירושה, מסך פתח אוהל מועד, מסורת (יהדות), מסכת מגילה, מסכת אבות, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת ערכין, מסכת פאה, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסירות נפש ביהדות, מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין, מעמד האישה ביהדות, מעמד הר סיני, מעשר עני, ..., מעשר שני, מעשר בהמה, מעשה יהודה ותמר, מעבר (מדעי החברה), מעיל (בגד כהונה), מעילה (הלכה), מפלגת נעם, מפד"ל, מפות ארץ הקודש, מפי אל, מצע מנותק, מצע קולומבוס, מצה, מצהף קדוס, מצוות עשה, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות קידוש השבת בדברים, מצוות תכלת, מצוות לינה, מצוות זכירת מעשה עמלק, מצוות בניין בית המקדש, מצווה, מצווה (פירושונים), מצווה לשמוע דברי חכמים, מקרא שאין לו הכרע, מקראות גדולות, מקדש השומרונים בהר גריזים, מקהלות עם, מקור ברוך (פירושונים), מקורות היהדות, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בריה דרבנא, מרטין ריזנבורגר, מרטין בובר, מרד בר כוכבא, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי זאב חבקין, מרדכי בנט, מרדכי בריסק, מרדכי בורר, מרדכי גימפל יפה, מרדכי הכהן (מקובל), מרדכי יפה, מרור, מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז, מרכז בעלי מלאכה (שכונה), מרים גז-אביגל, משך חכמה, משפט המלך, משפחת קסטלאצו, משפחת קלהורה, משפחת קוקיא, משפחת שונצינו, משקה חריף, משרד החינוך, משל העבד שלא מחל, משל התאנה ללא פרי, משה, משה מאיר פראג, משה מנדלסון, משה מקוצי, משה אריה מירקין, משה אלשיך, משה נרבוני, משה ריישר, משה שמואל גלזנר, משה שיק, משה טייטלבוים (ישמח משה), משה חפץ, משה בן מימון אלבאז, משה בן חביב, משה בר-אשר, משה בונם קרויס, משה דוד קאסוטו, משה דוד ואלי, משה וולפסון, משה יצחק אשכנזי (טדסקי), משה יחיאל הלוי אפשטיין, משורה (יחידת מידה), משולם ברנדוין, משכב זכר, משיח, משיח שקר, מתן (פירושונים), מתנות עניים, מתתיה גרג'י, מתתיהו הכהן, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מתייהדים (נצרות), מלאכת מבעיר, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכות שביעית, מלאכי, מלקות (הלכה), מלח סדומית, מלחמת מדין, מלכויות זכרונות ושופרות, מליקה, מטבע, מטה אהרן, מזכרת, מחנה ישראל (מדבר סיני), מחנה ישראל (חב"ד), מחזור תפילה, מחזור ויטרי, מחזיר גרושתו, מחבת, מחיצה (הלכה), מחיקת השם, מבנה בית המקדש, מבצעי הרבי מחב"ד, מגנוס קרינסקי, מגדה ואנדרה טרוקמה, מגילת קהלת, מגילת המקדש, מגילה, מגילות משה, מגיד (קבלה), מדרש אבכיר, מדרש פטירת משה, מדרש רבה, מדרש שם, מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא, מדרש בית זלכה, מדרש הביאור, מדרש הגדול, מדרשי הלכה, מהר"ם מרוטנבורג, מהר"ל מפראג, מהרי סותאל, מוצא ביתא ישראל, מור (בושם), מור בלאגי, מורן קורס, מורה נבוכי הזמן, מורה הנבוכים, מוריס יעקב רפאל, מושגי יסוד בקבלה, מות אהרן הכהן, מולאנא שאהין שיראזי, מוזיאון המקדש, מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים, מוזיאון יהדות איטליה והשואה, מוזיקה יהודית דתית, מוחמד אסד, מודרניזם אסלאמי, מודה במקצת, מודיעים, מוהר, מוהל, מכפילי פרסה, מכשפה, מכללת אופקים, מכון הרב מצליח, מכילתא דברים, מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות, מימון בן-עטר, מיאון, מים ראשונים, מיניות ביהדות, מיסטיקה יהודית, מיסים ביהדות, מידת הביטחון, מידה כנגד מידה, מידות שהתורה נדרשת בהן, מידות טובות, מיהו יהודי, מיכאל רוזנק, מיכל הכהן, מיילס קאברדייל, אמאוס ניקופוליס, אמנת נחמיה, אמנות יהודית, אמציהו, אמה (יחידת מידה), אמה עברייה, אמון (מלך יהודה), אמימר, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אנציקלופדיה לבית ישראל, אנקה (שרץ), אנרכיזם יהודי, אנטישמיות, אנטיכריסט, אנומה אליש, אסטריקס, אסכטולוגיה, אף ברי אותת, אפרסמון (בושם), אפרים לוצאטו, אפיקורוס (יהדות), ארנסט רנן, ארנבת מצויה, ארנולד ארליך, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ הקודש, ארץ ישראל, ארץ ישראל (יהדות), ארבע (דמות מקראית), ארבע רשויות השבת, ארבע לשונות גאולה, ארבע כוסות, ארבעת המינים, ארבעה בנים, ארון קודש, ארי אלון, אריה ליב פרומקין, אריה לייב צינץ, אריה לייב בקשט, אש (אב נזיקין), אש קודש, אשר רבי, אשר וייס, אשת חיל, אשת יפת תואר, אשו משום חציו, את (מילת יחס), את והב בסופה, אתה בחרתנו מכל העמים, אתיופיה (מיתולוגיה), אל מאד נעלה, אל המעיין (תנועה), אלמנות, אלנה קגן, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר מגרמייזא, אלעזר הכהן הגדול, אלפבית עברי, אלקנה (דמות מקראית), אלטער בחור, אלחנן (חנה) הלברשטאם, אלדד ומידד, אלון מורה (אתר מקראי), אלוהים (יהדות), אלווים, אלכסאים, אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, אלכסנדר סנדר שור, אלכסנדר רופא, אלכסנדר זושא פרידמן, אלימות מינית בזמן מלחמה, אלימות נגד להט"ב, אליאס שקור, אליעזר אשכנזי, אליעזר ניצברג, אליעזר קוגל, אליעזר שמחה וייס, אליעזר שלוסברג, אליעזר שביד, אליקים רוזנבלט, אלישע בעל כנפיים, אלישע וישליצקי, אליהו אורבך, אליהו שטרנבוך, אליהו בן-אמוזג, אליהו ברוך פינקל, אליהו גוטמכר, אליהו ונביאי הבעל בכרמל, אליהו כי טוב, אז טרם נמתחו, אזהרות, אחמד אבן חנבל, אחרית הימים, אחד מי יודע, אבן משכית, אבא אושעיא איש טריא, אבאיודאיה, אבר היוצא, אברהם מנחם, אברהם מנחם רפאפורט, אברהם אנקווה, אברהם אפשטיין, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אבן עזרא, אברהם אבולעפיה, אברהם פריצול, אברהם פון מאנשטיין, אברהם פירקוביץ', אברהם שמשון אונדרוויזר, אברהם שמואל בנימין סופר, אברהם שלום יהודה, אברהם שטרן (רב), אברהם לנדא, אברהם חזן, אברהם בן סוסאן, אברהם בן דוד יצחקי, אברהם בן הרמב"ם, אברהם בכר, אברהם בינג, אברהם דב אוירבך (טבריה), אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם יצחק לנאל, אברהם יצחק ברזל, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם ישראל זאבי, אבל, אבטליון (חיבור), אבוב (כלי לקלייה), אביעזרי פרנקל, אביב, אביבה גוטליב זורנברג, אביגדור שפריצר, אביגדור בנש"ק, אביה בן ירבעם, אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון), אגדה (יהדות), אגודת קדושת ציון, אגודת ישראל, אדני המשכן, אהרן, אהרן מז'יטומיר, אהרן חיות, אהרן בכור אלחדיף, אהרן דוד שלזינגר, אהרן דוד גורדון, אהרן יהודה ליב שטינמן, אהרון בן יוסף הרופא, אהל מכון בניני, אהל אל-כתאב, אהבה, אהוד פוקס, און (פירושונים), אומניפוטנטיות, אונאת דברים, אונאת הגר, אוננות, אונס נערה (הלכה), אונקלוס, אופה (פירושונים), אור, אור שרגא, אור החיים (ספר), אורתודוקסיה (אידאולוגיה), אורתודוקסיה פתוחה, אורות התורה, אורולוגיה, אורים ותומים, אורית, אוריינות, אורייתא, אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך, אולפן, אולפנא ע"ש הרב שאולי אשדוד, אוגוסטו בואל, אכילת בשר ביהדות, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, איסור, איסור משכב עם נידה, איסור משכב זכר, איסור משכב בהמה, איסור נישואים עם שתי אחיות, איסור עבודה במקדש בראש פרוע, איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים, איסור ריבית (הלכה), איסור ריבית בדת, איסור שוחד, איסור שינוי סדר התרומות והמעשרות, איסור לשון הרע, איסור טלטול בין רשויות היחיד, איסור גידול כלב רע, איסור הנאה, איסור הקמת מצבה, איסור והיתר, איסור ייחוד, איסורי כישוף ביהדות, איפור קבוע, אילפא, איטלקים, איגרת אריסטיאס, איגוד עמלי התורה, איימי איילברג, איילת השחר, איילונית, נמירוב, נאמני תורה ועבודה, נסכים (קורבן), נסים אוחנה, נעשה ונשמע, נעליים, נפש החיים, נפתלי צבי הורוביץ, נפתלי הרץ וייזל, נפלאות, נפיל, נצרות, נקמה, נרש, נשיאת מטרייה בשבת, נשיאי שבטי ישראל, נתן אדלר, נתן סליפקין, נתן בוקובזה, נתנאל בן ישעיה, נתיבות שלום, נח, נחמן מהורדנקא, נחמן קרוכמל, נחמן קטופא, נחל אשכול, נחליאל, נחותי, נבל ברשות התורה, נבואה, נביא שקר, נביאים, נגד הגליליים, נגישות בשבת, נדר, נדר (יהדות), נדודי בני ישראל במדבר, נוסח שומרון, נורית שטדלר, ניסוך המים, ניקו מיראלגרו, ניקוד שומרוני, נישואי תערובת ביהדות, נישואים של זוגות מאותו המין, נישואים בהלכה, ניבוי עתידות, נידה, סמבטיון, סמיכת זקנים, סנפיר, סנדלפון, סעודת יתרו, סעודה (הלכה), ספק טומאה, ספר ניצחון ישן, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר תורה, ספר זמנים, ספר ברוך, ספר האמונות והדעות, ספר האגדה, ספר הקנה, ספר התניא, ספר הזוהר, ספר החינוך, ספר יחזקאל, ספר יוסף המקנא, ספר יורייזן, ספרא דצניעותא, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרי הקודש של האסלאם, ספרייה תורנית, ספוקס, ספירת העומר, ספירה (קבלה), סקילה (עונש מוות), סרמד, סרבנות, סלעם, סטרומטה, סטטוס קוו (ישראל), סטטיסטיקות של התנ"ך, סח'נין, סדר, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר הפרשיות בתפילין, סופר, סופי צ'רניאק, סורא, סורת אל-קצץ, סורת נוח, סודותיו של מורה הנבוכים, סוכות, סימני כשרות בבעלי חיים, סימוניזם, סיני (כתב עת), סיפורי התנ"ך, סידי פרג' חלימי, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, עמנואל לוצאטי, עמנואל וליקובסקי, עמק איילון, עמק שווה, עמוד הענן, עמיחי לאו-לביא, עם הספר (להקה), ענן בן דוד, עקרון האי-החזרה, עקדת יצחק (פירושונים), עקיבה יוסף שלזינגר, ערב פסח, ערוץ 7, ערוץ מאיר לילדים, ערכי הכינויים, ערכין (יהדות), ערי, ערי הלויים, עשרת הרוגי מלכות, עשרה בטבת, עלי שור, עלי הלוי בן אלחסן, עלי הכהן, עלילות דם בהיסטוריה הרומנית, עלייה (פירושונים), עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עלייה לתורה, עזרא עבאדי-שעיו, עזרא הסופר, עזרא החיצוני, עזרא יכין, עזרת נשים (בית המקדש), עזרת תורה (ארגון), עזריאל אריאל, עברי (פירושונים), עברים, עברית שומרונית, עבודת ה', עבודת האל לשמה, עבודת ישראל, עבודה זרה, עבירה (יהדות), עבירה לשמה, עדות (הלכה), עומר (חקלאות), עומדים על כתפי ענקים, עונש מוות ביהדות, עונג שבת, עופות, עופות טמאים, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, עול, עולם האצילות, עובדיה ספורנו, עובדיה המון, עובדיה יוסף, עכן בן כרמי, עיקרי האמונה היהודית, עירוב חצרות, עיינות, פאות, פאולוס, פאי (סרט), פנקסי הראי"ה, פנטלוגיה, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פנחס אליהו הורביץ, פנחס קנטורוביץ, פנחס הורוביץ, פנחס הירשפרונג, פסח, פסח שני, פסוק, פסוקי דזמרא, פסי ביראות, פסיקתא רבתי, פסיכופתולוגיה, פסיכולוגיה, פר העלם דבר של ציבור, פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית, פרסית יהודית, פרץ הכהן, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות פנים מקראית, פרשת עקב, פרשת ראה, פרשת שופטים, פרשת בראשית, פרשת האזינו, פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, פרשת ויקרא, פרשת וילך, פרשת יתרו, פרת, פרחי הדגל, פרג'י שוואט, פרדוקס הביצה והתרנגולת, פרום (יידיש), פרוזבול, פרויקט רילקס עם אברהם פריד, פרישה סמוך לווסת, פרישי מדברא, פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה, פרייה ורבייה, פשיטתא, פת שלימה, פתחה נגשת, פליקס דניאל פינצ'ובר, פטר חמור, פטר דנוב, פח (מתכת), פדיון, פונטיוס פילאטוס, פועה רקובסקי, פולמוס לביבה – אוזן המן, פולמוס השבת ביפן, פוליגמיה, פוליגמיה ביהדות, פוליגיניה, פוגרום קרקוב, פי החירות, פינחס מנחם אלתר, פינחס פולונסקי, פינחס בן יהודה אלטשול, פיקוח נפש, פירסינג, פירוש אברבנאל, פירוש רש"י לתורה, פירוש האבן עזרא, פירוש הרמב"ן לתורה, פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, פירות חולין, פיתוי (הלכה), פילומנוס, פילוסופיה של החינוך, פייטל היינה אפרים, צמאה נפשי, צמצום (הלכה), צמחונות וטבעונות ביהדות, צמיד פתיל, צאינה וראינה, צניעות (יהדות), צפנים בתנ"ך, צפניה דרורי, צרה (יהדות), צבא בר כוכבא, צבאות השם, צבי מזא"ה, צבי גרץ, צבי הירש מייזליש, צבי הירש לוין, צבי הירש יפה, צבי וינברגר, צבי כשדאי, צבי ישראל טאו, צביעות, צביה וילדשטיין, צדקה, צדקה (יהדות), צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן, צום, צילה חיון, ציד מכשפות, ציונות נוצרית, ציונות דתית, ק"ק כנסת ישראל, קמעא קמעא, קאנוניזציה של כתבים, קאת (עוף מקראי), קם ליה בדרבה מיניה, קנס (הלכה), קנסו של עזרא, קניין חצר, קפלת הזיכרון של היינץ, קרן אברהם הכהן, קרתה (עיר לויים), קרלו שטרנגר, קרחת, קרב אמאוס, קרוס-דרסינג, קרול דויטש, קרי לילה, קרי וכתיב, קריאת שמע, קריעה (אבלות), קשקש, קשרה, קל וחומר, קלמנס מאלכסנדריה, קלאודיוס גלנוס, קלונימוס בן קלונימוס, קלוד ויז'ה, קטלוניה, קטיף (חקלאות), קטיף.נט, קדושת החיים, קהת, קהלת רבה, קהילת יהודי מרסיי, קהילת יהודי אוהעל, קהילת יהודי שפייר, קהילת יהודי לונל, קומיקסבא, קונקורדנציה חדשה, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן אשם, קורבן עולה ויורד, קורבן פסח, קורבן תודה, קורבן התמיד, קורביל, קול מהיכל, קול הדף, קובצי חוקים מהעת העתיקה, קובי יפרח, קודם שנברא העולם, קודש וחול ביהדות, קודיפיקציה, קינת דוד על אבנר, קינות לתשעה באב, קידוש השם, קידושין, ר"י הזקן, רמב"ן, ראש השנה, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשונים, ראשית הגז, ראובני, רפאל מרדכי מלכי, רפאל בירדוגו, רפאל גוטמן, רפואה מונעת, רצח עם, רצח במשפט העברי, רש"י, רשע (הלכה), רשב"א, רשות הרבים (שבת), רשות היחיד, רחל, רחובות הנהר (פירושונים), רחיצה בשבת, רב מרי בר רב דימי, רב נחמן, רב סעדיה גאון, רב ספרא, רב חננאל, רב חסדא, רב חייא בר אבין, רב ברונא, רב ביבי בר אביי, רב המנונא סבא (זוהר), רב יהודה, רב יוסף, רבן שמעון בן גמליאל, רבקה אליצור, רבקה קרן, רבקה בת מאיר טיקטינר, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אביתר, רבי אושעיא, רבי נחוניה בן הקנה, רבי שמעון בן מנסיא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי טרפון, רבי זריקא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי חזקיה (זוהר), רבי חייא בר אבא, רבי בנאה, רבי יאשיה (אמורא), רבי ינאי, רבי יעקב בר אידי, רבי ירמיה, רבי יהושע דסכנין, רבי יהודה הנחתום, רבי יוסי, רבי יוחנן, רביית כלאיים, רג'ו די קלבריה, רדיו אוניברסיטאי, רונן סימן טוב, רוע, רועה צאן, רוח הקודש (יהדות), רוברט הארליק, ריבית, ש"ך, שמאי גינזבורג, שמעון בן ננס, שמעון בן צמח דוראן, שמעון בן יצחק, שמעון בר חמא, שמעון ביטון (בית שמש), שמעון דהאן, שמשון מאוסטרופולי, שמואל ארנפלד, שמואל אלעלוף, שמואל אבא מזיכלין, שמואל פירר, שמואל שמלקה הורוביץ, שמואל שלמה בוירסקי, שמואל חיים לנדוי, שמואל בורנשטיין, שמואל דוד אונגר, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יעקב בורנשטיין, שמואל ישראל מולדר, שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמונה פרקים לרמב"ם, שמונה שרצים, שמות, שמות (פירושונים), שמות של אלוהים ביהדות, שמיני עצרת, שמירת שבת בנצרות, שמירת הלשון, שמיטת קרקעות, שמיטת חובות, שאול, שאול משה זילברמן, שאול ישראלי, שם, שם תאופורי, שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, שם הגדולים, שנת היובל, שני לוחות הברית (ספר), שניאור זק"ש, שניאור זלמן שכטר, שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט, שניות לעריות, שערי חסד, שעיר לעזאזל (ציור), שפן הסופר, שפרה מישלוב, שפת אמת (ספר), שפחה, שרץ (פירושונים), שרגא פייבל דנציגר, שרה, שריטה, שש מצוות תמידיות, שש זכירות, שתי מסכתות על ממשל מדיני, שתי הלחם, שלמה מימון, שלמה אבינר, שלמה אהרן ורטהיימר, שלמה רובין, שלמה לויזון, שלמה זלמן מן-ההר, שלמה בן משולם דיפיארה, שלמה בן-אליהו, שלמה בראון, שלמה דובנא, שלמה הכהן (רב), שלשלת הקבלה, שלטון החוק, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שלום אלשיך, שלום צברי, שלום שכנא ילין, שלום זכר, שלום דובער שניאורסון, שלוש רגלים, שלושת האבות, שלושים של עבד, שלוחי חב"ד, שלילת התארים, שלילת הגשמות, שטיבלך מאה שערים, שחור על גבי לבן, שבע מצוות בני נח, שבעת המשקים, שבעת העממים, שבעים פנים לתורה, שבעים הזקנים, שבת, שבתי ליפשיץ, שבתי בס, שבתי בוחבוט, שבט נפתלי, שבט לוי, שבט זבולון, שבט גד, שבטי ישראל, שבוע, שבועת שווא ושבועת שקר, שבועת העדות, שבועת היהודים, שבועה, שבועות, שביתה, שביל הזהב, שדה מנוחה הקטנה, שדי, שה האלוהים, שומרונים, שואל, שור, שוכר, שכר, שכירת רשות, שימוש חכמים, שיער, שיעור מולדת (סדרת סרטים), שירת הים, שירים ופיוטים לפסח, שישים ריבוא, שיתוף מבואות, שיטת זכרו, שיטת הממשל ביהדות, שיחות הרב צבי יהודה, תמול שלשום, תאנה, תאזזה סנבת, תאג', תאוריית החיידקים כגורמי מחלות, תאולוגיית החילופין, תאודיציה, תנ"ך, תנ"ך קניקוט, תנ"ך קורן, תנ"ך רם, תנא דבי אליהו, תנו רבנן (שיר), תנו לקיסר את אשר לקיסר, תנועת עוז, תנועת המזרחי, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תענית בכורות, תערובת (הלכה), תפארת ישראל (מהר"ל), תפילת מוסף של שבת, תפילת תשע, תפילה לשלום חיילי צה"ל, תפילות ראש השנה, תפילין, תקנות אושא, תקנות הקהילה, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ליוונית, תרגומי המקרא ליידיש, תרגומי התנ"ך, תרגום (פירושונים), תרגום אונקלוס, תרגום נאופיטי, תרגום השבעים, תרגום התורה ליוונית, תרגום התורה המיוחס ליונתן, תרומה גדולה, תרי"ג מצוות, תשובה (יהדות), תל דן, תלמוד תורה, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה (פירושונים), תלמוד ירושלמי, תלייה, תחום שבת, תחכמוני (בית ספר), תחיית הלשון העברית, תבערה (אתר מקראי), תהילים א', תהילים ע"ח, תהילים צ"א, תהילים כ"ט, תהילים י"ט, תורת משה, תורת חיים, תורת הגמול, תורת ישראל, תורה (פירושונים), תורה מן השמים, תורה מציון (ארגון), תורה אחרי צבא, תורה שלמה, תורה שבעל-פה, תורה תמימה, תורה לשמה, תולדות ביתא ישראל: 1270–1529, תולדות ישורון, תוכנית ההתנתקות, תכשיט (שבת), תיארוך ספרי התנ"ך, תיקון, תיקון סופרים, תיקון ליל שבועות, תיקון ליל הושענא רבה, תיקון חצרות ומבואות, תיקון המידות, תיקוני הזוהר, ל"ט אבות מלאכה, למך בן מתושלח, למי אבכה, למי שייכת הארץ הזאת?, לא תנאף, לא תרצח, לא תתגודדו, לא תחנם, לא תחסום שור בדישו, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא תיקום ולא תיטור, לא בשמיים היא, לאו הניתק לעשה, לאו כהן, לפנים משורת הדין, לקט ופרט, לקוטי שיחות, לקוטי תורה (אריז"ל), לשון נקייה, לשון הרע, לחי (הלכה), להט"ב ויהדות, לוח השנה במגילות קומראן, לוג, לוג (יחידת מידה), לימור שרייבמן-שריר, ליאוניד יודסין, ליקוטי הלכות, ליקוי ירח, ליל הסדר, ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, ט'פול, טמון באש, טעמי המקרא, טרנסצנדנטיות, טרנסג'נדריות ודת, טרפה, טרחא יתירה, טל גלבוע, טטרלוגיה, טבע או הסכמה, טבילה (יהדות), טהרת המשפחה, טומאת כלים, טומאה וטהרה, טומאות היוצאות מגוף האדם, טופאן, טורקה, טובת הנאה, טוביה החולב, טוביה ושבע בנותיו, טוגנים, טיעון מן הנס, טיעון העד (יהדות), ז'אן אמרי, זמרי בן סלוא, זאב חיים ליפשיץ, זאב וולף הלוי טירנואר, זנון מכתיון, זרת, זרת (יחידת מידה), זלמן סורוצקין, זלמן קליינמן, זלמן ברוך מלמד, זליגמן בר, זבור, זהות נוצרית, זולתנות, זכריה אלצ'אהרי, זכריה בן יהוידע, זכריה הנביא, זכריה הרופא, זכות הקניין, זכויות עובדים, זכויות להט"ב במצרים, זכויות להט"ב במזרח התיכון, זכויות להט"ב באפריקה, זכויות להט"ב בישראל, זכויות יוצרים בהלכה, זכירת יציאת מצרים, זיהוי מקום המקדש, חמץ, חמישה חומשי תורה, חנן מאישקיא, חנן פורת, חנניה בן חזקיה, חנה ושבעת בניה, חנוך, חנוך קון, חנוך לנער, חנוכת המקדש, חסן בן משיח, חסדאי אלמושנינו, חסידות איזביצה ראדזין, חסידות סקולען, חסידות רחמסטריווקה, חסידות שומרי אמונים, חסידות טאש, חסידות במרחב הרומני, חסידות בעלז, חסידות ברזנה, חסידות ויסקוט-קרושנוביץ, חסידות ויז'ניץ, חפץ חיים (קיבוץ), חצר (הלכה), חצוצרות הכסף, חק לישראל, חרם חברתי, חת"ת, חלב, חלה (מתנות כהונה), חלוקת הפרקים בתנ"ך, חליצה (פירושונים), חטא (פירושונים), חטאת נעורים, חזקיה בן מנוח, חזרה בתשובה, חזון אחרית הימים (ישעיהו), חזון הצמחונות והשלום, חזיר הבית, חבקוק, חברת הלומדים, חבלי משיח, חבורת שומר אמונים, חג, חג הקורבן, חגי, חגי ישראל ומועדיו, חדר מתוקן, חדש אסור מן התורה, חומר (פילוסופיה), חומש (יהדות), חומש תורה שלמה, חוני המעגל, חוצנים, חוק שירות לאומי-אזרחי, חוקי אשנונה, חוקי התורה, חוה טורניאנסקי, חכם, חכם עדיף מנביא, חי יצחק טברסקי, חינוך (הלכה), חינוך תורני, חיפה, חירות האדם, חילוניות, חילול שבת, חידוש, חידוש מצוות התכלת, חיי שלמה מימון, חיים מרדכי רולר, חיים מחוץ לכדור הארץ, חיים אלעזר מזרחי, חיים אלעזר שפירא, חיים אברהם גאגין, חיים אבולעפיה (השני), חיים סבתו, חיים סינואני, חיים פלאג'י, חיים קורח, חיים שאול גריינימן, חיים שבילי, חיים טירר, חיים בן עטר, חיים דרוקמן, חיים דוד זילבר-מרגליות, חיים דוד הלוי, חיים דוויק, חיים הלברשטאם, חיים הגר (אוטיניה), חיים כסאר (בן סלימאן), חיים כסאר (בן שמואל), חיים יצחק דוד ווייץ, חיים יוסף דוד אזולאי, ב, בן אברהם, בן סורר ומורה, בן סירא, בן ציון אברהם שפירא, בן ציון ליכטמן, בן-ציון אלפס, בן-ציון רבינוביץ, במדבר, באמאלכי, באר הגולה (המהר"ל מפראג), בארי (דמות מקראית), באבא סאלי, בנצי גופשטיין, בנט מלכיאור, בני ברק, בנימין אלנהאונדי, בנימין בראון, בנימין ברגר, בעלת האוב מעין דור, בצר (עיר), בצלאל בן אורי, בצלאל בר כוכבא, בר מצרא, בר בי רב דחד יומא, בר גיורא, בראשית, בראשית ברא, ברצלונה, ברוך מרדכי אזרחי, ברוך ספרין, ברוך סורוצקין, ברוך שמעון שניאורסון, ברוך לינדא, ברוך בר ליבוביץ, ברוך דב פוברסקי, ברוך הלוי אפשטיין, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ברוריה, ברכת משה, ברכת אבות, ברכת המזון, ברכת השחיטה, ברכת כהנים, ברכה, ברכה פלאי, ברכה זק, ברכות השחר, ברכות התורה, בריאת העולם (יהדות), ברית (מקרא), ברית מילה, ברית הכהונה, בריחת משה למדין, ברייתא דל"ב מידות, בשמים ראש, בשר (פירושונים), בשר מן החי, בשר בחלב, בשביל הנשמה, בת עין, בת קול, בתי קברות יהודיים בפאפה, בל תשחית, בל תוסיף ובל תגרע, בלעם בן בעור, בלבב ימים, בחירה חופשית, בחיי בן אשר, בבא בתרא, בג"ץ רובינשטיין, בג"ץ טבקה נגד שרת החינוך, בגרות, בגדאד, בדחן, בדיקת חמץ, בהמה וחיה בהלכה, בהמות (תנ"ך), בורא עולם (גנוסיס), בורנשטיין, בורו פארק, בכור, ביניטריות, ביצוע תוכנית ההתנתקות, ביקור מומים, ביקורת נוסח המקרא, בית מדרש, בית סוהר, בית קרנובסקי, בית קברות, בית שימוש, בית דוד, בית דין קבוע, בית המקדש, בית המלמדים, בית הספר שלום עליכם, בית הספר למלאכה (כפר חב"ד), בית הספר יק"א פיק"א, בית הקברות נחלת יצחק, בית הלל ובית שמאי, בית הכנסת אל-מצריון, בית הכנסת אוהל יצחק, בית הכנסת של אובודה, בית הכנסת שומרי שבת, בית הכנסת טורו, בית הכנסת בקרלובץ, בית הכנסת דניאל, בית הכנסת האיטלקי (ונציה), בית הכנסת הכוראלי (טומסק), בית הכנסת הישן באסן, בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב (יבנאל), בית הכנסת ישורון, בית כנסת היזדים, ביטול רשות, ביטול רשות מבית לבית, ביטול חמץ, ביבליה, בייתוסים, ג'קי ירחי, ג'רבה, ג'בל מוסא, ג'בל חשם א-טריף, ג'וזף בלנקינסופ, גמ"ח הלוואות, גמילות חסדים, גאונים, גאווה (להט"ב), גנבה, גנוסיס, גרשון לפידות, גשמיות, גלות, גלות בבל, גט, גט מעושה, גזרת הכתוב, גזירות אדריאנוס, גבריאל זאב מרגליות, גביהא בן פסיסא, גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), גדי בחלב אמו (מיצב), גוגה אשכנזי, גווילי אש, גירוש שד מבתה של אשה כנענית, גירושים, גישות למאפייניה של מדינת ישראל, גיל בגירות, גיד הנשה, גיור, דן רובינשטיין, דמנה, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דאורייתא, דאורייתא ודרבנן, דניאל פרוסטיץ, דניאל שילה, דניאל בן משה אלקומיסי, דניאל בומברג, דניאל גולדשמידט, דניאל הלוי, דעת תורה, דרך ארץ (חז"ל), דרך ארץ קדמה לתורה, דרשנות, דרבנן, דרכיה דרכי נועם, דרישה וחקירה, דת בבתי הספר בישראל, דת בישראל, דתיים לאומיים, דב בר בורוכוב, דב ביגון, דבקות בתלמידי חכמים, דבר מלכות (שבועון), דברו אמת, דברי קבלה, דברים, דברים רבה, דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה, דבש, דבורה בארון, דגנית אליקים, דגל שמחת תורה, דון מינה ואוקי באתרה, דואק, דור, דורסי לילה בתרבות, דורשי רשומות, דוב ליאור, דוד מלך ישראל חי וקיים, דוד אבישר, דוד פארדו, דוד פרנקו-מנדס, דוד פרישמן, דוד צבי מילר, דוד צבי הופמן, דוד שפרבר (רב), דוד שפירא (דינוב, השני), דוד טברסקי, דוד זריצקי, דוד חנזין, דוד בן שמואל מאישטילא, דוד בן חסין, דוד בן ברוך, דוד גמאל, דוד הלפרין מברדיטשוב, דוכיפת, דוכיפת מצויה, דינא דמלכותא דינא, דיברה תורה כלשון בני אדם, דיגלוסיה, דייגו ד'אגילר, המאסף (כתב עת תורני), המנורה, המסורת היהודית (ספר), המקור האלוהיסטי, המקור הכהני, המקור היהוויסטי, המקושש, המתנה בין בשר לחלב, המחזה על דניאל, המגפה בימי דוד, המוציא מחברו עליו הראיה, המכון התורני אור עציון, הארץ המובטחת, הארץ המובטחת (סרט), האימפריה הרומית, האיגרת אל הגלטים, הנאום האחרון של משה, הנרי וקסמן, הנשמה במצרים העתיקה, הנשמה יורדת, הנחת תפילין, הנבואה במסורת ישראל, הנוער הדתי העובד והלומד, הספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19, הספרים החיצוניים, הסרת שיער, הסכסוך הישראלי-ערבי, העמק דבר, הענישה בהלכה, העלאה באוב, העבריים מדימונה, העיירה בוערת, הפקר, הפרת נדרים, הפלה מלאכותית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפילוג היהודי-נוצרי, הקרע ביהדות הונגריה, הקדמות הרמב"ם, הקהילה היהודית באנטופול, הר סיני, הר צין, הר הזיתים, הרמן שרייבר, הרמון, הרוח שגברה על הדרקון, הרכבה (בוטניקה), השאלה, השערת התעודות, השבתת חמץ, השגחה, השהיה (שבת), התאבדות, התענית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התרגומים הארמיים לאיוב, התרגום השומרוני, התלהבות, התבוללות, התגלות, התורה, התורה חסה על ממונם של ישראל, הלעיטהו לרשע וימות, הלוח העברי, הלוח הגנוז, הלכה למשה מסיני, הלכות סוכה, הלכות בית הכסא, החתם סופר, החלוקה, החינוך האחיד, החינוך היהודי בבולגריה, הבא במחתרת, הבערה ביום טוב, הבשן, הבשורה באסלאם, הבל, הבדלה, הביקורת על מוחמד, הבית היהודי, הגדת סרייבו, הגדה של פסח, הדת השומרונית, הדת הישראלית הקדומה, ההיסטוריות של התנ"ך, ההיכל וארון הקודש בימי קדם, הו"ד - הומוסקסואלים דתיים, הומוסקסואליות, הומוסקסואליות בהלכה, הומוסקסואליות ודת, הומופוביה, הומור בתרבות היהודית, הוצאת שם רע, הוצאת זרע לבטלה, הולך בדרכו עקיבא, הווה, הווה אמינא, הוכחה, הכנסת ספר תורה, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכשרת בשר, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של המיסיון הנוצרי, היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, היתר עסקה, היתר שאיבת מים בשבת, היזק שאינו ניכר, היהודים באימפריה הספווית, היכל, היימנות, היישוב היהודי בחברון, ו' בסיוון, ואהבת, ואהבת לרעך כמוך, וסת הגוף, וולף היידנהיים, ויקרא, ויקרא רבה, ויקיסוגיה, וילנה, וילקומיץ, ויליאם טינדייל, וידאל הצרפתי (הצוף דבש), וידוי (יהדות), וידוי מעשרות, ויואל משה, כ"א בכסלו, כ"ז בכסלו, כאשר המלך נמרוד, כנסיית גבירתנו מרים מציון, כנופיית כפיית הגירושים, כניסת שבת, כפר התימנים בשילוח, כפירה (דת), כפייה דתית, כרמלית (שבת), כרם נבות, כרת, כריתה, כשרות, כתם (נידה), כתר ארם צובא, כתר דמשק, כתב רש"י, כתב חרטומים, כתב יתדות, כתב יד ששון 507, כתב יד לנינגרד, כתובת קעקע, כתובת תאודוטוס בן וטנוס, כתובה, כתובות תחום גזר, כתובים, כל אלמנה ויתום לא תענון, כלאי בהמה, כלאיים, כללי מלאכת יום טוב, כלב אפנדופולו, כלי נגינה במקרא, כלי המשכן, כלי יקר, כלי יקר (פירושונים), כבש (מזבח), כבוד המת, כהן, כהן גדול, כופר נפש, כופין על מידת סדום, כושי, כולל שומרי החומות, כולל חבת ירושלים, ככותבת, כי אשמרה שבת, כיפת הירדן, כילפריך הראשון, כיבוש היצר, כיבוי ביום טוב, י"ב בכסלו, י' בתמוז, יממה, ימות המשיח, ימי הודאה, ימים נוראים, ימינה, יאשיהו, יאשיהו בן יוסף פינטו, יאיר הופמן (חוקר המקרא), ים סוף (אתר מקראי), ינטל, יניס וימבריס, יעקב מרגליות (נירנברג), יעקב משה חרל"פ, יעקב מילגרום, יעקב אריאל, יעקב אלעזר כהנא שפירא, יעקב אטלינגר, יעקב אבוחצירא, יעקב ספיר, יעקב עמדין, יעקב פסנתיר, יעקב פרנק, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב רובינסון, יעקב שור, יעקב לוי מורנו, יעקב טננבוים, יעקב חיים, יעקב בן חיים אבן אדוניהו, יעקב בצלאל שניידר, יעקב דורון, יעקב דוד וינטרוב, יעקב דוד וילובסקי, יעקב הקרקסאני, יעקב כלפון, יעקב יצחק נימירובר, יעקב יהודה לייב לעווי, יעקב יהודה זילברליכט, יעקב יוסף כ"ץ, יפה נוף (הוצאה לאור), יצחק, יצחק מאיר תאומים-פרנקל, יצחק ארטר, יצחק אריאלי, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אייזיק אפשטיין, יצחק סבאג, יצחק שרים, יצחק שלמה זילברמן, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק חיות (זרע יצחק), יצחק בן וואליד, יצחק בן יעקב די לאטיש, יצחק בן-צבי, יצחק ברויאר, יצחק דאנציג, יצחק הוברמן, יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא), יצחק יעקב ריינס, יצחק יעקב וייס, יצחק יחזקאל יהודה, יצחק יונגרלייב, יצחק יוליוס גוטמן, יציאת מצרים, יציאת מצרים במחקר, יקותיאל הכהן, ירמיהו ברנובר, יראת השם, ירחי כלה, ירבעם בן נבט, ירושלים, ירושלים של זהב, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, ירוחם ליבוביץ, יריחו, ירידה מארץ ישראל, ישעיה די טראני, ישעיה הלוי הורוביץ, ישעיהו משורר, ישראל מזמושץ', ישראל אריאל, ישראל אלדד, ישראל איסרלן, ישראל נג'ארה, ישראל קנוהל, ישראל שמואל קליהרי, יששכר מאיר, ישו, ישועה בן יהודה, ישיבת נחלת יוסף, ישיבת צביה פתח תקווה, ישיבת רמב"ם, ישיבת חורב, ישיבת בית זבול, ישיבת המתמידים, ישיבת הגולן, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), ישיבת כינור דוד, ישיבה תיכונית, ילקוט שמעוני, יחמור, יחסי מין, יחסי אישות (הלכה), יחסי ישראל–קמרון, יחזקאל פנט (מראה יחזקאל), יחזקאל קויפמן, יחזקאל לוינשטיין, יחיא הכהן, יחיא יצחק הלוי, יחיאל מיכל פיצ'ניק, יחיאל מיכל גולדשלג, יחידת מידה, יגאל ידין, יד לטומאה, יד בנימין, ידעוני, יהדות, יהדות מקסיקו, יהדות מרוקו, יהדות משיחית, יהדות מזרח אירופה, יהדות אסטי, יהדות אפריקה, יהדות ארל, יהדות אלכסנדריה, יהדות אורתודוקסית, יהדות ניקרגואה, יהדות סופיה, יהדות פלובדיב, יהדות פולין, יהדות קאיפנג, יהדות קראית, יהדות קירואן, יהדות רקונסטרוקציוניסטית, יהדות לובלין, יהדות טולדו, יהדות חרדית, יהדות בולגריה, יהדות גאלאץ, יהדות דנמרק, יהדות וידין, יהונתן אייבשיץ, יהוסף הנגיד, יהושע מאיר גרינץ, יהושע אהרן צבי ויינברגר, יהושע סיגל, יהושע רפאל בנבנישתי, יהושע שטיינברג, יהושע בן גמלא, יהושע השל ייבין, יהושע השיל פריד, יהושע יצחק שפירא, יהודא ליאון אשכנזי, יהודה רומנו, יהודה ליב בן-זאב, יהודה ליב ברגר, יהודה לייב גורדון, יהודה בן דמא, יהודה בירדוגו, יהודה הלוי, יהודה הורוביץ (סטוטשין), יהודה הכהן מסלתון טראב, יהודה הכהן אבן סוסאן, יהודה יודל רוזנברג, יהודים, יהודים בתעשיית הפורנוגרפיה בארצות הברית, יהודים-נוצרים, יואל חסיד, יום שני, יום טוב, יום טוב ראשון של סוכות, יום טוב של ראש השנה תרס"ו, יום זה מכובד, יום חמישי, יום השבת, יום הולדת, יום הכיפורים, יום-טוב עהרליך, יום-טוב ליפמן צונץ, יונה גירונדי, יוסף אשר פולק, יוסף אלקובי, יוסף אבן כספי, יוסף אוחיון (רב), יוסף נייגו, יוסף פרויד, יוסף צבי דושינסקי, יוסף קולון, יוסף רוזין, יוסף טאיטאצאק, יוסף זליגר, יוסף חיים מבגדאד, יוסף באב"ד, יוסף בכור שור, יוסף הכהן הרופא, יוסף ויתקין, יוסף כנאפו, יוסי שילוח (מדען מחשב), יועץ, יורם אברג'ל, יוד קרת קא חזינא הכא, יוהאן גוטפריד אייכהורן, יין, יישוב הדעת, ייחוד השם, 1 בינואר, 1280-1289 לפנה"ס, 1310, 2 באוקטובר, 3 (מספר), 5 (מספר), 6 (מספר), 7 (מספר). להרחיב מדד (1762 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Hebrew school

Hebrew school ("בית ספר עברי") הוא מודל לבתי ספר יהודיים בתפוצות המתמקד בנושאים יהודיים: היסטוריה יהודית, לימוד השפה העברית והכנה לטקסי בר המצווה ובת המצווה.

חָדָשׁ!!: תורה וHebrew school · ראה עוד »

מן השמים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ומן השמים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: תורה וממלכת ישראל · ראה עוד »

מאור האפלה

מאור האפלה (בשפת המקור: נור אלצ'לאם. מכונה גם דרש בן ישעיה, ומדרש האור) הוא פירוש על פי הגישה הרציונלית על חמישה חומשי תורה, שמובאים בו דברי פירוש לפסוקים, דברי הלכה, ודרשות.

חָדָשׁ!!: תורה ומאור האפלה · ראה עוד »

מאכלים אסורים

חוק האוסר לגדל חזיר. מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות.

חָדָשׁ!!: תורה ומאכלים אסורים · ראה עוד »

מאיר אליהו (רב)

הרב מאיר אליהו הוא רב, פוסק הלכה, דרשן ומחבר ספרים חרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר אליהו (רב) · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר איזנשטטר

שו"ת "אמרי אש" למהר"ם א"ש, אונגוואר, 1864, הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו (יחד עם הקיצור שולחן ערוך) הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1852) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר איזנשטטר · ראה עוד »

מאיר צובירי

הרב מאיר צובירי (תרע"ו, 1916 - ט"ז שבט תשנ"ה, 17 בינואר 1995), המכונה גם מארי מאיר, היה מחשובי רבני צנעא, כיהן כרבה הספרדי הראשון של גדרה במשך 33 שנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר צובירי · ראה עוד »

מאיר שוורצמן

הרב מאיר שוַורצמן (1901 – 1968) היה סופר יידיש, רב חרדי, וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר שוורצמן · ראה עוד »

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מאיר זלוטוביץ

מאיר זלוטוביץ (באנגלית: Meir Zlotowitz; 1943 – 24 ביוני 2017) היה רב אורתודוקסי בארצות הברית, ומייסד הוצאת הספרים ArtScroll.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר זלוטוביץ · ראה עוד »

מאיר בן שמעון המעילי

רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי היה רב שחי בפרובאנס בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר בן שמעון המעילי · ראה עוד »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »

מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין)

רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, פברואר 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר הלוי הורוביץ (טיקטין) · ראה עוד »

מאיר כהנא

הרב מאיר דוד הכהן כהנא (נולד בשם: Martin David Kahane בברוקלין, 1 באוגוסט 1932 – 5 בנובמבר 1990) היה פוליטיקאי ימני רדיקלי ישראלי-אמריקאי, מייסד הליגה להגנה יהודית בארצות הברית המסווג על ידי ה-FBI כתנועת טרור, ראש ישיבת הרעיון היהודי אותה הקים, פרשן מקרא ומחבר ספרי הגות, חבר הכנסת ה-11 מטעם מפלגת 'כך' שבראשה עמד.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר כהנא · ראה עוד »

מאיר כוכב זסלבסקי

מאיר כוכב זסלבסקי (תרמ"ח, 1888 - כ"ג באדר תשכ"ח - 23 במרץ 1968 בפתח תקווה) איש עסקים ישראלי, נדבן ידוע ובונה בתי כנסת בפתח תקווה ובירושלים בשנות החמישים והשישים.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר כוכב זסלבסקי · ראה עוד »

מאיר יחיאל הולשטוק

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה.

חָדָשׁ!!: תורה ומאיר יחיאל הולשטוק · ראה עוד »

מנזר סנט אטיין

הבזיליקה ומגדל הפעמונים פנים הבזיליקה העוגב פסל הרונימוס בבזיליקה מנזר סנט אטיין הוא שמו של מתחם נוצרי-קתולי סמוך לשער שכם בירושלים, המנציח את זכרו של המרטיר הראשון סטפנוס הקדוש ("סנט אטיין", בצרפתית: Saint Étienne).

חָדָשׁ!!: תורה ומנזר סנט אטיין · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל הגר (קוסוב)

רבי מנחם מנדל הגר (ה'תקכ"ח 1768 – ה'תקפ"ו 1825) היה אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) שאותה הנהיג כאדמו"ר בשנים 1825-1802.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל הגר (קוסוב) · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מנחם נחום מצ'רנוביל

רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »

מנחם צוקר

מנחם (שמואל) צוקר (נולד ב-15 ביוני 1951) הוא מהנדס ולשעבר סמנכ"ל חברת אלכם מדיקל, חתן פרס ביטחון ישראל על תרומתו לפיתוח טיל התמוז.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם צוקר · ראה עוד »

מנחם ציוני

מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם ציוני · ראה עוד »

מנחם שמואל הלוי

הרב מנחם שמואל הלוי "מולא מנחם"; (בפרסית: مناهیمشموئل هالوی; י' באלול ה'תרמ"ד, 31 באוגוסט 1884 – י"ט בשבט ה'ת"ש, 28 בינואר 1940) היה רב קהילת יהודי המדאן בהמדאן שבאיראן ומנהיגה, מחנך, משורר ומתרגם, ופעיל ציוני בולט.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם שמואל הלוי · ראה עוד »

מנחם הרן

מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם הרן · ראה עוד »

מנחם הכהן

הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא רב תנועת המושבים.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחם הכהן · ראה עוד »

מנחת העומר

מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: תורה ומנחת העומר · ראה עוד »

מנהג המדינה

במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: תורה ומנהג המדינה · ראה עוד »

מנון (דיאלוג אפלטוני)

מנון (ביוונית: Μένων) הוא דיאלוג סוקרטי שכתב הפילוסוף היווני אפלטון.

חָדָשׁ!!: תורה ומנון (דיאלוג אפלטוני) · ראה עוד »

מנורת זהב

ממוזערמנֹרת זהב הוא ספר תורני-חסידי שיצא לאור בה'תרס"ב (1902) בוורשה, בעריכת הרב נתן נטע דונר מקולביעל.

חָדָשׁ!!: תורה ומנורת זהב · ראה עוד »

מס ירושה

מס ירושה או מס עיזבון הוא מס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה.

חָדָשׁ!!: תורה ומס ירושה · ראה עוד »

מסך פתח אוהל מועד

פתח אוהל מועד בדגם המשכן בתמנע. מסך פתח אוהל מועד, המופיע בתורה גם כמסך פתח האוהל, הוא מסך שנתלה בכניסה למשכן שיצרו בני ישראל במדבר ושימש להפרדה בין חצר המשכן לבין אוהל מועד.

חָדָשׁ!!: תורה ומסך פתח אוהל מועד · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תורה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת פאה

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין

מדינה כפופה לפסיקת בית משפט בינלאומיתהמעמד המשפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין שהפך לחוקי לראשונה בהולנד בשנת 2001, השתנה באופן בינלאומי מאז תחילת המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: תורה ומעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: תורה ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעשר עני

מעשר עני היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי.

חָדָשׁ!!: תורה ומעשר עני · ראה עוד »

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).

חָדָשׁ!!: תורה ומעשר שני · ראה עוד »

מעשר בהמה

מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומעשר בהמה · ראה עוד »

מעשה יהודה ותמר

יהודה מוסר לתמר את הערבונות בעוד תמר מכסה פניה כדי שיהודה לא יזהה אותה. ציור מאת אחד מתלמידיו של רמברנדט (בסביבות 1650–1660) מעשה יהודה ותמר הוא סיפור מקראי המורכב מכמה שלבים.

חָדָשׁ!!: תורה ומעשה יהודה ותמר · ראה עוד »

מעבר (מדעי החברה)

מעבר או לעבור (באנגלית: passing) הוא מונח במדעי החברה המתאר יכולת של אדם לשנות באופן יזום מרכיבים בזהותו, ולעבור מקבוצה חברתית אחת לקבוצה חברתית אחרת, בעלת זהות שונה ונפרדת.

חָדָשׁ!!: תורה ומעבר (מדעי החברה) · ראה עוד »

מעיל (בגד כהונה)

מעיל הוא אחד משמונת בגדי הכהונה שאותם לבש הכהן הגדול במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ומעיל (בגד כהונה) · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: תורה ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מפלגת נעם

נֹעם היא מפלגת ימין פונדמנטליסטי בראשות אבי מעוז, ובהנהגתו הרוחנית של הרב צבי ישראל טאו.

חָדָשׁ!!: תורה ומפלגת נעם · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: תורה ומפד"ל · ראה עוד »

מפות ארץ הקודש

מפת ארץ ישראל של סבסטיאן מינסטר (המאה ה-16) עם נחלות השבטים; הספרייה הלאומית של ישראל, אוסף ערן לאור מפות ארץ הקודש, להבדיל ממפות ארץ ישראל המודרניות, הן מפות שמתעדות את ארץ ישראל וסביבתה באופן אומנותי, ולרוב מדגישות מקומות חשובים גם בניגוד למאפיינים הגאוגרפיים הממשיים.

חָדָשׁ!!: תורה ומפות ארץ הקודש · ראה עוד »

מפי אל

מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז.

חָדָשׁ!!: תורה ומפי אל · ראה עוד »

מצע מנותק

מצע מנותק היא שיטה חקלאית לגידול צמחים במנותק מקרקע כדור הארץ (כגון בעציץ המונח על-גבי משטח אטום), ובמנותק מהשמיים (במקום מקורה, כגון בית או חממה).

חָדָשׁ!!: תורה ומצע מנותק · ראה עוד »

מצע קולומבוס

מצע קולומבוס (באנגלית: Columbus Platform), או בשמו המלא: העקרונות המנחים של היהדות הרפורמית (באנגלית: The Guiding Principles of Reform Judaism), היה מסמך שנתקבל על ידי רבנים והוגים משפיעים ביהדות הרפורמית בארצות הברית בשנת 1937 והחליף את מצע פיטסבורג אשר נראה כמיושן.

חָדָשׁ!!: תורה ומצע קולומבוס · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: תורה ומצה · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: תורה ומצהף קדוס · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות עשה · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות תכלת · ראה עוד »

מצוות לינה

מצוות לינה היא מצווה מדאורייתא להישאר ללון בירושלים ביום הקרבת קורבן.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות לינה · ראה עוד »

מצוות זכירת מעשה עמלק

מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »

מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות בניין בית המקדש · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה · ראה עוד »

מצווה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה (פירושונים) · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מקרא שאין לו הכרע

מקרא שאין לו הכרע הוא כינוי בלשון חז"ל לפסוקים במקרא, שלא ניתן לקבוע בהם את הפיסוק, וממילא גם את הפירוש המדויק.

חָדָשׁ!!: תורה ומקרא שאין לו הכרע · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: תורה ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקדש השומרונים בהר גריזים

אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.

חָדָשׁ!!: תורה ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »

מקהלות עם

מַקְהֵלוֹת עַם הוא פיוט אשר חובר על ידי הרב מרדכי עבאדי, מגדולי רבני יהדות חלב.

חָדָשׁ!!: תורה ומקהלות עם · ראה עוד »

מקור ברוך (פירושונים)

מקור ברוך הוא שמם של מקומות ישוב, ושל ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ומקור ברוך (פירושונים) · ראה עוד »

מקורות היהדות

לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.

חָדָשׁ!!: תורה ומקורות היהדות · ראה עוד »

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: תורה ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »

מר בריה דרבנא

מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.

חָדָשׁ!!: תורה ומר בריה דרבנא · ראה עוד »

מרטין ריזנבורגר

בית האבות של הקהילה היהודית מרטין ריזנבורגר (בגרמנית: Martin Riesenburger; 14 במאי 1896, ברלין – 14 באפריל 1965) היה רב גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה ומרטין ריזנבורגר · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: תורה ומרטין בובר · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרדכי ליב קצנלנבוגן

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »

מרדכי זאב חבקין

מרדכי זאב (ולדימיר) חַבקין (ברוסית: Владимир Ааронович Хавкин, באנגלית: Waldemar Mordechai Haffkine; 15 במרץ 1860 אודסה, כ"א באדר ה'תר"ך, האימפריה הרוסית – 26 באוקטובר 1930, ד' בחשוון ה'תרצ"א, לוזאן, שווייץ) היה בקטריולוג ואימונולוג יהודי, שעשה רבות למען שיפור תנאי הבריאות בהודו בפועלו שם.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי זאב חבקין · ראה עוד »

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי בנט · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרדכי בורר

212x212px הרב ד"ר מרדכי בורר (בגרמנית: Marcus Bohrer; י"ט באלול ה'תרנ"ה - ח' בטבת ה'תרצ"ט) היה רבן האחרון של קהילות גיילינגן וראנדג במדינת באדן שבדרום גרמניה, ורבהּ הבלתי רשמי של קהילת דיסנהופן שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי בורר · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

מרדכי הכהן (מקובל)

רבי מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה) (חי במפנה המאות ה-16 - ה-17) היה מקובל ומחבר הספר שפתי כהן על התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי הכהן (מקובל) · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרור

מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: תורה ומרור · ראה עוד »

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

מרכז בעלי מלאכה (שכונה)

מרכז בעלי מלאכה היא שכונה קטנה בלב תל אביב, אשר הוקמה בשלבים החל מהשנים 1912–1913 בשם "מחניים", מצפון לאחוזת בית, על ידי חברת "מרכז בעלי מלאכה".

חָדָשׁ!!: תורה ומרכז בעלי מלאכה (שכונה) · ראה עוד »

מרים גז-אביגל

מרים גז-אביגל (נולדה ב-1950) היא יו"ר מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, ארגון גג המכנס בתוכו 11 ארגונים קהילתיים מארצות ערב והאסלאם ויו"ר הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה בישראל, ארגון גג של קהילת יהודי תוניסיה בישראל, חוקרת ישראלית בתחום יהדות תוניסיה ובעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תורה ומרים גז-אביגל · ראה עוד »

משך חכמה

ספר משך חכמה הוא פירוש על התורה בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

חָדָשׁ!!: תורה ומשך חכמה · ראה עוד »

משפט המלך

משפט המלך (או פרשת המלך) הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפט המלך · ראה עוד »

משפחת קסטלאצו

משפחת קסטלאצו הייתה משפחה איטלקית-יהודית שהתיישבה בקהיר בתחילת המאה ה-16, שם כמה מחבריה הצטיינו בתפקידי רבנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת קסטלאצו · ראה עוד »

משפחת קלהורה

רבי עקיבא איגר מלווה בשנים מבני משפחת קלהורה: רבי יעקב קאלווארי, ותלמידו רבי משה לאנדסברג (בנו של מחבר הספר "תואר פני שלמה"), דיינים בפוזנן (1837) משפחת קלהורה (נכתב גם; קאלהורא, קאלהורי, קאליהרו קאליהרי, קאליהארא, קאליפארא, קליפארי, קליפארה, וגם קאלווארי) הייתה משפחה יהודית ממוצא ספרדי בפולין.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת קלהורה · ראה עוד »

משפחת קוקיא

בית בנימין ורוזה קוקיה מאחורי בית טיכו משפחת קוֹקְיָא (נכתב גם קוקיה) היא אחת המשפחות העשירות והידועות בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת קוקיא · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: תורה ומשקה חריף · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשרד החינוך · ראה עוד »

משל העבד שלא מחל

חלון ויטראז' בכנסייה הסקוטית במלבורן מראה את מחילת החוב הראשונית לעבד, ואת עונשו הסופי של העבד שלא מחל. משל העבד שלא מחל (הידוע גם כ"משל העבד כפוי הטובה", או "משל העבד חסר הרחמים", או "משל העבד הרע" אין לבלבל אותו עם משל שני בעלי החוב) הוא אחד ממשלי ישו המופיע בבשורה על פי מתי.

חָדָשׁ!!: תורה ומשל העבד שלא מחל · ראה עוד »

משל התאנה ללא פרי

תחריט של יאן לאוקן המתאר את המשל. משל התאנה ללא פרי (אין לבלבל אותו עם משל ניצני עץ התאנה), הוא אחד ממשלי ישו אשר מופיע בבשורת לוקס י"ג 6–9.

חָדָשׁ!!: תורה ומשל התאנה ללא פרי · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה · ראה עוד »

משה מאיר פראג

הרב משה מאיר הלוי פראג (י"א בשבט תרפ"ו, 26 בינואר 1926 – י"ב בתמוז תשס"ג, 12 ביולי 2003) היה ראש כולל שומרי החומות בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה מאיר פראג · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).

חָדָשׁ!!: תורה ומשה מקוצי · ראה עוד »

משה אריה מירקין

בקשת הצטרפותו של מירקין לקבוצת הרכישה של מקימי רמת גן, 1922 משה אריה מירקין (י"ט בטבת תרנ"ז, 24 בדצמבר 1896, פוצ'פ, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י' בתמוז תשכ"ד, יוני 1964, רמת גן) היה מחנך וסופר ישראלי, חוקר ספרות חז"ל, מחבר הפירוש המנוקד והמבואר למדרש רבה על התורה ב-11 כרכים, וממקימי העיר רמת גן.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה אריה מירקין · ראה עוד »

משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה נרבוני

ר' משה בן מאיר או בן יהושע, מכונה "הנרבוני" ע"ש מושבו בעיר נרבון.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה נרבוני · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה ריישר · ראה עוד »

משה שמואל גלזנר

הרב משה שמואל גלזנר (כ"א באדר א' תרט"ז, 27 בפברואר 1856 – כ"ב בתשרי תרפ"ה, 19 באוקטובר 1924) היה מרבני טרנסילבניה, שימש כרב הקהילה האורתודוקסית של קלויזנבורג.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה שמואל גלזנר · ראה עוד »

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז, 1807 – א' בשבט ה'תרל"ט, 1879) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה שיק · ראה עוד »

משה טייטלבוים (ישמח משה)

ציון הישמח משה והרבנית רבי משה טייטלבוים (ה'תקי"ט 1758 − כ"ח בתמוז ה'תר"א, 1841) היה הרב של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה טייטלבוים (ישמח משה) · ראה עוד »

משה חפץ

רבי משה חפץ היה רב, מחבר ומשורר יהודי שחי במאה ה-17 באיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה חפץ · ראה עוד »

משה בן מימון אלבאז

רבי משה בן מימון אלבאז (מכונה גם: רמב"ם אלבאז; המאה ה-16) היה רב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה בן מימון אלבאז · ראה עוד »

משה בן חביב

רבי משה בן רבי שלמה אבן חביב (תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה בן חביב · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה בר-אשר · ראה עוד »

משה בונם קרויס

הרב משה בונם קרויס (קראוס) (י"ז בתשרי ה'תרל"ז, 5 באוקטובר 1876 – י' בטבת ה'תרצ"ט, 1 בינואר 1939).

חָדָשׁ!!: תורה ומשה בונם קרויס · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

משה דוד ואלי

המצבה על קברו של רבי משה דוד וואלי רבי משה דוד ואלי (~1697 – 17 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה דוד ואלי · ראה עוד »

משה וולפסון

הרב משה וולפסון (לעיתים וואלפסאן נולד בשבט תרפ"ה, 1925) הוא משפיע חסידי אמריקאי וראש קהילות אמונת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה וולפסון · ראה עוד »

משה יצחק אשכנזי (טדסקי)

משה יצחק אשכנזי (טֶדֶסְקִי - Tedeschi, טריאסט, 6 ביוני 1821 – 17 ביוני 1898), היה מורה ומחנך, סופר, פרשן המקרא ומתרגם יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה יצחק אשכנזי (טדסקי) · ראה עוד »

משה יחיאל הלוי אפשטיין

הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר"ן 1889- תשל"א, 26 בינואר 1971) היה האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח (1968).

חָדָשׁ!!: תורה ומשה יחיאל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

משורה (יחידת מידה)

מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, ב "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה".

חָדָשׁ!!: תורה ומשורה (יחידת מידה) · ראה עוד »

משולם ברנדוין

הרב משולם זושא ברנדוין (נולד ב-1970) הוא ממייסדי וראש ישיבת "חדוות התורה", מחבר ספר גנא דפלפלי ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומשולם ברנדוין · ראה עוד »

משכב זכר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ומשכב זכר · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: תורה ומשיח · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: תורה ומשיח שקר · ראה עוד »

מתן (פירושונים)

__ללא_תוכן__ קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: תורה ומתן (פירושונים) · ראה עוד »

מתנות עניים

על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.

חָדָשׁ!!: תורה ומתנות עניים · ראה עוד »

מתתיה גרג'י

ר' מתתיה גרג'יתמונה להחלפה רבי מתתיה גרג'י (1842, הראת – 29 בנובמבר 1917, ירושלים) היה פוסק, פרשן מקרא ומשנה, כרוניקאי, וממנהיגי קהילת יהודי הראת בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ומתתיה גרג'י · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: תורה ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מתייהדים (נצרות)

מתייהדים (מיוונית: Ἰουδαΐζειν, בתרגום דליטש: לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים) הם נוצרים הסוברים כי קיים חיוב לשמור את התורה והמצוות ומנהגים יהודיים אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומתייהדים (נצרות) · ראה עוד »

מלאכת מבעיר

הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכת מבעיר · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלאכות שביעית

בציר ענבים מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכות שביעית · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ומלאכי · ראה עוד »

מלקות (הלכה)

מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.

חָדָשׁ!!: תורה ומלקות (הלכה) · ראה עוד »

מלח סדומית

מלח סדומית, בתערוכה "הנס והמגפה - ירושלים: גיליון רפואי" במוזאון מגדל דוד. מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח.

חָדָשׁ!!: תורה ומלח סדומית · ראה עוד »

מלחמת מדין

מלחמת מדין היא מלחמה המתוארת בתנ"ך אשר התרחשה בין עם ישראל לבין שבטי מדין, מעט לפני כניסת ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ומלחמת מדין · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: תורה ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מליקה

הדגמה של מליקה מליקה בהלכה היא חיתוך צוואר עוף מצד עורפו באמצעות ציפורן האגודל של כהן.

חָדָשׁ!!: תורה ומליקה · ראה עוד »

מטבע

מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

חָדָשׁ!!: תורה ומטבע · ראה עוד »

מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ומטה אהרן · ראה עוד »

מזכרת

דוכן מזכרות בלונדון מזכרת היא חפץ הנרכש או ניתן כמתנה לשם סימול הזכרונות המקושרים אליו.

חָדָשׁ!!: תורה ומזכרת · ראה עוד »

מחנה ישראל (מדבר סיני)

בית כנסת "אור תורה" בעכו. מחנה ישראל מחנה היה המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה על פי אלוהים לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומחנה ישראל (מדבר סיני) · ראה עוד »

מחנה ישראל (חב"ד)

בלאנק ישן של מחנה ישראל סמל של מחנה ישראל מחנה ישראל היא הזרוע הסוציאלית של תנועת חב"ד העולמית.

חָדָשׁ!!: תורה ומחנה ישראל (חב"ד) · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: תורה ומחזור תפילה · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: תורה ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מחזיר גרושתו

מחזיר גרושתו הוא כינוי הלכתי למי שגירש את אשתו בגט ולאחר מכן מבקש לשאתה בשנית.

חָדָשׁ!!: תורה ומחזיר גרושתו · ראה עוד »

מחבת

מחבת מפלדת אל-חלד מַחֲבַת היא כלי בישול.

חָדָשׁ!!: תורה ומחבת · ראה עוד »

מחיצה (הלכה)

בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »

מחיקת השם

שם השם שנמחק בריסוס גרפיטי בידי אנטישמים על אנדרטה לזכר השואה בעיר אוסטי נד לבם, צ'כיה מחיקת השם הוא איסור הלכתי למחוק את אחד משבעת שמותיו הקדושים של הקב"ה.

חָדָשׁ!!: תורה ומחיקת השם · ראה עוד »

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

חָדָשׁ!!: תורה ומבנה בית המקדש · ראה עוד »

מבצעי הרבי מחב"ד

עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: תורה ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.

חָדָשׁ!!: תורה ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מגדה ואנדרה טרוקמה

אנדרה טרוקמה (בצרפתית: André Trocmé; 7 באפריל 1901 – 5 ביוני 1971) היה כומר בעיירה הצרפתית הפרוטסטנטית לה שמבון-סור-ליניון, אשר דרבן את קהילתו להחביא פליטים יהודים מהשואה, בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה ומגדה ואנדרה טרוקמה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילת המקדש · ראה עוד »

מגילה

ספר תורה על פי כללי ההלכה הוא מגילה הכתובה בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם מגילה היא רצועה ארוכה של פפירוס נייר או יריעת קלף מגולגלת שעליה נכתבו סימני כתב ואיורים בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילה · ראה עוד »

מגילות משה

מגילות משה (ערבית: صحف موسى, תעתיק מדויק: צֻחֻף מוּסא) הם לכאורה כתבי קודש קדומים אשר הוזכרו פעמיים בקוראן.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילות משה · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: תורה ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מדרש אבכיר

מדרש אבכיר הוא חיבור מדרשי על ספרי התורה, בראשית ושמות.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש אבכיר · ראה עוד »

מדרש פטירת משה

מדרש פטירת משה הוא אחד מהמדרשים הקטנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש פטירת משה · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרש שם

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש שם · ראה עוד »

מדרש שכל טוב

מדרש שֵׂכֶל טוב הוא פירוש על התורה שחיבר רבי מנחם בן שלמה.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש שכל טוב · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מדרש בית זלכה

מתלמידי הרב עבדאללה סומך אשר למדו במדרש בית זלכה ושמשו ברבנות, במשרות רשמיות. מימין לשמאל: החכם יחזקאל משה הלוי, החכם אברהם הלל, הרב יצחק מג'לד, רבי דוד פאפו, הרב ששון שמוחה, חכם משה שמאש, הרב עזרא אדם והרב עזרא דנגור. מדרש בית-זלכה (מדרש אבו מנשי), היה בית מדרש מרכזי בבגדאד, המפורסם ביותר בארצות המזרח מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, ממנו יצאו רבני בגדאד הגדולים של הדורות האחרונים, ובו השתלמו רבנים מתפוצות המזרח.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש בית זלכה · ראה עוד »

מדרש הביאור

מדרש הביאור (אלביאן) הוא מדרש תימני על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילות אסתר ואיכה, שחיבר בשנת 1441 הרב סעדיה בן דוד אלד'מארי.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש הביאור · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרש הגדול · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: תורה ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: תורה ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: תורה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהרי סותאל

מֶהַרי סותאל, או מהרי בן סותאל (על שם אביו), הידוע יותר בכינוי אבא מהרי, הוא שמו של מלקוסה, נזיר יהודי, שחי ופעל באתיופיה במהלך המאה ה-19, ושימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת ביתא ישראל באזור קולה ווגרה: אבא מהרי הקדיש את חייו לשימור היהדות ושלמות קהילת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומהרי סותאל · ראה עוד »

מוצא ביתא ישראל

ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »

מור (בושם)

עץ המור מור, בתערוכה "הנס והמגפה, ירושלים: גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. גבישי מור מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.

חָדָשׁ!!: תורה ומור (בושם) · ראה עוד »

מור בלאגי

מור בלאגי (במקור מוריץ בלוך, בהונגרית: Ballagi Mór; אינוץ, 18 במרץ 1815 – בודפשט, 1 בספטמבר 1891), היה תאולוג, בלשן, יועץ מלכותי, ממוצא יהודי-הונגרי, שהמיר את דתו לקלוויניזם פרופסור ב"אוניברסיטה הקלוויניסטית התאולוגית של פשט", שופט במועצה הקלוויניסטית באזור הדנובה, מראשי הכנסייה הקלוויניסטית בבודפשט, חבר בוועדת של הבירה בודפשט, החבר היהודי הראשון (עוד בטרם המיר את דתו) ב.

חָדָשׁ!!: תורה ומור בלאגי · ראה עוד »

מורן קורס

מורן קורס, 2023 מורן קורס (נולדה ב-17 בדצמבר 1983; י"א בטבת ה'תשמ"ג) היא אשת תקשורת, סופרת ומנחת טלוויזיה ודיגיטל בערוץ הידברות, מרצה, מנחת כנסים וסדנאות, מטפלת רגשית ויועצת זוגית.

חָדָשׁ!!: תורה ומורן קורס · ראה עוד »

מורה נבוכי הזמן

מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: תורה ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: תורה ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מוריס יעקב רפאל

הרב מוריס יעקב רפאל (באנגלית: Morris Jacob Raphall, 3 בספטמבר 1798 - 23 ביוני 1868) היה רב יהודי-אמריקני אורתודוקסי.

חָדָשׁ!!: תורה ומוריס יעקב רפאל · ראה עוד »

מושגי יסוד בקבלה

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית אשר לפי המסורת הועברה ממורה לתלמידיו למן האדם הראשון והיא עוסקת בעניינים רוחניים, אלוהיים, מופשטים מזמן מקום ותנועה, ולכך נדרשו המקובלים לשפה ייחודית, שבאמצעותה יעבירו הלאה את חכמת הנסתר שהשכל הפשוט אינו יכול להשיגה.

חָדָשׁ!!: תורה ומושגי יסוד בקבלה · ראה עוד »

מות אהרן הכהן

מותו של אהרן הכהן התרחש, כמתואר בתורה, ביום א' באב, בשנת הארבעים ליציאת מצרים, לפני שעם ישראל נכנס לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומות אהרן הכהן · ראה עוד »

מולאנא שאהין שיראזי

אסתר ואחשוורוש בגרסה מאוירת של "ארדשיר-נאמה" מהמאה ה-17 מולאנא שאהין שיראזי (בפרסית בת ימינו: مولانا شاهین شیرازی) היה משורר יהודי פרסי בן המאה ה-14, הנחשב לגדול משוררי יהדות פרס.

חָדָשׁ!!: תורה ומולאנא שאהין שיראזי · ראה עוד »

מוזיאון המקדש

מוזיאון המקדש (תערוכת כלי המקדש) מציג דגם של בית המקדש ובגדי כהונה וכלי המשכן אשר שוחזרו על ידי חוקרי מכון המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ומוזיאון המקדש · ראה עוד »

מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים

המקווה והמדרגות המובילים אליו המקווה היהודי בבישהיים תמונה להחלפה מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים (באנגלית: Bischheim Musée du bain rituel juif) הוא מוזיאון בעיירה בישהיים, הנמצאת במטרופולין של העיר שטרסבורג, בצפון מזרח צרפת.

חָדָשׁ!!: תורה ומוזיאון המקווה היהודי בבישהיים · ראה עוד »

מוזיאון יהדות איטליה והשואה

המוזיאון הלאומי ליהדות איטליה והשואה (באיטלקית: Museo Nazionale dell’Ebraismo Italiano e della Shoah) הוא מוזיאון הממוקם באיטליה המוקדש להיסטוריה ולשואה של יהודי איטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ומוזיאון יהדות איטליה והשואה · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: תורה ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מוחמד אסד

מוחמד אסד (בערבית ובאורדו: محمد اسد; נולד כלאופולד וייס; 12 ביולי 1900 – 20 בפברואר 1992) היה עיתונאי, דיפלומט, פעיל אנטי-ציוני וחכם דת מוסלמי.

חָדָשׁ!!: תורה ומוחמד אסד · ראה עוד »

מודרניזם אסלאמי

האסלאם המודרני הוא מונח המתאר סיטואציה הכוללת בתוכה זרם של הוגי דעות אסלאמיים מהמאה ה-19 שהיו מעוניינים להשיב את עמם לתור הזהב של האסלאם.

חָדָשׁ!!: תורה ומודרניזם אסלאמי · ראה עוד »

מודה במקצת

במשפט העברי, מודה במקצת, הוא נתבע המודה בנכונות חלק מטענתו של התובע.

חָדָשׁ!!: תורה ומודה במקצת · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: תורה ומודיעים · ראה עוד »

מוהר

מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה.

חָדָשׁ!!: תורה ומוהר · ראה עוד »

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

חָדָשׁ!!: תורה ומוהל · ראה עוד »

מכפילי פרסה

כף רגל של גמל מַכְפִּילֵי פַּרְסָה (שם מדעי: Artiodactyla) היא סדרה גדולה ומגוונת של יונקים פרסתנים הקרויים גם שסועי פרסה.

חָדָשׁ!!: תורה ומכפילי פרסה · ראה עוד »

מכשפה

דימוי המכשפה הרוכבת על מטאטא בכתב יד צרפתי מ-1451 מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף.

חָדָשׁ!!: תורה ומכשפה · ראה עוד »

מכללת אופקים

מכללת אופקים (נקראת גם סמינר אופקים) היא מכללה תורנית לבנות הממוקמת בעיר אופקים.

חָדָשׁ!!: תורה ומכללת אופקים · ראה עוד »

מכון הרב מצליח

מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.

חָדָשׁ!!: תורה ומכון הרב מצליח · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ומכילתא דברים · ראה עוד »

מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות

מי זאת עולה הוא ספר מאת הרב ניר מנוסי העוסק בדמויות נשיות בתורה, על פי פירושים מתחום הקבלה והחסידות.

חָדָשׁ!!: תורה ומי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות · ראה עוד »

מימון בן-עטר

הרב מימון בן-עטר (1867 – 1958) היה מחנך וחזן, רב בקהילה היהודית באלכסנדריה שבמצרים וחבר בית הדין שבה.

חָדָשׁ!!: תורה ומימון בן-עטר · ראה עוד »

מיאון

מיאון הוא מושג בהלכה היהודית שפירושו מחאת יתומה קטנה כנגד נישואיה מדרבנן שעל ידיו היא משתחררת מהנישואין ללא צורך בגט.

חָדָשׁ!!: תורה ומיאון · ראה עוד »

מים ראשונים

נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.

חָדָשׁ!!: תורה ומים ראשונים · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: תורה ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

חָדָשׁ!!: תורה ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיסים ביהדות

מערכת המיסים ביהדות עברה שינויים במשך הדורות, מ"מיסים" הניתנים מבחירה חופשית (וולונטריים) ועד למיסי חובה.

חָדָשׁ!!: תורה ומיסים ביהדות · ראה עוד »

מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה ומידת הביטחון · ראה עוד »

מידה כנגד מידה

מידה כנגד מידה (ידוע כ"עַיִן תַּחַת עַיִן") הוא עיקרון מוסרי, הנהגתי ומשפטי שהוא מהמובילים בתורה, ונחשב לעקרון יסוד בהבנת תורת הגמול במקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ומידה כנגד מידה · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

חָדָשׁ!!: תורה ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

מידות טובות

מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.

חָדָשׁ!!: תורה ומידות טובות · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: תורה ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיכאל רוזנק

מיכאל רוֹזְנַק (Rosenak; כ"ד כסליו תרצ"ג, 23 בדצמבר 1932 - ה' סיוון תשע"ג, 14 במאי 2013) היה פילוסוף של החינוך היהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ומיכאל רוזנק · ראה עוד »

מיכל הכהן

מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: תורה ומיכל הכהן · ראה עוד »

מיילס קאברדייל

מַיילְס קַאבֶרְדֵיל (באנגלית: Myles Coverdale, או גם Miles Coverdale; 1488 – 20 בינואר 1569) היה מלומד אנגלי, מתרגם הביבליה שהוציא לאור את התרגום המודפס הראשון לאנגלית של הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: תורה ומיילס קאברדייל · ראה עוד »

אמאוס ניקופוליס

מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית. משמאל נראה הקיר הדרומי של הכנסייה הצלבנית, אשר כללה רק חלק משטח קודמתה ניקופוליס במפת מידבא: הכיתוב מופיע בכחול על רקע לבן, מעל שורה של שמונה בתים במרכז התמונה אמאוס ניקופוליס (ביוונית: Εμμαούς Νικὀπολις; בלטינית: Emmaus Nicopolis; בערבית: عِمواس) הייתה עיר מחוז רומית-ביזנטית בשפלה, ששכנה בשוליו המזרחיים של עמק איילון, בסמוך ממזרח למחלף לטרון.

חָדָשׁ!!: תורה ואמאוס ניקופוליס · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: תורה ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אמנות יהודית

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ואמנות יהודית · ראה עוד »

אמציהו

אֲמַצְיָהוּ (במקרא נקרא גם: אֲמַצְיָה) היה מלך יהודה בין השנים 797 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ואמציהו · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: תורה ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אמה עברייה

ביהדות, אָמה עברייה היא נערה יהודייה שנמכרה לשפחה על ידי אביה.

חָדָשׁ!!: תורה ואמה עברייה · ראה עוד »

אמון (מלך יהודה)

אָמוֹן, מלך יהודה הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים (641 לפנה"ס – 642 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו.

חָדָשׁ!!: תורה ואמון (מלך יהודה) · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: תורה ואמימר · ראה עוד »

אם תעזבני יום יומים אעזבך

אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.

חָדָשׁ!!: תורה ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »

אנציקלופדיה לבית ישראל

האנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, המתאימה במיוחד לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.

חָדָשׁ!!: תורה ואנציקלופדיה לבית ישראל · ראה עוד »

אנקה (שרץ)

אֲנָקָה הוא אחד המינים המכונים בתורה "שרץ", אחד מאבות הטומאה.

חָדָשׁ!!: תורה ואנקה (שרץ) · ראה עוד »

אנרכיזם יהודי

אנרכיזם יהודי כולל ביטויים שונים של אנרכיזם בתוך הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ואנרכיזם יהודי · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: תורה ואנטישמיות · ראה עוד »

אנטיכריסט

תמונה של לוקאס קראנאך האב, שבה מוצג האפיפיור כאנטיכריסט, 1521 בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו.

חָדָשׁ!!: תורה ואנטיכריסט · ראה עוד »

אנומה אליש

אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.

חָדָשׁ!!: תורה ואנומה אליש · ראה עוד »

אסטריקס

אַסטֶריקס (בצרפתית: Astérix) היא סדרת ספרי קומיקס צרפתית, פרי עטו של הסופר היהודי-צרפתי רנה גוסיני ובאיוריו של אלבר אודרזו, שנוצרה בשנת 1959.

חָדָשׁ!!: תורה ואסטריקס · ראה עוד »

אסכטולוגיה

אֶסְכָטוֹלוֹגְיָה (מיוונית: ἔσχατος - אסכטוס פירושו "אחרון") או בשמה "תורת אחרית הימים", היא חלק מהתאולוגיה העוסק באירועי אחרית ימי העולם או באחרית ימיו של המין האנושי, שפעמים רבות מכנים אותו סוף העולם.

חָדָשׁ!!: תורה ואסכטולוגיה · ראה עוד »

אף ברי אותת

אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם.

חָדָשׁ!!: תורה ואף ברי אותת · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: תורה ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אפרים לוצאטו

"אלה בני הנעורים", לונדון 1768 אפרים לוצאטו (באיטלקית: Ephraim Luzzatto; 1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תורה ואפרים לוצאטו · ראה עוד »

אפיקורוס (יהדות)

אפיקורוס (כופר) מוזכר במשנה בתור מי שאין לו חלק לעולם הבא.

חָדָשׁ!!: תורה ואפיקורוס (יהדות) · ראה עוד »

ארנסט רנן

ארנסט רנן ז'וזף ארנסט רֶנָן (בצרפתית: Joseph Ernest Renan; 28 בפברואר 1823 – 2 באוקטובר 1892) היה פילוסוף, היסטוריון, פילולוג וארכאולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: תורה וארנסט רנן · ראה עוד »

ארנבת מצויה

ארנבת מצויה במנוסה, תת־המין ''Lepus capensis sinaiticus'', צולם בעזוז ארנבת מצויה מתת-המין ''Lepus capensis arabicus'' מאחורי שיח ברדלס אסייתי לאחר שלכד ארנבת מצויה, בצפון מזרח איראן ארנבת מצויה (שם מדעי: Lepus capensis) היא מין חיה ממשפחת הארנביים הנפוצה ברחבי דרום אסיה ואפריקה וגם בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וארנבת מצויה · ראה עוד »

ארנולד ארליך

ארנולד בוגומיל ארליך (Arnold Bogumil Ehrlich; השתמש בשם העט: שבתי בן יום טוב אבן בודד; 15 בינואר 1848, ולודבה (פולין) – 5 בנובמבר 1919, ניו רושל, מדינת ניו יורק) היה חוקר ופרשן מקרא יהודי אמריקאי, יליד פולין, שביקש להנגיש את ממצאי הארכאולוגיה והכלים הפילולוגיים-היסטוריים המודרניים לניתוח טקסטים לציבור הרחב במסגרת פירוש חדש לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וארנולד ארליך · ראה עוד »

ארץ זבת חלב ודבש

קצר.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ זבת חלב ודבש · ראה עוד »

ארץ הקודש

אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ (באנגלית: The Holy Land, בלטינית: Terra Sancta, בערבית: الأرض المقدسة או الديار المقدسة) הוא אזור הממוקם בין הים התיכון והגדה המזרחית של נהר הירדן, באופן מסורתי שם נרדף הן לארץ ישראל המקראית והן לארץ ישראל הפוליטית.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ הקודש · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל (יהדות)

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים נחלות שבטי ישראל מפת ארץ ישראל לפי רש"י, סריקת כתב היד מן הספרייה הבריטית באתר הספרייה הלאומית אורטליוס, 1570 מפה עתיקה של ארץ ישראל משנת 1729.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ ישראל (יהדות) · ראה עוד »

ארבע (דמות מקראית)

ארבע הוא שם של ענק המוזכר בספר יהושע כ"האדם הגדול בענקים" וכ"אבי הענק".

חָדָשׁ!!: תורה וארבע (דמות מקראית) · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: תורה וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארבע לשונות גאולה

ארבע לשונות של גאולה הן הביטויים שאומר הקב"ה למשה בספר שמות, המבטאים את שלבי גאולת עם ישראל משעבוד מצרים, כפי שבאו לידי ביטוי ביציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה וארבע לשונות גאולה · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תורה וארבע כוסות · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה בנים

עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934 מתוך הגדת פראטו, המאה ה-14 "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: תורה וארבעה בנים · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: תורה וארון קודש · ראה עוד »

ארי אלון

ארי אֵלון (נולד ב-1950) הוא סופר, מחנך ומרצה לפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וארי אלון · ראה עוד »

אריה ליב פרומקין

הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »

אריה לייב צינץ

תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה לייב צינץ · ראה עוד »

אריה לייב בקשט

הרב אריה לייב בקשט (תרע"ח – י"ד בטבת תשס"ד) היה ראש ישיבת "עטרת מרדכי" בדטרויט שבארצות הברית והעמיד אלפי תלמידים.

חָדָשׁ!!: תורה ואריה לייב בקשט · ראה עוד »

אש (אב נזיקין)

אש היא אחת מאבות הנזיקין.

חָדָשׁ!!: תורה ואש (אב נזיקין) · ראה עוד »

אש קודש

הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה.

חָדָשׁ!!: תורה ואש קודש · ראה עוד »

אשר רבי

אשר רבי (נולד ב-1946) הוא רוצח סדרתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה ואשר רבי · ראה עוד »

אשר וייס

הרב אשר זליג וייס (נולד בט' בניסן ה'תשי"ג, 25 במרץ 1953) הוא פוסק חרדי, מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה".

חָדָשׁ!!: תורה ואשר וייס · ראה עוד »

אשת חיל

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.

חָדָשׁ!!: תורה ואשת חיל · ראה עוד »

אשת יפת תואר

אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.

חָדָשׁ!!: תורה ואשת יפת תואר · ראה עוד »

אשו משום חציו

‏‏בהלכה היהודית, אִשּוֹ מִשּוּם חִצָּיו הוא עיקרון הלכתי שטבע האמורא רבי יוחנן, שמשמעותו היא שבראי ההלכה, פעולה של הצתת אש דומה לפעולה של יריית חץ, כלומר, התפשטות האש נחשבת לתוצאה ישירה מההצתה והיא ב הישירה של המצית.

חָדָשׁ!!: תורה ואשו משום חציו · ראה עוד »

את (מילת יחס)

טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.

חָדָשׁ!!: תורה ואת (מילת יחס) · ראה עוד »

את והב בסופה

את וָהֵב בסופה הוא ניב מקראי-חז"לי המשמש כהצהרה כי למרות חילוקי דעות חריפים בלימוד התורה, ניתן להישאר בידידות.

חָדָשׁ!!: תורה ואת והב בסופה · ראה עוד »

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: תורה ואתה בחרתנו מכל העמים · ראה עוד »

אתיופיה (מיתולוגיה)

Macrobians, הנקראים כך על שום אריכות החיים שלהם. אתיופיה העתיקה (ביוונית: Αἰθιοπία, תעתיק מדויק: איתיופיה) מופיעה לראשונה כמונח גאוגרפי במסמכים קלאסיים בהתייחס לאזור הנילוס העליון, כמו גם לאזורים מסוימים דרומית למדבר סהרה.

חָדָשׁ!!: תורה ואתיופיה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אל מאד נעלה

אֵל מְאֹד נַעֲלָה הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה אשקר הכהן, ממשוררי חלב.

חָדָשׁ!!: תורה ואל מאד נעלה · ראה עוד »

אל המעיין (תנועה)

120x120 פיקסלים סניף אל המעיין ברמת החייל, תל אביב תנועת אל המעיין היא רשת חינוך בלתי פורמלי הפועלת בתחום החברתי והתורני בישראל, בפרט ביישובי הפריפריה ובמושבים.

חָדָשׁ!!: תורה ואל המעיין (תנועה) · ראה עוד »

אלמנות

"ולנטין ממילן מבכה את מות בעלה, הדוכס מאורליאן" מעשי ידי פלורי-פרנסואה רישאר. דיוקן של אלמנה משנת 1585 אלמנוּת היא מעמדו האישי של מי שבן-זוגו נפטר.

חָדָשׁ!!: תורה ואלמנות · ראה עוד »

אלנה קגן

אלנה קגן (בהגייה אמריקאית: קייגן; באנגלית: Elena Kagan; נולדה ב-28 באפריל 1960) היא משפטנית יהודייה-אמריקאית, המכהנת מאז אוגוסט 2010 כשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ואלנה קגן · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר מגרמייזא

רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: תורה ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »

אלעזר הכהן הגדול

אלעזר היה כהן גדול יהודי (260 - 245 לפנה"ס) בימי בית שני.

חָדָשׁ!!: תורה ואלעזר הכהן הגדול · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: תורה ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלקנה (דמות מקראית)

אלקנה ושתי נשותיו, איור משנת 1430 לערך. ציור באוטרכט שבהולנד. אֶלְקָנָה בן יְרֹחָם, מרמתיים צופים, דמות מקראית מתקופת השופטים, אביו של שמואל הנביא ונשוי לשתי נשים - חנה ופנינה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלקנה (דמות מקראית) · ראה עוד »

אלטער בחור

אלטער בחור (מיידיש: אלטער בחור (נהגה: אַלטֶר בּוֹחֶר), או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית.

חָדָשׁ!!: תורה ואלטער בחור · ראה עוד »

אלחנן (חנה) הלברשטאם

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ.

חָדָשׁ!!: תורה ואלחנן (חנה) הלברשטאם · ראה עוד »

אלדד ומידד

אֶלְדָּד וּמֵידָד הם שתי דמויות מקראיות המוזכרות בפרשת בהעלותך שבספר במדבר בתורה (-כ"ט).

חָדָשׁ!!: תורה ואלדד ומידד · ראה עוד »

אלון מורה (אתר מקראי)

עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 200px אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה הוא אתר מקראי או עץ אלון או אלה, שהיה בסמוך לשכם המקראית (שהוצע לזהותה בתל בלטה ששמה נגזר אולי מהשם הלטיני: platanus, שמשמעו בעברית: אלון) המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ואלון מורה (אתר מקראי) · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלווים

האלווים (בטורקית: Alevilik, Anadolu Aleviliği, Kızılbaşlık) הם קבוצת דת אדוקה ותת-אתנית יוצאת-האסלאם המרוכזת בעיקר בטורקיה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלווים · ראה עוד »

אלכסאים

האלכסאים (ביוונית: ῾Ελκεσαιταί) היו כת יהודית-נוצרית שפעלה בארץ ישראל ובעבר הירדן מסוף המאה הראשונה עד תחילת המאה הרביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסאים · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר אייכנשטיין

רבי אֱלֶכְּסַנְדֶּר סֶנְדֶּר אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (ה'תק"ל - כ"א באב ה'תקע"ח) היה אדמו"ר חסידי, אבי חסידות קומרנה.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר סנדר אייכנשטיין · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר שור

אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר סנדר שור · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אלכסנדר זושא פרידמן

הרב אלכסנדר זושא פרידמן (א' באב ה'תרנ"ז, 1897 - ה' - י"ב בחשון ה'תש"ד, 1943) ב"ר אהרן יהושע, היה תלמיד חכם, מחנך, מנהיג ציבור ועיתונאי, התפרסם בזכות חיבורו 'מעינה של תורה'.

חָדָשׁ!!: תורה ואלכסנדר זושא פרידמן · ראה עוד »

אלימות מינית בזמן מלחמה

אלימות מינית בזמן מלחמה היא אונס או תקיפה מינית אחרת המבוצעת על ידי לוחמים במהלך מלחמה או כיבוש צבאי כלפי הצד הנכבש.

חָדָשׁ!!: תורה ואלימות מינית בזמן מלחמה · ראה עוד »

אלימות נגד להט"ב

לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) חווים לעיתים אלימות המכוונת כלפי מיניותם או זהותם המגדרית.

חָדָשׁ!!: תורה ואלימות נגד להט"ב · ראה עוד »

אליאס שקור

אליאס שקור (בערבית: إلياس شقّور; נולד ב-29 בנובמבר 1939) הוא תאולוג, מחנך ומנהיג דתי ערבי-ישראלי, מונה כארכיבישוף של העדה היוונית-קתולית (מלכיתים) בגליל ב-6 פברואר 2006 עד התפטרותו מתפקידו בתאריך 27 ינואר 2014 כשהוחלף על ידי הארכיבישוף ג'ורג' בקעוני, והיה הפלסטיני הראשון בתפקיד זה.

חָדָשׁ!!: תורה ואליאס שקור · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אליעזר ניצברג

הרב אליעזר ניצברג כריכת הספר דמשק אליעזר הרב אליעזר ניצברג (ה'תר"ט, 1849 – ה'תרצ"ה, 1935) מהזרם הליטאי, נחשב לאחד מגדולי דורו בתורה, בחריפות ובבקיאות.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר ניצברג · ראה עוד »

אליעזר קוגל

הרב אליעזר קוגל (כ"ד בטבת ה'תרפ"ד, 1 בינואר 1924, תל אביב – ז' בתשרי ה'תשפ"ג, 2 באוקטובר 2022, ירושלים) היה ראש ישיבת שבות עמי, מראשי התנועה להפצת תורה, עסק גם בלימוד תורה לעולים מחבר המדינות.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר קוגל · ראה עוד »

אליעזר שמחה וייס

הרב אליעזר שמחה וייס (נולד בשנת תש"י 1950) הוא רבו לשעבר של כפר הרא"ה, כמו כן כיהן כרב המועצה האזורית עמק חפר.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר שמחה וייס · ראה עוד »

אליעזר שלוסברג

אליעזר שלוסברג (נולד ב־29 ביוני 1956, כ' בתמוז תשט"ז) הוא פרופסור מן המניין לערבית המשמש כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר־אילן משנת 2017.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר שלוסברג · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליקים רוזנבלט

הרב אליקים גצל רוזנבלט (1933 – 27 במרץ 2019) היה רב אמריקאי אורתודוקסי, המייסד וראש ישיבה של ישיבת כתר תורה ברובע קווינס בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תורה ואליקים רוזנבלט · ראה עוד »

אלישע בעל כנפיים

אלישע בעל כנפיים הוא דמות המוזכרת בתלמוד הבבלי (מסכת שבת) בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס.

חָדָשׁ!!: תורה ואלישע בעל כנפיים · ראה עוד »

אלישע וישליצקי

הרב אלישע וישליצקי (כ"ז באדר ב' ה'תשי"ד, 2 במרץ 1954 – כ"ה בטבת ה'תשע"ט, 2 בינואר 2019) היה רב דתי לאומי, ממייסדי בית המדרש "מהו"ת", ממייסדי הגרעינים התורנים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואלישע וישליצקי · ראה עוד »

אליהו אורבך

ד"ר אליהו אורבך בן 75, חיפה 1957 ד"ר אליהו אורבך (בגרמנית: Elias Auerbach, 28 ביולי 1882, י"ב באב תרמ"ב, ריטְשֶנְוואלדֶה, חבל פוזנן, הקיסרות הגרמנית - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א, חיפה) היה הרופא היהודי "המלא" הראשון בחיפה.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו אורבך · ראה עוד »

אליהו שטרנבוך

הרב אליהו שטרנבוך (כ"ד בחשון ה'תרצ"ב, 4 בנובמבר 1931 - כ"א בתמוז ה'תשע"ז, 7 ביולי 2017) היה ראב"ד של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן שבבלגיה במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו שטרנבוך · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; י"ג באייר ה'תקפ"ג, 24 באפריל 1823 – ז' באדר א' תר"ס, 6 בפברואר 1900) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אליהו ברוך פינקל

הרב אליהו ברוך פינקל (י"ב בטבת ה'תש"ח, 25 בדצמבר 1947 – כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח, 31 במרץ 2008) היה מראשי ישיבת מיר בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו ברוך פינקל · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו ונביאי הבעל בכרמל

פסל אליהו הנביא בקרן הכרמל, במקום בו על פי המסורת התחולל העימות בין אליהו לנביאי הבעל. חיאל המסתתר בתוך המזבח החלול. בעל, שאחריו הורדו הנביאים לקִישׁוֹן ונשחטו בו אליהו ונביאי הבעל בכרמל (ידוע גם בשם מעמד הר הכרמל) הוא סיפור מקראי המתואר בספר מלכים א על עימות דתי־פולחני שאורגן על ידי אליהו נביא ה', בינו ובין 450 נביאי הבעל.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו ונביאי הבעל בכרמל · ראה עוד »

אליהו כי טוב

הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה ואליהו כי טוב · ראה עוד »

אז טרם נמתחו

אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: תורה ואז טרם נמתחו · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.

חָדָשׁ!!: תורה ואזהרות · ראה עוד »

אחמד אבן חנבל

אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני (בערבית: الاماماحمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني) (780–855), היה פוסק שריעה ותאולוג אסלאמי חשוב, ואבי האסכולה החנבלית, הנחשבת לאסכולה השמרנית ביותר מבין ארבע האסכולות באסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: תורה ואחמד אבן חנבל · ראה עוד »

אחרית הימים

קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.

חָדָשׁ!!: תורה ואחרית הימים · ראה עוד »

אחד מי יודע

אחד מי יודע, נוסח ספרדי (קורפו), תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966. אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תורה ואחד מי יודע · ראה עוד »

אבן משכית

איסור השתחוויה על אֶבֶן מַשְׂכִּית הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור להשתחוות על אבן, ואפילו לעבודת ה'.

חָדָשׁ!!: תורה ואבן משכית · ראה עוד »

אבא אושעיא איש טריא

קבר רבי אושעיא איש טיריא ליד פקיעין אבא אושעיא איש טריא היה אדם חסיד שחי בארץ ישראל, כנראה בתקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: תורה ואבא אושעיא איש טריא · ראה עוד »

אבאיודאיה

בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה עגור הכתר, סמלה של אוגנדה אַבָּאיוּדָאיָה (בלוגנדה: Abayudaya – יהודים, נקראת גם "אבא יהודה") היא קבוצה אתנית מגויירת במזרח אוגנדה המהווה את רוב יהדות אוגנדה.

חָדָשׁ!!: תורה ואבאיודאיה · ראה עוד »

אבר היוצא

אבר היוצא הוא איסור אכילה, שאסרה התורה על אבר של עובר בן פקועה שיצא מחוץ לבית הרחם לפני השחיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ואבר היוצא · ראה עוד »

אברהם מנחם

הרב אברהם (אהרן) מנחם (תר"נ, 1890 - ט' בתשרי תשמ"א, ספטמבר 1980) היה רבה של הקהילה היהודית בעקרא שבכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם מנחם · ראה עוד »

אברהם מנחם רפאפורט

אברהם מנחם בן יעקב הכהן רפאפורט (סביב 1520 – בערך 1596) היה רב, מלומד, רופא ופרשן שחי באיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם מנחם רפאפורט · ראה עוד »

אברהם אנקווה

רבי אברהם אנקאווא (ה'תקס"ז, 1807– ה'תרנ"א 1891) היה דרשן, ופוסק הלכה בולט, רבה של אלמעסכר שבאלג'יריה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אנקווה · ראה עוד »

אברהם אפשטיין

אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אפשטיין · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם פריצול

הרב אברהם בן מרדכי פריצול (או: אברהם פריסול. בלועזית: Farissol) – (נולד בשנת ה'רי"א או ה'רי"ב (1450–1451) באביניון שבצרפת, נפטר לא לפני שנת ה'רפ"ו (1526-1525) בפרארה שבאיטליה), היה איש אשכולות יהודי-איטלקי בן תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם פריצול · ראה עוד »

אברהם פון מאנשטיין

הברון אברהם בן אברהם (ארנסט אלברט אמיל) פון מאנשטיין (בגרמנית: Ernst Albert Emil von Mannstein; 19 במאי 1869 – 17 בינואר 1944) היה גר צדק גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם פון מאנשטיין · ראה עוד »

אברהם פירקוביץ'

אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »

אברהם שמשון אונדרוויזר

שלט רחוב אונדרוויזר באמסטרדם אברהם שמשון אונדרוויזר (בהולנדית: Abraham Samson Onderwijzer; 24 ביולי 1862 – 17 בנובמבר 1934) היה רב ראשי בהולנד, מתרגם התורה להולנדית ומייסד האיגוד המקצועי היהודי-הולנדי "בצלאל".

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם שמשון אונדרוויזר · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין סופר

הכתב סופר המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם שמואל בנימין סופר · ראה עוד »

אברהם שלום יהודה

אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »

אברהם שטרן (רב)

הרב אברהם שטרן (ניסן ה'תרמ"ד, 1884 – כ"ו בסיון ה'תש"ד, 17 ביוני 1944) היה מורה הוראה הונגרי ומחבר פורה שנספה בשואה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם שטרן (רב) · ראה עוד »

אברהם לנדא

רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם לנדא · ראה עוד »

אברהם חזן

הרב אברהם חזן (י"ז באלול תר"פ, 1 בספטמבר 1920 – כ"ג בניסן תשס"ג, 25 באפריל 2003) היה רב באלג'יריה, מרוקו, צרפת וישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם חזן · ראה עוד »

אברהם בן סוסאן

הרב אברהם בן סוּסאן (בן שוּשן), (שבט ה'תרי"ג, 1853 - כ"ו באלול ה'תש"א, 18 בספטמבר 1941) היה רב, דיין, מורה צדק וראש ישיבה בעיר דבדו וראש אבות בתי הדין בעיר מוגאדור שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בן סוסאן · ראה עוד »

אברהם בן דוד יצחקי

רבי אברהם בן דוד יצחקי (תכ"א, 1661 - י"ג בסיוון תפ"ט, 1729) היה הראשון לציון בשנים 1715–1722.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בן דוד יצחקי · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם בכר

אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - 23 בספטמבר 2004) היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בכר · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם דב אוירבך (טבריה)

הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935 – א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם דב אוירבך (טבריה) · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

אברהם יצחק לנאל

הרב אברהם יצחק לנאל (י' בתשרי ה'תרצ"ב, 1931 – כ"ג בשבט ה'תשע"ג, 3 בפברואר 2013) היה אב"ד רחובות ולאחר מכן חבר בית הדין הרבני הגדול.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם יצחק לנאל · ראה עוד »

אברהם יצחק ברזל

אליעזר יהודה פינקל, הרב נועם אלון, הרב אברהם יצחק ברזל, הרב ראובן הכסטר. הרב אברהם יצחק ברזל (י"ז בתמוז ה'תש"ה, 28 ביוני 1945 – י' באדר ה'תש"ף, 6 במרץ 2020) היה ראש ישיבת מיר ברכפלד.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם יצחק ברזל · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אבל

אשה מתאבלת על בעלה אבל הוא התגובה הרגשית האופיינית לאובדן.

חָדָשׁ!!: תורה ואבל · ראה עוד »

אבטליון (חיבור)

"אבטליון" הוא ספר שחובר על ידי אהרן בן וואלף (אהרן וולפסון-האלה) ויצא לאור בחודש ניסן תק"ן (1790), בברלין.

חָדָשׁ!!: תורה ואבטליון (חיבור) · ראה עוד »

אבוב (כלי לקלייה)

אבוב (גם: אביב) היה כלי ששימש לקלייה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ואבוב (כלי לקלייה) · ראה עוד »

אביעזרי פרנקל

אביעזרי זיגמונד פרנקל (נולד ב־7 ביוני 1929) הוא מחלוצי מדעי המחשב בישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע, הוגה פרויקט השו"ת, ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ומדוגלי השילוב בין מדע לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואביעזרי פרנקל · ראה עוד »

אביב

חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: תורה ואביב · ראה עוד »

אביבה גוטליב זורנברג

אביבה גוטליב זורנברג (נולדה במרץ 1944) היא פרשנית מקרא, דוקטור לספרות אנגלית.

חָדָשׁ!!: תורה ואביבה גוטליב זורנברג · ראה עוד »

אביגדור שפריצר

אביגדור שפריצֶר (בכתיב יידי: שפריצער; שמו הפרטי נכתב לעיתים אַוויגדער); 1898, אוהנוב, גליציה, אוסטריה – 1952, בואנוס איירס) היה מורה, סופר יידי, עורך, מחזאי ומשורר לילדים, ממטפחיה המסורים של ספרות ילדים יידית בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: תורה ואביגדור שפריצר · ראה עוד »

אביגדור בנש"ק

ד"ר אביגדור בנש"ק (נפטר בדצמבר 2019) היה פסיכולוג קליני ישראלי, מראשוני שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואביגדור בנש"ק · ראה עוד »

אביה בן ירבעם

במקרא, אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם היה בנו של ירבעם בן נבט מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואביה בן ירבעם · ראה עוד »

אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים ושלושה כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', לאנשים פרטיים ולכלל.

חָדָשׁ!!: תורה ואגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת קדושת ציון

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה חרדית השואפת לקדם אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל וכינון מדינה יהודית על פי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואגודת קדושת ציון · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: תורה ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדני המשכן

אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן.

חָדָשׁ!!: תורה ואדני המשכן · ראה עוד »

אהרן

אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן · ראה עוד »

אהרן מז'יטומיר

רבי אהרן מז'יטומיר (ה'תק"י-1750 בערך – ה'תקע"ז-1817 בערך) היה תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ומגדולי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן מז'יטומיר · ראה עוד »

אהרן חיות

אהרון חיות (19 במרץ 1878 – 6 בנובמבר 1971) היה תעשיין ואיש ציבור בירושלים, מחלוצי תעשיית הקמח בארץ ישראל, מייסד וראש בית הכנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן חיות · ראה עוד »

אהרן בכור אלחדיף

רבי אהרן בכור אלחדיף (מכונה "אב"א"; ה'תקצ"ה - ה'תרס"ט; 1835–1909) היה רב ושד"ר, שכיהן כרב הראשי והחכם באשי של טבריה וכרב הראשי לצפת.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן בכור אלחדיף · ראה עוד »

אהרן דוד שלזינגר

ממוזער אהרן דוד שלזינגר הוא סופר ישראלי-ארגנטינאי שכתב למעלה ממאה ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן דוד שלזינגר · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהרן יהודה ליב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק בכירי דגל התורה אצל הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן ("הגראי"ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 – כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרן יהודה ליב שטינמן · ראה עוד »

אהרון בן יוסף הרופא

אהרון בן יוסף היה רב קראי, פילוסוף, פרשן מקרא, פייטן והוגה דעות חשוב אשר חי במאה ה-13 בקרים ובקושטא.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרון בן יוסף הרופא · ראה עוד »

אהל מכון בניני

אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא פיוט המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות.

חָדָשׁ!!: תורה ואהל מכון בניני · ראה עוד »

אהל אל-כתאב

אַהְל אל-כִּתַאבּ (בערבית: أهل الكتاب; תעתיק מדויק: אהל אלכתאב), "אנשי הספר", הוא מונח באסלאם המתייחס ליהודים, לנוצרים ולצאבִּאים, ולפעמים גם לבני דתות אחרות כמו הזורואסטרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואהל אל-כתאב · ראה עוד »

אהבה

כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.

חָדָשׁ!!: תורה ואהבה · ראה עוד »

אהוד פוקס

אהוד פוקס (1946 - 31 בדצמבר 2015) היה מרצה באוניברסיטת בן-גוריון, בעל דוקטורט בתחום קבלת החלטות – נגזרת מתורת המשחקים, יושב ראש מועצת המנהלים של קבוצת הברום, חבר בהנהלה הבכירה של קונצרן כימיקלים לישראל וסופר מדע פופולרי.

חָדָשׁ!!: תורה ואהוד פוקס · ראה עוד »

און (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה ואון (פירושונים) · ראה עוד »

אומניפוטנטיות

אוֹמְנִיפּוֹטֶנְטִיּוּת (בלטינית: Omnipotens, מילולית "כל הכוח"), בעברית יכולת-כול, היא תכונה של מי שיש לו כוח אבסולוטי, בלתי נדלה וללא גבולות.

חָדָשׁ!!: תורה ואומניפוטנטיות · ראה עוד »

אונאת דברים

אונאת דברים היא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, האוסרת לגרום צער לאדם על ידי דיבור שיפגע בו.

חָדָשׁ!!: תורה ואונאת דברים · ראה עוד »

אונאת הגר

איסור אונאת הגר כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה על פגיעה מילולית או כספית בגר.

חָדָשׁ!!: תורה ואונאת הגר · ראה עוד »

אוננות

איור של אישה מאוננת, מאת גוסטב קלימט, 1913 איור של גבר מאונן אוֹנָנוּת היא פעולה מינית עצמית, שבדרך כלל אין מעורבים בה בני זוג או אנשים נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ואוננות · ראה עוד »

אונס נערה (הלכה)

אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה אשר המבצעו נענש בחיובו לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף, ובחובתו לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ומניעת הזכות לגרש את אנוסתו לעולם. על פי ההלכה, על מנת שהאישה תחשב כאנוסה, על הנאנסת לצעוק ולקרוא לעזרה בזמן האונס, אם המעשה היה במקום שאפשר שאחרים ישמעו את צעקותיה (בעיר). במידה ולא צעקה, ההלכה מגדירה את היחסים כיחסי מין בהסכמה, גם במידה והאישה הנאנסת נשואה. במקרה כזה תחשב נערה בתולה כמפותה.

חָדָשׁ!!: תורה ואונס נערה (הלכה) · ראה עוד »

אונקלוס

אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: תורה ואונקלוס · ראה עוד »

אופה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ואופה (פירושונים) · ראה עוד »

אור

אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).

חָדָשׁ!!: תורה ואור · ראה עוד »

אור שרגא

מולא אור שרגא (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד, 1793) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תורה ואור שרגא · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אורתודוקסיה (אידאולוגיה)

אורתודוקסיה (ביוונית עתיקה: ὀρθοδοξία; באופן מילולי: "דעה ישירה/נכונה") היא עמדה אידאולוגית או דתית, שתומכת בהשקפה הקיימת והמקובלת נגד אחרות.

חָדָשׁ!!: תורה ואורתודוקסיה (אידאולוגיה) · ראה עוד »

אורתודוקסיה פתוחה

אורתודוקסיה פתוחה הוא מונח שנטבע בשנת 1997 על ידי הרב אבי וייס, לתאר תנועה ביהדות המדגישה פתיחות אינטלקטואלית, רוחניות, דאגה לכל היהודים, ומתן תפקיד דתי נרחב יותר לנשים.

חָדָשׁ!!: תורה ואורתודוקסיה פתוחה · ראה עוד »

אורות התורה

הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: תורה ואורות התורה · ראה עוד »

אורולוגיה

מבנה הכליה אורולוגיה (מיוונית: οὖρον, "שתן", λογία, "תורה") היא ענף ברפואה המתמקד במחלות מערכת השתן (בזכר ובנקבה) ובמערכת הרבייה הזכרית החופפת למערכת השתן.

חָדָשׁ!!: תורה ואורולוגיה · ראה עוד »

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.

חָדָשׁ!!: תורה ואורים ותומים · ראה עוד »

אורית

קריאה מספר האוריתאורית (בגעז: ኦሪት; עברית: "חוק", "תורה") הוא שמם של שמונת הספרים הראשונים בביבליה של הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית ובמצהף קדוס של ביתא ישראל, הכוללים את חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות.

חָדָשׁ!!: תורה ואורית · ראה עוד »

אוריינות

שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, ובמשמעותה המרחיבה אל מעבר למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, היא היכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואוריינות · ראה עוד »

אורייתא

#הפניה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ואורייתא · ראה עוד »

אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך

ע' ו-ד' גדולות בקריאת שמע ל' גדולה בפרשת נצבים אותיות גדולות וקטנות (בארמית: אותיות רבתיות וזעירות) הן אותיות שעל פי המסורה נכתבות בגודל גופן שונה משאר האותיות בתנ"ך - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האותיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.

חָדָשׁ!!: תורה ואותיות גדולות וקטנות בתנ"ך · ראה עוד »

אולפן

מקור המילה אולפן בארמית, משמעותה: מקום לימוד.

חָדָשׁ!!: תורה ואולפן · ראה עוד »

אולפנא ע"ש הרב שאולי אשדוד

האולפנא על שם הרב משה כהן שאולי באשדוד היא אולפנא תורנית מדעית.

חָדָשׁ!!: תורה ואולפנא ע"ש הרב שאולי אשדוד · ראה עוד »

אוגוסטו בואל

אוגוסטו בואל אוגוסטו בואל (בפורטוגזית: Augusto Boal; 16 במרץ 1931 - 2 במאי 2009) היה במאי, מחזאי ותאורטיקן ברזילאי תחום התיאטרון.

חָדָשׁ!!: תורה ואוגוסטו בואל · ראה עוד »

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.

חָדָשׁ!!: תורה ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »

אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות

אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »

איסור

איסור הוא הגבלה המוטלת על ביצוע פעולה כל שהיא.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור · ראה עוד »

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב זכר · ראה עוד »

איסור משכב בהמה

איסור משכב בהמה הוא מצוות לא תעשה מן התורה, האוסרת קיום יחסי מין בין אדם לבהמה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור משכב בהמה · ראה עוד »

איסור נישואים עם שתי אחיות

איסור נישואי שתי אחיות הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור נישואים עם שתי אחיות · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש בראש פרוע

האיסור לכהן להיכנס למקדש ולעבוד את עבודת הקרבנות בראש פרוע, הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה אסור לכהן לעבוד במשכן או במקדש בעודו עם שיער מגודל.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור עבודה במקדש בראש פרוע · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים

האיסור לכהן להיכנס למקדש ולעבוד את עבודת הקרבנות בבגדים קרועים הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה אסור לכהן לעבוד במשכן או במקדש כשבגדיו קרועים.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור עבודה במקדש בבגדים קרועים · ראה עוד »

איסור ריבית (הלכה)

איסור ריבית הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא על מתן או קבלת תמורה על הלוואה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור ריבית (הלכה) · ראה עוד »

איסור ריבית בדת

איסור ריבית בדת הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור ריבית בדת · ראה עוד »

איסור שוחד

איסור שוחד הוא מצוות לא תעשה מהתורה על קבלת שוחד בידי הדיינים.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור שוחד · ראה עוד »

איסור שינוי סדר התרומות והמעשרות

שינוי סדר התרומות והמעשרות נאסר בתורה במצוות לא תעשה, שנאמר:.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור שינוי סדר התרומות והמעשרות · ראה עוד »

איסור לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור לשון הרע · ראה עוד »

איסור טלטול בין רשויות היחיד

בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »

איסור גידול כלב רע

עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור גידול כלב רע · ראה עוד »

איסור הנאה

איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור הנאה · ראה עוד »

איסור הקמת מצבה

איסור הקמת מצבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה אסור להקים מצבה, כלומר מקום מכובד המשמש לפולחן.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור הקמת מצבה · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור והיתר · ראה עוד »

איסור ייחוד

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').

חָדָשׁ!!: תורה ואיסור ייחוד · ראה עוד »

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.

חָדָשׁ!!: תורה ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »

איפור קבוע

איפור קבוע הוא טכניקה קוסמטית של איפור המשתמשת בשיטות של קיעקוע - החדרת פיגמנט בעל צבע לעור באמצעות מחט.

חָדָשׁ!!: תורה ואיפור קבוע · ראה עוד »

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: תורה ואילפא · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיטלקים · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: תורה ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

איגוד עמלי התורה

"עמלי התורה – איגוד קהילות האברכים בארץ הקודש" הוא ארגון הפועל למען גיבוש ציבור האברכים החרדים-ספרדים בארץ ישראל ולמען הקמת וחיזוק קהילות.

חָדָשׁ!!: תורה ואיגוד עמלי התורה · ראה עוד »

איימי איילברג

הרַבָּה איימי איילברג (באנגלית: Amy Eilberg; נולדה ב-12 באוקטובר 1954, פילדלפיה, פנסילבניה) היא האישה הראשונה שהוסמכה לרבנות ביהדות הקונסרבטיבית.

חָדָשׁ!!: תורה ואיימי איילברג · ראה עוד »

איילת השחר

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר הוא ביטוי בעברית שמקורו בתנ"ך, המתייחס לכוכב המופיע זמן מועט לפני זריחת השמש ומסמן את "האור הראשון של הבוקר".

חָדָשׁ!!: תורה ואיילת השחר · ראה עוד »

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: תורה ואיילונית · ראה עוד »

נמירוב

נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.

חָדָשׁ!!: תורה ונמירוב · ראה עוד »

נאמני תורה ועבודה

נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »

נסכים (קורבן)

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.

חָדָשׁ!!: תורה ונסכים (קורבן) · ראה עוד »

נסים אוחנה

שלט לזכר הרב אוחנה בבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ונסים אוחנה · ראה עוד »

נעשה ונשמע

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הוא ביטוי המופיע בספר שמות מפיהם של בני ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תורה ונעשה ונשמע · ראה עוד »

נעליים

נעליים חנות נעליים סוגים שונים של נעלי נשים רחוב עם נעליים תלויות בין הבתים. נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש, שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות, ולהגן על כף הרגל בימות הגשמים מפני הגשמים.

חָדָשׁ!!: תורה ונעליים · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: תורה ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי צבי הורוביץ

רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ (ו' בסיון ה'תק"כ, 1760 – י"א באייר ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ.

חָדָשׁ!!: תורה ונפתלי צבי הורוביץ · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפלאות

נפלאות הוא עלון שבת בן עשרות עמודים המכיל סיכומים משיעורי תורה והתוועדויות חסידיות של הרב יצחק גינזבורג.

חָדָשׁ!!: תורה ונפלאות · ראה עוד »

נפיל

נפילים הם יצורים מיתולוגיים מקראיים, בעלי גודל או צורה חריגה, שעל פי המסופר בפרק ו' של ספר בראשית ובכמה ממדרשי חז"ל אם מקבלים את התיאור כפשוטו, היו מלאכים או צאצאי זיווג של בני-אלוהים או מלאכים עם בנות אדם: "וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר ה', לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃".

חָדָשׁ!!: תורה ונפיל · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ונצרות · ראה עוד »

נקמה

נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוול, או למעשה כלשהו הנתפס ככזה.

חָדָשׁ!!: תורה ונקמה · ראה עוד »

נרש

נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: תורה ונרש · ראה עוד »

נשיאת מטרייה בשבת

כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.

חָדָשׁ!!: תורה ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »

נשיאי שבטי ישראל

נשיאי שבטי ישראל היו נשיאי השבטים במהלך נדודי בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ונשיאי שבטי ישראל · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: תורה ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן סליפקין

נתן סליפקין (נולד ב-25 ביוני 1975) הוא רב אורתודוקסי מוסמך, הידוע גם כ"רב של גן החיות".

חָדָשׁ!!: תורה ונתן סליפקין · ראה עוד »

נתן בוקובזה

הרב נתן חזקיהו בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י' בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: תורה ונתן בוקובזה · ראה עוד »

נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »

נתיבות שלום

נתיבות שלום היא סדרת ספרים שכתב הרב שלום נח ברזובסקי, מאדמו"רי סלונים.

חָדָשׁ!!: תורה ונתיבות שלום · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: תורה ונח · ראה עוד »

נחמן מהורדנקא

רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: תורה ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".

חָדָשׁ!!: תורה ונחמן קטופא · ראה עוד »

נחל אשכול

נחל אשכול הוא נחל המוזכר בתורה, בספר במדבר ובספר דברים, בסיפור שנים עשר המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ונחל אשכול · ראה עוד »

נחליאל

שילוט לנחליאל (מימין) נחליאל היא התנחלות בעלת אופי חרדי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין.

חָדָשׁ!!: תורה ונחליאל · ראה עוד »

נחותי

הנְחוּתֵי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי).

חָדָשׁ!!: תורה ונחותי · ראה עוד »

נבל ברשות התורה

ביהדות, נבל ברשות התורה הוא ביטוי המתאר אדם המקפיד על קיום מצוות התורה מבחינה פורמלית, אך התנהלותו סותרת את רוח התורה וזרה לכוונתהּ; אדם שעושה מעשי נבלה, ולשון החוק משמשת לו כעלה תאנה מוסרי.

חָדָשׁ!!: תורה ונבל ברשות התורה · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: תורה ונבואה · ראה עוד »

נביא שקר

ביהדות, נביא שקר הוא אדם שמתנבא בשם אלוהים דברים שלא שמע ממנו ועונשו על פי התורה עונש מוות.

חָדָשׁ!!: תורה ונביא שקר · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: תורה ונביאים · ראה עוד »

נגד הגליליים

נגד הגליליים (ביוונית: Κατὰ Γαλιλαίων; בלטינית: Contra Galilaeos), כלומר נוצרים, הוא חיבור פולמוסי יווני שנכתב על ידי הקיסר הרומי יוליאנוס, הידוע בכינויו "הכופר" בתקופת שלטונו הקצר (361–363).

חָדָשׁ!!: תורה ונגד הגליליים · ראה עוד »

נגישות בשבת

מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.

חָדָשׁ!!: תורה ונגישות בשבת · ראה עוד »

נדר

נֶדֶר הוא התחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי.

חָדָשׁ!!: תורה ונדר · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: תורה ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוסח שומרון

נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.

חָדָשׁ!!: תורה ונוסח שומרון · ראה עוד »

נורית שטדלר

נורית שטדלר נורית שְׁטַדלֶר (נולדה ב-1968) היא אנתרופולוגית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וראשת המחלקה.

חָדָשׁ!!: תורה ונורית שטדלר · ראה עוד »

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חָדָשׁ!!: תורה וניסוך המים · ראה עוד »

ניקו מיראלגרו

ניקו כריסטיאן מיראלגרו (באנגלית: Nico Cristian Mirallegro; נולד ב-26 בינואר 1991) הוא שחקן אנגלי.

חָדָשׁ!!: תורה וניקו מיראלגרו · ראה עוד »

ניקוד שומרוני

דוגמאות לניקוד שומרוני: למעלה המילה "ויאמר", למטה המילה "עבדים". הניקוד השומרוני הוא ניקוד המשמש בכתבי יד עתיקים של התורה בנוסחה השומרוני, וכן בכתבי יד של סידורי תפילה שומרוניים.

חָדָשׁ!!: תורה וניקוד שומרוני · ראה עוד »

נישואי תערובת ביהדות

נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.

חָדָשׁ!!: תורה ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »

נישואים של זוגות מאותו המין

250x250pxנישואים של זוגות מאותו המין (ידועים גם כנישואים חד-מיניים, נישואים גאים או נישואי להט"ב) הם נישואים של שני אנשים במערכת יחסים מאותו המין, שנחתמו בטקס אזרחי או דתי.

חָדָשׁ!!: תורה ונישואים של זוגות מאותו המין · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: תורה ונישואים בהלכה · ראה עוד »

ניבוי עתידות

רונות שימשו בעבר ומשמשות עד היום לניבוי עתידות ניבוי עתידות או חיזוי עתידות היא פעילות, המבוססת על יכולת מיסטית, שמטרתה לגלות מה צפוי להתרחש בעתיד.

חָדָשׁ!!: תורה וניבוי עתידות · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: תורה ונידה · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

חָדָשׁ!!: תורה וסמבטיון · ראה עוד »

סמיכת זקנים

בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.

חָדָשׁ!!: תורה וסמיכת זקנים · ראה עוד »

סנפיר

אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris:ש (1) קשת הזימיםש (2) מערכת קו הצדש (3) סנפיר הגב הקדמיש (4) סנפיר הגב האחוריש (5) חיבור הזנבש (6) סנפיר הזנבש (7) סנפיר השתש (8) איבר המפיק אור (פוטופור)ש (9) סנפיר הגחון (זוג) ש (10) סנפיר החזה (זוג) סנפירי זנב של דג טייר אוריינטלי המשתמש בסנפירים כדי שייפרסו על קרקעית הים. סנפיר הוא חלק ממערכת התנועה של חלק מבעלי החיים הימיים, בעיקר דגים וחלק מהיונקים הימיים.

חָדָשׁ!!: תורה וסנפיר · ראה עוד »

סנדלפון

סַנְדַּלְפוֹן (ביוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וסנדלפון · ראה עוד »

סעודת יתרו

סעודת יתרו היא סעודה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: תורה וסעודת יתרו · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: תורה וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספק טומאה

בהלכה, ספק טומאה הוא אחד מענפי הלכות הספיקות בהלכה, המתייחסים לספקות בהלכות טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תורה וספק טומאה · ראה עוד »

ספר ניצחון ישן

מהדורת ברויאר ספר ניצחון ישן, הוא ספר מסוגת ספרי ויכוח (ניצחון.

חָדָשׁ!!: תורה וספר ניצחון ישן · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: תורה וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וספר שמואל · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה וספר תורה · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה וספר זמנים · ראה עוד »

ספר ברוך

ספר ברוך הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וספר ברוך · ראה עוד »

ספר האמונות והדעות

אמונות ודעות, או הנבחר באמונות ובדעות (במקור בערבית: כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب الأمانات والاعتقادات, או כתאב אלמכ'תאר פי אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب المختار في الامانات والاعتقادات) שחיבר רב סעדיה גאון במאה העשירית הוא אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל שחוברו בימי הביניים, ונחשב לפורץ בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וספר האמונות והדעות · ראה עוד »

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

חָדָשׁ!!: תורה וספר האגדה · ראה עוד »

ספר הקנה

ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך לספרות הקבלה הקדם-לוריאנית.

חָדָשׁ!!: תורה וספר הקנה · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: תורה וספר התניא · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: תורה וספר החינוך · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: תורה וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יוסף המקנא

ספר יוסף המקנא הוא ספר מסוגת ספרי הפולמוס שנכתב על ידי יהודים במסגרת הפולמוס היהודי-נוצרי.

חָדָשׁ!!: תורה וספר יוסף המקנא · ראה עוד »

ספר יורייזן

ספר יוּרַיזֶן (אנגלית: The Book of Urizen) הוא אחד מספרי הנבואה הגדולים של הסופר האנגלי ויליאם בלייק.

חָדָשׁ!!: תורה וספר יורייזן · ראה עוד »

ספרא דצניעותא

סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: תורה וספרא דצניעותא · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרי הקודש של האסלאם

ספרי הקודש של האסלאם הם הספרים הכוללים, על פי המסורת האסלאמית, את דברו של אללה לשליחיו.

חָדָשׁ!!: תורה וספרי הקודש של האסלאם · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: תורה וספרייה תורנית · ראה עוד »

ספוקס

ספוקס (באנגלית Spooks; "מרגלים") היא סדרה מסוגת דרמת מתח בהפקת קודוס, חברת הפקות בריטית עצמאית, המשודרת בערוץ BBC הציבורי.

חָדָשׁ!!: תורה וספוקס · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: תורה וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: תורה וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סקילה (עונש מוות)

כיוון.

חָדָשׁ!!: תורה וסקילה (עונש מוות) · ראה עוד »

סרמד

סרמד קשאני (1590–1661), ידוע גם כמוחמד סעיד (בפרסית: سرمد), היה מיסטיקן פרסי מהמאה ה-17, משורר, וקדוש דתי בהודו, ממוצא יהודי וארמני.

חָדָשׁ!!: תורה וסרמד · ראה עוד »

סרבנות

סַרְבָנוּת, או אי־ציות, היא פעולה הננקטת על ידי אדם הנתון למרותו של מישהו אחר, ומסרב בכוונה, לפקודה או לצו חוקי.

חָדָשׁ!!: תורה וסרבנות · ראה עוד »

סלעם

סָלְעַם הוא מין המופיע ברשימות החרקים המותרים לאכילה בתורה, יחד עם הארבה.

חָדָשׁ!!: תורה וסלעם · ראה עוד »

סטרומטה

הסטרומטה או סטרומטאיס (ביוונית: Στρώματα, Στρωματεῖς, "מעשה טלאים"), שנקרא גם "קובץ מעורב", הוא השלישי בטרילוגיית החיבורים של קלמנס מאלכסנדריה (150–215 לספירה לערך) על החיים הנוצריים (השניים האחרים: "פרוטפטיקוס" – "הטפה אל היוונים", ו"פאידגוגוס"). קלמנס כינה את החיבור בשם זה, מכיוון שהוא עוסק במגוון עניינים גדול.

חָדָשׁ!!: תורה וסטרומטה · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: תורה וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סח'נין

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וסח'נין · ראה עוד »

סדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר הפרשיות בתפילין

התפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: תורה וסדר הפרשיות בתפילין · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: תורה וסופר · ראה עוד »

סופי צ'רניאק

ממוזער סופי צ'רניאק (6 באוקטובר 1889, י"א בתשרי תר"ן, מיינץ, גרמניה – 11 באוקטובר 1978, י' בתשרי תשל"ט, תל אביב, ישראל), הייתה עסקנית ציבורית וחברת, תל אביב, ממייסדי בית היתומים "אורה" (1938) בשכונת זיכרון מאיר, בני ברק, ממייסדי "" בבני ברק (25 בדצמבר 1957, ח' חנוכה, התשי"ח -), חברת הנהלת "אמונה" עד 1971.

חָדָשׁ!!: תורה וסופי צ'רניאק · ראה עוד »

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.

חָדָשׁ!!: תורה וסורא · ראה עוד »

סורת אל-קצץ

סורת אל-קצץ (בערבית: سورة القصص, "הסיפור" או "הסיפורים") היא הסורה ה-28 בקוראן.

חָדָשׁ!!: תורה וסורת אל-קצץ · ראה עוד »

סורת נוח

סורת נוח (בערבית: سورة نوح) היא סורה מספר 71 בקוראן, והיא מכילה 28 פסוקים המורכבים מ-227 מילים המורכבות מ-965 אותיות.

חָדָשׁ!!: תורה וסורת נוח · ראה עוד »

סודותיו של מורה הנבוכים

סודותיו של מורה הנבוכים הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2010.

חָדָשׁ!!: תורה וסודותיו של מורה הנבוכים · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: תורה וסוכות · ראה עוד »

סימני כשרות בבעלי חיים

בהלכה סימני כשרות בעלי חיים הם סימני היכר המובאים בתורה, שעל פיהם נקבע איזה בעל חיים מותר באכילה ואיזה אסור.

חָדָשׁ!!: תורה וסימני כשרות בבעלי חיים · ראה עוד »

סימוניזם

השמעוניים (ביוונית: Σιμωνιανοί) היו כת שפעלה מהמאה ה-2 ועד המאה ה-4 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה וסימוניזם · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: תורה וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיפורי התנ"ך

סיפורי התנ"ך הם טקסטים סיפוריים הכלולים בתנ"ך, בעיקר בתורה ובנביאים ראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה וסיפורי התנ"ך · ראה עוד »

סידי פרג' חלימי

הרב סידי פרג' חלימי (1876–1957) היה הרב הראשי של העיר קונסטנטין שבאלג'יריה במשך כ-60 שנה ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה וסידי פרג' חלימי · ראה עוד »

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (בראשי תיבות: עסמ"ב במספרים: 72, 63, 45, 52) הוא מושג בקבלה היהודית, שיסודו בארבע אפשרויות גימטריה במילוי לשם יהוה.

חָדָשׁ!!: תורה וע"ב ס"ג מ"ה ב"ן · ראה עוד »

עמנואל לוצאטי

סמל מוזיאון לוצאטי בג'נובה עמנואל לוצאטי (באיטלקית: Emanuele Luzzati, עמנואלֶה לוצאטי; 3 ביוני 1921 – 26 בינואר 2007) היה אמן רב-תחומי איטלקי ממוצא יהודי, אנימטור, מעצב תפאורה, צייר, בובנאי ומאייר ספרי ילדים.

חָדָשׁ!!: תורה ועמנואל לוצאטי · ראה עוד »

עמנואל וליקובסקי

עמנואל וליקובסקי (באנגלית: Immanuel Velikovsky, 10 ביוני 1895 – 17 בנובמבר 1979) היה רופא, היסטוריון חובב, וסופר יהודי רוסי - ארץ ישראלי - אמריקאי, שהתמחה בפסיכואנליזה.

חָדָשׁ!!: תורה ועמנואל וליקובסקי · ראה עוד »

עמק איילון

מנזר השתקנים שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס אנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני שלחמה בלטרון אתר ההנצחה "יד לשריון" עמק איילון הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה ועמק איילון · ראה עוד »

עמק שווה

עמק שווה הוא שמו של מקום פגישתם של אברהם ומלך סדום עם מלכי-צדק מלך שלם לאחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, והוא מזוהה בתורה עם עמק המלך:.

חָדָשׁ!!: תורה ועמק שווה · ראה עוד »

עמוד הענן

גלויה עם תיאור עמוד הענן על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן מיוחד שהיווה שליחו של האלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ועמוד הענן · ראה עוד »

עמיחי לאו-לביא

הרב עמיחי יהודה לאו-לביא (נולד ב-22 באפריל 1969, ה׳ אייר ה'תשכ״ט) הוא יזם חברתי, פעיל זכויות אדם ולהט"ב, רב קונסרבטיבי, מייסדה ומנהיגה הרוחני של קהילת לב-שול בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תורה ועמיחי לאו-לביא · ראה עוד »

עם הספר (להקה)

עם הספר (באנגלית: Amaseffer) היא להקת מטאל מתקדם ישראלית, השרה בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: תורה ועם הספר (להקה) · ראה עוד »

ענן בן דוד

בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי, הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.

חָדָשׁ!!: תורה וענן בן דוד · ראה עוד »

עקרון האי-החזרה

עקרון האי-החזרה (באנגלית: Non-refoulement) נועד להבטיח כי אדם הנמלט מרודפיו בארץ מוצאו, לא יוחזר בעל כורחו לידיהם.

חָדָשׁ!!: תורה ועקרון האי-החזרה · ראה עוד »

עקדת יצחק (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ועקדת יצחק (פירושונים) · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: תורה וערב פסח · ראה עוד »

ערוץ 7

הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה וערוץ 7 · ראה עוד »

ערוץ מאיר לילדים

ערוץ מאיר לילדים (מכונה גם ערוץ מאיר) הוא אתר אינטרנט הכולל תוכניות מקור חינוכיות וערכיות-דתיות לילדים מבית היוצר של מכון וערוץ מאיר.

חָדָשׁ!!: תורה וערוץ מאיר לילדים · ראה עוד »

ערכי הכינויים

ערכי הכינויים היא תורה קבלית שבמסגרתה תלו חכמי הקבלה משמעויות קבליות במילים מוכרות.

חָדָשׁ!!: תורה וערכי הכינויים · ראה עוד »

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וערכין (יהדות) · ראה עוד »

ערי

עֵרִ֥יראו אנציקלופדיה מקראית כרך ו הוא דמות מקראית, בנו החמישי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

חָדָשׁ!!: תורה וערי · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה וערי הלויים · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: תורה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: תורה ועשרה בטבת · ראה עוד »

עלי שור

ספר עֲלֵי שׁוּר הוא ספר הגות ומחשבה מפורסם, שיצא בשני חלקים בהפרש של 20 שנה בעילום שם.

חָדָשׁ!!: תורה ועלי שור · ראה עוד »

עלי הלוי בן אלחסן

עלי הלוי בן אלחסן היה חכם ופרשן מקרא קראי בן המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: תורה ועלי הלוי בן אלחסן · ראה עוד »

עלי הכהן

עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.

חָדָשׁ!!: תורה ועלי הכהן · ראה עוד »

עלילות דם בהיסטוריה הרומנית

עלילות דם נגד היהודים הופיעו בהיסטוריה הרומנית עם ריבוי האוכלוסייה היהודית במחוזות בהם חיו הרומנים.

חָדָשׁ!!: תורה ועלילות דם בהיסטוריה הרומנית · ראה עוד »

עלייה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה (פירושונים) · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: תורה ועלייה לתורה · ראה עוד »

עזרא עבאדי-שעיו

הרב עזרא עבאדי שעיו (ה'תר"ל, 1870 - ד' בשבט ה'תרצ"ט, 24 בינואר 1939) היה רב, פוסק הלכה ואב בית הדין הגדול בארם צובא.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא עבאדי-שעיו · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרא החיצוני

קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא החיצוני · ראה עוד »

עזרא יכין

עזרא "אלנקם" יכין (נולד ב-11 ביוני 1928) הוא סופר ישראלי, מלוחמי תנועת הלח"י ומנחיל מורשת קרב על פעילותו במחתרת ובמלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא יכין · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: תורה ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עזרת תורה (ארגון)

הרב יוסף אליהו הנקין, מנהל עזרת תורה תרפ"ה-תשל"ג עזרת תורה (מוכר גם כאגודת תומכי תורה; או כיום: עזרת תורה של אמריקה בישראל) הוא ארגון שהוקם למען רווחתם של בני הישיבות וסיוע להם בחייהם האישיים בעיקר בצד הכספי והכלכלי.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרת תורה (ארגון) · ראה עוד »

עזריאל אריאל

הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו ה'תשכ"ב, 27 בנובמבר 1961) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום 'אחווה' למדיניות חברתית יהודית ב"מרכז תורה ומדינה" ביישוב ניצן, פעיל בתנועת "בוחרים במשפחה" ועורך ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: תורה ועזריאל אריאל · ראה עוד »

עברי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: תורה ועברי (פירושונים) · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.

חָדָשׁ!!: תורה ועברים · ראה עוד »

עברית שומרונית

מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית ספר תורה שומרוני הכתוב בכתב שומרוני עברית שומרונית היא ניב של הלשון העברית הקדומה, העולה מן הנוסח השומרוני לתורה ומשמש את השומרונים לצרכים ליטורגיים.

חָדָשׁ!!: תורה ועברית שומרונית · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודת ה' · ראה עוד »

עבודת האל לשמה

עבודת האל לשמה הוא ביטוי יהודי-דתי המבדיל בין סוגים שונים של עבודת האל.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודת האל לשמה · ראה עוד »

עבודת ישראל

עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודת ישראל · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה (יהדות)

ביהדות, עבירה היא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר כל מה שמוגדר כעשייה נגד רצון ה'.

חָדָשׁ!!: תורה ועבירה (יהדות) · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: תורה ועבירה לשמה · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: תורה ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עומר (חקלאות)

אלומת שיבולים נאספת בשדה עומר (אפשר גם לקרוא בשם: עמר) הוא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, אלומה.

חָדָשׁ!!: תורה ועומר (חקלאות) · ראה עוד »

עומדים על כתפי ענקים

ננסים עומדים על כתפי ענקים או ננסים יושבים על כתפי ענקים (בלטינית: nanos gigantum humeris insidentes) היא מטפורה מערבית שמתייחסת להכרה בהישגים החשובים של העבר כבסיס להתקדמות האינטלקטואלית בהווה.

חָדָשׁ!!: תורה ועומדים על כתפי ענקים · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: תורה ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ועונג שבת · ראה עוד »

עופות

מיליון שנה לפני זמננו עופות (שם מדעי: Aves) היא מחלקה של בעלי חיים במערכת המיתרניים.

חָדָשׁ!!: תורה ועופות · ראה עוד »

עופות טמאים

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ועופות טמאים · ראה עוד »

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס

עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.

חָדָשׁ!!: תורה ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »

עול

שוורים ועליהם עול עול (בכתיב חסר: עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד.

חָדָשׁ!!: תורה ועול · ראה עוד »

עולם האצילות

עולם האצילות הוא, על פי תורת הקבלה (בעיקר זו של הזוהר), העליון מארבעת עולמות היסוד הרוחניים בהם מתגלה התורה לאדם כמהות או מדרגה אחרת; והבורא מתגלה בהם ברמת גילוי או היעלם אחרת כלפי הנברא.

חָדָשׁ!!: תורה ועולם האצילות · ראה עוד »

עובדיה ספורנו

רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno. נולד 1468, ה'רכ"ח או 1473, ה'רל"ג – נפטר בשנת 1549, ה'ש"ט) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.

חָדָשׁ!!: תורה ועובדיה ספורנו · ראה עוד »

עובדיה המון

דף מתוך מגילת רות עם פירושו של רבי עובדיה מברטנורא, בתוך חמשה חומשי תורה דפוס לבוב תרכ"ד עובדיה בן זכריה המון פעל במאה ה-16, והיה בן אחיו ותלמידו של רבי עובדיה מברטנורא פרשן המשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ועובדיה המון · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: תורה ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עכן בן כרמי

כוסקילת עכן, ציור מעשה ידי גוסטב דורה עָכָן בֶּן-כַּרְמִי, על פי המקרא, היה איש ממשפחת הזרחי משבט יהודה, שחי בתקופת כניסת בני ישראל לארץ ישראל בספר יהושע.

חָדָשׁ!!: תורה ועכן בן כרמי · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: תורה ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: תורה ועירוב חצרות · ראה עוד »

עיינות

עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.

חָדָשׁ!!: תורה ועיינות · ראה עוד »

פאות

דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ופאות · ראה עוד »

פאולוס

פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.

חָדָשׁ!!: תורה ופאולוס · ראה עוד »

פאי (סרט)

פאי (באנגלית: Pi, ביוונית: π) הוא מותחן פסיכולוגי סוריאליסטי משנת 1998.

חָדָשׁ!!: תורה ופאי (סרט) · ראה עוד »

פנקסי הראי"ה

מגיד פנקסי הראי"ה היא סדרת ספרים שבמסגרתה נדפסות מחברות הגותיות של הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: תורה ופנקסי הראי"ה · ראה עוד »

פנטלוגיה

פנטלוגיה (באנגלית: Pentalogy; מיוונית πεντα- penta-, "חמש" ו-λογία -logia, "לוגוס") היא יצירה, לרוב ספרותית, המחולקת במכוון לחמישה חלקים.

חָדָשׁ!!: תורה ופנטלוגיה · ראה עוד »

פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס קנטורוביץ

פנחס קנטורוביץ (ביידיש: קאנטאראוויטש; לעיתים קאנטאראוויץ; הושענא רבה תרכ"ז, 10 בספטמבר 1866 – ח' בכסלו תרפ"ח, 1 בדצמבר 1927) היה מחבר ספרי מדע פופולרי וספרי לימוד, מו"ל ומוכר ספרים יהודי ורשאי.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס קנטורוביץ · ראה עוד »

פנחס הורוביץ

הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס הורוביץ · ראה עוד »

פנחס הירשפרונג

הרב פנחס הירשפרונג (באנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 13 ביולי 1912 – כ"ז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים במקום.

חָדָשׁ!!: תורה ופנחס הירשפרונג · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: תורה ופסח · ראה עוד »

פסח שני

מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ופסח שני · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: תורה ופסוק · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: תורה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסי ביראות

באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").

חָדָשׁ!!: תורה ופסי ביראות · ראה עוד »

פסיקתא רבתי

פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.

חָדָשׁ!!: תורה ופסיקתא רבתי · ראה עוד »

פסיכופתולוגיה

פְּסִיכוֹפָּתוֹלוֹגְיָה או פְּסִיכוֹלוֹגְיָה אַבְּנוֹרְמָלִית היא ענף מחקר בפסיכולוגיה המתמקד בחקר דפוסי חשיבה, רגש והתנהגות החורגים מהנורמה ועשויות להצביע על הפרעה נפשית אצל האדם, ענף מחקר זה נמצא בתווך שבין הפסיכולוגיה לפסיכיאטריה.

חָדָשׁ!!: תורה ופסיכופתולוגיה · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.

חָדָשׁ!!: תורה ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פר העלם דבר של ציבור

פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

חָדָשׁ!!: תורה ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »

פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית

פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית (בהונגרית: Az IMIT-Izraelita Magyar Irodalmi Társulat Kiadványai) הייתה סדרה איכותית בעלת חיים ארוכים של ספרי יהדות בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית · ראה עוד »

פרסית יהודית

נזאמי בפרסית יהודית ספרייה הלאומית. פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרסית יהודית · ראה עוד »

פרץ הכהן

רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370) היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבם של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרץ הכהן · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשנות פנים מקראית

לפי השערת התעודות, ספרי התנ"ך עברו מספר סבבים של עריכה ספרותית עד לגיבוש הנוסחאות שלפנינו.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשנות פנים מקראית · ראה עוד »

פרשת עקב

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית שבחומש דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת עקב · ראה עוד »

פרשת ראה

| קודם.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת ראה · ראה עוד »

פרשת שופטים

חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת שופטים · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת האזינו

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת האזינו · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובא. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (גם פרשת ברכה) היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פרשת ויקרא

קצר.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת ויקרא · ראה עוד »

פרשת וילך

כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת וילך · ראה עוד »

פרשת יתרו

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת יתרו · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: תורה ופרת · ראה עוד »

פרחי הדגל

פרחי הדגל היא תנועת נוער חרדית בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ופרחי הדגל · ראה עוד »

פרג'י שוואט

רבי פרג'י שוואט (חי במאה ה-16) היה פייטן מרוקאי.

חָדָשׁ!!: תורה ופרג'י שוואט · ראה עוד »

פרדוקס הביצה והתרנגולת

מה קדם למה - הביצה או התרנגולת? פרדוקס הביצה והתרנגולת, הוא פרדוקס נושן בעל משמעות מטפורית: השאלה העומדת בבסיסו היא "מה הייתה קודם; הביצה או התרנגולת?".

חָדָשׁ!!: תורה ופרדוקס הביצה והתרנגולת · ראה עוד »

פרום (יידיש)

ברסלב ממאה שערים, ירושלים, 2011 פְרוּם (יידיש) היא מילה המתארת דבקות דתית יהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ופרום (יידיש) · ראה עוד »

פרוזבול

דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.

חָדָשׁ!!: תורה ופרוזבול · ראה עוד »

פרויקט רילקס עם אברהם פריד

רילקס הם שני אלבומי גרסאות כיסוי של הזמר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: תורה ופרויקט רילקס עם אברהם פריד · ראה עוד »

פרישה סמוך לווסת

מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.

חָדָשׁ!!: תורה ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »

פרישי מדברא

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרישי מדברא · ראה עוד »

פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה

פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה (או בשמה הספרותי: פריחא בת יוסף) הייתה משוררת יהודייה בת המאה ה-18 מצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: תורה ופריחא בת רבי אברהם בן אדיבה · ראה עוד »

פרייה ורבייה

פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ופרייה ורבייה · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: תורה ופשיטתא · ראה עוד »

פת שלימה

פת שלימה הוא סיפור קצר, בן עשרה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תורה ופת שלימה · ראה עוד »

פתחה נגשת

פתחה נגשת (בגעז: ፍትሐ ነገሥት, בעברית: "חוק המלכים") הוא ספר אשר נכתב במצרים במהלך 1240 על ידי הסופר הקופטי אבו אלפאדל אבן אלעסאל ('Abul Fada'il Ibn al-'Assal) בשפה הערבית שיותר מאוחר תורגם לשפת הגעז ונהפך לחוקה הרשמית של האימפריה האתיופית.

חָדָשׁ!!: תורה ופתחה נגשת · ראה עוד »

פליקס דניאל פינצ'ובר

פליקס דניאל פינצ'ובר (בגרמנית: Daniel Felix Pinczower; 29 במאי 1901 – 24 ביולי 1993) היה סופר, סוחר, ספורטאי ועיתונאי ספורט ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה ופליקס דניאל פינצ'ובר · ראה עוד »

פטר חמור

ביהדות פטר חמור הוא כינוי למצות עשה, לפיה מצווים לפדות את הוולד הבכור שנולד לאתון.

חָדָשׁ!!: תורה ופטר חמור · ראה עוד »

פטר דנוב

פטר קונסטנטינוב דנוב (בבולגרית Петър Константинов Дънов; 11 ביולי 1864, ניקולאבה, האימפריה העות'מאנית – 27 בדצמבר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פילוסוף ומורה רוחני בולגרי של כ-40,000 תלמידים להם העניק 8,200 הרצאות.

חָדָשׁ!!: תורה ופטר דנוב · ראה עוד »

פח (מתכת)

פח הוא מתכת שעובדה ליריעות דקות על ידי ריקוע או ערגול.

חָדָשׁ!!: תורה ופח (מתכת) · ראה עוד »

פדיון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ופדיון · ראה עוד »

פונטיוס פילאטוס

פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »

פועה רקובסקי

פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.

חָדָשׁ!!: תורה ופועה רקובסקי · ראה עוד »

פולמוס לביבה – אוזן המן

פולמוס לביבה – אוזן המן (באנגלית: Latke–Hamantash Debate) הוא פולמוס הומוריסטי בין אקדמאים שהתפלפלו על החשיבות היחסית והמשמעות של שני מאכלים מהמסורת היהודית – הלביבה, שנהוג לאכול בחג החנוכה, ואוזן המן, שנהוג לאכול בפורים.

חָדָשׁ!!: תורה ופולמוס לביבה – אוזן המן · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פוליגמיה

פּוֹלִיגַמְיָה (בעברית נִשּׂוּאֵי כֶּפֶל או רב-זוגיות) היא ריבוי בני זוג.

חָדָשׁ!!: תורה ופוליגמיה · ראה עוד »

פוליגמיה ביהדות

על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".

חָדָשׁ!!: תורה ופוליגמיה ביהדות · ראה עוד »

פוליגיניה

שלמה המלך נודע בשל הפוליגיניה המרובה שקיים: הוא נשא 700 נשים, ובנוסף היו לו 300 פילגשים פוליגיניה (ביוונית: "נשים רבות") היא מקרה פרטי של פוליגמיה, שבו מתקיימים יחסי נישואים בין גבר אחד למספר נשים באותה עת (לפחות שתיים).

חָדָשׁ!!: תורה ופוליגיניה · ראה עוד »

פוגרום קרקוב

פוגרום קרקוב מתייחס לאירועים האלימים שהתרחשו ב-11 באוגוסט 1945, בקרקוב שבפולין הכבושה בידי הסובייטים, אירועים שהביאו למותה של רוזה ברגר מירי כוחות הביטחון ופציעתם של חמישה אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ופוגרום קרקוב · ראה עוד »

פי החירות

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 פִּי הַחִירֹת - התחנה השלישית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ופי החירות · ראה עוד »

פינחס מנחם אלתר

רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »

פינחס פולונסקי

פינחס פולונסקי פינחס פולונסקי (ברוסית: Полонский Петр (Пинхас) Ефимович, נולד ב -11 בפברואר 1958, מוסקבה) הוא חוקר יהדות ישראלי, המפיץ את היהדות בקרב יהודים דוברי רוסית.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס פולונסקי · ראה עוד »

פינחס בן יהודה אלטשול

רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ופינחס בן יהודה אלטשול · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: תורה ופיקוח נפש · ראה עוד »

פירסינג

עגיל באוזן אישה אדיוואסית עם שלל תכשיטים אישה עם נזם ועגילים הרחבת השפה התחתונה ותנוכי האוזניים של אישה משבט המורסי באתיופיה פטמות של אישה צעירה משבט הקאבילים מורסי פירסינג (מ-Pierce, לנקב באנגלית; על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית נִזּוּם), הוא הליך קוסמטי בו מנוקב הגוף על מנת לענוד תכשיט.

חָדָשׁ!!: תורה ופירסינג · ראה עוד »

פירוש אברבנאל

פירוש אברבנאל על התורה, חלק מספרי הנביאים וספר דניאל, נכתב על ידי רבי יצחק אברבנאל, מראשי יהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש אברבנאל · ראה עוד »

פירוש רש"י לתורה

צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »

פירוש האבן עזרא

תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד

פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.

חָדָשׁ!!: תורה ופירושי התורה לרבי יהודה החסיד · ראה עוד »

פירות חולין

בול מועדים לשמחה ה'תשס"ז, המוקדש לסדר זרעים פירות חולין הם פירות שלא חלה עליהם אף אחת מן הקדושות ההלכתיות, החלות על פירות ותבואה, ודינם הוא חול ולא קודש.

חָדָשׁ!!: תורה ופירות חולין · ראה עוד »

פיתוי (הלכה)

מפתה על פי ההלכה הוא אדם ששידל בתולה פנויה לקיים איתו יחסי מין.

חָדָשׁ!!: תורה ופיתוי (הלכה) · ראה עוד »

פילומנוס

המרטיר פילומנוס (סופוקלס הסאפיס) מבאר יעקב (ביוונית גם Φιλούμενος Χασάπης; Φιλούμενος ο Κύπριος; או Φιλούμενος Ορουντιώτης; 15 באוקטובר 1913 – 29 בנובמבר 1979) היה נזיר וארכימנדריט במנזר באר יעקב בשכם, אשר נרצח על ידי יהודי לוקה בנפשו בשם אשר רבי ב-29 בנובמבר 1979.

חָדָשׁ!!: תורה ופילומנוס · ראה עוד »

פילוסופיה של החינוך

כיתה בטאיוואן בעת בוחן באנגלית. הפילוסופיה של החינוך עוסקת בשאלות כגון "מה היא מטרת החינוך?" ו"באילו דרכים ראוי לחנך?" רפאל, "אסכולת אתונה", מתאר את עולם ההשכלה היווני. פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, במטרותיו ובדרכי הפעולה שלו.

חָדָשׁ!!: תורה ופילוסופיה של החינוך · ראה עוד »

פייטל היינה אפרים

ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ופייטל היינה אפרים · ראה עוד »

צמאה נפשי

"צָמְאָה נַפְשִׁי" הוא פיוט שכתב אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תורה וצמאה נפשי · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: תורה וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: תורה וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צמיד פתיל

בהלכות טומאה וטהרה, צמיד פתיל הוא כלל יסוד, שנאמר בתורה בפרשת חוקת: הפסוק, המדבר אודות כלים המצויים באוהל המת, קובע כי כל כלי שאין סגור בצמיד פתיל הסוגר את פתחו לגמרי, נטמא יחד עם כל אשר בתוכו.

חָדָשׁ!!: תורה וצמיד פתיל · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: תורה וצאינה וראינה · ראה עוד »

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

חָדָשׁ!!: תורה וצניעות (יהדות) · ראה עוד »

צפנים בתנ"ך

בנוסף לעיסוק הישיר בהבנת הטקסט התנ"כי, במגוון רחב של דרכי מחקר ופרשנות, יש העוסקים בחיפוש מידע מוצפן בתנ"ך, בטכניקות הצפנה שונות.

חָדָשׁ!!: תורה וצפנים בתנ"ך · ראה עוד »

צפניה דרורי

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) שמש כרבה של העיר קריית שמונה במשך 55 שנים, משנת 1968 ועד 2023 וכראש ישיבת ההסדר בעיר, שאותה הוא ייסד, משנת 1977.

חָדָשׁ!!: תורה וצפניה דרורי · ראה עוד »

צרה (יהדות)

צרה הוא מונח מתאר את הקשר המשפחתי בין אישה אחת לרעותה כאשר שתיהן נמצאות במקביל בקשר נישואים עם אותו הגבר.

חָדָשׁ!!: תורה וצרה (יהדות) · ראה עוד »

צבא בר כוכבא

גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.

חָדָשׁ!!: תורה וצבא בר כוכבא · ראה עוד »

צבאות השם

צבאות השם או צבאות ה' הוא שמו של ארגון ילדים שנוסד בי"ט בתשרי תשמ"א (28 בספטמבר 1980) על ידי הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה וצבאות השם · ראה עוד »

צבי מזא"ה

צבי מזא"ה (נולד ב־1946) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי מזא"ה · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי הירש מייזליש · ראה עוד »

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי הירש לוין · ראה עוד »

צבי הירש יפה

צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1853 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי הירש יפה · ראה עוד »

צבי וינברגר

הרב צבי אפרים וינברגר - (נולד 31 במאי 1933) הוא פיזיקאי, נשיא בדימוס של המרכז האקדמי לב, היה מהוגי המרכז החרדי להכשרה מקצועית.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי וינברגר · ראה עוד »

צבי כשדאי

צבי כַּשְׂדָאִי (קוזודוי/קוסידוי) (נובמבר 1862, חשוון תרכ"ג – 15 באוגוסט 1937, ח' באלול תרצ"ז) סופר וחוקר היסטוריה של עם ישראל ויהדות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי כשדאי · ראה עוד »

צבי ישראל טאו

הרב צבי ישראל טאו (נולד ב-1 בינואר 1938, כ"ח בטבת ה'תרצ"ח) הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם החרדי לאומי.

חָדָשׁ!!: תורה וצבי ישראל טאו · ראה עוד »

צביעות

איור המתאר דימוי של אדם דו-פרצופי צביעוּת או דו-פרצופיות היא צורת התנהגות המתיימרת להציג כלפי חוץ תכונות אופי או התנהגות מוסרית נעלית, כאשר בפועל אין הדבר תואם את המציאות.

חָדָשׁ!!: תורה וצביעות · ראה עוד »

צביה וילדשטיין

צביה וילדשטיין (26 ביולי 1906 סרנה, האימפריה הרוסית – 28 בינואר 2001, גבעתיים, ישראל) הייתה אשת חינוך, אסירת ציון ופעילת ציבור.

חָדָשׁ!!: תורה וצביה וילדשטיין · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: תורה וצדקה · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: תורה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן

יא) צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן היא אגדה מדרשית, המתארת מספר צדיקים שזכו להיכנס בעודם חיים לגן עדן.

חָדָשׁ!!: תורה וצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: תורה וצום · ראה עוד »

צילה חיון

צילה חיון (נולדה ב־1963) היא סופרת, אוצרת תוכן ויועצת אסטרטגית למוסדות תרבות.

חָדָשׁ!!: תורה וצילה חיון · ראה עוד »

ציד מכשפות

הגרמנית אאוגסבורג ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים, שהואושמו שהן מכשפות אך בארצות מסוימות גברים הם שהיוו את רוב הנאשמים, ובמקרים שונים גם ילדים עמדו למשפט באשמת כישוף.

חָדָשׁ!!: תורה וציד מכשפות · ראה עוד »

ציונות נוצרית

ציונות נוצרית (נקראת גם לעיתים ציונות מקראית) היא תופעה דתית הנפוצה בחלקים שונים של העולם הנוצרי, בפרט בקרב נוצרים פרוטסטנטים ואוונגליסטים.

חָדָשׁ!!: תורה וציונות נוצרית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: תורה וציונות דתית · ראה עוד »

ק"ק כנסת ישראל

ק"ק (קהילה קדושה) כנסת ישראל (באנגלית: United Synagogue - איחוד בתי הכנסת), ובשמו העברי, הוא ארגון יהודי-בריטי שנוסד בשנת 1870, באישור הפרלמנט הבריטי.

חָדָשׁ!!: תורה וק"ק כנסת ישראל · ראה עוד »

קמעא קמעא

קמעא קמעא הוא ספרו הראשון של הרב חיים דרוקמן, והוא עוסק בשלבי ופרטי גאולת ישראל ובהתקיימות מדינת ישראל כהתקיימות חזון "ראשית צמיחת גאולתנו".

חָדָשׁ!!: תורה וקמעא קמעא · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: תורה וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קאת (עוף מקראי)

לילית מדבר, אחד הזיהויים המוצעים לקאת שקנאי - זיהוי העוף ע"פ הרב יוסף קאפח. כוס החורבות - לפי אחד הזיהויים אחד מתת-המינים שלו הוא הקאת קָאָת (או: קָאַת) הוא מין עוף דורס לילה, שהוזכר בתורה ברשימת העופות הטמאים, ובישעיהו ובתהילים כעוף מדברי, המסמל חורבן של מקום.

חָדָשׁ!!: תורה וקאת (עוף מקראי) · ראה עוד »

קם ליה בדרבה מיניה

קם ליה בדרבה מיניה (קלב"מ; תרגום מארמית בבלית: עמד לו בזה שגדול ממנו) הוא כלל הלכתי הקובע כי כאשר מגיעים לאדם כמה עונשים על מעשה אחד, הוא מקבל רק את העונש החמור מביניהם.

חָדָשׁ!!: תורה וקם ליה בדרבה מיניה · ראה עוד »

קנס (הלכה)

קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר לניזק על נזק אלא כעונש או כהרתעה למזיק.

חָדָשׁ!!: תורה וקנס (הלכה) · ראה עוד »

קנסו של עזרא

קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה וקנסו של עזרא · ראה עוד »

קניין חצר

קניין חצר בהלכה הוא אחת הדרכים בהן ניתן לקנות ולהקנות.

חָדָשׁ!!: תורה וקניין חצר · ראה עוד »

קפלת הזיכרון של היינץ

אנה מרגרטה היינץ קפלת הזיכרון של היינץ (באנגלית: Heinz Memorial Chapel) היא מונומנט היסטורי לאומי וקפלה נאו-גותית באוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה וקפלת הזיכרון של היינץ · ראה עוד »

קרן אברהם הכהן

קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »

קרתה (עיר לויים)

שרידים שנמצאו בסיום עונת החפירות השלישית ב-1969, ככל הנראה של העיר המקראית "קרתה" קרתה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט זבולון, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה וקרתה (עיר לויים) · ראה עוד »

קרלו שטרנגר

קרלו (חיים) שְׁטְרֶנְגֶר (Strenger; 16 ביולי 1958 – 25 באוקטובר 2019) היה פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה, פילוסוף, פסיכואנליטיקאי ופובליציסט ישראלי-שווייצרי.

חָדָשׁ!!: תורה וקרלו שטרנגר · ראה עוד »

קרחת

השחקן פטריק סטיוארט. קרחת (בלעז: אָלוֹפֶּצְיָה, Alopecia) היא תופעה של חוסר שיער במקומות שונים בגוף, בהם קיים שיער בדרך כלל.

חָדָשׁ!!: תורה וקרחת · ראה עוד »

קרב אמאוס

קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית במסגרת מרד החשמונאים שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס.

חָדָשׁ!!: תורה וקרב אמאוס · ראה עוד »

קרוס-דרסינג

קרוס-דרסינג (אנגלית: cross-dressing) הוא לבישת פריטי לבוש ואביזרים המזוהים וקשורים למגדר השני בתוך חברה מסוימת, באופן זמני ושאינו קבוע.

חָדָשׁ!!: תורה וקרוס-דרסינג · ראה עוד »

קרול דויטש

קרול דויטש (פלמית: Carol Deutsch; 21 במאי 1894 – 1944) הוא אמן יהודי-בלגי שנרצח בשואה.

חָדָשׁ!!: תורה וקרול דויטש · ראה עוד »

קרי לילה

קְרִי־לַיְלָה (בסלנג נקרא חלום רטוב) הוא פליטת זרע (שפיכה) לא רצונית במהלך השינה.

חָדָשׁ!!: תורה וקרי לילה · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: תורה וקרי וכתיב · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: תורה וקריאת שמע · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.

חָדָשׁ!!: תורה וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קשקש

קשקשים של נחש (''Amphiesma stolatum'') קשקש הוא ציפוי קשיח הגדל על עורם של בעלי חיים ומספק להם הגנה.

חָדָשׁ!!: תורה וקשקש · ראה עוד »

קשרה

קֶשֵרַה הוא מנהג שנערך כחלק מטקס הנישואים בביתא ישראל, בו המרכיב המרכזי הוא רצועת בד שהכהן קושר סביב מצחו של החתן.

חָדָשׁ!!: תורה וקשרה · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: תורה וקל וחומר · ראה עוד »

קלמנס מאלכסנדריה

טיטוס פלאביוס קלמנס, הידוע גם כקלמנס מאלכסנדריה (ביוונית: Κλήμης ὁ Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Clemens Alexandrinus; 150 לספירה לערך – 215 לספירה לערך), היה תאולוג נוצרי איש אסכולת אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: תורה וקלמנס מאלכסנדריה · ראה עוד »

קלאודיוס גלנוס

קלאודיוס גלנוס, איור אייליוס או קלאודיוס גָלֶנוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Γαληνός; 129–200 לספירה לערך), היה רופא יווני קדום, יליד פרגמון שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה).

חָדָשׁ!!: תורה וקלאודיוס גלנוס · ראה עוד »

קלונימוס בן קלונימוס

רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 או 1287, ארל - אחרי 1328) היה חכם ומשורר צרפתי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תורה וקלונימוס בן קלונימוס · ראה עוד »

קלוד ויז'ה

קלוד ויז'ה (בצרפתית: Claude Vigée, 3 בינואר 1921 – 2 באוקטובר 2020) היה משורר, מתרגם ומסאי ישראלי-צרפתי, שכתב בשפה הצרפתית ובניב האלזסי.

חָדָשׁ!!: תורה וקלוד ויז'ה · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תורה וקטלוניה · ראה עוד »

קטיף (חקלאות)

קטיף תפוזים בפתח תקווה קָטִיף הוא מושג חקלאי המתייחס לעונה שבה נאספים פירות בבשלותם או פרחים לשיווק, כמו גם לעצם פעולת האיסוף שלהם.

חָדָשׁ!!: תורה וקטיף (חקלאות) · ראה עוד »

קטיף.נט

קטיף.נט היה אתר האינטרנט של יישובי גוש קטיף.

חָדָשׁ!!: תורה וקטיף.נט · ראה עוד »

קדושת החיים

קדושת החיים היא עיקרון בדת ובמוסר של שמירה על ערך של החיים בייחוד חיי אדם, מתוך הכרה בחשיבותם וייחוס של קדושה לחיים.

חָדָשׁ!!: תורה וקדושת החיים · ראה עוד »

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד.

חָדָשׁ!!: תורה וקהת · ראה עוד »

קהלת רבה

קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה וקהלת רבה · ראה עוד »

קהילת יהודי מרסיי

בית הכנסת הגדול של מרסיי, שנחנך ב-1864. קהילת יהודי מרסיי היא הקהילה השלישית בגודלה ביהדות אירופה, והיא ממוקמת במרסיי שבצרפת.

חָדָשׁ!!: תורה וקהילת יהודי מרסיי · ראה עוד »

קהילת יהודי אוהעל

גלויה ובה ציור בית הכנסת של קהילת יהודי אוהעל קהילת יהודי אוהעל (המכונה גם אויהי (Újhely), שאטוראליאויהיי או ביידיש אויהעל או אוהעלי) נמצאת בעיר שאטוראליאויהיי (Sátoraljaújhely) שבצפון מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.

חָדָשׁ!!: תורה וקהילת יהודי אוהעל · ראה עוד »

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תורה וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »

קהילת יהודי לונל

לוח על קיר בית הכנסת הישן של לונל פאנל ובו ההיסטוריה של יהודי לונל קהילת יהודי לונל (גם לוניל) היא קהילה יהודית פעילה מאוד שהתקיימה בעיירה לונל במחוז ארו, הממוקמת באמצע הדרך בין נים למונפלייה שבצרפת.

חָדָשׁ!!: תורה וקהילת יהודי לונל · ראה עוד »

קומיקסבא

קומיקסבא היא סדרת ספרי קומיקס לילדים שנכתבה על ידי הסופר החרדי מאיר למברסקי בשם העט מ.

חָדָשׁ!!: תורה וקומיקסבא · ראה עוד »

קונקורדנציה חדשה

קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים היא קונקורדנציה שחיבר אברהם אבן-שושן.

חָדָשׁ!!: תורה וקונקורדנציה חדשה · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן עולה ויורד

קורבן עולה ויורד בהלכה, הוא חיוב שחייבה התורה את העובר על שלוש עבירות מסוימות, להביא קורבן לבית המקדש לשם כפרה על חטאו, כשערכו של הקורבן משתנה ("עולה ויורד") לפי מצבו הכלכלי של החוטא: בהמה, שתי ציפורים, או מנחת סולת.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן עולה ויורד · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן תודה

קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן תודה · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

חָדָשׁ!!: תורה וקורבן התמיד · ראה עוד »

קורביל

קוֹרְבֵּיל (בצרפתית:, נהגה קוֹרְבֵּיי-אֶסוֹן) היא קומונה במחוז אֶסוֹן שבחבל איל-דה-פראנס בצרפת.

חָדָשׁ!!: תורה וקורביל · ראה עוד »

קול מהיכל

לוגו המכון קול מהיכל הוא מכון יהודי תורני להוצאה לאור של ספרי קודש.

חָדָשׁ!!: תורה וקול מהיכל · ראה עוד »

קול הדף

קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).

חָדָשׁ!!: תורה וקול הדף · ראה עוד »

קובצי חוקים מהעת העתיקה

מצבה עליה כתובים חוקי חמורבי הקודקס המשפטי היה מאפיין נפוץ במערכות המשפט של העולם העתיק.

חָדָשׁ!!: תורה וקובצי חוקים מהעת העתיקה · ראה עוד »

קובי יפרח

יעקב (קובי) יפרח (נולד ב-2 בספטמבר 1996) הוא מפתח גוף ישראלי, הישראלי היחיד שזכה במר יוניברס ג'וניור מטעם איגוד NABBA.

חָדָשׁ!!: תורה וקובי יפרח · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: תורה וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: תורה וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קודיפיקציה

בעולם המשפט, קודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: תורה וקודיפיקציה · ראה עוד »

קינת דוד על אבנר

איור של הלווית אבנר קינת דוד על אבנר היא קינה שנשא דוד לאחר שנודע לו על מותו של אבנר בן נר, שר צבא שאול.

חָדָשׁ!!: תורה וקינת דוד על אבנר · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: תורה וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

קידוש השם

קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.

חָדָשׁ!!: תורה וקידוש השם · ראה עוד »

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה וקידושין · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: תורה ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה ורמב"ן · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: תורה וראש השנה · ראה עוד »

ראש השנה למלכים ולרגלים

ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: תורה וראשונים · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.

חָדָשׁ!!: תורה וראשית הגז · ראה עוד »

ראובני

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה וראובני · ראה עוד »

רפאל מרדכי מלכי

רבי רפאל מרדכי מלכי (1640 לערך–28/29 ביולי 1702) היה איש הלכה, איש ציבור ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה ורפאל מרדכי מלכי · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: תורה ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רפאל גוטמן

רפאל גוטמן (גוטמאן) (Raphael Gutman; בכתיב פולני: Rafał Gutman; 1883, סוקולי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – תש"ד, 1943/44, גטו ביאליסטוק) היה מחנך יהודי ורשאי, מנהל מחלקת החינוך של הקהילה היהודית בוורשה ומחבר ספרי לימוד ומתודיקה של הוראה לכיתות הנמוכות במקצועות מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ורפאל גוטמן · ראה עוד »

רפואה מונעת

חיסון נגד שפעת כדוגמה למניעה ראשונית רפואה מונעת היא ענף רפואי שמטרתו מניעת מחלות, קידום הבריאות והארכת תוחלת החיים, יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או בתסמיניה.

חָדָשׁ!!: תורה ורפואה מונעת · ראה עוד »

רצח עם

אישה ארמנית מחפשת מפלט עם ילדיה לאחר רצח בעלה, 1915.רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית.

חָדָשׁ!!: תורה ורצח עם · ראה עוד »

רצח במשפט העברי

ב'''משפט העברי''', רצח הוא מצב של המתת אדם, כאשר הממית התנהג בצורה שיש בה אשמה.

חָדָשׁ!!: תורה ורצח במשפט העברי · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תורה ורש"י · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: תורה ורשע (הלכה) · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: תורה ורשב"א · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רשות היחיד

בהלכה, רשות היחיד, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה שטח סגור המוקף במחיצות, כדוגמת בית או חצר.

חָדָשׁ!!: תורה ורשות היחיד · ראה עוד »

רחל

קצר.

חָדָשׁ!!: תורה ורחל · ראה עוד »

רחובות הנהר (פירושונים)

רחובות הנהר הוא שם מקום המופיע במקרא, ועל פי הקבלה מסמל את ספירת הבינה.

חָדָשׁ!!: תורה ורחובות הנהר (פירושונים) · ראה עוד »

רחיצה בשבת

רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.

חָדָשׁ!!: תורה ורחיצה בשבת · ראה עוד »

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

חָדָשׁ!!: תורה ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב נחמן · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: תורה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב ספרא

רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב ספרא · ראה עוד »

רב חננאל

חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.

חָדָשׁ!!: תורה ורב חננאל · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: תורה ורב חסדא · ראה עוד »

רב חייא בר אבין

רב חייא בר אבין היה אמורא בבלי מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב חייא בר אבין · ראה עוד »

רב ברונא

חצר ציונו של רב ברונא יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב ברונא היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב.

חָדָשׁ!!: תורה ורב ברונא · ראה עוד »

רב ביבי בר אביי

רב ביבי בר אביי היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, בנו של האמורא הידוע אביי שהיה ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תורה ורב ביבי בר אביי · ראה עוד »

רב המנונא סבא (זוהר)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תורה ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: תורה ורב יהודה · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תורה ורב יוסף · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »

רבקה אליצור

רבקה אליצור (כ"ו בחשוון תרפ"א, 7 בנובמבר 1920 – כ"ו בתשרי תש"ם, 17 באוקטובר 1979) הייתה משוררת, סופרת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ורבקה אליצור · ראה עוד »

רבקה קרן

רבקה קרן (נולדה ב-24 ביולי 1946) היא סופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ורבקה קרן · ראה עוד »

רבקה בת מאיר טיקטינר

שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.

חָדָשׁ!!: תורה ורבקה בת מאיר טיקטינר · ראה עוד »

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »

רבי אביתר

רבי אביתר הוא אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אביתר · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי נחוניה בן הקנה · ראה עוד »

רבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי שמעון בן מנסיא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

חָדָשׁ!!: תורה ורבי טרפון · ראה עוד »

רבי זריקא

רבי זריקא (בתלמוד ירושלמי: רבי זריקן) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי זריקא · ראה עוד »

רבי חנינא בן תרדיון

רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »

רבי חזקיה (זוהר)

רבי חזקיה (מכונה גם רבי חזקיה בר רב) הוא דמות המוזכרת בספר הזוהר, על פיו היה תנא מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי והוא מצוין כאחד מעשרת בני חבורתו.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי חזקיה (זוהר) · ראה עוד »

רבי חייא בר אבא

רבי חייא בר אבא (או רבי חייא או רבי חייה) הכהן היה אמורא מהדור השלישי שנולד בבבל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי חייא בר אבא · ראה עוד »

רבי בנאה

רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: תורה ורבי בנאה · ראה עוד »

רבי יאשיה (אמורא)

רבי יאשיה היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יאשיה (אמורא) · ראה עוד »

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי ינאי · ראה עוד »

רבי יעקב בר אידי

רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו, תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יעקב בר אידי · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יהושע דסכנין

קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יהושע דסכנין · ראה עוד »

רבי יהודה הנחתום

רבי יהודה הנחתום, היה תנא בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יהודה הנחתום · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יוסי · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: תורה ורבי יוחנן · ראה עוד »

רביית כלאיים

"זונקי": בן כלאיים של זברה וחמור רביית כלאיים (בלועזית: היברידיזציה) היא רבייה מינית בין אורגניזמים חיים מאוכלוסיות השונות גנטית זו מזו, כגון מזנים שונים, ממינים שונים, מסוגים שונים, ולעיתים נדירות מאוד מקבוצות טקסונומיות מרוחקות זו מזו אף יותר.

חָדָשׁ!!: תורה ורביית כלאיים · ראה עוד »

רג'ו די קלבריה

רֶג'וֹ דִי קַלָבְּרִיָה או רג'ו קלבריה (באיטלקית: Reggio di Calabria, בקלברזית: רִיג'וּ) היא עיר בת 186,000 תושבים בדרומו של חצי האי האיטלקי.

חָדָשׁ!!: תורה ורג'ו די קלבריה · ראה עוד »

רדיו אוניברסיטאי

רדיו אוניברסיטאי (מוכר גם בשם רדיו קמפוס או רדיו חינוכי) הוא סוג של תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים של מכללה, אוניברסיטה או מוסד חינוכי אחר.

חָדָשׁ!!: תורה ורדיו אוניברסיטאי · ראה עוד »

רונן סימן טוב

רונן סימן טוב (נולד ב־18 באוקטובר 1959) הוא צייר ואדריכל ישראלי, מרצה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

חָדָשׁ!!: תורה ורונן סימן טוב · ראה עוד »

רוע

רוע הוא מונח בדת ובאתיקה העוסק בהיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם, ומתייחס לאלו שבכוונה כופרים במצפונם ומראים תשוקה להרס.

חָדָשׁ!!: תורה ורוע · ראה עוד »

רועה צאן

רועה וצאנו ברומניה ציור של רועה משנת 1889 רועה צאן או נוֹקֵד הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים.

חָדָשׁ!!: תורה ורועה צאן · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.

חָדָשׁ!!: תורה ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רוברט הארליק

רוברט (ראובן) הארליק (באנגלית: Robert M. Haralick; נולד ב-30 בספטמבר 1943) מומחה לבינה מלאכותית, כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לזיהוי תבניות (IAPR - The International Association for Pattern Recognition) ומכהן כנשיא "החברה הבינלאומית לחקר צפני התורה".

חָדָשׁ!!: תורה ורוברט הארליק · ראה עוד »

ריבית

ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").

חָדָשׁ!!: תורה וריבית · ראה עוד »

ש"ך

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: תורה וש"ך · ראה עוד »

שמאי גינזבורג

הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.

חָדָשׁ!!: תורה ושמאי גינזבורג · ראה עוד »

שמעון בן ננס

שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בן ננס · ראה עוד »

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »

שמעון בן יצחק

רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בן יצחק · ראה עוד »

שמעון בר חמא

שמעון בר חמא (12 באפריל 1925 – 31 במאי 2013) היה מורה ומרצה ישראלי, יקיר חיפה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון בר חמא · ראה עוד »

שמעון ביטון (בית שמש)

הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר בביקורו אצל הרב שמעון ביטון, אפריל 2022 הרב שמעון ביטון (נולד בדצמבר 1931, ה'תרצ"ב) הוא רב ישראלי-מרוקאי, המכהן מאז 1984 כרבה של בית שמש (מ-2015 באופן לא רשמי).

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון ביטון (בית שמש) · ראה עוד »

שמעון דהאן

שמעון דהאן (כ"ו בטבת ה'תרנ"ט, 8 בינואר 1899 - 11 במאי ה'תש"י, 1950) היה ראש עיריית טבריה מ-1938 עד 1950.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון דהאן · ראה עוד »

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »

שמואל ארנפלד

הרב שמואל ארנפלד (עהרנפעלד) (ידוע בכינויו חתן סופר על שם ספרו; ה'תקצ"ה, 1835, א' באב ה'תרמ"ג, אוגוסט 1883) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי רבני הונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל ארנפלד · ראה עוד »

שמואל אלעלוף

הרב שמואל אלעלוף (ה'תרכ"ח, 1868 - י"ז באלול ה'תרצ"ג, 8 בספטמבר 1933) היה מראשי ועד העדה המערבית בירושלים ועסקן ופעיל ציבורי למען הקהילה היהודית בארץ ישראל ובמדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל אלעלוף · ראה עוד »

שמואל אבא מזיכלין

רבי שמואל אבא מזיכלין (י"ט בכסלו ה'תק"ע - כ"ו באלול תרל"ט) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות והאדמו"ר הראשון של חסידות זיכלין.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל אבא מזיכלין · ראה עוד »

שמואל פירר

הרב שמואל פירר (1863–1942) היה רב גליציאני, רבה של קרוסנו.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל פירר · ראה עוד »

שמואל שמלקה הורוביץ

רבי שמואל שְׁמֶלְקֶה הלוי הורוויץ מניקלשבורג (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל שמלקה הורוביץ · ראה עוד »

שמואל שלמה בוירסקי

הרב שמואל שלמה בוירסקי (בערך 1820 – לאחר 1894) היה למדן ליטאי שחי בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל שלמה בוירסקי · ראה עוד »

שמואל חיים לנדוי

שמואל חיים לנדוי (שח"ל; ט"ו בשבט ה'תרנ"ב, 13 בפברואר 1892 – ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928) היה הוגה דעות ממנהיגי תנועת הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל חיים לנדוי · ראה עוד »

שמואל בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל יעקב בורנשטיין

הרב שמואל יעקב בורנשטיין (כ"ט באלול ה'תש"ו, 25 בספטמבר 1946 – ליל י"ח באייר ה'תשע"ז, 14 במאי 2017) היה ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק, וקודם לכן ראש ישיבת חברון-גאולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל יעקב בורנשטיין · ראה עוד »

שמואל ישראל מולדר

שְׁמוּאֵל יִשְׂרָאֵל (הירש) מוּלְדֶר (בהולנדית: Samuel Israel Mulder; ל' בסיוון תקנ"ב 20 ביוני 1792 – ז' בטבת תרכ"ג 29 בדצמבר 1862) היה סופר, מחנך ומתרגם יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תורה ושמואל ישראל מולדר · ראה עוד »

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה הם כינוי לפסוקים האחרונים שבסוף פרשת וזאת הברכה, המתארים את מות משה רבנו וקבורתו ואת שאירע בעקבות זאת, והם מסיימים את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמונת הפסוקים האחרונים בתורה · ראה עוד »

שמונה פרקים לרמב"ם

שמונה פרקים לרמב"ם בתרגום ליידיש של אפרים פישל בלוך, שנת 1897 שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.

חָדָשׁ!!: תורה ושמונה פרקים לרמב"ם · ראה עוד »

שמונה שרצים

בהלכה היהודית, שמונה שרצים היא קבוצת שרצים ממשפחות הטורפים, המכרסמים והלטאות המוזכרים בתורה, שלהם דינים ייחודיים המתבטאים בדיני טומאה וטהרה ובהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: תורה ושמונה שרצים · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות · ראה עוד »

שמות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות (פירושונים) · ראה עוד »

שמות של אלוהים ביהדות

מנורת למנצח וסביבה שמות קודש ביהדות שמות וכינויים רבים לאלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות של אלוהים ביהדות · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמירת שבת בנצרות

שומרי השבת הוא כינוי למספר קהילות נוצריות, חלקן היסטוריות וחלקן עדיין קיימות, אשר דבקו בקיום שמירת השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ושמירת שבת בנצרות · ראה עוד »

שמירת הלשון

שמירת הלשון הוא ספר שנכתב על ידי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין.

חָדָשׁ!!: תורה ושמירת הלשון · ראה עוד »

שמיטת קרקעות

ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמיטת קרקעות · ראה עוד »

שמיטת חובות

שמיטת חובות, או מחילת חובות, נהוגה בחברות רבות מאז העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמיטת חובות · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תורה ושאול · ראה עוד »

שאול משה זילברמן

הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב.

חָדָשׁ!!: תורה ושאול משה זילברמן · ראה עוד »

שאול ישראלי

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט, 14 ביולי 1909 – י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, 17 ביוני 1995) היה רב ופוסק, מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית; כיהן כראש ישיבת מרכז הרב, והיה תלמיד מובהק וקרוב של הראי"ה קוק והרב חרל"פ שלמד איתם בחברותא בהכנת שיעוריהם בישיבה. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית.; היה הרב הראשון של המושב כפר הרא"ה, נשיא מכון ארץ חמדה, וחבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל; היה ממקימי הארגון חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, וכן דובר הארגון ועורך ביטאונו – "התורה והמדינה"; בשנת ה'תשנ"ב היה חתן פרס ישראל למדעי היהדות. נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט ולאחד ממייסדי העיסוק המודרני בהלכות מדינה, ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: תורה ושאול ישראלי · ראה עוד »

שם

מודעה של גדוד מגיני השפה בנוגע לעברות שמות שם הוא מונח המשמש לזיהוי ישות יחידה על ידי צופה חיצוני.

חָדָשׁ!!: תורה ושם · ראה עוד »

שם תאופורי

שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.

חָדָשׁ!!: תורה ושם תאופורי · ראה עוד »

שם טוב בן יוסף אבן פלקירה

רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה (1225–1295) היה פילוסוף, משורר ומתרגם יהודי שחי בספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ושם טוב בן יוסף אבן פלקירה · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: תורה ושם הגדולים · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ושנת היובל · ראה עוד »

שני לוחות הברית (ספר)

שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.

חָדָשׁ!!: תורה ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: תורה ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שניאור זלמן שכטר

שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »

שנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ושנים עבריות ב'ת' - ב'תצ"ט · ראה עוד »

שניות לעריות

שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושניות לעריות · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: תורה ושערי חסד · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (ציור)

שעיר לעזאזל הוא ציור שמן מאת הצייר ויליאם הולמן האנט.

חָדָשׁ!!: תורה ושעיר לעזאזל (ציור) · ראה עוד »

שפן הסופר

שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר (או בקיצור, שפן הסופר) היה סופרו של יאשיהו מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה ושפן הסופר · ראה עוד »

שפרה מישלוב

שפרה מישלוב (נולדה בכ"ו בסיוון ה'תשל"ז, 11 ביוני 1977) היא ד"ר למדעי היהדות, עורכת דין, מרצה, מנהלת הקליניקה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, סופרת רב תחומית, חוקרת ומפרסמת מאמרים אקדמיים ותורניים בתחומי משפט, הלכה ותולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושפרה מישלוב · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שפחה

מרס מפתה את ונוס בנוכחותה של שפחה. המאה ה-1 לספירה, פומפיי. שפחה היא צורת הנקבה של עבד.

חָדָשׁ!!: תורה ושפחה · ראה עוד »

שרץ (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ושרץ (פירושונים) · ראה עוד »

שרגא פייבל דנציגר

רבי שרגא פייבל דנציגר (נפטר כ"ב בתשרי תר"ט, 19 באוקטובר 1848) מגריצא, היה אדמו"ר ורב פולני, מנהיג חסידי וורקא לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא.

חָדָשׁ!!: תורה ושרגא פייבל דנציגר · ראה עוד »

שרה

פרעה בשל יופייה (ג'יימס טיסו, 1896) שָׂרָה, במקור שָׂרָי, המכונה במסורת היהודית שרה אמנו, היא דמות מקראית שהייתה אשת אברהם והראשונה מבין ארבע האמהות, ולפי המדרש והתלמוד גם נביאה.

חָדָשׁ!!: תורה ושרה · ראה עוד »

שריטה

שׂריטה (נכתב גם: סריטה) היא פציעה שטחית, דקה וארוכה, בעור או פגיעה שטחית, דקה וארוכה, בחפץ, שנוצרה בעצם חד, כגון סכין או ציפורן.

חָדָשׁ!!: תורה ושריטה · ראה עוד »

שש מצוות תמידיות

שש מצוות תמידיות הן מצוות בתורה שניתן לקיימן בכל זמן ובכל רגע והן אינן דורשות עשיית מעשה בפועל, אלא מספיקה לקיומן רק מחשבתו של האדם.

חָדָשׁ!!: תורה ושש מצוות תמידיות · ראה עוד »

שש זכירות

שש זכירות (בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות, ובסידורי אשכנז הישנים, מודפסות רק ארבע זכירות) הן מספר קטעים מהתורה המובאים ברוב סידורי התפילה הנפוצים, לאחר תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תורה ושש זכירות · ראה עוד »

שתי מסכתות על ממשל מדיני

שתי מסכתות על ממשל מדיני (באנגלית: Two Treatises of Government) הוא חיבור פילוסופי-פוליטי מאת ההוגה האנגלי ג'ון לוק, שפורסם בעילום שם ב-1689.

חָדָשׁ!!: תורה ושתי מסכתות על ממשל מדיני · ראה עוד »

שתי הלחם

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה ושתי הלחם · ראה עוד »

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה מימון · ראה עוד »

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה אבינר · ראה עוד »

שלמה אהרן ורטהיימר

הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה לויזון

שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – ט"ו בניסן ה'תקפ"א, 17 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה לויזון · ראה עוד »

שלמה זלמן מן-ההר

הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז ה'תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול ה'תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה זלמן מן-ההר · ראה עוד »

שלמה בן משולם דיפיארה

שלמה בן משולם דיפיארה (או דאפיירה) נולד בין השנים: 1350-1340– נפטר בין השנים: 1425-1420.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה בן משולם דיפיארה · ראה עוד »

שלמה בן-אליהו

שלמה בן-אליהו (23 ביוני 1933–24 באפריל 2016) היה איש חינוך, מחלוצי שילוב מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך, ממייסדי תוכנית הרווחה לתלמידי עיירות הפיתוח, מראשוני המפתחים של דרכי הערכה חלופיות לבחינות ומפתחי ההוראה בסגנון "למידה משמעותית".

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה בן-אליהו · ראה עוד »

שלמה בראון

הרב שלמה בראון ד"ר (בהונגרית: Braun Salamon; פוהו, 4 בדצמבר 1869 – ?, לאחר 1938) (1938) Pesti izraelita hitközség gimnáziuma היה רב, מורה, סופר, סגן המפקח הראשי על מוסדות החינוך היהודי בבודפשט מטעם הקהילה היהודית של פשט.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה בראון · ראה עוד »

שלמה דובנא

רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה דובנא · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: תורה ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלטון החוק

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: תורה ושלטון החוק · ראה עוד »

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום (בן יחזקאל) אלבק · ראה עוד »

שלום אלשיך

הרב אלשיך הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום אלשיך · ראה עוד »

שלום צברי

ממוזער שלום צברי מעניק שיר לנשיא יצחק נבון. שלום בן יחיא בן יחיא בן הארון צברי (1935 - 23 ביוני 2002) היה זמר ופייטן, משורר, מלחין וחוקר שירת יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום צברי · ראה עוד »

שלום שכנא ילין

הרב שלום שכנא ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; 1790 – 1874, ה'תק"ן – ה'תרל"ד), "המגיה מסקידל", היה מחכמי רוסיה וירושלים באמצע המאה ה-19, ומגדולי בעלי המסורה בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום שכנא ילין · ראה עוד »

שלום זכר

שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר.

חָדָשׁ!!: תורה ושלום זכר · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: תורה ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלוש רגלים · ראה עוד »

שלושת האבות

שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.

חָדָשׁ!!: תורה ושלושת האבות · ראה עוד »

שלושים של עבד

שלושים של עבד הוא קנס שהטילה התורה על אדם, במקרה ששורו המועד נגח עבד כנעני או שפחה כנענית והרגם.

חָדָשׁ!!: תורה ושלושים של עבד · ראה עוד »

שלוחי חב"ד

התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015מדינות שלוחים, 2023 שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים", במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ושלוחי חב"ד · ראה עוד »

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

חָדָשׁ!!: תורה ושלילת התארים · ראה עוד »

שלילת הגשמות

שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.

חָדָשׁ!!: תורה ושלילת הגשמות · ראה עוד »

שטיבלך מאה שערים

שטיבלך מאה שערים הוא מתחם בתי תפילה מסוג שטיבלאך השוכן בלב השוק בשכונת מאה שערים שבירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושטיבלך מאה שערים · ראה עוד »

שחור על גבי לבן

שחור על גבי לבן הוא ביטוי שמשמעו "כתוב באופן הברור ביותר".

חָדָשׁ!!: תורה ושחור על גבי לבן · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

שבעת המשקים

שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעת המשקים · ראה עוד »

שבעת העממים

שבעת העממים או שבעת עמי כנען הם העמים ששכנו בארץ ישראל בזמן יציאת מצרים, ומידם נכבשה הארץ, בידי בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעת העממים · ראה עוד »

שבעים פנים לתורה

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי של חז"ל המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעים פנים לתורה · ראה עוד »

שבעים הזקנים

שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: תורה ושבעים הזקנים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבת · ראה עוד »

שבתי ליפשיץ

הרב שבתי ליפשיץ (ה'תר"ה – כ' באדר ב' ה'תרפ"ט, 1929) היה ראש בית דין בקהילת אורשיווא ומחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בעד ספרו "סגולות ישראל".

חָדָשׁ!!: תורה ושבתי ליפשיץ · ראה עוד »

שבתי בס

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבתי בס · ראה עוד »

שבתי בוחבוט

הרב שבתי בוחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל – 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.

חָדָשׁ!!: תורה ושבתי בוחבוט · ראה עוד »

שבט נפתלי

בול המוקדש לשבט נפתלי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט נפתלי · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט לוי · ראה עוד »

שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט זבולון · ראה עוד »

שבט גד

בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט גד · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ושבטי ישראל · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבוע · ראה עוד »

שבועת שווא ושבועת שקר

לֹא תִשָּׂא הוא מצוות לא תעשה ביהדות והדיבר השלישי מבין עשרת הדיברות, האוסר על שְׁבוּעַת שָׁוְא.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועת שווא ושבועת שקר · ראה עוד »

שבועת העדות

בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועת העדות · ראה עוד »

שבועת היהודים

מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועת היהודים · ראה עוד »

שבועה

תנ"ך. שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם דברים שונים לרוב בשם אל בו הוא מאמין, בחייו, בכבודו או בחיי אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועה · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: תורה ושבועות · ראה עוד »

שביתה

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.

חָדָשׁ!!: תורה ושביתה · ראה עוד »

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: תורה ושביל הזהב · ראה עוד »

שדה מנוחה הקטנה

שדה מנוחה הקטנה (באוקראינית: Мала Сейдеминуха, ביידיש: קליין שדה-מנוחה) היא כפר באזור בריסלב של מחוז חרסון באוקראינה, שהיה בעברו שטעטל יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ושדה מנוחה הקטנה · ראה עוד »

שדי

מגן דוד עם שמות הקודש. בין השמות השם '''שדי''' אֵל שַׁדַּי או שַׁדַּי (בגלל איסור הגיית השם לבטלה מכונה לפעמים שַׁקַּי או שין דלת יוד) הוא אחד משמותיו של האל ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ושדי · ראה עוד »

שה האלוהים

יוחנן המטביל ו'''שה האלוהים''', ברתולומאו ונטו (המאה ה-16) פרט מתוך תמונת המזבח של גנט של יאן ואן אייק שֶׂה הָאֱלֹהִים (ביוונית: Ἀμνὸς τοῦ Θεοῦ, אָמְנוֹס טוּ תֶאוֹי; בארמית: ܐܶܡܪܶܗ ܕ݁ܰܐܠܳܗܳܐ, אֵמרֵה דַּאלָהָא; בלטינית: Agnus Dei) הוא כינוי לישו המופיע בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תורה ושה האלוהים · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושומרונים · ראה עוד »

שואל

שואל הוא אחד מארבעה שומרים האמורים בתורה, והוא החמור שבהם מבחינת אחריותו על הפקדון, בכך שהוא מחויב לשלם לבעלים אפילו באונס, ואף שאין קשר בין השואל לבין הנזק שנגרם לפקדון.

חָדָשׁ!!: תורה ושואל · ראה עוד »

שור

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תורה ושור · ראה עוד »

שוכר

בהלכה, שוכר הוא אחד מארבעה שומרים, והוא מוזכר בתורה במספר מילים בודדות בלבד: משמעות הפסוק הוא, ששוכר חיובו פחות משואל, היות שהוא משלם שכר על השימוש שלו בחפץ, בשונה משואל שאינו משלם.

חָדָשׁ!!: תורה ושוכר · ראה עוד »

שכר

שכר הוא תשלום בעבור עבודה, בכסף או בשווה כסף.

חָדָשׁ!!: תורה ושכר · ראה עוד »

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

חָדָשׁ!!: תורה ושכירת רשות · ראה עוד »

שימוש חכמים

שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.

חָדָשׁ!!: תורה ושימוש חכמים · ראה עוד »

שיער

צמות אנטומיה של השיער שיער הוא סיב עשוי חלבון (פילמנט), הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור.

חָדָשׁ!!: תורה ושיער · ראה עוד »

שיעור מולדת (סדרת סרטים)

לוגו סדרת הדרמות "שיעור מולדת" שיעור מולדת היא סדרת סרטי דרמה עטורת פרסים אשר הופקה עבור זכיינית ערוץ 2 - רשת, ושודרה בשנים 2004-2003.

חָדָשׁ!!: תורה ושיעור מולדת (סדרת סרטים) · ראה עוד »

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: תורה ושירת הים · ראה עוד »

שירים ופיוטים לפסח

לכבוד חג פסח נכתבו שירים ופיוטים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ושירים ופיוטים לפסח · ראה עוד »

שישים ריבוא

שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.

חָדָשׁ!!: תורה ושישים ריבוא · ראה עוד »

שיתוף מבואות

שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ושיתוף מבואות · ראה עוד »

שיטת זכרו

זִכְרוּ (קיצור של "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" מתוך) היא שיטת לימוד הנהוגה בחלק ממוסדות הלימוד החרדיים, ליטאיים וחסידיים לבנים בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: תורה ושיטת זכרו · ראה עוד »

שיטת הממשל ביהדות

שיטת הממשל ביהדות הוא נושא מוסרי ואידאולוגי.

חָדָשׁ!!: תורה ושיטת הממשל ביהדות · ראה עוד »

שיחות הרב צבי יהודה

שיחות הרב צבי יהודה הוא שמה של סדרת ספרים בה מובאות שיחותיו התורניות של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שיחות שמסר כראש ישיבת מרכז הרב.

חָדָשׁ!!: תורה ושיחות הרב צבי יהודה · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: תורה ותמול שלשום · ראה עוד »

תאנה

תוכן פרי התאנה עלה תאנה תְּאֵנָה (שם מדעי: Ficus carica; פיקוס התאנה), היא שיח ממשפחת התותיים.

חָדָשׁ!!: תורה ותאנה · ראה עוד »

תאזזה סנבת

תְאְזַזֵה סנְבֶת (געז: ትእዛዘ ሰንበት, "מצוות השבת") הוא ספר הלכה שנכתב לפי המסורת במאה החמש עשרה, על ידי הנזיר אבא צברה, מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל, כחלק מפועלו לשימור יהדותה של קהילת ביתא ישראל ואחדותה בתקופה בה הייתה נתונה תחת לחץ הנצרות.

חָדָשׁ!!: תורה ותאזזה סנבת · ראה עוד »

תאג'

תַּאג' (تاج, תעתיק מדויק: תַּאגּ (תרגום: כתר); ברבים: تيجان, תִּיגַּאן) הוא השם בו מכנים יהודי תימן ספר ובו חמישה חומשי תורה כתובים על פי המסורה, ולעיתים גם הערות המסורה, ששימש כ"תיקון סופרים".

חָדָשׁ!!: תורה ותאג' · ראה עוד »

תאוריית החיידקים כגורמי מחלות

חיידק הגורם לכולרה תאוריית החיידקים כגורמי מחלות או תורת המחלות עקב פתוגנים היא תאוריה מדעית לפיה מיקרואורגניזמים הידועים כפתוגנים יכולים לגרום למחלות מדבקות.

חָדָשׁ!!: תורה ותאוריית החיידקים כגורמי מחלות · ראה עוד »

תאולוגיית החילופין

הכהן הגדול ובוחר בכנסייה; תחריט מקבר בבוואריה, 1839. תאולוגיית החילופין היא מונח שנטבע כדי לתאר יסוד אמוני מרכזי בנצרות, לפיו מאז בואו של ישו, הכנסייה היא היורשת הבלעדית של בחירת עם ישראל ומהווה את עמו היחיד של אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ותאולוגיית החילופין · ראה עוד »

תאודיציה

תאודיציה (Theodicy) היא תפיסה תאולוגית ופילוסופית המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי האל ללא תרעומות וביקורת.

חָדָשׁ!!: תורה ותאודיציה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך · ראה עוד »

תנ"ך קניקוט

דוד המלך מתואר כ"מלך החרבות", ייתכן שהועתק מ-The Master of the Power of Women, סט קלפי משחק ספרדי יונה נבלע במעי הדגה המנורה (מימין) וכלי בית המקדש (משמאל) תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible, Ms Kennicott 1) הוא אחד מכתבי היד המפוארים ביותר בנמצא.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך קניקוט · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תנ"ך רם

תנ"ך רם, עמוד מספר בראשית תנ"ך רם - התורה ספרוני תנ"ך רם לבתי הספר תנ"ך רם הוא תרגום של התנ"ך מעברית מקראית לעברית ישראלית, שנעשה על ידי חוקר המקרא והמחנך אברהם אהוביה ביוזמת המו"ל רפי מוזס, והתנ"ך נקרא כראשי התיבות של שמו.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך רם · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: תורה ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תורה ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תנו לקיסר את אשר לקיסר

"הדיון על הכסף" מאת טיציאן, המתאר הבאת המטבע הרומאי לישו "תנו לקיסר את אשר לקיסר" הוא תחילתו של משפט המיוחס לישו ורשום בבשורות הסינופטיות הרשומות בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תורה ותנו לקיסר את אשר לקיסר · ראה עוד »

תנועת עוז

תנועת הילדים עוז הוקמה בשנת 1989 על ידי יוסף (יוסק'ה) שפירא במטרה ליצור חינוך חברתי ערכי משמעותי דרך החינוך הלא פורמלי כהשלמה לחינוך הילדים בבתי הספר.

חָדָשׁ!!: תורה ותנועת עוז · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: תורה ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועות הנוער היהודיות הציוניות

תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.

חָדָשׁ!!: תורה ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »

תענית בכורות

מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: תורה ותענית בכורות · ראה עוד »

תערובת (הלכה)

ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.

חָדָשׁ!!: תורה ותערובת (הלכה) · ראה עוד »

תפארת ישראל (מהר"ל)

תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הוא אחד מספריו של המהר"ל מפראג, מראשוני האחרונים, שחובר על מעלת התורה והמצוות ועוסק בעיקר בענייני מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותפארת ישראל (מהר"ל) · ראה עוד »

תפילת מוסף של שבת

תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »

תפילת תשע

תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילת תשע · ראה עוד »

תפילה לשלום חיילי צה"ל

התפילה לשלום חיילי צה"ל או מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילה לשלום חיילי צה"ל · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: תורה ותפילין · ראה עוד »

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: תורה ותקנות אושא · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: תורה ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליוונית

קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליידיש

מילון יידיש-עברית-לטינית-גרמנית מאת אליהו לויטה, 1544 תרגומי המקרא ליידיש החלו להופיע במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגומי המקרא ליידיש · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום (פירושונים) · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תרגום נאופיטי

תרגום נאופיטי (או ניאופטי), המכונה גם תרגום ירושלמי השלם, הוא תרגום ארמי-ארץ ישראלי לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום נאופיטי · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרגום התורה ליוונית

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסי כתב יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום התורה ליוונית הוא סיפור המוזכר בתלמוד לפיו תלמי השני מלך מצרים העתיקה ציווה על שבעים ושנים מחכמי ישראל שיתרגמו עבורו את התורה ליוונית, על מנת שיוכל להבין את הכתוב בה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום התורה ליוונית · ראה עוד »

תרגום התורה המיוחס ליונתן

התרגום המיוחס ליונתן, המוכר גם בשם פסאודו-יונתן, ומכונה גם באופן כללי – תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום התורה המיוחס ליונתן · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: תורה ותרומה גדולה · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: תורה ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תל דן

תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: תורה ותל דן · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד תורה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד תורה (פירושונים) · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלייה

איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותלייה · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ותחום שבת · ראה עוד »

תחכמוני (בית ספר)

תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: תורה ותחכמוני (בית ספר) · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: תורה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תבערה (אתר מקראי)

תבערה הוא אתר מקראי, סמוך להר סיני, בו שהו עם ישראל בעת התרחשות חטא המתאוננים ועונשו.

חָדָשׁ!!: תורה ותבערה (אתר מקראי) · ראה עוד »

תהילים א'

תהילים א' כתב יד פארמה תהילים א' הוא המזמור הפותח את ספר תהילים ונפתח בפסוק.

חָדָשׁ!!: תורה ותהילים א' · ראה עוד »

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).

חָדָשׁ!!: תורה ותהילים ע"ח · ראה עוד »

תהילים צ"א

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).

חָדָשׁ!!: תורה ותהילים צ"א · ראה עוד »

תהילים כ"ט

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'.

חָדָשׁ!!: תורה ותהילים כ"ט · ראה עוד »

תהילים י"ט

תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תורה ותהילים י"ט · ראה עוד »

תורת משה

תורת משה, הוצאת צ'רנוביץ ה'תרי"זתורת משה המוכר יותר כ"האלשיך" הוא ספרו החשוב והמוכר ביותר של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) המציג את תורתו וביאוריו על חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת משה · ראה עוד »

תורת חיים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת חיים · ראה עוד »

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת הגמול · ראה עוד »

תורת ישראל

#הפניה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותורת ישראל · ראה עוד »

תורה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה (פירושונים) · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה מן השמים · ראה עוד »

תורה מציון (ארגון)

תנועת תורה מציון הוקמה בשנת 1994 במטרה לחזק את הקהילות היהודיות בעולם ואת הקשר שלהן לארץ ישראל ולתורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה מציון (ארגון) · ראה עוד »

תורה אחרי צבא

עמותת "תורה אחרי צבא" פועלת לעורר ולחזק שילוב תורה בחיי המעשה בקרב בוגרי הצבא.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה אחרי צבא · ראה עוד »

תורה שלמה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה שלמה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תורה תמימה

תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה תמימה · ראה עוד »

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה לשמה · ראה עוד »

תולדות ביתא ישראל: 1270–1529

השנים 1270–1529 ידועות בתולדות ביתא ישראל בשם תקופת ההישרדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותולדות ביתא ישראל: 1270–1529 · ראה עוד »

תולדות ישורון

תולדות ישורון הוא ארגון ישראלי לחזרה בתשובה של עולים מברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: תורה ותולדות ישורון · ראה עוד »

תוכנית ההתנתקות

מפת היישובים שפונו מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי 22 הישובים היהודיים בגוש קטיף וביתר רצועת עזה ואת ארבעת הישובים היהודיים בצפון השומרון, בהם התגוררו כ-8,600 תושבים.

חָדָשׁ!!: תורה ותוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: תורה ותכשיט (שבת) · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: תורה ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

תיקון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון · ראה עוד »

תיקון סופרים

תיקון סופרים (או כינה הכתוב) הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון סופרים · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיקון חצרות ומבואות

אמה) מבוי סתום בהלכות ערובין, מדין התורה כל מקום המוקף בשלוש מחיצות נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, אף שבצידו הרביעי הוא פרוץ לכל אורכו ופתוח לכרמלית או לרשות הרבים.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון חצרות ומבואות · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקון המידות · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: תורה ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

למך בן מתושלח

לֶמֶךְ הוא דמות מקראית, בנו של מתושלח, הנזכרת בספר בראשית כאחת מראשוני סדר הדורות (דור תשיעי מאדם הראשון), אביו של נח וסבם של שם, חם ויפת.

חָדָשׁ!!: תורה ולמך בן מתושלח · ראה עוד »

למי אבכה

למי אבכה וכף אכה היא קינה הפותחת את קריאת מגילת איכה בקהילות הספרדים בליל תשעה באב.

חָדָשׁ!!: תורה ולמי אבכה · ראה עוד »

למי שייכת הארץ הזאת?

למי שייכת הארץ הזאת? הוא ספרו של פרופ' נסים דנה, ועניינו עיון מחודש בקוראן ובמקורות אסלאמיים קלאסיים נוספים על עם ישראל, תורתו וזיקתו לירושלים וארץ הקודש.

חָדָשׁ!!: תורה ולמי שייכת הארץ הזאת? · ראה עוד »

לא תנאף

לֹא תִנְאָף היא מצוות לא תעשה על קיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר זר.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תנאף · ראה עוד »

לא תרצח

לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תרצח · ראה עוד »

לא תתגודדו

לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או בחבורה לאות אבל על המת.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תתגודדו · ראה עוד »

לא תחנם

לא תְּחָנֵּם היא קבוצת איסורים בהלכה היהודית שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תחנם · ראה עוד »

לא תחסום שור בדישו

ביהדות, הוא איסור למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תחסום שור בדישו · ראה עוד »

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »

לא תיקום ולא תיטור

לא תִקּוֹם ולא תִטּוֹר הן שתי מצוות לא תעשה הקשורות זו לזו ועוסקות ביחסי הגומלין שבין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: תורה ולא תיקום ולא תיטור · ראה עוד »

לא בשמיים היא

ביהדות, לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא הוא ביטוי המבטא את התפיסה כי התורה, על אף שניתנה משמים, והיא מעבר להשגת בני-אנוש, למרות כל זאת היא נתונה לפירושי החכמים המתעמקים בה בהתאם להבנתם.

חָדָשׁ!!: תורה ולא בשמיים היא · ראה עוד »

לאו הניתק לעשה

לאו הניתק לעשה הוא סוג של לאו (מצוות לא תעשה) בתורה, אך בשונה מלאו רגיל, לאו זה ניתן לתיקון על ידי קיום מצוות עשה שמתקנת את העבירה.

חָדָשׁ!!: תורה ולאו הניתק לעשה · ראה עוד »

לאו כהן

לאו (יהודה פנחס) כהן (6 ביולי 1894 – 19 ביוני 1961) היה משפטן יהודי ומומחה למשפט חוקתי, שכיהן בין היתר כמזכיר המדיני של הסוכנות היהודית בשנים 1935–1948 וכמזכיר המדיני של משרד החוץ לאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ולאו כהן · ראה עוד »

לפנים משורת הדין

לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין היא הנהגה המוטלת על האדם לעשות מֵעֵבר לחיוב המוטל עליו כלפי חברו, ולנהוג עמו במידת החסד.

חָדָשׁ!!: תורה ולפנים משורת הדין · ראה עוד »

לקט ופרט

מצוות לֶקֶט ופֶרֶט הן שתיים מחמש מתנות העניים שמצווה בתורה בעל היבול להשאיר לעניים בשדהו ובכרמו.

חָדָשׁ!!: תורה ולקט ופרט · ראה עוד »

לקוטי שיחות

לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.

חָדָשׁ!!: תורה ולקוטי שיחות · ראה עוד »

לקוטי תורה (אריז"ל)

לקוטי תורה של האריז"ל הוא ספר מכתבי האר"י העוסק בקבלה ונכתב על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: תורה ולקוטי תורה (אריז"ל) · ראה עוד »

לשון נקייה

לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).

חָדָשׁ!!: תורה ולשון נקייה · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: תורה ולשון הרע · ראה עוד »

לחי (הלכה)

בהלכות ערובין, לחי הוא עמוד בגובה של עשרה טפחים, (כ-80 ס"מ) המשמש לתיקון מבואות כך שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי בשבת, אף שהמבוי פרוץ לרשות הרבים או לכרמלית, דבר שאוסר בו את טלטול החפצים מדרבנן.

חָדָשׁ!!: תורה ולחי (הלכה) · ראה עוד »

להט"ב ויהדות

ברכת השחר מהיהדות. חברי הקהילה הדתית הגאה צועדים לראשונה יחד במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2010 מצעד הגאווה בתל אביב, 2010 ארגון הלהט"ב "בית חברים" היהודי בצרפת, במהלך מצעד הגאווה בפריז, 2012 להט"בופוביה דתית, 2013 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ולהט"ב ויהדות · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: תורה ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוג

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תורה ולוג · ראה עוד »

לוג (יחידת מידה)

לוג היא מידה מקראית קדומה למדידת נוזל, ומוזכרת פעם אחת בתורה, למדידת השמן למנחת מצורע עני "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".

חָדָשׁ!!: תורה ולוג (יחידת מידה) · ראה עוד »

לימור שרייבמן-שריר

לימור שרייבמן-שריר (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ורופאה ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ולימור שרייבמן-שריר · ראה עוד »

ליאוניד יודסין

ליאוניד יודסין (נולד ב-8 באוגוסט 1959 בלנינגרד, רוסיה) הוא שחמטאי יהודי בדרגת רב אמן בשחמט, שזכה במקומות הראשונים באליפות רוסיה ב-1990 ואלוף ישראל ב-1994 וב-1996.

חָדָשׁ!!: תורה וליאוניד יודסין · ראה עוד »

ליקוטי הלכות

ליקוטי הלכות היא סדרת ספרים בת שמונה כרכים שחיבר רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, ונמנית כאחד הספרים החשובים ביותר בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: תורה וליקוטי הלכות · ראה עוד »

ליקוי ירח

ליקוי ירח באזור ירושלים ב-27 ביולי 2018. לִיקּוּי יָרֵחַ או לִיקּוּי לְבָנָה (מכונה גם "ירח דם") הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: תורה וליקוי ירח · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וליל הסדר · ראה עוד »

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר הוא פסוק במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תורה וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר · ראה עוד »

ט'פול

קומנדר ט'פול (באנגלית: T'Pol) היא דמות בדיונית ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", המופיעה בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז".

חָדָשׁ!!: תורה וט'פול · ראה עוד »

טמון באש

בדיני נזיקין בהלכה, דין טָמוּן בְּאֵש הוא הלכה מיוחדת בנזקי אש (אחד מארבעה אבות הנזיקין), ולפיה חיוב הפיצוי הוא רק על דברים שנראים לעין וניזקו, ולא על מה שהיה "טמון" ונסתר.

חָדָשׁ!!: תורה וטמון באש · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: תורה וטעמי המקרא · ראה עוד »

טרנסצנדנטיות

טרנסצנדנטיות בהקשר דתי, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ולניסיון ואינו תלוי בהם.

חָדָשׁ!!: תורה וטרנסצנדנטיות · ראה עוד »

טרנסג'נדריות ודת

הקשר בין אנשים טרנסג'נדרים ודת משתנה מאוד ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: תורה וטרנסג'נדריות ודת · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: תורה וטרפה · ראה עוד »

טרחא יתירה

בהלכות שבת וחג, נאסרה טרחא יתירה, הכוללת בתוכה שני איסורים: איסור לעשות מלאכה הנצרכת לצורך החג באופן שמעורבת בו גם טרחא מיותרת לצורך החול, והן טרחא מרובה, גם אם היא לצורך החג.

חָדָשׁ!!: תורה וטרחא יתירה · ראה עוד »

טל גלבוע

טל גלבוע (נולדה ב-16 ביוני 1978) היא אקטיביסטית ישראלית למען שחרור בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: תורה וטל גלבוע · ראה עוד »

טטרלוגיה

טטרלוגיה (באנגלית: Tetralogy; מיוונית τετρα- tetra–, "ארבע" ו-λογία -logia, "לוגוס") היא יצירה המורכבת מארבע יצירות נפרדות.

חָדָשׁ!!: תורה וטטרלוגיה · ראה עוד »

טבע או הסכמה

טבע והסכמה הם מונחים מרכזיים במחלוקת השייכת לתחום הפילוסופיה של הלשון.

חָדָשׁ!!: תורה וטבע או הסכמה · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: תורה וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: תורה וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טומאת כלים

טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.

חָדָשׁ!!: תורה וטומאת כלים · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: תורה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומאות היוצאות מגוף האדם

בהלכה, טומאה היוצאת מן הגוף היא קטגוריה הכוללת שישה מיני טומאות: מצורע, בעל קרי, זב, זבה, נידה, ויולדת.

חָדָשׁ!!: תורה וטומאות היוצאות מגוף האדם · ראה עוד »

טופאן

הטופאן (בפרסית: طوفان; בעברית: מבול) הוא טיל נגד-טנקים מונחה ארוך-טווח איראני, הזהה לטיל הטאו מתוצרת ארצות הברית; למעשה זהו העתק של הטאו, בעזרת הנדסה לאחור.

חָדָשׁ!!: תורה וטופאן · ראה עוד »

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

חָדָשׁ!!: תורה וטורקה · ראה עוד »

טובת הנאה

טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו.

חָדָשׁ!!: תורה וטובת הנאה · ראה עוד »

טוביה החולב

כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: תורה וטוביה החולב · ראה עוד »

טוביה ושבע בנותיו

תמונה מן הסט. ניסים לאון, ציון חן, מייקל הרטמן, שמעון ארמה, טובה דרורי ויהודית סולה טוביה ושבע בנותיו הוא סרט ישראלי משנת 1968 בבימויו של מנחם גולן.

חָדָשׁ!!: תורה וטוביה ושבע בנותיו · ראה עוד »

טוגנים

טוגנים וקטשופ, שילוב אהוב ברוב מדינות העולם המערבי. בהרבה מדינות מקובל דווקא לאכול את הטוגנים עם מיונז. טוגנים מסולסלים עם מיונז טבעות טוגנים פסל טוגנים של אסף ליפשיץ טֻגָּנִים, הנקראים גם צִ'יפְּס (מאנגלית בריטית: Chips), הם מאכל בינלאומי העשוי מתפוחי אדמה המטוגנים בשמן עמוק.

חָדָשׁ!!: תורה וטוגנים · ראה עוד »

טיעון מן הנס

נס אכילת המן, שרב סעדיה גאון השתמש בו לטיעון מן הנס. תחריט מ-1873 הטיעון מן הנס, הידוע גם בשם טיעון העד, הוא טיעון בקרב מאמיני הדתות השונות לפיו קיימת עדות אמינה על התגלות אלוהית.

חָדָשׁ!!: תורה וטיעון מן הנס · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

ז'אן אמרי

תמונתו של ז'אן אמרי על כריכת ספרו האחרון ז'אן אָמֶרִי (במקור הנס מאייר, בצרפתית: Jean Améry; 31 באוקטובר 1912 – 17 באוקטובר 1978) נולד באוסטריה למשפחה יהודית בשם הנס מאייר, והיה עיתונאי, מסאי ואיש רוח.

חָדָשׁ!!: תורה וז'אן אמרי · ראה עוד »

זמרי בן סלוא

זִמְרִי בֶּן סָלוּא, לפי המסורת, הוא נשיא שבט שמעון במסע בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה וזמרי בן סלוא · ראה עוד »

זאב חיים ליפשיץ

הרב זאב חיים ליפשיץ (ה'תרצ"ו, 1935 - כ' בתשרי תשע"ג, 6 באוקטובר 2012) היה תלמיד חכם ירושלמי בעל השכלה כללית רחבה.

חָדָשׁ!!: תורה וזאב חיים ליפשיץ · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: תורה וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זנון מכתיון

זנון מכתיון (ביוונית: Ζήνων ὁ Κιτιεύς, נולד ב-333 לפנה"ס, מת ב-264 לפנה"ס) היה פילוסוף פיניקי־יווני, מייסד האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.

חָדָשׁ!!: תורה וזנון מכתיון · ראה עוד »

זרת

זרת היא האצבע הקיצונית בכף יד של אדם.

חָדָשׁ!!: תורה וזרת · ראה עוד »

זרת (יחידת מידה)

זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן:.

חָדָשׁ!!: תורה וזרת (יחידת מידה) · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: תורה וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זלמן קליינמן

זלמן קליינמן (או קליימן, שם מלא: זלמן זוסיא קליינמן; 1933–1995) היה צייר ומאייר חב"די בולט.

חָדָשׁ!!: תורה וזלמן קליינמן · ראה עוד »

זלמן ברוך מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז, 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ומנהיג מוסדותיה.

חָדָשׁ!!: תורה וזלמן ברוך מלמד · ראה עוד »

זליגמן בר

זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.

חָדָשׁ!!: תורה וזליגמן בר · ראה עוד »

זבור

זַבּוּר (בערבית: زبور) באסלאם הוא ספר הקודש אשר אללה נתן לדוד, והוא אחד מספרי הקודש אשר קדמו לקוראן, כמו התורה שניתנה למשה, והבשורה שניתנה לישו.

חָדָשׁ!!: תורה וזבור · ראה עוד »

זהות נוצרית

זהות נוצרית (באנגלית: Christian Identity) היא קבוצה נוצרית דתית גזענית המאמינה בעליונות הגזע הלבן.

חָדָשׁ!!: תורה וזהות נוצרית · ראה עוד »

זולתנות

עניים נתפסת לרוב כמעשה זולתני. ציור מאת ז'אק-לואי דויד. מתנדבים מסייעים לקורבנות הוריקן. יוסטון, טקסס, 2005זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בעשיית חסד ובהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.

חָדָשׁ!!: תורה וזולתנות · ראה עוד »

זכריה אלצ'אהרי

רבי זכריה אלצַ'אהִרִי (בערבית: زَكَرِيَّا اَلضَّاهِرِي), שנקרא גם הרז"א או יחיא בן סעיד, נולד בתימן בשנת 1519 בקירוב.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה אלצ'אהרי · ראה עוד »

זכריה בן יהוידע

זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה הנביא · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה וזכריה הרופא · ראה עוד »

זכות הקניין

זכות הקניין היא זכותו של אדם להשתמש בנכס או למנוע מאנשים אחרים לעשות שימוש בנכס פיזי או רוחני או לפגוע בו.

חָדָשׁ!!: תורה וזכות הקניין · ראה עוד »

זכויות עובדים

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות עובדים · ראה עוד »

זכויות להט"ב במצרים

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במצרים כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות להט"ב במצרים · ראה עוד »

זכויות להט"ב במזרח התיכון

עונש מוות לאזרחים המוגדרים כלהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) קיים מעמד זכויות אדם מוגבל ביותר ברובו המכריע של המזרח התיכון נכון ליולי 2023 שנתון לעיתים קרובות לקבלת עוינות מצד הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות להט"ב במזרח התיכון · ראה עוד »

זכויות להט"ב באפריקה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באפריקה הן מוגבלות מאוד ביחס ליבשות אירופה, אמריקה, אוקיאניה וחלקים מסוימים באסיה.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות להט"ב באפריקה · ראה עוד »

זכויות להט"ב בישראל

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בישראל הן בין המתקדמות ביותר ביבשת אסיה, והמתקדמות ביותר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות להט"ב בישראל · ראה עוד »

זכויות יוצרים בהלכה

זכויות יוצרים בהלכה היא סוגיה הלכתית עליה דנו הפוסקים, סביב ההכרה בבעלות על פטנטים, נכסים מופשטים וקניין הרוחני.

חָדָשׁ!!: תורה וזכויות יוצרים בהלכה · ראה עוד »

זכירת יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה וזכירת יציאת מצרים · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: תורה וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: תורה וחמץ · ראה עוד »

חמישה חומשי תורה

#הפניה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »

חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).

חָדָשׁ!!: תורה וחנן מאישקיא · ראה עוד »

חנן פורת

חנן פורת (ח' בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 5 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה רב והוגה דעות ומנהיג פוליטי ישראלי, שימש כיו"ר האיחוד הלאומי, וכחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: תורה וחנן פורת · ראה עוד »

חנניה בן חזקיה

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.

חָדָשׁ!!: תורה וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »

חנה ושבעת בניה

חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.

חָדָשׁ!!: תורה וחנה ושבעת בניה · ראה עוד »

חנוך

בתנ"ך, חֲנוֹךְ היה דור שביעי לאדם הראשון, בנו של ירד ואבא של מתושלח.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוך · ראה עוד »

חנוך קון

חנוך (הֶנֶך) (הנריק) קוֹן (ביידיש: הענעך קאָן; בפולנית: Henryk Kon; 1890, לודז' - 1972, ניו יורק) היה מלחין יהודי פולני.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוך קון · ראה עוד »

חנוך לנער

חנוך לנער היא רשת מוסדות חינוך של חב"ד הנותנת מענה חינוכי לנערים על מנת למנוע את נשירתם מהמסגרת החינוכית.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוך לנער · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: תורה וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חסן בן משיח

החכם חסן בן משיח (שיש ההוגים את שמו הפרטי גם כ"חסון") היה חכם קראי שחי בבגדאד במאה העשירית.

חָדָשׁ!!: תורה וחסן בן משיח · ראה עוד »

חסדאי אלמושנינו

רבי חסדאי אלמושנינו (נפטר בטבת ה'תפ"ח, 1728), היה אב"ד וראש ישיבה בעיר תטואן שבמרוקו במאה ה-18 ומחבר הספרים "חסד אל" ו"משמרת הקדש".

חָדָשׁ!!: תורה וחסדאי אלמושנינו · ראה עוד »

חסידות איזביצה ראדזין

חסידות איזביצה-ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות איזביצה ראדזין · ראה עוד »

חסידות סקולען

חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות סקולען · ראה עוד »

חסידות רחמסטריווקה

במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא רבי ישראל מרדכי רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה או רחמסטריווקא), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות רחמסטריווקה · ראה עוד »

חסידות שומרי אמונים

האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות שומרי אמונים · ראה עוד »

חסידות טאש

רבי אלימלך מטאש רבי משולם פייש לאווי (השני) חסידות טאש (טאהש) היא חצר חסידית שמקורה בעיירה נירטש בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות טאש · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות ברזנה

חסידות ברזנה הייתה חסידות שפעלה במערב אוקראינה ובלארוס של היום.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות ברזנה · ראה עוד »

חסידות ויסקוט-קרושנוביץ

חסידות ויסקוט-קרושנוביץ היא חסידות פולנית שנוסדה בראשית המאה ה-19 מייסדה היה רבי אברהם יוזפא לרמן מקונסקוולה.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות ויסקוט-קרושנוביץ · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: תורה וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חפץ חיים (קיבוץ)

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי ליד גדרה.

חָדָשׁ!!: תורה וחפץ חיים (קיבוץ) · ראה עוד »

חצר (הלכה)

בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.

חָדָשׁ!!: תורה וחצר (הלכה) · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחק לישראל · ראה עוד »

חרם חברתי

חרם חברתי הוא סוג של נידוי חברתי של אדם, המתבטא באופנים שונים.

חָדָשׁ!!: תורה וחרם חברתי · ראה עוד »

חת"ת

כריכתו החיצונית של ספר חת"ת חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה וחת"ת · ראה עוד »

חלב

פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.

חָדָשׁ!!: תורה וחלב · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

חָדָשׁ!!: תורה וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: תורה וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חליצה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וחליצה (פירושונים) · ראה עוד »

חטא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וחטא (פירושונים) · ראה עוד »

חטאת נעורים

חטאֹת נעורים הוא ספרו האוטוביוגרפי של משה לייב לילינבלום (1843–1910), מחשובי ההוגים היהודים בני הדור השני להשכלה באימפריה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולימים אחד מראשי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: תורה וחטאת נעורים · ראה עוד »

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים) היה רב ופרשן מקרא צרפתי.

חָדָשׁ!!: תורה וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »

חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.

חָדָשׁ!!: תורה וחזרה בתשובה · ראה עוד »

חזון אחרית הימים (ישעיהו)

חזון אחרית הימים היא נבואה המופיעה ב, לפיה באחרית הימים יכירו עמים רבים באלוהי ישראל, ושבעולם ישרור שלום כללי, שיהפוך את כלי הנשק למיותרים.

חָדָשׁ!!: תורה וחזון אחרית הימים (ישעיהו) · ראה עוד »

חזון הצמחונות והשלום

חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית הוא מאמר העוסק במקומה של הצמחונות ביהדות, שנערך על ידי הרב דוד כהן (ה"נזיר") על בסיס שני מאמרים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: תורה וחזון הצמחונות והשלום · ראה עוד »

חזיר הבית

http://www.safa-ivrit.org/fauna/sounds.php איך עושה כבשה באתר "השפה העברית" חזיר Tamworth חזירים צעירים בחווה עדר חזירים בספרד חזירים מגזע Meishan חזיר מסוג Potbelly, המראה השמנה אופיינית חזרזיר בשר חזירים במדריד החזיר, או חזיר הבית (שם מדעי: Sus scrofa domesticus או Sus domesticus) הוא תת-מין של המין חזיר בר, ממשפחת החזיריים, אשר בוית על ידי האדם.

חָדָשׁ!!: תורה וחזיר הבית · ראה עוד »

חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: תורה וחבקוק · ראה עוד »

חברת הלומדים

חברת הלומדים הוא מונח בסוציולוגיה שטבע פרופסור מנחם פרידמן, חוקר החברה החרדית, המתאר תופעה שהחלה באמצע המאה ה-20, שבמסגרתה הזרם המרכזי של החברה החרדית במדינת ישראל דוגל בהכוונת הגברים לייעד את כל חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים.

חָדָשׁ!!: תורה וחברת הלומדים · ראה עוד »

חבלי משיח

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".

חָדָשׁ!!: תורה וחבלי משיח · ראה עוד »

חבורת שומר אמונים

חבורת שומר אמונים (או השם הנפוץ אך השגוי שומרי אמונים).

חָדָשׁ!!: תורה וחבורת שומר אמונים · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.

חָדָשׁ!!: תורה וחג · ראה עוד »

חג הקורבן

תפילות חג הקורבן בבנגלדש, 2011 חג הקורבן (בערבית: عيد الأضحى; תעתיק חופשי: עיד אל-אדחא, תעתיק מדויק: עִיד אלְאַצְ׳חא), המכונה גם "החג הגדול", הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג׳, העלייה לרגל למכה.

חָדָשׁ!!: תורה וחג הקורבן · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תורה וחגי · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: תורה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: תורה וחדר מתוקן · ראה עוד »

חדש אסור מן התורה

חדש אסור מן התורה (במקור: "החדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מה, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו.

חָדָשׁ!!: תורה וחדש אסור מן התורה · ראה עוד »

חומר (פילוסופיה)

חומר, או חומריות בפילוסופיה, לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף.

חָדָשׁ!!: תורה וחומר (פילוסופיה) · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: תורה וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חוני המעגל

חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה וחוני המעגל · ראה עוד »

חוצנים

איור המדמה חייזר אפור דמוי-אדם חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים חיים שמקורם אינו בכדור הארץ, ושקיומם מעולם לא הוכח או הוצג לציבור.

חָדָשׁ!!: תורה וחוצנים · ראה עוד »

חוק שירות לאומי-אזרחי

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 נועד ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי לבחורי ישיבות מעל גיל 21, כתחליף לשירות בצה"ל.

חָדָשׁ!!: תורה וחוק שירות לאומי-אזרחי · ראה עוד »

חוקי אשנונה

חוקי אשנונה חוקי אשנונה הם קובץ חוקים שנוסחו בין המאות ה-20 וה-19 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקי אשנונה · ראה עוד »

חוקי התורה

החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקי התורה · ראה עוד »

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

חָדָשׁ!!: תורה וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »

חכם

ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחכם · ראה עוד »

חכם עדיף מנביא

חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.

חָדָשׁ!!: תורה וחכם עדיף מנביא · ראה עוד »

חי יצחק טברסקי

רבי חי יצחק טברסקי (ד' באלול ה'תרצ"א, 17 באוגוסט 1931 – כ"ט באב ה'תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה וחי יצחק טברסקי · ראה עוד »

חינוך (הלכה)

מצוות חינוך (או דין חינוך) היא מצווה מדרבנן המחייבת את האב לחנך את בנו הקטן לקיים את המצוות, על מנת להרגילו לקיימם אף לכשיגדיל ויתחייב במצוות מהתורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחינוך (הלכה) · ראה עוד »

חינוך תורני

חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.

חָדָשׁ!!: תורה וחינוך תורני · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: תורה וחיפה · ראה עוד »

חירות האדם

פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה וחירות האדם · ראה עוד »

חילוניות

החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.

חָדָשׁ!!: תורה וחילוניות · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: תורה וחילול שבת · ראה עוד »

חידוש

חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.

חָדָשׁ!!: תורה וחידוש · ראה עוד »

חידוש מצוות התכלת

ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: תורה וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »

חיי שלמה מימון

שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תורה וחיי שלמה מימון · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: תורה וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים מחוץ לכדור הארץ

בול של ברית המועצות המציג "לוויין של ציוויליזציה" מחוץ לכדור הארץ חיים מחוץ לכדור הארץ הם חיים שעשויים להתקיים מחוץ לכדור הארץ או שמקורם מחוץ לו.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים מחוץ לכדור הארץ · ראה עוד »

חיים אלעזר מזרחי

מולא חיים אלעזר מזרחי (1858 – יוני 1909 כ"ח בסיוון תרס"ט) היה רב, משורר, דרשן וממנהיגי קהילת יהודי טהראן.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אלעזר מזרחי · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השני)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »

חיים סבתו

הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בד' בשבט תשי"ב, 31 בינואר 1952) הוא ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש הישיבה שלה מאז ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים סבתו · ראה עוד »

חיים סינואני

מֹארי חיים סינוואני (ט' בתשרי ה'תרנ"ח, 5 באוקטובר 1897 – כ"ז באדר ה'תשל"ט, 26 במרץ 1979) היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים סינואני · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים קורח

מארי חיים בן יוסף קורח (ה'תקפ"ד, 1824 – כ' באלול ה'תרע"ד, 11 בספטמבר 1914) היה מרבני תימן, מחכמי הישיבה הכללית, ורבם של רוב רבני תימן בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים קורח · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים שבילי

חיים שבילי (14 במרץ 1907, כ"ח באדר ה'תרס"ז – 1 במרץ 1974) היה מורה ומרצה ירושלמי, פרשן ומחשב קץ מודרני שנודע בשל פירושיו לספר דניאל וחיזוי העתיד שפרסם בספריו.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים שבילי · ראה עוד »

חיים טירר

רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים טירר · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים דרוקמן

הרב דרוקמן בטקס פרס עמינח יעקב שפירא והרב יהושע מגנס אהרן הראל הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז בחשוון ה'תרצ"ג, 15 בנובמבר 1932 – ב' בטבת ה'תשפ"ג, 25 בדצמבר 2022) היה רב ישראלי, ראש ישיבה, מחנך, חבר כנסת, מחבר ספרי הגות רבים ומנהיג ציבור ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דרוקמן · ראה עוד »

חיים דוד זילבר-מרגליות

הרב חיים דוד זילבר־מרגליות (תרכ"ד- כ' בכסלו תש"א) היה רבה של קויל בפולין.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דוד זילבר-מרגליות · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

חיים דוויק

הרב חיים מוסא דוויק, מרץ 1972 הרב חיים מוסא דוויק (גם דוויך, בערבית: حايمدويك; 1905–1974 ב' באלול תשל"ד) היה הרב הראשי האחרון של מצרים.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים דוויק · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

חיים הגר (אוטיניה)

רבי חיים הגר (כ"ג באייר ה'תרכ"ב, 23 במאי 1862 - כ"ה בכסלו ה'תרצ"ב, 5 בדצמבר 1931) היה האדמו"ר מאוטיניה שבגליציה המזרחית (אז בפולין, כיום באוקראינה).

חָדָשׁ!!: תורה וחיים הגר (אוטיניה) · ראה עוד »

חיים כסאר (בן סלימאן)

מארי חיים בן סלימאן כסאר (ה'תרי"ט – חשוון ה'תרע"ב, 1859 – 1912) היה רב תימני, בלשן, משורר ומעתיק ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים כסאר (בן סלימאן) · ראה עוד »

חיים כסאר (בן שמואל)

הרב חיים כסאר (מכונה הרב חיים אלכסאר וכן הרב חיים אלגמרן תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה בארץ ישראל ראש ישיבת בית הכנסת הגורל במשכנות ישראל, ובתימן ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי, ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם ומחבר ספר שאלות ותשובות "החיים והשלום".

חָדָשׁ!!: תורה וחיים כסאר (בן שמואל) · ראה עוד »

חיים יצחק דוד ווייץ

רבי חיים יצחק דוד ווייץ (י"א חשוון ה'תקצ"ד, 24 באוקטובר 1833 - כ"ו בתמוז ה'תרס"ז, 1907) היה רב בגליציה, יליד טרנופול שבאוקראינה, שם למד אצל רבי יוסף באב"ד מחבר הספר מנחת חינוך, וברבות השנים נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים יצחק דוד ווייץ · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: תורה וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: תורה וב · ראה עוד »

בן אברהם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם אברהם.

חָדָשׁ!!: תורה ובן אברהם · ראה עוד »

בן סורר ומורה

בן סורר ומורה הוא מקרה המוזכר בתורה בספר דברים, שבו נער מתנהג בדפוס שלילי קבוע גם לאחר שהוזהר, תוך אי ציות וזלזול באביו ובאמו, ובהתנהגות של נהנתנות מופרזת בזלילת מזון והשתכרות.

חָדָשׁ!!: תורה ובן סורר ומורה · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ובן סירא · ראה עוד »

בן ציון אברהם שפירא

רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 – י"ג בשבט תש"ז; 1947) היה מקובל, תלמיד חכם וצדיק ירושלמי.

חָדָשׁ!!: תורה ובן ציון אברהם שפירא · ראה עוד »

בן ציון ליכטמן

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: תורה ובן ציון ליכטמן · ראה עוד »

בן-ציון אלפס

רבי בן ציון אלפס (א' בכסלו ה'תרי"א, 6 בנובמבר 1850 – כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: תורה ובן-ציון אלפס · ראה עוד »

בן-ציון רבינוביץ

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.

חָדָשׁ!!: תורה ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ובמדבר · ראה עוד »

באמאלכי

כת הבאמלאכי (באנגלית: Bamalaki) הייתה כת נוצרית פרוטסטנטית באוגנדה שפרשה בשנת 1913 מהכנסייה הרשמית בשל דבקות חבריה במצוות המקרא שאינן מקוימות על ידי הנוצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובאמאלכי · ראה עוד »

באר הגולה (המהר"ל מפראג)

באר הגולה הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג והודפס לראשונה בחייו בשנת שנ"ח, שבו הוא דוחה טענות נגד דברי חז"ל בתלמוד.

חָדָשׁ!!: תורה ובאר הגולה (המהר"ל מפראג) · ראה עוד »

בארי (דמות מקראית)

תגלת פלאסר מלך אשור, על ידו הוגלה בארי עם עשרת השבטים. בְּאֵרִי, שנקרא גם בְּאֵרָה, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ובארי (דמות מקראית) · ראה עוד »

באבא סאלי

הרב ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב מחוז תאפילאלת, ראש ישיבה, אב בית דין ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל").

חָדָשׁ!!: תורה ובאבא סאלי · ראה עוד »

בנצי גופשטיין

בן-ציון (בנצי) גופשטיין (נולד ב- 10 בספטמבר 1969) הוא פעיל ימין רדיקלי, מתלמידי הרב כהנא ומייסד ארגון "להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש" הפועל למניעת נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: תורה ובנצי גופשטיין · ראה עוד »

בנט מלכיאור

הרב בנט בנימין מלכיאור (24 ביוני 1929 – 28 ביולי 2021) היה הרב הראשי של הקהילה היהודית בדנמרק בין השנים 1969–1996.

חָדָשׁ!!: תורה ובנט מלכיאור · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ובני ברק · ראה עוד »

בנימין אלנהאונדי

בנימין בן משה אלנהאונדי (בפרסית: بنیامین بن موسی نهاوندی), היה מלומד ופילוסוף פרוטו קראי שחי בפרס בסוף המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית, פעל בשנים 800-828.

חָדָשׁ!!: תורה ובנימין אלנהאונדי · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: תורה ובנימין בראון · ראה עוד »

בנימין ברגר

ד"ר בנימין ברגר (בליטאית: Benjaminas Bergeris; 1881 – 1948) היה רופא, פעיל ציוני, יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, מראשי הציונים הכלליים, אחד המייסדים של בית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה ומנהל המחלקה למחלות פנימיות.

חָדָשׁ!!: תורה ובנימין ברגר · ראה עוד »

בעלת האוב מעין דור

יב ציור מעשה ידי ויליאם בלייק משנת 1783 שאול ובעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה בעלת האוב מעין דור היא דמות מקראית, המופיעה ב, כחלק מסיפור שאול המלך.

חָדָשׁ!!: תורה ובעלת האוב מעין דור · ראה עוד »

בצר (עיר)

העיר המקראית בצר בתחומי נחלת שבט ראובן במפת ערי המקלט בֶּצֶר, היא עיר מקראית, אחת מערי הלויים.

חָדָשׁ!!: תורה ובצר (עיר) · ראה עוד »

בצלאל בן אורי

על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.

חָדָשׁ!!: תורה ובצלאל בן אורי · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: תורה ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

בר מצרא

דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.

חָדָשׁ!!: תורה ובר מצרא · ראה עוד »

בר בי רב דחד יומא

שלטים ביום העצמאות מודעה בר בי רב דחד יומא בפתח תקווה יום העצמאות תשע"ח כינוס בַּרְבִּי רַב דְּחַד יוֹמָא (ארמית: "תלמיד של יום אחד") הוא יום עיון ללימודי יהדות למי שעסוקים בשאר ימי השנה בתחומים אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובר בי רב דחד יומא · ראה עוד »

בר גיורא

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובר גיורא · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ובראשית · ראה עוד »

בראשית ברא

בראשית ברא הוא ספרו של פרופ' נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, המנסה ליישב את הסתירות בין המדע ובין התורה לגבי בריאת העולם והתפתחות החיים התבוניים.

חָדָשׁ!!: תורה ובראשית ברא · ראה עוד »

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תורה וברצלונה · ראה עוד »

ברוך מרדכי אזרחי

הרב ברוך מרדכי אזרחי (ט"ו באדר ב' תרפ"ט, 27 במרץ 1929 – י"א בחשוון תשפ"ד, 26 באוקטובר 2023) היה ראש ישיבת עטרת ישראל, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך מרדכי אזרחי · ראה עוד »

ברוך ספרין

רבי ברוך ספרין מקומארנו (תרע"ג או תרע"ד, (1913 או 1914) - ז' בסיוון תש"ג,(10 ביוני 1943)) היה האדמו"ר השישי והאחרון של חסידות קומארנו.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך ספרין · ראה עוד »

ברוך סורוצקין

הרב ברוך סורוצקין (י"ג בשבט תרע"ז, פברואר 1917 – י"ג בשבט תשל"ט, 10 בפברואר 1979) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך סורוצקין · ראה עוד »

ברוך שמעון שניאורסון

הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 – כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך שמעון שניאורסון · ראה עוד »

ברוך לינדא

ברוך לינדאו (בגרמנית: Baruch Lindau; 1759 – 5 בדצמבר 1849) היה סופר עברי יהודי גרמני בדור המאספים, מחבר "ראשית לימודים".

חָדָשׁ!!: תורה וברוך לינדא · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברוך דב פוברסקי

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול ה'תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך דב פוברסקי · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

עם האדמו"רים מסאטמאר ודעעש הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין – כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ · ראה עוד »

ברוריה

בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.

חָדָשׁ!!: תורה וברוריה · ראה עוד »

ברכת משה

ברכת משה היא הברכה שבירך משה את שבטי ישראל טרם מותו.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת משה · ראה עוד »

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת אבות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: תורה וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת השחיטה

ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת השחיטה · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: תורה וברכה · ראה עוד »

ברכה פלאי

מימין לשמאל: אלכסנדר, ברכה, שרה ומאיר פלאי, 1925 ברכה פֶּלִאי (20 בדצמבר 1892, סְטארוֹביץ', פלך קייב, רוסיה – 22 בפברואר 1986, בגבעתיים) הייתה מו"לית ישראלית, מייסדת הוצאת הספרים מסדה והמנהלת שלה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: תורה וברכה פלאי · ראה עוד »

ברכה זק

ברכה זק (נולדה בשנת 1933) היא פרופסור אמריטה במחלקה למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: תורה וברכה זק · ראה עוד »

ברכות השחר

ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.

חָדָשׁ!!: תורה וברכות השחר · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: תורה וברכות התורה · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

חָדָשׁ!!: תורה וברית (מקרא) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: תורה וברית מילה · ראה עוד »

ברית הכהונה

במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם.

חָדָשׁ!!: תורה וברית הכהונה · ראה עוד »

בריחת משה למדין

Alexandre Bida: משה, רועה את צאן יתרו במדין בריחת משה למדין הוא סיפור מקראי, המופיע בתחילת ספר שמות, המתרחש בתחילת תקופת שעבוד בני ישראל במצרים ביד פרעה.

חָדָשׁ!!: תורה ובריחת משה למדין · ראה עוד »

ברייתא דל"ב מידות

ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.

חָדָשׁ!!: תורה וברייתא דל"ב מידות · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: תורה ובשמים ראש · ראה עוד »

בשר (פירושונים)

__ללא_תוכן_עניינים__.

חָדָשׁ!!: תורה ובשר (פירושונים) · ראה עוד »

בשר מן החי

בשר מן החי הוא איסור מהתורה, בו נאסרו הן עם ישראל והן אומות העולם, לאכול בשר, שנתלש מבעל חיים בעודו חי, בדומה לאיסור אבר מן החי.

חָדָשׁ!!: תורה ובשר מן החי · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: תורה ובשר בחלב · ראה עוד »

בשביל הנשמה

בשביל הנשמה היא עמותה שמטרתה להרבות את לימוד תוכני האמונה היהודית ומחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ובשביל הנשמה · ראה עוד »

בת עין

עין משואות (עין חובילה) המשמש כמקווה פעיל ליד היישוב. בית הכנסת המרכזי של היישוב אתר העתיקות חורבת חכלילי השוכן בכניסה ליישוב, בו נתגלה יקב ביזנטי ומקווה מתקופת בית שני ממוזער ממוזער ממוזער ממוזער בַּת עַיִן (מגדל עדר) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, מערבית לכפר עציון.

חָדָשׁ!!: תורה ובת עין · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: תורה ובת קול · ראה עוד »

בתי קברות יהודיים בפאפה

בתי קברות יהודיים בפאפה (בהונגרית: Pápai zsidó temetők) הם בין הערכים התרבותיים וההיסטוריים הידועים יחסית של העיר פאפה.

חָדָשׁ!!: תורה ובתי קברות יהודיים בפאפה · ראה עוד »

בל תשחית

בל תשחית הוא איסור בתורה על השחתת דבר שבני אדם יכולים ליהנות ממנו.

חָדָשׁ!!: תורה ובל תשחית · ראה עוד »

בל תוסיף ובל תגרע

בל תוסיף ובל תגרע הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק:.

חָדָשׁ!!: תורה ובל תוסיף ובל תגרע · ראה עוד »

בלעם בן בעור

אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ובלעם בן בעור · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ובלבב ימים · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובחירה חופשית · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: תורה ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ובבא בתרא · ראה עוד »

בג"ץ רובינשטיין

בג"ץ 3267/97 רובינשטיין ואחרים נגד שר הביטחון הוא פסק דין של בג"ץ משנת 1998, שבו התקבל פסק דין בנוגע לסמכות שר הביטחון להעניק פטור לבני הישיבות.

חָדָשׁ!!: תורה ובג"ץ רובינשטיין · ראה עוד »

בג"ץ טבקה נגד שרת החינוך

בג"ץ 7426/08 טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נ' שרת החינוך ועיריית פתח-תקווה.

חָדָשׁ!!: תורה ובג"ץ טבקה נגד שרת החינוך · ראה עוד »

בגרות

אלגורי את דמותו של הגבר הבוגר, כמי שמשיט ספינה ובה בני-משפחתו. בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל.

חָדָשׁ!!: תורה ובגרות · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: תורה ובגדאד · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובדחן · ראה עוד »

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

חָדָשׁ!!: תורה ובדיקת חמץ · ראה עוד »

בהמה וחיה בהלכה

טקסט.

חָדָשׁ!!: תורה ובהמה וחיה בהלכה · ראה עוד »

בהמות (תנ"ך)

לווייתן''', תחריט מאת ויליאם בלייק בהמות הוא שמו של יצור מיתולוגי.

חָדָשׁ!!: תורה ובהמות (תנ"ך) · ראה עוד »

בורא עולם (גנוסיס)

בתורות הנוצריות הגנוסטיות, בורא העולם (ביוונית: δημιουργός, דמיורגוס) הוא חצי אל או אל פחוּת או השטן עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה ובורא עולם (גנוסיס) · ראה עוד »

בורנשטיין

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובורנשטיין · ראה עוד »

בורו פארק

המרפאה של בית החולים המתודיסטי בשדרה ה-16 בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ובורו פארק · ראה עוד »

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

חָדָשׁ!!: תורה ובכור · ראה עוד »

ביניטריות

ביניטריות היא תפיסה תאולוגית הקובעת שיש שתי ישויות אלוהיות, אל ראשי ואל משני.

חָדָשׁ!!: תורה וביניטריות · ראה עוד »

ביצוע תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון ולפינוין מישראלים.

חָדָשׁ!!: תורה וביצוע תוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

ביקור מומים

ביקור מומים או ביקור הוא הכנה ובדיקה של קורבן לפני הקרבתו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וביקור מומים · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: תורה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית מדרש · ראה עוד »

בית סוהר

כלא אלקטרז, אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר בעולם בית סוהר (מכונה גם בית כלא, כלא ובית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חירויות שונות.

חָדָשׁ!!: תורה ובית סוהר · ראה עוד »

בית קרנובסקי

בית קרנובסקי (ביידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: תורה ובית קרנובסקי · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: תורה ובית קברות · ראה עוד »

בית שימוש

אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.

חָדָשׁ!!: תורה ובית שימוש · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

חָדָשׁ!!: תורה ובית דוד · ראה עוד »

בית דין קבוע

בית דין קבוע הוא מוסד, שמכהנים בו דיינים קבועים הממונים לדון בכל עניין משפטי.

חָדָשׁ!!: תורה ובית דין קבוע · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המלמדים

לוגו בית המלמדים בית המלמדים הוא מכון לפיתוח מערכות דידקטיות יהודיות מתקדמות, ושמה של עמותה ללא כוונת רווח (מלכ"ר), ששמה לה למטרה להנחיל תורה ודרך ארץ לילדי ישראל באמצעות שימוש בכלים חווייתיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית המלמדים · ראה עוד »

בית הספר שלום עליכם

בית הספר שלום עליכם הוא רשת של בתי ספר יהודיים ציוניים באמריקה הדרומית, רובם בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הספר שלום עליכם · ראה עוד »

בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)

בית הספר לנגרות, בבית הספר למלאכה. שנות השישים בית הספר לדפוס, בבית הספר למלאכה. שנות החמישים תלמידי בית ספר למלאכה בכפר חב"ד בצילום משותף עם הרבנים וולף, אלטהויז וגופין בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית הספר למלאכה היה מוסד חינוכי גדול לגילאי תיכון שהיה שייך לחסידי חב"ד ומיועד לילדי עולים, הוא שילב לימודים תורניים ולימודי מלאכה חקלאיים ופעל ביישוב כפר חב"ד (מאז שינה שמו מ'שפריר') בשנים ה'תשט"ו (1955) - ה'תשנ"ו (1996).

חָדָשׁ!!: תורה ובית הספר למלאכה (כפר חב"ד) · ראה עוד »

בית הספר יק"א פיק"א

בית ספר יק"א פיק"א הוא בית הספר היסודי הראשון שהוקם בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הספר יק"א פיק"א · ראה עוד »

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית הכנסת אל-מצריון

חזית בית הכנסתתמונה להחלפה בית הכנסת אל-מצריון (נקרא גם בית הכנסת אל-אסתאד) היה בית כנסת בקהיר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת אל-מצריון · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יצחק

בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת אוהל יצחק · ראה עוד »

בית הכנסת של אובודה

בית הכנסת של אובודה (בהונגרית: Óbudai zsinagóga) ממוקם ברחוב לאיוש 163, בודפשט ברובע השלישי, זהו מבנה מרשים, גדול ועצמאי ליד מלון אקווינקום, קרוב לראש גשר ארפאד בצדו המערבי, בצד של בודה והוא אחד מבתי הכנסת הפעילים העתיקים ביותר ביותר בבודפשט ואחת מיצירות המופת של אדריכלות בתי כנסת בסגנון הקלאסיציזם האירופי.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת של אובודה · ראה עוד »

בית הכנסת שומרי שבת

בית הכנסת שומרי שבת שוכן במרכז בורו פארק שבברוקלין, בשדרה ה-13 וברחוב ה-53 ומתקיימים בו מנייני תפילה עשרים וארבע שעות ביממה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת שומרי שבת · ראה עוד »

בית הכנסת טורו

בית הכנסת טורו בית הכנסת טורו (אנגלית: Touro Synagogue) או קהל קדוש ישועת ישראל (אנגלית: Congregation Jeshuat Israel) הוא בית כנסת בניופורט, רוד איילנד שבארצות הברית הנחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בצפון אמריקה והיחיד מהתקופה הקולוניאלית שעדיין קיים.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת טורו · ראה עוד »

בית הכנסת בקרלובץ

בית הכנסת קרלובץ (באנגלית: Karlovac Synagogue) היה בית כנסת בעיר קרלובץ שבקרואטיה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת בקרלובץ · ראה עוד »

בית הכנסת דניאל

בית כנסת דניאל (בפרסית: کنیسه دانیال) המכונה גם בית הכנסת פולני (בפרסית: کنیسه لهستانی‌ها) הוא בית הכנסת האשכנזי היחיד באיראן.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת דניאל · ראה עוד »

בית הכנסת האיטלקי (ונציה)

בית הכנסת האיטלקי (באיטלקית: Scuola Italiana) הוא אחד מחמשת בתי הכנסת המצויים בגטו של ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת האיטלקי (ונציה) · ראה עוד »

בית הכנסת הכוראלי (טומסק)

בית כנסת הכוראלי של טומסק (ברוסית: Томская хоральная синагога) ממוקם ברובע לנינסקי בטומסק ברחוב רוזה לוקסמבורג 38.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת הכוראלי (טומסק) · ראה עוד »

בית הכנסת הישן באסן

בית הכנסת הישן באסן הוא אחד מהעדויות הגדולות, השמורות והמרשימות ביותר מבחינה ארכיטקטונית לתרבות היהודית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת הישן באסן · ראה עוד »

בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב (יבנאל)

מראה חלק מפנים בית הכנסת בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב (מכונה גם בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב) הוא בית הכנסת המרכזי של חסידי ברסלב תלמידי הרב אליעזר שלמה שיק ביבנאל.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב (יבנאל) · ראה עוד »

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »

בית כנסת היזדים

בית כנסת היזדים (תפארת ירושלים) בשכונת הבוכרים בירושלים שייך לעדת היזדים בירושלים בנשיאותו של רב העדה, הרב יוסף שרגא.

חָדָשׁ!!: תורה ובית כנסת היזדים · ראה עוד »

ביטול רשות

בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת (לדוגמה מבוי, חצר, חדר מדרגות ובית מגורים).

חָדָשׁ!!: תורה וביטול רשות · ראה עוד »

ביטול רשות מבית לבית

ביטול רשות מבית לבית הוא שם של כלל בהלכות עירובין עוסק בדין ביטול רשות מבית בבעלות אדם אחד לבית שבבעלות אדם אחר, ובא להתיר את איסור טלטול בין רשויות היחיד מבית לבית, בניגוד לדין הרגיל שעוסק בביטול רשות בחצר משותפת ובא להתיר איסור זה מבית פרטי לחצר משותפת.

חָדָשׁ!!: תורה וביטול רשות מבית לבית · ראה עוד »

ביטול חמץ

בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.

חָדָשׁ!!: תורה וביטול חמץ · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: תורה וביבליה · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ובייתוסים · ראה עוד »

ג'קי ירחי

ג'קי ירחי (נולד ב-1965) הוא אמן, מאייר, קריקטוריסט, קומיקסאי צרפתי-ישראלי אשר עבד עם מספר עיתונים כגון "ידיעות אחרונות", "נקודה", "אותיות", "כולנו", "יום ליום".

חָדָשׁ!!: תורה וג'קי ירחי · ראה עוד »

ג'רבה

ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה.

חָדָשׁ!!: תורה וג'רבה · ראה עוד »

ג'בל מוסא

ג'בל מוסא (ערבית جبل موسى - "הר משה") הוא הר בדרום חצי האי סיני אשר לפי מסורת נוצרית מזוהה כהר סיני - ההר שעליו ניתנה התורה לעם ישראל לפי המקרא, במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תורה וג'בל מוסא · ראה עוד »

ג'בל חשם א-טריף

ג'בל האשם א-טריף (בערבית: جبل هاشمالطريف) הוא הר במזרח חצי האי סיני.

חָדָשׁ!!: תורה וג'בל חשם א-טריף · ראה עוד »

ג'וזף בלנקינסופ

ג'וזף בלקינסופ (3 באפריל 1927 - 22 במרץ 2022) היה תאולוג אקדמי בתנ"ך המלומד, פרופסור למקרא בחוג לתאולוגיה באוניברסיטת נוטרדאם.

חָדָשׁ!!: תורה וג'וזף בלנקינסופ · ראה עוד »

גמ"ח הלוואות

גמ"ח הלוואות (מכונה בקיצור גמ"ח, ראשי תיבות של גמילות חסדים, או קופת גמ"ח) הוא מוסד פיננסי חוץ-בנקאי יהודי-מסורתי שייעודו מתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים.

חָדָשׁ!!: תורה וגמ"ח הלוואות · ראה עוד »

גמילות חסדים

רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.

חָדָשׁ!!: תורה וגמילות חסדים · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תורה וגאונים · ראה עוד »

גאווה (להט"ב)

דגל הגאווה הדגל המזוהה עם תנועת הגאווה של הלהט"ב גאווה או גאווה להט"בית היא תנועה עולמית ופילוסופיה הטוענת כי לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) צריכים להיות גאים בנטייתם המינית ובזהותם המגדרית.

חָדָשׁ!!: תורה וגאווה (להט"ב) · ראה עוד »

גנבה

פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931 גְּנֵבָה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: תורה וגנבה · ראה עוד »

גנוסיס

הגנוסטיקה או גנוסטיות (ביוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה; ופרחו סביב המאה השנייה והשלישית.

חָדָשׁ!!: תורה וגנוסיס · ראה עוד »

גרשון לפידות

הרב גרשון לפידות (תרל"ח 1878 -י"ז באדר תשט"ז 29 בפברואר 1956) ירש את הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") בכהונת רב שכונת בית ישראל בירושלים ודיין בביה"ד של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וגרשון לפידות · ראה עוד »

גשמיות

גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.

חָדָשׁ!!: תורה וגשמיות · ראה עוד »

גלות

גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: תורה וגלות · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה וגלות בבל · ראה עוד »

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: תורה וגט · ראה עוד »

גט מעושה

בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כגון נידוי, חרם או שהכו אותו בשוט (ישנן סוגיות רחבות לגבי מאסר או הטלת קנסות כספיים).

חָדָשׁ!!: תורה וגט מעושה · ראה עוד »

גזרת הכתוב

גזרת הכתוב הוא מונח הלכתי נפוץ, המתאר הלכה או דין מהתורה, שאין מאחריו היגיון ברור (ולעיתים הוא נראה אף כמנוגד לו), ותוקפו מבוסס אך ורק על ציווי מפורש במקרא.

חָדָשׁ!!: תורה וגזרת הכתוב · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: תורה וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: תורה וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גביהא בן פסיסא

גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: תורה וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »

גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)

גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תורה וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה) · ראה עוד »

גדי בחלב אמו (מיצב)

"גדי בחלב אמו" (1974) "גדי בחלב אמו" היא מיצב וסדרת ציורים מאת הציירת הישראלית מיכל נאמן.

חָדָשׁ!!: תורה וגדי בחלב אמו (מיצב) · ראה עוד »

גוגה אשכנזי

גוגה אשכנזי (בקזחית: Гауһар Еркінқызы Берқалиева; נולדה ב-1 בפברואר 1980), היא אשת עסקים קזחית.

חָדָשׁ!!: תורה וגוגה אשכנזי · ראה עוד »

גווילי אש

עטיפת כרך ו "גווילי אש" הוא מפעל להנצחת חללי מערכות ישראל, הכולל איסוף, ריכוז והוצאה לאור של יצירות שהותירו אחריהם הנופלים.

חָדָשׁ!!: תורה וגווילי אש · ראה עוד »

גירוש שד מבתה של אשה כנענית

''האשה הכנענית מתחננת לישו שירפא את בתה'' מאת מיכאל אנג'לו אימנראט, מהמאה ה -17 גירוש השד של מבתה של האישה הכנענית הוא אחד הנסים של ישו בבשורות, והוא מסופר בבשורה של מרקוס בפרק ז', ובבשורת מתי בפרק ט"ו.

חָדָשׁ!!: תורה וגירוש שד מבתה של אשה כנענית · ראה עוד »

גירושים

טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.

חָדָשׁ!!: תורה וגירושים · ראה עוד »

גישות למאפייניה של מדינת ישראל

לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל הוצגו מספר הגדרות המבוססות על גישות שונות ולעיתים מנוגדות.

חָדָשׁ!!: תורה וגישות למאפייניה של מדינת ישראל · ראה עוד »

גיל בגירות

גיל בגירות הוא סף הבגרות מבחינה משפטית, כפי שנקבע או מוכרז בחוק.

חָדָשׁ!!: תורה וגיל בגירות · ראה עוד »

גיד הנשה

גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה וגיד הנשה · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: תורה וגיור · ראה עוד »

דן רובינשטיין

דן רובינשטיין (נולד ב-1940) הוא צייר ישראלי-שווייצרי.

חָדָשׁ!!: תורה ודן רובינשטיין · ראה עוד »

דמנה

אזור דמנה כיום (2012) דמנה הייתה עיר מקראית בשבט זבולון, אשר ניתנה לבני מררי הלויים, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה ודמנה · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: תורה ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודאורייתא · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הם שני מושגים ביהדות המגדירים שני מקורות אפשריים לתיקוף הוראות הלכתיות.

חָדָשׁ!!: תורה ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דניאל פרוסטיץ

ציונו של רבי דניאל פרוסטיץ הרב דניאל פרוסטיץ (תקי"ט, 1759 – ו' באדר תר"ו, 1846) היה ראב"ד בעיר פרשבורג בתקופת החת"ם סופר, במשך חמישים שנה.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל פרוסטיץ · ראה עוד »

דניאל שילה

הרב דניאל שילה (נולד בשנת תרצ"ח 1938) הוא מראשוני תנועת ההתנחלות ביש"ע וגוש אמונים, דובר ועד רבני יש"ע, רבם של המועצות המקומיות קצרין וקדומים, רב המושב נחלים וחבר איחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל שילה · ראה עוד »

דניאל בן משה אלקומיסי

דניאל בן משה אלקומיסי היה הוגה דעות ופרשן מקרא קראי בן המאה התשיעית.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל בן משה אלקומיסי · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל בומברג · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דניאל הלוי

דניאל הלוי דה באריוס (מיגל באריוס, 1625 – 1701) היה משורר והיסטוריון בן למשפחת אנוסים ממשפחת קונברסו שהצטרף לקהילת היהודים הפורטוגזים באמסטרדם.

חָדָשׁ!!: תורה ודניאל הלוי · ראה עוד »

דעת תורה

דעת תורה היא דעה הבאה לבטא את עמדת תורת ישראל בהתייחס לשאלה אשר אין לה מענה הלכתי מובהק.

חָדָשׁ!!: תורה ודעת תורה · ראה עוד »

דרך ארץ (חז"ל)

"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.

חָדָשׁ!!: תורה ודרך ארץ (חז"ל) · ראה עוד »

דרך ארץ קדמה לתורה

דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודרך ארץ קדמה לתורה · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: תורה ודרשנות · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ודרבנן · ראה עוד »

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.

חָדָשׁ!!: תורה ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: תורה ודרישה וחקירה · ראה עוד »

דת בבתי הספר בישראל

דת בבתי הספר בישראל מתייחסת לנוכחות, להשפעה ולהוראה של דת ומקצועות הקשורים לדת במוסדות החינוך בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודת בבתי הספר בישראל · ראה עוד »

דת בישראל

הכותל המערבי וכיפת הסלע בירושלים הדתות האברהמיות: יהדות, נצרות ואסלאם הדת בישראל הוא מושג הכולל את מגוון הביטויים לקיום מצוות, אמונה ומסורת בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודת בישראל · ראה עוד »

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ודתיים לאומיים · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: תורה ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דב ביגון

הרב דֹב הכהן ביגון (בייגין; נולד ב-1940) הוא ראש ישיבת מכון מאיר ומדרשת מכון אורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודב ביגון · ראה עוד »

דבקות בתלמידי חכמים

דבקות בתלמידי חכמים היא מצווה בהלכה היהודית שעל פיה נצטווה היהודי להתקרב בכל נוהגיו אל תלמידי חכמים הבקיאים בתורה, ואשר מנוהגיהם יוכל ללמוד.

חָדָשׁ!!: תורה ודבקות בתלמידי חכמים · ראה עוד »

דבר מלכות (שבועון)

הרב טוביה פלס לומד מתוך החוברת דבר מלכות הוא קובץ לימוד תורני בתפוצה שבועית הקשור לחסידות חב"ד, המרכז בתוכו שיחות קודש, מאמרי חסידות ו מאדמו"רי חב"ד, וכן שיעורים יומיים בחת"ת, רמב"ם, לוח היום יום והדף היומי.

חָדָשׁ!!: תורה ודבר מלכות (שבועון) · ראה עוד »

דברו אמת

דברו אמת (באנגלית: Dabru Emet) הוא מניפסט לא-רשמי של קבוצת רבנים ואישי ציבור יהודים, המתייחס למערכת היחסים בין הנצרות ליהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ודברו אמת · ראה עוד »

דברי קבלה

דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודברי קבלה · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודברים · ראה עוד »

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה ודברים רבה · ראה עוד »

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה הוא איסור לומר בעל פה דבר הכתוב בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה · ראה עוד »

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: תורה ודבש · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: תורה ודבורה בארון · ראה עוד »

דגנית אליקים

דגנית אליקים (נולדה ב-1977) היא פסנתרנית, מלחינה ואמנית סאונד ישראלית.

חָדָשׁ!!: תורה ודגנית אליקים · ראה עוד »

דגל שמחת תורה

כרטיס שנה טובה המציג ילדים אוחזים בדגלי שמחת תורה (גרמניה, 1910) דגל ובו איור של משה עם לוחות, וסביבו סמלי 12 שבטי ישראל (שנות ה-30 בערך) דגל ובו איור של בנים ובנות בלבוש ישראלי חלוצי רוקדים יחדיו סביב ספר התורה (שנות ה-50–60) מטוסי חיל האוויר הישראלי (1967) דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט שמניפים ילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודגל שמחת תורה · ראה עוד »

דון מינה ואוקי באתרה

דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ הוא כלל תלמודי לפיו גם כאשר למדים דין מסוים מדין אחר, עדיין גדרי הדין הנלמד הם כפי שאר הדינים באותו עניין ולא כפי דיני המלמד.

חָדָשׁ!!: תורה ודון מינה ואוקי באתרה · ראה עוד »

דואק

דואק, דוויק או דוויך (באנגלית: Douek/Duek/Dweck, בספרדית: Duak, בפורטוגזית: Doak) הוא שם משפחה יהודי, שאת שורשיו ניתן ליחס אל יהדות ספרד ככלל, ובפרט גם אל יהדות פורטוגל, בחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: תורה ודואק · ראה עוד »

דור

חמישה דורות של משפחה אחת, ארמניה 1901 דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת.

חָדָשׁ!!: תורה ודור · ראה עוד »

דורסי לילה בתרבות

תגליף של תנשמות בקיר בית כפרי בווריקשייר, אנגליה דורסי לילה (שם מדעי: Strigiformes) היא סדרת עופות הנכללת יחד עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים.

חָדָשׁ!!: תורה ודורסי לילה בתרבות · ראה עוד »

דורשי רשומות

דורשי רשומות הוא מושג המופיע בספרות חז"ל שהחוקרים חלוקים לגבי משמעותו.

חָדָשׁ!!: תורה ודורשי רשומות · ראה עוד »

דוב ליאור

הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".

חָדָשׁ!!: תורה ודוב ליאור · ראה עוד »

דוד מלך ישראל חי וקיים

הכיתוב '''דוד מלך ישראל חי וקיים''' בקבר דוד המלך דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם הוא משפט שמקורו בתלמוד הבבלי כמילת קוד שנועדה להודיע על מולד הלבנה בזמן גזירת שמד.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד מלך ישראל חי וקיים · ראה עוד »

דוד אבישר

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון דוד אבישר (19 באוקטובר 1887, א' בחשון תרמ"ח - 12 בספטמבר 1963, כ"ב באלול תשכ"ג) היה איש חינוך, עיתונאי, משורר וסופר יליד חברון.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד אבישר · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד פרנקו-מנדס

250px דוד פרנקו-מֶנְדֶס (מינדיס, מינדיז; דוד חפשי, חופשי; 13 באוגוסט 1713 – 10 באוקטובר 1792), משורר ומחזאי עברי יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד פרנקו-מנדס · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: תורה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד שפרבר (רב)

רבי דוד שפרבר (המכונה הגאון מבראשוב; י"ד באדר ב' תרל"ה, 21 במרץ 1875 - כ"ה באדר ב' תשכ"ב, 31 במרץ 1962) היה מגדולי הפוסקים ביהדות רומניה לפני השואה, מחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", אב בית דין בקהילת בראשוב, מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד שפרבר (רב) · ראה עוד »

דוד שפירא (דינוב, השני)

רבי דוד שפירא (ה'תרל"ז - כ"ו בתשרי ה'תרצ"ד) היה אדמו"ר חסידי בגליציה המערבית ופולין, החמישי בשושלת דינוב.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד שפירא (דינוב, השני) · ראה עוד »

דוד טברסקי

טברסקי.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד טברסקי · ראה עוד »

דוד זריצקי

דוד זריצקי (ט"ו בשבט ה'תרע"ד, 11 בפברואר 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד זריצקי · ראה עוד »

דוד חנזין

הרב דוד חנזין (ו' באדר ה'תרע"א, 6 במרץ 1911 - י"ט בתמוז ה'תשס"ג, 19 ביולי 2003) מנהל רשת אהלי יוסף יצחק, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, ואב"ד בית דין רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד חנזין · ראה עוד »

דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד בן שמואל מאישטילא · ראה עוד »

דוד בן חסין

רבי דוד בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד בן חסין · ראה עוד »

דוד בן ברוך

רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג (נפטר בג' בטבת, ה'תקמ"ה, 16 בדצמבר 1784) היה רב ומקובל במרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד בן ברוך · ראה עוד »

דוד גמאל

הרב דוד בן שלום גמאל היה רב ומקובל בתימן במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד גמאל · ראה עוד »

דוד הלפרין מברדיטשוב

רבי דוד הלפרין מברדיטשוב (נפטר בי"ח בשבט ה'תרנ"ד), היה מנהיג חסידי, חתנו השלישי של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: תורה ודוד הלפרין מברדיטשוב · ראה עוד »

דוכיפת

דוכיפת במעוף דוכיפת בקיסריה דוכיפת אפריקנית. דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג של עוף יחיד במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.

חָדָשׁ!!: תורה ודוכיפת · ראה עוד »

דוכיפת מצויה

דוכיפת בישראל עם חרק בפיה דוכיפת על ענף פארק הלאומי ברמת גן דּוּכִיפַת מצויה (שם מדעי: Upupa epops) היא מין בסוג דוכיפת (Upupa) במשפחת הדוכיפתיים.

חָדָשׁ!!: תורה ודוכיפת מצויה · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: תורה ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

חָדָשׁ!!: תורה ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »

דיגלוסיה

דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית Διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.

חָדָשׁ!!: תורה ודיגלוסיה · ראה עוד »

דייגו ד'אגילר

סמל הברון דייגו לופס פרירה ד'אגילר דייגו לופס פריירה ד'אגילר (בכתיב ספרדי Diego López Pereira d'Aguilar, ידוע אחרי חזרתו ליהדות גם בשם משה לופס פרירה, 1699 - 10 באוגוסט 1759) היה איש עסקים ומנהיג קהילה יהודי ממשפחת אנוסים מפורטוגל, שפעל בעיקר בשטחי האימפריה האוסטרית ובאנגליה.

חָדָשׁ!!: תורה ודייגו ד'אגילר · ראה עוד »

המאסף (כתב עת תורני)

המאסף היה כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (ה'תרנ"ו - ה'תרע"ד) ושימש כבמה מרכזית לפרסום חידושים ופסקים של מאות רבנים מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: תורה והמאסף (כתב עת תורני) · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה והמנורה · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: תורה והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המקור האלוהיסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור האלוהיסטי (בקיצור: ס"א; באנגלית: Elohistic source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור האלוהיסטי · ראה עוד »

המקור הכהני

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור הכהני · ראה עוד »

המקור היהוויסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור היהוויסטי · ראה עוד »

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

חָדָשׁ!!: תורה והמקושש · ראה עוד »

המתנה בין בשר לחלב

בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).

חָדָשׁ!!: תורה והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »

המחזה על דניאל

המחזה על דניאל (בלטינית: Ludus Danielis) הוא אחת משתי הדרמות הליטורגיות מימי הביניים המבוססות על הסיפור התנ"כי של דניאל בגוב האריות, שאחד מהם מלווה במוזיקה מונופונית.

חָדָשׁ!!: תורה והמחזה על דניאל · ראה עוד »

המגפה בימי דוד

המגפה בימי דוד או המפקד בימי דוד הוא אירוע מקראי שראשיתו במפקד צבאי של חיילי ישראל שערך יואב בן צרויה שר הצבא בשליחות דוד המלך ללא תשלום כופר עבור המפקד כמצווה בתורה, והמשכו בהצגת גד הנביא שלושה עונשים שמתוכם נדרש דוד לבחור את העונש המועדף.

חָדָשׁ!!: תורה והמגפה בימי דוד · ראה עוד »

המוציא מחברו עליו הראיה

המוציא מחברו - עליו הראיה הוא כלל ראייתי בדיני ממונות במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: תורה והמוציא מחברו עליו הראיה · ראה עוד »

המכון התורני אור עציון

המכון התורני אור עציון, או בשמו המלא המכון התורני לחקר כתבי יד אור עציון ע"ש ר' יצחק וחנה סטרולוביץ', הוא הוצאת ספרי קודש שנוסדה בשנת ה'תשמ"ד, ושייכת לישיבת אור עציון.

חָדָשׁ!!: תורה והמכון התורני אור עציון · ראה עוד »

הארץ המובטחת

גבולות הארץ המובטחת על פי בראשית ט"ו יחזקאל הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי אלוהים לשלושת האבות שצאצאיהם יקבלוהו לנחלה בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: תורה והארץ המובטחת · ראה עוד »

הארץ המובטחת (סרט)

הארץ המובטחת הוא סרט קולנוע מ-2004 בבימויו של עמוס גיתאי.

חָדָשׁ!!: תורה והארץ המובטחת (סרט) · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האיגרת אל הגלטים

כתב-יד 6238 המתוארך בין 150 ל-250 לספירה. בחציו התחתון: תחילת האיגרת אל הגלטים, פסוקים א'-ח' בפרק הראשון. האיגרת אל הגלטים היא מכתב של פאולוס אל הקהילה הנוצרית בפרובינקיה הרומית גלטיה שבאנטליה, והוא אחד מספרי הברית החדשה – כתבי הקודש של הנצרות.

חָדָשׁ!!: תורה והאיגרת אל הגלטים · ראה עוד »

הנאום האחרון של משה

הנאום האחרון של משה הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2014, שעוסק בחומש דברים, שאותו הכתיב אלוהים למשה, על פי המסורת.

חָדָשׁ!!: תורה והנאום האחרון של משה · ראה עוד »

הנרי וקסמן

הנרי ארנולד וקסמן (באנגלית: Henry Arnold Waxman; נולד ב-12 בספטמבר 1939) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית.

חָדָשׁ!!: תורה והנרי וקסמן · ראה עוד »

הנשמה במצרים העתיקה

שקילת הלב ('''איב''') לאחר המוות. הלב מונח על כף המאזניים השמאלית, ונוצת המע'ת על הכף הימנית. הפרסונה/אישיות ('''בה''') מוצגת כציפור עם ראש אדם, ניצבת משמאל על מקדש קטן ומחכה לראות את שיעלה בגורלה. הדמות הגדולה עם ראש התן היא אנוביס, האחראי על השקילה. מתוך ספר המתים המצרי, פפירוס אני על פי ההגות הדתית-פסיכולוגית במצרים העתיקה, הנשמה האנושית מורכבת ממספר חלקים: הרן, הבה, הקה, השעות, האקה, והאיב.

חָדָשׁ!!: תורה והנשמה במצרים העתיקה · ראה עוד »

הנשמה יורדת

ניגון הנשמה יורדת הוא ניגון חב"די אשר מיוחס לדור הראשון של חסידי חב"ד.

חָדָשׁ!!: תורה והנשמה יורדת · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: תורה והנחת תפילין · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: תורה והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הנוער הדתי העובד והלומד

הסתדרות הנוער הדתי העובד והלומד היא תנועת נוער בעלת 65 סניפים ברחבי ישראל, התנועה הוקמה בשנת 1952.

חָדָשׁ!!: תורה והנוער הדתי העובד והלומד · ראה עוד »

הספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19

הספרות ההונגרית-יהודית החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19 ונמשכת עד ימינו אלה.

חָדָשׁ!!: תורה והספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19 · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: תורה והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הסרת שיער

הסרת שיער הוא הליך בו שיער מוסר או מדולל מעל פני העור או אף מתחת לפני העור.

חָדָשׁ!!: תורה והסרת שיער · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

חָדָשׁ!!: תורה והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

העמק דבר

ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").

חָדָשׁ!!: תורה והעמק דבר · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: תורה והענישה בהלכה · ראה עוד »

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.

חָדָשׁ!!: תורה והעלאה באוב · ראה עוד »

העבריים מדימונה

העבריים מדימונה, הנודעים גם בכינוי האפריקאים העבריים, או בשמם הרשמי African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem (בתרגום חופשי: האומה האפריקאית העברית של בני ישראל מירושלים), הם תת-קבוצה דתית זעירה שמקורה מצאצאי אפריקאים מארצות הברית, ומונה כ-5,000 איש בישראל.

חָדָשׁ!!: תורה והעבריים מדימונה · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: תורה והעיירה בוערת · ראה עוד »

הפקר

שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חָדָשׁ!!: תורה והפקר · ראה עוד »

הפרת נדרים

הפרת נדרים הוא הליך בהלכה, פעולה שאב או בעל יכולים לבצע, בתנאים מסוימים, כדי לבטל את נדרה של הבת או האשה.

חָדָשׁ!!: תורה והפרת נדרים · ראה עוד »

הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי.

חָדָשׁ!!: תורה והפלה מלאכותית · ראה עוד »

הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה

הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (באנגלית: The Jewish Federations of North America, בראשי תיבות: JFNA) הוא ארגון יהודי-ציוני הפועל בצפון אמריקה, אשר מאגד 146 פדרציות יהודיות ועוד כ־300 קהילות יהודיות עצמאיות ברחבי ארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: תורה והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: תורה והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הפילוג היהודי-נוצרי

אקלזיה וסינגוגה. הפילוג בין הנצרות ליהדות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונות לספירה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: תורה והפילוג היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: תורה והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תורה והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

חָדָשׁ!!: תורה והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: תורה והר סיני · ראה עוד »

הר צין

הר צין הר צין ושדה הבולבוסים בולבוסים תחנת הרכבת הדרומית ביותר שדה הבולבוסים למרגלותיו של הר צין הר צין הוא הר הנמצא בשמורת הר ההר שבנחל צין, כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למעלה עקרבים.

חָדָשׁ!!: תורה והר צין · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה והר הזיתים · ראה עוד »

הרמן שרייבר

הרמן שרייבר (באנגלית: Hermann Schreiber) היה ד"ר לפילוסופיה, רב ועיתונאי ממוצא יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה והרמן שרייבר · ראה עוד »

הרמון

"קניות בהרמון", ציור מאת האמן ההונגרי שנדור אלכסנדר סבוֹבּוֹדה, אמצע המאה ה-19 הרמון (בערבית: חרים حريمמהמילה حرم; בטורקית: Harem), הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים).

חָדָשׁ!!: תורה והרמון · ראה עוד »

הרוח שגברה על הדרקון

הרוח שגברה על הדרקון הוא ספר מאת הסופרת פרל בניש, שיצא לאור בניו יורק ב-1991 בהוצאת פלדהיים.

חָדָשׁ!!: תורה והרוח שגברה על הדרקון · ראה עוד »

הרכבה (בוטניקה)

צימוח עלים בהרכבת פקע (עין) עץ דובדבן, הרכבת 'V' הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים.

חָדָשׁ!!: תורה והרכבה (בוטניקה) · ראה עוד »

השאלה

270x270 פיקסלים השאלה היא העברת חפץ לשם שימוש זמני וללא תשלום מאדם אחד לאחר.

חָדָשׁ!!: תורה והשאלה · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה והשערת התעודות · ראה עוד »

השבתת חמץ

השבתת חמץ היא מצווה מן התורה המוטלת על כל אדם מישראל לדאוג שלא יהיה ברשותו חמץ במהלך חג הפסח.

חָדָשׁ!!: תורה והשבתת חמץ · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: תורה והשגחה · ראה עוד »

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

חָדָשׁ!!: תורה והשהיה (שבת) · ראה עוד »

התאבדות

התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.

חָדָשׁ!!: תורה והתאבדות · ראה עוד »

התענית

דמות התענית מואנשת במהלך קרנבל - ציור משנת 1559 שנקרא: "הקרב בין הקרנבל והתענית" של פיטר ברויגל האב בנצרות המערבית התענית (בלטינית: Quadragesima, תקופת ארבעים הימים) - היא התקופה שבין יום רביעי של האפר לבין יום שבת הקדוש שלפני יום ראשון בו חל חג הפסחא.

חָדָשׁ!!: תורה והתענית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: תורה והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרגומים הארמיים לאיוב

התרגומים הארמים לאיוב הם קבוצת תרגומים של ספר איוב לארמית.

חָדָשׁ!!: תורה והתרגומים הארמיים לאיוב · ראה עוד »

התרגום השומרוני

התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי-שומרוני לתורה.

חָדָשׁ!!: תורה והתרגום השומרוני · ראה עוד »

התלהבות

התלהבות יהודית רביץ מתוך הופעה בקיסריה מריעים בהתלהבות התלהבות, במובנה הנפשי, היא תחושה והבעה של התרגשות רבה, מלווה לעיתים בהתפעלות ובמבעים של שמחה ולפעמים היא באה לידי ביטוי בשפת הגוף.

חָדָשׁ!!: תורה והתלהבות · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: תורה והתבוללות · ראה עוד »

התגלות

סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.

חָדָשׁ!!: תורה והתגלות · ראה עוד »

התורה

#הפניה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה והתורה · ראה עוד »

התורה חסה על ממונם של ישראל

התורה חסה על ממונם של ישראל הוא עיקרון הלכתי הקובע כי במקרה של הפסד ממון מרובה, אפשר במקרים מסוימים להקל בהלכה.

חָדָשׁ!!: תורה והתורה חסה על ממונם של ישראל · ראה עוד »

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

חָדָשׁ!!: תורה והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: תורה והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הגנוז

הלוח הגנוז (בערבית: اللوح المحفوظ), לפי האמונה המוסלמית והדרוזית, הוא משטח כתיבה שנשמר אצל אללה ומלאכיו.

חָדָשׁ!!: תורה והלוח הגנוז · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: תורה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הלכות סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. הלכות סוכה, הן כינוי להלכות העוסקות בכשרות מבנה הסוכה כפי הנדרש על פי ההלכה, על מנת שיהיה כשר לשבת בו בחג הסוכות, כפי הציווי המופיע בתורה בכמה מקומות בספר ויקרא ובספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה והלכות סוכה · ראה עוד »

הלכות בית הכסא

הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).

חָדָשׁ!!: תורה והלכות בית הכסא · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תורה והחתם סופר · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה והחלוקה · ראה עוד »

החינוך האחיד

החינוך האחיד הוא שם שניתן לשיטת החינוך שהונהגה במחנות העולים מסוף 1948 ועד ל-1950, עת בוטלה בעקבות ועדת פרומקין.

חָדָשׁ!!: תורה והחינוך האחיד · ראה עוד »

החינוך היהודי בבולגריה

תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: תורה והחינוך היהודי בבולגריה · ראה עוד »

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו.

חָדָשׁ!!: תורה והבא במחתרת · ראה עוד »

הבערה ביום טוב

מלאכת הבערה, היא אחת מל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: תורה והבערה ביום טוב · ראה עוד »

הבשן

כותרת.

חָדָשׁ!!: תורה והבשן · ראה עוד »

הבשורה באסלאם

אינג'יל (בערבית: إنجيل) זה השם הערבי שניתן לבשורה של ישו.

חָדָשׁ!!: תורה והבשורה באסלאם · ראה עוד »

הבל

בתורה, הֶבֶל היה הבן השני של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו הבכור קין.

חָדָשׁ!!: תורה והבל · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה והבדלה · ראה עוד »

הביקורת על מוחמד

החל מראשיתה של דת האסלאם, שהופיעה בחצי האי ערב במאה ה-7, החלה להישמע כנגדה ביקורת מצד המתנגדים לה.

חָדָשׁ!!: תורה והביקורת על מוחמד · ראה עוד »

הבית היהודי

הבית היהודי הייתה מפלגה ציונית דתית-לאומית וסיעה בכנסת, המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

חָדָשׁ!!: תורה והבית היהודי · ראה עוד »

הגדת סרייבו

עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה ככל הנראה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב ונחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום.

חָדָשׁ!!: תורה והגדת סרייבו · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: תורה והגדה של פסח · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: תורה והדת השומרונית · ראה עוד »

הדת הישראלית הקדומה

כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.

חָדָשׁ!!: תורה והדת הישראלית הקדומה · ראה עוד »

ההיסטוריות של התנ"ך

ההיסטוריות של התנ"ך היא שאלת היחס של התנ"ך להיסטוריה, כלומר מידת האמיתות ההיסטורית של סיפורי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וההיסטוריות של התנ"ך · ראה עוד »

ההיכל וארון הקודש בימי קדם

ארון קודש בקבר דוד המלך בהר ציון בבתי הכנסת של העת העתיקה הייתה "תיבה" ששימשה כמקום אחסון לחפצי הקודש: ספרי התורה, שופר, לעיתים אפוד וכדומה.

חָדָשׁ!!: תורה וההיכל וארון הקודש בימי קדם · ראה עוד »

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים

הו"ד - הומוסקסואלים דתיים הוא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל שהקים רון יוסף ב-1 בפברואר 2008.

חָדָשׁ!!: תורה והו"ד - הומוסקסואלים דתיים · ראה עוד »

הומוסקסואליות

דגל הגאווה במצעד הגאווה בטאיוואן בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות (הלחם של המילים: "ὁμός" (תעתיק: "הומוס"; מיוונית: "זהה") ו־"sex" (תעתיק: "סקס"; מלטינית: מין), כלומר "מין זהה") פירושה משיכה מינית של אדם אל בני מגדרו.

חָדָשׁ!!: תורה והומוסקסואליות · ראה עוד »

הומוסקסואליות בהלכה

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.

חָדָשׁ!!: תורה והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »

הומוסקסואליות ודת

יחסה של הדת להומוסקסואליות ולביסקסואליות עבר שינויים רבים לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: תורה והומוסקסואליות ודת · ראה עוד »

הומופוביה

נישואים חד מיניים בצרפת הוֹמוֹפוֹבְּיָה הוא מונח ממדעי החברה המתאר פחד, רתיעה או סלידה (אנטיפטיות) מחברי קהילת הלהט"ב (הומואים, לסביות ועוד).

חָדָשׁ!!: תורה והומופוביה · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: תורה והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הוצאת שם רע

הוצאת שם רע היא מושג הלכתי להפצת שקרים על אדם אחר כדי להכפישו.

חָדָשׁ!!: תורה והוצאת שם רע · ראה עוד »

הוצאת זרע לבטלה

הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.

חָדָשׁ!!: תורה והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »

הולך בדרכו עקיבא

הולך בדרכו עקיבא הוא שיר ילדים חרדי, מהאלבום "יהודים הם בני מלכים".

חָדָשׁ!!: תורה והולך בדרכו עקיבא · ראה עוד »

הווה

כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: תורה והווה · ראה עוד »

הווה אמינא

בתלמוד הבבלי, הווה אמינא (מארמית, בעברית: הייתי אומר) הוא ביטוי שגור במשא ומתן העוסק בבירור הסברות השונות, ומתייחס לסברא שבסופו של דבר לא התקבלה כמסקנה.

חָדָשׁ!!: תורה והווה אמינא · ראה עוד »

הוכחה

במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.

חָדָשׁ!!: תורה והוכחה · ראה עוד »

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.

חָדָשׁ!!: תורה והכנסת ספר תורה · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: תורה והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכשרת בשר

הכשרת בשר הן מליחת הבשר או צלייתו, וכן ניקור הבשר, פעולות אשר על פי ההלכה יש לבצע בבשר לאחר שנשחט כדי להכשירו ולהתירו באכילה.

חָדָשׁ!!: תורה והכשרת בשר · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של המיסיון הנוצרי

ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה והיסטוריה של המיסיון הנוצרי · ראה עוד »

היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר

בניגוד למרבית ספרי התנ"ך, שבהם לאלוהים נוכחות בולטת, במגילת אסתר אלוהים נעדר מהסיפור, לפחות ברובד הגלוי.

חָדָשׁ!!: תורה והיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר · ראה עוד »

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא מבנה היסטורי בלב מתחם שכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים · ראה עוד »

היתר עסקה

בד"ץ בני ברק היתר עסקה הוא אמצעי הלכתי המאפשר מתן הלוואה בריבית בדרך הערמה במסגרת ההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה והיתר עסקה · ראה עוד »

היתר שאיבת מים בשבת

בהלכות ערובין, היתר שאיבת מים בשבת הוא סדרת תקנות הלכתיות שמטרתן להתיר שאיבת מים בשבת, אף במקומות שיש בדבר איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות מכרמלית לרשות היחיד, ובאמצעות תיקון מחיצה מינימלית.

חָדָשׁ!!: תורה והיתר שאיבת מים בשבת · ראה עוד »

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק ניכר בפן ההלכתי.

חָדָשׁ!!: תורה והיזק שאינו ניכר · ראה עוד »

היהודים באימפריה הספווית

האימפריה הספווית, המוסלמית-שיעית, ששלטה במרבית שטחי איראן המודרנית משנת 1501 עד שנת 1722, חוקקה חוקים מפלים נגד היהודים שבאימפריה.

חָדָשׁ!!: תורה והיהודים באימפריה הספווית · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: תורה והיכל · ראה עוד »

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה והיימנות · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: תורה והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וו' בסיוון · ראה עוד »

ואהבת

ואהבת הוא סרט גמר עלילתי זוכה פרסים שביים חיים אלבום במסגרת לימודיו בבית הספר הדתי לקולנוע מעלה.

חָדָשׁ!!: תורה וואהבת · ראה עוד »

ואהבת לרעך כמוך

סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »

וסת הגוף

ביהדות, וֶסֶת הגוף הוא כינוי להרגשות גופניות שאשה עלולה להרגיש בזמן הווסת החודשי או בסמיכות אליו.

חָדָשׁ!!: תורה ווסת הגוף · ראה עוד »

וולף היידנהיים

ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: תורה ווולף היידנהיים · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וויקרא · ראה עוד »

ויקרא רבה

ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.

חָדָשׁ!!: תורה וויקרא רבה · ראה עוד »

ויקיסוגיה

ויקיסוגיה הוא אתר אינטרנט על בסיס מדיה-ויקי, המכיל סיכומי סוגיות על סדר התלמוד הבבלי, הרמב"ם והשולחן ערוך יחד עם הראשונים, והאחרונים הנלווים אליהם.

חָדָשׁ!!: תורה וויקיסוגיה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: תורה ווילנה · ראה עוד »

וילקומיץ

ממוזער וילקומיץ הוא בית הספר העברי הראשון שהוקם בגליל בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ווילקומיץ · ראה עוד »

ויליאם טינדייל

הדף הראשון של הבשורה על-פי יוחנן מתרגום טינדייל איור הוצאתו להורג מתוך "ספר המרטירים של פוקס" (1563). בפיו תפילה: "אלוהים, פתח את עיני מלך אנגליה" ויליאם טינדייל (באנגלית: William Tyndale; 1494 – 6 באוקטובר 1536) היה מלומד אנגלי, ממובילי הפרוטסטנטים בארצו ומתרגם התנ"ך והברית החדשה לאנגלית.

חָדָשׁ!!: תורה וויליאם טינדייל · ראה עוד »

וידאל הצרפתי (הצוף דבש)

רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש' 1540 - ה'ש"פ -1619), היה מורה צדק, ואב בית דין בקהילת המגורשים בעיר פאס, ראש ישיבה בעיר, מחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ווידאל הצרפתי (הצוף דבש) · ראה עוד »

וידוי (יהדות)

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

חָדָשׁ!!: תורה ווידוי (יהדות) · ראה עוד »

וידוי מעשרות

וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.

חָדָשׁ!!: תורה ווידוי מעשרות · ראה עוד »

ויואל משה

ויואל משה הוא ספר שחובר על ידי האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, ובו הוא פורש את משנתו האנטי ציונית.

חָדָשׁ!!: תורה וויואל משה · ראה עוד »

כ"א בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וכ"א בכסלו · ראה עוד »

כ"ז בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז כסלו היא תמיד פרשת מקץ.

חָדָשׁ!!: תורה וכ"ז בכסלו · ראה עוד »

כאשר המלך נמרוד

כאשר המלך נמרוד (בלאדינו: Kuando el Rey Nimrod) הוא שיר עממי בלאדינו, הידוע גם בשם "אברם אבינו".

חָדָשׁ!!: תורה וכאשר המלך נמרוד · ראה עוד »

כנסיית גבירתנו מרים מציון

הקפלה בה שוכן ארון הברית לפי האמונה הנוצרית האורתודוקסית האתיופית ציור קיר של תשעה קדושים בכנסייה פרסקו ה"הבתולה הלבנה" אוחזת בישוע כנסיית גבירתנו מרים מציון (בשפות האתיופיות: " ርዕሰ አድባራት ቅድስተ ቅዱሳን ድንግል ማሪያም ፅዮን בתעתיק: רעסה אדברת קידיסתה קידוסן דינגל מרין צׄיון") היא כנסייה בעיר אקסום המשתייכת לכנסייה האורתודוקסית האתיופית.

חָדָשׁ!!: תורה וכנסיית גבירתנו מרים מציון · ראה עוד »

כנופיית כפיית הגירושים

כנופיית כפיית הגירושים הייתה כנופיה יהודית חרדית שפעלה ב, שחטפה ולעיתים עינתה גברים יהודיים שהיו סרבני גט עד למתן גט.

חָדָשׁ!!: תורה וכנופיית כפיית הגירושים · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: תורה וכניסת שבת · ראה עוד »

כפר התימנים בשילוח

כפר התימנים, או בשם הנוסף כפר השילוח, היא שכונה יהודית בירושלים, בתוך שכונת בטן אלהווא אשר בסילואן, במקום אשר שימש את היהודים עולי תימן בירושלים בין סוף המאה ה-19 ועד למאורעות 1936–1939.

חָדָשׁ!!: תורה וכפר התימנים בשילוח · ראה עוד »

כפירה (דת)

כופר (ביהדות: מין או אפיקורוס) הוא כינוי לאדם אשר אינו מאמין – בדרך כלל באמונות דתיות רווחות.

חָדָשׁ!!: תורה וכפירה (דת) · ראה עוד »

כפייה דתית

כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.

חָדָשׁ!!: תורה וכפייה דתית · ראה עוד »

כרמלית (שבת)

כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.

חָדָשׁ!!: תורה וכרמלית (שבת) · ראה עוד »

כרם נבות

מותו של נבות. קספר לויקן 1712. סיפור כרם נבות הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: תורה וכרם נבות · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וכרת · ראה עוד »

כריתה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וכריתה · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: תורה וכשרות · ראה עוד »

כתם (נידה)

בהלכות נידה, כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, אך לא נתלוותה אליו הרגשת יציאת דם.

חָדָשׁ!!: תורה וכתם (נידה) · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: תורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתר דמשק

שם.

חָדָשׁ!!: תורה וכתר דמשק · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב חרטומים

הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב חרטומים · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב יתדות · ראה עוד »

כתב יד ששון 507

דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב יד ששון 507 · ראה עוד »

כתב יד לנינגרד

אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »

כתובת קעקע

כתובת קעקע על כף יד כמה מ-13 הקעקועים של הכוכבת אנג'לינה ג'ולי מקעקע כתובות קעקע על רגלה של בחורה כתובת קעקע או קעקוע הוא שרטוט הנעשה בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים המוחדרים באופן קבוע לשכבה התחתונה בעור לקישוט או סימון.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובת קעקע · ראה עוד »

כתובת תאודוטוס בן וטנוס

כתובת תאודוטוס בן וטנוס. נמצאת באגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל כתובת תאודוטוס בן וטנוס היא לוח אבן חקוק ביוונית, הנקרא על שם האיש המוזכר בה.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובת תאודוטוס בן וטנוס · ראה עוד »

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובה · ראה עוד »

כתובות תחום גזר

כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית '''תחמגזר''' ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובות תחום גזר · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

חָדָשׁ!!: תורה וכתובים · ראה עוד »

כל אלמנה ויתום לא תענון

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן הוא איסור מן התורה לצער אלמנה ויתום.

חָדָשׁ!!: תורה וכל אלמנה ויתום לא תענון · ראה עוד »

כלאי בהמה

פרד (מסוג mule). הוולד הנוצר מהרבעת חמור עם סוסה. זהו יציר-הכלאים השכיח ביותר. כלאי בהמה הם אחד מאיסורי הכלאיים בהם אסרה התורה לערב מינים.

חָדָשׁ!!: תורה וכלאי בהמה · ראה עוד »

כלאיים

איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).

חָדָשׁ!!: תורה וכלאיים · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כלב אפנדופולו

כָּלֵב בן אליהו אפנדופולו (בטורקית: Caleb Afendopolo; ב' בטבת ה'רכ"ה, 1 בדצמבר 1464 – י"ט באדר ה'רפ"ג, 6 במרץ 1523) היה משורר וחכם קראי.

חָדָשׁ!!: תורה וכלב אפנדופולו · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כלי המשכן

דגם של ארון הברית, בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי) שולחן לחם הפנים בדגם המשכן בתמנע דגם של מזבח הזהב על פי המקרא, כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי המשכן · ראה עוד »

כלי יקר

כלי יקר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי יקר · ראה עוד »

כלי יקר (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ספרים קטגוריה:פירושונים קטגוריה:פירושי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וכלי יקר (פירושונים) · ראה עוד »

כבש (מזבח)

כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו.

חָדָשׁ!!: תורה וכבש (מזבח) · ראה עוד »

כבוד המת

הלויה יהודית בפולין, 1939 בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

חָדָשׁ!!: תורה וכבוד המת · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וכהן גדול · ראה עוד »

כופר נפש

כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.

חָדָשׁ!!: תורה וכופר נפש · ראה עוד »

כופין על מידת סדום

כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה.

חָדָשׁ!!: תורה וכופין על מידת סדום · ראה עוד »

כושי

בתרגום הראשון לעברית של מחזהו של ויליאם שייקספיר, "אותלו", נקרא גיבור המחזה "איתיאל הכושי" כושי היא מילה שמקורה בתנ"ך, שמתייחסת לאדם (לרוב האדם השחור ממוצא אפריקאי) בעל צבע עור כהה ביותר (קרוב לשחור).

חָדָשׁ!!: תורה וכושי · ראה עוד »

כולל שומרי החומות

מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008) כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856.

חָדָשׁ!!: תורה וכולל שומרי החומות · ראה עוד »

כולל חבת ירושלים

ארגון כולל חבת ירושלים - צדקת רבי מאיר בעל הנס נוסד בשנת ה'תק"ץ על ידי יוצאי גליציה שעלו לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וכולל חבת ירושלים · ראה עוד »

ככותבת

ככותבת הגסה או ככותבת הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור, והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב ב: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ".

חָדָשׁ!!: תורה וככותבת · ראה עוד »

כי אשמרה שבת

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תורה וכי אשמרה שבת · ראה עוד »

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה וכיפת הירדן · ראה עוד »

כילפריך הראשון

כילפריך הראשון (בערך 539 - ספטמבר 584) היה מלך נויסטריה מ-561 עד מותו.

חָדָשׁ!!: תורה וכילפריך הראשון · ראה עוד »

כיבוש היצר

כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.

חָדָשׁ!!: תורה וכיבוש היצר · ראה עוד »

כיבוי ביום טוב

כיבוי אש מלאכת מכבה היא אחת משלושים ותשע מלאכות שנאסרו בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תורה וכיבוי ביום טוב · ראה עוד »

י"ב בכסלו

סלבדור לפני טביעתה.

חָדָשׁ!!: תורה וי"ב בכסלו · ראה עוד »

י' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה וי' בתמוז · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

חָדָשׁ!!: תורה ויממה · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וימות המשיח · ראה עוד »

ימי הודאה

תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וימי הודאה · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: תורה וימים נוראים · ראה עוד »

ימינה

ימינה הייתה רשימה ימנית ישראלית וסיעה בכנסת בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד.

חָדָשׁ!!: תורה וימינה · ראה עוד »

יאשיהו

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.

חָדָשׁ!!: תורה ויאשיהו · ראה עוד »

יאשיהו בן יוסף פינטו

רבי יאשיהו פינטו (רי"ף; 1565–1648) היה מגדולי חכמי סוריה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תורה ויאשיהו בן יוסף פינטו · ראה עוד »

יאיר הופמן (חוקר המקרא)

יאיר הופמן (29 באפריל 1937 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »

ים סוף (אתר מקראי)

הדלתא המזרחית של הנילוס: על פי חלק ההשערות, זהו ים סוף המקראי ומקומה של קריעת ים סוף יַם סוּף הוא גוף מים גדול (ים או אגם), אותו לפי הסיפור המקראי חצו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, בדרכם מארץ גושן לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה וים סוף (אתר מקראי) · ראה עוד »

ינטל

ינטל (באנגלית: Yentl) הוא סרט מחזמר דרמטי אמריקאי, משנת 1983 בבימויה ובכיכובה של השחקנית היהודייה ברברה סטרייסנד.

חָדָשׁ!!: תורה וינטל · ראה עוד »

יניס וימבריס

יניס וימבריס הם השמות המיוחסים לדמויות המקראיות של חרטומי מצרים שהתמודדו מול משה.

חָדָשׁ!!: תורה ויניס וימבריס · ראה עוד »

יעקב מרגליות (נירנברג)

רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב מרגליות (נירנברג) · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יעקב מילגרום

יעקב מילגרום (באנגלית: Jacob Milgrom; 1923 - 5 ביוני 2010) היה חוקר מקרא יהודי אמריקני ורב קונסרבטיבי.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב מילגרום · ראה עוד »

יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב אריאל · ראה עוד »

יעקב אלעזר כהנא שפירא

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, פוסק, נשיא מכון הרצי"ה, חבר מועצת הרבנות הראשית מאז ה'תשס"ח ויו"ר ועדת החינוך שלה.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב אלעזר כהנא שפירא · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

יעקב ספיר

הרב יעקב הלוי ספיר (התקפ"ב, 1822 אשמיאני, האימפריה הרוסית – ה'תרמ"ה, 1885 ירושלים) היה תלמיד חכם, שד"ר, חוקר כתבי יד ותייר.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב ספיר · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פסנתיר

יעקב פסנתיר או יעקב פסנטיר (בגרמנית: Iacob Psantir; 6 ביוני 1820– 22 במרץ 1901 או 25 בינואר 1902) היה מוזיקאי וההיסטוריון היהודי רומני הראשון.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב פסנתיר · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב צבי מקלנבורג

עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »

יעקב רובינסון

יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב רובינסון · ראה עוד »

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב שור · ראה עוד »

יעקב לוי מורנו

יעקב לוי מורנו (גרמנית, אנגלית: Jacob Levy Moreno, נולד כיעקב מורנו לוי ב-18 במאי 1889 בבוקרשט – 14 במאי 1974 ביקון, ניו יורק) היה פסיכיאטר יהודי יליד רומניה, שפעל באוסטריה וארצות הברית, פסיכוסוציולוג, תאורטיקן ומחנך, ממציא הפסיכודרמה, הסוציומטריה ומחלוצי הפסיכותרפיה הקבוצתית.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב לוי מורנו · ראה עוד »

יעקב טננבוים

הגאון רבי יעקב טענענבוים אב"ד ור"מ פוטנאק הנהרי אפרסמון רבי יעקב טננבוים (טענענבוים) (ה'תקצ"א, 1831 - ה'תרנ"ז 1897) היה רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת נהרי אפרסמון, שמן אפרסמון על התורה ועוד, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב טננבוים · ראה עוד »

יעקב חיים

הרב יעקב חיים (י' בניסן ה'תרי"ד, 1854 - י"ב בחשוון ה'תרפ"א, 1921) היה רב ומקובל, ממנהיגי הקהילה היהודית בבגדאד בראשית המאה ה-20, בנו וממשיכו של הרב יוסף חיים מבגדאד, "הבן איש חי".

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב חיים · ראה עוד »

יעקב בן חיים אבן אדוניהו

יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב בן חיים אבן אדוניהו · ראה עוד »

יעקב בצלאל שניידר

הרב יעקב בצלאל פייגון שניידר (1842–1916) היה מורה, רב, דיין, שוחט ובודק בעיירה בלוגורודקה שברוסיה (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב בצלאל שניידר · ראה עוד »

יעקב דורון

יעקב דורון (1930–2010) כיהן כראש המועצה המקומית גבעת עדה במשך שלוש קדנציות, משנת 1974 עד שנת 1989 ובתפקידים ציבוריים נוספים.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב דורון · ראה עוד »

יעקב דוד וינטרוב

הרב יעקב דוד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב דוד וינטרוב · ראה עוד »

יעקב דוד וילובסקי

הרידב"זתמונה להחלפה הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 – א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב דוד וילובסקי · ראה עוד »

יעקב הקרקסאני

יעקב בן יצחק אל־קרקסאני (אבו יוסף יעקובּ) היה חכם קראי בן המחצית הראשונה של המאה ה-10 בקירוב.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב הקרקסאני · ראה עוד »

יעקב כלפון

הרב יעקב כלפון (היכ"ל) (ה'תקס"ח, 1808 - י"ט באב ה'תרט"ו, 3 באוגוסט 1855) היה דרשן, ופוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של טיטואן שבמרוקו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב כלפון · ראה עוד »

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »

יעקב יהודה לייב לעווי

רבי יעקב יהודה לייב לעווי (ה'תקע"ג - י"א באלול ה'תרמ"ט, 7 בספטמבר 1889) היה רבה של שלשין.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב יהודה לייב לעווי · ראה עוד »

יעקב יהודה זילברליכט

הרב יעקב יהודה זילברליכט (ו' שבט ה'תשל"ג 9 בינואר 1973) הוא רב קהילה, ראש כולל, ר"מ, מנהל ומייסד (יחד עם הרב צבי רייזמן) ארגון עולמות ומוציא לאור של סדרת הספרים "שֹם דרך" על פירוש הרמב"ן על התורה מאת הרב שמחה זיסל ברוידא, ראש ישיבת חברון, וסדרת הספרים עקבי דרך על שיעורי אור החיים על הפרשה, מתוך חיבורי שיעורי עולמות על האור החיים.

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב יהודה זילברליכט · ראה עוד »

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »

יפה נוף (הוצאה לאור)

יפה נוף היא הוצאה לאור ורשת חנויות ספרים, ההוצאה מיועדת לספרות חרדית ופונה בעיקר לקהל יעד חרדי, החל משנת ה'תשע"ג 2013 ההוצאה היא הגדולה במגזר החרדי, לאחר שרכשה את הוצאת פלדהיים הוותיקה.

חָדָשׁ!!: תורה ויפה נוף (הוצאה לאור) · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק · ראה עוד »

יצחק מאיר תאומים-פרנקל

רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל (כונה גם: ד"ר מרקוס פרנקל; לפני ה'ת', 1640 - י"ז בתמוז ה'תס"ב, 13 ביולי 1702), היה רבן של הערים: זולקובה, פוזנה, סלוצק ופינסק.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק מאיר תאומים-פרנקל · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אריאלי

הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 - י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק אריאלי · ראה עוד »

יצחק אבוהב (מנורת המאור)

רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק אבוהב (מנורת המאור) · ראה עוד »

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »

יצחק אייזיק אפשטיין

הרב יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (נודע בכינויו ר' אייזיק הוֹמְלֶר; ~ה'תק"ל, 1770 - כ"ו באייר ה'תרי"ז, 20 במאי 1857) היה רבה של העיר הומל וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק אייזיק אפשטיין · ראה עוד »

יצחק סבאג

הרב יצחק סבאג (1888–1971) היה דיין וראש ישיבה, מגדולי רבני מרוקו במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק סבאג · ראה עוד »

יצחק שרים

רבי יצחק שְׁרֵים (ה'תקנ"ח 1798 - ט"ו בתשרי ה'תרל"ג 17 באוקטובר 1872) היה רב, פוסק הלכה ומגדולי חכמי ארם צובא, מחבר הספר "הדר עזר" ועוד.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק שרים · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק חיות (זרע יצחק)

רבי יצחק חיות (1640 – כ"ז באלול ה'תפ"ו, 23 בספטמבר 1726) היה רב, אב בית דין וראש ישיבה של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק חיות (זרע יצחק) · ראה עוד »

יצחק בן וואליד

רחוב יצחק בן וואליד על שם רבה של העיר טיטואן רבי יצחק בן וואליד (מכונה מהריב"ו או הנר המערבי; 1777, תקל"ז - 9 בפברואר 1870, ט' באדר תר"ל) היה מקובל מגדולי רבני מרוקו, אב בית הדין ורבה של קהילת יהודי תטואן במשך כ-40 שנים.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק בן וואליד · ראה עוד »

יצחק בן יעקב די לאטיש

רבי יצחק בן יעקב די לאטיש היה מלומד יהודי בפרובנס במאה ה-14, מחבר הכרוניקה "תולדות יצחק" שחלקה המפורסם בשם "שערי ציון" המבוסס על "סדר הקבלה" לרבי מנחם המאירי מהווה מקור חשוב לתולדותיהם של חכמי פרובנס בדורו ובדור שלפניו.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק בן יעקב די לאטיש · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק ברויאר · ראה עוד »

יצחק דאנציג

הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק דאנציג · ראה עוד »

יצחק הוברמן

הרב יצחק הכהן הוברמן (ו' בסיוון תרנ"ו, מאי 1896 - י"ג בטבת תשל"ז, ינואר 1977) היה מקובל חסידי, ואב"ד ורב מחנה העקורים וצלר.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק הוברמן · ראה עוד »

יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847 – כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא) · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יצחק יעקב וייס

הרב יצחק יעקב וייס (ח' באדר א' ה'תרס"ב, 15 בפברואר 1902 – י"א בסיוון ה'תשמ"ט, 14 ביוני 1989) רב ופוסק, מחבר סדרת ספרי השו"ת מנחת יצחק.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק יעקב וייס · ראה עוד »

יצחק יחזקאל יהודה

יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק יחזקאל יהודה · ראה עוד »

יצחק יונגרלייב

רבי יצחק יונגרלייב (מכונה גם יצחק מראדוויל ע"ש עיר פעילותו או האור יצחק על שם ספרו; ה'תקי"א - י"א באייר ה'תקצ"ה) היה אבי שושלת חסידות ראדוויל.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק יונגרלייב · ראה עוד »

יצחק יוליוס גוטמן

יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: תורה ויציאת מצרים · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

יקותיאל הכהן

יקותיאל הכהן או בראשי תיבות יהב"י (יקותיאל הנקדן בן יהודה (או בר יהודה) או יקותיאל הכהן בן יהודה) היה בלשן ואיש מסורה שעסק הרבה בדקדוק נוסח המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ויקותיאל הכהן · ראה עוד »

ירמיהו ברנובר

ירמיהו (הרמן) ברנובר (נולד בג' בטבת ה'תרצ"ב, 13 בדצמבר 1931) הוא פרופסור לפיזיקה, סופר, אסיר ציון, חוזר בתשובה המשתייך לחסידות חב"ד ויו"ר אגודת שמי"ר.

חָדָשׁ!!: תורה וירמיהו ברנובר · ראה עוד »

יראת השם

ביהדות, יראת השם או יראת שמיים היא מצווה לירא את האל.

חָדָשׁ!!: תורה ויראת השם · ראה עוד »

ירחי כלה

שלט על "ירחי כלה" בבני ברק ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש.

חָדָשׁ!!: תורה וירחי כלה · ראה עוד »

ירבעם בן נבט

עגלי זהב. איור משנת 1372.יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוא דמות מקראית, איש שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תורה וירבעם בן נבט · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: תורה וירושלים · ראה עוד »

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.

חָדָשׁ!!: תורה וירושלים של זהב · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: תורה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (שתי הב' בשם המשפחה רפות, ביידיש: לייוואוויטש; מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: תורה וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: תורה ויריחו · ראה עוד »

ירידה מארץ ישראל

ירידה מארץ ישראל, היא הגירתם של יהודים מארץ ישראל אל הגולה.

חָדָשׁ!!: תורה וירידה מארץ ישראל · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

חָדָשׁ!!: תורה וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תורה וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישעיהו משורר

הרב ישעיהו משורר (שאער; ה' בסיוון ה'תרע"ח - י' בסיוון ה'תשנ"ח, 16 במאי 1918 - 4 ביוני 1998) היה דיין, אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה וישעיהו משורר · ראה עוד »

ישראל מזמושץ'

רבי ישראל מזמושץ' (1700 לערך – אפריל 1772) היה רב ומלומד גליצאי, מן המשכילים המוקדמים, מחבר "נצח ישראל" ו"נזד הדמע".

חָדָשׁ!!: תורה וישראל מזמושץ' · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה וישראל אריאל · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: תורה וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל איסרלן

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: תורה וישראל איסרלן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: תורה וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל קנוהל

ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה וישראל קנוהל · ראה עוד »

ישראל שמואל קליהרי

רבי שמואל קליהרי (מופיע גם בשמו הפרטי המלא ישראל שמואל; שם משפחתו נכתב גם קליהארה, קליפארי, או קליפארה; נפטר בי"ג בשבט ה'ת', 6 בפברואר 1640) היה מרבני קרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר ספרים, ומקובל.

חָדָשׁ!!: תורה וישראל שמואל קליהרי · ראה עוד »

יששכר מאיר

הרב יששכר מאיר (א' באדר א' ה'תרפ"ז, 3 בפברואר 1927 - כ"ה בטבת ה'תשע"א, 31 בדצמבר 2010) היה מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות.

חָדָשׁ!!: תורה ויששכר מאיר · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה וישו · ראה עוד »

ישועה בן יהודה

ישועה בן יהודה (בערבית יהודית: אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד), חכם קראי בן המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: תורה וישועה בן יהודה · ראה עוד »

ישיבת נחלת יוסף

ישיבת נחלת יוסף היא ישיבה דתית לאומית בשבי שומרון בראשות הישיבה עומד הרב יהושע שמידט, ונשיא הישיבה הוא הרב דוב ליאור.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת נחלת יוסף · ראה עוד »

ישיבת צביה פתח תקווה

ישיבת צביה פתח תקווה היא ישיבה תיכונית שנוסדה בשנת ה'תש"ס כחלק ממוסדות למרחב.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת צביה פתח תקווה · ראה עוד »

ישיבת רמב"ם

ישיבת רמב"ם (באנגלית: Maimonides School) הוא בית ספר יהודי אורתודוקסי מודרני, הממוקם בברוקליין, מסצ'וסטס.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת רמב"ם · ראה עוד »

ישיבת חורב

ישיבת חורב היא ישיבה תיכונית המשתייכת לרשת החינוך חורב.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת חורב · ראה עוד »

ישיבת בית זבול

ישיבת בית זבול היא ישיבה בשכונת רחביה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת בית זבול · ראה עוד »

ישיבת המתמידים

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת המתמידים · ראה עוד »

ישיבת הגולן

ישיבת הגולן היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת הגולן · ראה עוד »

ישיבת ההסדר שעלבים

ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)

ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), הייתה ישיבה מוסרית בעיירה סלובודקה (כיום שכונה בעיר קובנה שבליטא).

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) · ראה עוד »

ישיבת כינור דוד

ישיבת כינור דוד היא ישיבה תיכונית בעטרת, שהוקמה בשנת תשנ"ח (1998), הישיבה היא בהגדרתה ישיבה תיכונית למצוינות במוזיקה ומצוינות במדעים וטכנולוגיה ועל כן משלבת לימודי מוזיקה ברמה מוגברת בתוכנית הלימודים או לחלופין לימודי מדע וטכנולוגיה ברמה מוגברת.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבת כינור דוד · ראה עוד »

ישיבה תיכונית

ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

חָדָשׁ!!: תורה וישיבה תיכונית · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחמור

צילום של יחמור זכר. ניתן לראות בבירור את הקרניים המסעופות והכבדות. לבנה יַחְמוּר (שם מדעי: Dama) הוא סוג של פרסתנים ממשפחת האייליים ותת-משפחת איילי העולם הישן, החיים ביערות של אירואסיה.

חָדָשׁ!!: תורה ויחמור · ראה עוד »

יחסי מין

ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.

חָדָשׁ!!: תורה ויחסי מין · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: תורה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחסי ישראל–קמרון

יחסי ישראל–קמרון הם היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים המתקיימים בין מדינת ישראל והרפובליקה של קמרון.

חָדָשׁ!!: תורה ויחסי ישראל–קמרון · ראה עוד »

יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: תורה ויחזקאל פנט (מראה יחזקאל) · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יחזקאל לוינשטיין

ישיבת מיר בעת שהותה בשאנגחאי. הרב לוינשטיין היושב ראשון משמאל בשורה הראשונה מצבת הרב יחזקאל לוינשטין 3 תחנות בחייו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין- מאיר שלום ולך הרב יחזקאל (חצקל) לוינשטיין (תרמ"ה - י"ח באדר ה'תשל"ד; 1885 – מרץ 1974) היה מבעלי המוסר הבולטים במאה ה-20, שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות מיר, לומז'ה-פתח תקווה וישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: תורה ויחזקאל לוינשטיין · ראה עוד »

יחיא הכהן

מארי יחיא בן מארי שלום הכהן (במקור: אַלְכֹּהֵן, ה'תקמ"ז בערך – ז' באדר ב' ה'תרכ"ז, 1787 בערך – 14 במרץ 1867) היה חכם מחכמי יהדות צנעא בתחילת המאה ה-19, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.

חָדָשׁ!!: תורה ויחיא הכהן · ראה עוד »

יחיא יצחק הלוי

הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.

חָדָשׁ!!: תורה ויחיא יצחק הלוי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פיצ'ניק

רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק (נפטר בט"ו בכסלו תר"ט, 1849) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות ברזנה ודור שני בחסידות סטפין כשאחיו ר' ישראל דוב בער מכהן כרבי השני מסטפין.

חָדָשׁ!!: תורה ויחיאל מיכל פיצ'ניק · ראה עוד »

יחיאל מיכל גולדשלג

הרב יחיאל מיכל גולדשלג (ביידיש: גאלדשלאק; י"ב בטבת ה'תקצ"א, 1831 – כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918) היה מגדולי רבני פולין.

חָדָשׁ!!: תורה ויחיאל מיכל גולדשלג · ראה עוד »

יחידת מידה

יחידת מידה (או אמת מידה) היא גודל מוסכם וקבוע, המשמש למדידת מאפיין של עצם מסוים, באמצעות השוואת מאפיין זה ליחידת המידה.

חָדָשׁ!!: תורה ויחידת מידה · ראה עוד »

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תורה ויגאל ידין · ראה עוד »

יד לטומאה

בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.

חָדָשׁ!!: תורה ויד לטומאה · ראה עוד »

יד בנימין

מרכז התרבות יד בנימין קראוילות למפוני גוש קטיף גמ"ח ספרי קודש לממתינים בתחנת הטרמפים ביד בנימין יַד-בִּנְיָמִין הוא יישוב קהילתי דתי בדרום השפלה, כ-3 ק"מ מצומת ראם, בתחומי מועצה אזורית נחל שורק.

חָדָשׁ!!: תורה ויד בנימין · ראה עוד »

ידעוני

יִדְּעֹנִי הוא אדם העושה מעשי פולחן, על מנת לגלות את העתידות באופן מיסטי.

חָדָשׁ!!: תורה וידעוני · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות · ראה עוד »

יהדות מקסיקו

בול מקסיקני מ-2005: "100 שנה לנוכחות היהודית במקסיקו" יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות מקסיקו · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות משיחית

יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות משיחית · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אסטי

חזית בית הכנסת יהדות העיר אסטי, במחוז פיימונטה, הייתה קהילה יהודית שהתפתחה במהלך המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות אסטי · ראה עוד »

יהדות אפריקה

"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות אפריקה · ראה עוד »

יהדות ארל

יהדות ארל התקיימה במשך דורות בעיר ארל, שהיא עיר בדרום צרפת, על גדות הנהר רון לקראת שפך הנהר לים התיכון.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות ארל · ראה עוד »

יהדות אלכסנדריה

בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), באלכסנדריה קהילת יהדות אלכסנדריה התחילה להתקיים, עם היווסדות העיר אלכסנדריה במצרים העתיקה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות אלכסנדריה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות ניקרגואה

יהדות ניקרגואה היא הקהילה היהודית בניקרגואה, רפובליקה במרכז אמריקה, שבשנת 1972 הגיעה לשיא של-250 יהודים, אך באותה שנה פגעה רעידת אדמה הרסנית במנגואה הבירה והרסה 90% מהעיר, מקרה זה ובהמשך עלייתו של השלטון הסנדיניסטי הובילו לכך שבשנת 2012 נותרו בניקרגואה רק כ-50 יהודים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות ניקרגואה · ראה עוד »

יהדות סופיה

בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות סופיה · ראה עוד »

יהדות פלובדיב

שלט הנצחה לזכר הצלת הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יהדות פלובדיב היא קהילה יהודית בת מספר קהלים, שהתקיימה בעיר פלובדיב שבבולגריה, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-6 או ה-7 ומתקיימת מהמאה ה-12 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות פלובדיב · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות קאיפנג

יהודים בקאיפנג, סוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20. דגם בית הכנסת בקאיפנג - בית התפוצות, תל אביב. פנים בית הכנסת בקאיפנג - המאה ה-18. יהודים בקאיפנג קוראים בתורה - 1722. יהדות קאיפנג היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר קאיפנג שבמחוז חנאן שבסין בין המאה ה-12 למאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות קאיפנג · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות קירואן

יהדות קירואן התקיימה בעיר קירואן שבתוניסיה, שבה היה מרכז חשוב ללימוד תלמוד והלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות קירואן · ראה עוד »

יהדות רקונסטרוקציוניסטית

יהדות רקונסטרוקציוניסטית (או יהדות רקונסטרוקטיבית באנגלית: Reconstructionist Judaism) או התנועה ליהדות מתחדשת היא ענף ביהדות המודרנית, בייחוד ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות רקונסטרוקציוניסטית · ראה עוד »

יהדות לובלין

מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות לובלין · ראה עוד »

יהדות טולדו

פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות טולדו · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות גאלאץ

יהודים רומנים בגאלאץ, בנובמבר 1879 תמונה קבוצתית של משפחה יהודית בעיר גאלאץ בין שתי מלחמות העולם בגאלאץ, עיר הנמל הגדולה והחשובה ביותר על הדנובה, ישבו יהודים מזה דורות רבים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות גאלאץ · ראה עוד »

יהדות דנמרק

יהדות דנמרק היא קהילה יהודית קטנה יחסית, הראשונה מבין קהילות סקנדינביה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות דנמרק · ראה עוד »

יהדות וידין

בית הכנסת בווידין מצעד "יום השקל" של הקהילה היהודית בווידין, 1932 יהדות וידין היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר וידין שבבולגריה, מהמאה ה-6 ועד לעליית מרבית בניה לישראל לאחר הקמתה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות וידין · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: תורה ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהוסף הנגיד

רבי י(ה)וסף בר שמואל הלוי הנגיד (נקרא גם בשם: "יוסף אבן נגרילה"; בערבית: اأو حسين بن ٱلنغريلة; 1035–1066) היה רב מראשוני הראשונים וראש הקהילה בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהוסף הנגיד · ראה עוד »

יהושע מאיר גרינץ

יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976 א' באייר תשל"ו), חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע מאיר גרינץ · ראה עוד »

יהושע אהרן צבי ויינברגר

הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (תקע"ה, 1815 - כ"ח בכסלו תרנ"ג, 1892) נודע בכינוי מהריא"ץ (מורנו הרב יהושע אהרן צבי), היה מתלמידיו של החת"ם סופר בשנותיו האחרונות, כמו גם ידידו הטוב, הרב הלל ליכטנשטיין.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע אהרן צבי ויינברגר · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע סיגל · ראה עוד »

יהושע רפאל בנבנישתי

רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 – ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע רפאל בנבנישתי · ראה עוד »

יהושע שטיינברג

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע שטיינברג · ראה עוד »

יהושע בן גמלא

יהושע בן גמלא היה השם של כהן גדול, או מספר כהנים גדולים בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע בן גמלא · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהושע השיל פריד

רבי יהושע השיל הכהן פריד (ה'תקפ"ד – כ"א בסיוון ה'תרפ"א, יוני 1921) היה אדמו"ר חסידי וראש ישיבה בקאפיש שבהונגריה (כיום נאג'י-קופושוני בסלובקיה).

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע השיל פריד · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהודא ליאון אשכנזי

הרב יהודא ליאון אשכנזי (בצרפתית: Léon (Yehouda) Askénazi; נודע בכינויו מָנִיטוּ (Manitou); 21 ביוני 1922, כ"ה בסיון תרפ"ב – 21 באוקטובר 1996, ט' בחשוון תשנ"ז) היה מחנך והוגה דעות שפעל בקרב יהדות צרפת בצרפת ובישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודא ליאון אשכנזי · ראה עוד »

יהודה רומנו

יהודה רומנו (1293 - אחרי 1330) היה תאולוג ומתרגם יהודי איטלקי מהמאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה רומנו · ראה עוד »

יהודה ליב בן-זאב

200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה בן דמא

רבי יהודה בן דמא היה, על פי מדרשים מאוחרים, תנא שהוצא להורג בידי הרומאים, ולפי נוסחאות מסוימות נכלל בין עשרה הרוגי מלכות.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה בן דמא · ראה עוד »

יהודה בירדוגו

ר' יהודה בירדוגו (בסביבות ה'תמ"ט 1689 – בסביבות ה'תק"ג 1743) היה רב, דיין ופוסק בעיר מכנאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה בירדוגו · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודה הורוביץ (סטוטשין)

רבי יהודה הורוביץ (י"ג בתמוז ה'תרנ"ב – ט' בחשוון ה'תשמ"ב) היה האדמו"ר השני מסטוטשין, ומייסד חצר סטוטשין בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה הורוביץ (סטוטשין) · ראה עוד »

יהודה הכהן מסלתון טראב

הרב יהודה חיים הכהן מסלתון טראב (1871–1946) היה מוהל, מחבר ספרים ואב בית הדין של קהיר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה הכהן מסלתון טראב · ראה עוד »

יהודה הכהן אבן סוסאן

יהודה הכהן אבן סוסאן (ידוע גם בשם יהודה הכהן; המאה ה-12) היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה הכהן אבן סוסאן · ראה עוד »

יהודה יודל רוזנברג

מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה יודל רוזנברג · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודים · ראה עוד »

יהודים בתעשיית הפורנוגרפיה בארצות הברית

יהודים בתעשיית הפורנוגרפיה בארצות הברית התבלטו במספרם ביחס לשיעורם באוכלוסייה ובהשפעתם.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודים בתעשיית הפורנוגרפיה בארצות הברית · ראה עוד »

יהודים-נוצרים

"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודים-נוצרים · ראה עוד »

יואל חסיד

רבי יואל חסיד מאמצ'יסלוב (נודע בכינויו מהרי"ח; נפטר ה'תקס"א או ה'תקס"ב, 1801 או 1802) היה רב מפורסם, מתלמידי הגר"א, ומחבר חדושי מהרי"ח על שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תורה ויואל חסיד · ראה עוד »

יום שני

אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ויום שני · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: תורה ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב ראשון של סוכות

ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »

יום טוב של ראש השנה תרס"ו

יום טוב של ראש השנה תרס"ו הוא שמה של סדרת מאמרים ('המשך', בעגה החב"דית) בת שישים מאמרי חסידות, שנכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות ה'תרס"ו-ה'תרס"ח (1906-1908).

חָדָשׁ!!: תורה ויום טוב של ראש השנה תרס"ו · ראה עוד »

יום זה מכובד

"יוֹם זֶה מְכֻבָּד" הוא פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר.

חָדָשׁ!!: תורה ויום זה מכובד · ראה עוד »

יום חמישי

בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: תורה ויום חמישי · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: תורה ויום השבת · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: תורה ויום הולדת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: תורה ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום-טוב עהרליך

יום-טוב שמחה עהרליך (תרע"ה, 1914 – כ"ז בתמוז תש"ן, 1990) היה מלחין, משורר עממי וזמר חסידי ביידיש.

חָדָשׁ!!: תורה ויום-טוב עהרליך · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: תורה ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: תורה ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף אשר פולק

רבי יוסף אשר פאללאק מווערפעלעט זצ"ל והישיבה הרב יוסף אשר הלוי פולק (תרנ"ח, 1898 – כ"ז באייר תש"ד, 20 במאי 1944) היה רבה של ורפלט בהונגריה וראש ישיבה במקום מתרפ"ב עד שנספה בשואה באושוויץ-בירקנאו.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף אשר פולק · ראה עוד »

יוסף אלקובי

הרב יוסף אלקובי בלימוד בישיבה הרב יוסף אלקובי (ה'תרט"ז, 1856 - י"א בחשוון תש"א, 1940) היה מקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף אלקובי · ראה עוד »

יוסף אבן כספי

רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף אבן כספי · ראה עוד »

יוסף אוחיון (רב)

הרב יוסף אוחיון (1886–1956) היה דיין, מקובל ורבן של הקהילות היהודיות באיתזראר ובתיזנית שבמרוקו, ומחבר הספר "אבקת רוכל".

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף אוחיון (רב) · ראה עוד »

יוסף נייגו

יוסף נייגו (1863–1945) היה אגרונום אשר שימש כמנהל מקוה ישראל בשנים 1891–1904 ותרם רבות לפיתוחו.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף נייגו · ראה עוד »

יוסף פרויד

יוסף פרויד (1882 – 1925) היה רנטגנולוג, מחלוצי הרנטגנולוגים בעולם, ייסד את מכון הרנטגן המחודש ונתמנה למנהלו בבית החולים הדסה בירושלים (1924–1925).

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף פרויד · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף קולון · ראה עוד »

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף רוזין · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף זליגר

יוסף הלוי זליגר (כ"א באייר תרל"ב, 29 במאי 1872, סניאטין (מזרח גליציה) – כ"ח באדר א' תרע"ט, 28 בפברואר 1919, ירושלים) היה פילוסוף, סופר ומשורר, מורה, עיתונאי ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף זליגר · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף באב"ד

רבי יוסף באב"ד (לעיתים: באבאט; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף באב"ד · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף הכהן הרופא

יוסף הכהן, (ה'רנ"ז, 20 בדצמבר 1496 – ~ה'של"ה, 1575) היה רופא והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף הכהן הרופא · ראה עוד »

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף ויתקין · ראה עוד »

יוסף כנאפו

הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף כנאפו · ראה עוד »

יוסי שילוח (מדען מחשב)

יוסי (יוסף) שילוח (נולד ב-31 בדצמבר 1944) הוא מדען מחשב ישראלי, שידוע בתרומותיו באופטימיזציה דיסקרטית ואלגוריתמים מקביליים.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסי שילוח (מדען מחשב) · ראה עוד »

יועץ

יועץ הוא אדם בעל מומחיות וניסיון בתחום מסוים, העוסק במתן עצות למקבלי החלטות הנזקקים לידע בתחום התמחותו של היועץ.

חָדָשׁ!!: תורה ויועץ · ראה עוד »

יורם אברג'ל

הרב יורם מיכאל אברג'ל (בכתיב עברי; אברג'ל, י"ז בסיון ה'תשי"ז, 16 ביוני 1957 - כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, 10 באוקטובר 2015) היה רב, מקובל, איש חסד, ומחזיר בתשובה חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תורה ויורם אברג'ל · ראה עוד »

יוד קרת קא חזינא הכא

יוד קָרֶת קא חזינא הכא הוא ניב ארמי-תלמודי, שפירושו הוא, שההסבר המובא מאריך שלא לצורך.

חָדָשׁ!!: תורה ויוד קרת קא חזינא הכא · ראה עוד »

יוהאן גוטפריד אייכהורן

אנטון גראף יוהאן גוטפריד אייכהורן (בגרמנית: Johann Gottfried Eichhorn; 16 באוקטובר 1752 – 27 ביוני 1827, גטינגן, גרמניה) היה תאולוג גרמני פרוטסטנטי של עידן הנאורות ומזרחן מוקדם.

חָדָשׁ!!: תורה ויוהאן גוטפריד אייכהורן · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: תורה ויין · ראה עוד »

יישוב הדעת

יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.

חָדָשׁ!!: תורה ויישוב הדעת · ראה עוד »

ייחוד השם

ביהדות, ייחוד השם או אמונת היחוד היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באל אחד ויחיד, ללא שיתוף כלל.

חָדָשׁ!!: תורה וייחוד השם · ראה עוד »

1 בינואר

1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תורה ו1 בינואר · ראה עוד »

1280-1289 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 1289 - 1280 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ו1280-1289 לפנה"ס · ראה עוד »

1310

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ו1310 · ראה עוד »

2 באוקטובר

2 באוקטובר הוא היום ה-275 בשנה (276 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תורה ו2 באוקטובר · ראה עוד »

3 (מספר)

שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.

חָדָשׁ!!: תורה ו3 (מספר) · ראה עוד »

5 (מספר)

חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.

חָדָשׁ!!: תורה ו5 (מספר) · ראה עוד »

6 (מספר)

כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.

חָדָשׁ!!: תורה ו6 (מספר) · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: תורה ו7 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חמשה חומשי תורה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תורה