תִקשׁוֹרֶת

876 יחסים: מאור עינים (די רוסי), מאוריצ'יו ברוצ'ינר, מאיר איש-שלום, מאיר הרשקוביץ, מאיר הלוי לטריס, מנשה הלפרן, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל פייטלסון, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם גילוץ, מנחם כץ, מנדל פינלס, מנדל לפין, מנדל ג'ון דינס, מנדלי מוכר ספרים, מניה שוחט, מסעוד מעארך, מסורת (יהדות), מסילת הרכבת יפו–ירושלים, מקס ליליינטל, מקס ויינרייך, מקראה, מקיצי נרדמים, מרקו ברוצ'ינר, מרטין פרץ, מרדכי אזרחי, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי ספקטור, מרדכי פלונגיאן, מרדכי זאב פיארברג, מרדכי זיסקינד מסטריא, מרדכי דוד ברנדשטטר, מרכז ביכורי העתים, מרכוס הרץ, מרים מארקל-מוזסזון, משנתו של גרשם שלום, משפט סטרודוב, משפחת מנדלסון, משגיח, משה מנדלסון, משה מנדלסון (סופר), משה אנסהיים, משה אביגדור חייקין, משה סמט, משה פלאי, משה קליינמן, משה קוניץ, משה רוזנסון, משה שמעון אנטוקולסקי, משה שניאורי, ..., משה לייב ליליינבלום, משה זמורה, משה בן-אליעזר, משה ברייטברד, משה בילינסון, משה גסטר, משה די לאון, משה יוסף גליקסון, משכילי, משכילים, משכילים מוקדמים, משיב הרוח ומוריד הגשם, מלך זגורודסקי, מלבי"ם, מלכיאל צבי טננבוים, מליצה, מטפחת ספרים, מחלוקת צאנז–סדיגורה, מחזיקי הדת (עיתון), מגנוס קרינסקי, מגלה טמירין, מגילת ספר, מהללאל (פירושונים), מורה הנבוכים, מוטקה חב"ד, מוזיאון יהדות רוסיה, מכלוף אביטן, מימון (פירושונים), מילון עברי, מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), מיכל (פירושונים), מיכל ובר, מיכה יוסף לבנזון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, א' באדר, א.ב. יפה, אמנציפציה, אמנציפציה ליהודים, אמונה טפלה, אנציקלופדיה אוצר ישראל, אנטון שמיד (מדפיס), אנטי-גיבור, אנטישמיות בעולם הערבי, אסתרית בלצן, אץ קוצץ, ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, אריה לייב קינדרפרוינד, אריה טרטקובר, אריה גרטנר, אשר ברש, אשר ביילין, אלעזר בן-דוד, אלעזר בירבי קליר, אלעזר הכהן מפולטוסק, אלפונס רטיסבון, אלחנן (חנה) הלברשטאם, אלכסנדר בן-גיאת, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אלימלך וכסלר (איש נעמי), אליעזר אליהו איגל, אליעזר פרחי, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר שביד, אליעזר ליפמן זילברמן, אליעזר בן-יהודה, אליעזר ברמן, אליעזר כגן, אליקום צונזר, אלישע בן אבויה, אליהו בלנק, אליהו בכור חזן, אליהו דלמדיגו, אליהו ירקוני, אב"ג, אבא קונסטנטין שפירא, אבא לפין, אברהם מאפו, אברהם מרדכי אלתר, אברהם משה לונץ, אברהם אורי קובנר, אברהם קרוכמל, אברהם קריב, אברהם רומנו (רב), אברהם שרון, אברהם שטרן (ממציא), אברהם שטרן (יאיר), אברהם לודויפול, אברהם ליסין, אברהם בר גוטלובר, אברהם ברוידס, אברהם גרינברג, אברהם גולדפאדן, אברהם דאנון, אברהם הטל, אברהם ישעיהו קרליץ, אבטליון (חיבור), אביגדור אפטוביצר, אביגדור צ'ריקובר, אגודת עזרא, אגודת ישראל, אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, אד"ם הכהן, אדמונד מנחם אייזלר, אדם (פירושונים), אדריכלות נאו-מורית, אהרן מאיר מזי"א, אהרן מני, אהרן מרדכי פריימן, אהרן אברהם קבק, אהרן אבו אלדבי, אהרן פרננדו, אהרן דוד מרקסון, אהרן האלה-וולפסון, אהרן ווירמש, אהרן כהנשטם, אהרון בן-אור, אהרון גומפרץ, אוסטיודן, אולגה חנקין, אודסה, אינזיך, איריס פרוש, איליה מצ'ניקוב, איגרון, איגרות צפון, אידה מזא"ה, איישישוק, אייזיק מאיר דיק, אייזיק רמבה, אייזיק ראבוי, אייזיק הירש וייס, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נאו-חסידות, נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי הרץ אימבר, נפתלי הרץ ניימנוביץ', נפתלי הרץ וייזל, נתן מיכאל גלבר, נתן עמרם, נתן גורן, נתיבות השלום, נחמן קרוכמל, נחמיה דב הופמן, נחום סוקולוב, נחום טברסקי, נוסח לא-אורתודוקסי, ניסן טורוב, ניסן ב"ק, סמיכות, ספר תולדות ישו, ספר הזוהר, ספר הבדיחה והחידוד, ספרות, ספרות עם ישראל, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות יידיש, ספריית מאפו, ספריית רוזנטליאנה, ספריית שטראשון, ספרייה, ספרייה תורנית, סטנוב, סטרטין, סוללת מצור, סוללה (צבא), סוללה חשמלית, סולומון מינור, סימון דנקוביץ, סיני האק, עמנואל אטקס, עמנואל לפין, עמוס לוצאטו, עם עולם, עקיבא איגר, על השחיטה, עזריה מן האדומים, עברי אנכי, עברית, עברית ישראלית, עד הנה (סיפור), עדה רפפורט-אלברט, עונת המלפפונים, עושה פלא, עיתונאות, עיתונות ערבית, עיתונות עברית, עיתונות יהודית היסטורית, עידן הנאורות, פאבל אקסלרוד, פאה נוכרית, פנחס טורברג, פנחס הורוביץ, פני יהושע, פניה וגמן שלונסקי, פסאודואפיגרפיה, פסח פרוסקין, פפנהיים, פראג, פרנק-ריהל, פרץ סמולנסקין, פרשנות המשנה, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשני המקרא היהודים, פרל (פירושונים), פרדיננד פלדמן, פרוסטיוב, פרידלנדר, פלאח (פירושונים), פלונסק, פדיון (חסידות), פוסט-חילוניות, פולמוס רמח"ל, פולמוס גדרה, פולינה ונגרוב, פין (פירושונים), פילוסופיה יהודית, פיוט, פייטל היינה אפרים, צאינה וראינה, צבי אלעזר טלר, צבי אלימלך שפירא, צבי פרילוצקי, צבי ברוק, צבי הרמן שפירא, צבי הירש פאסל, צבי הירש לוין, צבי הירש חיות, צבי הירש הלר, צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), צבי הירש יפה, צבי כיתאין, צדיק, ציר זמן של פילוסופים, ציונות, ציונות רוחנית, ציונות ברוסיה, ציונות בגרמניה, קארו, קרמניץ, קלמן שולמן, קלינינגרד, קבלה, קהלת מוסר, קהילת יהודי נובוזיבקוב, קהילת יהודי סטרי, קהילת יהודי פוניבז', קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי קאליש, קהילת יהודי קובנה, קהילת יהודי לאופהיים, קהילת יהודי לודז', קהילת יהודי ברלין, קהילת יהודי ברודי, קהילת יהודי ביאליסטוק, קהילת יהודי ביטום, קהילת יהודי דווינסק, קוצו של יוד, קוצו של יוד (שיר), קובוץ ושורוק, רמ"ד, רא"ש, ראסייניאי, ראשית לימודים, ראובן מרקין, ראובן אשר ברודס, ראובן בריינין, רפאל מאהלר, רפאל אהרן בן שמעון, רפאל שפירא, רפאל לוי, רפאל הכהן כ"ץ, רפפורט, רפובליקה ספרותית, רקוויאם גרמני (ספר), רש"ר הירש, רחובות תל אביב-יפו, רב מטעם, רוני דותן, רוזה לוקסמבורג, רוזה גינוסר, ריגה, ש"י איש הורוויץ, שמ"ר, שמאל יהודי, שמנדריק, שמעון אגסי, שמעון בכרך, שמעון יהודה סטניסלבסקי, שמריה נח שניאורסון, שמשון, שמשון בלוך, שמחה וילקומיץ, שמואל נהון, שמואל פיינר, שמואל רומאנלי, שמואל שבח קנטורוביץ, שמואל טשרנוביץ, שמואל זביטקובר, שמואל בנימין דנציג, שמואל גליק, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הלוי (פירושונים), שמואל ורסס, שמואל וינטרוב, שמואל יוסף עגנון, שמואל יוסף פין, שאול אשר, שאול עבדאללה יוסף, שאול פנחס רבינוביץ, שאול טשרניחובסקי, שאול ברלין, שאול הכהן, שם עט, שני קוני למל, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שניאור זק"ש, שניאור זלמן פוגצ'וב, שערי יושר (ספר), שפה ברורה, שרשבסקי, שרגא פייבל מרגולין, שרה עזריהו, שלמה מחלם, שלמה מימון, שלמה אטינגר, שלמה אבן וירגה, שלמה איגר, שלמה פפנהיים, שלמה פלסנר (רב), שלמה רובין, שלמה שילר, שלמה לויזון, שלמה זלמן שך, שלמה זלמן טריר, שלמה זלמן הנאו, שלמה בכור חוצין, שלמה כהן (סופר), שלמה יהודה רפפורט, שלום פלאח, שלום בכ'אש, שלום דובער שניאורסון, שלום הכהן, שטעטל, שבחי הבעש"ט, שד (מיתולוגיה), שדר (עץ), שדרות בתל אביב-יפו, שולמן, שולמית (כתב עת), שיק, שירה עברית, תנועת מחזיקי הדת, תנועת דור דעה, תנועת המוסר, תנועת המוסר (ספר), תנועת החסידות, תקופת התחייה, תקופת הביניים של העברית, תקופת ההשכלה, תרבות יהודית חילונית, תרגומי התנ"ך, תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תחדיש, תחינות, תחיית הלשון העברית, תור הזהב של יהודי ספרד, תולדות הדפוס העברי, תודוס הרופא, תוכאים, תוכנית הליבה, תכלת וארגמן בעולם העתיק, תיאטרון יידיש, למהלך האידיאות בישראל, לאופולד לעף, לנצוט, לפין, לצרוס גייגר, לשון חז"ל, לב לבנדה, לבדי, לומז'ה, לוח אחיאסף, לודוויג ברנה, לווה, לויתן, לימודי חול, ליטאים (זרם), ליב שוואב, ליבנה (פירושונים), ליכטנפלד, לייב ניידוס, ט"ו באב (מועד), טרנופול, טרנוב, טובה כהן, טוביה פסח שפירא, טוביה שלונסקי, טוביה יהודה טביומי, ז' באדר, ז'שוב, ז'ובקבה, זמרת הארץ (כתב עת), זאב אברבוך, זאב קפלן, זאב רבן, זאב גריס, זאב גלוסקין, זאב יוסיפון, זק"ש, זרצ'ה, זלמן אפשטיין, זבולון זליג בלבן, זדנק אורבנק, זהר שביט, ח' בחשוון, חמשתם, חמדת ימים (ספר), חנא שמרוק, חנה שפיצר, חנינא ליפא רבינוביץ', חסידות רוז'ין, חסידות חב"ד, חסידות במרחב הרומני, חסידות בעלז, חטאת נעורים, חזקיה פייבל פלויט, חברת מרבי השכלה, חברת חינוך נערים, חביבה פדיה, חדר (פירושונים), חדר מתוקן, חדש אסור מן התורה, חוקות הגויים, חורבן ותלישות, חורוסטקוב, חובבי ציון, חוג בריסק, חוות מרדכי, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חכמת ישראל, חינוך תורני, חילונים, חילוניות, חילוניות בישראל, חילוניות יהודית, חיבור ספר הזוהר, חיי שלמה מימון, חיים מאיר הורוויץ, חיים נחמן ביאליק, חיים צבי לרנר, חיים זליג סלונימסקי, חיים חבשוש, חיים גראדה, חיים דוידזון, חיים דייטשמן, חיים וסרצוג, חיים יוסף פולק, חייקה גרוסמן, ב' בטבת, בן מנחם, בן זאב, בן-ציון דינור, בני דת משה, בנימין נחום סילקינר, בנימין זאב בכר, בנימין בראון, בנימין ברלוי, בנימין הכהן שקוביצקי, בנימין וולף איגר, בצלאל שטרן (מורה), בר יצחק בר, ברנרד לואיס, ברנהרד גולדמן, ברל ברודר, ברל כצנלסון, ברלין, ברלין (פירושונים), ברוך עמרמי, ברוך פוזנר, ברוך שפינוזה, ברוך לינדא, ברוך ייטלס, ברוריה דייוויד, בריאתנות, ברית עברית עולמית, בריל (פירושונים), בשמים ראש, בלארוס, בלבב ימים, בלוך, בדחן, בור על גבי בור, בולחוב, ביצרון (שכונה), בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי, בית קרנובסקי, בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, בית המדרש לרבנים בבודפשט, בית הספר למל, בית הקברות היהודי ברודנו, בית הכנסת חדשים (לבוב), בית יעקב, ביכורי העתים, ג'אקומו מאיירבר, גשם בשדה קרב, גלעד (כתב עת), גלות (יהדות), גליציה, גבריאל יהודה ליכטנפלד, גדעון ברכר, גדליה אלקושי, גדליהו בובליק, גורדון, דמות מקראית, דאס יודישע טאגבלאט, דאיזם, דניאל איציג, דניאל חג'אג', דסאו, דער נסתר, דפוס ראם, דפוס ראשון, דפוס רוזנקרנץ, דקדוק עברי - מונחים, דרשנות, דתיים לאומיים, דב בר בורוכוב, דבורה בן-יהודה, דור הולך ודור בא, דוד אסף, דוד אלקיים, דוד נובקובסקי, דוד פרנקו-מנדס, דוד פרישמן, דוד פריזנהויזן, דוד פרידלנדר, דוד צמח, דוד צבי מילר, דוד צבי הופמן, דוד קארו, דוד טבל בן נתן נטע מליסא, דוד זכאי, דוד גורדון, דוד דייטש, דוד כהן (הנזיר), דינוב, דיוואן, ה' באלול, ה' בשבט, ה' בטבת, ה'תפ"ו, ה'תצ"ב, ה'תק"ן, ה'תק"ס, ה'תקמ"ה, ה'תקמ"ו, ה'תקנ"ח, ה'תקנ"ד, ה'תקס"ח, ה'תקס"ה, ה'תקע"ג, ה'תקע"ד, ה'תקפ"ח, ה'תקצ"א, ה'תקצ"ה, ה'תקל"ב, ה'תקכ"ד, ה'תקי"ז, ה'תרנ"א, ה'תרי"ב, ה. לייוויק, המאסף, המאסף (פירושונים), המפעל לתרגום ספרות מופת, המרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל, המת החי, המליץ, המחוז היהודי האוטונומי, המגיד, המהלך החדש בספרות העברית, המוזיאון היהודי בפראג, האשכול (אנציקלופדיה), האגודה לתרבות ולמדע של היהודים, האוצר מתחת לגשר, הנרי הרביעי, חלק שני, הנריק ארליך, הסכמה, הפלס (ירחון), הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי, הפולמוס היהודי-נוצרי, הצפירה, הקדמות הרמב"ם, הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג, הקהילה היהודית בלבוב, הקהילה היהודית וינה, הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, הקיצה עמי, הרץ (פירושונים), הרץ הומברג, השחר, השכלה, השכלה (פירושונים), התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, התבוללות, הלל נח מגיד שטיינשניידר, החתם סופר, החלוץ (כתב עת), החלוקה, הגאון מווילנה, הגניוס היהודי, הגט מקליווא, הגדה קיבוצית לפסח, הגדה של פסח, הדור (כתב עת), ההשכלה, הומור בתרבות היהודית, הכרמל (כתב עת), היסטוריוגרפיה ישראלית, הירש בער הורביץ, היום (יומון עברי באימפריה הרוסית), היינריך היינה, היישוב הישן, ולוול זבארז'ר, והיה העקוב למישור, וולף היידנהיים, וולטר, ויניפג, ויז'ניציה, וייזל, כ"ז בשבט, כ"ג בתשרי, כ"ג בחשוון, כ"ג בכסלו, כנסת ישראל (ספר שנה), כרם חמד, כתב הסובלנות, כישוף, י"א בטבת, י"ל פרץ, י"ב באלול, י"ד בחשוון, י' באדר, ימי החנוכה, יאקוב בראפמן, יאיר מזור, יסניץ, יעקב אייכנבוים, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב עמדין, יעקב רייפמן, יעקב שמלה, יעקב שמואל טרכטמן, יעקב שמואל ביק, יעקב שופט, יעקב לוי (סופר), יעקב ליפשיץ (קובנה), יעקב בוקארה, יעקב גורדין, יעקב דינזון, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יעקב יצחק נימירובר, יעקב יצחק הורוביץ, יעקב יצחקי, יעקב יהודה, יצחק מן (עורך), יצחק מנחם נחום טברסקי, יצחק מרעלי, יצחק משה אלבוגן, יצחק מוולוז'ין, יצחק ארטר, יצחק אייכל, יצחק נחמן שטיינברג, יצחק סלקינסון, יצחק סטנוב, יצחק שמי, יצחק לופבן, יצחק לייב סופר, יצחק זיבנברגר, יצחק בר לווינזון, יצחק בלאזר, יצחק גולדמן, יצחק גולדמן (משורר), יצחק דב ברקוביץ, יצחק וולקני-אלעזרי, יצחק יציב, יצחק יואל לינצקי, יצחק יוסף תאומים, יציאה בשאלה, יקותיאל פדרמן, יקיר ורשבסקי, ירוסלב, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ישראל מיכל רבינוביץ, ישראל אקסנפלד, ישראל לבל, ישראל טלר, ישראל ברטל, ישראל דוב פרומקין, ישראל וייסברם, ישיבת מאור עיניים, ישיבת נובהרדוק, ישיבת פרשבורג, ישיבת לידא, ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, ישיבה אוניברסיטה (מושג), יחס החרדים לציונות, יחסי החוץ של טורקיה, יחזקאל פייבל, יחזקאל קויפמן, יחזקאל לנדא, יחיא קורח, יחיאל היילפרין (מחנך), יחיאל יחיאלי, יה"ש, יהדות, יהדות מץ, יהדות מרוקו, יהדות מזרח אירופה, יהדות מינסק, יהדות אפטא, יהדות אשכנז, יהדות אלזס, יהדות אלג'יריה, יהדות אורתודוקסית, יהדות אודסה, יהדות אירופה, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות פראג, יהדות פרנקפורט, יהדות פולין, יהדות פירנצה, יהדות תוניסיה, יהדות חרדית, יהדות בוסניה והרצגובינה, יהדות בולגריה, יהדות גרמניה, יהדות גליציה, יהדות דנמרק, יהדות הקרפטים, יהדות השרירים, יהדות וילנה, יהונתן אייבשיץ, יהושע מרדכי ליפשיץ, יהושע מזח, יהושע סירקין, יהושע סיגל, יהושע רוקח, יהושע השל שור, יהושע הורוביץ, יהודה מאיר שפירא, יהודה אריה ממודנה, יהודה אופאטוב, יהודה נחמה, יהודה פרידלנדר, יהודה שטיינברג, יהודה ליב מיזס, יהודה ליב קנטור, יהודה ליב קרינסקי, יהודה ליב רוזנטל, יהודה ליב לוין, יהודה ליב לוין (פירושונים), יהודה ליב בן-זאב, יהודה ליב ברגר, יהודה ליב גמזו, יהודה ליב דוקעס, יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב חסמן, יהודה לייב גורדון, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודה הורביץ, יהודי החצר, יהודים ומילים, יהודית הלוי-צוויק, יואל מסטבוים, יואל טייטלבוים, יואל ברי"ל, יום-טוב לוינסקי, יונתן מאיר, יוסף (פירושונים), יוסף אליהו הלר, יוסף אופטושו, יוסף פרל, יוסף פלש, יוסף פיימר, יוסף צבי דינר, יוסף שרברק, יוסף שלמון, יוסף שלום אלישיב, יוסף תאומים, יוסף חיים ברנר, יוסף בראמי, יוסף האפרתי מטרופלוביץ, יוסף ווייסע, יוסף יאשונסקי, יוסף יצחק שניאורסון, יולי מרטוב, יולי גסן, יוליו באראש, יוליוס קרליבך, יוהאן גוטפריד הרדר, יימח שמו, יידיש, יידישיזם, 1 באוקטובר, 100 מושגי יסוד, 15 בפברואר, 17 באוקטובר, 17 בפברואר, 1916 בארצות הברית, 2 במרץ, 2 בינואר, 22 בפברואר, 23 בדצמבר, 24 באוגוסט, 25 בדצמבר, 28 בפברואר, 3 בינואר, 31 ביולי, 9 באוקטובר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (826 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מאוריצ'יו ברוצ'ינר

מאוּרִיצ'יוּ בְּרוֹצִ'ינֶר (ברומנית: Mauriciu Brociner; 1854 – 18 ביולי 1946, בוקרשט) היה איש צבא יהודי-רומני, גיבור מלחמה, היהודי הראשון שקיבל דרגת קצונה בצבא רומניה והיהודי הראשון שקיבל אזרחות רומנית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומאוריצ'יו ברוצ'ינר · ראה עוד »

מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומאיר איש-שלום · ראה עוד »

מאיר הרשקוביץ

הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ מאיר הרשקוביץ (תשרי ה'תרע"ג, 15 בספטמבר 1912 הניצ'י (Ganichi) זקרפטיה - ט' באדר א' ה'תשס"ג, 11 בפברואר 2003 ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר תפילה ויהדות, ואיש אקדמיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומאיר הרשקוביץ · ראה עוד »

מאיר הלוי לטריס

מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »

מנשה הלפרן

מנשה הלפרן (ביידיש: האלפערן או היילפערן; באוקראינית: Менаше Галперн; 8 בנובמבר 1871 – 9 בינואר 1960) היה סופר, משורר, עיתונאי וכותב זיכרונות ביידיש, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנשה הלפרן · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם מנדל פייטלסון

מנחם מנדל פייטלסון נולד בכפר מיכאילובקה חצי האי קרים, (ה' באלול ה'תר"ל - ה'תרע"ב) היה עיתונאי עברי וסופר עברי משכיל שעסק בכתיבת מאמרים וסיפורת המחנכים את האדם להתנהגות נאותה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנחם מנדל פייטלסון · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »

מנחם גילוץ

מנחם גילוץ (13 ביוני 1884, פונדיל, ליטא - 18 בדצמבר 1974, תל אביב) היה פעיל ציבור ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנחם גילוץ · ראה עוד »

מנחם כץ

מנחם כץ הרב מנחם כ"ץ-פרוסטיץ (בערך ה'תקנ"ה, 1795 - ט"ז באדר א' ה'תרנ"א, 1891) היה אב"ד צעהלים (דויטשקרויץ), שבשבע קהילות, מגדולי תלמידי החת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנחם כץ · ראה עוד »

מנדל פינלס

צבי מנחם או הירש מנדל פינלס או פינלש (Hirsch Mendel Pineles), בכינוי הספרותי של"ש על פי סופי התיבות של שמו, שכונה ברומניה בשם שלוש (Şaloş), 21 בדצמבר 1806 - 6 באוגוסט 1870, רב, איש עסקים, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר המחקר "דרכה של תורה", פעיל בכל ישראל חברים, אביו של שמואל פינלס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנדל פינלס · ראה עוד »

מנדל לפין

ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנדל לפין · ראה עוד »

מנדל ג'ון דינס

מנדל ג'ון דינֶס (Mendel Diness, 1827 – 1 בדצמבר 1900) היה הצלם המקצועי הראשון שקבע את מושבו בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנדל ג'ון דינס · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מניה שוחט

מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומניה שוחט · ראה עוד »

מסעוד מעארך

מסעוד עם משפחת בנו הנרי מעארך אהבת ציון" מאת אברהם מאפו. תוניס, 1890. מסעוד מעארך (Maarek; ידוע גם בשם העט בן אמיתי; 1858–1941) היה מחלוצי העיתונות והספרות היפה בערבית יהודית בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומסעוד מעארך · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומסילת הרכבת יפו–ירושלים · ראה עוד »

מקס ליליינטל

הרב מקס (מנחם) ליליינטל (גרמנית: Max Lilienthal; 6 בנובמבר 1815, מינכן – 5 באפריל 1882, סינסינטי, אוהיו) היה יהודי גרמני ששימש יועץ לשלטונות האימפריה הרוסית בתוכניתם לכפות השכלה על יהודי תחום המושב, ולאחר מכן רב רפורמי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומקס ליליינטל · ראה עוד »

מקס ויינרייך

מקס (מאיר) לזרביץ ויינרייך (באנגלית: Max Weinreich; ברוסית: Мейер Лазаревич Вейнрейх); 22 באפריל 1894, קולדיגה, האימפריה הרוסית (כיום לטביה) – 29 בינואר 1969, ניו יורק, ארצות הברית) היה בלשן יהודי שהתמחה בשפה היידית, ממייסדי "יִיוואָ"; אביו של הבלשן אוריאל ויינרייך.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומקס ויינרייך · ראה עוד »

מקראה

מִקראה (בלועזית: כְרֶסְטוֹמַתיָה, מיוונית), בדומה לאנתולוגיה, היא חיבור של יצירות ספרותיות שונות למכלול אחד, אולם מטרתה הייחודית היא איסוף של טקסטים או מאמרים חינוכיים במטרה ללמד שפה או נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומקראה · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרקו ברוצ'ינר

מרקו ברוצ'ינר (ברומנית: Marco Brociner; 20 באוקטובר 1852 – 12 באפריל 1942) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר ומחזאי יהודי שפעל ברומניה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרקו ברוצ'ינר · ראה עוד »

מרטין פרץ

מרטין פרץ (באנגלית: Martin H. "Marty" Peretz, נולד ב-6 בדצמבר 1938) הוא עיתונאי, עורך עיתונות ומו"ל יהודי אמריקאי נאו-קונסרבטיבי פרו ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרטין פרץ · ראה עוד »

מרדכי אזרחי

מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862 – א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי אזרחי · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי ספקטור

מרדכי סְפֶּקטוֹר (ביידיש: ספּעקטאָר; 5 במאי 1858 או א' באייר תרי"ח, אומן, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 15 במרץ 1925, ניו יורק) היה סופר יידיש, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי ספקטור · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

מרדכי זאב פיארברג

מרדכי זאב פַיֶארברג (20 בספטמבר 1874, זווהיל (נובוהרד-וולינסקי), פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 2 במרץ 1899, שם) היה סופר עברי, חובב ציון ומשכיל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי זאב פיארברג · ראה עוד »

מרדכי זיסקינד מסטריא

בית הכנסת הגדול של רבי מרדכי זיסקינד בעיר סטרי רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא (ה'תקמ"ה - י"ב בניסן ה'תרט"ו 1784–1855) היה רב בעיר סטרי שבמחוז לבוב במערב אוקראינה, תלמידו של רבי אורי מסטרעליסק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי זיסקינד מסטריא · ראה עוד »

מרדכי דוד ברנדשטטר

מרדכי דוד בּרַנדשטֶטֶר (לעיתים בראנדשטטר; בכתיב יידי: בראנדשטעטער; 14 בפברואר 1844, בריגל, גליציה (אוסטרו-הונגריה) – מאי 1928, טרנוב) היה סופר ומשורר עברי גליצאי בולט בתקופת ההשכלה, מראשי הקהילה היהודית בטַרנוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרדכי דוד ברנדשטטר · ראה עוד »

מרכז ביכורי העתים

מרכז ביכורי העתים הוא מרכז אמנויות בימה עירוני בתל אביב-יפו ומן הגופים המובילים בתחומי המחול והתיאטרון בארץ.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרכז ביכורי העתים · ראה עוד »

מרכוס הרץ

מרכוס (מרדכי) הרץ (גרמנית: Markus Herz; 17 ביוני 1747 - 19 בינואר 1803) היה רופא ומרצה לפילוסופיה, יהודי-גרמני, מאנשי החברה הגבוהה בברלין, ידידם של עמנואל קאנט ומשה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרכוס הרץ · ראה עוד »

מרים מארקל-מוזסזון

מרים מארקל-מוזסזון מרים מארקֶל-מוזסזון (בכתיב יידי: מארקעל-מאזעסזאהן; Miriam Markel-Mosessohn; 1841, וילקובישק, ליטא - 1920, גרייבו, פולין) הייתה סופרת, מתרגמת ועיתונאית יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומרים מארקל-מוזסזון · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משפט סטרודוב

משפט סטרדוב הוא כינוי לפרשיית הלשנה על הקהילה החסידית בעיר סטרדוב שברוסיה בשנת ה'תרמ"א (1881) במהלכה נאסר רב העיר רבי משולם זלמן ניימרק, בגין שוחד וזיוף מסמכים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשפט סטרודוב · ראה עוד »

משפחת מנדלסון

משפחת מנדלסון היא משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל יהודי גרמניה ובפרט בחוגי תנועת ההשכלה היהודית, ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשפחת מנדלסון · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשגיח · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מנדלסון (סופר)

Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה מנדלסון (סופר) · ראה עוד »

משה אנסהיים

משה אנסהיים ממץ (בצרפתית: Moses Ensheim; 1750 – 9 באפריל 1839) היה מתמטיקאי ומשורר יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה אנסהיים · ראה עוד »

משה אביגדור חייקין

הרב משה אביגדור חייקין (באנגלית: Moses Avigdor Chaikin; ה'תרי"ב, 1852 - כ"ט בסיוון ה'תרפ"ח, 17 ביוני 1928) היה רב אנגלי ממוצא בלארוסי בולט בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה אביגדור חייקין · ראה עוד »

משה סמט

משה סמט משה שרגא סמט (נולד ב-23 בספטמבר 1934) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות העת החדשה, איש חינוך ומרצה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה סמט · ראה עוד »

משה פלאי

המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה פלאי · ראה עוד »

משה קליינמן

מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה קליינמן · ראה עוד »

משה קוניץ

הרב משה קוניץ הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה קוניץ · ראה עוד »

משה רוזנסון

משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה רוזנסון · ראה עוד »

משה שמעון אנטוקולסקי

רבי משה שמעון (שימֶל) הכהן אַנטוֹקוֹלסקי (בכתיב יידי: אנטאָקאָלסקי; ברוסית: Антокольский; לעיתים אנטֶקולסקי, אנטעקאָלסקי; כ"א בסיוון תר"י, מאי 1850 (לפי הלוח היוליאני: אפריל), וילנה – מרץ 1911, שם) היה רב, מגיד מישרים וסופר משכיל איש וילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה שמעון אנטוקולסקי · ראה עוד »

משה שניאורי

משה שניאורי (בערך 1784 – לפני 1878), היה בנו הצעיר של מייסד שושלת חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה שניאורי · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה זמורה

בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברג. משה זמורה על כס נשיא בית המשפט העליון בשנת 1952 לערך טקס באקדמיה למוזיקה בירושלים. משה זמורה שני מימין משה זְמוֹרָה (בגרמנית: Moses Smoira; 25 באוקטובר 1888, קניגסברג, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 8 באוקטובר 1961, כ"ח בתשרי ה'תשכ"ב, ירושלים) היה שופט ישראלי, ראשון נשיאי בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה זמורה · ראה עוד »

משה בן-אליעזר

משה בן-אליעזר (גלַמבוצקי) (על פי רוב: מ. בן-אליעזר; י"ז בניסן תרמ"ב, 6 באפריל 1882 – י"ח באב תש"ד, 7 באוגוסט 1944) היה סופר, מתרגם ועיתונאי חבר מערכת הארץ.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה בן-אליעזר · ראה עוד »

משה ברייטברד

משה ברייטבּרד מספרי אברהם בן שושן, ירושלים, ת"ש משה ברייטברד (1883 – 1947) היה פעיל אגודת "מפיצי השכלה" בלטביה, חבר בהנהגת הסתדרות המורים העבריים, מחנך, מורה לעברית ומחבר ספר דקדוק לתלמידים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה ברייטברד · ראה עוד »

משה בילינסון

פסל ד"ר משה בילינסון של בתיה לישנסקי בכניסה לבי"ח בילינסון קבר משה בילינסון בבית הקברות טרומפלדור משה בֶּילינסון (ברוסית: Моше (Моисей) Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה בילינסון · ראה עוד »

משה גסטר

משה גסטר (Moses Gaster; 17 בספטמבר 1856 בבוקרשט, רומניה - 5 במרץ 1939 באבניגדון באנגליה) היה רב, חוקר לשון ופולקלור, היסטוריון, פובליציסט, איש ציבור יהודי יליד רומניה, חכם הקהילה הספרדית של לונדון, ממנהיגי הציונות הרומנית והבריטית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה גסטר · ראה עוד »

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה די לאון · ראה עוד »

משה יוסף גליקסון

משה יוסף גליקסון (ר"ח אלול תרל"ח, 30 באוגוסט 1878 – ה' בסיוון תרצ"ט, 1939) היה מנהיג ציוני ועיתונאי, עורך "הארץ", פובליציסט ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשה יוסף גליקסון · ראה עוד »

משכילי

#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשכילי · ראה עוד »

משכילים

#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשכילים · ראה עוד »

משכילים מוקדמים

רפאל לוי בשם משכילים מוקדמים או מבשרי ההשכלה מכנים ההיסטוריונים של תנועת ההשכלה היהודית קבוצה של יהודים בגרמניה, בפולין ובמזרח אירופה, שהחלו במהלך המאה השמונה עשרה לעסוק בתחומים של פילוסופיה ומדעים ולהחזיק בהשקפות שעד אז לא היו מקובלות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשכילים מוקדמים · ראה עוד »

משיב הרוח ומוריד הגשם

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם), המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומשיב הרוח ומוריד הגשם · ראה עוד »

מלך זגורודסקי

אלימלך (מלך) זָגוֹרוֹדְסקי (זגור) (בכתיב המקורי (היידי): זאַגאָראָדסקי; בכתב לטיני: Zagorodsky; 1 בדצמבר 1868, כ"ז בכסלו ה'תרכ"ט, פיהוסט, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 23 בספטמבר 1953, י"ד בתשרי תשי"ד, תל אביב) היה פעיל ציוני ואגרונום ארצישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומלך זגורודסקי · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומלבי"ם · ראה עוד »

מלכיאל צבי טננבוים

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »

מליצה

מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומליצה · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מחלוקת צאנז–סדיגורה

הרבי מסדיגורה מחלוקת צאנז–סדיגורה (מכונה גם מחלוקת צאנז–רוז'ין) הייתה מחלוקת פנים–חסידית גדולה שפרצה באופן פומבי באדר תרכ"ט (פברואר 1869).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומחלוקת צאנז–סדיגורה · ראה עוד »

מחזיקי הדת (עיתון)

מחזיקי הדת היה עיתון שנוסד על ידי הרב שמעון סופר בלבוב בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת מלחמת העולם הראשונה (1914).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומחזיקי הדת (עיתון) · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מגלה טמירין

מגלה טמירין הוא חיבור סאטירי אנטי-חסידי שנכתב על ידי יוסף פרל בשנת 1819 כרומן מכתבים פארודי בין חסידים, והפך לסמל במאבקי תנועת ההשכלה היהודית בתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומגלה טמירין · ראה עוד »

מגילת ספר

מגילת ספר הוא חיבור אוטוביוגרפי של רבי יעקב עמדין ("היעב"ץ") המתאר את הביוגרפיה של המחבר ומשפחתו, וכן היבטים ופרטים רבים מהפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומגילת ספר · ראה עוד »

מהללאל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומהללאל (פירושונים) · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מוטקה חב"ד

כריכת המהדורה ה-11 של קובץ הבדיחות של מוטקה חב"ד (ניו יורק: היברו פאבלישינג קומפאני, 1911) מרדכי (מוֹטקֶה) חב"ד (לעיתים נכתב: כאַבּאַד) (1820, וילנה – 1880, שם) היה בדחן יידיש בווילנה וגיבור בדיחות ידוע.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומוטקה חב"ד · ראה עוד »

מוזיאון יהדות רוסיה

מוזיאון יהדות רוסיה, בשמו המלא "מוזיאון ההיסטוריה היהודית ברוסיה" (ברוסית: Музей Истории Евреев в России), נפתח במאי 2011 במוסקבה ברחוב פטרובסקו-רזומובסקאיה מס' 10.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומוזיאון יהדות רוסיה · ראה עוד »

מכלוף אביטן

מכלוף אביטן (1908–1960) היה מסאי, אינטלקטואל ומשכיל עברי יהודי-מרוקאי, שניסח חזון אוטופי לחברה מתוקנת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומכלוף אביטן · ראה עוד »

מימון (פירושונים)

מימון או מיימון הוא שם משפחה יהודי-ספרדי בעל שורשים מספרד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומימון (פירושונים) · ראה עוד »

מילון עברי

מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומילון עברי · ראה עוד »

מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין)

מיכאל לוי פְרוּמקין, ובהמשך חייו מיכאל לוי רוֹדְקינסוֹן (ברוסית: Михаил Леви Родкинсон; באנגלית: Michael Levi Rodkinson (Frumkin); 1845, דוברובנה – 6 בינואר 1904, י"ח בטבת תרס"ד, ניו יורק) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומיכאל לוי רודקינסון (פרומקין) · ראה עוד »

מיכל (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומיכל (פירושונים) · ראה עוד »

מיכל ובר

מיכְל וֶבֶּר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: וועבער; בפולנית: Michał Weber; ה' באדר א' תרי"ט, 9 בפברואר 1859, וורקא, פלך ורשה, פולין הקונגרסאית – כ"ג באייר תרס"ז, 7 במאי 1907, ורשה) היה עיתונאי וסופר ורשאי עברי ויידיש משכיל מרקע חסידי, שהתמחה בכתיבת מדע פופולרי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומיכל ובר · ראה עוד »

מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וא' באדר · ראה עוד »

א.ב. יפה

אַבְרָהָם בנימין יָפֶה (14 במרץ 1924 – 21 ביוני 2008), אשר נודע בכינוי א"ב יָפֶה, היה עיתונאי, סופר, עורך ומבקר ספרות ישראלי, יהודי יליד בסרביה (אז ברומניה).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וא.ב. יפה · ראה עוד »

אמנציפציה

ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864 אֵמַנְצִיפַּצְיָה (באנגלית: Emancipation) או שִחרור היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם שלא נהנה מיתרונות ומזכויות אלה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואמנציפציה · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואמונה טפלה · ראה עוד »

אנציקלופדיה אוצר ישראל

אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »

אנטון שמיד (מדפיס)

אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה) היה מדפיס אוסטרי נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואנטון שמיד (מדפיס) · ראה עוד »

אנטי-גיבור

דון קישוט, אנטי-גיבור. ציור של ז'אן גרנדוויל משנת 1849 אנטי-גיבור הוא הדמות הראשית בסיפור, שאינו מאופיין באומץ לב, גבורה, כריזמה או הופעה מרשימה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואנטי-גיבור · ראה עוד »

אנטישמיות בעולם הערבי

אנטישמיות בעולם הערבי מתייחסת לאפליה, וחינוך לשנאה, דעות קדומות ושנאה נגד יהודים במדינות ערב, ויהודים בכלל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואנטישמיות בעולם הערבי · ראה עוד »

אסתרית בלצן

אַסְתְרִית בַּלצָן (Astrith Baltsan; נולדה ב-24 באוקטובר 1956) היא פסנתרנית קלאסית, יוצרת ז'אנר הפסנתר המדבר, וחוקרת מוזיקה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואסתרית בלצן · ראה עוד »

אץ קוצץ

אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואץ קוצץ · ראה עוד »

ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם

ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (לעיתים פקו"א או פקוא"מ) הוא ארגון יהודי שהוקם באמסטרדם בראשית המאה ה-19, בשנת תק"ע (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה עד לימי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם · ראה עוד »

אריה לייב קינדרפרוינד

אריה לייב בן נתן קינדרפרוינד (קינדערפריינד; בלועזית: Arieh Loeb Kinderfreund; 1788 – 1837) היה משורר עברי, בלשן, איש רוח בן תקופת ההשכלה ומראשוני משכילי גליציה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואריה לייב קינדרפרוינד · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אריה גרטנר

אריה (לויד) גַרטנֶר (Lloyd Gartner; 3 ביוני 1927 – 2 במרץ 2011) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב בחוג להיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואריה גרטנר · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואשר ברש · ראה עוד »

אשר ביילין

אשר ביילין (1 באפריל 1881, קייב – 12 בספטמבר 1948, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ומחזאי שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואשר ביילין · ראה עוד »

אלעזר בן-דוד

אלעזר בן-דוד, הידוע גם כלצרוס בנדויד (גרמנית: Lazarus Bendavid; 18 באוקטובר 1762 – 28 במרץ 1832) היה מתמטיקאי, מחנך ופילוסוף קנטיאני, מהרדיקליים בדור השני של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלעזר בן-דוד · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלעזר הכהן מפולטוסק

רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב ה'תקנ"א, אוגוסט 1791 – כ"א בחשוון ה'תרמ"ב, 13 בנובמבר 1881) היה פוסק הלכה ומנהיג דתי מפורסם בפולין, ומראשי תנועת החסידות בה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלעזר הכהן מפולטוסק · ראה עוד »

אלפונס רטיסבון

אלפונס רטיסבון (Alphonse Ratisbonne; 1 במאי 1814 – 6 במאי 1884) היה יהודי צרפתי שהמיר את דתו והיה למיסיונר ואיש דת קתולי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלפונס רטיסבון · ראה עוד »

אלחנן (חנה) הלברשטאם

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלחנן (חנה) הלברשטאם · ראה עוד »

אלכסנדר בן-גיאת

שער הספר "פירלאס דיל תלמוד" (פניני התלמוד), מאת אלכסנדר בן-גיאת. איזמיר 1921. מצבתו של אלכסנדר בן-גיאת, המכונה בכור, עורך העיתון "איל מיסיריט", בבית העלמין גורצ'שמה, איזמיר. אלכסנדר בן-גיאת (1863–1923), המכונה בכור, היה עיתונאי, סופר, מתרגם, משורר, מחזאי ומו"ל יהודי-טורקי-עות'מאני הנחשב לאחד מגדולי היוצרים בלאדינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלכסנדר בן-גיאת · ראה עוד »

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »

אלימלך וכסלר (איש נעמי)

אלימלך וכסלר-בֶּזְרֶדְקָה (בכתיב יידי: וועקסלער-בעזרעדקאַ; ברוסית: Векслер-Безредка; י"ב בטבת תר"ג, 16 בדצמבר 1842, קריבה אוזרו, מחוז באלטה, פלך פודוליה, רוסיה – 1919, אודסה) שאימץ לעצמו את השם הספרותי "איש נעמי" - היה משכיל, מורה, עיתונאי, בלשן ומתרגם עברי, והיה ידוע בהקפדתו היתירה על שימוש בעברית המקראית הטהורה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלימלך וכסלר (איש נעמי) · ראה עוד »

אליעזר אליהו איגל

אברהם אליעזר אליהו הלוי אִיגל (גרמנית: Lazar Elias Igel, איטלקית: Lazaro Elia Igl, 28 בפברואר 1825 למברג –26 במרץ 1892 צ'רנוביץ) היה רב אוסטרי, אורתודוקסי מודרני (רפורמיסט), יליד גליציה (כיום באוקראינה), מתלמידי שד"ל, שכיהן כרב ומטיף של "עדת הנאורים" (המשכילים) והיה הרב הראשי של העיר צ'רנוביץ (1854–1892) ושל כל בוקובינה (1854–1878), בימי השלטון האוסטרי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר אליהו איגל · ראה עוד »

אליעזר פרחי

ר' אליעזר פרחי (1851 – 1930) היה סופר, משורר, עיתונאי, מדפיס ופעיל ציוני יהודי-תוניסאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר פרחי · ראה עוד »

אליעזר צבי צווייפל

אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר שביד · ראה עוד »

אליעזר ליפמן זילברמן

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann; 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר ליפמן זילברמן · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר ברמן

אליעזר (לאזאר) בן יעקב ברמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בעהרמאן; ברוסית: Лазарь Яковлевич Берманъ, בכתיב מודרני: Берман, לאזאר יקובלביץ' ברמן; 26 בספטמבר 1830, פרידריכשטדט, פלך קורלנד, רוסיה – ד' באייר תרנ"ג, 7 באפריל (על פי הלוח היוליאני: 19 באפריל) 1893, סנקט פטרבורג) היה איש חינוך משכיל, עסקן ציבורי, מו"ל ועורך יהודי בסנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר ברמן · ראה עוד »

אליעזר כגן

אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 6 בנובמבר 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליעזר כגן · ראה עוד »

אליקום צונזר

אֶליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 13 באוקטובר 1836, ב' בחשוון תקצ"ז?, וילנה – 22 בספטמבר 1913, כ' באלול תרע"ג, ניו יורק), שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליקום צונזר · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אליהו בלנק

בלנק אליהו בלנק (1 בינואר 1887, טבת תרמ"ז – 6 ביוני 1955, ט"ז בסיוון תשט"ו) היה סופר, חוקר, עיתונאי, עורך דין, ממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה ובעיר סיגט ולאחר מכן עיתונאי לוחם וסופר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליהו בלנק · ראה עוד »

אליהו בכור חזן

רבי אליהו בכור חזן (תר"ח, 1848 – תרס"ח, 1908) היה אב בית דין בירושלים, החכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליהו בכור חזן · ראה עוד »

אליהו דלמדיגו

הרב אליהו בן משה אבא דלמדיגו (1458, כרתים – 1493) היה פילוסוף אריסטוטלי ותאולוג יהודי רציונליסטי, מחבר ספר בחינת הדת - בו מתח ביקורת על תורת הקבלה, ופיקפק באותנטיות של ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליהו דלמדיגו · ראה עוד »

אליהו ירקוני

"אליהו ירקוני – זקן המורים בבית הספר פיק"א", תבליט גבס מאת זאב צורנמל אליהו יַרקוֹני (גרינפֶלד) (כ"ד באלול תרמ"ו, ספטמבר 1886 – י"ז בסיוון תשל"ג, 17 ביוני 1973) היה מחנך עברי ואיש ציבור במושבה פתח תקווה, מורה לטבע שנודע בכינויו "זקן המורים".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואליהו ירקוני · ראה עוד »

אב"ג

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואב"ג · ראה עוד »

אבא קונסטנטין שפירא

אַבָּ"א (אָשֵׁר בֶּן אֵלִיָּהוּ) קוֹנְסְטַנְטִין אָלֶכְּסַנְדְרוֹבִיץ' שַׁפִּירָא (היגוי: שפירוֹ; ברוסית: Константин Александрович Шапиро; 1839 – 1900) היה צלם ומשורר עברי רוסי יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואבא קונסטנטין שפירא · ראה עוד »

אבא לפין

אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין (בליטאית: Abelis Lapinas; 15 באוקטובר 1863 – 21 ביולי 1940) היה פעיל ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואבא לפין · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם אורי קובנר

אברהם אוּרי בן צבי (ארקדי גריגוריביץ') קובנֶר (בכתיב היידי, שנהג בתקופתו: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בכתיב של תקופתו: Ковнеръ; 1842, וילנה – 1909, לומז'ה) היה פובליציסט ומבקר ספרות יהודי ליטאי בן תקופת ההשכלה, הנחשב לאבי ביקורת הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם אורי קובנר · ראה עוד »

אברהם קרוכמל

"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם קרוכמל · ראה עוד »

אברהם קריב

אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם קריב · ראה עוד »

אברהם רומנו (רב)

קהל רב מיהודי סרייבו מלווה את הרב רומנו (במרכז התמונה לבוש לבן) בדרכו לעלות לארץ ישראל. ינואר 1913, תחנת הרכבת של סרייבו רבי אברהם בן יעקב רומנו (המכונה מרקאדו כ"ג בניסן תרי"ג, 1 במאי 1853 – ליל י' באב תרצ"ז, 17 ביולי 1937) היה רב בוסני, רב בסרייבו במשך עשרות שנים, ובסוף ימיו בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם רומנו (רב) · ראה עוד »

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם שרון · ראה עוד »

אברהם שטרן (ממציא)

National Museum, Kraków אברהם יעקב שטרן (בפולנית: Abraham Jakub Stern 1762 בערך, הרובישוב – 3 בפברואר 1842, ורשה) היה משכיל יהודי-פולני, מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בוורשה, מתמטיקאי אוטודידקט, ממציאן של מכונות חישוב ומחנך להשכלה, ראש בית המדרש לרבנים בוורשה בשנים 1826–1835 וחבר החברה הוורשאית של ידידי המדע.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם שטרן (ממציא) · ראה עוד »

אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם שטרן (יאיר) · ראה עוד »

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם לודויפול · ראה עוד »

אברהם ליסין

יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם ליסין · ראה עוד »

אברהם בר גוטלובר

אברהם דוב בּער גוֹטלוֹבֶּר (בפולנית: Abraham Ber Gottlober; (14 בינואר 1811, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין – 12 באפריל 1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם בר גוטלובר · ראה עוד »

אברהם ברוידס

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם ברוידס · ראה עוד »

אברהם גרינברג

אברהם גרינברג, בהיותו יושב ראש הוועד האודיסאי אברהם בן שמעון גרינברג (1841 קישינב - 1906 גרמניה) היה איש עסקים ואחד ממנהיגיה של תנועת חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם גרינברג · ראה עוד »

אברהם גולדפאדן

אברהם גוֹלדפַאדְן (או גולדפדן; בכתיב יידי: גאָלדפֿאַדען, במקור גאלדענפאדים; 24 ביולי 1840, סטרוקונסטנטינוב (קונסטנטין הישנה), האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 9 בינואר 1908, ניו יורק) היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם גולדפאדן · ראה עוד »

אברהם דאנון

ר' אברהם דאנון (באנגלית: Abraham Danon; 15 באוגוסט 1857 – 23 במאי 1925) היה משכיל עברי, רב, משורר, מתרגם, עיתונאי, היסטוריון ומחנך יהודי-ספרדי עות'מאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם דאנון · ראה עוד »

אברהם הטל

אברהם הטל אברהם (רוֹבֶּר) הטל (בצרפתית: Robert Attal; 19 בינואר 1927 פריז – 25 בפברואר 2011 ירושלים) היה ביבליוגרף, ספרן ואספן של ספרות יהודי תוניסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם הטל · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבטליון (חיבור)

"אבטליון" הוא ספר שחובר על ידי אהרן בן וואלף (אהרן וולפסון-האלה) ויצא לאור בחודש ניסן תק"ן (1790), בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואבטליון (חיבור) · ראה עוד »

אביגדור אפטוביצר

אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »

אביגדור צ'ריקובר

אביגדור (ויקטור) צֶ'ריקוֹבֶר (Victor A. Tcherikover; 15 בספטמבר 1894, תרנ"ד, סנקט פטרבורג – 16 בינואר 1958, כ"ד בטבת תשי"ח, ירושלים) היה היסטוריון ישראלי חוקר תקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואביגדור צ'ריקובר · ראה עוד »

אגודת עזרא

קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואגודת עזרא · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואגודת ישראל · ראה עוד »

אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

אד"ם הכהן

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואד"ם הכהן · ראה עוד »

אדמונד מנחם אייזלר

אדמונד מנחם אייזלר אדמונד מנחם אייזלר (בהונגרית: Edmund Menachem Eisler; 1942 – 1850) היה סוחר וסופר יהודי-הונגרי, הנמנה עם מחברי האוטופיות הציוניות הראשונות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואדמונד מנחם אייזלר · ראה עוד »

אדם (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואדם (פירושונים) · ראה עוד »

אדריכלות נאו-מורית

בית כנסת היובל בפראג בתכנונו של וילהלם שטיאסני - שימוש באבלק ממלוכי, בקשת פרסה ספרדית, בגמלון גותי ובצבעוניות עזה למתן "סגנון מורי" בוסניה - אדריכלות נאו-מורית להדגשת הלאומיות הבוסנית ווינה, דוגמה לשימוש בסגנון למבנה תעשייה מבטון אדריכלות נאו-מורית היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 באירופה ובאמריקה למבני ציבור (בעיקר תיאטראות ובתי כנסת).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואדריכלות נאו-מורית · ראה עוד »

אהרן מאיר מזי"א

אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »

אהרן מני

עו"ד אהרן מני אהרן סלימאן אליהו מני (1877 - 17 ביולי 1961) היה משפטן, מתרגם, חוקר ואיש ציבור יהודי יליד חברון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן מני · ראה עוד »

אהרן מרדכי פריימן

אהרן מרדכי פריימן (דרור) (19 בינואר 1846, ורשה, פולין הקונגרסאית – אוגוסט 1924, ראשון לציון) היה ממייסדי המושבה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן מרדכי פריימן · ראה עוד »

אהרן אברהם קבק

שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן אברהם קבק · ראה עוד »

אהרן אבו אלדבי

רבי אהרן ב"ר גרשון אבו אלדבי (במקורות אחדים: אבו אלרבי; ~1376 - ~1430) היה פרשן וחוקר מקרא, מדקדק, אסטרולוג ואיש אשכולות יהודי סיציליאני בן המאות ה-14 וה-15.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן אבו אלדבי · ראה עוד »

אהרן פרננדו

אהרן פרננדו (באיטלקית: Aron Fernando, או כפי שחתם על כתביו; פרננדס, או פרננדז, על פי כמה מקורות).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן פרננדו · ראה עוד »

אהרן דוד מרקסון

אהרון דוד מַרקסון (1885 – 1933) היה מחנך וסופר יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן דוד מרקסון · ראה עוד »

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »

אהרן ווירמש

רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן ווירמש · ראה עוד »

אהרן כהנשטם

אהרון (אהרן) בן משה כַּהָנְשְׁטָם (1859–1920) היה משפטן, מחנך, ממייסדי החינוך היהודי המודרני במזרח אירופה ומראשיו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרן כהנשטם · ראה עוד »

אהרון בן-אור

אהרון בן-אור (אורינובסקי) (28 ביולי 1890 – 25 בדצמבר 1972) היה מורה, סופר עברי וחוקר תולדות הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרון בן-אור · ראה עוד »

אהרון גומפרץ

אהרון שלמה אמריך גומפרץ (בגרמנית: Aron Salomon Emmerich Gumpertz, 10 בדצמבר 1723 ברלין - 1769 המבורג), רופא ומלומד יהודי, ידידו ומדריכו של משה מנדלסון בראשית ימיו בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואהרון גומפרץ · ראה עוד »

אוסטיודן

"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח בשיח של יהדות גרמניה, שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואוסטיודן · ראה עוד »

אולגה חנקין

אולגה (עלקא חיינה) חנקין לבית (י"ז בטבת תרי"ב, 9 בינואר 1852, בלארוס – ט"ו בניסן תש"ב, 2 באפריל 1942, עמק יזרעאל), אשת העלייה הראשונה, מיילדת ידועה בראשית ההתיישבות הציונית בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואולגה חנקין · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואודסה · ראה עוד »

אינזיך

"אינזיך", וכן "אינזיכסטן", היה כינוי לחבורת משוררי יידיש שפעלו בארצות הברית באמצע המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואינזיך · ראה עוד »

איריס פרוש

איריס פרוש (נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואיריס פרוש · ראה עוד »

איליה מצ'ניקוב

איליה איליץ' מצ'ניקוב (ברוסית: Мечников, Илья Ильич; 16 ביולי 1845 – 16 במאי 1916) היה רופא וזואולוג יהודי-רוסי חתן פרס נובל לרפואה או לפיזיולוגיה, ידוע בזכות תרומתו לתחום האימונולוגיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואיליה מצ'ניקוב · ראה עוד »

איגרון

איגרון אנגלי למכתבי אהבה משנת 1780 בערך שער הספר "אגרון לבני הנעורים" מאת ישראל חיים טביוב, 1906 אִגְּרוֹן (מלשון איגרת) הוא ספר עזר לכתיבת מכתבים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואיגרון · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואיגרות צפון · ראה עוד »

אידה מזא"ה

אידה מַזְאֶ"ה (מאזע, מזה) (9 ביולי 1893; אוגלי בבלארוס - 13 ביוני 1962; מונטריאול בקנדה), משוררת יידיש, סופרת, מסאית ועורכת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואידה מזא"ה · ראה עוד »

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואיישישוק · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

אייזיק רמבה

אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואייזיק רמבה · ראה עוד »

אייזיק ראבוי

אַייזיק רַאבּוֹי (נקרא גם יצחק, איסאק, אייזיק ראבאי; 1882 – 1944 בניו יורק) היה סופר יידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואייזיק ראבוי · ראה עוד »

אייזיק הירש וייס

אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נאו-חסידות

נאו-חסידות היא אהדה או קרבה רעיונית מודרנית אל החסידות ומורשתה, אם בכתיבה ואם בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונאו-חסידות · ראה עוד »

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נפתלי הרץ ניימנוביץ'

נפתלי הרץ יהודה הכהן נַיְימָנוביץ' (נכתב גם נימנוביץ; בעברית בכתיב יידי, שנהג בזמנו: ניימאנאוויץ; ביידיש: ניימאַנאָוויטש; 12 בפברואר 1843, י"ב באדר א' תר"ג, יוזפוב, פלך לובלין, פולין הקונגרסאית – 10 במרץ 1898, אדר תרנ"ח, ורשה, פולין הרוסית), שנודע גם בשמו הספרותי "הַנֵּ"ץ" (נכתב גם הנץ), היה סופר עברי, פיליטוניסט, מחבר ספרי לימוד ומתרגם יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונפתלי הרץ ניימנוביץ' · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נתן מיכאל גלבר

נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »

נתן עמרם

הרב נתן בן חיים עמרם (תקנ"א, 1791 – כ"ט בחשוון תרל"א, 23 בנובמבר 1870) היה רב, דיין, סופר, מנהיג, שד"ר של קהילת טבריה לאלכסנדריה ושד"ר קהילת חברון לאירופה, סוחר, מרפא ובשנות חייו האחרונות כיהן כרב הראשי של קהילת אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונתן עמרם · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונתן גורן · ראה עוד »

נתיבות השלום

נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונתיבות השלום · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

נחמיה דב הופמן

נחמיה דב הופמן (ביידיש: נחמיה דוב האָפֿפֿמאנן; 1860, גאברה, פלך קובנה, ליטא, האימפריה הרוסית – 1928, קייפטאון, דרום אפריקה) היה סופר עברי איש תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונחמיה דב הופמן · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נחום טברסקי

נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, פעיל ציוני במולדובה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ומו"ל ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונחום טברסקי · ראה עוד »

נוסח לא-אורתודוקסי

"ומפני חטאינו גלינו מארצנו" בסידור ההיכל בהמבורג, 1818, הרפורמי המובהק הראשון. נוסחים לא-אורתודוקסיים או לא-מסורתיים הם נוסחי התפילה המשמשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות שונות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ונוסח לא-אורתודוקסי · ראה עוד »

ניסן טורוב

ניסן טוּרוֹב (Nissan Turov או Touroff; ו' באלול תרל"ז, 15 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני: 2 באוגוסט) 1877 – י"ג בניסן תשי"ג, 29 במרץ 1953) היה מורה ופדגוג, פסיכולוג, סופר עיתונאי, עורך ומתרגם עברי יליד רוסיה, העורך הראשון של עיתון "חדשות הארץ", ממייסדי בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) ע"ש א"ל לוינסקי ומנהלו הראשון, מנהל בית המדרש למורים בבוסטון ופרופסור במכון היהודי לדת בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וניסן טורוב · ראה עוד »

ניסן ב"ק

'בתי ניסן ב"ק' לפני חורבנם בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו, לפני 1948 קבר ניסן ב"ק בהר הזיתים ניסן בָּ"ק (תקע"ה/ 1815, ברדיצ'ב - י' בכסלו תר"ן/ דצמבר 1889, ירושלים) היה מדפיס ספרים ואיש ציבור בישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וניסן ב"ק · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסמיכות · ראה עוד »

ספר תולדות ישו

ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים ומציג היסטוריה חלופית ולעגנית לקורותיו של ישו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספר תולדות ישו · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרות · ראה עוד »

ספרות עם ישראל

ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרות עם ישראל · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרות יידיש · ראה עוד »

ספריית מאפו

ספריית מאפו היא ספרייה על שם הסופר העברי בן תנועת ההשכלה אברהם מאפו, שנוסדה בשנת 1908 בקובנה שבליטא וחרבה בשואה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספריית מאפו · ראה עוד »

ספריית רוזנטליאנה

ספריית רוזנטליאנה (Bibliotheca Rosenthaliana) היא אוסף ספרי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספריית רוזנטליאנה · ראה עוד »

ספריית שטראשון

ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספריית שטראשון · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרייה · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וספרייה תורנית · ראה עוד »

סטנוב

סטנוב (באוקראינית: Сатанів, סטניב; ברוסית: Сатанов; בפולנית: Satanów; ביידיש: סטאנאוו) היא עיירה במחוז משנה חמלניצקי באובלסט חמלניצקי שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסטנוב · ראה עוד »

סטרטין

סטרַטין (באוקראינית: Стратин, ביידיש: סטרעטין, בפולנית: ׁStratyn) היא עיירה קטנה באוקראינה, בעבר בלב חבל 'הלישנה' שבמרכז גליציה, וכ-80 ק"מ דרומית ללבוב, בירת גליציה תחת הממשל האוסטרו-גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסטרטין · ראה עוד »

סוללת מצור

מבנה מערך הכוחות הרומיים בלחימה מול חומות. במרכז נראית סוללה המטפסת אל החומה סוללת מצור היא אמצעי הנדסי, שנועד לסייע לכיבוש מבצרים וערים מוקפות חומה, בעיקר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסוללת מצור · ראה עוד »

סוללה (צבא)

סוללה היא יחידה צבאית, המאגדת מספר כלי ארטילריה (כיום משתמשים במונח זה גם ביחידות נ"מ) תחת פיקוד משותף.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסוללה (צבא) · ראה עוד »

סוללה חשמלית

מגוון סוללות חשמליות (מכיוון שמאל למעלה לכיוון ימין למטה): שתי סוללות AA, סוללת D, סוללת מכשיר קשר, שתי סוללות PP3, שתי סוללות AAA, סוללת C, סוללת מצלמת וידאו, סוללת טלפון סלולרי סוֹלְלָה או בָּטֵרִיָּה (באנגלית: Battery) היא חפץ לייצור חשמל בזרם ישר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסוללה חשמלית · ראה עוד »

סולומון מינור

סולומון זליק קושלביץ' מינור (ברוסית: Зе́лик Ку́шелевич Мино́р; גם זליג קושלביץ', זלקינד קושלביץ, ושלמה אלכסייביץ' מינור, ברוסית: Зе́лиг Ку́шелевич, За́лкинд Ку́шелевич, Соломо́н Алексе́евич Минор; ה'תקפ"ט, רומני – 8 בינואר 1900, וילנה) היה רבה של מוסקבה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסולומון מינור · ראה עוד »

סימון דנקוביץ

הרב ד"ר סימון (שמעון) דנקוביץ (בגרמנית: Simon Dankowitz, בפולנית: Simon Dankowicz; 28 בפברואר 1834, צ'נסטוחובה, פולין הקונגרסאית – 8 במאי 1910, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית היה הרב הראשי לנסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסימון דנקוביץ · ראה עוד »

סיני האק

סִינַי הוֹק (יידיש: סִינַי האָק גרמנית: Simon Hock, נודע עקב זאת גם בשם שמעון האק; כ"ד בחשוון ה'תקע"ו, 27 בנובמבר 1815 - 24 באוקטובר 1887, ו' בחשוון ה'תרמ"ח) היה חוקר יהודי וגנאלוג מראשית תקופת ההשכלה ועוזרו של שי"ר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וסיני האק · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עמנואל לפין

עמנואל (מוניה) לפין (20 בנובמבר 1906 – 1 במרץ 1993) היה כלכלן והיסטוריון, אספן מסמכי ובולי קרן קיימת לישראל ויודאיקה-פוסטלית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועמנואל לפין · ראה עוד »

עמוס לוצאטו

פרופ' עמוס לוּצָאטוֹ (באיטלקית: Amos Luzzatto; 3 ביוני 1928 – 9 בספטמבר 2020) היה רופא יהודי-איטלקי, סופר ומחבר מאמרים וחוקר עולמי נודע בנושא התרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועמוס לוצאטו · ראה עוד »

עם עולם

חברי קומונת אודסה החדשה "עם עולם" (הגייה: אַם אוֹי-לַאם) הייתה תנועת הגירה יהודית אידאולוגית לארצות הברית שפעלה בשנות ה-80 של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועם עולם · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועקיבא איגר · ראה עוד »

על השחיטה

על השחיטה הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק משנת 1903, שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועל השחיטה · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עברי אנכי

שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועברי אנכי · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועברית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועברית ישראלית · ראה עוד »

עד הנה (סיפור)

עד הנה הוא נובלה בת חמישה-עשר פרקים, הסיפור הראשון מתוך קובץ הסיפורים "עד הנה" מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועד הנה (סיפור) · ראה עוד »

עדה רפפורט-אלברט

עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועדה רפפורט-אלברט · ראה עוד »

עונת המלפפונים

"עונת המלפפונים" הוא ביטוי ציני הקשור לעולם התקשורת, והוא מתאר עונה בה אין אירועים חדשותיים מרעישים, ואנשי התקשורת נאלצים לשוחח על עניינים שוליים וחסרי ערך סנסציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועונת המלפפונים · ראה עוד »

עושה פלא

מנוקדת. עושה פלא (במקור בכתיב חסר: עֹשה פלא) הוא ספר סיפורי עם בעברית, מהנפוצים והמוכרים ביותר מסוגו, שנכתב ופורסם על ידי הרב יוסף שבתי פרחי באיטליה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועושה פלא · ראה עוד »

עיתונאות

עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועיתונאות · ראה עוד »

עיתונות ערבית

עיתונות ערבית ובכללה עיתונות וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית קיימת משלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועיתונות ערבית · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ועידן הנאורות · ראה עוד »

פאבל אקסלרוד

סטוקהולם, 1917: פאבל אקסלרוד, יוליוס מרטוב ואלכסנדר מרטינוב ב-Norra Bantorget פאבל בוריסוביץ' אַקְסֶלְרוֹד (ברוסית: Павел Борисович Аксельрод; ~1850 – 16 באפריל 1928) היה מהפכן רוסי יהודי, נרודניק שהפך בהמשך למרקסיסט והיה ממנהיגי המנשביקים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופאבל אקסלרוד · ראה עוד »

פאה נוכרית

פאות בחלון ראווה פאות בחלון ראווה פאות היתוליות בתערוכת תרבות פופ מלכת צרפת עם פאה בשנת 1769 פאה נוכרית (קפלט) היא פריט איפור המונח על הראש דמוי שיער.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופאה נוכרית · ראה עוד »

פנחס טורברג

פנחס טורברג (כ"ז בטבת ה'תרל"ה,1875, יידוובנה, לומז'ה, פולין – 1951, ניו יורק) היה סופר וביבליוגרף עברי, בוגר ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופנחס טורברג · ראה עוד »

פנחס הורוביץ

הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופנחס הורוביץ · ראה עוד »

פני יהושע

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופני יהושע · ראה עוד »

פניה וגמן שלונסקי

פניה וגמן שלונסקי (1899 - 21 ביוני 1974) הייתה פסנתרנית ומלחינה בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופניה וגמן שלונסקי · ראה עוד »

פסאודואפיגרפיה

פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופסאודואפיגרפיה · ראה עוד »

פסח פרוסקין

הרב פסח פרוסקין (תרל"ט, 1879 – י"א בחשוון ת"ש, אוקטובר 1939) היה רבה של קוברין (כיום בבלארוס ואז בפולין), ומייסדה של "ישיבת קוברין".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופסח פרוסקין · ראה עוד »

פפנהיים

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופפנהיים · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופראג · ראה עוד »

פרנק-ריהל

דוגמה של קטע טקסט הכתוב בגופן פרנק-ריהל פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרנק-ריהל · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פרל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרל (פירושונים) · ראה עוד »

פרדיננד פלדמן

פרדיננד פלדמן (בפולנית: Ferdynand Feldman; 1862 – 3 ביוני 1919) היה מגדולי שחקני התיאטרון הפולני במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרדיננד פלדמן · ראה עוד »

פרוסטיוב

פרוסטיוב (צ'כית: Prostějov, גרמנית: Proßnitz; בפי יהודיה: פרוסטיץ או פרוסניץ) היא עיר במחוז אולומואוץ בצ'כיה, העיר שייכת היסטורית לחבל ארץ מוראביה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרוסטיוב · ראה עוד »

פרידלנדר

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופרידלנדר · ראה עוד »

פלאח (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה ערביים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופלאח (פירושונים) · ראה עוד »

פלונסק

פלונסק (בפולנית: Płońsk, האזן) היא עיר בפולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופלונסק · ראה עוד »

פדיון (חסידות)

בתנועת החסידות, פדיון (או פדיון נפש; בחסידות חב"ד מכונה מעות פ"נ, או דמי פ"נ) הוא סכום כסף המוגש מחסידים לרבותיהם האדמו"רים, לרוב יחד עם הגשת קוויטל לאדמו"ר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופדיון (חסידות) · ראה עוד »

פוסט-חילוניות

פוסט-חילוניות היא השקפה המבקשת לערער על פרשנויות ותפיסות חילוניות או על תהליך החילון, ולהצביע על תחומים של עמימות ונזילות המערערים על הקטגוריות הנוקשות של דת וחילוניות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופוסט-חילוניות · ראה עוד »

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »

פולמוס גדרה

פולמוס גדרה הייתה מחלוקת שהתחוללה בין השנים 1887–1889 בעניין שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופולמוס גדרה · ראה עוד »

פולינה ונגרוב

פעסיל (פולינה) ונגרוב (ברוסית: Полина Юльевна Венгерова; 1833 – 1916) הייתה נדבנית וסופרת יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופולינה ונגרוב · ראה עוד »

פין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופין (פירושונים) · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופיוט · ראה עוד »

פייטל היינה אפרים

ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ופייטל היינה אפרים · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצאינה וראינה · ראה עוד »

צבי אלעזר טלר

צבי אלעזר (הירש לָזָר) הלוי טֶלֶר (בכתיב היידי: טעללער; בלועזית: Hirsch Lasar Teller; 18 ביולי 1840 (י"ז בתמוז ת"ר) – 1914 או 1920) היה מחנך, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם עברי; עורך כתב העת הפדגוגי העברי הראשון, "איתנים".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי אלעזר טלר · ראה עוד »

צבי אלימלך שפירא

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »

צבי פרילוצקי

צבי פרילוּצקי (נולד בשם הירש-שלום פרילוצקי; 1862–1942 גטו ורשה) היה עיתונאי, עורך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי פרילוצקי · ראה עוד »

צבי ברוק

צבי ברוק צבי ברוק (1 באוקטובר 1869, צ'רניגוב – 1922, ברלין) היה פעיל התנועה הציונית ברוסיה, רב מטעם ורופא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי ברוק · ראה עוד »

צבי הרמן שפירא

המצבה על קברו של צבי הרמן שפירא בהר המנוחות צבי הרמן שפירא (בגרמנית: Hermann Schapira; 30 באוגוסט 1840, א' באלול ת"ר – 8 במאי 1898, ט"ז באייר תרנ"ח), היה משכיל יהודי-ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הרמן שפירא · ראה עוד »

צבי הירש פאסל

הרב צבי הירש פאסל (בגרמנית: Hirsch Bär Fassel; כ"ג באב תקס"ג, בוסקוביץ, 21 באוגוסט 1802 – כ"ח בכסלו תרמ"ד, נג'קניז'ה, 27 בדצמבר 1883) היה אב"ד פרוסניץ ונג'קניז'ה, פעיל למודרניזציה ורפורמה חינוכית, קהילתית ודתית בקרב יהודי מוראביה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הירש פאסל · ראה עוד »

צבי הירש לוין

רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הירש לוין · ראה עוד »

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הירש חיות · ראה עוד »

צבי הירש הלר

רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובונהאד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הירש הלר · ראה עוד »

צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט)

רבי צבי הירש הלוי הורוביץ (נפטר בכ"ז באלול ה'תקע"ז, 1817, פרנקפורט), רב העיר פרנקפורט דמיין, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הירש הורוביץ (פרנקפורט) · ראה עוד »

צבי הירש יפה

צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1853 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי הירש יפה · ראה עוד »

צבי כיתאין

תמונה של ד"ר צבי כיתאין צבי כיתאין (1885–1932) היה רופא ארץ ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצבי כיתאין · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וצדיק · ראה עוד »

ציר זמן של פילוסופים

להלן ציר זמן של פילוסופים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וציר זמן של פילוסופים · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וציונות · ראה עוד »

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וציונות רוחנית · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וציונות ברוסיה · ראה עוד »

ציונות בגרמניה

ניתן לחלק את ציונות גרמניה לארבע תקופות: הראשונה מהקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897 ועד לסיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וציונות בגרמניה · ראה עוד »

קארו

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקארו · ראה עוד »

קרמניץ

קרמניץ (באוקראינית: Кременець, בפולנית: Krzemieniec) היא עיר במחוז טרנופול (Ternopil Oblast), בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקרמניץ · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקלמן שולמן · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקלינינגרד · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקבלה · ראה עוד »

קהלת מוסר

העמוד הראשון של "קהלת מוסר" "קֹהֶלֶת מוסר" היה כתב עת עברי שהוציא לתקופה קצרה משה מנדלסון בברלין ב-1755; מכתב העת יצאו רק שני גיליונות, שמונה עמודים בכל אחד מהם, ומבחינות מסוימות זהו כתב העת המודרני הראשון בעברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהלת מוסר · ראה עוד »

קהילת יהודי נובוזיבקוב

המבנה ששימש את בית הכנסת הגדול בנובוזיבקוב נובוזיבקוב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיירה במחוז בריאנסק במערב רוסיה, סמוך לגבול עם בלארוס ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי נובוזיבקוב · ראה עוד »

קהילת יהודי סטרי

קהילת יהודי סְטְרִי הייתה קהילה יהודית ששכנה בעיר סטרי שבמחוז לבוב, למרגלות הרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי סטרי · ראה עוד »

קהילת יהודי פוניבז'

הקהילה היהודית בפּוֹנֵיבֵז' שבליטא (בליטאית: Panevėžys; ביידיש: פּאָנעװעזש) התקיימה החל מהמאה ה-18 לערך ועד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי פוניבז' · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי קאליש

אנדרטה לזכר קהילת קאליש בבית העלמין בחולון מראה בית הכנסת הגדול של קאליש בשנת 1914 קהילת יהודי קאליש החלה להתקיים במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי קאליש · ראה עוד »

קהילת יהודי קובנה

בית כנסת בקובנה בית הכנסת ברחוב זמנהוף 7 קהילת יהודי קובנה היא הקהילה היהודית בעיר קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי קובנה · ראה עוד »

קהילת יהודי לאופהיים

ההיסטוריה של קהילת יהודי לאופהיים החלה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי לאופהיים · ראה עוד »

קהילת יהודי לודז'

בית הכנסת ברחוב פומורסקה 18, לודז', 2018 פנים בית הכנסת, 2018 לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA: (מידע • עזרה)) היא העיר השלישית בגודלה בפולין (אוכלוסייה בת 742,000 איש, נכון לשנת 2009).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי לודז' · ראה עוד »

קהילת יהודי ברלין

בית הכנסת החדש, בברלין-Neue Synagoge ב-1865 יהודים חיו בברלין ובסביבתה כבר מהימים שהעיר הוקמה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי ברלין · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קהילת יהודי ביאליסטוק

על התפתחותה של קהילת יהודי ביאליסטוק, שבצפון-מזרח פולין, ישנן עדויות החל מאמצע המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי ביאליסטוק · ראה עוד »

קהילת יהודי ביטום

לוח הזיכרון לבית הכנסת של העיר בויטן שנהרס בליל הבדולח, כתוב ב-4 שפות כולל עברית קהילת יהודי ביטום (בויטן) (Beuthen) Bytom, הייתה אחת מעשרים וחמש קהילות יהודיות במחוז אופולה בשלזיה הגרמנית, שהוקמה בעיר בויטן (Beuthen) (לאחר מלחמת העולם השנייה האזור הועבר לפולין והעיר נקראה ביטום - Bytom).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי ביטום · ראה עוד »

קהילת יהודי דווינסק

דווינסק הנקראת גם דאוגבפילס DAUGAVPILS בלטבית (בליטאית: DAUGPILIS, ברוסית: DVINSK, בגרמנית: DUENABURG), היא עיר נפה במחוז לטלגיה אשר בלטביה השוכנת על גדות נהר הדווינה, ומכאן שמה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקהילת יהודי דווינסק · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקוצו של יוד · ראה עוד »

קוצו של יוד (שיר)

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »

קובוץ ושורוק

קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וקובוץ ושורוק · ראה עוד »

רמ"ד

קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורמ"ד · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורא"ש · ראה עוד »

ראסייניאי

רחוב בראסייניאי (2007) ראסייניאי (ביידיש: ראסינאי, ראסיין) היא עיר במערב ליטא, השוכנת 76 קילומטרים צפונית-מערבית לקובנה וכחמישה קילומטרים צפונה לכביש המהיר A-1, קובנה–קלייפדה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וראסייניאי · ראה עוד »

ראשית לימודים

דף מתוך הספר לחצו לתצוגה מוגדלת ראשית לימודים (בשם הכותר: ראשית לִמודים: כולל עשר שערים בחכמות לִמודיות וטבעיות) הוא ספר מדע עברי מאת ברוך לינדא שראה אור במחצית השנייה של המאה ה-18 (חלקו הראשון ראה אור בברלין בשנת תקמ"ט-1788, והשני בדסאו בשנת 1810; שני חלקי הספר נדפסו יחדיו ב-1869 בלמברג).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וראשית לימודים · ראה עוד »

ראובן מרקין

מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וראובן מרקין · ראה עוד »

ראובן אשר ברודס

ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וראובן אשר ברודס · ראה עוד »

ראובן בריינין

ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וראובן בריינין · ראה עוד »

רפאל מאהלר

רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפאל מאהלר · ראה עוד »

רפאל אהרן בן שמעון

הרב רפאל אהרן בן שמעון (כ' בתמוז ה'תר"ז, 4 ביולי 1847, רבאט, מרוקו – י' בחשוון ה'תרפ"ט, 24 באוקטובר 1928, תל אביב, ארץ ישראל) היה פוסק הלכה חשוב ששימש כרבה הראשי של קהיר וכנשיא בית הדין הרבני בעיר למשך כ-30 שנים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפאל אהרן בן שמעון · ראה עוד »

רפאל שפירא

סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפאל שפירא · ראה עוד »

רפאל לוי

רפאל לוי (הלוי) סגל מהנובר (בגרמנית: Rafael Levi; ה'תמ"ה, 1685 – ב' בסיון ה'תקל"ט, 17 במאי 1779) היה מתמטיקאי ואסטרונום יהודי-גרמני, מחבר "תכונת השמים".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפאל לוי · ראה עוד »

רפאל הכהן כ"ץ

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפאל הכהן כ"ץ · ראה עוד »

רפפורט

משפחת '''רפפורט''' או רפופורט היא משפחת כהנים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפפורט · ראה עוד »

רפובליקה ספרותית

רפובליקה ספרותית הוא מונח מתחום מדעי החברה וחקר מדעי הרוח, שטבע חוקר הספרות הצרפתי אלבר תיבודה (Albert Thibaudet, 1936-1874) במאמרו מ-1927 "La République des professeurs" (מילולית: רפובליקה של מורים).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורפובליקה ספרותית · ראה עוד »

רקוויאם גרמני (ספר)

רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורש"ר הירש · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורב מטעם · ראה עוד »

רוני דותן

180px רוני דותן בהצגה "גאווה ודעה קדומה", תיאטרון הסימטה, 2012 רוני דותן בהצגה "פטר והזאב", תיאטרון אורנה פורת, 2009 רוני דותן בהצגה "בגלל הלילה", סמינר הקיבוצים, 2009 רוני דותן בהצגה "צ'רלי קצ'רלי", צוותא, 2009 רוני דותן (נולדה ב-10 באוקטובר 1983) היא שחקנית, זמרת וכותבת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורוני דותן · ראה עוד »

רוזה לוקסמבורג

רוזה לוקסמבורג, בגיל 12 (1883) רוזה לוקסמבורג, בגיל 24 (1895) רוזה (גם רוזליה) לוקסמבורג (בפולנית: Róża (רוּז'ה) Luksemburg, בגרמנית: Rosa Luxemburg; 5 במרץ 1871 – 15 בינואר 1919) הייתה מהפכנית יהודייה פולנייה-גרמנייה, ותאורטיקנית מרקסיסטית פמיניסטית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורוזה לוקסמבורג · ראה עוד »

רוזה גינוסר

רוזה גינוסר (גינצברג) (14 ביולי 1890, הומל, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 בינואר 1979, ירושלים) הייתה פעילת ציבור ומשפטנית ישראלית, יושבת ראש ונשיאת ויצו העולמית, האישה הראשונה בארץ ישראל שעסקה בפרקטיקה משפטית ופתחה משרד עורכי דין עצמאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ורוזה גינוסר · ראה עוד »

ריגה

ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וריגה · ראה עוד »

ש"י איש הורוויץ

ביאליק, ברלין 1920 ש"י איש הורוויץ, תחילת המאה ה-20 שאול ישראל (ש"י) איש הוּרוויץ (Hurwitz, 15 בספטמבר 1861, יום כיפור תרכ"ב – 8 באוגוסט 1922) היה פובליציסט, היסטוריון, מו"ל, הוגה דעות ופעיל עברי וציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וש"י איש הורוויץ · ראה עוד »

שמ"ר

יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמ"ר · ראה עוד »

שמאל יהודי

הפגנת פעילי שמאל יהודי באוסטרליה בעד קליטת פליטים במלבורן, יולי 2013. תנועות שמאל יהודיות מורכבות מיהודים המזדהים או תומכים באידאולוגיית שמאל ובליברליזם המעוגנים בתפיסת העולם היהודית, הן כיחידים והן באמצעות ארגונים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמאל יהודי · ראה עוד »

שמנדריק

שמֶנדריק, או, החתונה הקומית (ביידיש: שמענדריק, אָדער, די קאָמישע חתונה) הוא מחזה שנכתב והועלה ב-1877 על ידי אברהם גולדפדן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמנדריק · ראה עוד »

שמעון אגסי

הרב שמעון אגסי (ידוע גם בכינוי "הרשב"א") (1852 – 1914, ח' באב ה'תרע"ד) היה ראש ישיבה, מקובל, דרשן ופייטן, מגדולי רבני בגדאד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמעון אגסי · ראה עוד »

שמעון בכרך

שמעון בן יצחק בַּכָרָךְ ובלועזית באכר (בהונגרית: Bacher Simon; כ' בשבט תקפ"ג, 1 בפברואר 1823 – ח' בחשוון תרנ"ב, 9 בנובמבר 1891) היה משורר וסופר עברי איש תנועת ההשכלה בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמעון בכרך · ראה עוד »

שמעון יהודה סטניסלבסקי

שמעון יהודה סטניסלַבסקי שמעון יהודה סטניסלַבסקי (בכתיב שנהג בזמנו: סטאניסלאווסקי; 18 בדצמבר 1850 או 1849, ניקופול, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – 1921) היה עיתונאי ופובליציסט יהודי רוסי, היסטוריון של יהדות רוסיה, מראשוני המשכילים ביקטרינוסלב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמעון יהודה סטניסלבסקי · ראה עוד »

שמריה נח שניאורסון

הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמריה נח שניאורסון · ראה עוד »

שמשון

שִׁמְשׁוֹן היה, לפי המקרא, השופט השנים עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמשון · ראה עוד »

שמשון בלוך

"שבילי עולם", ז'ולקווה 1822 שמשון בלוך הלוי (ביידיש: בלאך; 1784 - 7 באוקטובר 1845), איש תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר "שבילי עולם", ספר הגאוגרפיה המודרני הראשון בעברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמשון בלוך · ראה עוד »

שמחה וילקומיץ

שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמחה וילקומיץ · ראה עוד »

שמואל נהון

חתימת רבי שמואל נהוןהרב שמואל נהון (לפני ה'תק"ץ, 1830 - ד' אלול ה'תר"ס, 29 באוגוסט 1900), היה משכיל, דרשן, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תטואן במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל נהון · ראה עוד »

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל פיינר · ראה עוד »

שמואל רומאנלי

שמואל רומאנלי (באיטלקית: Samuele Romanelli, גם בכתיב: רומנלי, רומנילי, רומאנילי; 19 בספטמבר 1757 – 17 באוקטובר 1814), היה סופר עברי יהודי-איטלקי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "משא בערב".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל רומאנלי · ראה עוד »

שמואל שבח קנטורוביץ

שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »

שמואל טשרנוביץ

שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »

שמואל זביטקובר

יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל זביטקובר · ראה עוד »

שמואל בנימין דנציג

שמואל בנימין בן מרדכי דנציג (בהונגרית:Danzig Samu, בגרמנית ורומנית:Samuel Beniamin Danzig; 12 בנובמבר 1873 - 1944) היה רב ופעיל ציוני דתי שפעל בחבל מרמורש תחת השלטון הונגרי במסגרת אוסטרו-הונגריה, ואחר כך ברומניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל בנימין דנציג · ראה עוד »

שמואל גליק

שמואל גליק שמואל גליק (נולד ב-1948) הוא פרופסור מן המניין וראש מכון שוקן למחקר היהדות ופרופסור לספרות ההלכה ותולדות החינוך היהודי במכון שכטר למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל גליק · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל הלוי (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל הלוי (פירושונים) · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל וינטרוב

הרב שמואל זנוויל וינטרויב (י"ט בתמוז תרנ"ד, 23 ביולי 1894 - י"ט בסיוון תש"ב, 4 ביוני 1942) היה ראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בפינסק ורבה של קרלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל וינטרוב · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שאול אשר

שאול בן אנשיל יפה, שנודע כשאול אשר (בגרמנית: Saul Ascher; 8 בדצמבר 1767 – 6 בפברואר 1822) היה כותב, פילוסוף ומתרגם, איש השכלת ברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושאול אשר · ראה עוד »

שאול עבדאללה יוסף

שאול עבדאללה יוסף (26 בדצמבר 1849, בגדאד - 10 באוגוסט 1906, הונג קונג) היה משכיל עברי, משורר וחוקר שירה יהודי-בגדאדי שחי ועסק במסחר בהונג קונג.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושאול עבדאללה יוסף · ראה עוד »

שאול פנחס רבינוביץ

ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שאול ברלין

רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושאול ברלין · ראה עוד »

שאול הכהן

הרב שאול הכהן (תקל"ב, 1772 – ו' באייר תר"ח, 1848) היה פוסק, מדקדק ומחבר הספר "לחם הביכורים".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושאול הכהן · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושם עט · ראה עוד »

שני קוני למל

שני קוני למל או הקנאי (ביידיש: דער פֿאַנאַטיקער אָדער די בײדע קוני לעמעל) הוא מחזה קומי פופולרי מאת אברהם גולדפדן מתקופת ראשית התיאטרון היידי, שנכתב בין השנים 1880-1878.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושני קוני למל · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שניאור זלמן פוגצ'וב

שניאור זלמן פּוּגָצ'וֹב (שם משפחתו המעוברת: עמיאב; ביידיש: פּוגאטשאָוו; בפולנית: Sz. Pugaczow; תרל"ט, 1878 / 1879 – 19 בינואר או ה' בשבט תרצ"ד, 21 בינואר 1934) היה מחנך עברי ציוני ועסקן חינוך ותרבות בוורשה, במוסקבה, בברלין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושניאור זלמן פוגצ'וב · ראה עוד »

שערי יושר (ספר)

שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושערי יושר (ספר) · ראה עוד »

שפה ברורה

תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושפה ברורה · ראה עוד »

שרשבסקי

שֶרֶשֶבסקי (בכתיב יידי: שערעשעווסקי; ברוסית: Шерешевский; בפולנית: Szereszewski) הוא שם משפחה יהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושרשבסקי · ראה עוד »

שרגא פייבל מרגולין

שרגא פייבֶל (פָּאבֶל) מַרגוֹלין (בכתיב יידי: מאַרגאָלין; ברוסית: Павел Васильевич (Шрага Файвель) Марголин; 1870 – 2 בדצמבר 1942) היה מו"ל ועורך ומשכיל, פעיל ציבור בווילנה ובברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושרגא פייבל מרגולין · ראה עוד »

שרה עזריהו

שרה עזריהו-אוזרקובסקי (מאירוב) (17 ביולי 1873, כ"ב בתמוז תרל"ג, דינאבורג (דווינסק), לטביה — 22 באוקטובר 1962, כ"ד בתשרי תשכ"ג, קיבוץ אפיקים, ישראל) הייתה פעילה ציונית, פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושרה עזריהו · ראה עוד »

שלמה מחלם

ספר "שולחן עצי שטים" מאת ר' שלמה חלמא, ברלין תקכ"ב רבי שלמה אשכנזי רפפורט מחלם (רבי שלמה מחלם; ביידיש שם המקום חעלמא; 1717, ה'תע"ז בערך – 1781, כ"א בתמוז ה'תקמ"א) היה רב ודיין, מחבר מרכבת המשנה על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה מחלם · ראה עוד »

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה מימון · ראה עוד »

שלמה אטינגר

שלמה אטינגר (בפולנית: Szłojme Etinger; ביידיש: עטינגער; 1802 – ד' בטבת ה'תרט"ז, 31 בדצמבר 1856) היה מחזאי, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה אטינגר · ראה עוד »

שלמה אבן וירגה

שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460 - ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא יהודי ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי "שבט יהודה".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה אבן וירגה · ראה עוד »

שלמה איגר

רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה איגר · ראה עוד »

שלמה פפנהיים

"אגדת ארבע כוסות", ברלין ה'תק"ן 1790 רבי שלמה פפנהיים (או פאפנהיים, רש"פ, 1740 בערך – 2 במרץ 1814) היה בלשן ומשורר עברי, מן המתונים שבאנשי תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה פפנהיים · ראה עוד »

שלמה פלסנר (רב)

רבי שלמה (סלומון) פלסנר רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה פלסנר (רב) · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה שילר

שלמה שִילֶר (15 באוקטובר 1862 – 31 באוקטובר 1925, י"ג בחשוון תרפ"ו) היה מורה, מחנך, איש ציבור והוגה דעות ציוני בגליציה, באימפריה הרוסית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה שילר · ראה עוד »

שלמה לויזון

שלמה לויזון (בכתיב יידיש: לעוויזאהן; 1789 – ט"ו בניסן ה'תקפ"א, 17 באפריל 1821) היה חוקר, בלשן ומשורר עברי, איש תנועת ההשכלה, מחבר "מליצת ישורון".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה לויזון · ראה עוד »

שלמה זלמן שך

הרב שלמה זלמן שך (לפעמים בכתיב 'שאך') (יום הכיפורים תר"ז 1846 - י"ח באב תרפ"ט, 1929) היה דיין בבית הדין של תל אביב-יפו וה"מושבות", היישוב העברי המתחדש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה זלמן שך · ראה עוד »

שלמה זלמן טריר

רבי שלמה זלמן הכהן טְרִיֶר (בגרמנית: Salomon Abraham Trier; ה'תקי"ח – י"ד בחשוון ה'תר"ז, 1846), רבה של קהילת פרנקפורט בתקופת הפילוג הקהילתי בין הרפורמים לאורתודוקסים, התפרסם בשל מלחמתו ברפורמים הראשונים שביטלו את ברית המילה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה זלמן טריר · ראה עוד »

שלמה זלמן הנאו

ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה זלמן הנאו · ראה עוד »

שלמה בכור חוצין

הרב שלמה בכור חוצין (רשב"ח; 1843-1892) היה פוסק, פייטן, עיתונאי, מתרגם, בעל בית דפוס ובין בולטי הרבנים בבבל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה בכור חוצין · ראה עוד »

שלמה כהן (סופר)

סלומון כהן או שלמה כהן (בגרמנית: Salomon Kohn; תקפ"ה, 1825 – תרס"ד, 1904) היה סופר יהודי-אוסטרי - צ'כי אורתודוקסי בשפה הגרמנית, שפעל בבוהמיה, והיה חבר ועד הקהילה היהודית בפראג.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה כהן (סופר) · ראה עוד »

שלמה יהודה רפפורט

הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »

שלום פלאח

ר' שלום פלאח (1855 – 4 בדצמבר 1936) היה משכיל עברי, מחנך, עיתונאי, מתרגם, משורר, סופר, פעיל ציוני ואיש ציבור יהודי-תוניסאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלום פלאח · ראה עוד »

שלום בכ'אש

שער כתב-העת "בית ישראל" (אלג'יר; 24 במרץ 1892) ר' שלום בכ'אש (Shalom Bekache; 1848 – 1927) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומדפיס שדגל ברעיונות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלום בכ'אש · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלום הכהן

שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושלום הכהן · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושטעטל · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שד (מיתולוגיה)

מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שדר (עץ)

שַׁדָּר (שם מדעי: Betula, באנגלית birch) הוא סוג עצי יער במשפחת השדריים, הקרוב יחסית למשפחת האלוניים (שבה בין היתר מצויים האלון והאשור).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושדר (עץ) · ראה עוד »

שדרות בתל אביב-יפו

השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושדרות בתל אביב-יפו · ראה עוד »

שולמן

שולמן (גרמנית: Schulmann, אנגלית: Shulman) הוא שם משפחה יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושולמן · ראה עוד »

שולמית (כתב עת)

שולמית: כתב עת לקידום התרבות והאנושיות בקרב בני ישראל (גרמנית: Sulamith. Zeitschrift zur Beförderung der Kultur und Humanität unter der Israeliten) היה עיתון שיצא לאור בהפסקות ארוכות בין 1806 ל-1848, ורוב מהדורותיו נדפסו בדסאו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושולמית (כתב עת) · ראה עוד »

שיק

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושיק · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ושירה עברית · ראה עוד »

תנועת מחזיקי הדת

שער ביטאון התנועה - מחזיקי הדת תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה יהודית-אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותנועת מחזיקי הדת · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת המוסר (ספר)

תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה היא סדרת ספרים שחיבר הרב דב כ"ץ על תולדותיה ואישיה של תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותנועת המוסר (ספר) · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותנועת החסידות · ראה עוד »

תקופת התחייה

מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותקופת התחייה · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תקופת ההשכלה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותקופת ההשכלה · ראה עוד »

תרבות יהודית חילונית

תרבות יהודית חילונית היא התרבות האופיינית ליהודים, לאו דווקא בשל דתם אלא בשל מאפייניהם האתניים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותרבות יהודית חילונית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית

תרומת התרגום לעיצוב השפה העברית החדשה התבטאה באיתור מחסרים לשוניים, בהפצת חידושי הלשון ובניסיון מתמיד לשיפור סגנון הכתיבה, במטרה להשתחרר מהמליצות של השפה המקראית המסורבלת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותחדיש · ראה עוד »

תחינות

ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותחינות · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תור הזהב של יהודי ספרד

צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תודוס הרופא

תודוס הרופא היה רופא יהודי שחי בארץ ישראל (פרובינקיה יודיאה) בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי לתנאים), והתמחה באנטומיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותודוס הרופא · ראה עוד »

תוכאים

ארה ארגמנית תֻּכָּאִים (שם מדעי: Psittaciformes) היא סדרה במחלקת העופות בעלת צורה מיוחדת והופעה ססגונית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותוכאים · ראה עוד »

תוכנית הליבה

תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותוכנית הליבה · ראה עוד »

תכלת וארגמן בעולם העתיק

התכלת והארגמן הם טקסטילים צבועים, שתפסו מקום נכבד בין מוצרי היוקרה של העולם העתיק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותכלת וארגמן בעולם העתיק · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולמהלך האידיאות בישראל · ראה עוד »

לאופולד לעף

הרב יהודה לייב לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (גרמנית: Leopold Löw, הונגרית: Lőw Lipót; 22 במאי 1811 – 13 באוקטובר 1875) היה רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולאופולד לעף · ראה עוד »

לנצוט

לַנְצוּט (בפולנית: Łańcut, בגרמנית: Landshut, ביידיש: לאנצהוּט) היא עיר בדרום-מזרח פולין, בירת מחוז לנצוט.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולנצוט · ראה עוד »

לפין

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולפין · ראה עוד »

לצרוס גייגר

לָצָרוּס (אליעזר) גַיְיגֶר (בגרמנית: Lazarus Geiger; י"ח באייר ה'תקפ"ט, 21 במאי 1829, פרנקפורט – ג' באלול ה'תר"ל, 29 באוגוסט 1870, פרנקפורט) היה פילולוג יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולצרוס גייגר · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולשון חז"ל · ראה עוד »

לב לבנדה

לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולב לבנדה · ראה עוד »

לבדי

לְבַדִּי הוא שיר עברי מאת חיים נחמן ביאליק שנכתב ופורסם בעיתון השילוח בקיץ 1902.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולבדי · ראה עוד »

לומז'ה

לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולומז'ה · ראה עוד »

לוח אחיאסף

"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולוח אחיאסף · ראה עוד »

לודוויג ברנה

200px קרל לודוויג בֶּרְנֶה (גרמנית; Carl Ludwig Börne; נולד כיהודה לייב ברוך; 6 במאי 1786 – 12 בפברואר 1837) היה סופר, עיתונאי ומבקר ספרות ותיאטרון גרמני, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולודוויג ברנה · ראה עוד »

לווה

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולווה · ראה עוד »

לויתן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולויתן · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולימודי חול · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ליב שוואב

הרב יהודה ליב שוואב (בגרמנית: Löw Schwab, בהונגרית: Schwab Oroszlán Löw, "ארסלן"; ז' באדר א' תקנ"ד, 7 בפברואר 1794 – ט' בניסן תרי"ז, 3 באפריל 1857) היה אב בית דין פרוסניץ ופשט, חלוץ המעבר לרבנות מודרנית בקהילות מוראביה וראשון הרבנים הנאולוגים בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וליב שוואב · ראה עוד »

ליבנה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וליבנה (פירושונים) · ראה עוד »

ליכטנפלד

ליכטנפלד (בגרמנית: Lichtenfeld) הוא שם משפחה ממקור גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וליכטנפלד · ראה עוד »

לייב ניידוס

לייב נַיידוּס (6 באוקטובר 1890 – 23 בדצמבר 1918) היה משורר יידיש, עברית ורוסית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ולייב ניידוס · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טרנופול

טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וטרנופול · ראה עוד »

טרנוב

טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וטרנוב · ראה עוד »

טובה כהן

טובה כהן (נולדה ב־1946) היא חוקרת ספרות ההשכלה העברית וכתיבת נשים עברית, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וטובה כהן · ראה עוד »

טוביה פסח שפירא

טוביה פסח שפירא (ה'תר"ה, 1845 – ג' בניסן תרפ"ד, 7 באפריל 1924), שנודע בשם העט טַ"ף שפירא, היה סופר משכיל עברי, פובליציסט ומתרגם פורה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וטוביה פסח שפירא · ראה עוד »

טוביה שלונסקי

טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וטוביה שלונסקי · ראה עוד »

טוביה יהודה טביומי

הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה, חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וטוביה יהודה טביומי · ראה עוד »

ז' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וז' באדר · ראה עוד »

ז'שוב

זֶ'שוּב (בפי היהודים: ריישא, ריישה או ריישע; בפולנית: Rzeszów; באוקראינית: Ряшiв; בגרמנית: Reichshof) היא עיר במרכז גליציה המערבית, כ-150 ק"מ ממזרח לקרקוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וז'שוב · ראה עוד »

ז'ובקבה

ז'ובקבה (אוקראינית: Жовква, לעיתים נכתבת בעברית הצורות ז'ולקוב, ז'ולקווה או ז'ולקבה; פולנית: Żółkiew, ז'ולקייב; יידיש: זאלקווא) היא עיר במחוז לבוב באוקראינה, השוכנת בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וז'ובקבה · ראה עוד »

זמרת הארץ (כתב עת)

זמרת הארץ היה כתב עת עברי שיצא לאור ביאשי שברומניה, בעריכתו של הרב מתתיהו שמחה רבנר והיווה במה ושופר עבור המשכילים של יהדות רומניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזמרת הארץ (כתב עת) · ראה עוד »

זאב אברבוך

וולף (זאב) אָבֶרבּוּך ("דניאל") (1886/1890 – 1941) היה ממייסדי מפ"ס ופק"פ וממנהיגיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזאב אברבוך · ראה עוד »

זאב קפלן

זאב הכהן קפלן זאב קפלן (זאב הכהן קאפלאן; 1826 – 1887) היה משורר וסופר עברי ופדגוג, מחשובי משוררי ההשכלה ומראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזאב קפלן · ראה עוד »

זאב רבן

פרסומת לסיגריות רות. מונופוליה ממשלתית לטבקי טורקיה. 1925 לערך זאב רַבָּן (22 בספטמבר 1890, לודז' – 19 בינואר 1970, ירושלים) היה צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזאב רבן · ראה עוד »

זאב גריס

זאב שמעון גְּרִיס (נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון החוקר את תנועת החסידות, ספרות המוסר היהודית, ספרות ההשכלה, מחשבה יהודית מודרנית וביבליוגרפיה עברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזאב גריס · ראה עוד »

זאב גלוסקין

זאב גלוסקין עם משפחתו בתל אביב, 1925-1935 אחד העם וזאב גלוסקין. 1900-1927 אברהם קריניצי וזאב גלוסקין, 1947 זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזאב גלוסקין · ראה עוד »

זאב יוסיפון

זאב יוסיפון (יוסקוביץ') (16 בספטמבר 1896 – 22 באפריל 1977) היה עיתונאי ועסקן תרבות ישראלי, עורך "מבפנים", ומייסד תל"ם (תיאטרון למעברות; לימים אמנות לעם).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזאב יוסיפון · ראה עוד »

זק"ש

זק"ש הוא שם משפחה יהודי אשכנזי בראשי תיבות שפירושו "זרע קדושים", "זרע קודש שמו" או "זרע קדושים שנשרפו".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזק"ש · ראה עוד »

זרצ'ה

זָרֶצֶ'ה (בפולנית: Zarzecze, זָאזֶ'צֶ'ה; ברוסית: Заречье, זָרֶצֶ'ה; בבלארוסית: Зарэчча, זָרֶצָ'ה), המכונה בליטאית אוּז'וּפּיס (Užupis; מילולית: "מעבר לנהר") היא שכונה בווילנה, בירת ליטא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזרצ'ה · ראה עוד »

זלמן אפשטיין

זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזלמן אפשטיין · ראה עוד »

זבולון זליג בלבן

זבולון זֶליג בַּלַבַּן (באלאבאן; 17 במאי 1880, רוסיה – 1949, ניו יורק) היה סופר ומשורר ילדים, עיתונאי ומספר יידי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזבולון זליג בלבן · ראה עוד »

זדנק אורבנק

זדנק אורבנק (בצ'כית: Zdeněk Urbánek; 1917, פראג – 2008, פראג), היה סופר, מסאי, מתרגם וחסיד אומות העולם מצ'כיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזדנק אורבנק · ראה עוד »

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וזהר שביט · ראה עוד »

ח' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וח' בחשוון · ראה עוד »

חמשתם

זאב ז'בוטינסקי חֲמִשְׁתָּם (ברוסית: Пятеро; נהגה: Piatiera) הוא אחד משני הרומנים ההיסטוריים שכתב זאב ז'בוטינסקי (השני הוא "שמשון").

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחמשתם · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחנא שמרוק · ראה עוד »

חנה שפיצר

חנה מרים שפיצר (ז' בשבט ה'תרמ"ו, 13 בינואר 1886 – י"ז בשבט ה'תשט"ו, 9 בפברואר 1955) הייתה מייסדת ומנהלת תלמוד תורה לבנות א' בירושלים, בית חנה ובית ספר רוחמה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחנה שפיצר · ראה עוד »

חנינא ליפא רבינוביץ'

חל"ר (חנינא ליפא רבינוביץ') (נולד בקישינב בשנת 1831 - ונפטר בשנת 1902) היה משורר עברי של תנועת ההשכלה היהודית ברוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחנינא ליפא רבינוביץ' · ראה עוד »

חסידות רוז'ין

בית הכנסת בעיירה סדיגורה האדמו"ר מסדיגורה בית הכנסת בעיירה צ'ורטקוב האדמו"ר מצ'ורטקוב האדמו"ר מווסלוי חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחסידות רוז'ין · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחסידות בעלז · ראה עוד »

חטאת נעורים

חטאֹת נעורים הוא ספרו האוטוביוגרפי של משה לייב לילינבלום (1843–1910), מחשובי ההוגים היהודים בני הדור השני להשכלה באימפריה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולימים אחד מראשי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחטאת נעורים · ראה עוד »

חזקיה פייבל פלויט

הרב חזקיה פייבל פּלוֹיְט (פּלַאוּט; בגרמנית: Feiwel Plaut; כ"ד בשבט ה'תקע"ח, 31 בינואר 1818 - כ"ז בכסלו ה'תרנ"ה, 25 בדצמבר 1894) היה רב הונגרי-אורתודוקסי בולט, מתלמידי החת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחזקיה פייבל פלויט · ראה עוד »

חברת מרבי השכלה

חברת מרבי השכלה (או חברת מפיצי השכלה) בישראל בארץ רוסיה (ראשי התיבות OPE) הייתה אגודה יהודית שפעלה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחברת מרבי השכלה · ראה עוד »

חברת חינוך נערים

סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחברת חינוך נערים · ראה עוד »

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחביבה פדיה · ראה עוד »

חדר (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחדר (פירושונים) · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחדר מתוקן · ראה עוד »

חדש אסור מן התורה

חדש אסור מן התורה (במקור: "החדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מה, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחדש אסור מן התורה · ראה עוד »

חוקות הגויים

איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחוקות הגויים · ראה עוד »

חורבן ותלישות

חורבן ותלישות הוא מאמר מאת ברל כצנלסון שפורסם בעיתון "דבר" ב-26 ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחורבן ותלישות · ראה עוד »

חורוסטקוב

חורוסטקוב (באוקראינית: Хоростків, נהגה גם חרסקוב וחורוסטקיב; בפולנית: Chorostków) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, במזרח חבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחורוסטקוב · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחובבי ציון · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחוג בריסק · ראה עוד »

חוות מרדכי

250px 250px חוות מרדכי הייתה חוות ניסיונות חקלאית, שהייתה חלק ממכון וולקני והוקמה ב-1935 מדרום לכפר הנוער עיינות שבמישור החוף הדרומי לצורך עריכת ניסיונות חקלאיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחוות מרדכי · ראה עוד »

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל · ראה עוד »

חינוך תורני

חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחינוך תורני · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחילונים · ראה עוד »

חילוניות

החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחילוניות · ראה עוד »

חילוניות בישראל

פרופ' עוזי אורנן, מהפעילים הבולטים למען חילוניות בישראל מאז שנות ה-50. חילוניות בישראל מתייחסת לכל הביטויים של השקפות חילוניות בתולדות מדינת ישראל, על פי רוב בקרב הציבור היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחילוניות בישראל · ראה עוד »

חילוניות יהודית

אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים-החילוניים ומייסדי הציונות חִילוֹניוּת יהודית היא התייחסות חילונית עקרונית למורשת, לזהות, ולהוויה היהודיות והגדרתם במנותק מאמונה דתית כלשהי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחילוניות יהודית · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חיי שלמה מימון

שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיי שלמה מימון · ראה עוד »

חיים מאיר הורוויץ

בהוצאת חיים מאיר הורוויץ - פרנקפורט תרמ"ט (1889) חיים מאיר הורוויץ הלוי בן יוסף - (1855–1904) היה רב, חוקר כתבי יד, ובעל חנות ספרים עבריים בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים מאיר הורוויץ · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים צבי לרנר

חיים צבי לֶרְנֶר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: לערנער; בראשי תיבות: חצ"ל; ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Х. Г. Лернеръ; י"ד בניסן תקע"ה, 24 באפריל 1815 – ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889) היה מדקדק יהודי ומורה לעברית שפעל באזור אוקראינה בימי האימפריה הרוסית, מהשמרנים שבמשכילי רוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים צבי לרנר · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים חבשוש

דיוקנו של חיים חבשוש (אוחז בידו בגיליון המגיד; תימן, סוף המאה ה-19) ר' חיים חִבְשוּש או חַבְּשוּש (נקרא גם: חיים בן יחיא חבשוש או חיים אִבְּן יחיא חבשוש) (1833–1899, טבת תרנ"ט) היה חרש נחושת במקצועו, וכן היסטוריוגרף בן המאה התשע-עשרה של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים חבשוש · ראה עוד »

חיים גראדה

חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדע; באנגלית: Chaim Grade; 4 באפריל 1910, וילנה – 26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים גראדה · ראה עוד »

חיים דוידזון

הרב חיים דוידזון (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: דוידזאהן; ה'תק"ל, 1770, פינצ'וב – י"ז באדר ה'תרי"ד, 1854, ורשה) היה רבה הראשי השני של ורשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים דוידזון · ראה עוד »

חיים דייטשמן

רבי חיים דייטשמן. רפרודוקציה של ציור דיוקן, התפרסמה כנראה בעיתון יהודי-גרמני בין מלחמות העולם. מאוסף שבדרון רבי חיים (יואכים) דייטשמן (או דויטשמן; בגרמנית: Joachim Deutschmann; ז' באדר ה'תק"ך, 24 בפברואר 1760 – ט"ו בכסלו ה'תקצ"ז, 24 בנובמבר 1836) היה רב בוהמי, אב בית דין וראש ישיבה בגביץ', טרביץ' וקלן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים דייטשמן · ראה עוד »

חיים וסרצוג

רבי חיים וסרצוג (מוכר בשם ר' חיים פיליפובר ובכתיב יידי: חיים פיליפאווער; נפטר בח' באדר ה'תרכ"ה, 6 במרץ 1865) היה רב וראש ישיבה ליטאי שהתפרסם בכך שהיה מיקל בהלכה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים וסרצוג · ראה עוד »

חיים יוסף פולק

מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחיים יוסף פולק · ראה עוד »

חייקה גרוסמן

חייקה גרוסמן בתמונה מתוך תעודת הזיהוי המזויפת שלה, בסביבות 1941 חייקה גרוסמן עם בעלה מאיר ובתה הבכורה, לאה. תחילת שנות ה-50 שלט הנצחה לחייקה גרוסמן ברחוב חייקה גרוסמן בפתח תקווה חַייקָה גרוסמן-אוֹרְקין (20 בנובמבר 1919, ביאליסטוק, פולין – 26 במאי 1996, קיבוץ עברון, ישראל) הייתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וחייקה גרוסמן · ראה עוד »

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וב' בטבת · ראה עוד »

בן מנחם

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובן מנחם · ראה עוד »

בן זאב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובן זאב · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בני דת משה

טקס ההכתרה לרב הראשי לצרפת, ישעיה שוורץ. 1939. בני דת משה או בני דת ישראל (בצרפתית: Français de confession mosaïque, "צרפתים בני דת משה", Israélites; בגרמנית: Deutschen mosaischen Konfession, "גרמנים בני דת משה", Israeliten; בהונגרית: Mózes-hitű magyarok, "הונגרים בני דת משה", Izraeliták) היה מונח נפוץ להגדרה חיצונית והגדרה עצמית של היהודים, שאומץ במרכז ובמערב אירופה בימי האמנציפציה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובני דת משה · ראה עוד »

בנימין נחום סילקינר

בנימין נחום סילקינר (1 בדצמבר 1882 - 6 בנובמבר 1933) היה משורר וסופר עברי יליד ליטא שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובנימין נחום סילקינר · ראה עוד »

בנימין זאב בכר

הרב בנימין זאב בַּכָרָךְ ובלועזית בכר (בגרמנית: Wilhelm Bacher, בהונגרית: Bacher Vilmos; 12 בינואר 1850 – בודפשט 25 בדצמבר 1913) היה מזרחן ובלשן איש חכמת ישראל בהונגריה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובנימין זאב בכר · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובנימין בראון · ראה עוד »

בנימין ברלוי

מימין: בנימין ברלוי ובנו מרדכי, ראשית שנות ה-50 בנימין צבי בַּרלֵוִי (28 בדצמבר 1894, ורשה – 6 בדצמבר 1964, תל אביב) היה מו"ל ישראלי, שהתמחה בהוצאת משחקים עממיים וחינוכיים וספרי ילדים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובנימין ברלוי · ראה עוד »

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »

בנימין וולף איגר

רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 – לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 19 בספטמבר 1795) היה רב וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובנימין וולף איגר · ראה עוד »

בצלאל שטרן (מורה)

בצלאל שטרן (בכתיב מיושן: שטערן; י"ג בסיוון תקנ"ח, 28 במאי 1798, טרנופול – י"ב באב תרי"ג, 16 באוגוסט 1853, אודסה) היה מורה ומחנך, מנהלו של בית הספר העברי הראשון באודסה, שפעל בהצלחה רבה במהלך 48 שנים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובצלאל שטרן (מורה) · ראה עוד »

בר יצחק בר

בֶּר יצחק בֶּר דֶה טוּרִיק (בכתיב יידי: בער אייזיק בעער דע טוריקע; בצרפתית: Berr Isaac Berr de Turique; 24 בפברואר 1744 – 5 בנובמבר 1828), היה איל הון יהודי-צרפתי, וממנהיגי יהדות צרפת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובר יצחק בר · ראה עוד »

ברנרד לואיס

מצבתו של ברנרד לואיס בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב ברנרד לואיס (באנגלית: Bernard Lewis; 31 במאי 1916 – 19 במאי 2018) היה מזרחן, היסטוריון וסופר יהודי בריטי-אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שם שימש כמופקד הקתדרה ע"ש קליבלנד דודג' ללימודי המזרח הקרוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברנרד לואיס · ראה עוד »

ברנהרד גולדמן

ד"ר ברנהרד גולדמן (Bernard Goldmann; 20 בפברואר 1842, ורשה, פולין הקונגרסאית – 23 במרץ 1901, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה נציג לבוב בבית הנבחרים של גליציה, פעיל בקהילה היהודית, פטריוט פולני, מראשי זרם המתבוללים הפרו-פולני בגליציה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברנהרד גולדמן · ראה עוד »

ברל ברודר

ברל ברודר (ביידיש: בערל בראָדער, שמו האמיתי: בער מרגליות; 1815?, פודקאמין - 1868, פלוישט או קרלסבד) היה אחד מהמשוררים העממיים והזמרים הנודדים (בדחן) הראשונים בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברל ברודר · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברלין · ראה עוד »

ברלין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברלין (פירושונים) · ראה עוד »

ברוך עמרמי

ברוך עמרמי (ילינסון) (1888 – 16 ביוני 1938) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי כפר סבא, כיהן כראש הוועד של כפר סבא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברוך עמרמי · ראה עוד »

ברוך פוזנר

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברוך פוזנר · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברוך שפינוזה · ראה עוד »

ברוך לינדא

ברוך לינדאו (בגרמנית: Baruch Lindau; 1759 – 5 בדצמבר 1849) היה סופר עברי יהודי גרמני בדור המאספים, מחבר "ראשית לימודים".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברוך לינדא · ראה עוד »

ברוך ייטלס

רבי ברוך (בנדיקט) ייטלס (בכתיב ארכאי: ייטלש; כ"ט בניסן תקכ"ב, 22 באפריל 1762 – כ"ה בכסלו תקע"ד, 18 בדצמבר 1813) מנהיג הדור הראשון של תנועת ההשכלה בפראג.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברוך ייטלס · ראה עוד »

ברוריה דייוויד

ברוריה דייוויד (1938 – י"ט בניסן ה'תשפ"ג, 9 באפריל 2023) הייתה אשת חינוך והגות חרדית, מנהלת סמינר בית יעקב בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברוריה דייוויד · ראה עוד »

בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהקוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובריאתנות · ראה עוד »

ברית עברית עולמית

שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וברית עברית עולמית · ראה עוד »

בריל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובריל (פירושונים) · ראה עוד »

בשמים ראש

שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובשמים ראש · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובלארוס · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובלבב ימים · ראה עוד »

בלוך

בלוך הוא שם משפחה יהודי שמוצאו באיטליה או באזורים קלטיים, ומשמעותו היא "בני לוי כולנו".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובלוך · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובדחן · ראה עוד »

בור על גבי בור

מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובור על גבי בור · ראה עוד »

בולחוב

בּוֹלֶחוֹב או בולכוב (מיידיש: באָלעכאָוו או באלחוב; באוקראינית: Болехів, "בולחיב"; בפולנית: Bolechów; ברוסית: Болехoв) היא עיירה (לשעבר עיירה יהודית) בנפת דוֹלינה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק במערב אוקראינה, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי, כ-85 ק"מ מדרום לעיר לבוב וכ-70 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובולחוב · ראה עוד »

ביצרון (שכונה)

מטה חברת צ'ק פוינט ולידו פרויקט "סנטרל פארק" מקלט בשדרות ההשכלה המעוצב כרהיט סביבתי ומספק מידע אודות תנועת ההשכלה היהודית מראה בשדרות ההשכלה שכונת ביצרון היא שכונה במזרח העיר תל אביב השוכנת ברובע מזרח של עיריית תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וביצרון (שכונה) · ראה עוד »

בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי

שם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי · ראה עוד »

בית קרנובסקי

בית קרנובסקי (ביידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית קרנובסקי · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בז'יטומיר

איוון פרנקו בז'יטומיר, רחוב פושקינסקה 42 בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, שפעל בין 1847 ל-1873, שכן בפאתי העיר ז'יטומיר שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (באזור אוקראינה של ימינו), בתחום המושב היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית המדרש לרבנים בז'יטומיר · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בבודפשט

פרופסור יצחק יהודה גולדציהר מראשוני המורים של הסמינר בית המדרש הארצי לרבנים – האוניברסיטה ללימודי יהדות (בהונגרית: Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem) הוא מוסד להכשרת רבנים ולמדעי היהדות הממוקם בבודפשט שבהונגריה, שנפתח ב-1877 והוא הסמינר הרבני הוותיק ביותר שעודו פועל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית המדרש לרבנים בבודפשט · ראה עוד »

בית הספר למל

הכניסה לבית הספר בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית הספר למל · ראה עוד »

בית הקברות היהודי ברודנו

בית הקברות היהודי ברוּדְנוֹ (בפולנית: Cmentarz żydowski na Bródnie; בעבר נודע יותר בשם: בית הקברות היהודי של פראגה) הוא בית קברות יהודי ותיק ברובע טרגובק שבוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית הקברות היהודי ברודנו · ראה עוד »

בית הכנסת חדשים (לבוב)

בית הכנסת חדשים בעיר לבוב היה מעוז חרדי בשליטת חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית הכנסת חדשים (לבוב) · ראה עוד »

בית יעקב

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ובית יעקב · ראה עוד »

ביכורי העתים

"ביכורי העתים", כרך תקצ"א-1830 ביכורי העתים (בכתיב המקורי: בִּכּוּרֵי הָעִתִּים) היה כתב עת של תנועת ההשכלה היהודית בתקופת פעולתה באוסטריה ובגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים תקפ"א-תקצ"ב (1820–1831).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וביכורי העתים · ראה עוד »

ג'אקומו מאיירבר

ג'אקומו מאיירבר (בגרמנית: Giacomo Meyerbeer, במקור יעקב בֶּר; 5 בספטמבר 1791, ברלין – 2 במאי 1864, פריז) היה מלחין יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וג'אקומו מאיירבר · ראה עוד »

גשם בשדה קרב

גשם בשדה קרב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי, שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תל אביב: לקראת, תשט"ו 1955).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגשם בשדה קרב · ראה עוד »

גלעד (כתב עת)

כר' כ"ג של כתב העת "גלעד", תשע"ג גלעד הוא כתב עת (נקרא גם מאסף) לתולדות יהודי פולין ותרבותם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגלעד (כתב עת) · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגליציה · ראה עוד »

גבריאל יהודה ליכטנפלד

גבריאל יהודה (יודל) לִיכְטֶנְפֶלד (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ליכטענפעלד; Gabriel Judah Lichtenfeld; גי"ל; 1811, לובלין – כ"ו באדר ה'תרמ"ז, 22 במרץ 1887) היה יהודי-פולני משכיל, מתמטיקאי וסופר עברי נודע בזמנו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגבריאל יהודה ליכטנפלד · ראה עוד »

גדעון ברכר

גדעון ברכר (בגרמנית: Gideon Brecher, נודע בשם העט גדליה בן אליעזר; י"ד בטבת תקנ"ז, 12 בינואר 1797 – י"ז באייר תרל"ג, 14 במאי 1873) היה רופא, מלומד, מתרגם ומשורר יהודי-אוסטרי - צ'כי, בכיר המשכילים במוראביה בדורו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגדעון ברכר · ראה עוד »

גדליה אלקושי

גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגדליה אלקושי · ראה עוד »

גדליהו בובליק

גדליהו בּוּבּלִיק (באנגלית: Gedaliah Bublick; תרל"ה, 10 באוקטובר 1875, גרודנו, האימפריה הרוסית - ז' באדר תש"ח, 17 בפברואר 1948) היה עיתונאי יידי ומנהיג ציוני דתי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגדליהו בובליק · ראה עוד »

גורדון

גורדון הוא גם שם פרטי באנגלית וגם שם משפחה יהודי שנטבע ליהודי גורדונה, עיר באוקראינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וגורדון · ראה עוד »

דמות מקראית

דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודמות מקראית · ראה עוד »

דאס יודישע טאגבלאט

דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »

דאיזם

דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית על אודות רעיון האלוהות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודאיזם · ראה עוד »

דניאל איציג

מדליה שהוטבעה לכבוד יום הולדתו השבעים של דניאל איציג, 1793 דניאל איציג (בגרמנית: Daniel Itzig; גם: דניאל יפה; 1723 - 21 במאי 1799), היה בנקאי וסוחר יהודי גרמני, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני מלכי פרוסיה, מראשי הקהילה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודניאל איציג · ראה עוד »

דניאל חג'אג'

דניאל חג'אג' (15 ביולי 1892 – 10 באפריל 1976) היה עיתונאי, סופר ומתרגם יהודי תוניסאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודניאל חג'אג' · ראה עוד »

דסאו

בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודסאו · ראה עוד »

דער נסתר

בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921) העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер; 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודער נסתר · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודפוס ראשון · ראה עוד »

דפוס רוזנקרנץ

דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודרשנות · ראה עוד »

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודתיים לאומיים · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דבורה בן-יהודה

דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »

דור הולך ודור בא

דור הולך ודור בא: געגענווערטיג און צוקונפטיגע גענאראציאנען (יידיש: דור הולך ודור בא: דור ההווה ודורות העתיד) הוא חיבור היסטורי-הגותי מאת אברהם גולדפדן הדן במצבו העגום של עם ישראל בתחילת המאה ה-20 ומציע דרכים לתיקון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודור הולך ודור בא · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד אסף · ראה עוד »

דוד אלקיים

רבי דוד אלקיים (רד"א, 1851 -1941) היה חכם, משורר, פסל, צייר, עיתונאי ומלומד יהודי מאסואירה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד אלקיים · ראה עוד »

דוד נובקובסקי

דוד נובקובסקי (בכתיב יידי: נאָוואַקאָווסקי; בלועזית: David Nowakowsky; 1848–1921) היה מלחין ומנצח יהודי-רוסי, שעסק בעיקר בכתיבת מוזיקה ליטורגית יהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד נובקובסקי · ראה עוד »

דוד פרנקו-מנדס

250px דוד פרנקו-מֶנְדֶס (מינדיס, מינדיז; דוד חפשי, חופשי; 13 באוגוסט 1713 – 10 באוקטובר 1792), משורר ומחזאי עברי יהודי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד פרנקו-מנדס · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד פריזנהויזן

ר' דוד פריזִנהוֹיזֶן (בעברית על דרך היידיש; בגרמנית: David Friesenhausen, פריזנהַאוּזן; 1756 – 23 במרץ 1828, קרלסבורג), מתמטיקאי, דיין ואיש תנועת ההשכלה, הראשון שהציע הקמת בית מדרש לרבנים באימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד פריזנהויזן · ראה עוד »

דוד פרידלנדר

דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד פרידלנדר · ראה עוד »

דוד צמח

דוד צמח (תרי"ט-1859 או 10 במרץ 1860-תר"ך – ינואר 1934, טבת תרצ"ד) היה פובליציסט ומתרגם עברי פולני בן תקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד צמח · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד קארו

דוד קארו (1782? – 25 בדצמבר 1839) היה הוגה ומחנך יהודי יליד פרוסיה, מאחרוני תנועת ההשכלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד קארו · ראה עוד »

דוד טבל בן נתן נטע מליסא

רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד טבל בן נתן נטע מליסא · ראה עוד »

דוד זכאי

דוד זכאי בשנות ה-40 דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (חתם בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז – 15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח) היה איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ובמשך 30 שנה לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד זכאי · ראה עוד »

דוד גורדון

דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 – 21 במאי 1886) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי איש ליטא, מראשוני תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד גורדון · ראה עוד »

דוד דייטש

הרב דוד דייטש (בהונגרית: Deutsch Dávid ben Menachem Mandel; י"ז בחשוון ה'תקט"ז, אוקטובר 1755 – כ"ב בסיון ה'תקצ"א, יוני 1831) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי ששימש כאב בית הדין בפראונקירכן – אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה (כיום באוסטריה) ורב העיר נובומסטא ('עיר חדש') במדינה זו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד דייטש · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דינוב

דינוב (בפולנית: Dynów) היא עיירה במחוז ז'שוב בדרום פולין, באזור הידוע כגליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודינוב · ראה עוד »

דיוואן

הדיוואן הוא סגנון שירה שפותח באיראן ומשם התפשט לצפון אפריקה, סיציליה, ודרום אסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ודיוואן · ראה עוד »

ה' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה' באלול · ראה עוד »

ה' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה' בשבט · ראה עוד »

ה' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה' בטבת · ראה עוד »

ה'תפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תפ"ו · ראה עוד »

ה'תצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תצ"ב · ראה עוד »

ה'תק"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תק"ן · ראה עוד »

ה'תק"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תק"ס · ראה עוד »

ה'תקמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקמ"ה · ראה עוד »

ה'תקמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקמ"ו · ראה עוד »

ה'תקנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקנ"ח · ראה עוד »

ה'תקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקנ"ד · ראה עוד »

ה'תקס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקס"ה · ראה עוד »

ה'תקע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקע"ג · ראה עוד »

ה'תקע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקע"ד · ראה עוד »

ה'תקפ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקפ"ח · ראה עוד »

ה'תקצ"א

לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקצ"א · ראה עוד »

ה'תקצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקצ"ה · ראה עוד »

ה'תקל"ב

שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקל"ב · ראה עוד »

ה'תקכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקכ"ד · ראה עוד »

ה'תקי"ז

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תקי"ז · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תרי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה'תרי"ב · ראה עוד »

ה. לייוויק

לייויק בשנת 1940, לערך ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937 ה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וה. לייוויק · ראה עוד »

המאסף

גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמאסף · ראה עוד »

המאסף (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמאסף (פירושונים) · ראה עוד »

המפעל לתרגום ספרות מופת

סמליל המפעל לתרגום ספרות מופת המרכז לספריות וספרות בישראל המפעל לתרגום ספרות מופת (בעבר: המפעל לתרגום ספרי מופת) הוא מוסד מימון לעידוד תרגום והוצאה לאור של מיטב הספרות הקלאסית ויצירות מיסודות התרבות העולמית לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמפעל לתרגום ספרות מופת · ראה עוד »

המרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל

שמאל המרכז החרדי להכשרה מקצועית הוא מוסד להכשרה מקצועית המיועד למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמרכז החרדי להכשרה מקצועית בישראל · ראה עוד »

המת החי

גוסטב דורה, "חזון העצמות היבשות" המת החי (באנגלית: The undead, The living dead) הוא מוטיב ספרותי המבוסס על האַל-מת במיתולוגיה ובפולקלור העולמיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמת החי · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמליץ · ראה עוד »

המחוז היהודי האוטונומי

המחוז היהודי האוטונומי (ברוסית: Еврейская автономная область; ביידיש: ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט) הוא סובייקט ברוסיה הסמוך למנצ'וריה שבסין והוא המחוז האוטונומי היחיד ברוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמחוז היהודי האוטונומי · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמגיד · ראה עוד »

המהלך החדש בספרות העברית

"המהלך החדש" הוא שמה של תנועה ספרותית שהחלה להתפתח בספרות העברית בסוף שנות השמונים, ראשית שנות התשעים של המאה ה-19, ויצרה שינוי גדול בפואטיקה של הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמהלך החדש בספרות העברית · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והמוזיאון היהודי בפראג · ראה עוד »

האשכול (אנציקלופדיה)

250px המודעה הראשונה ב"הצפירה" 250px קטע מהמאמר 9.4.1888 הַאֶשכּוֹל (שם מלא: האשכול / אללגעמיינע ענציקלאפעדיע) הוא אנציקלופדיה כללית בעברית, שהחלה לצאת לאור בוורשה, בשנת 1888 (תרמ"ח), אחד הניסיונות הראשונים להוצאתה לאור של אנציקלופדיה כזו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והאשכול (אנציקלופדיה) · ראה עוד »

האגודה לתרבות ולמדע של היהודים

עמוד השער של "כתב העת לחכמת ישראל" (''Zeitschrift für Die Wissenschaft des Judentums'') משנת 1822 האגודה לתרבות ומדע של היהודים (בגרמנית: Verein für die Cultur und die Wissenschaft der Juden) נחשבת לצעד הראשון של מדעי היהדות באקדמיה המודרנית, בניסיונם של חוקרים יהודיים להגדיר ולפתח תחום אקדמי מחקרי עצמאי: חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והאגודה לתרבות ולמדע של היהודים · ראה עוד »

האוצר מתחת לגשר

האוצר מתחת לגשר (או: האוצר תחת הגשר, #1645 בסיווג ארנה-תומפסון ובשמו הרשמי האוצר בבית) היא אגדה בינלאומית, עם מקורות בתלמוד ובמדרש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והאוצר מתחת לגשר · ראה עוד »

הנרי הרביעי, חלק שני

הדף הראשון של המחזה, מהדורת הפוליו הראשונה, 1623 פאלסטאף והנרי החמישי, המתנכר לו הנרי הרביעי, חלק שני (באנגלית: Henry IV, Part 2; מסומן בקיצור 2H4) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והנרי הרביעי, חלק שני · ראה עוד »

הנריק ארליך

קברם הסמלי של ויקטור אלטר והנריק ארליך הנריק (הרש וולף) ארליך (בפולנית: Henryk Ehrlich; 1882 לובלין - 1942 סמרה) היה פעיל בבונד ואחד ממארגני הוועד היהודי האנטי פשיסטי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והנריק ארליך · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והסכמה · ראה עוד »

הפלס (ירחון)

הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והפלס (ירחון) · ראה עוד »

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »

הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי

הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי (במקור היידישאי: מײַן קריג מיט הערש ראַסיינער) הוא שמו של דיאלוג מסאי דמיוני, שחיבר חיים גראדה בעקבות הביוגרפיה האישית שלו בישיבת נובהרדוק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והצפירה · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג

הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейская община Санкт-Петербурга) או מרכז הקהילה יהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейский общинный центр Санкт-Петербурга) הוא ארגון המוקדש ללימוד, פיתוח והפצה של התרבות היהודית בעיר סנקט פטרבורג.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והקהילה היהודית בסנקט פטרבורג · ראה עוד »

הקהילה היהודית בלבוב

מראה מן הרובע היהודי של לבוב, 1931 ראשיתה של הקהילה היהודית בלבוב, שנקראה למברג בפי היהודים, בגליציה המזרחית בפולין, לוטה בערפל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והקהילה היהודית בלבוב · ראה עוד »

הקהילה היהודית וינה

בית הכנסת הגדול ובית הקהילה היהודית בווינה בסימטת זייטנשטט הקהילה היהודית וינה (בגרמנית: Israelitische Kultusgemeinde Wien או בקיצור: IKG – לפי הנוסח במקור הגרמני – "הקהילה הדתית של בני ישראל בווינה") הוא הגוף המייצג את הקהילה היהודית המרכזית בווינה ומספק לחברים בו מגוון שירותים בתחומי הדת, החינוך והרווחה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והקהילה היהודית וינה · ראה עוד »

הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה

300px הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל (בגרמנית: Königlich Westphälisches Konsistorium der Israeliten, בתעתיק לעברית בן התקופה: קאֶניגליך וועזטפֿאלישז קאָנזיזטאָריום דער איזראַעליטען) הייתה הוועד המרכזי והמפקח על יהודי ממלכת וסטפאליה הנפוליאונית, שפעל מ-1808 עד 1813.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה · ראה עוד »

הקיצה עמי

הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והקיצה עמי · ראה עוד »

הרץ (פירושונים)

הֶרְץ (גרמנית: Hertz או Herz; לעיתים נהגה הָארְץ) הוא שם משפחה ושם פרטי גרמני נפוץ שפירושו לב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והרץ (פירושונים) · ראה עוד »

הרץ הומברג

נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והרץ הומברג · ראה עוד »

השחר

עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והשחר · ראה עוד »

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והשכלה · ראה עוד »

השכלה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והשכלה (פירושונים) · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והתבוללות · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והחתם סופר · ראה עוד »

החלוץ (כתב עת)

"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והחלוץ (כתב עת) · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והחלוקה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגט מקליווא

פרשת הגט מקלֵיוֶוא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והגט מקליווא · ראה עוד »

הגדה קיבוצית לפסח

שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והגדה של פסח · ראה עוד »

הדור (כתב עת)

הדור היה שבועון עברי ספרותי שיצא בוורשה בגרסתו הראשונה בשנת 1901 בהוצאת אחיאסף (אירופה) ובעריכתו של דוד פרישמן, ובגרסתו השנייה בשנת 1904 בהוצאתו הפרטית ועריכתו של דוד פרישמן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והדור (כתב עת) · ראה עוד »

ההשכלה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וההשכלה · ראה עוד »

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והומור בתרבות היהודית · ראה עוד »

הכרמל (כתב עת)

שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »

הירש בער הורביץ

הִירְש בֶּער הורביץ, שמו המאוחר: "הרמן הדוויג ברנרד"; (1785 – 15 בנובמבר 1857) היה פרופסור יהודי, שנמשך לתנועת ההשכלה בצעירותו באוקראינה ושימש במשך שנים רבות מרצה לשפה העברית באוניברסיטת קיימברידג', בריטניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והירש בער הורביץ · ראה עוד »

היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)

היום היה יומון עברי שראה אור בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית בשנים 1886–1888.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והיום (יומון עברי באימפריה הרוסית) · ראה עוד »

היינריך היינה

היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והיינריך היינה · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית והיישוב הישן · ראה עוד »

ולוול זבארז'ר

וֶלוֶול זבַּארזֶ'ר (שמו האמיתי: בנימין וולף אֶרֶנקרָנץ, ביידיש: בנימין וואלף עהרענקראנץ; 1826, זברז', גליציה – 2 ביוני 1883, קונסטנטינופול) היה משורר עברית ויידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וולוול זבארז'ר · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

וולף היידנהיים

ר' בנימין זאב בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757, ה'תקי"ז – 23 בפברואר 1832, כ"ב באדר א' ה'תקצ"ב) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ווולף היידנהיים · ראה עוד »

וולטר

וולטר (לאחר 1724–1725), אוסף מוזיאון קרנוולה פרנסואה-מארי ארואה (בצרפתית: François-Marie Arouet; 21 בנובמבר 1694 – 30 במאי 1778), שנודע בשם העט שלו ווֹלטֶר (בצרפתית: Voltaire), היה סופר ופילוסוף צרפתי, מהוגי הנאורות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ווולטר · ראה עוד »

ויניפג

שדרות פורטייג' בעיר בניין הפרלמנט של מניטובה בוויניפג ויניפג (באנגלית: Winnipeg) היא בירת פרובינציית מניטובה שבקנדה ואחת הערים החשובות בקנדה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וויניפג · ראה עוד »

ויז'ניציה

ויז'ניציה (אוקראינית: Вижниця, רוסית: Вижница, גרמנית: Wischnitza, רומנית: Vijniţa, יידיש: וויזשניץ) היא עיירה באוקראינה, הנמצאת במחוז צ'רנוביץ ומשמשת כמרכז למחוז ויז'ניץ, על גדות נהר הצ'רמוש הלבן, סמוך להרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וויז'ניציה · ראה עוד »

וייזל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ווייזל · ראה עוד »

כ"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכ"ז בשבט · ראה עוד »

כ"ג בתשרי

בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכ"ג בתשרי · ראה עוד »

כ"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכ"ג בחשוון · ראה עוד »

כ"ג בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכ"ג בכסלו · ראה עוד »

כנסת ישראל (ספר שנה)

כנסת ישראל לשפ"ר, שנה ראשונה, ה'תרמ"ז כנסת ישראל היה ספר שנה שראה אור בעיר ורשה שבפולין הרוסית במשך שלוש שנים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19, תרמ"ו–תרמ"ח.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכנסת ישראל (ספר שנה) · ראה עוד »

כרם חמד

"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכרם חמד · ראה עוד »

כתב הסובלנות

עמוד השער של כתב הסובלנות, המפרט את עשרות תאריו של יוזף השני. כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא כינוי לסדרת צוים שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכתב הסובלנות · ראה עוד »

כישוף

כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וכישוף · ראה עוד »

י"א בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וי"א בטבת · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וי"ל פרץ · ראה עוד »

י"ב באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וי"ב באלול · ראה עוד »

י"ד בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וי"ד בחשוון · ראה עוד »

י' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וי' באדר · ראה עוד »

ימי החנוכה

מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וימי החנוכה · ראה עוד »

יאקוב בראפמן

יעקב אלכסנדרוביץ' ברפמן (ברוסית: Я́ков Алекса́ндрович Бра́фман; 1824 – 28 בדצמבר 1879) המוכר בכינויו הרווח יאקוב בראפמן, היה יהודי ליטאי שהתפרסם כמומר אנטישמי, ממניחי הבסיס התאורטי למחשבה האנטישמית המודרנית ברוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויאקוב בראפמן · ראה עוד »

יאיר מזור

יאיר מזור (נולד ב-2 באוקטובר 1950) הוא פרופסור ישראלי-אמריקאי בתחום הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויאיר מזור · ראה עוד »

יסניץ

יֶסניץ (בגרמנית: Jeßnitz ביידיש: יעסניץ) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויסניץ · ראה עוד »

יעקב אייכנבוים

יעקב אייכנבוים ברוסית: Яков Моисеевич Эйхенбаум; (ביידיש: אייכענבוים; Eichenbaum; 12 באוקטובר 1796, יום הכיפורים תקנ"ז, קרסנופוליה, גליציה – 27 בדצמבר 1861, כ' בטבת תרכ"ב, קייב, האימפריה הרוסית) היה מחנך, משורר ומתמטיקאי יהודי-רוסי, איש תנועת ההשכלה, מחלוצי החינוך המודרני בקרב יהודי רוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב אייכנבוים · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב רייפמן

יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב רייפמן · ראה עוד »

יעקב שמלה

יעקב שֶׁמלָה (מאי 1858 – 20 ביולי 1938) היה עיתונאי, סופר, מתרגם ואמן מלאכה יהודי-תוניסאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב שמלה · ראה עוד »

יעקב שמואל טרכטמן

יעקב שמואל הלוי טרכטמן (בכתיב יידי: טראכטמאן; 2 ביוני 1831, אוברוץ', פלך ווהלין – 12 במרץ 1925, אקרמן, בסרביה, ממלכת רומניה) היה מורה, סופר, עיתונאי, פיליטוניסט עברי, ואחד מאחרוני תנועת ההשכלה העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב שמואל טרכטמן · ראה עוד »

יעקב שמואל ביק

יעקב שמואל בִּיק (ה' בתמוז תקל"ב, 6 ביולי 1772 - ט' בסיון תקצ"א, 21 במאי 1831) היה סופר עברי, איש תנועת ההשכלה בגליציה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב שמואל ביק · ראה עוד »

יעקב שופט

יעקב שופט (ריכטֶר) (1910, דויד-הורודוק – 20 בדצמבר 2005, תל אביב) היה מסאי ומתרגם יידי–עברי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב שופט · ראה עוד »

יעקב לוי (סופר)

יעקב מאיר לוי (14 במאי 1894, ח' באייר תרנ"ד, נסולון, האימפריה הרוסית – 8 בספטמבר 1956, ג' תשרי תשי"ז, ישראל) היה איש חינוך, מתורגמן, סופר והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב לוי (סופר) · ראה עוד »

יעקב ליפשיץ (קובנה)

יעקב ליפשיץ (ה' בטבת תקצ"ח, 2 בינואר 1838 – כ"ט באלול תרפ"א, 2 באוקטובר 1921) היה עסקן, פובליציסט והיסטוריוגרף חרדי, מזכירו של הרב יצחק אלחנן ספקטור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב ליפשיץ (קובנה) · ראה עוד »

יעקב בוקארה

רבי יעקב בוקארה (נקרא גם אבוקארא; ג אדר ב' תר"ג, 15 במרץ 1843 – ב' בטבת תש"א, 1 בינואר 1941) היה רב ומנהיג ציוני בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב בוקארה · ראה עוד »

יעקב גורדין

יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; באנגלית: Jacob Gordin; 1 במאי 1853 – 11 ביוני 1909) היה מחזאי יהודי יליד רוסיה, ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב גורדין · ראה עוד »

יעקב דינזון

דינזון עם שחקני התיאטרון היהודי של וילנה יעקב דינזון וי"ל פרץ מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יעקב דִינֵזוֹן (ביידיש: יענקֶב דינעזאהן; בכתב רוסי: Яков Динезон; 1858?, נובי-זאגור, מחוז קובנה, האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) – 29 באוגוסט 1919 ורשה, פולין) היה סופר יידיש, מורה, איש חינוך ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב דינזון · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »

יעקב יצחקי

הרב יעקב יצחקי (כונה לעיתים היעב"ץ או בהררי"ץ - בן הרב יצחק; 1 בספטמבר 1846, י' באלול ה'תר"ו – 11 ביוני 1917, כ"א בסיון ה'תרע"ז) היה הרב הראשי ואב בית דין של דאגסטן, חוקר של ההיסטוריה של עם ישראל, ומייסד המושבה באר יעקב, הנקראת על שמו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב יצחקי · ראה עוד »

יעקב יהודה

תערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939, שבו הוצג דגם המקדש. האנדרטה לשבעה עולי הגרדום שתכנן יהודה, בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יעקב יהודה (1901 – 9 באוקטובר 1986) היה אדריכל ישראלי, חוקר המקדש ובונה דגם בית המקדש שהוצג בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויעקב יהודה · ראה עוד »

יצחק מן (עורך)

יצחק מָן (1890, תר"ן, פשמישל, גליציה, אוסטריה – 28 במרץ 1956, ט"ז בניסן תשט"ז, ירושלים) היה סופר, עורך ומתרגם עברי, עורך ההוצאות הספרותיות של הקק"ל מ-1926 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק מן (עורך) · ראה עוד »

יצחק מנחם נחום טברסקי

רבי יצחק מנחם נחום בעיר מארינבאד (https://photos.yadvashem.org/photo-details.html?language.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק מנחם נחום טברסקי · ראה עוד »

יצחק מרעלי

הרב יצחק מרעלי (בצרפתית: Isaac Morali; 1867–1952) היה משכיל עברי מאלג'יר, משורר ופייטן, חוקר, מתרגם, דיין ומחנך, ממחיי השפה העברית באלג'יר ומראשוני מנהיגי שיטת עברית בעברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק מרעלי · ראה עוד »

יצחק משה אלבוגן

הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק אייכל

יצחק (איצק) אַייכל (בגרמנית: Isaac Euchel; כ"ג בתשרי תקי"ז, 17 באוקטובר 1756 – ט' בתמוז תקס"ד, 18 ביוני 1804) היה מן הפעילים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק אייכל · ראה עוד »

יצחק נחמן שטיינברג

יצחק (איסאק) נחמן שטֶיינברג (ברוסית: Исаак Захарович Штейнберг; 13 ביולי 1888, דווינסק – 2 בינואר 1957, ניו יורק) היה משפטן, פוליטיקאי סובייטי ויהודי שומר מצוות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק נחמן שטיינברג · ראה עוד »

יצחק סלקינסון

יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק סלקינסון · ראה עוד »

יצחק סטנוב

ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק סטנוב · ראה עוד »

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק שמי · ראה עוד »

יצחק לופבן

יצחק לוּפְבַּן (לופבאן) (ט' באב תרמ"ח, 17 ביולי 1888, דֶּמְבִּיצַה, גליציה – ו' באלול תש"ח, 10 בספטמבר 1948, תל אביב) היה פוליטיקאי, עיתונאי ומסאי ישראלי, חבר הפועל הצעיר ומפא"י, עורך העיתון "הפועל הצעיר" מ-1923 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק לופבן · ראה עוד »

יצחק לייב סופר

יצחק לייב סופר (כ"ד באלול ה'תר"ח, 22 בספטמבר 1848 – י"ג בתמוז ה'תרס"ז, 25 ביוני 1907), מעסקני היהדות האורתודוקסית בגליציה, נשיא תנועת מחזיקי הדת וכולל חבת ירושלים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק לייב סופר · ראה עוד »

יצחק זיבנברגר

יצחק בן דוד (דוידוביץ') זִיבֶּנבֶּרגֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זיבענבערגער, זיבנבערגער; ברוסית: Исаак Зибенбергер; בכתב לטיני: I. D. Siebenberger; (לעיתים: זיבנברג, זיבענבערג); 1797, ורשה – ט' בניסן תרל"ט, 2 באפריל 1879, שם) היה משכיל ורשאי, מתרגם מהספרים החיצוניים לעברית וליידיש ומדקדק עברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק זיבנברגר · ראה עוד »

יצחק בר לווינזון

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »

יצחק בלאזר

רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק בלאזר · ראה עוד »

יצחק גולדמן

יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק גולדמן · ראה עוד »

יצחק גולדמן (משורר)

יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

וולקני-אלעזרי עם אשתו ובתו בחווה החקלאית בבן-שמן, 1912 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880, ט"ו בשבט תר"מ – 24 במאי 1955, ג' בסיוון תשט"ו), שנודע גם בשמות העט א.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

יצחק יציב

יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק יציב · ראה עוד »

יצחק יואל לינצקי

יצחק יואל לינֶצקי (נכתב גם ליניצקי; בכתיב יידי: ליניעצקי; ברוסית: Исаак Иоэль Линецкий; 8 בספטמבר 1840, ויניצה, פודוליה, רוסיה – 23 בספטמבר 1914, אודסה, רוסיה) היה סופר יידיש וסאטיריקן יהודי אוקראיני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק יואל לינצקי · ראה עוד »

יצחק יוסף תאומים

רבי יצחק יוסף תאומים (ה'תפ"ב, 1722 – ט"ז בחשון תקנ"ד, 22 באוקטובר 1793) היה רבן של הערים סלוצק, קראקא וברסלאו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויצחק יוסף תאומים · ראה עוד »

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויציאה בשאלה · ראה עוד »

יקותיאל פדרמן

יקותיאל פדרמן (14 בנובמבר 1914 - 18 בינואר 2002) היה איש עסקים בין לאומי, תעשיין ומלונאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויקותיאל פדרמן · ראה עוד »

יקיר ורשבסקי

יקיר ורשבסקי (בפולנית: Jakir Warszewski; ביידיש: ווארשאווסקי; 14 במרץ 1885–1942) היה סופר יהודי-פולני נודע שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויקיר ורשבסקי · ראה עוד »

ירוסלב

בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלב, שבחבל פודקרפצקיה החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וירוסלב · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ישראל מיכל רבינוביץ

ישראל מיכל רבינוביץ (ימ"ר; ב' בסיוון ה'תקע"ח, 6 ביוני 1818 - שבת י"ב בסיוון ה'תרנ"ג, 27 במאי 1893) היה מלומד יהודי ליטאי-צרפתי, מראשוני חובבי ציון, ומתרגם התלמוד הבבלי לצרפתית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל מיכל רבינוביץ · ראה עוד »

ישראל אקסנפלד

ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל אקסנפלד · ראה עוד »

ישראל לבל

רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל לבל · ראה עוד »

ישראל טלר

ישראל הלוי טֶלֶר (לעיתים בכתיב היידי, שנהג בזמנו: טעללער; בלועזית: Teller; י"ב בכסלו תקצ"ו, 3 בדצמבר 1835, זלוצ'וב, גליציה – ט"ז בכסלו תרפ"ב, 17 בדצמבר 1921, רחובות) היה מורה וסופר עברי, מראשי קונגרס פוקשאן, מאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל טלר · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל ברטל · ראה עוד »

ישראל דוב פרומקין

ישראל דוב בער פְרוּמְקִין (כ"ג בחשוון ה'תרי"א, אוקטובר 1850 – י"ד באייר ה'תרע"ד, מאי 1914) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל דוב פרומקין · ראה עוד »

ישראל וייסברם

ישראל וייסבּרֶם (כתיבים שנהגו בתקופתו: ווייסברעם, וויסברעם; בפולנית: Israel Weissbrem; כ' בשבט תקצ"ט, 4 בפברואר 1839, גרודנה – 1915 או 1917, ורשה) היה סופר ספרות עברית בוורשה בתקופת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישראל וייסברם · ראה עוד »

ישיבת מאור עיניים

בניין ישיבת מאור עיניים בירושלים ישיבת מאור עיניים היא ישיבה גדולה של חסידות רחמסטריווקה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבת מאור עיניים · ראה עוד »

ישיבת נובהרדוק

מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

ישיבת לידא

מכתב בקשת תמיכה מהרב יצחק יעקב ריינס ראש הישיבה ישיבת תורה ודעת (הידועה גם כישיבת לידא, על שם מקום מושבה האחרון בעיר לידא שברוסיה הלבנה) הייתה ישיבה מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס בקיץ שנת ה'תרס"ה בעיר לידא, אך קדם לכך ניסיון נוסף שנים קודם לכן בעיר שווינציאן שבליטא.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבת לידא · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבה אוניברסיטה (מושג)

ישיבה אוניברסיטה היא ישיבה שמשלבת לימודים אקדמאיים יחד עם לימוד תורה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית וישיבה אוניברסיטה (מושג) · ראה עוד »

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »

יחסי החוץ של טורקיה

250x250 פיקסלים מאז נפילת האימפריה העות'מאנית בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ידעו יחסי החוץ של טורקיה עליות ומורדות – ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם ועם גופים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחסי החוץ של טורקיה · ראה עוד »

יחזקאל פייבל

שער הספר '''תולדות אדם''', כרך שני יחזקאל פייבל בן זאב וולף (1755–1833) היה רב ומגיד בווילנה בראשית המאה ה-19 ומחברם של מספר ספרים, ביניהם "תולדות אדם", הגיוגרפיה של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, אחיו המפורסם של רבי חיים מוולוז'ין ותלמידו של הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחזקאל פייבל · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיא קורח

רבי יחיא קורח (ה'ת"ר, 1840 – ה'תרמ"א, 1880) היה מגדולי חכמי תימן במאה ה-19, מחבר פירוש "מרפא לשון" על תרגום אונקלוס ועוד.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחיא קורח · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (מחנך)

יְחִיאֵל הַיילְפֶּרִין (20 באוגוסט 1880 – 19 באוקטובר 1942) היה מחנך עברי, מחלוצי גן הילדים העברי, משורר וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחיאל היילפרין (מחנך) · ראה עוד »

יחיאל יחיאלי

יחיאל יחיאלי יחיאל יחיאלי (יחיאלצ'יק) (ד' בשבט תרכ"ו, 20 בינואר 1866, סלונים – כ"ד בחשוון תרצ"ח, 29 באוקטובר 1937, תל אביב) היה מורה ומחנך עברי, ניהל את בית הספר לבנות (נווה צדק) (1937-1918), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויחיאל יחיאלי · ראה עוד »

יה"ש

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויה"ש · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות מינסק · ראה עוד »

יהדות אפטא

אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אפטא · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אלזס

חבל אלזס שבמזרח צרפת - מודגש בצבע כתום יהדות אלזס היא מן הקהילות היהודיות העתיקות באירופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אלזס · ראה עוד »

יהדות אלג'יריה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אודסה · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות אירופה במאה ה-19 · ראה עוד »

יהדות פראג

בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות פראג · ראה עוד »

יהדות פרנקפורט

"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות פירנצה

מבט מכיכר מיכלאנג'לו - במרכז בולט מבנה בית הכנסת יהדות פירנצה (בכתיב מיושן: פירינצי) יונקת את שורשיה מיהודים בודדים שהתגוררו בעיר בתקופות שונות עד שבמאה ה-15 הוקמה קהילה בעלת מוסדות והכרה רשמית הקיימת מאז ועד היום, נכון ל-2008 הקהילה מונה כ-1,200 איש והיא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא ויהדות מילאנו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות פירנצה · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בוסניה והרצגובינה

יהדות בוסניה והרצגובינה היא קהילה יהודית החיה באזור הבלקן, באזור בוסניה והרצגובינה של היום.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות בוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהדות דנמרק

יהדות דנמרק היא קהילה יהודית קטנה יחסית, הראשונה מבין קהילות סקנדינביה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות דנמרק · ראה עוד »

יהדות הקרפטים

יהודים באונגוור אוג'הורוד יהדות הקרפטים מתייחס ליהודים שהתיישבו בשש המאות האחרונות בחבל קרפטורוס הנמצא כיום במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות הקרפטים · ראה עוד »

יהדות השרירים

מאמר "יהדות השרירים" במוזיאון מכבי בכפר המכביה ממוזער יהדות השרירים (בגרמנית: Muskeljudentum) היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב-28 באוגוסט 1898.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות השרירים · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע מרדכי ליפשיץ

יהושע מרדכי ליפשיץ (1829? – 2 באוגוסט 1878) היה מילונאי, בלשן וסופר יהודי יליד רוסיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע מרדכי ליפשיץ · ראה עוד »

יהושע מזח

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 – כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע מזח · ראה עוד »

יהושע סירקין

יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע סירקין · ראה עוד »

יהושע סיגל

איור תמונה של הרב יהושע סיגלתמונה להחלפה הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel; כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע סיגל · ראה עוד »

יהושע רוקח

קברו של יהושע רוקח רבי יהושע (יהושע'לע) רוֹקֵחַ (ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד, 1825–1894) האדמו"ר השני בשושלת בעלז שמקורה בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע רוקח · ראה עוד »

יהושע השל שור

יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע השל שור · ראה עוד »

יהושע הורוביץ

רבי יהושע הורוביץ (מכונה על שם ספרו עטרת ישועה; ט"ו באדר ה'תר"ח – י"א בטבת ה'תרע"ג) היה אדמו"ר ורב העיר טרנובז'ג (דז'יקוב), השלישי בשושלת דז'יקוב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהושע הורוביץ · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה אופאטוב

יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה אופאטוב · ראה עוד »

יהודה נחמה

הרב יהודה נחמה (1825–1899) היה איש ציבור ופעיל חינוך, עיתונאי ומשכיל עברי, ממחיי השפה העברית בסלוניקי שביוון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה נחמה · ראה עוד »

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »

יהודה שטיינברג

יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה שטיינברג · ראה עוד »

יהודה ליב מיזס

יהודה ליב מיזס "קנאת האמת", וינה 1828 יהודה ליב מִיזֶס (נכתב גם מיזיס; 1798 בערך – 26 ביוני 1831) היה מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר החיבור האנטי-חסידי "קנאת האמת".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב מיזס · ראה עוד »

יהודה ליב קנטור

יהודה ליב קנטור יהודה לֶיבּ קַנטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאנטאָר; ברוסית: Лев Осипович (Иегуда Лейб) Кантор; 1849, וילנה – 1915, ריגה) היה סופר ועיתונאי יהודי-רוסי ורב מטעם, עורכו של היומון העברי הראשון "היום".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב קנטור · ראה עוד »

יהודה ליב קרינסקי

הרב יהודה ליב קרינסקי מחבר ספרים, איש עסקים ופילנתרופ בלרוסי יליד המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב קרינסקי · ראה עוד »

יהודה ליב רוזנטל

יהודה ליב (ליאון) בן משה (מויסייביץ') הלוי רוזנטל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: לעאָן ראָזענטהאל; ברוסית: Леон Моисеевич Розенталь); 16 בנובמבר 1817, תקע"ח, וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 ביוני 1887, לוקרנו, שווייץ) היה בעל הון משכיל ועסקן ציבור יהודי-רוסי, פילנתרופ ומצנט שתמך בספרות העברית, מעשירי היהודים בבירה בסנקט פטרבורג, מראשי העסקנים בקהילה, ממייסדי חברת מרבי השכלה בישראל ומראשיה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב רוזנטל · ראה עוד »

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב לוין · ראה עוד »

יהודה ליב לוין (פירושונים)

לוין.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב לוין (פירושונים) · ראה עוד »

יהודה ליב בן-זאב

200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה ליב גמזו

יהודה לייב גמזו (יל"ג) (י"ז בטבת תר"ל, 21 בדצמבר 1869, דווינסק – 31 בדצמבר 1941) היה משורר, מחזאי ומתרגם עברי ויידי, שעסק בנושאים לאומיים ברוח תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב גמזו · ראה עוד »

יהודה ליב דוקעס

פורטרט של י"ל דוקעס יהודה ליב (לאופולד) דוקעס (בהונגרית: Dux Lipót; 17 בינואר 1810, י"ב בשבט ה'תק"ע פרשבורג – 3 באוגוסט 1891, כ"ח בתמוז תרנ"א וינה) היה מבקר ומהדיר ספרות עם ישראל, יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה ליב דוקעס · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה לייב חסמן

הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 – י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה לייב חסמן · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה בן מרדכי הורביץ

עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »

יהודה הורביץ

הורביץ.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודה הורביץ · ראה עוד »

יהודי החצר

דניאל איציג, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני, מלכי פרוסיה יהודי החצר (בגרמנית: Hofjuden) היו יהודים ששימשו כחצרנים וסוכנים של חצרות שליטי מדינות אירופאיות שונות, בעיקר גרמניה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודי החצר · ראה עוד »

יהודים ומילים

יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודים ומילים · ראה עוד »

יהודית הלוי-צוויק

יהודית הלוי-צוויק (1 בדצמבר 1923 – 1 ביולי 2012) הייתה חוקרת ספרות ומחנכת ישראלית, פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויהודית הלוי-צוויק · ראה עוד »

יואל מסטבוים

יואל מָסטבּוים (בכתיב יידי: מאסטבּוים; בפולנית: Joel Mastbaum; ב' באדר ה'תרמ"ב, 1882 – י"א בניסן ה'תשי"ז, 12 באפריל 1957, תל אביב) היה סופר יידי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויואל מסטבוים · ראה עוד »

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויואל טייטלבוים · ראה עוד »

יואל ברי"ל

מנדלסון ובביאור ברי"ל, ברלין תקנ"א יואל ברי"ל (ראשי תיבות: בן ר' יהודה ליב; בגרמנית: Joel Löwe, לֶוֶוה; 27 בפברואר 1762 - 11 בפברואר 1802), היה מפעילי תנועת ההשכלה בברלין, פרשן מקרא, בלשן ואיש חינוך, מעורכי "המאסף".

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויואל ברי"ל · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יונתן מאיר

יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויונתן מאיר · ראה עוד »

יוסף (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יוסף.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף (פירושונים) · ראה עוד »

יוסף אליהו הלר

יוסף אליהו הלר (Joseph Elias Heller; 16 במאי 1888 – 13 באפריל 1957) היה סופר, מתרגם, עורך ומרצה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף אליהו הלר · ראה עוד »

יוסף אופטושו

אופטושו יוסף אוֹפַטוֹשוּ (ביידיש: אָפאַטאָשו; באנגלית: Joseph Opatoshu) הוא כינויו הספרותי של יוסף מאיר אופטובסקי (ג' חנוכה תרמ"ו, 1 בינואר 1887, מלאווה, פולין הקונגרסאית (האימפריה הרוסית) – יום כיפור תשט"ו, 7 באוקטובר 1954, ניו יורק), סופר ועיתונאי יידיש, מגדולי ספרות היידיש של המחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף אופטושו · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף פלש

יוסף פלֶש (פלעש; בגרמנית: Joseph Flesch; 1781 – 17 בדצמבר 1839) היה סוחר ומתרגם יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף פלש · ראה עוד »

יוסף פיימר

רבי יוסף פיימר (נודע בכינויו ר' יוסל'ה סְלוּצְקֶר (.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף פיימר · ראה עוד »

יוסף צבי דינר

ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 – כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף צבי דינר · ראה עוד »

יוסף שרברק

יוסף שְׂרֶבֶּרְק (י' בטבת תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896, פוסטב, פלך וילנה, רוסיה – י"א בסיוון תשי"ז, 10 ביוני 1957, תל אביב) היה מו"ל ישראלי, מחלוצי המו"לות העברית החדשה בישראל, מייסד הוצאת י. שרברק.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף שרברק · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף תאומים

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף תאומים · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בראמי

ר' יוסף בראמי יוסף בראמי (1888 - 26 בספטמבר 1924) היה משכיל עברי, מחנך, עיתונאי ופעיל ציוני יהודי-תוניסאי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף בראמי · ראה עוד »

יוסף האפרתי מטרופלוביץ

שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794 יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף האפרתי מטרופלוביץ · ראה עוד »

יוסף ווייסע

220px הרב יוסף ווייסע (י"ט בכסלו תקע"ג, 23 בנובמבר 1812 – ז' בכסלו תרנ"ח, 2 בדצמבר 1897) היה רב ואיש תנועת ההשכלה יליד מוראביה, מתרגם ספרי תנ"ך לגרמנית.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף ווייסע · ראה עוד »

יוסף יאשונסקי

יוסף ולדימירוביץ' (אינז') יאשונסקי (ברוסית: Иосиф Владимирович (Инез) Яшонский); 1943-1881) נולד בעיר הורדנה (אז בשלטון רוסיה). היה סגנו של ראש היודנראט בגטו ורשה, אדם צ'רניאקוב. היה יהודי משכיל, מבין היחידים שתרגם את תורת היחסות של אלברט איינשטיין. בין היתר, ניהל את אורט, ארגון שהוקם ברוסיה בסוף המאה התשע-עשרה כדי להעניק הכשרה מקצועית ליהודים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף יאשונסקי · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

יולי מרטוב

יוּלי (יוּליוּס) אוֹסיפּוֹביץ' מַרטוֹב (ברוסית: Юлий Осипович Мартов, בכתיב ארכאי: Мартовъ; נולד צֶדֶרבּוים, Цедербаум; כתב בפסבדונים לֵב מרטוב, Лев Мартов; 24 בנובמבר 1873 (על פי הלוח היוליאני: 12 בנובמבר) – 4 באפריל 1923) היה מהפכן יהודי רוסי, מנהיג המֶנשֶביקים.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויולי מרטוב · ראה עוד »

יולי גסן

יוסף ולירימוביץ' (יולי) גסן (ברוסית:Юлий Исидорович Гессен; בהגייה יידית: הסן; 8 במרץ 1871, אודסה- 22 באוגוסט 1939, לנינגרד) היה היסטוריון יהודי רוסי שעסק בחקר יהדות מזרח אירופה מן המאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויולי גסן · ראה עוד »

יוליו באראש

יוליו באראש (רומנית: Iuliu Barasch או Iuliu Baraș; יוני 1815 - 31 במרץ 1863) היה רופא, סופר וכתב מדע פופולרי ונדבן יהודי-רומני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוליו באראש · ראה עוד »

יוליוס קרליבך

יוליוס (יצחק) קרליבך (בגרמנית: Julius Carlebach; 28 בדצמבר 1922 – 16 באפריל 2001) היה רב וחוקר יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוליוס קרליבך · ראה עוד »

יוהאן גוטפריד הרדר

קלופשטוק יוהאן גוטפריד הֶרְדֶר (בגרמנית: Johann Gottfried Herder; מאז 1802 פון הרדר; 25 באוגוסט 1744 – 18 בדצמבר 1803) היה משורר, מתרגם, תאולוג ופילוסוף יליד פרוסיה, אחד מאנשי הרוח הבולטים בימי הקלאסיציזם של ויימאר שהשפיע רבות על תקופת הסער והפרץ והרומנטיקה המוקדמת, אחד הנציגים של ספרות הנאורות המאוחרת.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויוהאן גוטפריד הרדר · ראה עוד »

יימח שמו

יִמַּח שְׁמוֹ או יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ היא קללה עברית עתיקה, המופנית כביטוי לוואי לרָשע, או נגד אויבי העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויימח שמו · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ויידישיזם · ראה עוד »

1 באוקטובר

1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו1 באוקטובר · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

15 בפברואר

15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו15 בפברואר · ראה עוד »

17 באוקטובר

17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו17 באוקטובר · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו17 בפברואר · ראה עוד »

1916 בארצות הברית

1916 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 140 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו1916 בארצות הברית · ראה עוד »

2 במרץ

2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו2 במרץ · ראה עוד »

2 בינואר

2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו2 בינואר · ראה עוד »

22 בפברואר

22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו22 בפברואר · ראה עוד »

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו23 בדצמבר · ראה עוד »

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו24 באוגוסט · ראה עוד »

25 בדצמבר

25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו25 בדצמבר · ראה עוד »

28 בפברואר

28 בפברואר הוא היום ה-59 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו28 בפברואר · ראה עוד »

3 בינואר

3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו3 בינואר · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו31 ביולי · ראה עוד »

9 באוקטובר

9 באוקטובר הוא היום ה-282 בשנה (283 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו9 באוקטובר · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תנועת ההשכלה היהודית ו9 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תנועת ההשכלה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תנועת_ההשכלה_היהודית

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס