91 יחסים: מאיר להמן, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם צבי קדרי, מסורה, מרדכי אליאשברג, מרדכי בנט, משה אליעזר בילינסון, משה רוזנסון, משה בר בק, משה וולך, מדקדקי העברית בימי הביניים, מילון עברי, אנרגיה, אץ קוצץ, ארמית, ארנסט קליין, אליהו מרדכי ורבל, אליהו בחור, אברהם אבן עזרא, אבד עליו הכלח, אהרן חורין, אהרן האלה-וולפסון, סמיכות, ספרות עברית, עברית, עברית (פירושונים), עברית מקראית, עברית רבנית, עברית של ימי הביניים, עברית ימי-ביניימית, פרנץ דליטש, פירט (עיר), פיוט, צבי הירש גויטיין, צבי הירש הלר, שמחה בונים ארנפלד, שמואל אנגל, שמואל יוסף פין, שאילת מילים, שפות שמיות, שפות יהודיות, שלמה קלמן רייף, שלמה קווטש, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, תלמיד חבר, תטואן, תחכמוני (ספר), תחיית הלשון העברית, לשון קודש, ..., לשון חז"ל, לשון הקודש, לשון ימי-הביניים, חאנות קרים, חסידות סאטמר, חסידות בעלז, חסידות בויאן, חיה'לה קאולה, חיים א' כהן, חיים צבי מנהיימר, חיים יחיאל בורנשטיין, חיים יוסף פולק, בנימין קלאר, בעלי המסורה, בצלאל שטרן (מורה), ברוך גויטיין, בת קול, בתי אונגרין, בוהמיה, בית הבחירה למאירי, גצל זליקוביץ, גד בן-עמי צרפתי, דקדוק עברי - מונחים, דגש קל, האנונימי ממיינץ, הגיית העברית, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה תימנית, הוג'ס, כתיב עברי, יעקב אטלינגר, יעקב ריישר, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק ארטר, ישראל משה דושינסקי, יהדות אונטרלנד, יהדות אוברלנד, יהדות תימן, יהושע השל שור, יוסף צבי דושינסקי. להרחיב מדד (41 יותר) »
מאיר להמן
הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומאיר להמן · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)
רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »
מנחם צבי קדרי
מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומסורה · ראה עוד »
מרדכי אליאשברג
רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומרדכי בנט · ראה עוד »
משה אליעזר בילינסון
משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומשה אליעזר בילינסון · ראה עוד »
משה רוזנסון
משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומשה רוזנסון · ראה עוד »
משה בר בק
הרב משה דב בֶּר הלוי בֶּק (מאוית במקור בער בעק; ג' בסיון ה'תרצ"ד, 17 במאי 1934 – 16 באפריל 2021 ד' באייר ה'תשפ"א) היה מנהיג ארגון נטורי קרתא בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומשה בר בק · ראה עוד »
משה וולך
תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944 קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק משה (מוריץ) וולך (בגרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866; כ בטבת תרכ"ז – 8 באפריל 1957; ז בניסן תשי"ז) היה רופא אשכנזי, מקים המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומשה וולך · ראה עוד »
מדקדקי העברית בימי הביניים
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »
מילון עברי
מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ומילון עברי · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואנרגיה · ראה עוד »
אץ קוצץ
אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואץ קוצץ · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וארמית · ראה עוד »
ארנסט קליין
כריכת הספר השני של קליין, "מילון גזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי", 1987 הרב OC ד"ר אֶרְנֶסְט דוד קליין (Ernest David Klein; 26 ביולי 1899, סאטו מארה – 4 בפברואר 1983, טורונטו) היה בלשן פוליגלוט יהודי-קנדי ממוצא רומני, מחבר ספרים ורב.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וארנסט קליין · ראה עוד »
אליהו מרדכי ורבל
אליהו מרדכי ורבל אליהו מרדכי וֶרבֶּל (בכתיב מיושן: ווערבעל; 1806, טרנופול, גליציה – 1880, אודסה, האימפריה הרוסית (אוקראינה)) היה משורר עברי.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואליהו מרדכי ורבל · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואליהו בחור · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אבד עליו הכלח
אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח, המנוסח גם כאָבַד עָלָיו כֶּלַח, הוא ביטוי עברי שהוראתו "יצא משימוש", "התיישן", "תש כוחו".
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואבד עליו הכלח · ראה עוד »
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואהרן חורין · ראה עוד »
אהרן האלה-וולפסון
אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »
סמיכות
סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וסמיכות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וספרות עברית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ועברית · ראה עוד »
עברית (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ועברית (פירושונים) · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית רבנית
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ועברית רבנית · ראה עוד »
עברית של ימי הביניים
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ועברית של ימי הביניים · ראה עוד »
עברית ימי-ביניימית
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ועברית ימי-ביניימית · ראה עוד »
פרנץ דליטש
בית העלמין הדרומי בלייפציג פרנץ דליטש (לעיתים דליץ'; בכתיב מיושן: דעליטש; מגרמנית: Franz Delitzsch; 23 בפברואר 1813, לייפציג – 4 במרץ 1890, שם) היה מלומד ותאולוג לותרני גרמני, ומראשוני חוקרי מדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ופרנץ דליטש · ראה עוד »
פירט (עיר)
פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת במחוז המנהלי פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ופירט (עיר) · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ופיוט · ראה עוד »
צבי הירש גויטיין
הרב צבי הירש גויטיין (בכתיב שנהג בזמנו: צבי הירש גאיטיין; ה'תקס"ה, 1805 - כ"ב בתמוז ה'תרי"ט, 24 ביולי 1859) היה רב הונגרי, אב בית דין בכפר העדיעס, ומחבר הספר "ידי משה" על רמזי תרי"ג מצוות על פי סדר הרמב"ם המרומזים בפרשת האזינו.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וצבי הירש גויטיין · ראה עוד »
צבי הירש הלר
רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובונהאד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וצבי הירש הלר · ראה עוד »
שמחה בונים ארנפלד
הרב שמחה בונים ארנפלד (בכתיב מיושן: עהרנפלד; תרפ"ט, 1929 – א' בסיוון תשע"ח, 15 במאי 2018) היה אב בית דין קהילת מטרסדורף, ראש ישיבת 'חתן סופר' בבורו פארק, מזקני ראשי הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושמחה בונים ארנפלד · ראה עוד »
שמואל אנגל
שמואל אֶנגֶל (מהר"ש אנגל; בכתיב מסורתי: ענגיל, ענגיל, ענגל; ל' בניסן ה'תרי"ג, 8 במאי 1853 - י"ט באדר א' ה'תרצ"ה, 22 בפברואר 1935), שנודע בשם "הגאון מראדומישלא", היה ראב"ד קאשוי.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושמואל אנגל · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושאילת מילים · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושפות יהודיות · ראה עוד »
שלמה קלמן רייף
שלמה קלמן הכהן (סטפן) רייף (Stefan Clive Reif; נולד ב-21 בינואר 1944) הוא היסטוריון יהודי יליד סקוטלנד המתמחה בשפה העברית של ימי הביניים, אשר כיהן במשך שנים רבות כראש יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר במחלקה האוריינטאלית בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושלמה קלמן רייף · ראה עוד »
שלמה קווטש
הרב שלמה קווטש (בכתיב מסורתי: קוועטש, לועזית: Salomo Quetsch; ג' בחשון תקנ"ט, 13 באוקטובר 1798 — כ"ד בשבט תרט"ז, 30 בינואר 1856) היה אב"ד פיזלינג, לייפניק וניקולשבורג, הרב הראשי האחרון של מוראביה וראש הישיבה האחרון בניקולשבורג.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושלמה קווטש · ראה עוד »
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ותלמיד חבר · ראה עוד »
תטואן
תטואן (או טטואן) (ערבית تطوان - "תטואן"; צרפתית Tétouan; ספרדית Tetuán; בספרות היהודית גם תיטוואן) היא עיר במחוז טנג'יר-תטואן שבצפון מרוקו.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ותטואן · ראה עוד »
תחכמוני (ספר)
המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ותחכמוני (ספר) · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לשון קודש
לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ולשון קודש · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ולשון הקודש · ראה עוד »
לשון ימי-הביניים
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ולשון ימי-הביניים · ראה עוד »
חאנות קרים
חאנות קרים (בטטרית של קרים: قريميورتى, בספרות הרבנית: קֵדָר) הייתה מדינה טטרית שהתקיימה בחצי האי קרים ובשטחים סמוכים לו במאות ה-15 עד ה-18.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחאנות קרים · ראה עוד »
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחסידות סאטמר · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות בויאן
ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחסידות בויאן · ראה עוד »
חיה'לה קאולה
חיה'לה־קרולינה קאולה (בגרמנית: Karoline Kaulla; בכתיב העברי דאז: קוילע; ה'תצ"ט, 1739 - א' בניסן ה'תקס"ט, 18 במרץ 1809) הייתה נדבנית יהודייה, סוכנת החצר של דוכסות וירטמברג והאישה העשירה ביותר בגרמניה בתקופתה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחיה'לה קאולה · ראה עוד »
חיים א' כהן
חיים אליעזר כהן (נולד במרץ 1949, ה' באדר תש"ט) הוא בלשן ישראלי, חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחיים א' כהן · ראה עוד »
חיים צבי מנהיימר
הרב חיים צבי מנהיימר (בכתיב מיושן: מאננהיימער; ה'תקע"ד, 1814 - ליל י"ז בתמוז ה'תרמ"ו, 19 ביולי 1886) היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של ורבוי ואונגוואר.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחיים צבי מנהיימר · ראה עוד »
חיים יחיאל בורנשטיין
חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »
חיים יוסף פולק
מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וחיים יוסף פולק · ראה עוד »
בנימין קלאר
בנימין מנחם קלאר (ט' בשבט ה'תרס"א, 29 בינואר 1901 – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948) היה חוקר הלשון והספרות העברית, מהדיר ומתרגם.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובנימין קלאר · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובעלי המסורה · ראה עוד »
בצלאל שטרן (מורה)
בצלאל שטרן (בכתיב מיושן: שטערן; י"ג בסיוון תקנ"ח, 28 במאי 1798, טרנופול – י"ב באב תרי"ג, 16 באוגוסט 1853, אודסה) היה מורה ומחנך, מנהלו של בית הספר העברי הראשון באודסה, שפעל בהצלחה רבה במהלך 48 שנים.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובצלאל שטרן (מורה) · ראה עוד »
ברוך גויטיין
חתימתו של ברוך גויטיין הרב ברוך בנדיט גויטיין (בכתיב שנהג בזמנו: ברוך בענדט גאיטיין, לועזית: Benedict Kojetein; ~תק"ל, 1770 – י"ג בכסלו תר"ב, 26 בנובמבר 1841) היה אב"ד העדיעס, מחבר הספר "כסף נבחר".
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וברוך גויטיין · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובת קול · ראה עוד »
בתי אונגרין
ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובתי אונגרין · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובוהמיה · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
גצל זליקוביץ
גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וגצל זליקוביץ · ראה עוד »
גד בן-עמי צרפתי
גד בן-עמי צרפתי (ט' בחשוון ה'תרע"ז, 5 בנובמבר 1916 - ל' בכסלו ה'תשס"ו, 30 בדצמבר 2005) היה בלשן וחוקר העברית, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וגד בן-עמי צרפתי · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ודגש קל · ראה עוד »
האנונימי ממיינץ
האלמוני ממגנצא או האנונימי ממיינץ (בגרמנית: Mainzer Anonymus) הוא מחברה הלא-ידוע של הכרוניקה העברית "מעשה הגזירות הישנים", שתיעדה מנקודת מבטו את גזירות תתנ"ו, במהלך מסע הצלב הראשון ב-1096.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית והאנונימי ממיינץ · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית והגיית העברית · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית והגייה תימנית · ראה עוד »
הוג'ס
הוג'ס (בהונגרית: Hőgyész, בגרמנית: Hidjess, בפי היהודים: העדיעס) הוא כפר במחוז טולנה (Tolna) בהונגריה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית והוג'ס · ראה עוד »
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וכתיב עברי · ראה עוד »
יעקב אטלינגר
הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויעקב אטלינגר · ראה עוד »
יעקב ריישר
רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ח' בשבט ה'תצ"ג, 1733, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויעקב ריישר · ראה עוד »
יעקב ישראל קניבסקי
לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויצחק ארטר · ראה עוד »
ישראל משה דושינסקי
רבי ישראל משה דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא; כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921, חוסט - כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג, 26 במרץ 2003, ירושלים) היה האדמו"ר וראש ישיבת דושינסקיא וראב"ד וגאב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית וישראל משה דושינסקי · ראה עוד »
יהדות אונטרלנד
יהדות אונטרלנד (כתיב יידי: אונטערלאנד) הוא הכינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מזרח ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ורומניה, מהמאה ה-18 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויהדות אונטרלנד · ראה עוד »
יהדות אוברלנד
יהדות אוברלנד (כתיב מיושן: אויבערלאנד) הוא כינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מערב ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, מסוף המאה ה-17 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויהדות אוברלנד · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויהדות תימן · ראה עוד »
יהושע השל שור
יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויהושע השל שור · ראה עוד »
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: תקופת הביניים של העברית ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תקופת_הביניים_של_העברית