גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
217 יחסים: מאמר (ייבום), מאה ברכות, מנהג המדינה, מסורת (יהדות), מסכת שבת, מסכת שבועות, מעמד שלשתן, מעמד האישה ביהדות, מעמד העובר בהלכה, מעשר בהמה, מעשה אמנון ותמר, מעשה ידיה, מצווה, מצווה מדרבנן, מצווה לשמוע דברי חכמים, מצווה דרבנן, מרורים, משה מטראני, מלאכת מחשבת, מלאכת צד, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכת כותב, מלאכות שביעית, מחצית השקל, מחיצה תלויה, מדרון חלקלק, מהר"ל מפראג, מועצת הרבנים במרוקו, מוקצה, מכירי כהונה, מים שאובים, מיגו, מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי, אסמכתא (דרשה), ארבע מיתות בית דין, ארבע כוסות, אתו רבים ומבטלי מחיצתא, אליהו גאליפפה, אחריות נכסים, אב הטומאה, אבר המדולדל, אברהם אליעזר הלוי, אומדנא, אוריאל אקוסטה, אי אפשי בתקנת חכמים, אין הולכין בממון אחר הרוב, איסור מדרבנן, איסור ספיחין, איסור חדש, ..., איסור דרבנן, איסורי נישואים לכהן, איסורי כישוף ביהדות, איילונית, נסך, נעילת דלת בפני לווים, נרות שבת ויום טוב, נחום אליעזר רבינוביץ', נכסי מלוג, ניסים חיים משה מזרחי, סמלים ביהדות, סמיכה (קורבן), ספרייה תורנית, ספיח, סירכא, סילוק (משפט עברי), סיטומתא, סייג לתורה, ערעור הבעל בגט, עשיית דין עצמית במשפט העברי, על הנסים, עזרא הסופר, עדיו בחתומיו זכין לו, עונש מוות ביהדות, עובדיה הדאיה, עירוב תחומין, עירוב תבשילין, עירוב חצרות, פנויים פנויות, פסי ביראות, פרשת ציצית, פרוזבול, פרישה סמוך לווסת, ציד מכשפות, קנס, קניין ארבע אמות, קריאת התורה, קריעה (אבלות), קטנה (הלכה), קדושה אחת, קים ליה, קידוש, קיום שטרות, ראש השנה למלכים ולרגלים, רב נחמן, רב יצחק בריה דרב יהודה, רבא, רבי טבלא, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן בן גודגדא, שמע ישראל (פרשיה), שמיטת כספים, שמיטה, שני וחמישי, שניות לעריות, שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, שטר (משפט עברי), שב ואל תעשה, שבע מצוות דרבנן, שבעת המשקים, שבעה נקיים, שבת, שבועת היסת, שביתת כלים, שומר ציון הנאמן, שכר שבת, שיתוף מבואות, שיבת ציון, תנאי בית דין, תפילת שחרית של שבת, תקנת חז"ל, תקנת הרווקים, תקנה, תקנות חז"ל, תקנות הקהילה, תקנות הגאונים, תורה שבעל-פה, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לפנים משורת הדין, לכתחילה ובדיעבד, טבילה (יהדות), טהרת המשפחה, טומאת משקין, טומאת זיבה, טומאת כלים, טומאת ידיים, טיהור ממזר (גט מהרש"ם), זכויות יוצרים בהלכה, זכין לאדם שלא בפניו, זימון, זילותא דבי דינא, חמץ שעבר עליו הפסח, חמש מגילות, חמשת העינויים, חפיפה (הלכה), חרם, חלה (מתנות כהונה), חזקת קרקעות, חזקה (הלכה), חומרא דרבי זירא, חולין (הלכה), חיבוט ערבה, בן פקועה, בר מצרא, בר אלישיב, ברכת מציב גבול אלמנה, ברכת הגומל, ברכה מעין שבע, ברכות הנהנין, ברכות התורה, בית הלל ובית שמאי, גט מעושה, גזרת תקרה, גזרת חכמים, גזרה דרבנן, גזירת מקח וממכר בשבת וחג, גזירת סנדל המסומר, גזירת חכמים, גזירה דרבנן, גורדון טאקר, גוי, דאורייתא, דרבנן, דרכי שלום, דרישה וחקירה, דברי קבלה, דינא דמלכותא דינא, דיני ממונות, המתנה בין בשר לחלב, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, הענישה בהלכה, הפסק טהרה, הפקעת קידושין, הפקר, הרחקת נזיקין, השם המפורש, התכבדו מכובדים, הלעיטהו לרשע וימות, הלכה, החרמה, הבדלה, הכנסה לכיפה, היתר שאיבת מים בשבת, והיה אם שמוע, כ"ט באלול, כנסת הגדולה, כרמלית (שבת), כרפס, כתם (נידה), כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, כל הטומאות כשעת מציאתן, כלפון משה הכהן, כלילא, כוס של ברכה, כוונה (יהדות), ימי בין המצרים, יעקב אגוס, יצחק אייזיק הלוי, יצחק הלוי הורוביץ, ירושלים בהלכה, יחסי אישות (הלכה), יהדות קראית, יהדות קונסרבטיבית, יהודה בן טבאי, יין (פירושונים), יין נסך. להרחיב מדד (167 יותר) »
מאמר (ייבום)
בהלכות ייבום, מאמר הוא מעשה קידושין שעושה היבם לפני הייבום: הוא נותן ליבמה כסף או שווה כסף, ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בזיקת יבמין".
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומאמר (ייבום) · ראה עוד »
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומאה ברכות · ראה עוד »
מנהג המדינה
במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומנהג המדינה · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומסכת שבועות · ראה עוד »
מעמד שלשתן
מעמד שלשתן הוא מושג בהלכה המגדיר קניין מיוחד שמעביר את שעבוד ההלוואה מהמלווה לאדם שלישי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומעמד שלשתן · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מעמד העובר בהלכה
עובר אדם, המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון) מעמד העובר בהלכה היא סוגיה בעלת משמעויות הלכתיות רחבות, המשיקות חלקית לשאלות הנידונות באתיקה רפואית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומעמד העובר בהלכה · ראה עוד »
מעשר בהמה
מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומעשר בהמה · ראה עוד »
מעשה אמנון ותמר
ג'יימס טיסוֹ, בסביבות 1896 עד 1902. "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה" (שמואל ב' פרק י"ג, פסוק י"ט) מעשה אמנון ותמר הוא סיפור מקראי (ב) המספר את סיפורו של אמנון, בנו של דוד מאחינועם היזרעאלית, אשר אנס את אחותו תמר (בת מעכה בת תלמי מלך גשור).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומעשה אמנון ותמר · ראה עוד »
מעשה ידיה
בהלכה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה נשואה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומעשה ידיה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומצווה · ראה עוד »
מצווה מדרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומצווה מדרבנן · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
מצווה דרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומצווה דרבנן · ראה עוד »
מרורים
שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומרורים · ראה עוד »
משה מטראני
מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומשה מטראני · ראה עוד »
מלאכת מחשבת
מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומלאכת מחשבת · ראה עוד »
מלאכת צד
רשת דיג כלוב ללכידת חולדות עם לחם כפיתיון ציד יוני בית, נתונה במחלוקת בין הפוסקים מְלֶאכֶת הַצָּד (במקורות "מלאכת צידה") היא אחת מהמלאכות שהיו נעשות במשכן, ולכן היא נחשבת לאחת מל"ט אבות מלאכה בשבת.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומלאכת צד · ראה עוד »
מלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
מלאכת כותב
הכותב מְלֶאכֶת הַכּוֹתֵב היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת וביום טוב, כשם שהיו נעשים במשכן.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומלאכת כותב · ראה עוד »
מלאכות שביעית
בציר ענבים מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומלאכות שביעית · ראה עוד »
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומחצית השקל · ראה עוד »
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומחיצה תלויה · ראה עוד »
מדרון חלקלק
מדרון חלקלק הוא כשל לוגי ומטפורה, לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לתגובת שרשרת של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית, או שהוא יפרוץ סכר ויגרום לריבוי צעדים מסוגו עד למצב אבסורדי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומדרון חלקלק · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מועצת הרבנים במרוקו
ידידיה מונסונייגו, אהרן בן חסין, חיים דוד בן סוסאן, יוסף משאש, מרדכי אנקאווה, שמעון כהן ומרדכי קורקוס מועצת הרבנים במרוקו (בצרפתית: Concile des Rabbins du Maroc. ה'תש"ז-ה'תשט"ו - 1947-1955) היה גוף רבני אורתודוקסי אשר פעל לתיקון חיי החברה והדת במרוקו, תוך ליכוד הסמכויות התורניות במרוקו תחת גוף מרכזי אחד, ואיחוד המנהגים והתקנות הקהילות השונות במרוקו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומועצת הרבנים במרוקו · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומוקצה · ראה עוד »
מכירי כהונה
מכירי כהונה הוא כינוי תלמודי להסכם בלתי רשמי, שלפיו תושבי עיר מסוימת או משפחה מסוימת נוהגים לתת את יבולם של מתנות כהונה אך ורק לכהן מסוים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומכירי כהונה · ראה עוד »
מים שאובים
מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומים שאובים · ראה עוד »
מיגו
מיגוֹ היא טענה משפטית נפוצה בתלמוד, אשר תרגומה המילולי מארמית הוא "מתוך".
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומיגו · ראה עוד »
מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי
בהלכות עירובין, הכלל אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי הוא כלל המתייחס לדין ביטול רשות שנועד להתיר טלטול בחצר ובמבוי במקום תקנות עירוב חצירות ושיתופי מבואות, ואומר שמותר להשתמש בתקנת ביטול רשות דווקא במצב "דיעבד" ולא באופן קבוע, ורק באופן שביטול הרשות אינו פועל כל אשר פועל העירוב חצירות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי · ראה עוד »
אסמכתא (דרשה)
אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וארבע כוסות · ראה עוד »
אתו רבים ומבטלי מחיצתא
בהלכות עירובין, אתי רבים ומבטלים מחיצה הוא כלל השנוי במחלוקת ואומר, כי מחיצה שרבים עוברים דרכה, אי אפשר להחשיב אותה כמחיצה הקובעת רשות לעצמה, מכיוון שבכך שרבים עוברים דרך המחיצה מתבטלת פעולתה כ"מחיצה" – כמקום שממנו והלאה הוא שטח רשות היחיד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואתו רבים ומבטלי מחיצתא · ראה עוד »
אליהו גאליפפה
רבי אליהו גאליפפה (נפטר ברודוס ה'ת"ק), ממפרשי הרמב"ם, מחבר הספר ידי אליהו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואליהו גאליפפה · ראה עוד »
אחריות נכסים
משפט העברי. לפי תקנת חכמים, לנכסי הנדל"ן של הבעל יש אחריות כלפי פריעת החוב שבכתובה לאישה. הגאונים תקנו שאחריות זו תורחב גם למטלטלין. אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי-משפטי, שמשמעו שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואחריות נכסים · ראה עוד »
אב הטומאה
אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואב הטומאה · ראה עוד »
אבר המדולדל
בהלכה היהודית, אבר המדולדל הוא אבר של בעל חיים, שרובו מנותק ורק חלק קטן ממנו עדיין מחובר לגוף בעל החיים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואבר המדולדל · ראה עוד »
אברהם אליעזר הלוי
הרב אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח, 1758 – י"א בכסלו תקפ"ו, 21 בנובמבר 1825) היה אב בית הדין של הקהילה היהודית טריאסטה, מחשובי רבני איטליה בדורו ומורו של שד"ל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואברהם אליעזר הלוי · ראה עוד »
אומדנא
בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואומדנא · ראה עוד »
אוריאל אקוסטה
רשמים מההצגה על אקוסטה בתיאטרון ביפו 1905 אוריאל אקוסטה (מוכר גם בשם אוריאל ד'אקוסטה, בפורטוגזית: Uriel da Costa; 1585 – 1640) היה פילוסוף יהודי פורטוגזי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואוריאל אקוסטה · ראה עוד »
אי אפשי בתקנת חכמים
אי אפשי בתקנת חכמים ("אי-אפשי".
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואי אפשי בתקנת חכמים · ראה עוד »
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »
איסור מדרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיסור מדרבנן · ראה עוד »
איסור ספיחין
איסור ספיחין הוא תקנת חכמים האוסרת לאכול ירקות חד שנתיים משנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיסור ספיחין · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיסור חדש · ראה עוד »
איסור דרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיסור דרבנן · ראה עוד »
איסורי נישואים לכהן
איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיסורי נישואים לכהן · ראה עוד »
איסורי כישוף ביהדות
בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »
איילונית
איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואיילונית · ראה עוד »
נסך
ניסוך מים כמנחה לוישנו, המאה ה-17 בוריאטי מנסך חלב לרוחות האזור, 2012 נסך הוא פולחן של מזיגת משקה, לרוב אלכוהולי, כמנחה לאלים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ונסך · ראה עוד »
נעילת דלת בפני לווים
נעילת דלת בפני לווים הוא טעם הלכתי המובא בתלמוד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ונעילת דלת בפני לווים · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נחום אליעזר רבינוביץ'
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »
נכסי מלוג
נִכְסֵי מְלוֹג הם הנכסים שהאישה מביאה איתה כנדוניה מבית אביה לבית בעלה אחרי הנישואים, מתוך כוונה שהגוף-הקרן של הנכסים יישאר שלה והבעל יהיה רשאי לאכול את הפירות, קרי, הרווחים, ואין הבעל מקבל עליהם אחריות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ונכסי מלוג · ראה עוד »
ניסים חיים משה מזרחי
הרב ניסים חיים משה מזרחי, (סביבות שנת ה'ת"ן (1690) - ד' בתמוז ה'תק"ט - 9 ביוני 1749), מרבני ירושלים במאה ה-18, כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים ה'תק"ה (1745) - ה'תק"ט (1749).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וניסים חיים משה מזרחי · ראה עוד »
סמלים ביהדות
ביהדות מקובלים סמלים שונים, המייצגים את הדת ואחדים ממרכיביה. .
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וסמלים ביהדות · ראה עוד »
סמיכה (קורבן)
סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וספרייה תורנית · ראה עוד »
ספיח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וספיח · ראה עוד »
סירכא
סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וסירכא · ראה עוד »
סילוק (משפט עברי)
סילוק הוא מונח במשפט העברי שמשמעותו מעין מעשה קנייני המביא לביטול בעלות ותביעה משפטית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וסילוק (משפט עברי) · ראה עוד »
סיטומתא
סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וסיטומתא · ראה עוד »
סייג לתורה
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וסייג לתורה · ראה עוד »
ערעור הבעל בגט
ערעור הבעל בגט (בלשון התלמוד: ערער דבעל) היא האפשרות של הבעל ששלח גט לאשתו באמצעות אדם שלישי (שליח) לערער על הגט ולכפור בעצם השליחות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וערעור הבעל בגט · ראה עוד »
עשיית דין עצמית במשפט העברי
עשיית דין עצמית משמעותה בלשון פשוטה: "לקיחת החוק לידיים", דהיינו שימוש בכוח פיסי על ידי האדם על מנת להגן על זכויותיו, מבלי לפנות לרשויות המשפט והחוק.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועשיית דין עצמית במשפט העברי · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועל הנסים · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועזרא הסופר · ראה עוד »
עדיו בחתומיו זכין לו
בחתימת העדים הם מזכים את הקניין לקונה עדיו בחתומיו זכין לו (בתרגום מארמית: עדים זוכים על ידי חתימה) הוא כלל יסוד בהלכות השטר.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועדיו בחתומיו זכין לו · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
עובדיה הדאיה
הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועובדיה הדאיה · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועירוב תחומין · ראה עוד »
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועירוב תבשילין · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ועירוב חצרות · ראה עוד »
פנויים פנויות
פנויים פנויות (פו"פ) הם גברים ונשים שאינם נשואים או שאינם נמצאים במערכת יחסים רומנטית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ופנויים פנויות · ראה עוד »
פסי ביראות
באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ופסי ביראות · ראה עוד »
פרשת ציצית
פרשת ציצית (מכונה גם: וַיֹּאמֶר) היא פרשיה מפרשת שלח לך בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ופרשת ציצית · ראה עוד »
פרוזבול
דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ופרוזבול · ראה עוד »
פרישה סמוך לווסת
מחזור וסת אופייני בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ופרישה סמוך לווסת · ראה עוד »
ציד מכשפות
הגרמנית אאוגסבורג ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים, שהואושמו שהן מכשפות אך בארצות מסוימות גברים הם שהיוו את רוב הנאשמים, ובמקרים שונים גם ילדים עמדו למשפט באשמת כישוף.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וציד מכשפות · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקנס · ראה עוד »
קניין ארבע אמות
קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקניין ארבע אמות · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקריאת התורה · ראה עוד »
קריעה (אבלות)
נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקריעה (אבלות) · ראה עוד »
קטנה (הלכה)
בהלכה, קטנה היא בת, מיום הולדתה עד גיל שתים עשרה לאחר מכן מעמדה משתנה לנערה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקטנה (הלכה) · ראה עוד »
קדושה אחת
קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקדושה אחת · ראה עוד »
קים ליה
במשפט העברי, קים ליה היא אומדנא על פיה פוסק הדיין, למרות שאין לו הוכחות כעדים, הוא יכול לפסוק על פי דבר הידוע לו אישית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקים ליה · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקידוש · ראה עוד »
קיום שטרות
קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וקיום שטרות · ראה עוד »
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורב נחמן · ראה עוד »
רב יצחק בריה דרב יהודה
רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורב יצחק בריה דרב יהודה · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורבא · ראה עוד »
רבי טבלא
רבי טבלא היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורבי טבלא · ראה עוד »
רבי ישמעאל ברבי יוסי
רבי ישמעאל ברבי יוסי היה תנא בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורבי ישמעאל ברבי יוסי · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוחנן בן גודגדא
רבי יוחנן בן גודגדא, היה תנא בדור השני.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורבי יוחנן בן גודגדא · ראה עוד »
שמע ישראל (פרשיה)
שמע ישראל היא פרשיה מפרשת ואתחנן בספר דברים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושמע ישראל (פרשיה) · ראה עוד »
שמיטת כספים
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושמיטת כספים · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושמיטה · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושני וחמישי · ראה עוד »
שניות לעריות
שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושניות לעריות · ראה עוד »
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שב ואל תעשה
שב ואל תעשה הוא מושג המוזכר בתלמוד ובספרי הפוסקים, והפך נפוץ כביטוי גם בעברית החדשה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושב ואל תעשה · ראה עוד »
שבע מצוות דרבנן
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »
שבעת המשקים
שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבעת המשקים · ראה עוד »
שבעה נקיים
בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבעה נקיים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבת · ראה עוד »
שבועת היסת
בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבועת היסת · ראה עוד »
שביתת כלים
שביתת כלים הוא מונח הלכתי משיטת בית שמאי, המדבר על החלת איסורי המלאכה בשבת גם על כלים שפועלים מעצמם ללא התערבות אדם.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושביתת כלים · ראה עוד »
שומר ציון הנאמן
שומר ציון הנאמן היה כתב עת תורני שנכתב בעברית והודפס כמוסף תורני דו-שבועי של כתב העת הגרמני "Der treue Zions-Wächter" (שומר ציון הנאמן).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושומר ציון הנאמן · ראה עוד »
שכר שבת
שכר שבת הוא איסור שאסרו חז"ל לקבל שכר על מלאכה שנעשתה בשבת, אפילו שמותר לעשותה, משום שחששו שמא יבואו לעשות בשבת מקח וממכר, האסור כגזירה שמא יכתוב.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושכר שבת · ראה עוד »
שיתוף מבואות
שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושיתוף מבואות · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושיבת ציון · ראה עוד »
תנאי בית דין
תנאי בית דין הוא תקנה מתקנות חז"ל, המחייבת את הבעל בסיפוק צרכים בסיסיים ועוד (ראה להלן) לאישה שאותה הוא נושא.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותנאי בית דין · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תקנת חז"ל
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנת חז"ל · ראה עוד »
תקנת הרווקים
תקנת הרווקים היא תקנת חכמים שתיקנו רבני ירושלים בשנת ה'תק"ט (1749), האוסרת על בחורים רווקים לדור בירושלים אם הגיעו לגיל 20.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנת הרווקים · ראה עוד »
תקנה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנה · ראה עוד »
תקנות חז"ל
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנות חז"ל · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנות הגאונים · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »
לפנים משורת הדין
לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין היא הנהגה המוטלת על האדם לעשות מֵעֵבר לחיוב המוטל עליו כלפי חברו, ולנהוג עמו במידת החסד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ולפנים משורת הדין · ראה עוד »
לכתחילה ובדיעבד
המונחים לכתחילה ובדיעבד מתארים את שתי הדרכים לביצוע מעשה שיש לו משמעות הלכתית: לכתחילה היא הדרך בה ראוי לבחור לפני מעשה כדי לבצע את הפעולה בשלמות ודיעבד (מארמית: "דאי עבד": שאם עשה) הוא החשבת הפעולה לאחר מעשה כמבוצעת, אף על פי שהדרך בה בוצעה הייתה שונה מהדרך בה הייתה צריכה להתבצע לכתחילה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ולכתחילה ובדיעבד · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
טהרת המשפחה
חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטהרת המשפחה · ראה עוד »
טומאת משקין
משקה טמא שנגע בכלי - נטמא משקה טמא הנופל על אוכל מטמא אותו בהלכות טומאה וטהרה, טומאת משקים הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטומאת משקין · ראה עוד »
טומאת זיבה
בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטומאת זיבה · ראה עוד »
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטומאת כלים · ראה עוד »
טומאת ידיים
בהלכה, טומאת ידיים היא טומאה שגזרו חכמים במקרים מסוימים על ידיו של אדם.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטומאת ידיים · ראה עוד »
טיהור ממזר (גט מהרש"ם)
גט מהרש"ם הוא מכשיר הלכתי מתוחכם שנועד לטיהור ממזר באמצעות הפקעת קידושיה של אשה שהרתה לגבר שאינו בעלה, תוך שבעלה משתף פעולה עם מהלך ההפקעה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וטיהור ממזר (גט מהרש"ם) · ראה עוד »
זכויות יוצרים בהלכה
זכויות יוצרים בהלכה היא סוגיה הלכתית עליה דנו הפוסקים, סביב ההכרה בבעלות על פטנטים, נכסים מופשטים וקניין הרוחני.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וזכויות יוצרים בהלכה · ראה עוד »
זכין לאדם שלא בפניו
זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו הוא כלל במשפט העברי המאפשר לבצע פעולה משפטית עבור אדם אחר, ללא ידיעתו של אותו אדם עבורו נעשית הפעולה, בתנאי שהשלכות הפעולה הן טובות עבור האדם שעבורו נעשית הפעולה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וזכין לאדם שלא בפניו · ראה עוד »
זימון
זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וזימון · ראה עוד »
זילותא דבי דינא
זִילוּתָא דבי דינא הוא מושג הלכתי האומר כי יש לחשוש לכבוד בית הדין ולכן יש להשתדל לקיים את פסקיו כל עוד שאינם מנוגדים להלכה, למרות שאם בית הדין היה יודע מלכתחילה את המידע הנוסף, היה מחמיר או פוסק אחרת, בדיעבד לא יחזור בו בית הדין מפסקו, וישתדל לקיים את הפסק הראשון, גם אם עכשיו נוצר ספק.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וזילותא דבי דינא · ראה עוד »
חמץ שעבר עליו הפסח
303x303 פיקסלים חמץ שעבר עליו הפסח הוא חמץ שהיה ברשות יהודי בחג הפסח או בחלק ממנו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחמץ שעבר עליו הפסח · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחמש מגילות · ראה עוד »
חמשת העינויים
חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחמשת העינויים · ראה עוד »
חפיפה (הלכה)
חפיפה לפני הטבילה היא תקנה של עזרא הסופר, לפיה הטובלים במקווה על מנת להיטהר, ירחצו ויחפפו לפני הטבילה, על מנת להבטיח שלא תהיה חציצה בין הטובל לבין המים, דבר העלול לגרום לפסילת הטבילה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחפיפה (הלכה) · ראה עוד »
חרם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחרם · ראה עוד »
חלה (מתנות כהונה)
הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »
חזקת קרקעות
חזקת קרקעות או חזקת שלוש שנים היא הלכה המעמידה נכס מקרקעין בידי מי שהחזיק בו תקופה ארוכה של שלוש שנים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחזקת קרקעות · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חומרא דרבי זירא
בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »
חולין (הלכה)
בהלכה היהודית, מאכל בסטטוס חולין הוא מאכל שאינו קדוש, כלומר תבואה שאיננה תרומה, או בשר שאיננו קודש.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחולין (הלכה) · ראה עוד »
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחיבוט ערבה · ראה עוד »
בן פקועה
בהלכה היהודית, בן פקועה הוא עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ובן פקועה · ראה עוד »
בר מצרא
דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ובר מצרא · ראה עוד »
בר אלישיב
בר אלישיב היא משפחה מכובדת ועשירה שידוע עליה מהדור הרביעי של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ובר אלישיב · ראה עוד »
ברכת מציב גבול אלמנה
בית אל ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כגרושה (בלשון חז"ל גם גרושה נקראת "אלמנה"), וכעת שבה אל ביתו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וברכת מציב גבול אלמנה · ראה עוד »
ברכת הגומל
בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וברכת הגומל · ראה עוד »
ברכה מעין שבע
ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וברכה מעין שבע · ראה עוד »
ברכות הנהנין
בהלכה, בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וברכות הנהנין · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וברכות התורה · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
גט מעושה
בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כגון נידוי, חרם או שהכו אותו בשוט (ישנן סוגיות רחבות לגבי מאסר או הטלת קנסות כספיים).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגט מעושה · ראה עוד »
גזרת תקרה
גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזרת תקרה · ראה עוד »
גזרת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזרת חכמים · ראה עוד »
גזרה דרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזרה דרבנן · ראה עוד »
גזירת מקח וממכר בשבת וחג
גזירת מקח וממכר בשבת וחג היא אחד מאיסורי שבות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזירת מקח וממכר בשבת וחג · ראה עוד »
גזירת סנדל המסומר
קליגה רומאית גזירת סנדל המסומר היא תקנת חכמים שאסור לצאת בשבת לרשות הרבים בסנדל מסומר - סנדל ששימש בעיקר את החיילים הרומים ונקרא בלטינית קליגה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזירת סנדל המסומר · ראה עוד »
גזירת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזירת חכמים · ראה עוד »
גזירה דרבנן
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגזירה דרבנן · ראה עוד »
גורדון טאקר
הרב גורדון טוקר (אנגלית: Gordon Tucker, נולד ב-1951) הוא מראשי היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגורדון טאקר · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וגוי · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודרבנן · ראה עוד »
דרכי שלום
גילוי דעת בירושלים בנושא דרכי שלום ביחס לגוי, 2011 דַרְכֵי שָׁלוֹם הוא מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודרכי שלום · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודרישה וחקירה · ראה עוד »
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודברי קבלה · ראה עוד »
דינא דמלכותא דינא
דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודיני ממונות · ראה עוד »
המתנה בין בשר לחלב
בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »
המחלוקת על הסמיכה ביום טוב
סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב · ראה עוד »
הענישה בהלכה
האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והענישה בהלכה · ראה עוד »
הפסק טהרה
"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה, שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והפסק טהרה · ראה עוד »
הפקעת קידושין
הפקעת קידושין היא הסמכות ההלכתית של חכמים להפקיע (לבטל) קידושין, ובכך לבטל את תוקפם של נישואים בין בני זוג.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והפקעת קידושין · ראה עוד »
הפקר
שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והפקר · ראה עוד »
הרחקת נזיקין
במשפט העברי, הרחקת נזיקין הוא כלל יסוד האומר, כי גם בביתו של אדם ובשטח פרטי שלו, אסור לאדם להציב דבר המזיק לאדם אחר המתגורר בשכנות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והרחקת נזיקין · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והשם המפורש · ראה עוד »
התכבדו מכובדים
התכבדו מכובדים, הוא שמה של תפילה, שחיברו חז"ל, כדי לאומרה, טרם כניסתו של אדם לבית הכסא.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והתכבדו מכובדים · ראה עוד »
הלעיטהו לרשע וימות
הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והלכה · ראה עוד »
החרמה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והחרמה · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והבדלה · ראה עוד »
הכנסה לכיפה
בהלכה, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והכנסה לכיפה · ראה עוד »
היתר שאיבת מים בשבת
בהלכות ערובין, היתר שאיבת מים בשבת הוא סדרת תקנות הלכתיות שמטרתן להתיר שאיבת מים בשבת, אף במקומות שיש בדבר איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות מכרמלית לרשות היחיד, ובאמצעות תיקון מחיצה מינימלית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והיתר שאיבת מים בשבת · ראה עוד »
והיה אם שמוע
והיה אם שמוע היא פרשיה מפרשת עקב בספר דברים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ווהיה אם שמוע · ראה עוד »
כ"ט באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכ"ט באלול · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כרמלית (שבת)
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכרמלית (שבת) · ראה עוד »
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכרפס · ראה עוד »
כתם (נידה)
בהלכות נידה, כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, אך לא נתלוותה אליו הרגשת יציאת דם.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכתם (נידה) · ראה עוד »
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (בעברית: כל מה שתיקנו חכמים כעין של התורה תיקנו) הוא כלל בהלכה, לפיו תקנות חכמים, בנויות באותם כללים התקפים בדינים דאורייתא.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון · ראה עוד »
כל הטומאות כשעת מציאתן
כל הטומאות כשעתן מציאתן הוא כלל בדיני החזקות, האומר כי בכל ספק שהוא, יש להכריע את ההלכה כפי המצב בו נמצא החפץ בשעה שהתעורר בו הספק.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכל הטומאות כשעת מציאתן · ראה עוד »
כלפון משה הכהן
הרב כַלְפוֹן משה הכהן (הכמ"ה ובראשי תיבות: מוהרמ"ך; י"ב בשבט ה'תרל"ד, 30 בינואר 1874 – י"ח בטבת ה'תש"י, 7 בינואר 1950) היה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכלפון משה הכהן · ראה עוד »
כלילא
כלילא (עטרה) הוא תכשיט שענדו בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכלילא · ראה עוד »
כוס של ברכה
אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכוס של ברכה · ראה עוד »
כוונה (יהדות)
כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וכוונה (יהדות) · ראה עוד »
ימי בין המצרים
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וימי בין המצרים · ראה עוד »
יעקב אגוס
הרב יעקב ברנרד אגוס (באנגלית: Jacob Bernard Agus, נולד בשם יעקב בער אגושביץ; כ' בחשוון תרע"ב, 8 בנובמבר 1911 – כ"ב באלול תשמ"ו, 26 בספטמבר 1986) היה ממנהיגי היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית בדור שלאחר מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויעקב אגוס · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק הלוי הורוביץ
הרב יצחק הלוי הורוביץ (מכונה: ר' איציקל המבורגר; תע"ה, 1715 – ו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767) היה למדן, מנהיג וראב"ד אה"ו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויצחק הלוי הורוביץ · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וירושלים בהלכה · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יין (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויין (פירושונים) · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויין נסך · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תקנת_חכמים
