תִקשׁוֹרֶת

582 יחסים: LXX, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, ממלכת ישראל המאוחדת, ממחרת השבת, מאור עינים (די רוסי), מנשה, מנתון, מנזר סנטה קתרינה, מנחם הרן, מנחת (אתר מקראי), מניין השנים בלוח העברי, מספר טיפולוגי, מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסורות כלב, מעשה אמנון ותמר, מעשה ראובן ובלהה, מעשה שושנה, מעשה בני האלוהים, מעלה שומרון, מעכה בת אבישלום, מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, מצהף קדוס, מקס מרגוליס, מקהלות, מרזח (טקס), מרדכי היהודי, מש (דמות מקראית), משפט שלמה, משה צפור, מתרגמים עבריים, מתושלח, מלאכי, מלחמת מכמש, מלחמת אסא והכושים, מלכת שבא, מטען חשמלי, מזמורי אסף, מזמורים קנ"ב–קנ"ה, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת התהילים הגדולה, מדרשי הלכה, מדבר פארן, מוצא ביתא ישראל, מכת ערוב, מכתם, מילון בן-יהודה, מיכה, ..., אמורים, אאולוס (כלי נגינה), אם סיסרא, אנתאוגן, אסא, אסתר, אסכולת אלכסנדריה (נצרות), אעדיף כל שמונה, אפרסמון (בושם), אצבן, אקרוסטיכון במקרא, ארם נהריים, ארפכשד, ארתחששתא הראשון, אריאל (מלאך), אריסטובולוס מאלכסנדריה, אשען, אשר (דמות מקראית), אשרה (אלה), אשת איוב, אשת חיל, אשת ירבעם, אתנסיוס, אתיופיה (מיתולוגיה), אלעזר הכהן הגדול, אלפבית אוגריתי, אלפבית עברי, אלקטרום, אלשיה, אלון מוצב, אלוש (אתר מקראי), אלוהים (יהדות), אלכסנדר רופא, אלכסנדריה, אליצפן בן עוזיאל, אליהו, אחשוורוש, אחלמה (אבן חן מקראית), אחלב, אחיה בן אחיטוב, אבאקום, אבץ (עיר מקראית), אברהם שלום קמנצקי, אברהם שליט, אבשלום, אבגתא, אביגיל, אביה בן ירבעם, אדני צדק, אדולף נויבאואר, אהליבמה, און בן פלת, אונקלוס, אוסביוס מקיסריה, אורים ותומים, אורית, אודם (אבן חן מקראית), אויגן אולריך, אויגן טויבלר, איל פארן, אילון (דמות מקראית), איגרת אריסטיאס, איגרת פטרוס הראשונה, איגרת ירמיהו, איוב, נפתוחים, נצרות, נתיבות השלום, נחל מצרים, נו"ן הפוכה, נוסח שומרון, נוסח המסורה, נוסח השבעים, נועדיה, נופך (אבן חן מקראית), נוביה, ניסוך המים, ניקוד, סמגר נבו, סאריס, סאלם (נפת שכם), ספר מקבים א', ספר מקבים ב', ספר מקבים ג', ספר מקבים ד', ספר מלחמות ה' (מקרא), ספר מלכים, ספר מיכה, ספר עמוס, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר טוביה, ספר חנוך א', ספר חגי, ספר דניאל, ספר הישר, ספר הישר (מקרא), ספר ירמיהו, ספר יחזקאל, ספר יהושע, ספר יהושע השומרוני, ספר יהודית, ספר יואל, ספרד, ספרות עברית, ספרות יוון העתיקה, ספרות יוונית, ספרייה, סלע (אדום), סלע המחלקות, סלעם, סומכוס (פירושונים), סוזן דניאל-נטף, סימני כשרות בבעלי חיים, סימפוניית תהילים, עמנו אל (דמות מקראית), עמנואל טוב, ענבר, ענה, עפר (דמות מקראית), עקילס הגר, ערי, עשרה בטבת, עלילת המצורעים, עלילת החמור, עבר (דמות מקראית), עברים, עברית, עברית מקראית, עגלון (עיר מקראית), עדיה חורון, עוזיהו, עכבישאים, עין כרם, עיפה, עיר המלח, עיראק, עירד, עיטם (עיר מקראית), עיי העברים, פאול קאלה, פפירוס נאש, פרנקל, פרשת שמונת מלכי אדום, פרשת ויהי בנסוע, פרוזליטיזם, פשיטתא, פתור, פלצבו, פלשתים, פלג (דמות מקראית), פלוטרכוס, פליקס-מארי אבל, פטדה, פומפיוס טרוגוס, פוקילידס, פוט, פי החירות, פיניקים, פיליפ ק. דיק, צפו, צפורה טלשיר, צפיון, צרעת, צרדה, צרועה, צליבת ישו, צדקיהו, ציר הזמן של האנטישמיות, קאנוניזציה של כתבים, קנאים (בית שני), קפדוקיה, קרב אפולוניוס, קריעת ים סוף, קשיון, קטת, קטורת הסמים, קדמוניות המקרא, קדמוניות היהודים, קהלתה, קונקורדנציה לתנ"ך, קורפוס יוריס קיוויליס, קול קורא, קודקס סינאיטיקוס, קודקס ותיקנוס, קין והבל, קינמון, קינת דוד, רם (דמות מקראית), רעי איוב, רשימת ערי יהודה, רבלה (מקדם לעין), רוכל, שמעון הקדוש, שמחת בית השואבה, שמואל דוד לוצאטו, שמות, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שמות ירושלים, שאול, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שעריים (עיר מקראית), שקמה, שקנאי, שריה בן נריה, שלמן, שלח (דמות מקראית), שלום בן יבש, שבעים הזקנים, שבת, שבט שמעון, שדי, שורש (מושב), שושנה (צמח מקראי), שוטר (מקרא), שוהם (אבן חן מקראית), שיר של יום, שיר המושלים, שירי עבד ה', שיטה, שיחור לבנת, שיבולת (אמצעי זיהוי), תאופומפוס, תאודוטיון, תנ"ך, תענית, תענית צדיקים, תפילין, תקוע (יישוב מקראי), תרשיש (ארץ), תרשיש (אבן חן מקראית), תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ללטינית, תרגומי המקרא ליוונית, תרגומי התנ"ך, תרגום (פירושונים), תרגום ה-70, תרגום התורה ליוונית, תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית, תרי עשר, תל אשדוד, תל אדמי, תל איילון, תל ריסים, תל בלאטה, תלמה (פילוסופיה), תלמי השני, תחפניס, תחש (תנ"ך), תבאי (מצרים), תדעל, תדהר (עץ), תהילים, תהילים מ"א, תהילים מ"ח, תהילים מ"ב, תהילים מ"ג, תהילים מ"ו, תהילים מ', תהילים נ"א, תהילים נ"ט, תהילים נ"ז, תהילים נ"ח, תהילים נ"ג, תהילים נ"ד, תהילים נ"ו, תהילים נ', תהילים ס"ז, תהילים ס"ח, תהילים ס"ב, תהילים ס"ג, תהילים ס"ד, תהילים ס"ה, תהילים ס"ו, תהילים ס', תהילים ע"א, תהילים ע"ח, תהילים ע"ב, תהילים ע"ד, תהילים ע"ה, תהילים ע', תהילים פ"ז, תהילים פ"ח, תהילים פ"ג, תהילים פ', תהילים צ"א, תהילים צ"ט, תהילים צ"ז, תהילים צ"ח, תהילים צ"ג, תהילים צ"ד, תהילים צ"ה, תהילים צ', תהילים ק"מ, תהילים ק"א, תהילים ק"ל, תהילים ק"ו, תהילים ק"כ, תהילים ק"י, תהילים ק', תהילים קמ"א, תהילים קמ"ז, תהילים קמ"ד, תהילים קמ"ה, תהילים קמ"ו, תהילים קנ"א, תהילים קל"ט, תהילים קל"ז, תהילים קל"ח, תהילים קל"ב, תהילים קל"ד, תהילים קט"ז, תהילים קט"ו, תהילים קכ"ט, תהילים קכ"ז, תהילים קכ"ח, תהילים קכ"ג, תהילים קכ"ה, תהילים קי"א, תהילים קי"ז, תהילים קי"ב, תהילים קי"ג, תהילים ל"ט, תהילים ל"ח, תהילים ל"ד, תהילים ל"ה, תהילים ל"ו, תהילים ל', תהילים ט', תהילים כ"ח, תהילים כ"ב, תהילים כ"ג, תהילים כ"ד, תהילים י"א, תהילים י"ט, תהילים י"ח, תהילים י"ג, תהילים י', תוספות למגילת אסתר, תוספות לספר דניאל, תורת עץ הרעל, תורה, תוהו ובוהו, תיקון סופרים, תיבת נח, לשם, לשון חז"ל, לוח נבו שרסכים, טאניס, טקמיצו מוראוקה, טבת, זמר (בעל חיים), זתר, זלפה, זבד הבת, זבודה בת פדיה, זכריה פרנקל, זכריה הנביא, זכריהו בן ירבעם, ח' בטבת, חמש מגילות, חנניה, מישאל ועזריה, חקר התרגום, חרדה (אתר מקראי), חשמל, חשמל (ספר יחזקאל), חשמונאים, חשמונאים (פירושונים), חשמונה, חלום מרדכי, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חזקיהו, חבקוק והמלאך (ברניני), חבר בן בריעה, חבר הקיני, חבש, חגי, חורבת קייאפה, חורים, חילם, חיים שלי (איש העלייה השנייה), חיים הלר, בן סירא, בן טבאל, במדבר, בעלי חיים בתנ"ך, בראשית, ברק בן אבינעם, ברית (מקרא), בשר בחלב, בת קול - נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות וקוויריות, בל והתנין, בלהה ניצן, בובאל, ביקורת נוסח המקרא, ביקורת המקרא, בית ענות, בית לחם, בית ג'אלא, בית הערבה (עיר מקראית), בית הכרם (עיר מקראית), ביתר, ביבליה, גאלא גאלאקטיון, געתם, גרר (אזור קדום), גרגשי, גרות כמהם, גשור (ממלכה), גלים (יהודה), גד, גוליית, גירוש הגר וישמעאל, גיל, גילה, דמטריוס מפלרון, דמטריוס הכרונוגרף, דפקה, דרור הבית, דת ומדע, דלילה, דברי איוב, דברי הימים, דברים, דבורה (מינקת רבקה), דביר (עיר עתיקה), דגש קל, דואג האדומי, דוד וגוליית, דוכיפת, דוכיפת מצויה, דיבון, דיודורוס סיקולוס, המן האגגי, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המשכן, המבול, האסכולה הדויטרונומיסטית, האישה החכמה מאבל בית מעכה, האיגרת אל העברים, הנה העלמה הרה ויולדת בן, הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, העולם ההלניסטי, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפוליגלוטה הקומפלוטנסית, הקספלה, הקיני, הרמון, השם המפורש, השולמית, התנ"ך העברי משטוטגרט, התקופה ההלניסטית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התרגום השומרוני, התייוונות, הברית הישנה, הבשורה על-פי יעקב, הבירה התלמית, הגסיפוס, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הגיית העברית, ההשערה המדיינית-קינית, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של אלכסנדריה, היסטוריה של המיסיון הנוצרי, היסטוריה של האנטישמיות, היסטוריה של היוונית, היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, הירונימוס, הילל בן שחר, ואדי אל-עריש, וולגטה, ויקרא, ויליאם ויסטון, כנען, כפר יסיף (יישוב עתיק), כרם (עיר מקראית), כרם (פירושונים), כרם נבות, כריזמה, כשדים, כתף קרה, כתב יד (העתק), כתב יד קאופמן, כתב יד קהיר, כתב יד וינה של תרגום השבעים לספר בראשית, כתבי קודש, כתבי יד אבודים בתולדות ישראל, כתובים, כלאב, כלי נגינה במקרא, כבשת הרש, כושי, כוב, יעקב פולוצקי, יעזר, יעוש, יצחק אריה זליגמן, יציאת מצרים, יציאת מצרים (מחזה), יציאת מצרים במחקר, ירקן, ירבעם בן נבט, ירושלים, ירידת אברהם למצרים, ישו, ישו (יהדות), ישו פנטוקראטור, יחמור, יחלאל, יבלעם, יגבהה, ידאלה, יהלום (אבן חן מקראית), יהדות אלכסנדריה, יהדות תוניסיה, יהדות הלניסטית, יהושע בלאו, יהודה ושומרון וחבל עזה, יהודית (ספר יהודית), יהויקים, יואל הנביא, יוסף ואשת פוטיפר, יובב, יוון (דמות מקראית), יוונית, יוונית עתיקה, יוונית קוינה יהודית, 4Q120. להרחיב מדד (532 יותר) » « הפסיכולוג מדד

LXX

#הפניה תרגום השבעים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וLXX · ראה עוד »

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

ממחרת השבת

קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וממחרת השבת · ראה עוד »

מאור עינים (די רוסי)

מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומאור עינים (די רוסי) · ראה עוד »

מנשה

מְנַשֶּׁה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אביו הקדמון של שבט מנשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומנשה · ראה עוד »

מנתון

מַנֶתּוֹן (ביוונית: Μανέθων, או מַנֶתּוֹס Μανέθως וגם מַנֶתּוֹ) היה היסטוריון מצרי-הלני וכוהן של הדת המצרית, בתקופה התלמית במאה ה-3 לפנה"ס, בזמנו של תלמי השני, פילדלפוס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומנתון · ראה עוד »

מנזר סנטה קתרינה

250px מנזר סנטה קתרינה (מתוך ספרה של קתרין טובין, 1855) כנסיית המנזר, רישום משנת 1857 פסיפס ההשתנות מנזר סנטה קתרינה (יוונית Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά; ערבית دير سانت كاترين) הוא מנזר נוצרי יווני אורתודוקסי בדרום חצי האי סיני שבתחומי מצרים, בסמוך למקום הנחשב על פי המסורת הנוצרית כהר סיני, והמכונה בערבית "ג'בל מוסא" (הר משה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומנזר סנטה קתרינה · ראה עוד »

מנחם הרן

מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומנחם הרן · ראה עוד »

מנחת (אתר מקראי)

250px מָנָחַת הייתה עיר מקראית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומנחת (אתר מקראי) · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מספר טיפולוגי

מספר טיפולוגי (נקרא גם מספר נוסחאי) הוא מספר בעל מבנה טיפולוגי (לפי תורת הטיפוסים), כלומר מבוסס על זיקה לסימנים או תופעות מסוימות ובהתאם לכך מייצג תכונות מהותיות הקשורות לתחום זה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומספר טיפולוגי · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורות כלב

גוש המסורות המכונות במחקר "מסורות כָּלֵב" כולל את המסורות על ה"מרגלים" או ה"תרים" הנשלחים לסייר בארץ כנען והר חברון, ואת המשכן במסורות על כיבוש חברון וסביבתה בידי כלב: -;;;;;;;. לפי חקר המקרא, נוסח המסורה לגוש מסורות זה כפי שהוא בידינו הוא שילוב של כמה גרסאות קדומות שאוחדו יחד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומסורות כלב · ראה עוד »

מעשה אמנון ותמר

ג'יימס טיסוֹ, בסביבות 1896 עד 1902. "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה" (שמואל ב' פרק י"ג, פסוק י"ט) מעשה אמנון ותמר הוא סיפור מקראי (ב) המספר את סיפורו של אמנון, בנו של דוד מאחינועם היזרעאלית, אשר אנס את אחותו תמר (בת מעכה בת תלמי מלך גשור).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומעשה אמנון ותמר · ראה עוד »

מעשה ראובן ובלהה

מעשה ראובן ובלהה הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומעשה ראובן ובלהה · ראה עוד »

מעשה שושנה

שושנה והזקנים משנת 1610, מעשה ידי ארטמיזיה ג'נטילסקי. מעשה שושנה, מאת דומניקו די מיקלינו. מעשה שושנה (או ספר שושנה, שושנה) הוא אחת משלוש התוספות לספר דניאל בתרגום השבעים, לצד תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן ומעשה בל והתנין.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומעשה שושנה · ראה עוד »

מעשה בני האלוהים

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »

מעלה שומרון

מַעֲלֵה-שׁוֹמְרוֹן היא שכונה במערב ההתנחלות קרני שומרון, וקודם לכן יישוב קהילתי במועצה אזורית שומרון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומעלה שומרון · ראה עוד »

מעכה בת אבישלום

מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומעכה בת אבישלום · ראה עוד »

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא פרויקט של האוניברסיטה העברית בירושלים ליצירת המהדורה הביקורתית הראשונה של התנ"ך המבוססת על נוסח כתר ארם צובא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומצהף קדוס · ראה עוד »

מקס מרגוליס

מקס לאופולד מרגוליס (שם עברי: מרדכי יום-טוב מרגליות; באנגלית: Max Leopold Margolis) (15 באוקטובר 1866 מרץ, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 2 באפריל 1932, פילדלפיה) היה פילולוג אמריקאי ממוצא יהודי-ליטאי, חוקר שפות שמיות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומקס מרגוליס · ראה עוד »

מקהלות

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 מַקְהֵלֹת הוא אתר מקראי מתחנות נדודי בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומקהלות · ראה עוד »

מרזח (טקס)

המאה ה־8 לפנה"ס. מרזח הוא טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ככל הנראה לפולחן מתים, בעיקר בקרב הכנענים והישראלים הקדומים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומרזח (טקס) · ראה עוד »

מרדכי היהודי

מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומרדכי היהודי · ראה עוד »

מש (דמות מקראית)

מַשׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתולדות בני נח, ב כאחד מבניו של ארם בן שם בן נח.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומש (דמות מקראית) · ראה עוד »

משפט שלמה

משפט שלמה בציורו של האמן הצרפתי גוסטב דורה (1866) משפט שלמה בציורו של פטר פאול רובנס (בסביבות 1617) משפט שלמה, ציור מאת ג'ובאני בטיסטה טייפולו (1726–1729) משפט שלמה הוא סיפור מקראי, המופיע ב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומשפט שלמה · ראה עוד »

משה צפור

פרופ' משה צפור משה א' צִפּוֹר (נולד ב-4 במאי 1934 בטרנוב שבפולין) הוא פרופסור אמריטוס למקרא באוניברסיטת בר-אילן ומלמד במכללה האקדמית גבעת וושינגטון ראש החוג לתנ"ך וראש התכנית ללימודי תואר שני בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומשה צפור · ראה עוד »

מתרגמים עבריים

מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומתרגמים עבריים · ראה עוד »

מתושלח

מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית, בסדר הדורות שבין אדם לנח על פי המקרא, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם, עד שנת א'תרנ"ו, משך זמן החיים הארוך ביותר במקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומתושלח · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומלאכי · ראה עוד »

מלחמת מכמש

מלחמת מכמש, על פי המקרא, הייתה מלחמה שנערכה בין צבא ממלכת ישראל בראשותו של שאול המלך, לבין צבא פלשתים, והיא מתוארת בספר שמואל א', פרקים –.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומלחמת מכמש · ראה עוד »

מלחמת אסא והכושים

אסא והכושים היא מלחמה המתוארת בתנ"ך בין זרח הכושי ובין אסא מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומלחמת אסא והכושים · ראה עוד »

מלכת שבא

המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא, בציור התלוי בעיר העתיקה בירושלים. כתב יד גרמני מהמאה ה-15 מַלְכַּת שְׁבָא הוא כינויה של מלכה קדומה (מהמאה העשירית לפנה"ס), המופיעה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראן ובאפוס האתיופי הכברה נגסט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומלכת שבא · ראה עוד »

מטען חשמלי

180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומטען חשמלי · ראה עוד »

מזמורי אסף

מזמורי אסף הם שנים-עשר מזמורים שנמצאים בספר תהילים בפרקים נ' ובפרקים ע"ג-פ"ג לפי המספור שבנוסח המסורה (על פי המספור בתרגום השבעים ובוולגטה מדובר על הפרקים 49, 72-82).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומזמורי אסף · ראה עוד »

מזמורים קנ"ב–קנ"ה

מזמורים קנ"ב–קנ"ה הם ארבעה מזמורים, שאינם כלולים בנוסח המסורה של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומזמורים קנ"ב–קנ"ה · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת התהילים הגדולה

ממוזער מגילת התהילים הגדולה או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומגילת התהילים הגדולה · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מדבר פארן

יב מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומדבר פארן · ראה עוד »

מוצא ביתא ישראל

ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »

מכת ערוב

מַכַּת עָרֹב בסיפור יציאת מצרים במקרא היא המכה הרביעית מבין עשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומכת ערוב · ראה עוד »

מכתם

מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומכתם · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומיכה · ראה עוד »

אמורים

קישור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואמורים · ראה עוד »

אאולוס (כלי נגינה)

אאולוס אָאוּלוֹס (ביוונית עתיקה: αὐλός) הוא כלי נשיפה חד-קני או דו-קני שהיה בשימוש ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואאולוס (כלי נגינה) · ראה עוד »

אם סיסרא

לאמו של סיסרא מביטה מבעד החלון. ציור של אלברט ג'וזף מור מהמאה ה-19 אֵם סִיסְרָא היא דמות מקראית המופיעה פעם יחידה בתנ"ך, בשירת דבורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואם סיסרא · ראה עוד »

אנתאוגן

אנתאוגן הוא חומר פסיכואקטיבי שנעשה בו שימוש בהקשרים דתיים או שאמאניים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואנתאוגן · ראה עוד »

אסא

אלילים. איור משנת 1392 אָסָא היה מלך יהודה בין השנים 908 לפנה"ס עד 867 לפנה"ס, בנו של אביה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואסא · ראה עוד »

אסתר

אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואסתר · ראה עוד »

אסכולת אלכסנדריה (נצרות)

קלמנס מאלכסנדריה, ראשה השני של האסכולה. אסכולת אלכסנדריה או הדידָסקאלִיה (ביוונית: Διδασκαλία, "הוראה") הייתה מרכז לתאולוגיה ופילוסופיה נוצריות, שפעל בעיר אלכסנדריה שבמצרים מן המאה השנייה ועד המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואסכולת אלכסנדריה (נצרות) · ראה עוד »

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אצבן

אֶצְבֹּן או אׇזְנִיראו אנציקלופדיה מקראית כרך א (בכתיב מלא: אצבון; אוזני) הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואצבן · ראה עוד »

אקרוסטיכון במקרא

אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »

ארם נהריים

ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וארם נהריים · ראה עוד »

ארפכשד

אַרְפַּכְשָׁד, הוא דמות בתנ"ך, בנו השלישי של שם בן נח, על פי ו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וארפכשד · ראה עוד »

ארתחששתא הראשון

טקסט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וארתחששתא הראשון · ראה עוד »

אריאל (מלאך)

אריאל הוא ביטוי המופיע במספר הקשרים תנ"כיים ובמיתולוגיה הנוצרית הוא שם של מלאך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואריאל (מלאך) · ראה עוד »

אריסטובולוס מאלכסנדריה

אריסטובולוס מאלכסנדריה (ביוונית: Αριστόβουλος; פרח בשנים 181–124 לפנה"ס), נקרא גם אריסטובולוס הפריפטטי (ובעבר כונה בטעות אריסטובולוס מפניאס), היה פילוסוף יהודי הלניסטי מהאסכולה הפריפטטית האריסטוטלית, אולם הוא עשה שימוש גם בתפישות אפלטוניות ופיתגוראיות בניסיון למזג ולתאם בין המקרא והאמונה היהודית שבזמנו לבין תפישות הפילוסופיה היוונית הרווחות בזמנו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואריסטובולוס מאלכסנדריה · ראה עוד »

אשען

שמאל אֶשְׁעָן היא עיר מקראית בהר יהודה הנזכרת במסגרת תיאור נחלת שבט יהודה, ב, ונמנית בקבוצה 6 של רשימת ערי יהודה: "אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואשען · ראה עוד »

אשר (דמות מקראית)

פורטוגזי אָשֵׁר היה דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואשר (דמות מקראית) · ראה עוד »

אשרה (אלה)

אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואשרה (אלה) · ראה עוד »

אשת איוב

ווז' אשת איוב היא דמות מקראית, אשר אינה מזוהה בשמה אלא בשם בעלה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואשת איוב · ראה עוד »

אשת חיל

אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואשת חיל · ראה עוד »

אשת ירבעם

אשת ירבעם ואחיה השילוני אֵשֶׁת יָרָבְעָם היא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואשת ירבעם · ראה עוד »

אתנסיוס

אתנסיוס הקדוש (ביוונית: Ἀθανάσιος, מכונה גם אתנסיוס המוֹדֶה; 296/298 - 2 במאי 373) היה אחד מאבות הכנסייה והבישוף ה-20 של אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואתנסיוס · ראה עוד »

אתיופיה (מיתולוגיה)

Macrobians, הנקראים כך על שום אריכות החיים שלהם. אתיופיה העתיקה (ביוונית: Αἰθιοπία, תעתיק מדויק: איתיופיה) מופיעה לראשונה כמונח גאוגרפי במסמכים קלאסיים בהתייחס לאזור הנילוס העליון, כמו גם לאזורים מסוימים דרומית למדבר סהרה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואתיופיה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אלעזר הכהן הגדול

אלעזר היה כהן גדול יהודי (260 - 245 לפנה"ס) בימי בית שני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלעזר הכהן הגדול · ראה עוד »

אלפבית אוגריתי

לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלפבית אוגריתי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלקטרום

מטבעות אלקטרום מממלכת לידיה מהמאה השישית לפנה"ס מטבעות אלקטרום של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית התקופה הרומית. אלקטרום (ידוע יותר בשם "זהב לבן") הוא שמה היווני של סגסוגת טבעית של כסף וזהב המוכרת באנגלית בשם "זהב ירוק", לעיתים עם שרידי נחושת ומתכות אחרות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלקטרום · ראה עוד »

אלשיה

המזרח התיכון הקדום בתקופת אל־עמארנה אַלַשִׁיָּה (באכדית: A-la-ši-ia;לוח KTU2 4.102; לפירוש ראו גם לוח UT 119 ועמ' 262 באוגריתית: 𐎀𐎍𐎘𐎊, אַלתֿי; בפיניקית: 𐤀𐤋𐤔𐤉, אלשי; במצרית: AAsA, מבוסס על אנציקלופדיה מקראית כרך א', עמ' 352, ערך) היא שם עתיק לאי קפריסין שהיה שגור בפי אנשי הלבנט, מסופוטמיה ומצרים העתיקה בתקופת הברונזה, ושרד אף עד התקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלשיה · ראה עוד »

אלון מוצב

אֵלוֹן מֻצָּב הוא אתר מקראי הממוקם ליד העיר שכם, בו נמשח אבימלך, למלך על ידי בעלי שכם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלון מוצב · ראה עוד »

אלוש (אתר מקראי)

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 אָלוּשׁ היא אחת מהתחנות, שלפי האמונה, עצרו בה בני ישראל במסע במדבר לעבר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלוש (אתר מקראי) · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלכסנדריה · ראה עוד »

אליצפן בן עוזיאל

אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל (נקרא גם: אֶלְצָפָן) הוא דמות מקראית המוזכר כנשיא בית אב במשפחת קהת: לאחר מותם של שני בני אהרן, נדב ואביהוא, נקרא אליצפן יחד עם מישאל אחיו להוציא את גופותיהם מהמשכן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואליצפן בן עוזיאל · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואליהו · ראה עוד »

אחשוורוש

זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואחשוורוש · ראה עוד »

אחלמה (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) אַחְלָמָה היא האבן השלישית בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט גד או לשבט נפתלי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואחלמה (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

אחלב

מחלב או אחלב הייתה עיר כנענית בנחלת שבט אשר, בין הערים הפיניקיות צור וצידון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואחלב · ראה עוד »

אחיה בן אחיטוב

אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב היה כהן ששמו מופיע ב וב כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואחיה בן אחיטוב · ראה עוד »

אבאקום

אַבָאקוּם פֶּטְרוֹב וגם פטרוביץ' (ברוסית: Аввакум Петров, Петрович; 5 בדצמבר 1620 – 24 באפריל 1682) היה כומר רוסי, מהבולטים בין המתנגדים לרפורמה במהלך הפילוג בכנסייה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואבאקום · ראה עוד »

אבץ (עיר מקראית)

אֶבֶץ (בסוף פסוק - אָבֶץ) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יששכר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואבץ (עיר מקראית) · ראה עוד »

אברהם שלום קמנצקי

אברהם שלום קָמֶנֶצקי (נכתב גם קאמיניצקי, קאמנצקי; בפולנית: Kamieniecki; בכתיב מערב-אירופי: Kamenetzky; ברוסית: Каменецкий; 9 במאי / 3 באוקטובר 1874, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (פולין) – 21 ביוני 1943, גטו לודז') היה מלומד ומורה יהודי-פולני, חוקר המקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואברהם שלום קמנצקי · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואברהם שליט · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואבשלום · ראה עוד »

אבגתא

אֲבַגְתָא הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואבגתא · ראה עוד »

אביגיל

כג דוד פוגש באביגיל ציור מעשה ידי אנטוניו מולינרי אֲבִיגַיִל, דמות מקראית, הייתה אשתו של נבל הכרמלי, ולאחר מותו, אשתו של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואביגיל · ראה עוד »

אביה בן ירבעם

במקרא, אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם היה בנו של ירבעם בן נבט מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואביה בן ירבעם · ראה עוד »

אדני צדק

אֲדֹנִי צֶדֶק דמות מקראית, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר ב: כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואדני צדק · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אהליבמה

אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה היא דמות מקראית, אשת עשו ממשפחת שעיר החורי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואהליבמה · ראה עוד »

און בן פלת

און בן פלת הוא דמות מקראית שהייתה ממנהיגי עדת קורח, שקראה תיגר על משה רבנו במהלך ארבעים השנה שהיו בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואון בן פלת · ראה עוד »

אונקלוס

אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואונקלוס · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואורים ותומים · ראה עוד »

אורית

קריאה מספר האוריתאורית (בגעז: ኦሪት; עברית: "חוק", "תורה") הוא שמם של שמונת הספרים הראשונים בביבליה של הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית ובמצהף קדוס של ביתא ישראל, הכוללים את חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואורית · ראה עוד »

אודם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) אֹדֶם היא האבן הראשונה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט ראובן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואודם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

אויגן אולריך

אויגן צ'ארלס אולריך (אנגלית: Eugene Charles Ulrich; נולד ב-5 בנובמבר 1938 בלואיוויל, קנטאקי) הוא חוקר אמריקאי של כתבים עבריים ותאולוגיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואויגן אולריך · ראה עוד »

אויגן טויבלר

אויגן טויבלר (שני משמאל), בין חברי "אגודה לאומית" בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, 1902 אוֹיְגֶן טוֹיְבְּלֶר (בגרמנית: Eugen Täubler; 10 באוקטובר 1879, גוסטין, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 14 באוגוסט 1953, סינסינטי, אוהיו) היה חוקר חשוב של התקופה הקלאסית והיסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואויגן טויבלר · ראה עוד »

איל פארן

איל פארן הוא ציון מקום המופיע פעם אחת בתנ"ך, בסיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואיל פארן · ראה עוד »

אילון (דמות מקראית)

אֵילֹן הַחִתִּי, לפי המקרא הוא חותנו של עשו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואילון (דמות מקראית) · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

איגרת פטרוס הראשונה

איגרת פטרוס הראשונה היא איגרת מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואיגרת פטרוס הראשונה · ראה עוד »

איגרת ירמיהו

איגרת ירמיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ירמיהו ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואיגרת ירמיהו · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואיוב · ראה עוד »

נפתוחים

נפתוחים (נַפְתֻּחִים) היה אביו של עם מצרי עתיק המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונפתוחים · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונצרות · ראה עוד »

נתיבות השלום

נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונתיבות השלום · ראה עוד »

נחל מצרים

נַחַל מִצְרַיִם הוא נחל הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונחל מצרים · ראה עוד »

נו"ן הפוכה

כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונו"ן הפוכה · ראה עוד »

נוסח שומרון

נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונוסח שומרון · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונוסח המסורה · ראה עוד »

נוסח השבעים

#הפניה תרגום השבעים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונוסח השבעים · ראה עוד »

נועדיה

נוֹעַדְיָה היא דמות מקראית, נביאת שקר בימי נחמיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונועדיה · ראה עוד »

נופך (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) נֹפֶךְ היא האבן הראשונה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונופך (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

נוביה

אזור נוביה במאה ה-20 נוביה (ב: Nobīn) הוא חבל ארץ היסטורי בצפון אפריקה, לאורך עמק הנילוס (היאור - כשמו המקראי) מאסואן, שבמצרים בצפון עד לח'רטום שבסודאן בדרום.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונוביה · ראה עוד »

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וניסוך המים · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וניקוד · ראה עוד »

סמגר נבו

סמגר נבו היה משרי נבוכדנצר מלך בבל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסמגר נבו · ראה עוד »

סאריס

סאריס (ערבית: ساريس) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, כ-10 קילומטרים מערבית לירושלים, באזור שוכנים כיום מושב שורש והיישוב הכפרי שואבה, בגובה 656 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסאריס · ראה עוד »

סאלם (נפת שכם)

סאלם (בערבית: سالم) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הממוקם כ-6 ק"מ מזרחית לשכם, ומשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסאלם (נפת שכם) · ראה עוד »

ספר מקבים א'

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מקבים א' · ראה עוד »

ספר מקבים ב'

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מקבים ב' · ראה עוד »

ספר מקבים ג'

ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מקבים ג' · ראה עוד »

ספר מקבים ד'

דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מקבים ד' · ראה עוד »

ספר מלחמות ה' (מקרא)

ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מלחמות ה' (מקרא) · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מלכים · ראה עוד »

ספר מיכה

ספר מיכה כולל בתוכו, על פי המסורת, את דברי הנביא בלבד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר מיכה · ראה עוד »

ספר עמוס

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר עמוס · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר שמואל · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר שופטים · ראה עוד »

ספר טוביה

ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר טוביה · ראה עוד »

ספר חנוך א'

מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר חנוך א' · ראה עוד »

ספר חגי

חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר חגי · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר דניאל · ראה עוד »

ספר הישר

ספר הישר הוא שמם של מספר חיבורים עבריים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר הישר · ראה עוד »

ספר הישר (מקרא)

ספר הישר הוא ספר קדום המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה עם עשרים וארבעה ספרי הקודש, ולא שרד ממנו אלא קטע קצר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר הישר (מקרא) · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר יהושע · ראה עוד »

ספר יהושע השומרוני

ספר יהושע, המכונה גם הכרוניקה השומרונית, הוא חיבור היסטורי שומרוני שמוקדש ברובו לתולדות עם ישראל בימי יהושע בן נון, אם כי חלקים אחרים שלו נוגעים בתקופות מאוחרות יותר בתולדות השומרונים, עד המאה ה-4 לסה"נ.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר יהושע השומרוני · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר יהודית · ראה עוד »

ספר יואל

ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר יואל · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספרד · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות יוון העתיקה

מוזיאון הבריטי ספרות יוון העתיקה הוא מונח המתייחס לספרות שנכתבה ביוונית למן המאה ה-11 ועד לשלהי העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספרות יוון העתיקה · ראה עוד »

ספרות יוונית

ספרות יוונית מתייחסת לספרות היוונית העתיקה, החל בשנת 800 לפני הספירה, ועד לספרות היוונית המודרנית של ימינו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספרות יוונית · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספרייה · ראה עוד »

סלע (אדום)

סלע העתיקה באזור אדום סלע (אדום) עיר באדום המוזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסלע (אדום) · ראה עוד »

סלע המחלקות

סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת הוא שמו של אתר מקראי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסלע המחלקות · ראה עוד »

סלעם

סָלְעַם הוא מין המופיע ברשימות החרקים המותרים לאכילה בתורה, יחד עם הארבה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסלעם · ראה עוד »

סומכוס (פירושונים)

סומכוס הוא כינוים בתעתיק עברי של כמה אישים בעלי שמות יווניים שונים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסומכוס (פירושונים) · ראה עוד »

סוזן דניאל-נטף

סוזן (ריקה) דניאל-נָטָף (Suzanne R. Daniel-Nataf; 3 באפריל 1916 - 21 ביוני 2004) הייתה חוקרת היהדות ההלניסטית, פרופסור באוניברסיטת ליל ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסוזן דניאל-נטף · ראה עוד »

סימני כשרות בבעלי חיים

בהלכה סימני כשרות בעלי חיים הם סימני היכר המובאים בתורה, שעל פיהם נקבע איזה בעל חיים מותר באכילה ואיזה אסור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסימני כשרות בבעלי חיים · ראה עוד »

סימפוניית תהילים

סימפוניית תהילים (1930) היא יצירה מן הזרם הנאו-קלאסי של איגור סטרווינסקי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסימפוניית תהילים · ראה עוד »

עמנו אל (דמות מקראית)

עמנו אל היה בנו של הנביא ישעיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועמנו אל (דמות מקראית) · ראה עוד »

עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועמנואל טוב · ראה עוד »

ענבר

תליוני ענבר צבעים שונים של ענבר בלטי עִנְבָּר היא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים מסוימים במעבה האדמה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וענבר · ראה עוד »

ענה

ענה הוא דמות המוזכרת כאב קדמון בשושלות שבספר בראשית ודברי הימים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וענה · ראה עוד »

עפר (דמות מקראית)

עֵפֶר הוא דמות מקראית, בנו השני של מדין ונכדם של אברהם וקטורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועפר (דמות מקראית) · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועקילס הגר · ראה עוד »

ערי

עֵרִ֥יראו אנציקלופדיה מקראית כרך ו הוא דמות מקראית, בנו החמישי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וערי · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועשרה בטבת · ראה עוד »

עלילת המצורעים

עלילת המצורעים הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה אבותיהם של היהודים היו מצרים מוכי צרעת שגורשו בשל כך ממצרים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועלילת המצורעים · ראה עוד »

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועלילת החמור · ראה עוד »

עבר (דמות מקראית)

עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועבר (דמות מקראית) · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועברים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועברית מקראית · ראה עוד »

עגלון (עיר מקראית)

העיר המקראית עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור:.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועגלון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עדיה חורון

עדיה גור, שהשתמש בשם העט עדיה חורון (או ע. ג. חורון – עדיה גור חורון, ונודע גם בשמות עדיה גורביץ'; 1907 – 21 בספטמבר 1972) היה חוקר, היסטוריון, בלשן והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועדיה חורון · ראה עוד »

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ (באכדית: az-ri-ya-ú או az-ri-ya-a-úHayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76) היה מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועוזיהו · ראה עוד »

עכבישאים

תראפוזה בלונדי - הגדול בעכבישים המודרניים. עכבישאים (שם מדעי: Araneae) הם סדרה של פרוקי-רגליים במחלקת העכבישנים הידועים בטווית קורים מבטנם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועכבישאים · ראה עוד »

עין כרם

עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועין כרם · ראה עוד »

עיפה

עֵיפָה הוא דמות מקראית, בנו בכורו של מדין ונכדם של אברהם וקטורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועיפה · ראה עוד »

עיר המלח

נחלות שבטי ישראל עִיר הַמֶּלַח היא עיר שנזכרת במקרא כאחת משש ערי המדבר של שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועיר המלח · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועיראק · ראה עוד »

עירד

עִירָד הוא דמות מקראית, בנו של חנוך, נכדו של קין ואביו של מחויאל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועירד · ראה עוד »

עיטם (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בריכות שלמה וח'רבת אלח'וח' בשנת 1890 לערך - מיקומה המשוער של העיר עיטם. עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועיטם (עיר מקראית) · ראה עוד »

עיי העברים

מפה של נדודי בני ישראל 1641 עִיֵּי הָעֲבָרִים הוא אזור הנזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועיי העברים · ראה עוד »

פאול קאלה

פאול ארנסט קאלֶה (Paul Ernst Kahle; 21 בינואר 1875 – 24 בספטמבר 1964) היה בלשן, חוקר המקרא, חלוץ מחקר שיטות הניקוד של העברית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופאול קאלה · ראה עוד »

פפירוס נאש

ארבעת שברי הפפירוס המרכיבים את פפירוס נאש פפירוס נאש הוא כינוי לארבעה מקטעי פפירוס שהתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש (Nash), ופורסמו לראשונה בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופפירוס נאש · ראה עוד »

פרנקל

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופרנקל · ראה עוד »

פרשת שמונת מלכי אדום

פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופרשת שמונת מלכי אדום · ראה עוד »

פרשת ויהי בנסוע

פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה ובה שני פסוקים, ושמונים וחמש אותיות בלבד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופרשת ויהי בנסוע · ראה עוד »

פרוזליטיזם

צלב של כנסייה אוונגליסטית בארצות הברית עם הכיתוב "ישוע מציל" מוסלמי מבצע דעוה לקבוצת איכרים בפיליפינים דוכן חב"ד להנחת תפילין בכיכר דיזנגוף פּרוֹזֶלִיטִיזם (באנגלית: Proselytism, מיוונית: Προσηλυτισμός) היא תעמולה דתית במטרה להפיץ את אמונתה בקרב אנשים אחרים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופרוזליטיזם · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופשיטתא · ראה עוד »

פתור

פְּתוֹר או פִתרֻ (באשורית: Pitru) היא עיר עתיקה באזור הפרת העליון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופתור · ראה עוד »

פלצבו

ממוזער ממוזער פלצבו (ידוע גם בתור פלסבו; מקור המילה בלטינית ופירושה "אני ארַצה"; המונח העברי הוא תְּרוּפַת דֶּמֶה - לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ה, או אֵינְבּוֹ) הוא טיפול דמה שבו נותנים לחולה בדרך כלל חומר נטול השפעה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופלצבו · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופלשתים · ראה עוד »

פלג (דמות מקראית)

פֶּלֶג הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית י', כ"ה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופלג (דמות מקראית) · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופלוטרכוס · ראה עוד »

פליקס-מארי אבל

פֿליקס-מארי אַבֶּל (בצרפתית: Félix-Marie Abel; 29 בדצמבר 1878, סנט איז, צרפת – 24 במרץ 1953, ירושלים, ישראל) היה נזיר דומיניקני, מורה בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים, חוקר מקרא, גאוגרף, ארכאולוג והיסטוריון שהתמקד בתולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופליקס-מארי אבל · ראה עוד »

פטדה

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) פִּטְדָה היא האבן השנייה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט שמעון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופטדה · ראה עוד »

פומפיוס טרוגוס

פומפיוס טרוגוס (בלטינית: Pompeius Trogus, מוכר גם כטרוגוס פומפיוס, סוף המאה ה-1 לפנה"ס – תחילת המאה ה-1 לספירה) היה היסטוריון רומאי מתקופת אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופומפיוס טרוגוס · ראה עוד »

פוקילידס

האגורה של מילטוס, עירו של פוקילידס פוקילידס ממילטוס (ביוונית: Φωκυλίδης ὁ Μιλήσιος; נולד בערך בשנת 560 לפנה"ס) היה משורר של אמרות חוכמה קצרות, עקרונות מוסר, והמלצות לחיים (שירה גנומית).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופוקילידס · ראה עוד »

פוט

פּוּט הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבנו השלישי מתוך ארבעה של חם בן נח.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופוט · ראה עוד »

פי החירות

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 פִּי הַחִירֹת - התחנה השלישית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופי החירות · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופיניקים · ראה עוד »

פיליפ ק. דיק

פיליפ קינדרד דיק (באנגלית: Philip Kindred Dick, ידוע גם בתור בראשי התיבות PKD, או בשם העט שלו ריצ'רד פיליפס (באנגלית: Richard Phillips); 16 בדצמבר 1928 - 2 במרץ 1982) היה סופר מדע בדיוני אמריקאי בעל השפעה עמוקה על הסוגה בכלל ועל "הגל החדש" בפרט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופיליפ ק. דיק · ראה עוד »

צפו

צפו או צפי הוא דמות מקראית, בנו של אליפז ונכדם של עשו ועדה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצפו · ראה עוד »

צפורה טלשיר

צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצפורה טלשיר · ראה עוד »

צפיון

צִפְיוֹן (נקרא גם צפוןראו אנציקלופדיה מקראית כרך ו) הוא דמות מקראית, בנו הבכור של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצפיון · ראה עוד »

צרעת

צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצרעת · ראה עוד »

צרדה

חורבת צרדה במבט מהיישוב פדואל צְרֵדָה הייתה עיר עתיקה, המוזכרת בתנ"ך כעירו של ירבעם בן נבט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצרדה · ראה עוד »

צרועה

צְרוּעָה היא דמות מקראית, אמו של ירבעם בן נבט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצרועה · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצליבת ישו · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וצדקיהו · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קנאים (בית שני)

קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקנאים (בית שני) · ראה עוד »

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקפדוקיה · ראה עוד »

קרב אפולוניוס

קרב אפולוניוס היה הקרב הראשון שנערך בשנת 166 לפנה"ס בין כוחותיו המורדים של יהודה המכבי לבין כוחות סדירים של הממלכה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקרב אפולוניוס · ראה עוד »

קריעת ים סוף

קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקריעת ים סוף · ראה עוד »

קשיון

נחלות שבטי ישראל ח'רבת קַיסוּן למרגלות הר תָּבוֹר מזוהה בדרך כלל עם קִשְׁיוֹן המקראית שבנחלת שבט יִשָּׂשכָר קִשְׁיוֹן הייתה עיר לויים מקראית בנחלת שבט יששכר, אשר נזכרת פעמיים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקשיון · ראה עוד »

קטת

קַטָּת (במקורות חז"ל: קטינית, קטנית, קטנתא) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקטת · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקטורת הסמים · ראה עוד »

קדמוניות המקרא

ספר קדמוניות המקרא (בלטינית: Liber Antiquitatum Biblicarum, מוכר גם בראשי התיבות LAB) הוא אחד מההספרים החיצוניים, שנכתב, לפי רוב החוקרים, בסוף המאה ה-1 לספירה, לאחר חורבן בית שני, ושייך לסוגה המכונה מקרא משוכתב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקדמוניות המקרא · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קהלתה

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 קְהֵלָתָה, אתר מקראי, מתחנות ישראל בנדודיהם במדבר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקהלתה · ראה עוד »

קונקורדנציה לתנ"ך

קונקורדנציה לתנ"ך היא קונקורדנציה לתנ"ך, כלומר רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים המופיעות בתנ"ך, ולצד כל מילה פירוט של מופעיה בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקונקורדנציה לתנ"ך · ראה עוד »

קורפוס יוריס קיוויליס

קורפוס יוריס קיוויליס (שלפעמים נהגה כ"קורפוס יוריס סיוויליס") (בלטינית: Corpus Iuris Civilis. בתרגום מילולי, "גוף החקיקה האזרחית") היה השם שניתן בימי-הביניים לחיבורים משפטיים שנוצרו ביוזמת יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית במאה ה-6 וביצוע למעשה קודיפיקציה של המשפט הרומי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקורפוס יוריס קיוויליס · ראה עוד »

קול קורא

קול קורא הוא פרסום רשמי מטעם גוף או אדם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקול קורא · ראה עוד »

קודקס סינאיטיקוס

חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »

קודקס ותיקנוס

עמוד מתוך כתב יד ותיקנוס - אחת הגרסאות העתיקות ביותר של תרגום השבעים, מן המאה ה-4 לספירה קודקס ותיקנוס (Codex Vaticanus, בעברית - מצחף הוותיקן) הוא כתב-יד של הביבליה הנוצרית, הכולל את הברית הישנה בנוסח תרגום השבעים והברית החדשה בנוסח אלכסנדרוני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקודקס ותיקנוס · ראה עוד »

קין והבל

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה סיפור קַיִן והֶבֶל, המופיע בתחילתו של ספר בראשית, הוא סיפור מקראי על קנאה ורצח בין אחים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקין והבל · ראה עוד »

קינמון

מקלות קינמון, אבקת קינמון, ופרחים מיובשים מהצמח קינמומום ורום קינמון הוא תבלין המופק מהקליפה הפנימית של כמה מינים שונים של עצי הקינמונום.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקינמון · ראה עוד »

קינת דוד

אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ. השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל" קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקינת דוד · ראה עוד »

רם (דמות מקראית)

רם בן חצרון הוא דמות מקראית משבט יהודה, מאבותיו של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ורם (דמות מקראית) · ראה עוד »

רעי איוב

הוויכוח בין איוב לרעיו. ציור של גוסטב דורה שלושת רעי איוב – אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי – הם דמויות מקראיות המוזכרות בספר איוב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ורעי איוב · ראה עוד »

רשימת ערי יהודה

שמאל רשימת ערי יהודה היא רשימת ערים באזור יהודה הכתובה ב כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה אותה נחל שבט יהודה בימי יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ורשימת ערי יהודה · ראה עוד »

רבלה (מקדם לעין)

הרבלה מקדם לעין מוזכרת פעם אחת בתנ"ך והדעות חלוקות האם מדובר במקום נפרד מרבלה בארץ חמת, או באותו מקום.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ורבלה (מקדם לעין) · ראה עוד »

רוכל

טקסט.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ורוכל · ראה עוד »

שמעון הקדוש

שמעון הקדוש הוא קדוש נוצרי, מהראשונים שהכירו במשיחיותו של ישו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושמעון הקדוש · ראה עוד »

שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושמחת בית השואבה · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושמות · ראה עוד »

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »

שמות ירושלים

בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושמות ירושלים · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושאול · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שעריים (עיר מקראית)

שעריים היא עיר המוזכרת בתנ"ך בתקופה שלפני מלכות דוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושעריים (עיר מקראית) · ראה עוד »

שקמה

שקמה (שם מדעי: Ficus sycomorus) הוא מין עץ ממשפחת התותיים הנמנה עם הסוג פיקוס, שבו כלולים כ-1,000 מינים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושקמה · ראה עוד »

שקנאי

שקנאי אמריקני שקנאי אוסטרלי שקנאי פרואני מתרחץ שקנאי (שם מדעי: Pelecanus) הוא סוג יחיד במשפחת השקנאיים (Pelecanidae) שבסדרת השקנאים של עופות מים גדולים החיים הן במים מתוקים והן במי הים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושקנאי · ראה עוד »

שריה בן נריה

שְׂרָיָה בֶּן נֵרִיָּה היה משרי צדקיהו מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושריה בן נריה · ראה עוד »

שלמן

שלמן (בפיניקית: 𐤔𐤋𐤌𐤍), שלמנו או שולמנו (באכדית: Šalmānu, Salmānu או Šulmānu, כלומר "החברותי"), in: הוא אל מסופוטמי (אשורי) וכנעני־פיניקי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושלמן · ראה עוד »

שלח (דמות מקראית)

שֶׁלַח הוא דמות מקראית, בנו של ארפכשד בן שם ואביו של עבר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושלח (דמות מקראית) · ראה עוד »

שלום בן יבש

שַׁלּוּם בֶּן יָבֵשׁ הוא דמות מקראית, ומלך על ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושלום בן יבש · ראה עוד »

שבעים הזקנים

שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושבעים הזקנים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושבת · ראה עוד »

שבט שמעון

בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושבט שמעון · ראה עוד »

שדי

מגן דוד עם שמות הקודש. בין השמות השם '''שדי''' אֵל שַׁדַּי או שַׁדַּי (בגלל איסור הגיית השם לבטלה מכונה לפעמים שַׁקַּי או שין דלת יוד) הוא אחד משמותיו של האל ביהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושדי · ראה עוד »

שורש (מושב)

שורש (שֹׁרֶש) הוא מושב שיתופי בהר יהודה, הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית לשער הגיא וכ-11 קילומטרים ממערב לירושלים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושורש (מושב) · ראה עוד »

שושנה (צמח מקראי)

שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושושנה (צמח מקראי) · ראה עוד »

שוטר (מקרא)

שוטר הוא תפקיד במערכות השלטון, המוזכר במקרא מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושוטר (מקרא) · ראה עוד »

שוהם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושוהם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושיר של יום · ראה עוד »

שיר המושלים

מפה של העמים בעבר הירדן המזרחי שיר המושלים הוא כינוי לשיר קצר המופיע ב, לאחר תיאור כיבוש ישראל את ממלכת האמורי מידי סיחון, והורשת עריו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושיר המושלים · ראה עוד »

שירי עבד ה'

שִירֵי עֶבֶד ה' הם ארבעה שירים המופיעים בספר ישעיהו, שתכנם מספר על עבד ה' ומעשיו בעולם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושירי עבד ה' · ראה עוד »

שיטה

ערבה שיטה יבשה בנחל חתירה פריחה של שיטה כחלחלה עלים של שיטת Vachellia farnesiana צילום תקריב של פרח השיטה, צולם בעזרת עדשת מקרו. צולם בפארק הירדן ינואר 2017. שיטה (שִׁטָּה, שם מדעי: Acacia) הוא סוג עץ או שיח לעיתים רחוקות מטפסים מעוצים מתת-משפחת המימוסיים, ממשפחת הקטניות (.Fabaceae Juss).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושיטה · ראה עוד »

שיחור לבנת

200px שִׁיחוֹר לִבְנָת הוא ציון גאוגרפי המופיע בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושיחור לבנת · ראה עוד »

שיבולת (אמצעי זיהוי)

המילה העברית שיבולת משמשת בלשונות רבות לתיאור שימוש במאפייני שפה או הגייה המייחדים קבוצה אתנית מסוימת, או כזו המשתייכת לאזור מסוים, על מנת לזהות חבר באותה קבוצה, או לשלול את השתייכותו לקבוצה אחרת.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושיבולת (אמצעי זיהוי) · ראה עוד »

תאופומפוס

תאופומפוס (ביוונית: Θεόπομπος; 378 – 320 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון ורטוריקן יווני ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותאופומפוס · ראה עוד »

תאודוטיון

יחסי הגומלין בין כתבי יד עתיקים משמעותיים שונים של התנ"ך. LXX מציין את תרגום השבעים המקורי. תאודוטיון (ביוונית: Θεοδοτίων; נפטר סביב שנת 200 לספירה) היה מלומד יהודי הלניסטי, אשר בשנת 150 לספירה לערך תרגם את התנ"ך ליוונית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותאודוטיון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותנ"ך · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותענית · ראה עוד »

תענית צדיקים

תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותענית צדיקים · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותפילין · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תרשיש (ארץ)

תַרְשִׁישׁ היא שמה של ארץ עתיקה, המוזכרת בתנ"ך מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרשיש (ארץ) · ראה עוד »

תרשיש (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) תַּרְשִׁישׁ היא האבן הראשונה בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט אשר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרשיש (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

תרגומי המקרא לארמית

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ללטינית

בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגומי המקרא ללטינית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ליוונית

קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגום (פירושונים) · ראה עוד »

תרגום ה-70

#הפניה תרגום השבעים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגום ה-70 · ראה עוד »

תרגום התורה ליוונית

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסי כתב יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום התורה ליוונית הוא סיפור המוזכר בתלמוד לפיו תלמי השני מלך מצרים העתיקה ציווה על שבעים ושנים מחכמי ישראל שיתרגמו עבורו את התורה ליוונית, על מנת שיוכל להבין את הכתוב בה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגום התורה ליוונית · ראה עוד »

תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית

תרגומי הברית החדשה לעברית נערכו מהטקסטים המקוריים הכתובים ביוונית קוינה או מתרגומי ביניים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית · ראה עוד »

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרי עשר · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותל אשדוד · ראה עוד »

תל אדמי

תל אדמי הוא יישוב קדום בשיפוליה המערביים של בקעת יבנאל בגליל התחתון, שבו שכנה לפי הסברה העיר המקראית אֲדָמִי הַנֶּקֶב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותל אדמי · ראה עוד »

תל איילון

מפת פארק קנדה ואזור לטרון תל איילון הוא תל ארכאולוגי בגובה של 280 מטרים מעל פני הים, השוכן במזרחו של פארק קנדה, כ-1,200 מטרים דרומית-מערבית למבוא חורון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותל איילון · ראה עוד »

תל ריסים

תל ריסים (בערבית קרוי תל אל מוואג'ה, تل المواجهة) הוא אתר ארכאולוגי בעמק יזרעאל השוכן בקצהו המערבי של רכס ישי בשטחי המועצה המקומית רמת ישי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותל ריסים · ראה עוד »

תל בלאטה

תל בלאטה הוא תל בדרום-מזרח שכם, מעט ממערב למתחם קבר יוסף המזוהה כשכם העתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותל בלאטה · ראה עוד »

תלמה (פילוסופיה)

תֶלֶמָה (או: תֶ'לֶמָה, באנגלית: Thelema) היא פילוסופיה דתית שפותחה על ידי הקוסם והסופר אליסטר קראולי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותלמה (פילוסופיה) · ראה עוד »

תלמי השני

תַּלְמַי השני פילדלפוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλάδελφος; 309 לפנה"ס - 246 לפנה"ס) היה בנו של מייסד השושלת התלמיית, תלמי הראשון סוטר וברניקי בת מאגאס (ברניקי הראשונה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותלמי השני · ראה עוד »

תחפניס

תַּחְפְּנֵיס (או: תַּחְפְּנֵס) הַגְּבִירָה היא דמות מקראית המוזכרת בספר מלכים כאשתו של פרעה מלך מצרים בימי דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותחפניס · ראה עוד »

תחש (תנ"ך)

תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותחש (תנ"ך) · ראה עוד »

תבאי (מצרים)

מפת הנקרופוליס של תבאי תֶּבַּאי (ידועה גם בשמות נוא-אמון או ואסט; Was-t) היא עיר מצרית עתיקה, הממוקמת במחוז לוקסור על גדותיו המזרחיות והמערביות של הנילוס, במצרים העליונה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותבאי (מצרים) · ראה עוד »

תדעל

אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 תִּדְעָל מלך גּוֹיִם נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר וכדרלעומר מלך עילם, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותדעל · ראה עוד »

תדהר (עץ)

118x118 פיקסלים תדהר הוא שם של עץ המופיע במקרא פעמיים, העץ לא מזוהה בוודאות וישנן השערות רבות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותדהר (עץ) · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים · ראה עוד »

תהילים מ"א

תהילים מ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-40) ועוסק בתפילה להגנה מפני אויבים ובתודה על ההצלה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים מ"א · ראה עוד »

תהילים מ"ח

תהילים מ"ח הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-47) המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים מ"ח · ראה עוד »

תהילים מ"ב

תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים מ"ב · ראה עוד »

תהילים מ"ג

תהילים מ"ג הוא המזמור הארבעים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-42) המזמור הוא חלקו השני של שיר שהחל בפרק מ"ב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים מ"ג · ראה עוד »

תהילים מ"ו

תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים מ"ו · ראה עוד »

תהילים מ'

תהילים מ' הוא המזמור הארבעים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-39) ועוסק בשיר הלל ותפילה לעזרה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים מ' · ראה עוד »

תהילים נ"א

מזמור נ"א כתב יד צרפתי תהילים נ"א הוא המזמור החמישים ואחד בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-50 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"א · ראה עוד »

תהילים נ"ט

תהילים נ"ט הוא המזמור החמישים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-58) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו אנשי שאול המתינו לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"ט · ראה עוד »

תהילים נ"ז

תהילים נ"ז הוא המזמור ה-57 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"ז · ראה עוד »

תהילים נ"ח

תהילים נ"ח הוא המזמור ה-58 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"ח · ראה עוד »

תהילים נ"ג

תהילים נ"ג הוא המזמור החמישים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-52) המזמור כולו חוזר ומופיע בשינויים קלים בתהילים י"ד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"ג · ראה עוד »

תהילים נ"ד

תהילים נ"ד הוא המזמור ה-54 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-53 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"ד · ראה עוד »

תהילים נ"ו

תהילים נ"ו הוא המזמור החמישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-55) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו במהלך בריחתו משאול ביקש מקלט בזהות עלומה אצל הפלשתים, אך זוהה על ידם ("בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת").

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ"ו · ראה עוד »

תהילים נ'

תהילים נ' הוא המזמור החמישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-49).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים נ' · ראה עוד »

תהילים ס"ז

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ז · ראה עוד »

תהילים ס"ח

תהילים ס"ח הוא המזמור השישים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-67).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ח · ראה עוד »

תהילים ס"ב

תהילים ס"ב הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-61).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ב · ראה עוד »

תהילים ס"ג

תהילים ס"ג הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-62).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ג · ראה עוד »

תהילים ס"ד

תהילים ס"ד הוא המזמור השישים וארבע בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-63).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ד · ראה עוד »

תהילים ס"ה

תהילים ס"ה הוא המזמור השישים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-64).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ה · ראה עוד »

תהילים ס"ו

תהילים ס"ו הוא המזמור השישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-65).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס"ו · ראה עוד »

תהילים ס'

תהילים ס' הוא המזמור השישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-59).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ס' · ראה עוד »

תהילים ע"א

תהילים ע"א הוא המזמור ה-71 בתהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-72 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ע"א · ראה עוד »

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ע"ח · ראה עוד »

תהילים ע"ב

תהילים ע"ב הוא המזמור השבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-71).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ע"ב · ראה עוד »

תהילים ע"ד

תהילים ע"ד הוא המזמור ה-74 בספר תהילים (ה-73 בתרגום השבעים ובוולגאטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ע"ד · ראה עוד »

תהילים ע"ה

תהילים ע"ה הוא המזמור השבעים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-74).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ע"ה · ראה עוד »

תהילים ע'

תהילים ע' הוא המזמור ה-70 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ע' · ראה עוד »

תהילים פ"ז

תהילים פ"ז הוא המזמור השמונים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים פ"ז · ראה עוד »

תהילים פ"ח

תהילים פ"ח הוא המזמור ה-88 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים פ"ח · ראה עוד »

תהילים פ"ג

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים פ"ג · ראה עוד »

תהילים פ'

תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים פ' · ראה עוד »

תהילים צ"א

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"א · ראה עוד »

תהילים צ"ט

תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"ט · ראה עוד »

תהילים צ"ז

תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"ז · ראה עוד »

תהילים צ"ח

תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"ח · ראה עוד »

תהילים צ"ג

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו:.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"ג · ראה עוד »

תהילים צ"ד

אֵל נְקָמוֹת, הוא בספר תהילים (במיספור של תרגום השבעים).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"ד · ראה עוד »

תהילים צ"ה

תהילים צ"ה הוא המזמור ה-95 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-94).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ"ה · ראה עוד »

תהילים צ'

תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים צ' · ראה עוד »

תהילים ק"מ

תהילים ק"מ הוא המזמור ה-140 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-139 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק"מ · ראה עוד »

תהילים ק"א

תהילים ק"א הוא המזמור ה-101 בספר תהילים (ה-100 בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק"א · ראה עוד »

תהילים ק"ל

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק"ל · ראה עוד »

תהילים ק"ו

תהילים ק"ו הוא המזמור המאה ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-105).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק"ו · ראה עוד »

תהילים ק"כ

תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק"כ · ראה עוד »

תהילים ק"י

תהילים ק"י הוא המזמור ה-110 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק"י · ראה עוד »

תהילים ק'

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ק' · ראה עוד »

תהילים קמ"א

תהילים קמ"א הוא המזמור ה-141 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קמ"א · ראה עוד »

תהילים קמ"ז

תהילים קמ"ז הוא המזמור ה-147 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קמ"ז · ראה עוד »

תהילים קמ"ד

תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קמ"ד · ראה עוד »

תהילים קמ"ה

תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קמ"ה · ראה עוד »

תהילים קמ"ו

תהילים קמ"ו הוא המזמור ה-146 בספר תהילים.(על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-145 במספר) מזמור זה הוא מזמור תהילה ובו מבקש המשורר מעצמו לשבח ולהלל את שם ה' ולשיר לו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קמ"ו · ראה עוד »

תהילים קנ"א

ממוזער תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בנוסחים של ספר תהילים בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, ונמצא בעברית בגרסה מורחבת במגילות קומראן במגילת התהילים הגדולה, יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קנ"א · ראה עוד »

תהילים קל"ט

תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קל"ט · ראה עוד »

תהילים קל"ז

פירט, 1738 גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים '''"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"'''. על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים (בתרגום השבעים מספרו קל"ו).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קל"ז · ראה עוד »

תהילים קל"ח

תהילים קל"ח הוא המזמור ה-138 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קל"ח · ראה עוד »

תהילים קל"ב

תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קל"ב · ראה עוד »

תהילים קל"ד

תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קל"ד · ראה עוד »

תהילים קט"ז

תהילים קט"ז הוא המזמור המאה ושישה עשר בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כשני מזמורים, ה-114 וה-115).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קט"ז · ראה עוד »

תהילים קט"ו

תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קט"ו · ראה עוד »

תהילים קכ"ט

תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-128).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קכ"ט · ראה עוד »

תהילים קכ"ז

תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קכ"ז · ראה עוד »

תהילים קכ"ח

תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קכ"ח · ראה עוד »

תהילים קכ"ג

תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קכ"ג · ראה עוד »

תהילים קכ"ה

תהילים קכ"ה הוא המזמור ה-125 בספר תהילים (בנוסח תרגום השבעים והוולגטה, מספור הפרקים שונה במעט וזהו המזמור ה-124).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קכ"ה · ראה עוד »

תהילים קי"א

תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קי"א · ראה עוד »

תהילים קי"ז

תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים (מזמור 116 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קי"ז · ראה עוד »

תהילים קי"ב

תהילים קי"ב הוא המזמור ה-112 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קי"ב · ראה עוד »

תהילים קי"ג

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים קי"ג · ראה עוד »

תהילים ל"ט

תהילים ל"ט הוא המזמור השלושים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-38).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ל"ט · ראה עוד »

תהילים ל"ח

תהילים ל"ח הוא המזמור השלושים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-37) ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ל"ח · ראה עוד »

תהילים ל"ד

תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ל"ד · ראה עוד »

תהילים ל"ה

תהילים ל"ה הוא המזמור השלושים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-34) ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ל"ה · ראה עוד »

תהילים ל"ו

תהילים ל"ו הוא המזמור ה-36 בתהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ל"ו · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים ט'

תהילים ט' הוא המזמור התשיעי של ספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים ט' · ראה עוד »

תהילים כ"ח

תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים כ"ח · ראה עוד »

תהילים כ"ב

למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים כ"ב · ראה עוד »

תהילים כ"ג

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים כ"ג · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תהילים י"א

תהילים י"א הוא המזמור האחר עשר בתהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור העשירי).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים י"א · ראה עוד »

תהילים י"ט

תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים י"ט · ראה עוד »

תהילים י"ח

תהילים י"ח הוא המזמור ה-18 בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-17).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים י"ח · ראה עוד »

תהילים י"ג

תהילים י"ג הוא המזמור השלושה עשר בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור השנים עשר).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים י"ג · ראה עוד »

תהילים י'

תהילים י' הוא המזמור העשירי של תהילים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותהילים י' · ראה עוד »

תוספות למגילת אסתר

תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותוספות למגילת אסתר · ראה עוד »

תוספות לספר דניאל

בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותוספות לספר דניאל · ראה עוד »

תורת עץ הרעל

תורת עץ הרעל (באנגלית: The Poisonwood Bible) הוא רומן היסטורי-פוליטי רב-מכר פרי עטה של ברברה קינגסולבר, העוסק בקונגו, במיסיון האמריקאי ובחוסר הבנה בין-תרבותית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותורת עץ הרעל · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותורה · ראה עוד »

תוהו ובוהו

ייצוג אומנותי של שבעת ימי הבריאה תֹהוּ וָבֹהוּ הוא ביטוי עברי מקראי הנמצא בנרטיב הבריאה, המופיע בתחילת ספר בראשית כחלק מסיפור מקראי המתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותוהו ובוהו · ראה עוד »

תיקון סופרים

תיקון סופרים (או כינה הכתוב) הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותיקון סופרים · ראה עוד »

תיבת נח

נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותיבת נח · ראה עוד »

לשם

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) לֶשֶׁם היא האבן הראשונה בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט דן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ולשם · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ולשון חז"ל · ראה עוד »

לוח נבו שרסכים

לוח נבו שרסכים לוח נבו שרסכים הוא לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ולוח נבו שרסכים · ראה עוד »

טאניס

מסכת הזהב של פרעה פסוסנס הראשון הספינקס ממקדש אמון בטאניס, מוצג במוזיאון הלובר טאניס (מיוונית עתיקה - Τάνις ופירושו גומא, בערבית קרוי המקום סאן אל-חג'ר (בתעתיק מדויק - צאן אל-חג'ר, صان الحجر)) הוא שמה של העיר המצרית העתיקה דג'אנט שהייתה בירת מצרים מהמאה ה-11 לפנה"ס ועד המאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וטאניס · ראה עוד »

טקמיצו מוראוקה

טקמיצו מוראוקה (村岡崇光 הירושימה, 1938) הוא חוקר ממוצא יפני של השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וטקמיצו מוראוקה · ראה עוד »

טבת

טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וטבת · ראה עוד »

זמר (בעל חיים)

זֶמֶר הוא בעל חיים הנמנה בספר דברים בין שבע החיות המותרות באכילה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזמר (בעל חיים) · ראה עוד »

זתר

זֵתַר הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזתר · ראה עוד »

זלפה

אלישבע זִלְפָּה (זילפֿה בפא רפה (Ζελφάν) בתרגום השבעים; בערבית: زيلفا) היא דמות מקראית, אמם של גד ואשר, שפחתה של לאה ואשתו הרביעית של יעקב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזלפה · ראה עוד »

זבד הבת

זבד הבת או בריתה (נפוץ פחות כשמחת הבת או כמסיבת הבת) הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזבד הבת · ראה עוד »

זבודה בת פדיה

חורבת רומא בבקעת נטופה בגליל התחתון המזוהה על ידי כמה מהחוקרים עם מקום מוצאה של זבודה בת פדיה זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה (כתיב: זבידה) היא דמות מקראית הנזכרת בספר מלכים, אימו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזבודה בת פדיה · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזכריה פרנקל · ראה עוד »

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזכריה הנביא · ראה עוד »

זכריהו בן ירבעם

זכריהו בן ירבעם הוא דמות מקראית, ומלך של ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וזכריהו בן ירבעם · ראה עוד »

ח' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וח' בטבת · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחמש מגילות · ראה עוד »

חנניה, מישאל ועזריה

חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחנניה, מישאל ועזריה · ראה עוד »

חקר התרגום

עמוד מתרגום השבעים חקר התרגום או מחקר התרגום (באנגלית:Translatology,Translation Studies) הוא ענף בין-תחומי העוסק בתיאוריות תרגום (בכתב ועל-פה), בתיאור שיטותיו ובאופן יישומן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחקר התרגום · ראה עוד »

חרדה (אתר מקראי)

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 חֲרָדָה (בתרגום השבעים: "חרדת") הוא מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעם ממצרים, בין הר שפר למקהלות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחרדה (אתר מקראי) · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחשמל · ראה עוד »

חשמל (ספר יחזקאל)

Matthäus Merian the Elder. חַשְׁמַל הוא מונח המוזכר מספר פעמים במעשה המרכבה שבספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחשמל (ספר יחזקאל) · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחשמונאים · ראה עוד »

חשמונאים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחשמונאים (פירושונים) · ראה עוד »

חשמונה

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 חַשְׁמֹנָה, אתר מקראי, אחת מתחנות נדודי בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחשמונה · ראה עוד »

חלום מרדכי

חלום מרדכי הוא סיפור המתאר חלום שחלם מרדכי היהודי בשנה השנייה למלכות אחשוורוש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחלום מרדכי · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחזקיהו · ראה עוד »

חבקוק והמלאך (ברניני)

חבקוק והמלאך (באיטלקית: Abacuc e l'angelo) הוא פסל שיש של הפסל ג'ובאני לורנצו ברניני, שפוסל בין השנים 1656–1661 ומוצג בקפלת קיגי, בזיליקת סנטה מריה דל פופולו ברומא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחבקוק והמלאך (ברניני) · ראה עוד »

חבר בן בריעה

חֶבֶר הוא בנו הבכור של בריעה בן אשר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחבר בן בריעה · ראה עוד »

חבר הקיני

חֶבֶר הַקֵּינִי היא קבוצה חברתית, או אדם שנתן את שמו לקבוצה כזו, אשר נזכרת חמש פעמים בסיפור מלחמת סיסרא; ב, (פעמיים בפסוק זה) ו (כ"חבר" בלבד), וב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחבר הקיני · ראה עוד »

חבש

חבש באתיופיה חבש (בגעז: ሐበሻ) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי בצפון-מזרח קרן אפריקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחבש · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחגי · ראה עוד »

חורבת קייאפה

התל מהאוויר שער מבצר האלה מכיוון עזקה קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 החורבה ב-2015 חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, אשר נמצאו בו גם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ואף מתקופות מאוחרות יותר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחורבת קייאפה · ראה עוד »

חורים

מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחורים · ראה עוד »

חילם

חֵילָם או חֵלָאם הוא שם מקום תנ"כי בצפונו של עבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחילם · ראה עוד »

חיים שלי (איש העלייה השנייה)

חיים שלי (פיינברג) (תרנ"א/ 1891 – תשל"ח/ 15 בנובמבר 1978) היה איש העלייה השנייה, מורה ומחנך, חוקר תנ"ך מראשוני "החברה לחקר המקרא בישראל" וסופר ישראלי, ממייסדי בית הכרם (כיום שכונה בירושלים).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחיים שלי (איש העלייה השנייה) · ראה עוד »

חיים הלר

הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחיים הלר · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובן סירא · ראה עוד »

בן טבאל

בן טבאל היה טוען לכיסא המלוכה של ממלכת יהודה, שהתכוון לגזול את מלוכתו של אחז בעזרת רצין מלך ארם-דמשק ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ולהקים יחד איתם ברית נגד האשורים: "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן-טָבְאַל".

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובן טבאל · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובמדבר · ראה עוד »

בעלי חיים בתנ"ך

התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובעלי חיים בתנ"ך · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובראשית · ראה עוד »

ברק בן אבינעם

איור משנת 1553 כביעל מראה לברק את סיסרא המת. הדפס הנמצא ברשות ספריית אוניברסיטת אוקלהומה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הוא דמות מקראית, מנהיג צבאי שנזכר בספר שופטים (פרקים –) ומי שפעל יחד עם דבורה הנביאה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וברק בן אבינעם · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וברית (מקרא) · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובשר בחלב · ראה עוד »

בת קול - נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות וקוויריות

בת-קול – נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות וקוויריות היא עמותה המספקת מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית – היותן להט"ביות מחד והיותן דתיות מאידך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובת קול - נשים דתיות לסביות ביסקסואליות טרנסג'נדריות וקוויריות · ראה עוד »

בל והתנין

דניאל מאכיל את התנין במזון, שיגרום לו להיחנק למוות. פרסקו. משנת 1580 בֵּל והתנין או בל והדרקון הוא ספר חיצוני המהווה את אחת משלש התוספות לספר דניאל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובל והתנין · ראה עוד »

בלהה ניצן

בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובלהה ניצן · ראה עוד »

בובאל

בּוּבָּל (שם מדעי: Alcelaphus; קרוי גם הרטביסט), הוא סוג של אנטילופה גדולה בתת-משפחת הבובאלים הכולל שלושה מינים החיים ברחבי יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובובאל · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית ענות

שמאל בֵּית עֲנוֹת היה יישוב מקראי בממלכת יהודה הנזכר ברשימת הערים של נחלת שבט יהודה, ב, בקבוצה 8 של הערים:.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובית ענות · ראה עוד »

בית לחם

The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובית לחם · ראה עוד »

בית ג'אלא

בית ג'אלא (לפעמים מאוית גם בית ג'אלה, או בית ג'לא. בערבית: بيت جالا) היא עיירה פלסטינית נוצרית, הסמוכה לבית לחם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובית ג'אלא · ראה עוד »

בית הערבה (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל בֵּית הָעֲרָבָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ששכנה באזור צפון ים המלח.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובית הערבה (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית הכרם (עיר מקראית)

381x381 פיקסלים בית הכרם הייתה עיר מקראית בהר יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובית הכרם (עיר מקראית) · ראה עוד »

ביתר

ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וביתר · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וביבליה · ראה עוד »

גאלא גאלאקטיון

גאלא גאלקטיון (ברומנית: Gala Galaction, שם עט של גריגורה פישקולסקו - Grigore Pișculescu, 16 באפריל 1879 דידשט, טלאורמן - 8 במרץ 1961), היה סופר, תאולוג ומתרגם רומני, בעל שורשים ארומנים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגאלא גאלאקטיון · ראה עוד »

געתם

געתם הוא דמות מקראית, בנו של אליפז ונכדם של עשו ועדה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגעתם · ראה עוד »

גרר (אזור קדום)

נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית גְּרָר היא עיר, חבל ארץ, מחוז ובתוכם נחל (נחל גרר), ב ארץ ישראל, בעבר - בארץ כנען, מוזכרת בתנ"ך כמקום מגוריהם הזמניים של אברהם ויצחק.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגרר (אזור קדום) · ראה עוד »

גרגשי

גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגרגשי · ראה עוד »

גרות כמהם

שמאל גֵרוּת כִּמְהָם (כתיב: כמוהם) אשר אצל בית-לחם הוא מקום בו יוחנן בן קרח ואנשיו התיישבו עם הפליטים ממצפה לפני בריחתם למצרים כמסופר ב: "וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כמוהם אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם לָלֶכֶת לָבוֹא מִצְרָיִם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגרות כמהם · ראה עוד »

גשור (ממלכה)

כנרת גְּשׁוּר הייתה ממלכה קטנה ששכנה באזור הגולן הדרומי, לאורך חופהּ המזרחי של הכנרת והגדה הצפונית של נחל הירמוך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגשור (ממלכה) · ראה עוד »

גלים (יהודה)

שמאל גלים הייתה עיר מקראית בהר יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגלים (יהודה) · ראה עוד »

גד

בול המוקדש לשבט גד גָּד הוא דמות מקראית, בנו של יעקב מזלפה, שפחת לאה, ולכן היא זו שהעניקה לו את שמו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגד · ראה עוד »

גוליית

בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בוונציה גָּלְיָת הוא דמות מקראית, לוחם פלשתי גדל ממדים מגת אשר לחם בישראל בימיו של שאול המלך.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגוליית · ראה עוד »

גירוש הגר וישמעאל

קצר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגירוש הגר וישמעאל · ראה עוד »

גיל

גיל (ברבים: גילים) הוא פרק הזמן שחלף מאז היווצרותו של דבר-מה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגיל · ראה עוד »

גילה

גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה ב-1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגילה · ראה עוד »

דמטריוס מפלרון

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה דמטריוס איש פָלֶרוֹן (ביוונית: Δημήτριος Φαληρεύς; 350 לפנה"ס - 283 לפנה"ס) היה פילוסוף ומדינאי אתונאי ותלמידו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודמטריוס מפלרון · ראה עוד »

דמטריוס הכרונוגרף

דמטריוס הכרונוגרף (ביוונית: Δημήτριος) היה מחבר כרוניקות (היסטוריון) יהודי בסוף המאה ה-3 לפנה"ס, שחי כנראה באלכסנדריה וכתב ביוונית קוינה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודמטריוס הכרונוגרף · ראה עוד »

דפקה

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641 דָפְקָה הוא אזור הנזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודפקה · ראה עוד »

דרור הבית

דרור הבית מתרחץ דְּרוֹר הַבַּיִת (שם מדעי: Passer domesticus; בתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר) הוא מין של ציפור שיר מהסוג דרור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודרור הבית · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודת ומדע · ראה עוד »

דלילה

איור משנת 1553 דלילה חותכת את שערו של שמשון, ז'ראר וון הונת'ורסט, 1615 שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640 דְּלִילָה היא דמות מקראית המופיעה בספר שופטים, פרק ט"ז.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודלילה · ראה עוד »

דברי איוב

דברי איוב, הידוע גם בשם צוואת איוב, הוא חיבור יהודי עתיק.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודברי איוב · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודברי הימים · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודברים · ראה עוד »

דבורה (מינקת רבקה)

דבורה, הייתה מינקת רבקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודבורה (מינקת רבקה) · ראה עוד »

דביר (עיר עתיקה)

שמאל דְּבִיר (נקראה גם קִרְיַת סֵפֶר ואולי גם קִרְיַת-סַנָּה) הייתה עיר כנענית חשובה ביותר מדרום לחברון, במעמד דומה לזה של חברון ולכיש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודביר (עיר עתיקה) · ראה עוד »

דגש קל

בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודגש קל · ראה עוד »

דואג האדומי

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודואג האדומי · ראה עוד »

דוד וגוליית

דוד וגוליית; ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס מוצג במוזיאון נורטון סימון בפסדינה מאה ה-10 סיפור דָּוִד וְגָלְיָת הוא סיפור מקראי על קרב אלופים המתרחש ברקע מלחמה בין ישראל לפלשתים בעמק האלה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודוד וגוליית · ראה עוד »

דוכיפת

דוכיפת במעוף דוכיפת בקיסריה דוכיפת אפריקנית. דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג של עוף יחיד במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודוכיפת · ראה עוד »

דוכיפת מצויה

דוכיפת בישראל עם חרק בפיה דוכיפת על ענף פארק הלאומי ברמת גן דּוּכִיפַת מצויה (שם מדעי: Upupa epops) היא מין בסוג דוכיפת (Upupa) במשפחת הדוכיפתיים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודוכיפת מצויה · ראה עוד »

דיבון

חורבות דיבון, ברקע העיירה ד'יבאן שטחי מואב דִּיבוֹן (במואבית: 𐤃𐤉𐤁𐤍) היתה עיר מואבית־ישראלית בעבר הירדן, בקרבת נחל ארנון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודיבון · ראה עוד »

דיודורוס סיקולוס

''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »

המן האגגי

הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמן האגגי · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמאה ה-4 · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמשכן · ראה עוד »

המבול

המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמבול · ראה עוד »

האסכולה הדויטרונומיסטית

בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והאסכולה הדויטרונומיסטית · ראה עוד »

האישה החכמה מאבל בית מעכה

האישה החכמה משליכה את ראשו של שבע בן בכרי מעבר לחומה האישה החכמה מאבל בית מעכה היא דמות מקראית אלמונית אשר אינה מזוהה בשמה המפורש.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והאישה החכמה מאבל בית מעכה · ראה עוד »

האיגרת אל העברים

פאולוס (שאול התרסי) - מחבר האיגרת על פי המסורת הנוצרית. ציור מעשה ידי רמברנדט. האיגרת אל העברים היא אחת מהאיגרות המהוות חלק מהברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והאיגרת אל העברים · ראה עוד »

הנה העלמה הרה ויולדת בן

250px 250px הפסוק הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל שב היווה סלע מחלוקת ב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והנה העלמה הרה ויולדת בן · ראה עוד »

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה (ביוונית: Βιβλιοθήκη τῆς Ἀλεξανδρείας) הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם אשר נבנתה בעיר אלכסנדריה, בירת מצרים התלמיית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והספרייה הגדולה של אלכסנדריה · ראה עוד »

העולם ההלניסטי

העולם ההלניסטי שנוצר כתוצאה מהקולוניזציה היוונית וממלחמותיו של אלכסנדר הגדול הקיף את כל אגן המזרחי של הים התיכון, חלקים מהאגן המערבי, את כל המזרח התיכון וחלקים מאסיה המרכזית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והעולם ההלניסטי · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הפוליגלוטה הקומפלוטנסית

הדף הראשון של הפוליגלוטה הקומפלוטנסית הפוליגלוטה הקומפלוטנסית היא מהדורה רב לשונית של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, הכוללת את נוסח התנ"ך בעברית ותרגומו ליוונית, לטינית וארמית ואת הברית החדשה עם המקור היווני ותרגום ללטינית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והפוליגלוטה הקומפלוטנסית · ראה עוד »

הקספלה

אוריגנס ותלמידיו, תחריט מעשה ידי יאן לאוקן משנת 1700 לערך. הקספלה (ביוונית עתיקה: Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והקספלה · ראה עוד »

הקיני

הַקֵּינִי, קַּיִן, בְּנֵי קֵינִי, או הַקִּינִים, הם שמות של קבוצה או קבוצות הנזכרות במקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והקיני · ראה עוד »

הרמון

"קניות בהרמון", ציור מאת האמן ההונגרי שנדור אלכסנדר סבוֹבּוֹדה, אמצע המאה ה-19 הרמון (בערבית: חרים حريمמהמילה حرم; בטורקית: Harem), הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והרמון · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והשם המפורש · ראה עוד »

השולמית

מירכאות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והשולמית · ראה עוד »

התנ"ך העברי משטוטגרט

ה-Biblia Hebraica Stuttgartensia (לטינית: התנ"ך העברי משטוטגרט), בקיצור: BHS, ולעיתים נדירות BH4, היא מהדורה ביקורתית של התנ"ך המלווה במנגנון חילופי נוסח.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והתנ"ך העברי משטוטגרט · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית

התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרגום השומרוני

התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי-שומרוני לתורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והתרגום השומרוני · ראה עוד »

התייוונות

אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והתייוונות · ראה עוד »

הברית הישנה

הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והברית הישנה · ראה עוד »

הבשורה על-פי יעקב

יעקב הצדיק, לכאורה, כותב הבשורה. ההכרזה על הולדת מרים ליהויקים ולחנה. ציור קיר מעשה ידי גאודנציו פררי, 1544–1545. הבשורה על פי יעקב או בשורת הילדות על פי יעקב או הפרוטואוונגליון על פי יעקב הוא ספר אפוקריפי (ספר חיצוני) לספרי הבשורות של הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והבשורה על-פי יעקב · ראה עוד »

הבירה התלמית

הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והבירה התלמית · ראה עוד »

הגסיפוס

הגסיפוס הקדוש (ביוונית: Ἅγιος Ἡγήσιππος; 110 - 7 באפריל 180 לערך) היה כרוניקן קדום של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והגסיפוס · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים · ראה עוד »

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והגיית העברית · ראה עוד »

ההשערה המדיינית-קינית

"משה ויתרו", ציור משנת 1900 של ג'יימס טיסו לפי שמות פרק י"ח. ההשערה המדיינית-קינית (לפעמים רק ההשערה המדיינית או ההשערה הקינית) היא שם קיבוצי למשפחת השערות בביקורת המקרא ובחקר המקרא, לפיהן האמונה באלוהות יהוה הובאה במקורה לעם ישראל בכנען מאזור מדברי דרומי יותר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וההשערה המדיינית-קינית · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

היסטוריה של אלכסנדריה

ההיסטוריה של אלכסנדריה מתחילה בייסוד העיר כפוליס יוונית לחוף הים התיכון על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 331 לפני הספירה, במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והיסטוריה של אלכסנדריה · ראה עוד »

היסטוריה של המיסיון הנוצרי

ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והיסטוריה של המיסיון הנוצרי · ראה עוד »

היסטוריה של האנטישמיות

היסטוריה של האנטישמיות הולכת אחורה מאות ואלפי שנים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והיסטוריה של האנטישמיות · ראה עוד »

היסטוריה של היוונית

השפה היוונית קיימת בדיבור ובכתב למעלה מ-3,000 שנה, ובצורתה המודרנית היא השפה העיקרית ביוון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והיסטוריה של היוונית · ראה עוד »

היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר

בניגוד למרבית ספרי התנ"ך, שבהם לאלוהים נוכחות בולטת, במגילת אסתר אלוהים נעדר מהסיפור, לפחות ברובד הגלוי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והירונימוס · ראה עוד »

הילל בן שחר

"נפילתו של לוציפר" תחריט מעשה ידי גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866. הֵילֵל בֶּן שָׁחַר הוא כינוי או אפיתט המוזכר בספר ישעיהו בקינה הסאטירית המכונה "המשל על מלך בבל" (שם, ג–כג; "משל" כאן במשמעות דברי לעג, "משל ושנינה").

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והילל בן שחר · ראה עוד »

ואדי אל-עריש

ואדי אל-עריש (בערבית: وادي العريش) הוא הגדול בנחלי חצי האי סיני ומנקז את כל חלקו המרכזי ואת רוב חלקו הצפוני של חצי האי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וואדי אל-עריש · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ווולגטה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וויקרא · ראה עוד »

ויליאם ויסטון

ויליאם ויסטון (באנגלית: William Whiston; 9 בדצמבר 1667 – 22 באוגוסט 1752) היה איש מדע, מתמטיקאי ותאולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וויליאם ויסטון · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכנען · ראה עוד »

כפר יסיף (יישוב עתיק)

דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כרם (עיר מקראית)

381x381 פיקסלים כרם הייתה עיר מקראית בהר יהודה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכרם (עיר מקראית) · ראה עוד »

כרם (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכרם (פירושונים) · ראה עוד »

כרם נבות

מותו של נבות. קספר לויקן 1712. סיפור כרם נבות הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכרם נבות · ראה עוד »

כריזמה

כָּרִיזְמָה (מיוונית: χάρισμα, מתנת חסד. על פי האקדמיה ללשון העברית: קִסְמָה) היא תכונה המתארת אדם בעל קסם אישי, יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בין-אישית, לרוב מתווספת לאלו הופעה חיצונית מושכת ושונות אישיותית כלשהי מהכלל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכריזמה · ראה עוד »

כשדים

כודורו של מרדוך-אפלה-אידינה השני שבו הוא מעניק אדמה לפקידו כַּשְׂדִּים או כלדיים (ביוונית: Χαλδαία; באכדית: Kaldu; בעברית: כשֹדים; בארמית: ܟܐܠܕܘ, Kaldo; בתרגום השבעים: Χαλδαίοι, כלדיים) הם עם שמי שחי באזור ביצתי בדרום מסופוטמיה (בימינו בדרום עיראק).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכשדים · ראה עוד »

כתף קרה

"כתף קרה" הוא ביטוי המשמש להביע פעולה של התעלמות, דחייה או התכחשות לאחר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתף קרה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד קאופמן

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתב יד קאופמן · ראה עוד »

כתב יד קהיר

וויקישיתוף) קצר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתב יד קהיר · ראה עוד »

כתב יד וינה של תרגום השבעים לספר בראשית

250px ספר בראשית מווינה (באנגלית: Vienna Genesis) הוא כתב יד מאויר של תרגום השבעים לספר בראשית, אשר נוצר כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתב יד וינה של תרגום השבעים לספר בראשית · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתבי קודש · ראה עוד »

כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתבי יד אבודים בתולדות ישראל · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתובים · ראה עוד »

כלאב

כִּלְאָב (נקרא גם דָּנִיֵּאל) היה בנו השני של דוד המלך, בנה של אביגיל הכרמלית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכלאב · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כבשת הרש

קצר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכבשת הרש · ראה עוד »

כושי

בתרגום הראשון לעברית של מחזהו של ויליאם שייקספיר, "אותלו", נקרא גיבור המחזה "איתיאל הכושי" כושי היא מילה שמקורה בתנ"ך, שמתייחסת לאדם (לרוב האדם השחור ממוצא אפריקאי) בעל צבע עור כהה ביותר (קרוב לשחור).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכושי · ראה עוד »

כוב

כוב הוא עם עתיק, המוזכר בנבואתו של יחזקאל על נפילת מצרים ועמים מסביבם:.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכוב · ראה עוד »

יעקב פולוצקי

יעקב חיים (הַנס) פּוֹלוֹצקי (Polotsky; 13 בספטמבר 1905 – 10 באוגוסט 1991) היה בלשן, מזרחן ופרופסור לאגיפטולוגיה ולשפות שמיות באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויעקב פולוצקי · ראה עוד »

יעזר

נחלות שבטי ישראל יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויעזר · ראה עוד »

יעוש

יעוש או יעיש הוא דמות מקראית, בנו של עשו ואהליבמה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויעוש · ראה עוד »

יצחק אריה זליגמן

הרב פרופ' יצחק אריה זליגמן (10 בינואר 1907 – 13 במאי 1982) היה חוקר מקרא ישראלי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויצחק אריה זליגמן · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויציאת מצרים · ראה עוד »

יציאת מצרים (מחזה)

יציאת מצרים (ביוונית: Exagoge, ἐξαγωγή) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי היהודי-הלניסטי יחזקאל הטרגיקן שחי באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויציאת מצרים (מחזה) · ראה עוד »

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »

ירקן

ירקן היא אבן חן יקרה למחצה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וירקן · ראה עוד »

ירבעם בן נבט

עגלי זהב. איור משנת 1372.יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוא דמות מקראית, איש שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וירבעם בן נבט · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וירושלים · ראה עוד »

ירידת אברהם למצרים

מירכאות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וירידת אברהם למצרים · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וישו · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישו פנטוקראטור

ישו פנטוקראטור (פרט מתוך פסיפס באיה סופיה באיסטנבול סגנון ביזנטי בקתדרלת צ'פלו בסיציליה האיקונין העתיק ביותר ששרד של ישו פנטוקראטור, שעווה חמה על לוח עץ (מנזר סנטה קתרינה). שתי הבעות הפנים השונות משני הצדדים עשויות להדגיש את שני הטבעים של ישו כאלוהים לחלוטין ואנושי לחלוטין ישו פנטוקראטור (ביוונית: Χριστὸς Παντοκράτωρ) הוא ייצוג אופייני של ישו באמנות דתית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וישו פנטוקראטור · ראה עוד »

יחמור

צילום של יחמור זכר. ניתן לראות בבירור את הקרניים המסעופות והכבדות. לבנה יַחְמוּר (שם מדעי: Dama) הוא סוג של פרסתנים ממשפחת האייליים ותת-משפחת איילי העולם הישן, החיים ביערות של אירואסיה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויחמור · ראה עוד »

יחלאל

יַחְלְאֵל הוא דמות מקראית, בנו השלישי והאחרון של זבולון ונכדם של יעקב ושל לאה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויחלאל · ראה עוד »

יבלעם

200px יִבְלְעָם הייתה עיר שהתקיימה באזור צפון השומרון בתקופת המקרא, בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד, אשר מזוהה כיום עם חורבה בשם "ח'רבת בלעמה" מדרום לג'נין.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויבלעם · ראה עוד »

יגבהה

נחלות שבטי ישראל יָגְבְּהָה הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויגבהה · ראה עוד »

ידאלה

יִדְאֲלָה (ייתכן: יראלה) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וידאלה · ראה עוד »

יהלום (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהלום (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

יהדות אלכסנדריה

בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), באלכסנדריה קהילת יהדות אלכסנדריה התחילה להתקיים, עם היווסדות העיר אלכסנדריה במצרים העתיקה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהדות אלכסנדריה · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות הלניסטית

היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהדות הלניסטית · ראה עוד »

יהושע בלאו

יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהושע בלאו · ראה עוד »

יהודה ושומרון וחבל עזה

יהודה ושומרון וחבל עזה (בירוק) יהודה ושומרון וחבל עזה (יש"ע) הוא השם הרשמי שנתנה מדינת ישראל לשטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת המדינה, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר נכבשו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, למעט מזרח ירושלים שהוחל עליה החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהודה ושומרון וחבל עזה · ראה עוד »

יהודית (ספר יהודית)

יהודית והולופרנס, 1457–1464 שובה של יהודית לבתוליה, 1470 יהודית היא הדמות המרכזית בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהודית (ספר יהודית) · ראה עוד »

יהויקים

יְהוֹיָקִים הוא דמות מקראית, מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהויקים · ראה עוד »

יואל הנביא

פסל ברונזה של יואל הנביא ביד השמונה יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר (בתרגום השבעים הוא הרביעי, אחרי הושע, עמוס ומיכה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויואל הנביא · ראה עוד »

יוסף ואשת פוטיפר

אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשכנעו לשכב עימה. סימון קנטריני (1612-1648)מעשה יוסף ואשת פוטיפר הוא סיפור מקראי שמובא בפרשת וישב ב, המהווה חלק ממחזור סיפורי יוסף ואחיו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוסף ואשת פוטיפר · ראה עוד »

יובב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויובב · ראה עוד »

יוון (דמות מקראית)

יָוָן הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית כבן הרביעי מתוך שבעה של יפת בן נח, ואביהם של אלישה, תרשיש, כתים ודדנים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוון (דמות מקראית) · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוונית · ראה עוד »

יוונית עתיקה

ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוונית עתיקה · ראה עוד »

יוונית קוינה יהודית

קוינה יוונית יהודית או יוונית הלניסטית יהודית היא גרסה של יוונית קוינה, שמצויה במספר טקסטים בניב אלכסנדרוני של היהדות ההלניסטית, בעיקר בתרגום השבעים של התנ"ך והספרות הנלווית אליו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוונית קוינה יהודית · ראה עוד »

4Q120

4Q120 4Q120 (נקראת גם pap4QLXXLevb; VH 46; Rahlfs 802; LDAB 3452) היא מגילה המכילה קטע מתרגום השבעים לספר ויקרא, שנמצאה סמוך לקומראן במערה מספר 4, ומוצגת כיום במוזיאון רוקפלר בירושלים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו4Q120 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספטואגינטה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תרגום_השבעים

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס