גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
285 יחסים: JEM, מאורות הראי"ה, מאיר שפיגלר, מאיר הרשקוביץ, מנחם נחום קפלן, מניין השטרות, מקום בעולם, מרדכי אליהו, מרדכי בריסק, משפט סטרודוב, משה אסבאג, משה פארדו, משה קליין (זמר), משה הררי, מזל מאזניים, מזל עקרב, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מולד הלבנה, מוחרם, מיתולוגיה כנענית, א' בתשרי, אמל-מרדוך, אסיף, אסיף (שיר), אפרים ארדיט, ארבע התקופות, אריה ליב פרומקין, אריה לייב לנדא, אשר פריינד, אל (אל כנעני), אלכסנדר פלאי, אליהו אביחיל, אחרי החגים, אבנר שמעוני (ראש מועצה), אברהם מרדכי אלתר, אברהם אבוטבול, אברהם פילוסוף, אברהם שלום הלברשטאם, אברהם חיים ראטה, אגרות הראיה, אדון הסליחות, אהרן נמדר, אהרן רזאל, אהרן שכטר, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, אירועים בחודש תשרי, איתן שנדורפי, איחולי עשרת ימי תשובה, איילת הירשמן, נפתלי קמפה, ..., נתן עמרם, נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה), נח נפתולסקי, נוער חב"ד, ניגוני בעלז, סעדיה אזנקוט, ספר עזרא, ספר זכריה, ספר התודעה, ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון, סתיו, סליחות, סדר ליל ראש השנה, סוכות, עמק בית שאן, עקיבא הכרמי, ערוץ 7, עשרת ימי תשובה, עשרה בטבת, עלות השחר, עליית תלמידי הגר"א, עונות השנה, עולם שנה נפש, פסטיבל הזמר החסידי, פולמוס מכניסי רחמים, פוטהנדו, פיניקים, צפר (חודש), צבי וינברגר, צידון, ציונות ברוסיה, קרן אחד לאחד, קרב הר תבור, קדושה אחת, רמדאן, ראש חודש, ראש השנה, ראובן, רפאל אדרי, רפאל כדיר צבאן, רחמים חי חויתה הכהן, רב פפא, רב האי גאון, רבא, רביע א-ת'אני, רביע אל-אוול, רג'ב, רדב"ז, רולי דיקמן, שמעון אהרן סופר, שמעון דסברג, שמחת בית השואבה, שמואל (אמורא), שמואל שניאורסון, שמואל וינברג (סלונים), שאול חנא קוק, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת זשה, שנת זחג, שנת בחג, שנת בחה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנה מעוברת, שנה אקדמית, שנה ליטורגית, שנים עשר ירחים, שעבאן, שלמה זאב צווייגענהאפט, שלמה יהודה רכניץ, שלום כהן (רב), שלוש רגלים, שבעת ימי המילואים, שבט מנשה, שבט אפרים, שבט בנימין, שבט דן, שוואל, שי-לי ליפא, תמוז (פירושונים), תשובה (יהדות), ל' בתשרי, ל' בכסלו, לא בשמיים היא, לוח אירועים שנתי, לוח גזר, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי, לימוד בעל פה, ט"ז בתשרי, ט"ו בתשרי, ט"ו בחשוון, ט' בתשרי, טרור פלסטיני, טבת (פירושונים), ז' בתשרי, זאב וולף הלוי טירנואר, זבולון שושנה, זושא וולף, ח' בתשרי, חמת טבריה, חמדת ימים (ספר), חסידות שומרי אמונים, חלב נוכרי, חזקיהו יוסף מישקובסקי, חביב חיים דוד סתהון, חגי ישראל ומועדיו, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, חומש תורה שלמה, חודש תשרי, חודש תישרי, חודש האיתנים, חודש החגים, חיותה בוסל, חיים אריה לייבוש הורוביץ, חיים שמואל הכהן קונורטי, חיים זבולון חרל"פ, חיים הערש מייזליש, חיים יעקב רוטנברג, ב' בתשרי, בן ציון אברהם קואינקה, בן-ציון רבינוביץ, בנצי סאו, בעיר ההרגה, ברוך מקונסטנטין, ברוך פוזנר, ברכת הלבנה, ברכת החמה, ברכת החודש, בג"ץ ווסר נגד שר הביטחון, בולי מועדים לשמחה, בית פשיסחה, ג' בתשרי, ג'ומאדא א-ת'אניה, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ורג' גאולר, גצל שוורצמן, גלגל המזלות, גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים, ד' בתשרי, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, דניאל קריגר, דגלנו (פולין), דוד אלבום, דוד טברסקי (בוהוש), דוד כהן (איש חינוך), ה' בתשרי, ה'שמ"ג, המצור על ירושלים (588 לפנה"ס), המצור על ירושלים (70), המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), המבול, האנציקלופדיה העברית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015), הפלס (ירחון), הקהילה היהודית באנטופול, הקהילה היהודית בסוצ'אבה, הר הזיתים, השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, הלל פוסק, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלוח הבבלי, הלכה למשה מסיני, הבל, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, ו' בתשרי, וסת הגוף, ושננתם, ובקשתם משם, כ"א בתשרי, כ"ט בתשרי, כ"ז בתשרי, כ"ח בתשרי, כ"ב בתשרי, כ"ג בתשרי, כ"ד בתשרי, כ"ה בתשרי, כ"ו בתשרי, כ' בתשרי, כפר חב"ד (שבועון), כפר התימנים בשילוח, כרם אברהם, כתובת חפציבה, כל עוד, י"א בתשרי, י"ט בתשרי, י"ז בתשרי, י"ח בתשרי, י"ב בתשרי, י"ג בתשרי, י"ד בתשרי, י' בתשרי, ימים נוראים, יעקב מאיר בידרמן, יעקב אבוחצירא, יעקב טולידאנו (בן יוסף), יעקב חנוך סנקביץ', יעקב בן יזרי, יצחק אריאלי, יצחק גרשטנקורן, ירח האיתנים, ישראל, ישראל משקלוב, ישראל אלתר, ישראל אברג'יל, ישראל נח שניאורסון, ישכר שלמה ביסטריצקי, ישיבת תקוע, ישיבת חיי עולם, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), יחזקאל סרנא, יחזקאל שרגא הלברשטאם, יהואחז (מלך יהודה), יהושע בן יהוצדק, יהודה מאיר שפירא, יהודה עייאש, יהודה לייב אורליאן, יהודה בירדוגו, יהודית יחזקאלי גלילי, יהויקים, יום טוב, יום טוב ראשון של סוכות, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יום כיפור קטן, יוסף שלמה כהנמן, יוסף זליגר, יוסף חיים ילוז, יוסי בן יוסי, יושר דברי אמת, 2015 בישראל. להרחיב מדד (235 יותר) »
JEM
גֶ'ם (JEM) ובשמו המלא Jewish Educational Media (בתרגום מילולי לעברית: תקשורת חינוכית יהודית) הוא ארגון המדיה של חסידות חב"ד הפועל תחת הגוף המרכזי של חב"ד - מרכז לענייני חינוך.
חָדָשׁ!!: תשרי וJEM · ראה עוד »
מאורות הראי"ה
סדרת מאורות הראי"ה מאורות הראי"ה היא סדרת ספרים בנושאים שונים במסגרתה נדפסים דברי הגות, דרשות, אגרות, מאמרים ועוד, מאת הראי"ה קוק.
חָדָשׁ!!: תשרי ומאורות הראי"ה · ראה עוד »
מאיר שפיגלר
מאיר שפיגלר עם הרב נתן בוקובזה (מימין), 2005 מאיר שפיגלר (נולד בתשרי ה'תשי"ט, 17 בספטמבר 1958) הוא איש ניהול ישראלי, המכהן כמנכ"ל חברת החשמל.
חָדָשׁ!!: תשרי ומאיר שפיגלר · ראה עוד »
מאיר הרשקוביץ
הרב פרופ' מאיר הרשקוביץ מאיר הרשקוביץ (תשרי ה'תרע"ג, 15 בספטמבר 1912 הניצ'י (Ganichi) זקרפטיה - ט' באדר א' ה'תשס"ג, 11 בפברואר 2003 ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר תפילה ויהדות, ואיש אקדמיה.
חָדָשׁ!!: תשרי ומאיר הרשקוביץ · ראה עוד »
מנחם נחום קפלן
הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.
חָדָשׁ!!: תשרי ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: תשרי ומניין השטרות · ראה עוד »
מקום בעולם
סמליל "עולם קטן" "מקום בעולם" הוא מגזין חודשי מבית "עולם קטן" המיועד לבני נוער דתיים לאומיים.
חָדָשׁ!!: תשרי ומקום בעולם · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: תשרי ומרדכי אליהו · ראה עוד »
מרדכי בריסק
הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.
חָדָשׁ!!: תשרי ומרדכי בריסק · ראה עוד »
משפט סטרודוב
משפט סטרדוב הוא כינוי לפרשיית הלשנה על הקהילה החסידית בעיר סטרדוב שברוסיה בשנת ה'תרמ"א (1881) במהלכה נאסר רב העיר רבי משולם זלמן ניימרק, בגין שוחד וזיוף מסמכים.
חָדָשׁ!!: תשרי ומשפט סטרודוב · ראה עוד »
משה אסבאג
ספר 'פני משה' לרבי משה אסבאג הרב משה אסבאג (סביב ה'תק"כ, 1760 - תשרי ה'תקפ"ה, 1824) היה מקובל, פוסק הלכה ודרשן, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: תשרי ומשה אסבאג · ראה עוד »
משה פארדו
הרב משה פארדו (ה'תק"ע, 1810, ירושלים - ט"ז באב ה'תרמ"ח, 1888, אלכסנדריה) היה רב ודיין שכיהן כאב בית הדין הספרדי בירושלים וכרבה הראשי של יהדות אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: תשרי ומשה פארדו · ראה עוד »
משה קליין (זמר)
מֹשֶה קְלַיין (נולד בספטמבר 1994) הוא זמר חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: תשרי ומשה קליין (זמר) · ראה עוד »
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
חָדָשׁ!!: תשרי ומשה הררי · ראה עוד »
מזל מאזניים
סמל מזל מאזניים מאזניים בול ישראלי המוקדש למזל מאזניים מזל מאזניים הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: תשרי ומזל מאזניים · ראה עוד »
מזל עקרב
סמל מזל עקרב עקרב בול ישראלי המוקדש למזל עקרב מזל עקרב הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: תשרי ומזל עקרב · ראה עוד »
מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר
בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.
חָדָשׁ!!: תשרי ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: תשרי ומולד הלבנה · ראה עוד »
מוחרם
מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי ומוחרם · ראה עוד »
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
חָדָשׁ!!: תשרי ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: תשרי וא' בתשרי · ראה עוד »
אמל-מרדוך
אָמֵל מְרדוך או אָמֵל מְרֹדַךְ או בכינויו המקראי אֱוִיל מְרֹדַךְ, היה בנו ויורשו של נבוכדנצר השני.
חָדָשׁ!!: תשרי ואמל-מרדוך · ראה עוד »
אסיף
יבול נאסף על ידי בני האדם בעבודת כפיים, במשך רוב ההיסטוריה של החקלאות. אסיף של שיבולים מהשדה, ציור משנת 1895 בחקלאות, אָסִיף הוא תהליך איסוף הפרי מהכרמים והמטעים, לאחר שזה נבצר או נקטף.
חָדָשׁ!!: תשרי ואסיף · ראה עוד »
אסיף (שיר)
"אסיף", המוכר יותר בשם "אסוף את המעשים" לפי מילותיו הראשונות, הוא שיר שכתב איתמר פרת והלחינה נעמי שמר.
חָדָשׁ!!: תשרי ואסיף (שיר) · ראה עוד »
אפרים ארדיט
הרב אפרים ארדיט (1700–1786) היה רבה של אזמיר שבטורקיה ומחבר ספר מטה אפרים.
חָדָשׁ!!: תשרי ואפרים ארדיט · ראה עוד »
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
חָדָשׁ!!: תשרי וארבע התקופות · ראה עוד »
אריה ליב פרומקין
הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: תשרי ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »
אריה לייב לנדא
הרב אריה לייב לנדא (תרנ"ה, 1895 - ניסן תש"ג, אפריל 1943) היה ראש ישיבה בישיבת חכמי לובלין ורב העיירה קולבייל שבפולין.
חָדָשׁ!!: תשרי ואריה לייב לנדא · ראה עוד »
אשר פריינד
אוהל על קבר רבי אשר בהר המנוחות רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול ה'תר"ע, ספטמבר 1910 – י"א בתשרי ה'תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי חסיד (אדמו"ר), אשר נודע בשיטתו הייחודית בעבודת השם, ובסיועו לנזקקים ולנדכאים.
חָדָשׁ!!: תשרי ואשר פריינד · ראה עוד »
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: תשרי ואל (אל כנעני) · ראה עוד »
אלכסנדר פלאי
אלכסנדר פלאי (17 ביוני 1915 – 27 במאי 2007) היה היוזם והמוציא לאור של האנציקלופדיה העברית.
חָדָשׁ!!: תשרי ואלכסנדר פלאי · ראה עוד »
אליהו אביחיל
אליהו אביחיל (1932- ד' תשרי תשע"ו 17 בספטמבר 2015) היה רב, מחנך, יקיר העיר ירושלים, ומייסד אגודת עמישב - למען נדחי ישראל בני מנשה ועשרת השבטים.
חָדָשׁ!!: תשרי ואליהו אביחיל · ראה עוד »
אחרי החגים
אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.
חָדָשׁ!!: תשרי ואחרי החגים · ראה עוד »
אבנר שמעוני (ראש מועצה)
אבנר שמעוני (נולד ב-16 בספטמבר 1956) הוא איש ציבור שכיהן כראש המועצה האזורית חוף עזה מ-2001 ועד לפירוקה במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005.
חָדָשׁ!!: תשרי ואבנר שמעוני (ראש מועצה) · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: תשרי ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם אבוטבול
אברהם אבוטבול (2 בינואר 1961, י"ד בטבת ה'תשכ"א - 11 באוקטובר 2012, כ"ה בתשרי ה'תשע"ג) היה שחקן, זמר ומוזיקאי ישראלי וחוזר בתשובה חסיד ברסלב.
חָדָשׁ!!: תשרי ואברהם אבוטבול · ראה עוד »
אברהם פילוסוף
הרב אברהם פילוסוף (אוגוסט 1864–21 ביולי 1940) היה איש ציבור ירושלמי, ראש ישיבת תפארת ירושלים, מנהל ונשיא בית היתומים הספרדי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, אב בית הדין של העדה בעיר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי ואברהם פילוסוף · ראה עוד »
אברהם שלום הלברשטאם
250px רבי אברהם שלום הלברשטאם (תשרי תרי"ז, ספטמבר 1856 - ו' בסיוון ת"ש, 1940) היה אבי שושלת סטרופקוב ונכדו של רבי חיים מצאנז.
חָדָשׁ!!: תשרי ואברהם שלום הלברשטאם · ראה עוד »
אברהם חיים ראטה
רבי אברהם חיים ראטה (נהגה: רוֹט; י"ד באדר א' ה'תרפ"ד, 19 בפברואר 1924 - ה' באלול ה'תשע"ב, 22 באוגוסט 2012) היה האדמו"ר משומרי אמונים.
חָדָשׁ!!: תשרי ואברהם חיים ראטה · ראה עוד »
אגרות הראיה
סדרת '''אגרות הראיה''' במהדורות מוסד הרב קוק, מכון הרצי"ה ובית הרב קוק, לצד הספר '''אגרות לראי"ה''' ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק.
חָדָשׁ!!: תשרי ואגרות הראיה · ראה עוד »
אדון הסליחות
הפיוט אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת הוא אחד מפיוטי הסליחות העתיקים ביותר שנכתבו.
חָדָשׁ!!: תשרי ואדון הסליחות · ראה עוד »
אהרן נמדר
אהרון נמדר (נולד ב־1945, תשרי ה'תש"ו במשהד, איראן) הוא עורך דין, פרופסור למשפטים ודקאן בית הספר לנדל"ן במכללה האקדמית נתניה.
חָדָשׁ!!: תשרי ואהרן נמדר · ראה עוד »
אהרן רזאל
אהרן יוסף רזאל (נולד בב' באלול ה'תשל"ד, 20 באוגוסט 1974) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, ופזמונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: תשרי ואהרן רזאל · ראה עוד »
אהרן שכטר
הרב אהרן משה שכטר (כ"ח בתמוז ה'תרפ"ח, 16 ביולי 1928 – ז' באלול ה'תשפ"ג, 24 באוגוסט 2023) היה ראש ישיבת רבנו חיים ברלין בברוקלין וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תשרי ואהרן שכטר · ראה עוד »
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
חָדָשׁ!!: תשרי ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »
אירועים בחודש תשרי
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי ואירועים בחודש תשרי · ראה עוד »
איתן שנדורפי
הרב איתן שנדורפי (נולד בכ' בתשרי ה'תש"ך 1959) הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים המלמד גם בישיבת מרכז הרב, בישיבה קטנה מורשה ובמוסדות נוספים, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: תשרי ואיתן שנדורפי · ראה עוד »
איחולי עשרת ימי תשובה
כרטיס ברכה "לשנה טובה... תכתב ותחתם" כרטיס ברכה מארץ ישראל: "לשנה טובה תכתבו" איחולי עשרת ימי תשובה הן מקבץ ברכות שנהוג כי אדם מברך בהן את רעהו.
חָדָשׁ!!: תשרי ואיחולי עשרת ימי תשובה · ראה עוד »
איילת הירשמן
איילת הירשמן (נולדה ב-6 באוקטובר 1973) היא עיתונאית, בעלת טור ומחברת ספרי בישול ישראלית.
חָדָשׁ!!: תשרי ואיילת הירשמן · ראה עוד »
נפתלי קמפה
נפתלי יוסף קמפה (נולד בי"ד בניסן ה'תש"ן, 8 באפריל 1990) הוא זמר ומלחין חרדי־ליטאי ישראלי, בסגנון מוזיקה חסידית.
חָדָשׁ!!: תשרי ונפתלי קמפה · ראה עוד »
נתן עמרם
הרב נתן בן חיים עמרם (תקנ"א, 1791 – כ"ט בחשוון תרל"א, 23 בנובמבר 1870) היה רב, דיין, סופר, מנהיג, שד"ר של קהילת טבריה לאלכסנדריה ושד"ר קהילת חברון לאירופה, סוחר, מרפא ובשנות חייו האחרונות כיהן כרב הראשי של קהילת אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: תשרי ונתן עמרם · ראה עוד »
נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813 – ז' בחשוון תרכ"ו, 1866), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש".
חָדָשׁ!!: תשרי ונתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה) · ראה עוד »
נח נפתולסקי
ביתו של נפתולסקי (כיום "בית קובי") ברחוב גלבוע 12 בגבעתיים בית נפתולסקי (בית קובי) ובית רוטברג ברחוב גלבוע בגבעתיים נח נַפְתולְסקי (15 באוקטובר 1883, סנוסק, רוסיה (אוקראינה) – 5 במאי 1974, קבוצת כנרת) היה איש העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל ובוטנאי.
חָדָשׁ!!: תשרי ונח נפתולסקי · ראה עוד »
נוער חב"ד
ארגון נוער חב"ד הוא ארגון נוער של חסידות חב"ד בישראל והוא ארגון הנוער הרביעי בגודלו בישראל, המונה כ-12,000 חניכים בכיתות א-י"ב, המוכר ונתמך על ידי משרד החינוך.
חָדָשׁ!!: תשרי ונוער חב"ד · ראה עוד »
ניגוני בעלז
תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.
חָדָשׁ!!: תשרי וניגוני בעלז · ראה עוד »
סעדיה אזנקוט
רבי סעדיה אָזַנְקוֹט היה פילולוג, משורר, מתרגם ומזרחן מיהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: תשרי וסעדיה אזנקוט · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: תשרי וספר עזרא · ראה עוד »
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
חָדָשׁ!!: תשרי וספר זכריה · ראה עוד »
ספר התודעה
ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב.
חָדָשׁ!!: תשרי וספר התודעה · ראה עוד »
ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון
דברי תורתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הופיעו במאות ספרים העוסקים במגוון נושאים בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: תשרי וספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
סתיו
שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.
חָדָשׁ!!: תשרי וסתיו · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: תשרי וסליחות · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: תשרי וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וסוכות · ראה עוד »
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי ועמק בית שאן · ראה עוד »
עקיבא הכרמי
הרב עקיבא הכרמי (ח' בשבט תרפ"ו, 23 בינואר 1926 - י"ד באב תשע"ה, 30 ביולי 2015) היה רבה של קריית שמואל במשך כשישים שנה וראש כולל האברכים "הישיבה הרמה בקריות".
חָדָשׁ!!: תשרי ועקיבא הכרמי · ראה עוד »
ערוץ 7
הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.
חָדָשׁ!!: תשרי וערוץ 7 · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: תשרי ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: תשרי ועשרה בטבת · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: תשרי ועלות השחר · ראה עוד »
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תשרי ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »
עונות השנה
ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.
חָדָשׁ!!: תשרי ועונות השנה · ראה עוד »
עולם שנה נפש
עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).
חָדָשׁ!!: תשרי ועולם שנה נפש · ראה עוד »
פסטיבל הזמר החסידי
פינחס קהתי מקבל את הפרס הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון על הלחן "צמאה נפשי“. משמאלו מני פאר מנחה הפסטיבל, ספטמבר 1969 צמד רעים בפסטיבל הזמר החסידי הראשון השלושרים בפסטיבל הזמר החסידי הראשון נירה רבינוביץ' וגליה רבינוביץ' בפסטיבל הזמר החסידי הראשון יגאל בשן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון אריק לביא, במאי פסטיבל הזמר החסידי הראשון מנשה לב-רן מנצח על מקהלת לב-רן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון פסטיבל הזמר החסידי היה תחרות של שירים ששילבו לחנים מקוריים עם פסוקים מהמקורות שהתקיימה בין השנים 1969- 1981.
חָדָשׁ!!: תשרי ופסטיבל הזמר החסידי · ראה עוד »
פולמוס מכניסי רחמים
רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.
חָדָשׁ!!: תשרי ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »
פוטהנדו
שמאל פוטהנדו (בטמילית: தமிழ்ப்புத்தாண்டு, באנגלית Puthandu), הוא ראש השנה הטאמילי.
חָדָשׁ!!: תשרי ופוטהנדו · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: תשרי ופיניקים · ראה עוד »
צפר (חודש)
צַפַר בערבית:(صَفَر ההגייה: סַפַר ב-ס נחצית) הוא החודש השני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי וצפר (חודש) · ראה עוד »
צבי וינברגר
הרב צבי אפרים וינברגר - (נולד 31 במאי 1933) הוא פיזיקאי, נשיא בדימוס של המרכז האקדמי לב, היה מהוגי המרכז החרדי להכשרה מקצועית.
חָדָשׁ!!: תשרי וצבי וינברגר · ראה עוד »
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: תשרי וצידון · ראה עוד »
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: תשרי וציונות ברוסיה · ראה עוד »
קרן אחד לאחד
קרן אחד לאחד היא ארגון הפועל במטרה לתמוך באברכים מהציבור הדתי-לאומי, כדי "לחזק ולבסס את עולם התורה ואת המצוינות והנהגה התורנית בקרב בני הציונות הדתית" כהגדרתו.
חָדָשׁ!!: תשרי וקרן אחד לאחד · ראה עוד »
קרב הר תבור
קרב הר תבור (תשרי ג'תתכ"ז - תשרי ג'תתכ"ז) היה קרב קטן שנערך ליד הר תבור בגליל התחתון בתחילת המרד הגדול, בין כוחות של הצבא הרומאי בפיקודו של פלאקידוס למורדים יהודים מהגליל.
חָדָשׁ!!: תשרי וקרב הר תבור · ראה עוד »
קדושה אחת
קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.
חָדָשׁ!!: תשרי וקדושה אחת · ראה עוד »
רמדאן
חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: תשרי ורמדאן · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: תשרי וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: תשרי וראש השנה · ראה עוד »
ראובן
וורשה. רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה.
חָדָשׁ!!: תשרי וראובן · ראה עוד »
רפאל אדרי
רפאל (רפי) אדרי (נולד ב-10 בספטמבר 1937) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי ורפאל אדרי · ראה עוד »
רפאל כדיר צבאן
הרב רפאל כדיר צבאן (א' בטבת ה'תר"ע, 13 בדצמבר 1909 - ד' בכסלו ה'תשנ"ה, 7 בנובמבר 1994), היה רב באי ג'רבה שבתוניסיה, ולאחר שעלה לישראל שימש כרב העיר נתיבות, חבר מועצת הרבנות הראשית, ונשיא ישיבת כסא רחמים.
חָדָשׁ!!: תשרי ורפאל כדיר צבאן · ראה עוד »
רחמים חי חויתה הכהן
הרב רחמים חי חְוִויתָה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה ודיין.
חָדָשׁ!!: תשרי ורחמים חי חויתה הכהן · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: תשרי ורב פפא · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: תשרי ורב האי גאון · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: תשרי ורבא · ראה עוד »
רביע א-ת'אני
רַבִּיעֻ (אל)תַ'אנִי או רביע אל-אַאחַ'ר בערבית:(رَبِيعُ ٱلثَّانِي، ربيع الآخر) הוא החודש הרביעי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי ורביע א-ת'אני · ראה עוד »
רביע אל-אוול
רַבִּיעֻ (א)לְאַוַּל (בערבית: رَبِيعُ ٱلأَوَّل) הוא החודש השלישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי ורביע אל-אוול · ראה עוד »
רג'ב
רַגַּ'בּ בערבית:(رَجَب) הוא החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי ורג'ב · ראה עוד »
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
חָדָשׁ!!: תשרי ורדב"ז · ראה עוד »
רולי דיקמן
יִשְֹֹרָאֵל (רוּלִי) דִיקְמָן (נולד ב-20 בספטמבר 1988, ט' בתשרי ה'תשמ"ט) הוא זמר חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: תשרי ורולי דיקמן · ראה עוד »
שמעון אהרן סופר
רבי שמעון אהרן סופר-שרייבר (תמוז ה'תרנ"ו, 1896 – כ"ה בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה ראש ישיבה בסלובקיה ורבה של נובומסטא.
חָדָשׁ!!: תשרי ושמעון אהרן סופר · ראה עוד »
שמעון דסברג
הרב שמעון דַסְבֶּרְג (דסברק) (Dasberg; תרס"ב, 1902 – י"א באדר תש"ה, 24 בפברואר 1945) היה רב ומחנך, ממנהיגי "המזרחי" בהולנד.
חָדָשׁ!!: תשרי ושמעון דסברג · ראה עוד »
שמחת בית השואבה
שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: תשרי ושמחת בית השואבה · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: תשרי ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמואל שניאורסון
רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד – י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 1834 – 26 בספטמבר 1882) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש.
חָדָשׁ!!: תשרי ושמואל שניאורסון · ראה עוד »
שמואל וינברג (סלונים)
רבי שמואל וינברג (תר"י, 1850 – י"ט בשבט תרע"ו, 24 בינואר 1916), מכונה הדברי שמואל על שם ספרו, היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: תשרי ושמואל וינברג (סלונים) · ראה עוד »
שאול חנא קוק
שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: תשרי ושאול חנא קוק · ראה עוד »
שנאת ישראל בעולם היווני-רומי
הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת בחה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנת החא · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנה מעוברת · ראה עוד »
שנה אקדמית
שנה אקדמית היא פרק הזמן שבמהלכו מתקיימים לימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנה אקדמית · ראה עוד »
שנה ליטורגית
שנה ליטורגית הוא מונח הבא לתאר התנהלות על פי תאריכים המופיעים בלוח השנה, בהם יש הנחיות בדבר התנהגות דתית.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנה ליטורגית · ראה עוד »
שנים עשר ירחים
שנים עשר יְרָחִים (בשמו המקורי: שיר החודשים), הידוע במילותיו הראשונות: בתשרי נתן הדקל (או בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד), הוא פזמון עברי שנכתב והולחן על ידי נעמי שמר.
חָדָשׁ!!: תשרי ושנים עשר ירחים · ראה עוד »
שעבאן
שַׁעְבַּאן (בערבית: شَعْبَان) הוא החודש השמיני בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי ושעבאן · ראה עוד »
שלמה זאב צווייגענהאפט
הרב שלמה זאב צווייגענהאפט (צוויגנהפט; 2 בנובמבר 1915, כ"ה בחשוון תרע"ו – 2 באוגוסט 2005, כ"ו בתמוז תשס"ה) היה ראש השוחטים של מדינת פולין עד השואה.
חָדָשׁ!!: תשרי ושלמה זאב צווייגענהאפט · ראה עוד »
שלמה יהודה רכניץ
מבנה בשכונת הבוכרים בירושלים, שתרם רכניץ לישיבת קמניץ. שלמה יהודה רכניץ (באנגלית: Shlomo Yehuda Rechnitz; נולד ב-1971) הוא איש עסקים, פילנתרופ ומלחין חרדי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: תשרי ושלמה יהודה רכניץ · ראה עוד »
שלום כהן (רב)
הרב שלום כהן (כונה חכם שלום; י"ב בחשוון ה'תרצ"א, 3 בנובמבר 1930 – כ"ה באב ה'תשפ"ב, 22 באוגוסט 2022) היה ראש ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.
חָדָשׁ!!: תשרי ושלום כהן (רב) · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: תשרי ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: תשרי ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תשרי ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט אפרים
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.
חָדָשׁ!!: תשרי ושבט אפרים · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: תשרי ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט דן
בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תשרי ושבט דן · ראה עוד »
שוואל
שַׁוַאל (בערבית: شَوَّال) הוא החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי ושוואל · ראה עוד »
שי-לי ליפא
שי-לי ליפא שי-לי ליפא (נולדה ב-22 במאי 1974) היא מחברת ספרי בישול, מתכונאית (מפתחת מתכונים), עורכת קולינרית, יוצרת תוכן, מנחה ומגישת תוכניות בישול בטלוויזיה.
חָדָשׁ!!: תשרי ושי-לי ליפא · ראה עוד »
תמוז (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: תשרי ותמוז (פירושונים) · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: תשרי ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
ל' בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' תשרי היא תמיד פרשת נח.
חָדָשׁ!!: תשרי ול' בתשרי · ראה עוד »
ל' בכסלו
ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.
חָדָשׁ!!: תשרי ול' בכסלו · ראה עוד »
לא בשמיים היא
ביהדות, לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא הוא ביטוי המבטא את התפיסה כי התורה, על אף שניתנה משמים, והיא מעבר להשגת בני-אנוש, למרות כל זאת היא נתונה לפירושי החכמים המתעמקים בה בהתאם להבנתם.
חָדָשׁ!!: תשרי ולא בשמיים היא · ראה עוד »
לוח אירועים שנתי
אירועים בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: תשרי ולוח אירועים שנתי · ראה עוד »
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
חָדָשׁ!!: תשרי ולוח גזר · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: תשרי ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי
בערב הטרום-אסלאמית נעשה שימוש במספר לוחות שנה.
חָדָשׁ!!: תשרי ולוח השנה הערבי הטרום-אסלאמי · ראה עוד »
לימוד בעל פה
לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.
חָדָשׁ!!: תשרי ולימוד בעל פה · ראה עוד »
ט"ז בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וט"ז בתשרי · ראה עוד »
ט"ו בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וט"ו בתשרי · ראה עוד »
ט"ו בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו חשוון היא תמיד פרשת וירא.
חָדָשׁ!!: תשרי וט"ו בחשוון · ראה עוד »
ט' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וט' בתשרי · ראה עוד »
טרור פלסטיני
טרור פלסטיני הוא טרור המבוצע על ידי פרטים או ארגונים פלסטיניים.
חָדָשׁ!!: תשרי וטרור פלסטיני · ראה עוד »
טבת (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: תשרי וטבת (פירושונים) · ראה עוד »
ז' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וז' בתשרי · ראה עוד »
זאב וולף הלוי טירנואר
הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.
חָדָשׁ!!: תשרי וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »
זבולון שושנה
הרב זבולון שושנה (סביב ה'תר"ס, 1900 - ח' תשרי ה'תשמ"ז, 1986) היה דרשן, ראש ישיבה במרקש ובקזבלנקה שבמרוקו במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: תשרי וזבולון שושנה · ראה עוד »
זושא וולף
זוסמן (זושא) וולף (נולד בט"ז באב ה'תשל"ג, 14 באוגוסט 1973) הוא מחבר ספרים והוגה דעות חב"די, מרצה לחסידות במכללת בית רבקה בכפר חב"ד ב' ובסמינר שושנת ירושלים לבנות ברמת שלמה שבירושלים, וראש אגף המחקר של חברת המדיה החב"דית JEM בישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי וזושא וולף · ראה עוד »
ח' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וח' בתשרי · ראה עוד »
חמת טבריה
גלגל המזלות ברצפת הפסיפס של בית הכנסת פסיפס ובו כיתוב ביוונית (צולם ב-2007) שרידי בית המרחץ הרומי "חמאם סולימאן" - בית המרחץ העות'מאני הסמוך לכניסה לגן הלאומי חמת טבריה הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי אשר נמצא על שפת הכנרת, בכניסה הדרומית לטבריה.
חָדָשׁ!!: תשרי וחמת טבריה · ראה עוד »
חמדת ימים (ספר)
ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).
חָדָשׁ!!: תשרי וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »
חסידות שומרי אמונים
האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה.
חָדָשׁ!!: תשרי וחסידות שומרי אמונים · ראה עוד »
חלב נוכרי
חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה.
חָדָשׁ!!: תשרי וחלב נוכרי · ראה עוד »
חזקיהו יוסף מישקובסקי
ציור שמן על בד של דיוקן הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי קבר הרב חזקיהו מישקובסקי בהר הזיתים הרב חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי (כ"ט באב תרמ"ד, אוגוסט 1884 - ג' בתשרי תש"ז, ספטמבר 1946) היה מרבני פולין, סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, אב"ד קרינקי, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי וחזקיהו יוסף מישקובסקי · ראה עוד »
חביב חיים דוד סתהון
הרב חביב חיים דוד סתהון (1827 – 29 בדצמבר 1906) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי ששימש כאב בית דין בטבריה וכראש ישיבה בחיפה.
חָדָשׁ!!: תשרי וחביב חיים דוד סתהון · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: תשרי וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.
חָדָשׁ!!: תשרי וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »
חומש תורה שלמה
תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.
חָדָשׁ!!: תשרי וחומש תורה שלמה · ראה עוד »
חודש תשרי
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וחודש תשרי · ראה עוד »
חודש תישרי
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וחודש תישרי · ראה עוד »
חודש האיתנים
#הפניהתשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וחודש האיתנים · ראה עוד »
חודש החגים
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וחודש החגים · ראה עוד »
חיותה בוסל
חיותה ויוסף בוסל לפני ה-30 ביולי 1919. חיותה בּוּסֶל (תשרי תרנ"א, 1890 - ה' בחשוון תשל"ו, 10 באוקטובר 1975) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.
חָדָשׁ!!: תשרי וחיותה בוסל · ראה עוד »
חיים אריה לייבוש הורוביץ
רבי חיים אריה לייבוש הלוי איש הורוביץ (בכתיב ארכאי: הורוויץ; ח' בסיוון ה'תרי"א – י"ב בכסלו ה'תרס"ה), רב בקהילות קרקוב וז'ולקייב תוך מחלוקת עם החסידים המקומיים.
חָדָשׁ!!: תשרי וחיים אריה לייבוש הורוביץ · ראה עוד »
חיים שמואל הכהן קונורטי
הרב סניור חיים שמואל הכהן קונורטי (1810, ה'תק"ע – 1873, ה'תרל"ג) היה שד"ר, אב בית דין והחכם באשי של טבריה, ומגדולי רבניה ומנהיגיה.
חָדָשׁ!!: תשרי וחיים שמואל הכהן קונורטי · ראה עוד »
חיים זבולון חרל"פ
הרב חיים זבולון חרל"פ (א' באייר תרס"ב, 8 במאי 1902 – כ"א בתמוז תשכ"ו, 9 ביולי 1966) היה רבה של ראשון לציון כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: תשרי וחיים זבולון חרל"פ · ראה עוד »
חיים הערש מייזליש
נואם בברית לנכדו, ח' באלול תש"פ, בהיכל בית המדרש ויואל משה בבני ברק דוד טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקה, בכנס של עוז והדר הרב חיים צבי הערש מֵיְיזְלִישׁ (מכונה רֶבּ חַיִּים הֶעֶרְשׁ, נולד בג' בתשרי ה'תש"ל, 15 בספטמבר 1969) הוא ראש ישיבת סאטמר ומנהיג רובה של קהילת סאטמר בבני ברק.
חָדָשׁ!!: תשרי וחיים הערש מייזליש · ראה עוד »
חיים יעקב רוטנברג
הרב חיים יעקב רוטנברג (תשרי תר"ע וואדוביץ פולין - ז' באלול ה'תש"ן פריז צרפת) היה רב חרדי בפריז, רב בית הכנסת אגודת הקהילות ברחוב פאווה שברובע הרביעי של פריז, ורב מערכת הכשרות הגדולה בצרפת.
חָדָשׁ!!: תשרי וחיים יעקב רוטנברג · ראה עוד »
ב' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וב' בתשרי · ראה עוד »
בן ציון אברהם קואינקה
חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930 שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' טקסט.
חָדָשׁ!!: תשרי ובן ציון אברהם קואינקה · ראה עוד »
בן-ציון רבינוביץ
הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.
חָדָשׁ!!: תשרי ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »
בנצי סאו
בנצי סאו עם נשיא מדינת ישראל, רובי ריבלין, 2016. בן-ציון (בנצי) סאו (נולד ב-9 בספטמבר 1959) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, כיהן בין היתר כממלא מקום המפכ"ל (בין יולי לדצמבר 2015), כסגן המפכ"ל, כמפקד מחוז תל אביב וכמפקד מחוז מרכז.
חָדָשׁ!!: תשרי ובנצי סאו · ראה עוד »
בעיר ההרגה
בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד) בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית באביב 1903.
חָדָשׁ!!: תשרי ובעיר ההרגה · ראה עוד »
ברוך מקונסטנטין
ברוך מקונסטנטין, או: ברוך מארץ יוון, היה איש עסקים, שתדלן ועסקן יהודי בעל השפעה באיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: תשרי וברוך מקונסטנטין · ראה עוד »
ברוך פוזנר
ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: תשרי וברוך פוזנר · ראה עוד »
ברכת הלבנה
סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.
חָדָשׁ!!: תשרי וברכת הלבנה · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: תשרי וברכת החמה · ראה עוד »
ברכת החודש
בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.
חָדָשׁ!!: תשרי וברכת החודש · ראה עוד »
בג"ץ ווסר נגד שר הביטחון
בג"ץ 8397/06 אדוארדו ווסר נגד שר הביטחון ואחרים היא עתירה שהוגשה לבג"ץ בשנת 2006 על ידי אדוארדו ווסר כנגד שר הביטחון ושר החינוך בדרישה להשלים את מיגון כיתות הלימוד בבתי הספר בעוטף עזה.
חָדָשׁ!!: תשרי ובג"ץ ווסר נגד שר הביטחון · ראה עוד »
בולי מועדים לשמחה
בולי מועדים לשמחה (שמאז שנת תשמ"ו–1985 נקראים בשם בולי מועדים) הם בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת ראש השנה, מדי שנה החל משנת 1948.
חָדָשׁ!!: תשרי ובולי מועדים לשמחה · ראה עוד »
בית פשיסחה
בית הכנסת של החסידות בפשיסחה. כיום בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה.
חָדָשׁ!!: תשרי ובית פשיסחה · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וג' בתשרי · ראה עוד »
ג'ומאדא א-ת'אניה
גֻ'מַאדַא א-תַ'אנִיָה או ג'מאדא אל-אַאחִ'רַה (בערבית: جُمَادَى ٱلثَّانِيَة، جُمَادَى ٱلآخِرَة) הוא החודש השישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי וג'ומאדא א-ת'אניה · ראה עוד »
ג'ומאדא אל-אולא
גֻ'מַאדַא (א)לְאוּלַא (בערבית: جُمَادَى ٱلأُولَى) הוא החודש החמישי בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי וג'ומאדא אל-אולא · ראה עוד »
ג'ורג' גאולר
לוטננט קולונל ג'ורג' גאולר (21 ביולי 1795 – 7 במאי 1869) היה קצין ופוליטיקאי בריטי, אשר כיהן כמושל השני של אוסטרליה הדרומית בין השנים 1838 ל-1841.
חָדָשׁ!!: תשרי וג'ורג' גאולר · ראה עוד »
גצל שוורצמן
גצל שוורצמן (בפולנית: Gecel Szwarcman; 1890בערך – 26 בספטמבר 1942) היה יושב ראש היודנראט ומנהיג מרד גטו טוצ'ין באוקראינה.
חָדָשׁ!!: תשרי וגצל שוורצמן · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: תשרי וגלגל המזלות · ראה עוד »
גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
מתוך פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת.
חָדָשׁ!!: תשרי וגלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים · ראה עוד »
ד' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וד' בתשרי · ראה עוד »
ד'ו אל-קעדה
ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.
חָדָשׁ!!: תשרי וד'ו אל-קעדה · ראה עוד »
ד'ו אל-חיג'ה
ד'וּ אל-חִיגָ'ה (בערבית: ذُو ٱلْحِجَّة, תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְחִגָּ'ה) הוא החודש השנים-עשר והאחרון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: תשרי וד'ו אל-חיג'ה · ראה עוד »
דניאל קריגר
דניאל קריגר (תשרי תר"ע, אוקטובר 1908 - ג' בשבט תש"י, 21 בינואר 1950) היה ממקימי העיר בת ים, חבר ההגנה כנוטר ושימש אחראי על הנשק ועל הסליקים בעיר.
חָדָשׁ!!: תשרי ודניאל קריגר · ראה עוד »
דגלנו (פולין)
דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: תשרי ודגלנו (פולין) · ראה עוד »
דוד אלבום
הרב דוד אלבוםתמונה להחלפה הרב דוד טעביל אלבום או אלבוים (תשרי, תרפ"ח (1927) - י"ט בתשרי, תשס"ח 2008), מייסד התנועה לכינון המקדש, ומראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש, ובפרט במגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: תשרי ודוד אלבום · ראה עוד »
דוד טברסקי (בוהוש)
רבי דוד טברסקי (כונה ר' דוד'ל; לקראת סוף שנת ה'תרמ"ב, 1882 לערך – כ"א בכסלו ה'תרצ"ד, 1934) היה אדמו"ר בדור השלישי בחסידות בוהוש לצד גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן.
חָדָשׁ!!: תשרי ודוד טברסקי (בוהוש) · ראה עוד »
דוד כהן (איש חינוך)
דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.
חָדָשׁ!!: תשרי ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »
ה' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וה' בתשרי · ראה עוד »
ה'שמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וה'שמ"ג · ראה עוד »
המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)
נבוכדנאצר על ירושלים, מתוך כתב יד ספרדי, שלהי המאה ה-10 מפת המצור משנת 1732, אוירה בידי הנזיר הצרפתי אוגוסטין אנטואן קלמה. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר בימי צדקיהו המלך החל בעשרה בטבת, בינואר שנת 587 (או דצמבר 589) לפנה"ס, והסתיים בט' בתמוז, יוני 586 לפנה"ס בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: תשרי והמצור על ירושלים (588 לפנה"ס) · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: תשרי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
הצבעה בבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהיו הבחירות החמישיות בישראל בתוך שלוש שנים וחצי. המשבר הפוליטי בישראל היה מצב פוליטי אליו נקלעה מדינת ישראל החל מאמצע שנת 2019 ועד לסוף שנת 2022, ובמהלכו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מ-4 שנים, זאת כתוצאה מאי יכולתו של אף אחד מן המנהיגים הפוליטיים להקים ולקיים ממשלה יציבה לאורך זמן.
חָדָשׁ!!: תשרי והמשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: תשרי והמבול · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: תשרי והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)
הפרת סדר ב-10 באוקטובר 2015, סמוך לבית אל ממוזער בשנת 2015, ובעיקר במחצית השנייה שלה, חלה הסלמה באירועים ובתקריות האלימות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביטויה העיקרי הוא גל הטרור הפלסטיני שהחל במהומות הר הבית, בחודש ספטמבר.
חָדָשׁ!!: תשרי והסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015) · ראה עוד »
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
חָדָשׁ!!: תשרי והפלס (ירחון) · ראה עוד »
הקהילה היהודית באנטופול
הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.
חָדָשׁ!!: תשרי והקהילה היהודית באנטופול · ראה עוד »
הקהילה היהודית בסוצ'אבה
סוצ'אבה היא בירת מחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה שברומניה.
חָדָשׁ!!: תשרי והקהילה היהודית בסוצ'אבה · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: תשרי והר הזיתים · ראה עוד »
השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני
לוח השנה הגרגוריאני (בערבית: تقويمميلادي; תעתיק מדויק: תקוים מילאדי) נמצא בשימוש כמעט בכל מדינות העולם הערבי, והוא שונה מלוח השנה המוסלמי (בערבית: تقويمهجري; תעתיק מדויק: תקוים הג'רי), שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.
חָדָשׁ!!: תשרי והשמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני · ראה עוד »
הלל פוסק
הרב הלל פוסק, תרמ"א-תשי"ג הרב הלל פוסק (כ"ט בטבת תרמ"א, 15 בינואר 1881 – י"ב באייר תשי"ג, 27 באפריל 1953) היה רב, עסקן ציבורי ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: תשרי והלל פוסק · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: תשרי והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
חָדָשׁ!!: תשרי והלוח הקראי · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: תשרי והלוח הבבלי · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: תשרי והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
הבל
בתורה, הֶבֶל היה הבן השני של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו הבכור קין.
חָדָשׁ!!: תשרי והבל · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: תשרי והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
ו' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וו' בתשרי · ראה עוד »
וסת הגוף
ביהדות, וֶסֶת הגוף הוא כינוי להרגשות גופניות שאשה עלולה להרגיש בזמן הווסת החודשי או בסמיכות אליו.
חָדָשׁ!!: תשרי ווסת הגוף · ראה עוד »
ושננתם
סמל הארגון "ושננתם" הוא ארגון עולמי לשינון וחזרה על התלמוד הבבלי, כדי להקנות בקיאות וידע מקיף יותר בתלמוד לבחורי הישיבות.
חָדָשׁ!!: תשרי וושננתם · ראה עוד »
ובקשתם משם
ובקשתם משם הוא חיבור עיוני על מפגש האדם עם האלוהים, שכתב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: תשרי וובקשתם משם · ראה עוד »
כ"א בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"א בתשרי · ראה עוד »
כ"ט בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ט בתשרי · ראה עוד »
כ"ז בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או ביום שני.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ז בתשרי · ראה עוד »
כ"ח בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ח בתשרי · ראה עוד »
כ"ב בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ב בתשרי · ראה עוד »
כ"ג בתשרי
בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ג בתשרי · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כ"ה בתשרי
דגל ישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ה בתשרי · ראה עוד »
כ"ו בתשרי
בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ"ו בתשרי · ראה עוד »
כ' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וכ' בתשרי · ראה עוד »
כפר חב"ד (שבועון)
עיתון כפר-חב"ד הוא השבועון הרשמי של חסידי חב"ד בישראל, הנושא את שם היישוב "כפר חב"ד" ומופץ באלפי עותקים בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: תשרי וכפר חב"ד (שבועון) · ראה עוד »
כפר התימנים בשילוח
כפר התימנים, או בשם הנוסף כפר השילוח, היא שכונה יהודית בירושלים, בתוך שכונת בטן אלהווא אשר בסילואן, במקום אשר שימש את היהודים עולי תימן בירושלים בין סוף המאה ה-19 ועד למאורעות 1936–1939.
חָדָשׁ!!: תשרי וכפר התימנים בשילוח · ראה עוד »
כרם אברהם
בית הכנסת "הר צבי" ברחוב צפניה בירושלים על שם הרב צבי פסח פרנק, שכונת כרם אברהם בית ברכה לבנות חסידות סטולין קרלין ברחוב עובדיה 24, שכונת כרם אברהם בניית סוכה על ידי תושבי השכונה ברחוב צפניה ערב חג הסוכות תשרי ה'תשע"ב אוקטובר 2011 ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852 היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855 כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.
חָדָשׁ!!: תשרי וכרם אברהם · ראה עוד »
כתובת חפציבה
כתובת חפציבה כתובת חפציבה היא כתובת רשמית בשפה היוונית העתיקה, המתוארכת לסביבות 195 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי וכתובת חפציבה · ראה עוד »
כל עוד
כל עוד הוא פזמון שכתב עלי מוהר, הלחין יוני רכטר, וביצעו במקור רכטר, אבנר קנר ומקהלת העפרוני.
חָדָשׁ!!: תשרי וכל עוד · ראה עוד »
י"א בתשרי
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).
חָדָשׁ!!: תשרי וי"א בתשרי · ראה עוד »
י"ט בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי"ט בתשרי · ראה עוד »
י"ז בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי"ז בתשרי · ראה עוד »
י"ח בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי"ח בתשרי · ראה עוד »
י"ב בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי"ב בתשרי · ראה עוד »
י"ג בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי"ג בתשרי · ראה עוד »
י"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי"ד בתשרי · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תשרי וי' בתשרי · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: תשרי וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב מאיר בידרמן
הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: תשרי ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »
יעקב אבוחצירא
רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.
חָדָשׁ!!: תשרי ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »
יעקב טולידאנו (בן יוסף)
רבי יעקב טולידאנוהרב יעקב טולידאנו (תשרי ה'תרכ"ו 1865 - י' באב ה'תרצ"ב, 1932) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש ואחר כך רבה של מקנס בתחילת המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: תשרי ויעקב טולידאנו (בן יוסף) · ראה עוד »
יעקב חנוך סנקביץ'
הרב שמואל יצחק הילמן נואם, באירוע בין השנים 1944–1953. מימינו הרב יחזקאל אברמסקי והרב איסר זלמן מלצר, משמאלו הרב סנקביץ' הלווית יעקב חנוך סנקביץ', ירושלים 1956 הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה, וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תשרי ויעקב חנוך סנקביץ' · ראה עוד »
יעקב בן יזרי
יעקב בן יזרי (1 באוקטובר 1927 – 17 בפברואר 2018) היה שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם מפלגת גיל.
חָדָשׁ!!: תשרי ויעקב בן יזרי · ראה עוד »
יצחק אריאלי
הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 - י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט.
חָדָשׁ!!: תשרי ויצחק אריאלי · ראה עוד »
יצחק גרשטנקורן
יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: תשרי ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »
ירח האיתנים
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: תשרי וירח האיתנים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: תשרי וישראל · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: תשרי וישראל משקלוב · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: תשרי וישראל אלתר · ראה עוד »
ישראל אברג'יל
הרב ישראל אברג'ל הוא רב חרדי ספרדי, מחבר ספרים, ראש כולל, יושב ראש מוסדות המאי"ר לארץ ובנו השני של הרב יורם אברג'ל.
חָדָשׁ!!: תשרי וישראל אברג'יל · ראה עוד »
ישראל נח שניאורסון
שם מלא.
חָדָשׁ!!: תשרי וישראל נח שניאורסון · ראה עוד »
ישכר שלמה ביסטריצקי
הרב ישכר שלמה ביסטריצקי (נולד בי"ח בתמוז ה'תשל"ז, 4 ביולי 1977) הוא רבה הראשי של המבורג שבגרמניה ושליח חב"ד בעיר.
חָדָשׁ!!: תשרי וישכר שלמה ביסטריצקי · ראה עוד »
ישיבת תקוע
ישיבת תקוע היא ישיבת הסדר ברוח חסידית.
חָדָשׁ!!: תשרי וישיבת תקוע · ראה עוד »
ישיבת חיי עולם
ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תשרי וישיבת חיי עולם · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: תשרי וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: תשרי וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »
יחזקאל סרנא
הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: תשרי ויחזקאל סרנא · ראה עוד »
יחזקאל שרגא הלברשטאם
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: תשרי ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »
יהואחז (מלך יהודה)
יְהוֹאָחָז (גם יוֹאָחָז) הוא דמות מקראית, בנו של יאשיהו, הראשון מבין ארבעת מלכי יהודה האחרונים שמלכו לאחר מות יאשיהו.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהואחז (מלך יהודה) · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודה עייאש
רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהודה עייאש · ראה עוד »
יהודה לייב אורליאן
הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהודה לייב אורליאן · ראה עוד »
יהודה בירדוגו
ר' יהודה בירדוגו (בסביבות ה'תמ"ט 1689 – בסביבות ה'תק"ג 1743) היה רב, דיין ופוסק בעיר מכנאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהודה בירדוגו · ראה עוד »
יהודית יחזקאלי גלילי
יהודית גלילי גננת בגן ילדים בנשר, 1947. 250px 250px יהודית יחזקאלי גלילי (נולדה ב־29 ביולי 1930) היא חברת פלמ"ח ושליחה של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשלוחת "המסגרת" בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהודית יחזקאלי גלילי · ראה עוד »
יהויקים
יְהוֹיָקִים הוא דמות מקראית, מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.
חָדָשׁ!!: תשרי ויהויקים · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: תשרי ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב ראשון של סוכות
ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: תשרי ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: תשרי ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: תשרי ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: תשרי ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
חָדָשׁ!!: תשרי ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »
יוסף זליגר
יוסף הלוי זליגר (כ"א באייר תרל"ב, 29 במאי 1872, סניאטין (מזרח גליציה) – כ"ח באדר א' תרע"ט, 28 בפברואר 1919, ירושלים) היה פילוסוף, סופר ומשורר, מורה, עיתונאי ועסקן ציבור.
חָדָשׁ!!: תשרי ויוסף זליגר · ראה עוד »
יוסף חיים ילוז
הרב יוסף חיים ילוז (20 במרץ 1880 – 29 ביולי 1961) היה שד"ר מטבריה, מרבני העיר ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: תשרי ויוסף חיים ילוז · ראה עוד »
יוסי בן יוסי
יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.
חָדָשׁ!!: תשרי ויוסי בן יוסי · ראה עוד »
יושר דברי אמת
יושר דברי אמת (נקרא גם: דרך אמת, ובדפוסים הראשונים הודפס תחת השם: ליקוטים יקרים) הוא אחד מספרי החסידות הבולטים והראשונים, אותו חיבר רבי משולם פייבוש הלר.
חָדָשׁ!!: תשרי ויושר דברי אמת · ראה עוד »
2015 בישראל
2015 בישראל (ה'תשע"ה – ה'תשע"ו) היא השנה בה ציינה מדינת ישראל 67 שנים להקמתה.
חָדָשׁ!!: תשרי ו2015 בישראל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תשרי
