גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
23 יחסים: ממלכת פרס, א-זאהר, אל-מסתדא, סלג'וקים, סופיות, ערבית, עיראק, צלאח א-דין, שם ערבי, תיכרית, טטרי, טטרים, ח'ליפה, ח'ווארזם, חשישיון, בגדאד, בית עבאס, ג'ינגיס חאן, המפרץ הפרסי, וזיר גדול, 1158, 1180, 1225.
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וממלכת פרס · ראה עוד »
א-זאהר
אַ-זאהִר בִּאַמְר אללַּהּ אַבּוּ א-נַּסר מֻחַמַּד בְּן אַחְמַד א-נַּאסר (בערבית: الظاهر بأمر الله, أبو النصر محمد بن أحمد الناصر; תרגום הלקב: הנגלה במצוות האל; 1176–10 ביולי 1226) היה הח'ליף העבאסי השלושים וחמישה.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וא-זאהר · ראה עוד »
אל-מסתדא
אל-מסתדיא באמר אללה (מילולית: המבקש הארה במצוות האל; כתיב מדויק: אלמסתצ'א), אבו מחמד אל-חסן בן אל-מסתנג'ד (בערבית: المستضيءبامر الله, ابو محمد الحسن بن المستنجد) נולד בשנת 1142 והיה הח'ליף העבאסי השלושים ושלושה, בין השנים 1170 ל-1180.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ואל-מסתדא · ראה עוד »
סלג'וקים
#הפניה השושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וסלג'וקים · ראה עוד »
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וסופיות · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וערבית · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ועיראק · ראה עוד »
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וצלאח א-דין · ראה עוד »
שם ערבי
השם הערבי התעצב זמן רב טרם עליית האסלאם.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ושם ערבי · ראה עוד »
תיכרית
תִּכְּרִית (בערבית: تكريت) היא בירת מחוז סלאח א-דין בצפון עיראק.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ותיכרית · ראה עוד »
טטרי
#הפניה טטרים.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וטטרי · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וטטרים · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וח'ליפה · ראה עוד »
ח'ווארזם
אזור ח'ווארזם באסיה התיכונה. ממזרח נמצא אזור טראנסאוקסאניה ומדרום - ח'וראסאן ח'ווארזם (בפרסית: خوارَزم) הוא האזור הפורה של דלתת נהר האמו דריה במקום שבו הוא נשפך בעבר לימת ארל (הימה יובשה במאה ה-20 עקב פעילות אנושית).
חָדָשׁ!!: א-נאצר וח'ווארזם · ראה עוד »
חשישיון
השטח בו שלטו החשישיון מסומן בלבן, בחלק העליון של המפה חשישיון (בערבית: الحشاشون או الحشاشين או الحشيشية; החשישיים) היה מסדר של ניזארים (אחת הקבוצות של הפלג האסלאמי איסמאעיליה) בעיקר מפרס ומסוריה, שנוסד בשלהי המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וחשישיון · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ובגדאד · ראה עוד »
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ובית עבאס · ראה עוד »
ג'ינגיס חאן
פסל בדמותו של ג'ינגיס חאן, בארמון הנשיאותי באולן בטור, בירת מונגוליה. מטבע זהב של ג'ינגיס חאן ג'ינגיס חאן (במונגולית: 12px צ'ינגיס חאן,; 1162 – 18 באוגוסט 1227) היה מגדולי המצביאים בהיסטוריה, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ונחשב לאבי האומה המונגולית.
חָדָשׁ!!: א-נאצר וג'ינגיס חאן · ראה עוד »
המפרץ הפרסי
המפרץ הפרסי (בפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס; בערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי - המפרץ הערבי) הוא לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב לאיראן.
חָדָשׁ!!: א-נאצר והמפרץ הפרסי · ראה עוד »
וזיר גדול
בני משפחתו של שגריר צרפת לאימפריה העות'מאנית מוצגים לווזיר הגדול באולם הדיואן הקיסרי, ב-1724 סמלו של ווזיר גדול עות'מאני מהמט סוקולו פאשה הווזיר הגדול אשר ניהל בפועל את האימפריה העות'מאנית במשך 15 שנים, במחצית השנייה של המאה ה-16 שטר של 20 דינרים מתוניסיה ועליו דיוקנו של חייראדין פאשה (1822–1890), אשר כיהן גם כווזיר הגדול של תוניסיה בשנים 1873–1877 וכווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בשנים 1878–1879 בירבל, הווזיר הגדול בממשלו של אכבר, קיסר האימפריה המוגולית אהמט תאופיק פאשה (1845-1936) הווזיר הגדול האחרון של האימפריה העות'מאנית וזיר גדול (בטורקית: Vezir-i Azam או Sadrazam, בטורקית עות'מאנית: صدر اعظم, وزیر اعظم) היה תואר מנהלי באימפריות מוסלמיות ובכלל זה באימפריה העות'מאנית שהתייחס לבכיר שרי הסולטאן.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ווזיר גדול · ראה עוד »
1158
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ו1158 · ראה עוד »
1180
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ו1180 · ראה עוד »
1225
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: א-נאצר ו1225 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/א-נאצר
