גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: A, Ŋ, B, C, D, E, F, G, H, I, J, K, L, M, N, O, P, R, S, T, U, W, Z, Ə, К (כתב קירילי), П (כתב קירילי), О (כתב קירילי), Ё, А (כתב קירילי), Н (כתב קירילי), Р (כתב קירילי), С (כתב קירילי), Т (כתב קירילי), У (כתב קירילי), Ф (כתב קירילי), Х (כתב קירילי), Ц, Ч, Ш, Щ, Ъ, Ы, Ь, Э, Ю, Я, М (כתב קירילי), И, Ж, З, ..., Б, В (כתב קירילי), Г (כתב קירילי), Д, Е (כתב קירילי), Л, Й, מונגולית, מונגוליה, מונגוליה הפנימית, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, סחלין, סיביר, עיצורים מקורבים, עיצורים מחוככים, עיצורים מכתשיים, עיצורים אפיים, עיצורים סותמים, עיצורים רוטטים, עיצורים שפתיים, עיצורים שיניים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים וילוניים, פונולוגיה, צורן נטייה, רוסית, רוסיה, שפות אלטאיות, שפות טונגוסיות, שינג'יאנג, טורקית, הרפובליקה העממית של סין, הכתב המונגולי, יניסיי, 1931, 1937, 1979, 2002. להרחיב מדד (40 יותר) »
A
האות A (באנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וA · ראה עוד »
Ŋ
הצורה הקטנה ושתי הצורות הגדולות של האות אנג אֶנְג (אות גדולה: Ŋ; אות קטנה: ŋ), או אֶנְגְמַה, היא אות באלפבית הלטיני המייצגת עיצור וילוני אפי (כמו ה"נג" בבייג'ינג או שאנגחאי) במספר שפות הנכתבות בעזרת אלפבית זה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וŊ · ראה עוד »
B
B היא האות השנייה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וB · ראה עוד »
C
האות C (סי) היא האות השלישית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וC · ראה עוד »
D
האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וD · ראה עוד »
E
האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).
חָדָשׁ!!: אבנקית וE · ראה עוד »
F
F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).
חָדָשׁ!!: אבנקית וF · ראה עוד »
G
האות G היא האות השביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וG · ראה עוד »
H
האות H היא האות השמינית באלפבית הלטיני, נהגית כ"ה" עיצורית, כלומר עיצור סדקי, חוכך, אטום (/IPA: /h).
חָדָשׁ!!: אבנקית וH · ראה עוד »
I
I (איי) היא האות התשיעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וI · ראה עוד »
J
J (גֵּ'י או חוֹטָא) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית.
חָדָשׁ!!: אבנקית וJ · ראה עוד »
K
K היא האות האחת עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וK · ראה עוד »
L
L (אל) היא האות השתים-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וL · ראה עוד »
M
M (אם) היא האות השלוש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וM · ראה עוד »
N
N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וN · ראה עוד »
O
O (או) היא האות החמש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וO · ראה עוד »
P
האות P (פִּי) היא האות השש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וP · ראה עוד »
R
האות R (אר) היא האות השמונה עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וR · ראה עוד »
S
S (אֶס) היא האות התשע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וS · ראה עוד »
T
האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וT · ראה עוד »
U
האות U (יו) היא האות העשרים ואחת באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וU · ראה עוד »
W
האות W (דָאבֶּליוּ) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וW · ראה עוד »
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אבנקית וZ · ראה עוד »
Ə
Ə (אות קטנה: ə) היא אות באלפבית הלטיני המייצגת תנועות שונות בשפות שונות.
חָדָשׁ!!: אבנקית וƏ · ראה עוד »
К (כתב קירילי)
קַא היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית קפא וצורתה כשל קפא גדולה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וК (כתב קירילי) · ראה עוד »
П (כתב קירילי)
פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה כשל פאי גדולה, וכמו כן גם מזכירה בצורתה את האות העברית חי"ת, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה N לטינית קטנה (n).
חָדָשׁ!!: אבנקית וП (כתב קירילי) · ראה עוד »
О (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'О' לספרה '0', הושמטה לעיתים הספרה 0 מן המקלדת והשתמשו באות О במקום. אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה, וכן גם לאות הלטינית O בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וО (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ё
יוֹ היא אות באלפבית הקירילי אשר משמשת בשפות רוסית, בלארוסית, רוסינית ומונגולית, בכולם היא מהווה כאות השביעית בסדר האלפבית (פרט לרוסינית בה היא מהווה כאות התשיעית).
חָדָשׁ!!: אבנקית וЁ · ראה עוד »
А (כתב קירילי)
אַה היא האות הראשונה באלפבית הקירילי שמייצגת את התנועה /a/ - כמו הפתח במלה בַּיִת.
חָדָשׁ!!: אבנקית וА (כתב קירילי) · ראה עוד »
Н (כתב קירילי)
אֵן היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית נו וצורתה כשל אטא גדולה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וН (כתב קירילי) · ראה עוד »
Р (כתב קירילי)
אֶר היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית רו וצורתה כשל רו גדולה וכשל האות הלטינית P בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וР (כתב קירילי) · ראה עוד »
С (כתב קירילי)
אֶס היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית סיגמא וצורתה כשל האות הלטינית C. האות מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום /s/, וערכה המספרי הוא 200.
חָדָשׁ!!: אבנקית וС (כתב קירילי) · ראה עוד »
Т (כתב קירילי)
טֶה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית טאו וצורתה כשל טאו גדולה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וТ (כתב קירילי) · ראה עוד »
У (כתב קירילי)
אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y לטינית קטנה (וצורת האות הקטנה זהה לזו של Y לטינית קטנה).
חָדָשׁ!!: אבנקית וУ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ф (כתב קירילי)
אֶף היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית פי וצורתה ככמעט זהה לה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וФ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Х (כתב קירילי)
כַה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור וילוני, חוכך, אטום /x/ - הגייתה המקורית של כ"ף רפה, וערכה בספרות קיריליות הוא 600.
חָדָשׁ!!: אבנקית וХ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ц
כתב היד של האות צֵה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום /t͡s/ אשר דומה לצליל "Ts" באנגלית או "צ" בעברית.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЦ · ראה עוד »
Ч
צֵ'ה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום /ʧ/ אשר דומה לצליל "Ch" באנגלית או "צ" גרושה בעברית (כמו במילה "צ'אט") וצורתה כשל H קטנה בהיפוכה, שגם מזכירה במקצת את הספרה 4.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЧ · ראה עוד »
Ш
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
חָדָשׁ!!: אבנקית וШ · ראה עוד »
Щ
שְצַ'ה/שטה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת ברוסית עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום ארוך /ɕː/ (מעין ש מחונככת), ובעבר ייצגה את הצליל /ɕʨ/.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЩ · ראה עוד »
Ъ
טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק (סימן קשיח) (ברוסית: Твёрдый Знак) היא אות באלפבית הקירילי, המסוגלת להקשות עיצור הנמצא אחריה (לרוב נמצאת בתחילת מילה).
חָדָשׁ!!: אבנקית וЪ · ראה עוד »
Ы
יֵרִיי היא אות באלפבית הקירילי אשר היא למעשה ליגטורה של שתי אותיות נפרדות: סימן הריכוך Ь, אשר משמש כאות המופיעה אחריה בסדר האלפבית והאות І, אשר אינה חלק מהאלפבית הקירילי הסטנדרטי.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЫ · ראה עוד »
Ь
מְיַאכְקִי זְנַאק (סימן רך) (ברוסית: Мягкий Знак; אות גדולה: Ь, אות קטנה: ь) או מְ'יַאקִי זְנַאק (באוקראינית: М'який Знак) היא אות באלפבית הקירילי המסוגלת לרכך כמעט כל עיצור הנמצא לפניה (לרוב נמצאת בסוף מילה).
חָדָשׁ!!: אבנקית וЬ · ראה עוד »
Э
אֶה (יודעה ברוסית גם כאֶה הפוכה) היא אות באלפבית הקירילי אשר למרות היותה חלק מהאלפבית הרשמי, האות משמשת ב-5 שפות בלבד: רוסית, בלארוסית, טובאנית, טג'יקית ומונגולית.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЭ · ראה עוד »
Ю
יוּ היא האות הלפני-אחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЮ · ראה עוד »
Я
יַא היא האות האחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЯ · ראה עוד »
М (כתב קירילי)
אֵם היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית מו וצורתה כשל מו גדולה, וכמו כן של M לטינית גדולה, אך בניגוד ל-M הלטינית, צורת האות הקטנה זהה לזו של האות הגדולה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וМ (כתב קירילי) · ראה עוד »
И
אִי היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית אטא וצורתה דמות-ראי של נו גדולה, וכמו כן גם של N גדולה, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה U לטינית קטנה (u).
חָדָשׁ!!: אבנקית וИ · ראה עוד »
Ж
היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, כמו הצליל ז' במילה "ז'רגון".
חָדָשׁ!!: אבנקית וЖ · ראה עוד »
З
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'З' לספרה '3', הושמטה לעיתים הספרה 3 מן המקלדת והשתמשו באות З במקום. זֵה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה באות היוונית זטא וצורתה כשל הספרה 3.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЗ · ראה עוד »
Б
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /b/ - הגייתה של בּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אבנקית וБ · ראה עוד »
В (כתב קירילי)
בֶה (בבית רפה; נכתבת גם בתור וֶה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אבנקית וВ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Г (כתב קירילי)
גֶה היא האות הרביעית באלפבית הקירילי והיא מייצגת את הצליל /g/ או /ɦ/ בשפות שונות.
חָדָשׁ!!: אבנקית וГ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Д
דֶּה היא האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אבנקית וД · ראה עוד »
Е (כתב קירילי)
יֶה (נקראת גם אֶה) היא האות השישית באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЕ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Л
אֵל היא אות באלפבית הקירילי שמקורה מהאות היוונית למדא ולה 2 צורות שונות: הצורה הראשונה כשל למדא גדולה, והשנייה כשל האות העברית ת"ו.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЛ · ראה עוד »
Й
אִי קצרה (ברוסית: И краткое - אִי קרַאטקוֹיֶה; באוקראינית: Йот - יוֹט; בבלארוסית: І нескладовае - אִי נֶסְקְלָדוֹבָאיֶה; בבולגרית: И кратко - אִי קרַאטקוֹ) היא האות העשירית באלפבית הקירילי, ונהגית כי' עיצורית. צורת האות היא כצורת האות И עם ברווה מעליה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וЙ · ראה עוד »
מונגולית
השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ומונגולית · ראה עוד »
מונגוליה
מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ומונגוליה · ראה עוד »
מונגוליה הפנימית
מונגוליה הפנימית (במונגולית: 55px תעתיק: öbür mongol, בסינית מפושטת: 内蒙古; בפין-יין: Nèi Měnggŭ) היא אזור אוטונומי מונגולי בצפון סין.
חָדָשׁ!!: אבנקית ומונגוליה הפנימית · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: אבנקית ואלפבית לטיני · ראה עוד »
סחלין
סחלין (ברוסית: Сахали́н) הוא אי ארוך וצר בצפון האוקיינוס השקט, הנמצא בין קווי הרוחב '54°24 ו־'45°50 צפון.
חָדָשׁ!!: אבנקית וסחלין · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וסיביר · ראה עוד »
עיצורים מקורבים
עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »
עיצורים מחוככים
עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים מחוככים · ראה עוד »
עיצורים מכתשיים
עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »
עיצורים אפיים
עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים אפיים · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים סותמים · ראה עוד »
עיצורים רוטטים
עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים רוטטים · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עיצורים שיניים
עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים שיניים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים חוככים · ראה עוד »
עיצורים חכיים
#הפניה עיצורים חיכיים.
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים חכיים · ראה עוד »
עיצורים וילוניים
עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).
חָדָשׁ!!: אבנקית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ופונולוגיה · ראה עוד »
צורן נטייה
#הפניה מורפמה#צורני נטייה.
חָדָשׁ!!: אבנקית וצורן נטייה · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אבנקית ורוסית · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ורוסיה · ראה עוד »
שפות אלטאיות
שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.
חָדָשׁ!!: אבנקית ושפות אלטאיות · ראה עוד »
שפות טונגוסיות
300px שפות טונגוסיות (או השפות המנצ'ורו-טונגוסיות) הן משפחת שפות המדוברות במזרח סיביר ובמנצ'וריה.
חָדָשׁ!!: אבנקית ושפות טונגוסיות · ראה עוד »
שינג'יאנג
שׂינְגְ'יָאנְג (בסינית: 新疆; פין-יין: Xīnjiāng; באויגורית: شىنجاڭ) נקרא רשמית מחוז אוטונומי שינג'יאנג אויגור הוא מחוז אוטונומי בצפון-מערב סין.
חָדָשׁ!!: אבנקית ושינג'יאנג · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: אבנקית וטורקית · ראה עוד »
הרפובליקה העממית של סין
הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó, בתעתיק: דְּז'וֹנְגְּ-חוּאָה רֵנְמִין גוֹנְגְ-חֶה-גּוּוֹ; נקראת בקיצור סין העממית, סין הקומוניסטית או רק סין) היא מדינה במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: אבנקית והרפובליקה העממית של סין · ראה עוד »
הכתב המונגולי
#הפניה כתב מונגולי.
חָדָשׁ!!: אבנקית והכתב המונגולי · ראה עוד »
יניסיי
נהר יֶנִיסֵיי (מרוסית: Енисе́й; בטובאנית: Улуг-Хем, אוּלוּגּ-חֶם; בחקסית: Ким суғ, קִים סוּגֿ) הוא מרכזה של מערכת הנהרות הגדולה ביותר שנשפכת לאוקיינוס הקרח הצפוני.
חָדָשׁ!!: אבנקית ויניסיי · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבנקית ו1931 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבנקית ו1937 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבנקית ו1979 · ראה עוד »
2002
2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.
חָדָשׁ!!: אבנקית ו2002 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אבנקית
