סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם אבלי פאסוועלער

מַדָד אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה. [1]

78 יחסים: מאיר מיכל רבינוביץ, מסכת ברכות, מרדכי מלצר, משה צינוביץ, מוריה (כתב עת), מכון ירושלים, ארץ ישראל, אב בית דין, אברהם דנציג, אברהם יערי, נתן גורן, נוער במצוקה, ספרות תורנית, סלונים, סיפור עם, עם הספר (הוצאת ספרים), עברית, פסווליס, פסיקת הלכה, פוסק, צום, קופת רבי מאיר בעל הנס, קורבן (יהדות), רב, שמואל בן אביגדור, שמואל יוסף פין, שאלות ותשובות, שאגת אריה, שלמה היימן, שד"ר, תקע"א, תקפ"ב, תקצ"ו, תקכ"ב, תשל"ט, תשובה (יהדות), תלמוד, ליטא, חשבון נפש, חכמת אדם, חיי אדם, ב' באב, בירז', גאולה, גרמניה, גדול הדור, דפוס, דפוס ראם, דב ליפץ, דוד מנובהרדוק, ..., דוד זריצקי, ה' בסיוון, הספד, הסכמה, העשור הראשון של המאה ה-19, השואה, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלכה, הדפס אבן, היישוב הישן, וילנה, י"ג באב, ימים נוראים, ירושלים, ישראל מסלנט, ישראל זאב גוסטמן, ישיבת רמיילס, ישיבת וולוז'ין, יחזקאל לנדא מווילנא, יום הכיפורים, 1762, 1811, 1822, 1835, 1836, 1978, 27 במאי, 27 ביולי. להרחיב מדד (28 יותר) »

מאיר מיכל רבינוביץ

הרב מאיר מיכל רבינוביץ (מכונה גם רבי מאיר מיכל שָאטער; ה'תקע"ט, 1819, קיידאן, ליטא - חורף ה'תרס"א, 1901, וילנה), היה רב ליטאי, רבה של שאט, ומורה ההוראה הראשי של וילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ומאיר מיכל רבינוביץ · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ומסכת ברכות · ראה עוד »

מרדכי מלצר

הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ומרדכי מלצר · ראה עוד »

משה צינוביץ

משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ומשה צינוביץ · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ומכון ירושלים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וארץ ישראל · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם דנציג

רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ואברהם דנציג · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ואברהם יערי · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ונתן גורן · ראה עוד »

נוער במצוקה

#הפניה נוער בסיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ונוער במצוקה · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וספרות תורנית · ראה עוד »

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וסלונים · ראה עוד »

סיפור עם

אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וסיפור עם · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ועברית · ראה עוד »

פסווליס

פסווליס (בליטאית:; בפולנית: Poswol, פוסבול; ביידיש: פּאָסװאָל) היא בירת מחוז המשנה פסווליס במחוז פוניבז' בצפון ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ופסווליס · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ופוסק · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וצום · ראה עוד »

קופת רבי מאיר בעל הנס

#הפניהרבי מאיר בעל הנס#קופת רבי מאיר בעל הנס.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וקופת רבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ורב · ראה עוד »

שמואל בן אביגדור

דיוקנו של הרב שמואל בן אביגדור, 1890 רבי שמואל בן אביגדור (נפטר בכ"א בטבת ה'תקנ"א) היה אב"ד ורב של וילנה בתקופת הגאון מווילנא, ורבה האחרון של וילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ושמואל בן אביגדור · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאגת אריה

#הפניה אריה לייב גינצבורג.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ושאגת אריה · ראה עוד »

שלמה היימן

רבי רפאל חיים שלמה היימן (ה'תרנ"ב - י"ז בכסלו ה'תש"ה, 3 בדצמבר 1944) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ושלמה היימן · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ושד"ר · ראה עוד »

תקע"א

#הפניה ה'תקע"א.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותקע"א · ראה עוד »

תקפ"ב

#הפניה ה'תקפ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותקפ"ב · ראה עוד »

תקצ"ו

#הפניה ה'תקצ"ו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותקצ"ו · ראה עוד »

תקכ"ב

#הפניה ה'תקכ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותקכ"ב · ראה עוד »

תשל"ט

#הפניה ה'תשל"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותשל"ט · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ותלמוד · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וליטא · ראה עוד »

חשבון נפש

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ הוא רעיון וכלי-עזר בפילוסופיה של המוסר שמשמעותו העיקרית היא בתחום האתיקה היישומית, ופירושו בדיקה וביקורת מוסרית-אתית של אדם עם עצמו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וחשבון נפש · ראה עוד »

חכמת אדם

#הפניה חיי אדם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וחכמת אדם · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וחיי אדם · ראה עוד »

ב' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וב' באב · ראה עוד »

בירז'

בירז' (בליטאית:, בירז'אי; ביידיש: בירזש) היא עיר קטנה במחוז פוניבז' שבצפון ליטא המשמשת כמרכז המנהלי של מחוז המשנה בירז'.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ובירז' · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וגאולה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וגרמניה · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וגדול הדור · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ודפוס · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ודפוס ראם · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ודב ליפץ · ראה עוד »

דוד מנובהרדוק

רבי דוד מנובהרדוק (ה'תקכ"ט, 1769 בערך - כ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836) היה רב ליטאי מבחירי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, ורבה של נובהרדוק.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ודוד מנובהרדוק · ראה עוד »

דוד זריצקי

דוד זריצקי (ט"ו בשבט ה'תרע"ד, 11 בפברואר 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ודוד זריצקי · ראה עוד »

ה' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וה' בסיוון · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והספד · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והסכמה · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-19

פרנץ השני, התפטר מתפקידו. העשור הראשון של המאה ה-19 החל ב־1 בינואר 1800 והסתיים ב־31 בדצמבר 1809.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והעשור הראשון של המאה ה-19 · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והשואה · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והלכה · ראה עוד »

הדפס אבן

מכבש דפוס אבן ליתוגרפיה במכבש הדפוס הֶדְפֵּס אֶבֶן או לִיתוֹגְרַפְיָה (בכתיב לטיני: "Lithographia") הוא טכניקת הדפסה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והדפס אבן · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער והיישוב הישן · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ווילנה · ראה עוד »

י"ג באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וי"ג באב · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וימים נוראים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וירושלים · ראה עוד »

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וישראל מסלנט · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישיבת רמיילס

ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וישיבת רמיילס · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחזקאל לנדא מווילנא

רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ויחזקאל לנדא מווילנא · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ויום הכיפורים · ראה עוד »

1762

החת"ם סופר (ר' משה סופר) - ראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו1762 · ראה עוד »

1811

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו1811 · ראה עוד »

1822

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו1822 · ראה עוד »

1835

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו1835 · ראה עוד »

1836

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו1836 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו1978 · ראה עוד »

27 במאי

27 במאי הוא היום ה-147 בשנה (148 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו27 במאי · ראה עוד »

27 ביולי

27 ביולי הוא היום ה-208 בשנה (209 בשנה מעוברת), בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם אבלי פאסוועלער ו27 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אבלי_פאסוועלער

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »