גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
86 יחסים: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, Ost und West, Revue des Études Juives, מפעל הביבליוגרפיה העברית, משפחת לוריא, משה שטיינשניידר, משה הדרשן, מדעי היהדות, מדרש, מדרש תנחומא, מהדורה ביקורתית, מוסד הרב קוק, מיכאל זקש, א.מ. הברמן, אסטרונומיה, ארכיון האינטרנט, אלדד הדני, אביגדור אפטוביצר, אהרן בן מאיר, אוקראינה, אוטוביוגרפיה, אייזיק הירש וייס, נפתלי צבי יהודה ברלין, נקרולוג, נרבונא, נחמן קרוכמל, ספר זיכרונות, ספר יצירה, ספר יובל, סטרו-קונסטנטינוב, סוד העיבור, עברית, פרץ ויירניק, פלשים, קונטרס מגנצא, ראשונים, רבי סעדיה גאון, שמואל פוזננסקי, שלמה בובר, שלמה יהודה רפפורט, שד"ל, תנ"ך, תש"י, תשי"ז, תלמוד, תחום המושב, תורה, זכריה פרנקל, חכמת ישראל, חכירה, ..., בן סירא, באדן (אוסטריה), ברטיסלאבה, בית המדרש לרבנים בווינה, גאונים, גרמנית, ה'תר"ב, ה'תרע"ח, המגיד, האנציקלופדיה העברית, האימפריה הרוסית, הספרות העברית, העם (עיתון ארצישראלי), הצפירה, השחר, היסטוריה, ו' בטבת, ווהלין, וינה, כרונולוגיה, כתב יד (העתק), י"ט בניסן, י. ל. הכהן פישמן, ימי הביניים, יצחק בר לווינזון, יהודה לייב פישמן מימון, יידיש, 1 באפריל, 1841, 1861, 1865, 1874, 1876, 1884, 19 בדצמבר, 1918. להרחיב מדד (36 יותר) »
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »
Ost und West
שער כתב העת. אמן: אפרים משה ליליין Ost und West (בגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וOst und West · ראה עוד »
Revue des Études Juives
Revue des Études Juives (בתרגום מצרפתית: כתב עת למחקרי יהדות, בראשי תיבות: REJ) הוא רבעון צרפתי שנוסד בפריז ביולי 1880 על יד האגודה למחקרי יהדות (Société des Études Juives).
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וRevue des Études Juives · ראה עוד »
מפעל הביבליוגרפיה העברית
נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »
משפחת לוריא
משפחת לוריא היא משפחה יהודית אשכנזית מיוחסת.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומשפחת לוריא · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה הדרשן
רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומשה הדרשן · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומדעי היהדות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומדרש · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומדרש תנחומא · ראה עוד »
מהדורה ביקורתית
#הפניה מהדורה מדעית.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומהדורה ביקורתית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מיכאל זקש
הרב יחיאל מיכאל זַקש (נכתב במקורות שונים גם מיכל; וכן זק"ש, זאקש, זקס, זאקס; בגרמנית: Michael Sachs; 3 בספטמבר 1808, גלוגאו – כ"ד בשבט תרכ"ד, 31 בינואר 1864, ברלין) היה רב ומטיף גרמני מגלוגאו, שלזיה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ומיכאל זקש · ראה עוד »
א.מ. הברמן
#הפניה אברהם מאיר הברמן.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וא.מ. הברמן · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואסטרונומיה · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אלדד הדני
אֶלְדָּד הַדָּנִי היה סוחר ונוסע יהודי במאה ה-9.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואלדד הדני · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אהרן בן מאיר
רבי אהרן בן מאיר הכהן (~ד'תר"כ (859) - ~ד'תר"צ (929)) היה ראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואהרן בן מאיר · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואוקראינה · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נקרולוג
נקרולוג הוא מאמר המתפרסם באמצעי התקשורת עם מותו של אדם, ומכיל ביוגרפיה קצרה שלו והערכה של פועלו.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ונקרולוג · ראה עוד »
נרבונא
#הפניה נרבון.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ונרבונא · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
ספר זיכרונות
ספר זיכרונות או מֶמוּאָר (מצרפתית: mémoires, זיכרונות) הוא סוגה ספרותית המהווה תת-קבוצה של הסוגה אוטוביוגרפיה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וספר זיכרונות · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וספר יצירה · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וספר יובל · ראה עוד »
סטרו-קונסטנטינוב
#הפניה סטרוקונסטנטינוב.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וסטרו-קונסטנטינוב · ראה עוד »
סוד העיבור
#הפניה קידוש החודש.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וסוד העיבור · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ועברית · ראה עוד »
פרץ ויירניק
פרץ (פיטר) ויֶירניק (בכתיב יידי: וויערניק; באנגלית: Peter Wiernik; 6 במרץ 1865, וילנה – 12 בפברואר 1936, ברוקלין, ניו יורק) היה עיתונאי ומסאי יידי אמריקאי, עורך היומון היידי הניו יורקי החשוב "מאָרגען זשורנאל" (מוֹרגֶן ז'ורנל) מהיווסדו ועד מותו.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ופרץ ויירניק · ראה עוד »
פלשים
#הפניה ביתא ישראל (מינוח)#פלאשים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ופלשים · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וראשונים · ראה עוד »
רבי סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ורבי סעדיה גאון · ראה עוד »
שמואל פוזננסקי
#הפניה שמואל אברהם פוזננסקי.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ושמואל פוזננסקי · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ושלמה בובר · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ושד"ל · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ותנ"ך · ראה עוד »
תש"י
#הפניה ה'תש"י.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ותש"י · ראה עוד »
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ותשי"ז · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ותלמוד · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ותחום המושב · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ותורה · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וחכמת ישראל · ראה עוד »
חכירה
חכירה (באנגלית: Lease) היא חוזה המעביר מאדם או גוף לאחר את הזכות לעשות שימוש בנכס בדרך כלל לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים) תמורת דמי חכירה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וחכירה · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ובן סירא · ראה עוד »
באדן (אוסטריה)
באדן (בגרמנית: Baden, או בשמה המלא: Baden bei Wien שפירושו באדן שליד וינה) היא עיר קיט וספא במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, ובירת מחוז באדן, 26 ק"מ דרומית לווינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ובאדן (אוסטריה) · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וברטיסלאבה · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בווינה
בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וגאונים · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וגרמנית · ראה עוד »
ה'תר"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וה'תר"ב · ראה עוד »
ה'תרע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וה'תרע"ח · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והמגיד · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרות העברית
#הפניה ספרות עברית.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והספרות העברית · ראה עוד »
העם (עיתון ארצישראלי)
#הפניה העם (עיתון ארץ ישראלי).
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והעם (עיתון ארצישראלי) · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והצפירה · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והשחר · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין והיסטוריה · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וו' בטבת · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וווהלין · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ווינה · ראה עוד »
כרונולוגיה
כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד) היא רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וכרונולוגיה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
י"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וי"ט בניסן · ראה עוד »
י. ל. הכהן פישמן
#הפניה יהודה לייב פישמן מימון.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וי. ל. הכהן פישמן · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין וימי הביניים · ראה עוד »
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ויידיש · ראה עוד »
1 באפריל
1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1 באפריל · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1841 · ראה עוד »
1861
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1861 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1865 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1874 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1876 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1884 · ראה עוד »
19 בדצמבר
19 בדצמבר הוא היום ה־353 בשנה (354 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו19 בדצמבר · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אפשטיין ו1918 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אפשטיין
