סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם גייגר

מַדָד אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית. [1]

129 יחסים: ממלכת פרוסיה, מרטין קרמר, מרבורג, מרדכי הורוויץ, משה, משה צבי סגל, מוסד הרב קוק, מוחמד, מינוס (מיתולוגיה), מיכאל מאיר (היסטוריון), אסלאם, אפולו, ארכיון האינטרנט, אוניברסיטת פרנקפורט, אוניברסיטת פוטסדאם, אוניברסיטת בון, אוניברסיטת היידלברג, אוסף שבדרון, נצרות, נתן אדלר, נביאי ישראל, נומה פומפיליוס, נורמה, סמיכה לרבנות, סוזנה השל, סינוד, סידור, עמוס אילון, ערבית, עזריאל הילדסהיימר, עברית, עוגב, פרנקפורט, פרעות "הפ-הפ", פרושים, פרוגרסיביות, פולחן, פילוסופיה יהודית, צבי גרץ, צדוקים, ציון (כתב עת), רמב"ם, רקוויאם גרמני (ספר), רש"ר הירש, שמואל הולדהיים, שלמה אבן גבירול, שלמה פורמשטכר, שלמה זלמן גייגר, שליח ציבור, שבת, ..., שד"ל, תאולוגיה, תפילה, תפילה (יהדות), תרל"ה, תרגומי התנ"ך, תלמוד, לצרוס גייגר, לשון חז"ל, לטינית, לימודי קודש, לימודים קלאסיים, ליקורגוס, טקסט, זאוס, חכמת ישראל, חינוך, ברלין, ביקורת המקרא, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, בית כנסת, ג'ואיש כרוניקל, גרמנית, גוטהולד אפרים לסינג, גיא מירון, דת, דיבייט, ה'תק"ע, העברית בתקופת בית שני, הפטרה, הקהילה היהודית, הקוראן, הקיסרות הגרמנית, התבוללות, הדוכסות הגדולה של פרנקפורט, היסטוריה, היהדות הרפורמית, ועידת לייפציג, ועידת הרבנים בקאסל, ורוצלב, ולטר דה גרויטר, ויסבאדן, כ' באייר, כתב עת, י"ב בחשוון, יצחק ליב ברוך, ירושלים, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות גרמניה, יהודה אריה ממודנה, יהודה הלוי, יוהאן גוטפריד הרדר, יוהאן וולפגנג פון גתה, יוונית, 1810, 1829, 1833, 1835, 1837, 1840, 1844, 1846, 1849, 1850, 1853, 1856, 1862, 1863, 1864, 1867, 1868, 1869, 1870, 1871, 1872, 1874, 23 באוקטובר, 24 במאי. להרחיב מדד (79 יותר) »

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וממלכת פרוסיה · ראה עוד »

מרטין קרמר

מרטין סת' קרמר (באנגלית: Martin Seth Kramer; נולד ב-9 בספטמבר 1954) הוא חוקר אמריקאי-ישראלי של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומרטין קרמר · ראה עוד »

מרבורג

מרבורג (גרמנית: Marburg) היא עיר אוניברסיטאית במדינת הסן בגרמניה, על הנהר לאהן, והעיר הראשית במחוז מרבורג-בידנקופף.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומרבורג · ראה עוד »

מרדכי הורוויץ

מרדכי (מרקוס) הלוי הורוויץ (י"ד באדר ה'תר"ד, 5 במרץ 1844 ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה רב ואב"ד בפרנקפורט דמיין ובקהילות נוספות בגרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומרדכי הורוויץ · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומשה · ראה עוד »

משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומשה צבי סגל · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומוחמד · ראה עוד »

מינוס (מיתולוגיה)

מִינוֹס (ביוונית: Μίνως) היה מלך כרתים על פי המיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומינוס (מיתולוגיה) · ראה עוד »

מיכאל מאיר (היסטוריון)

מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ומיכאל מאיר (היסטוריון) · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואסלאם · ראה עוד »

אפולו

אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והשירה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואפולו · ראה עוד »

ארכיון האינטרנט

ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וארכיון האינטרנט · ראה עוד »

אוניברסיטת פרנקפורט

#הפניה אוניברסיטת גתה בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואוניברסיטת פרנקפורט · ראה עוד »

אוניברסיטת פוטסדאם

אוניברסיטת פוטסדאם (בגרמנית: Universität Potsdam) היא אוניברסיטה בעיר פוטסדאם במדינת המחוז ברנדנבורג, גרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואוניברסיטת פוטסדאם · ראה עוד »

אוניברסיטת בון

אוניברסיטת בון (בגרמנית - "Rheinische Friedrich-Wilhelms-Universität Bonn", "אוניברסיטת הריין על שם פרידריך-וילהלם בבון") היא אוניברסיטה ומוסד מחקר ציבורי המצויה בעיר בון בגרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואוניברסיטת בון · ראה עוד »

אוניברסיטת היידלברג

ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »

אוסף שבדרון

#הפניה אברהם שרון.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ואוסף שבדרון · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ונצרות · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ונתן אדלר · ראה עוד »

נביאי ישראל

#הפניה:קטגוריה:נביאים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ונביאי ישראל · ראה עוד »

נומה פומפיליוס

נוּמָה פׂומְפִּילִיוּס (753 לפנה"ס – 673 לפנה"ס) היה מלכה האגדי השני של רומא.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ונומה פומפיליוס · ראה עוד »

נורמה

נורמה (ובעברית: נוהל, נוהג, מנהג, התנהגות מקובלת או תקנה) היא אופן ההתנהגויות והמצופה מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי הערכים של אותה התרבות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ונורמה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סוזנה השל

שושנה חיה (סוזנה) השל (באנגלית: Susannah Heschel; נולדה ב-15 במאי 1956) היא חוקרת יהודייה-אמריקאית ופרופסור למדעי היהדות בדארטמות' קולג'.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וסוזנה השל · ראה עוד »

סינוד

תחריט גרמני מהמאה ה-17 של סינוד דורט סינוד (מיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וסינוד · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וסידור · ראה עוד »

עמוס אילון

עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ועמוס אילון · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וערבית · ראה עוד »

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ועברית · ראה עוד »

עוגב

עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ועוגב · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ופרנקפורט · ראה עוד »

פרעות "הפ-הפ"

פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ופרעות "הפ-הפ" · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ופרושים · ראה עוד »

פרוגרסיביות

#הפניה פרוגרסיביזם.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ופרוגרסיביות · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ופולחן · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וצבי גרץ · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וצדוקים · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וציון (כתב עת) · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ורמב"ם · ראה עוד »

רקוויאם גרמני (ספר)

רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ורש"ר הירש · ראה עוד »

שמואל הולדהיים

הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושמואל הולדהיים · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שלמה פורמשטכר

הרב שלמה (סלומון) פוֹרמשטֶכֶר (בגרמנית: Salomon Formstecher; 26 ביולי 1808 – 24 באפריל 1889) היה פילוסוף ותאולוג יהודי גרמני, מחשובי ההוגים היהודיים במאה ה-19 וממייסדי היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושלמה פורמשטכר · ראה עוד »

שלמה זלמן גייגר

רבי שלמה זלמן גייגר (כ"ד בסיוון ה'תקנ"ב, יוני 1792, פרנקפורט – ח' באלול ה'תרל"ח, ספטמבר 1878, פרנקפורט) היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושלמה זלמן גייגר · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושליח ציבור · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושבת · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ושד"ל · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ותאולוגיה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ותפילה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תרל"ה

#הפניה ה'תרל"ה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ותרל"ה · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ותלמוד · ראה עוד »

לצרוס גייגר

לָצָרוּס (אליעזר) גַיְיגֶר (בגרמנית: Lazarus Geiger; י"ח באייר ה'תקפ"ט, 21 במאי 1829, פרנקפורט – ג' באלול ה'תר"ל, 29 באוגוסט 1870, פרנקפורט) היה פילולוג יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ולצרוס גייגר · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ולשון חז"ל · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ולטינית · ראה עוד »

לימודי קודש

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ולימודי קודש · ראה עוד »

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ולימודים קלאסיים · ראה עוד »

ליקורגוס

ליקורגוס ליקורגוס (ביוונית: Λυκοῦργος, בתעתיק: Lukoûrgos, חי 800 לפנה"ס-730 לפנה"ס לערך), היה המחוקק האגדי של ספרטה, שהקנה לה את משטרה הפוליטי הייחודי ושיטת חינוכה החמורה, האגוגה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וליקורגוס · ראה עוד »

טקסט

טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וטקסט · ראה עוד »

זאוס

במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וזאוס · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וחכמת ישראל · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וחינוך · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וברלין · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ובית כנסת · ראה עוד »

ג'ואיש כרוניקל

ג'ואיש כרוניקל (באנגלית: Jewish Chronicle) הוא העיתון המרכזי של יהדות בריטניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וג'ואיש כרוניקל · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וגרמנית · ראה עוד »

גוטהולד אפרים לסינג

גוטהולד אפרים לסינג (בגרמנית: Gotthold Ephraim Lessing; 22 בינואר 1729 - 15 בפברואר 1781) היה החשוב במחזאי תקופת הנאורות הגרמנים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וגוטהולד אפרים לסינג · ראה עוד »

גיא מירון

גיא מירון (נולד ב-20 בדצמבר 1966) הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה וראש המרכז לחקר יהדות גרמניה בתקופת השואה במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וגיא מירון · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ודת · ראה עוד »

דיבייט

תחרות דיבייט בינלאומית דִּיבֵּייט (מַעֲמָת, על פי האקדמיה ללשון העברית; באנגלית: debate, debating) הוא ויכוח תחרותי, שבו קבוצות אחדות (סגנון הדיבייט מכתיב את מספר הקבוצות ואת גודלן) מגנות על נושא מוסכם או תוקפות אותו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ודיבייט · ראה עוד »

ה'תק"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וה'תק"ע · ראה עוד »

העברית בתקופת בית שני

העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והפטרה · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והקוראן · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והתבוללות · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של פרנקפורט

הדוכסות הגדולה של פרנקפורט (בגרמנית: Großherzogtum Frankfurt) הייתה מדינת לוויין של צרפת בתחומי הקונפדרציה של הריין, שכללה חלק ניכר מהשטחים של נסיכות הבוחר ממיינץ לשעבר יחד עם העיר החופשית פרנקפורט, ופורקה לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והדוכסות הגדולה של פרנקפורט · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והיסטוריה · ראה עוד »

היהדות הרפורמית

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר והיהדות הרפורמית · ראה עוד »

ועידת לייפציג

פרופ' מוריץ לצרוס הרב ד"ר אברהם גייגר בשנת 1869, בעיר לייפציג, בגרמניה, התכנסה ועידה של רבנים, אינטלקטואלים וראשי ציבור יהודים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וועידת לייפציג · ראה עוד »

ועידת הרבנים בקאסל

מראה העיר קאסל, שבה נועדו הרבנים הגרמנים ועידת הרבנים בקאסל הייתה כינוס של 24 רבנים מבני יהדות גרמניה בשנת 1868, בעיר קאסל במדינת הסן שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וועידת הרבנים בקאסל · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וורוצלב · ראה עוד »

ולטר דה גרויטר

ולטר דה גרויטר (גרמנית: Walter de Gruyter) היא הוצאת ספרים גרמנית של ספרות עיון המתמחה בספרות אקדמית.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וולטר דה גרויטר · ראה עוד »

ויסבאדן

ויסבאדן (גרמנית) היא עיר בדרום מערב גרמניה, המשמשת כבירת מדינת הסן.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וויסבאדן · ראה עוד »

כ' באייר

ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וכ' באייר · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וכתב עת · ראה עוד »

י"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וי"ב בחשוון · ראה עוד »

יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר וירושלים · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויהודה הלוי · ראה עוד »

יוהאן גוטפריד הרדר

קלופשטוק יוהאן גוטפריד הֶרְדֶר (בגרמנית: Johann Gottfried Herder; מאז 1802 פון הרדר; 25 באוגוסט 1744 – 18 בדצמבר 1803) היה משורר, מתרגם, תאולוג ופילוסוף יליד פרוסיה, אחד מאנשי הרוח הבולטים בימי הקלאסיציזם של ויימאר שהשפיע רבות על תקופת הסער והפרץ והרומנטיקה המוקדמת, אחד הנציגים של ספרות הנאורות המאוחרת.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויוהאן גוטפריד הרדר · ראה עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה

אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 – 22 במרץ 1832) היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ויוונית · ראה עוד »

1810

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1810 · ראה עוד »

1829

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1829 · ראה עוד »

1833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1833 · ראה עוד »

1835

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1835 · ראה עוד »

1837

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1837 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1840 · ראה עוד »

1844

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1844 · ראה עוד »

1846

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1846 · ראה עוד »

1849

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1849 · ראה עוד »

1850

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1850 · ראה עוד »

1853

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1853 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1856 · ראה עוד »

1862

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1862 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1863 · ראה עוד »

1864

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1864 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1867 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1868 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1869 · ראה עוד »

1870

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1870 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1871 · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1872 · ראה עוד »

1874

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו1874 · ראה עוד »

23 באוקטובר

23 באוקטובר הוא היום ה-296 בשנה (297 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו23 באוקטובר · ראה עוד »

24 במאי

24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם גייגר ו24 במאי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_גייגר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »