גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
78 יחסים: מאיר מפרמישלאן, משה לייב מסאסוב, מזוזה, אסטרונומיה, אליעזר זאב מבוטשעטש, אחרונים, אבן העזר, אורח חיים (שולחן ערוך), אורי שרגא פייבל שרייער, נדבורנה, סאטו מארה, ספר תורה, ספר חסידים, סיגט, פרי מגדים, פלטיצ'ן, פוסק, פולנית, צ'רנוביץ, קבלה, קולומיאה, רב, שמואל יוסף עגנון, שחיטה כשרה, שושלת אוזריאן, שולחן ערוך, תנועת החסידות, תרמ"ה, תרי"ד, תש"ח, לבוב, לוי יצחק מברדיצ'ב, זברז', חמישה חומשי תורה, חסידות, חסידות שאץ, חגי ישראל ומועדיו, חומש (יהדות), חושן משפט, חיים טירר, בקאו, בוצ'אץ', בוהורודצ'אני, בילגוריי, גרמנית, גליציה, דוד שלמה אייבשיץ, ה'תקס"ה, ה'תקל"א, ה'תר"א, ..., ה'תר"ע, ה'תר"ץ, ה'תרמ"ז, ה'תרמ"ח, ה'תרמ"ו, ה'תרנ"ז, ה'תרנ"ב, ה'תרנ"ו, ה'תרס"ו, ה'תרצ"ג, ה'תרל"א, האימפריה האוסטרית, האיחוד הפולני-ליטאי, השואה, הלכה, הגדה של פסח, ו' באדר, כ"ט בתשרי, י"ז בחשוון, י"ב בשבט, יאשי, יזלוביץ, יגאל אלון, יונה לנדסופר, 1771, 1814, 1840, 1886. להרחיב מדד (28 יותר) »
מאיר מפרמישלאן
רבי מאיר מפרמישליאן (תק"ם, 1780 - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ומאיר מפרמישלאן · ראה עוד »
משה לייב מסאסוב
רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 13 בינואר 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ומשה לייב מסאסוב · ראה עוד »
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ומזוזה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ואסטרונומיה · ראה עוד »
אליעזר זאב מבוטשעטש
רבי אליעזר זאב מבוטשעטש (בוצ'צ'אה) (ה'תק"ס, 1800 – ג' בטבת ה'תרי"ב, 26 בדצמבר 1851) היה האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת חסידות בוטשעטש בוטושאן, מראשוני מפיצי דרך החסידות ברומניה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ואליעזר זאב מבוטשעטש · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ואחרונים · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ואבן העזר · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אורי שרגא פייבל שרייער
#הפניה אורי שרגא פייבל שרייאר.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ואורי שרגא פייבל שרייער · ראה עוד »
נדבורנה
נדבורנה (באוקראינית: Надвірна, נהגה: נדבירנה; בפולנית: Nadwórna, ביידיש: נאַדוואָרנאַ) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ונדבורנה · ראה עוד »
סאטו מארה
קרולי שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון סָאטוּ מָארֶה (ברומנית: Satu Mare. ביידיש: סאטמר), היא עיר במערב רומניה באזור טרנסילבניה הצפונית, בעלת אוכלוסייה של 115,142 תושבים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וסאטו מארה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וספר תורה · ראה עוד »
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וספר חסידים · ראה עוד »
סיגט
סִיגֶט (ברומנית: Sighetu Marmaţiei או בקיצור Sighet; בהונגרית: Máramarossziget או Sziget; מילולית: "האי של מרמרוש" או בקיצור "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וסיגט · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ופרי מגדים · ראה עוד »
פלטיצ'ן
פלטיצ'ן (ברומנית: Fălticeni) היא עיר במחוז סוצ'אבה שבצפון רומניה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ופלטיצ'ן · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ופוסק · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ופולנית · ראה עוד »
צ'רנוביץ
אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וצ'רנוביץ · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וקבלה · ראה עוד »
קולומיאה
קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וקולומיאה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ורב · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שחיטה כשרה
#הפניה שחיטה (הלכה).
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ושחיטה כשרה · ראה עוד »
שושלת אוזריאן
#הפניה שושלת אוזריאן-לשקביץ.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ושושלת אוזריאן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרמ"ה
#הפניה ה'תרמ"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ותרמ"ה · ראה עוד »
תרי"ד
#הפניה ה'תרי"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ותרי"ד · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ותש"ח · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ולבוב · ראה עוד »
לוי יצחק מברדיצ'ב
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »
זברז'
זברז' (באוקראינית: Збараж, בפולנית: Zbaraż, ביידיש: זבאריזש) היא עיר במחוז טרנופיל במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וזברז' · ראה עוד »
חמישה חומשי תורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחסידות · ראה עוד »
חסידות שאץ
חסידות שאָץ (נהגה: "שוֹץ") היא שושלת חסידית, ענף של חסידות פרמישלאן, שנוסדה בסוצ'אבה ("שאָץ" ביידיש) שבבוקובינה, על ידי רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחסידות שאץ · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחומש (יהדות) · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחושן משפט · ראה עוד »
חיים טירר
רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וחיים טירר · ראה עוד »
בקאו
בקאו (ברומנית) היא עיר ברומניה הנמצאת במרכז-מערב של חבל הארץ מולדובה, למרגלות הקרפטים המזרחיים על גדות הנהר ביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק"מ מדרום לעיר.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ובקאו · ראה עוד »
בוצ'אץ'
בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ובוצ'אץ' · ראה עוד »
בוהורודצ'אני
בוהורודצ'אני (באוקראינית: Богородчани; בפולנית: Bohorodczany; ביידיש: בראדשין או בראטשין; או בכתיב עברי ברודשין) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ובוהורודצ'אני · ראה עוד »
בילגוריי
בילגוריי (בפולנית: Biłgoraj; ביידיש: בילגאריי) היא עיר בדרום-מזרח פולין, כ-90 ק"מ מדרום ללובלין, בירתו של מחוז בילגוריי.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ובילגוריי · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וגרמנית · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וגליציה · ראה עוד »
דוד שלמה אייבשיץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »
ה'תקס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תקס"ה · ראה עוד »
ה'תקל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תקל"א · ראה עוד »
ה'תר"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תר"א · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תר"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תר"ץ · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרמ"ח · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרמ"ו · ראה עוד »
ה'תרנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרנ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרנ"ב · ראה עוד »
ה'תרנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרנ"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וה'תרל"א · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש והשואה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש והגדה של פסח · ראה עוד »
ו' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וו' באדר · ראה עוד »
כ"ט בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וכ"ט בתשרי · ראה עוד »
י"ז בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וי"ז בחשוון · ראה עוד »
י"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב שבט היא פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש וי"ב בשבט · ראה עוד »
יאשי
אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ויאשי · ראה עוד »
יזלוביץ
#הפניה יאזלובייץ.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ויזלוביץ · ראה עוד »
יגאל אלון
יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ויגאל אלון · ראה עוד »
יונה לנדסופר
רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ויונה לנדסופר · ראה עוד »
1771
1771 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ו1771 · ראה עוד »
1814
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ו1814 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ו1840 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם דוד מבוטשאטש ו1886 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_דוד_מבוטשאטש
