גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
42 יחסים: IDB, מעריב, מצרים, מקור ברוך, מגן דוד אדום, אהרן מאיר מזי"א, ניסן ב"ק, עבר הירדן, פנמה, צבא האימפריה העות'מאנית, קפריסין, קונסול כבוד, רחביה, שער שכם, שכונת גאולה, שכונת הגורג'ים, תל ארזה, תל אביב-יפו, ליאון רקנאטי (הסב), טיפליס, זיכרון משה, חבל לכיש, בנק דיסקונט לישראל, בית היתומים שנלר, גבעת משואה, גורג'ים, העיר העתיקה, הגימנסיה העברית רחביה, כרם אברהם, יקיר ירושלים, ירושלים, יגיע כפיים, יהדות אחלציחה, יהדות גאורגיה, 14 באפריל, 1870, 1883, 1898, 1970, 1975, 1979, 2 ביוני.
IDB
#הפניה אי די בי חברה לפיתוח.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וIDB · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ומעריב · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ומצרים · ראה עוד »
מקור ברוך
תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ומקור ברוך · ראה עוד »
מגן דוד אדום
סמליל מגן דוד אדום שהיה בשימוש עד 2012 מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ומגן דוד אדום · ראה עוד »
אהרן מאיר מזי"א
אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »
ניסן ב"ק
'בתי ניסן ב"ק' לפני חורבנם בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו, לפני 1948 קבר ניסן ב"ק בהר הזיתים ניסן בָּ"ק (תקע"ה/ 1815, ברדיצ'ב - י' בכסלו תר"ן/ דצמבר 1889, ירושלים) היה מדפיס ספרים ואיש ציבור בישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וניסן ב"ק · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ועבר הירדן · ראה עוד »
פנמה
קריקטורה אמריקאית מ-1903. פנמה מצוירת כאפרוח שבוקע מביצתו, קולומביה, כשהוא נושא במקורו הסכמה למסור לידי ארצות הברית את השלמת התעלה. האיש מימין הוא טדי רוזוולט, נשיא ארצות הברית ויוזם פרויקט התעלה הרפובליקה של פנמה (בספרדית: República de Panamá, ההטעמה על ההברה האחרונה) היא המדינה הדרומית והמזרחית ביותר באמריקה המרכזית.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ופנמה · ראה עוד »
צבא האימפריה העות'מאנית
סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
קפריסין
הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וקפריסין · ראה עוד »
קונסול כבוד
קונסול כבוד, המכונה לעיתים גם קונסול של כבוד, הוא תואר דיפלומטי המוענק מטעם מדינה זרה לאדם המתגורר במדינה אחרת כדי לייצג את האינטרסים שלה באותה מדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וקונסול כבוד · ראה עוד »
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ורחביה · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ושער שכם · ראה עוד »
שכונת גאולה
#הפניה גאולה (שכונה).
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ושכונת גאולה · ראה עוד »
שכונת הגורג'ים
שנות ה-30 דעתו של אליעזר בן-יהודה על יושבי אשל אברהם, הצבי 1909 שכונת הגורג'ים או אשל אברהם או שכונת שער שכם הייתה שכונה בירושלים ליד שער שכם שנוסדה על ידי יהודים גאורגים שנקראו בפי העות'מאנים בטורקית עות'מאנית, גוּרג'ים.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ושכונת הגורג'ים · ראה עוד »
תל ארזה
השכונה בתקופת המנדט 1938 תֵּל אַרְזָה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ותל ארזה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ותל אביב-יפו · ראה עוד »
ליאון רקנאטי (הסב)
ליאון יהודה רקנאטי (ביוונית: Λεόν Ρεκανάτι; 18 בדצמבר 1890 – 14 באוקטובר 1945) היה בנקאי, מייסד בנק דיסקונט, ומנהלו הראשון, מייסדה של משפחת רקנאטי.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וליאון רקנאטי (הסב) · ראה עוד »
טיפליס
#הפניה טביליסי.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וטיפליס · ראה עוד »
זיכרון משה
זיכרון משה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וזיכרון משה · ראה עוד »
חבל לכיש
אריה אליאב מציג לפני דוד בן-גוריון ולוי אשכול את תוכנית חבל לכיש, אפריל 1954 אמציה צבי ארץ ישראלי בחבל לכיש. מושב לכיש חבל לכיש הוא גוש התיישבות בדרום, בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון במערב.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וחבל לכיש · ראה עוד »
בנק דיסקונט לישראל
סמלילו הקודם של הבנק הרצל בתל אביב בנק דיסקונט לישראל בע"מ (במקור בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ) הוא בנק מסחרי שהוקם בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ופועל מאז בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ובנק דיסקונט לישראל · ראה עוד »
בית היתומים שנלר
מפת בניינים ההיסטוריים השייכים למתחם בית היתומים שנלר מגדל הפעמון בבניין שנלר, 2007 חסידי גור. בית היתומים שְׁנֶלֶר (בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, בית היתומים הסורי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1861 עד מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ובית היתומים שנלר · ראה עוד »
גבעת משואה
גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וגבעת משואה · ראה עוד »
גורג'ים
#הפניה יהדות גאורגיה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וגורג'ים · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף והעיר העתיקה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
כרם אברהם
בית הכנסת "הר צבי" ברחוב צפניה בירושלים על שם הרב צבי פסח פרנק, שכונת כרם אברהם בית ברכה לבנות חסידות סטולין קרלין ברחוב עובדיה 24, שכונת כרם אברהם בניית סוכה על ידי תושבי השכונה ברחוב צפניה ערב חג הסוכות תשרי ה'תשע"ב אוקטובר 2011 ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852 היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855 כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וכרם אברהם · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף וירושלים · ראה עוד »
יגיע כפיים
#הפניהשכונת אחווה.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ויגיע כפיים · ראה עוד »
יהדות אחלציחה
בית הכנסת באחלציחה, המאה ה-19 יהודים הגיעו לאחלציחה אשר בגאורגיה כבר במאה ה-12, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ויהדות אחלציחה · ראה עוד »
יהדות גאורגיה
בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ויהדות גאורגיה · ראה עוד »
14 באפריל
14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו14 באפריל · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו1870 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו1883 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו1898 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו1970 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו1975 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו1979 · ראה עוד »
2 ביוני
2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם חסידוף ו2 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_חסידוף
