סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם יעקב פרידמן (השני)

מַדָד אברהם יעקב פרידמן (השני)

קברו בבית הקברות נחלת יצחק רבי אברהם יעקב פרידמן (מכונה ה"אביר יעקב" על שם ספרו; ח' באב תרמ"ד, 30 ביולי 1884 – ה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960), היה האדמו"ר מסדיגורה, עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב. [1]

60 יחסים: מרדכי אוירבך, מרדכי שלום יוסף פרידמן, מלחמת העולם הראשונה, מדינת ישראל, מועצת גדולי התורה, מכון שפתי צדיקים, אנשלוס, ארץ ישראל, אשרה (ויזה), אתחלתא דגאולה, אליעזר מלמד, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן פרידמן (סדיגורה), אירוסים, צ'רנוביץ, ציונות, שלמה זלמן אוירבך, שלמה חיים פרידמן, תנועת המזרחי, תרמ"ד, תרס"ז, תרס"ב, תרצ"ח, תש"ז, תשעה באב, תשכ"א, תשי"ד, תל אביב-יפו, ט"ו באב, ח' באב, חסידות סדיגורה, חסידות קופיטשניץ, ברית מילה, בית רוז'ין, בית הקברות נחלת יצחק, בית יעקב (כתב עת), גרמניה הנאצית, גבעתיים, ה' בטבת, ה'תרמ"ד, ה'תרע"ג, ה'תשכ"א, הר הכרמל, הרבנות הראשית לישראל, וינה, כ"ג באלול, כנסייה, י"א בתשרי, י"ז באב, ..., י"ג בתשרי, יצחק מאיר פלינטנשטיין, יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ), ירושלים, ישראל פרידמן מסדיגורה, יוסף צבי דושינסקי, 1884, 1960, 24 בדצמבר, 30 ביולי. להרחיב מדד (10 יותר) »

מרדכי אוירבך

250px הרב מרדכי אוירבך (נולד בג' באדר ה'תש"ב, מרץ 1942) הוא רב קהילת "אביר יעקב", ראש ישיבת הליכות שלמה בתל אביב ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ומרדכי אוירבך · ראה עוד »

מרדכי שלום יוסף פרידמן

רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז, 22 בנובמבר 1896 – כ"ט בניסן תשל"ט, 26 באפריל 1979) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות סדיגורה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ומרדכי שלום יוסף פרידמן · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ומדינת ישראל · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

מכון שפתי צדיקים

הלוגו של מכון שפתי צדיקים מכון שפתי צדיקים הוא מרכז לתורת ותולדות החסידות.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ומכון שפתי צדיקים · ראה עוד »

אנשלוס

אוסטריה אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואנשלוס · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וארץ ישראל · ראה עוד »

אשרה (ויזה)

אַשְׁרָה, או וִיזָה, היא מסמך דיפלומטי המאפשר כניסה של נתין ממדינה אחת לתוך תחומה של מדינה אחרת.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואשרה (ויזה) · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

ישראל, '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא הזריחה וכמוה הגאולה מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א). אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע בתלמוד הבבלי ומתאר את התקופה המקדימה את הגאולה ומכינה את ביאת המשיח.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן פרידמן (סדיגורה)

רבי אהרן פרידמן (י"ב בתשרי תרל"ז - י"ט בתשרי תרע"ג) היה האדמו"ר השלישי בחסידות סדיגורה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואהרן פרידמן (סדיגורה) · ראה עוד »

אירוסים

טבעת האירוסים שלה אירוסים (מקובל השימוש במילה הארמית אירוסין), הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה נקראת 'תקופת האירוסים'.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ואירוסים · ראה עוד »

צ'רנוביץ

אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וצ'רנוביץ · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וציונות · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה חיים פרידמן

רבי שלמה חיים פרידמן (כונה "ר' שלמה'ניו"; א' בסיוון תרמ"ז, מאי 1887 – כ"ו באב ה'תשל"ב, 6 באוגוסט 1972) היה האדמו"ר מסדיגורה, סופר ועסקן.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ושלמה חיים פרידמן · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תרמ"ד

#הפניה ה'תרמ"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותרמ"ד · ראה עוד »

תרס"ז

#הפניה ה'תרס"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותרס"ז · ראה עוד »

תרס"ב

#הפניה ה'תרס"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותרס"ב · ראה עוד »

תרצ"ח

#הפניה ה'תרצ"ח.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותרצ"ח · ראה עוד »

תש"ז

#הפניה ה'תש"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותש"ז · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותשעה באב · ראה עוד »

תשכ"א

#הפניה ה'תשכ"א.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותשכ"א · ראה עוד »

תשי"ד

#הפניה ה'תשי"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותשי"ד · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ותל אביב-יפו · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וט"ו באב · ראה עוד »

ח' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וח' באב · ראה עוד »

חסידות סדיגורה

בית המדרש בסדיגורה פנים בית הכנסת של החסידות ביתו של הרבי מסדיגורה חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וחסידות סדיגורה · ראה עוד »

חסידות קופיטשניץ

חסידות קופיטשניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית אפטא-זינקוב ורוז'ין.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וחסידות קופיטשניץ · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וברית מילה · ראה עוד »

בית רוז'ין

#הפניה חסידות רוז'ין.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ובית רוז'ין · ראה עוד »

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »

בית יעקב (כתב עת)

גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גבעתיים

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים‎ היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וגבעתיים · ראה עוד »

ה' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וה' בטבת · ראה עוד »

ה'תרמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וה'תרמ"ד · ראה עוד »

ה'תרע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וה'תרע"ג · ראה עוד »

ה'תשכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וה'תשכ"א · ראה עוד »

הר הכרמל

#הפניה הכרמל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) והר הכרמל · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ווינה · ראה עוד »

כ"ג באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וכ"ג באלול · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וכנסייה · ראה עוד »

י"א בתשרי

בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וי"א בתשרי · ראה עוד »

י"ז באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אב היא פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וי"ז באב · ראה עוד »

י"ג בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וי"ג בתשרי · ראה עוד »

יצחק מאיר פלינטנשטיין

רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין (נולד בא' באלול ה'תש"ב, אוגוסט 1942) הוא האדמו"ר מקופיטשניץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ויצחק מאיר פלינטנשטיין · ראה עוד »

יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)

רבי יצחק מאיר העשיל (כ"א בכסלו תרכ"ב,24 בנובמבר 1861 - א' בתשרי תרצ"ו, 28 בספטמבר 1935) היה אבי חסידות קופיטשניץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ויצחק מאיר השיל (קופיטשניץ) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וירושלים · ראה עוד »

ישראל פרידמן מסדיגורה

#הפניה ישראל פרידמן (סדיגורה).

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) וישראל פרידמן מסדיגורה · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ו1884 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ו1960 · ראה עוד »

24 בדצמבר

24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ו24 בדצמבר · ראה עוד »

30 ביולי

30 ביולי הוא היום ה-211 בשנה (212 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם יעקב פרידמן (השני) ו30 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_יעקב_פרידמן_(השני)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »