סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם יערי

מַדָד אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח. [1]

211 יחסים: Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library, מאמר, מאזנים (כתב עת), מאיר בניהו, מאיר דיזנגוף, מנשה בן ישראל, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם אוסישקין, מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל, מערב אירופה, מקאמה, משפחת שונצינו, משה סמילנסקי, משה צדוק, מזרח אירופה, מחניים (כתב עת), מחזה, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מכון בן צבי, מכון גנזים, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, א. מ. הברמן, אנגלית, אפרים ניימרק, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, אריה טויבר, אשר ברש, אליהו זאב לוין אפשטיין, אברהם מאפו, אברהם מאיר הברמן, אגרות ארץ ישראל, אהרון דוד גורדון, אהבת ציון (רומן), איזמיר, אייזיק מאיר דיק, נ"מ גלבר, נפתלי בן מנחם, נתן רוטנשטריך, נתן רוטנשטרייך, נלסון גליק, סנהדרין, ספרן, ספרות, סיני (כתב עת), עמנואל קאנט, עם עובד, ערב ראש השנה, עלייה לארץ ישראל, ..., עבר הירדן, עברות, עברית, עורך ראשי, פרס אוסישקין, פרס בן צבי, פרס ביאליק, פרדיננד לסל, פירנצה, צפת, קריית ספר (כתב עת), קדיש, קול ישראל, קיבוץ בית אלפא, ר' בנימין, רמח"ל, ראש עיריית ירושלים, ראש חודש, רקטור, ש. ה. ברגמן, שמחת תורה, שמואל אברהם פוזננסקי, שמואל הוגו ברגמן, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, שניאור זלמן שכטר, שפ"ר, שריפת התלמוד, שבתאות, שבחי הבעש"ט, שוכר כחיל הראשון, שוכר כחיל השני, שכונת גילה, שיבת ציון, ת"ש, תקופת הרנסאנס, תרפ"ז, תרפ"ח, תרפ"ב, תרפ"ה, תרפ"ו, תרצ"ט, תרצ"ב, תרצ"ה, תש"ט, תש"ד, תשנ"ז, תשכ"ט, תשכ"ז, תשכ"ד, תשכ"ה, תשי"ח, תלמוד תורה, תלמיד חכם, לאדינו, טבריה, טדי קולק, טולכרם, זאב גריס, חמדת ימים (ספר), חבל הבלקן, חומה ומגדל, חובות הלבבות, חיים ן' עטר, חיים דב פרידברג, חיים יוסף דוד אזולאי, בן המלך והנזיר, בן-ציון דינור, במברגר את וואהרמן, בנימין זאב הרצל, בדחן, בוכארה, בית הספרים הלאומי, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ביל"ו, ביבליוגרפיה, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה הנאצית, גרשם שלום, גליציה, דניאל בומברג, דז'יקוב, דבר (עיתון), דוד דבית הלל, דוד ילין, ה'תרנ"ט, ה'תשכ"ז, המאה ה-12, המאה ה-17, המאה ה-19, המנדט, המרד הערבי הגדול, המדפיסים בני פואה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, הספרייה הלורנציאנית, העלייה השלישית, הפועל הצעיר (עיתון), הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד, הרב קוק, הרברט ג'ורג' ולס, השואה, השילוח (כתב עת), הלל יפה, הבעל שם טוב, הגר"א, הגדה של פסח, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת מסדה, הוצאת מודן, הוצאת ראובן מס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היישוב, ועד ארבע ארצות, כ"ט באב, כ"ט בתשרי, ימי הבינים, יעקב ספיר, יער, יצחק בן-צבי, יצחק יודלוב, ישראל משקלוב, ישראל ב"ק, ישראל היילפרין, יששכר יואל, ישיבה, יד לקורא, יהדות מזרח אירופה, יהדות איראן, יהדות סלוניקי, יהודה רצהבי, יהודה ליבס, יהודה לייב גורדון, יהודה יערי, יהודי תימן, יהודי לוב, יהודי בוכרה, יהודי הודו, יונה משה נבון, יוניברסיטי קולג' לונדון, יוהאן גוטליב פיכטה, יידיש, 1 באוקטובר, 13 באוקטובר, 14 במרץ, 1899, 1920, 1929, 1937, 1946, 1948, 1949, 1950, 1952, 1966, 1967, 1979, 2001, 3 בנובמבר, 5 באוגוסט. להרחיב מדד (161 יותר) »

Encyclopaedia Judaica

#הפניה אנציקלופדיה יודאיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וEncyclopaedia Judaica · ראה עוד »

Jewish Virtual Library

#הפניההספרייה היהודית המקוונת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וJewish Virtual Library · ראה עוד »

מאמר

מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומאמר · ראה עוד »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומאיר בניהו · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנשה בן ישראל

הרב מנשה בן ישראל (ה'שס"ד 1604 – י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנשה בן ישראל · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל

מסעותיו על רקע מפה משנת 1470 - נתיב מסעותיו בצבע ורוד מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר המסעות של הנוסע היהודי מאיטליה משולם בן מנחם מוולטרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומערב אירופה · ראה עוד »

מקאמה

מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומקאמה · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה צדוק

דוד בן-גוריון ואלוף פיקוד הדרום משה צדוק בסיור סמוך לים המלח, 1952 משמאל לימין: צבי איילון, משה צדוק, יעקב דורי, שמעון מזא"ה, מרדכי מקלף ושלמה שמיר, 1949 משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום וראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה צדוק · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומזרח אירופה · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומחזה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מכון בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומכון בן צבי · ראה עוד »

מכון גנזים

מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומכון גנזים · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

א. מ. הברמן

#הפניה אברהם מאיר הברמן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וא. מ. הברמן · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואנגלית · ראה עוד »

אפרים ניימרק

אפרים ניימרק (תשיעי משמאל בשורת העומדים השנייה), עם חברי "החלוץ" בהכשרה בחלקת הגן בסלובודקה, ב-29 ביולי 1919, לרגל ביקור משלחת אמריקנית עם הנרי מורגנטאו (האב) אפרים ניימרק (כ"ג בתשרי ה'תרכ"א, 9 באוקטובר 1860 – אחרי ה'תרצ"ח, 1938) היה נוסע, עיתונאי, סופר, פעיל ציוני, וחבר בהנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואפרים ניימרק · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

אריה טויבר

אריה טויבר (1871–1932) היה ביבליוגרף וחוקר הספר העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואריה טויבר · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואשר ברש · ראה עוד »

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליהו זאב לוין אפשטיין · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אגרות ארץ ישראל

עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואגרות ארץ ישראל · ראה עוד »

אהרון דוד גורדון

#הפניה אהרן דוד גורדון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואהרון דוד גורדון · ראה עוד »

אהבת ציון (רומן)

"אהבת ציון" (1853) הוא רומן מאת הסופר היהודי אברהם מאפו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואהבת ציון (רומן) · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואיזמיר · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

נ"מ גלבר

#הפניה נתן מיכאל גלבר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונ"מ גלבר · ראה עוד »

נפתלי בן מנחם

#הפניה נפתלי בן-מנחם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »

נתן רוטנשטריך

#הפניה נתן רוטנשטרייך.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונתן רוטנשטריך · ראה עוד »

נתן רוטנשטרייך

נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 1914 – 11 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונתן רוטנשטרייך · ראה עוד »

נלסון גליק

הרב נלסון גְלִיק (Nelson Glueck; 4 ביוני 1900, סינסינטי, אוהיו – 12 בפברואר 1971, שם) היה ארכאולוג יהודי-אמריקאי, רב רפורמי ומחנך.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונלסון גליק · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסנהדרין · ראה עוד »

ספרן

"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וספרן · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וספרות · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

עמנואל קאנט

פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועמנואל קאנט · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועם עובד · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וערב ראש השנה · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועבר הירדן · ראה עוד »

עברות

001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועברות · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועברית · ראה עוד »

עורך ראשי

עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועורך ראשי · ראה עוד »

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרס אוסישקין · ראה עוד »

פרס בן צבי

#הפניה פרס יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרס בן צבי · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרדיננד לסל

פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרדיננד לסל · ראה עוד »

פירנצה

הגשרים של פירנצה בעת השקיעה מרכז העיר פונטה וקיו ה"גשר הישן" מעל נהר הארנו פורום של העיר העיר פירנצה מושלגת פִירֶנְצֶה (באיטלקית:; בכתיב מיושן: פירינצי) היא עיר במרכז איטליה צפונית לרומא, המשמשת כבירת חבל טוסקנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופירנצה · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וצפת · ראה עוד »

קריית ספר (כתב עת)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקדיש · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקול ישראל · ראה עוד »

קיבוץ בית אלפא

#הפניה בית אלפא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקיבוץ בית אלפא · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ור' בנימין · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורמח"ל · ראה עוד »

ראש עיריית ירושלים

ראש עיריית ירושלים הוא ראש השלטון המקומי בעיר ירושלים, בירת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וראש עיריית ירושלים · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וראש חודש · ראה עוד »

רקטור

רקטור (מלטינית: regere – לשלוט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורקטור · ראה עוד »

ש. ה. ברגמן

#הפניה שמואל הוגו ברגמן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וש. ה. ברגמן · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל אברהם פוזננסקי

שמואל אברהם פוזננסקי שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański; 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 4 בדצמבר 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל אברהם פוזננסקי · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שניאור זלמן שכטר

שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »

שפ"ר

#הפניה שאול פנחס רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושפ"ר · ראה עוד »

שריפת התלמוד

#הפניה שרפת התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושריפת התלמוד · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושבתאות · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שוכר כחיל הראשון

מארי שׁוּכְּר כֻּחַיל הראשון היה משיח שקר יהודי-תימני, שפעל בשנים ה'תרי"ט-ה'תרכ"ג (1860 יד 1863).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושוכר כחיל הראשון · ראה עוד »

שוכר כחיל השני

שׁוּכְּר כֻּחַיל השני היה משיח שקר יהודי-תימני שפעל בשנים 1868–1875.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושוכר כחיל השני · ראה עוד »

שכונת גילה

#הפניה גילה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושכונת גילה · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושיבת ציון · ראה עוד »

ת"ש

#הפניה ה'ת"ש.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ות"ש · ראה עוד »

תקופת הרנסאנס

#הפניה רנסאנס.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותקופת הרנסאנס · ראה עוד »

תרפ"ז

#הפניה ה'תרפ"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרפ"ז · ראה עוד »

תרפ"ח

#הפניה ה'תרפ"ח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרפ"ח · ראה עוד »

תרפ"ב

#הפניה ה'תרפ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרפ"ב · ראה עוד »

תרפ"ה

#הפניה ה'תרפ"ה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרפ"ה · ראה עוד »

תרפ"ו

#הפניה ה'תרפ"ו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרפ"ו · ראה עוד »

תרצ"ט

#הפניה ה'תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרצ"ט · ראה עוד »

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרצ"ב · ראה עוד »

תרצ"ה

#הפניה ה'תרצ"ה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותרצ"ה · ראה עוד »

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותש"ט · ראה עוד »

תש"ד

#הפניה ה'תש"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותש"ד · ראה עוד »

תשנ"ז

#הפניה ה'תשנ"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותשנ"ז · ראה עוד »

תשכ"ט

#הפניה ה'תשכ"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותשכ"ט · ראה עוד »

תשכ"ז

#הפניה ה'תשכ"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותשכ"ז · ראה עוד »

תשכ"ד

#הפניה ה'תשכ"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותשכ"ד · ראה עוד »

תשכ"ה

#הפניה ה'תשכ"ה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותשכ"ה · ראה עוד »

תשי"ח

#הפניה ה'תשי"ח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותשי"ח · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותלמיד חכם · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ולאדינו · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וטבריה · ראה עוד »

טדי קולק

טדי קולק (שני מימין) בין חלוצי עין גב, שנות ה-30 טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, 1956 טדי (תיאודור) קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וטדי קולק · ראה עוד »

טולכרם

בית ספר אל-אדוויה רחוב פריס טולכרם (בערבית: طولكرم) היא עיר פלסטינית במערב השומרון, כ-16 ק"מ מזרחית לנתניה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וטולכרם · ראה עוד »

זאב גריס

זאב שמעון גְּרִיס (נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון החוקר את תנועת החסידות, ספרות המוסר היהודית, ספרות ההשכלה, מחשבה יהודית מודרנית וביבליוגרפיה עברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזאב גריס · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חבל הבלקן

הטופוגרפיה של חבל הבלקן חבל הבלקן חבל הבלקן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחבל הבלקן · ראה עוד »

חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי למבצע הקמה של סדרת יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) שנועד לייצר רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחומה ומגדל · ראה עוד »

חובות הלבבות

#הפניה תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחובות הלבבות · ראה עוד »

חיים ן' עטר

#הפניה חיים בן עטר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים ן' עטר · ראה עוד »

חיים דב פרידברג

חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים דב פרידברג · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בן המלך והנזיר

ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובן המלך והנזיר · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובן-ציון דינור · ראה עוד »

במברגר את וואהרמן

בַּמְבֶּרְגֶר את וַואהרְמַן הייתה חנות ספרים והוצאת ספרים שפעלה בירושלים באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובמברגר את וואהרמן · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובדחן · ראה עוד »

בוכארה

#הפניה בוכרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובוכארה · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הספרים הלאומי · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וביל"ו · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וביבליוגרפיה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגצל קרסל · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגרשם שלום · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגליציה · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודניאל בומברג · ראה עוד »

דז'יקוב

#הפניה טרנובז'ג.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודז'יקוב · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד דבית הלל · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד ילין · ראה עוד »

ה'תרנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וה'תרנ"ט · ראה עוד »

ה'תשכ"ז

אות מלחמת ששת הימים, שפרצה בכ"ו באייר ה'תשכ"ז - 5 ביוני 1967.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וה'תשכ"ז · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמאה ה-19 · ראה עוד »

המנדט

#הפניה המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמנדט · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המדפיסים בני פואה

המדפיסים בני פואה (Foá) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמדפיסים בני פואה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספרייה הלורנציאנית

מבנה הספרייה מתוך הקלויסטר של בזיליקת סן לורנצו הספרייה הלורנציאנית (באיטלקית: Biblioteca Medicea Laurenziana) היא ספרייה בפירנצה, חלק ממתחם בזיליקת סן לורנצו במרכז העיר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והספרייה הלורנציאנית · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והעלייה השלישית · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד

הקדמות לכל מטאפיזיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע (בגרמנית: Prolegomena zu einer jeden künftigen Metaphysik, die als Wissenschaft wird auftreten können) הוא ספר קצר מאת הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד · ראה עוד »

הרב קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והרב קוק · ראה עוד »

הרברט ג'ורג' ולס

הרברט ג'ורג' וֵלס (באנגלית: Herbert George Wells; 21 בספטמבר 1866 – 13 באוגוסט 1946) היה סופר, הוגה דעות, עיתונאי, סוציולוג והיסטוריון אנגלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והרברט ג'ורג' ולס · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והלל יפה · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והבעל שם טוב · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והגר"א · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והגדה של פסח · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת מודן

#הפניה מודן הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והוצאת מודן · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והיישוב · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

כ"ט באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכ"ט באב · ראה עוד »

כ"ט בתשרי

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכ"ט בתשרי · ראה עוד »

ימי הבינים

#הפניה ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וימי הבינים · ראה עוד »

יעקב ספיר

הרב יעקב הלוי ספיר (התקפ"ב, 1822 אשמיאני, האימפריה הרוסית – ה'תרמ"ה, 1885 ירושלים) היה תלמיד חכם, שד"ר, חוקר כתבי יד ותייר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב ספיר · ראה עוד »

יער

יער של עצי צפצפה רעדנית בנבאדה ארץ יער נשיר בדנמרק עצי מחט בקנדה יער הביאלובייסקה יער גשם טרופי באמזונאס. וושינגטון יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים ודשאים אחרים יערות נפוצים בכל האיזורים הרטובים של יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויער · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק יודלוב

יצחק יודלוב (נולד ב-22 בפברואר 1944, כח בשבט תש"ד, פתח תקווה) הוא ספרן וביבליוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק יודלוב · ראה עוד »

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל משקלוב · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל היילפרין

ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910 – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל היילפרין · ראה עוד »

יששכר יואל

יששכר ברנהרד יואל (Joel; ב' באייר תר"ס, 30 באפריל 1900 המבורג, גרמניה – כ"ו בניסן תשל"ז 14 באפריל 1977, ירושלים) היה ספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי במשך 42 שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויששכר יואל · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישיבה · ראה עוד »

יד לקורא

יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות היה כתב עת שיצא לאור בשלושה גלגולים שונים בין השנים 1946 ועד 2003, אז הוחלף בכתב העת "מידעת" שיצא לאור בהתחלה על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל ובהמשך על ידי המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויד לקורא · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהודה רצהבי

יהודה רצהבי (15 במאי 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר עברית וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה רצהבי · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודי תימן

#הפניה יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודי תימן · ראה עוד »

יהודי לוב

#הפניה יהדות לוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודי לוב · ראה עוד »

יהודי בוכרה

#הפניה יהדות בוכרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודי בוכרה · ראה עוד »

יהודי הודו

#הפניה יהדות הודו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודי הודו · ראה עוד »

יונה משה נבון

הרב יונה משה נבון (נפטר בירושלים, בכ"ג בטבת ה'תר"א) היה רב ארץ-ישראלי ששימש בתפקיד הראשון לציון באמצע המאה ה־19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויונה משה נבון · ראה עוד »

יוניברסיטי קולג' לונדון

יוניברסיטי קולג' לונדון יוניברסיטי קולג' לונדון (באנגלית: University College London, בראשי תיבות: UCL) הוא מוסד אוניברסיטאי בריטי המסונף לאוניברסיטת לונדון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוניברסיטי קולג' לונדון · ראה עוד »

יוהאן גוטליב פיכטה

יוהאן גוטליב פיכטה (גרמנית: Johann Gottlieb Fichte; 19 במאי 1762 – 27 בינואר 1814) היה פילוסוף גרמני, מראשוני האידיאליזם הגרמני ומתלמידיו של עמנואל קאנט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוהאן גוטליב פיכטה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויידיש · ראה עוד »

1 באוקטובר

1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1 באוקטובר · ראה עוד »

13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו13 באוקטובר · ראה עוד »

14 במרץ

14 במרץ הוא היום ה-73 בשנה (74 בשנה מעוברת), בשבוע ה11 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו14 במרץ · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1899 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1920 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1929 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1937 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1946 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1950 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1952 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1966 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1967 · ראה עוד »

1979

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1979 · ראה עוד »

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו2001 · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו3 בנובמבר · ראה עוד »

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו5 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_יערי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »