גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
143 יחסים: מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל אוירבך, מנחם מנדל קאליש, מנהג (יהדות), מסכת חולין, מצת מכונה, מלחמת העולם השנייה, מגן אברהם, מהר"ל מפראג, ארץ ישראל, ארצות הברית, אריה לייב צינץ, אלעזר הכהן מפולטוסק, אלימלך מנחם מנדל לנדא, אליהו גוטמכר, אבני נזר, אברהם אביגדור לנדא, אברהם בורנשטיין, אברהם ורדיגר, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן צבי לנדא, אוהל (קבר), נ"ך, נוסח אשכנז, נובידבור מזובייצקי, ניו יורק, סטריקוב, סדר נשים, סדר טהרות, סוכצ'ב, סידור, עסקן, עקיבא איגר, עיירה, פאות, פלוצק, פדיון (חסידות), פוסק, פולין, פיונטק, פיוטרקוב טריבונלסקי, צ'חאנוב, צ'חנוב, קריית ויז'ניץ, קוטנו, קוויטל, רמב"ם, רמות אלון, רב, ..., רב מובהק, שמחה בונים מפשיסחה, שמואל משינאווא, שאלות ותשובות, שנות ה-30 של המאה ה-20, שושלת נשכיז, ת"ר, תנועת החסידות, תפילת שחרית, תקמ"ד, תרנ"א, תרנ"ו, תרס"ה, תרע"ז, תרצ"ח, תרצ"ו, תרל"ה, תרל"ו, תרכ"ב, תרכ"ו, תרי"ב, תש"א, תלמוד, תורה, לנצ'נה, לנצ'יצה, לשון הקודש, לודז', ליטאים (זרם), טיש, טיגריס, ז' באדר, זאב וולף לנדא, זקן, זדונסקה וולה, זוויירצ'ה, חסידות אלכסנדר, חסידות סטריקוב, חסידות טשכנוב, חסידות גור, חסידות וורקא, חידושי תורה, חידושי הרי"ם, בני ברק, ביאלא פודולסק, בית קברות, גרמניה הנאצית, גט, גטו ורשה, גזירת הלבוש, גומבין, דב בעריש לנדא, ה' באדר א', ה' בכסלו, ה'תקמ"ד, ה'תרנ"ט, ה'תרנ"ה, ה'תרס"ז, ה'תרצ"ו, ה'תרל"ה, ה'תרכ"ו, ה'תש"י, המאה ה-19, הרבי מקוצק, השואה, התרת עגונות, הלכה, החלוקה, הגדה של פסח, הוצאת מעריב, ורשה, ותיקין, ולוצלאווק, וידאווה, כ"ה בסיוון, י"א באלול, י"ט בטבת, י' באייר, יעקב אריה גוטרמן, יעקב יצחק מפשיסחה, יצחק מאיר אלתר, יצחק מנחם מנדל דנציגר, יצחק מוורקא, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), ישיבה, יחיאל מאיר מגוסטינין, יהדות פולין, יום השנה, יוסף קרא, 1784, 1866, 1875, 1941. להרחיב מדד (93 יותר) »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
מנחם מנדל אוירבך
הרב מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620 - כ' בתמוז ה'תמ"ט, 8 ביולי 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »
מנחם מנדל קאליש
#הפניה מרדכי מנחם מנדל קאליש.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומנחם מנדל קאליש · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומסכת חולין · ראה עוד »
מצת מכונה
#הפניה אפיית מצות#מצת יד ומצת מכונה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומצת מכונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומגן אברהם · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וארצות הברית · ראה עוד »
אריה לייב צינץ
תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואריה לייב צינץ · ראה עוד »
אלעזר הכהן מפולטוסק
רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב ה'תקנ"א, אוגוסט 1791 – כ"א בחשוון ה'תרמ"ב, 13 בנובמבר 1881) היה פוסק הלכה ומנהיג דתי מפורסם בפולין, ומראשי תנועת החסידות בה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואלעזר הכהן מפולטוסק · ראה עוד »
אלימלך מנחם מנדל לנדא
רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא (– י"ט בשבט תרצ"ו, 1936) היה האדמו"ר הראשון בשושלת סטריקוב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואלימלך מנחם מנדל לנדא · ראה עוד »
אליהו גוטמכר
הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואליהו גוטמכר · ראה עוד »
אבני נזר
אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואבני נזר · ראה עוד »
אברהם אביגדור לנדא
ראדזין, החתן הרב נתן אנגלרד רב חסידי ראדזין בירושלים רבי אברהם אביגדור נחום לנדא (י"א בשבט ה'תרע"ז, 3 בפברואר 1917 - ט"ז באלול ה'תשס"א, 4 בספטמבר 2001) היה האדמו"ר מסטריקוב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואברהם אביגדור לנדא · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אברהם ורדיגר
אברהם ורדיגר (6 במאי 1921, כ"ח בניסן תרפ"א – 27 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו תשע"ד) היה איש ציבור דתי, מראשי פועלי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואברהם ורדיגר · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אהרן צבי לנדא
רבי אהרן צבי לנדא (-ז' בסיוון תר"ע, 1910) היה אדמו"ר לחלק מחסידי אלכסנדר שפרשו לאחר פטירת הישמח ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואהרן צבי לנדא · ראה עוד »
אוהל (קבר)
אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ואוהל (קבר) · ראה עוד »
נ"ך
#הפניה תנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ונ"ך · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נובידבור מזובייצקי
נובידבור מזובייצקי (בפולנית: Nowy Dwór Mazowiecki; בכתיב יידי: נאווי דוואר) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבמרכז פולין, צפונית מערבית לוורשה, על גדת נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ונובידבור מזובייצקי · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וניו יורק · ראה עוד »
סטריקוב
סטריקוב (בפולנית: Stryków) היא עיירה במחוז זגייז' שבפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וסטריקוב · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וסדר נשים · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וסדר טהרות · ראה עוד »
סוכצ'ב
סוֹכצֶ'ב (בפולנית: Sochaczew; ביידיש: סאכאטשאוו) היא עיר הנמצאת על גדת נהר בזורה (Bzura), כ־60 ק"מ דרומית־מערבית לוורשה בירת פולין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וסוכצ'ב · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וסידור · ראה עוד »
עסקן
#הפניה עסקנות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ועסקן · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ועקיבא איגר · ראה עוד »
עיירה
העיירה פרבולד שבסלובניה. העיירה פורבו שבפינלנד. העיירה דבוס במזרח שווייץ אופקים, כשהייתה עיירת פיתוח עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות אך מספר התושבים בו קטן ביחס למספר התושבים בעיר.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ועיירה · ראה עוד »
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופאות · ראה עוד »
פלוצק
שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופלוצק · ראה עוד »
פדיון (חסידות)
בתנועת החסידות, פדיון (או פדיון נפש; בחסידות חב"ד מכונה מעות פ"נ, או דמי פ"נ) הוא סכום כסף המוגש מחסידים לרבותיהם האדמו"רים, לרוב יחד עם הגשת קוויטל לאדמו"ר.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופדיון (חסידות) · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופולין · ראה עוד »
פיונטק
פיונטק (בפולנית: Piątek, ביידיש: פּיאָנטקע) הוא כפר במחוז לנצ'יצה שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופיונטק · ראה עוד »
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »
צ'חאנוב
צֶ'חַאנוב (מיידיש: טשעכאַנאָוו; בפולנית: Ciechanów) היא עיר במחוז מזוביה שבצפון-מרכז פולין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וצ'חאנוב · ראה עוד »
צ'חנוב
#הפניה צ'חאנוב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וצ'חנוב · ראה עוד »
קריית ויז'ניץ
שלט הסבר בכניסה לקריית ויז'ניץ בבני ברק קריית ויז'ניץ (או שיכון ויז'ניץ; השם המקורי: שיכון אהבת ישראל ואור החיים) היא שכונה בבני ברק המשמשת כמרכז לחסידות ויז'ניץ בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וקריית ויז'ניץ · ראה עוד »
קוטנו
קוטנו (פולנית: Kutno, בעבר גם: קוטנא) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז'.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וקוטנו · ראה עוד »
קוויטל
האדמו"ר מבוטושאן בקריאת "קוויטלעך" באוהל אדמו"רי בוטשעטש ברומניה "קוויטלעך" באוהל הרבי מליובאוויטש. קברו של רבי מנחם מנדל שניאורסון משמאל, ושל רבי יוסף יצחק שניאורסון מימין קוויטל (או "פתקא") הוא פתק שעליו רשומים שמות אנשים יחד עם שמות אמותיהם, ולרוב כולל אף בקשות ומשאלות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וקוויטל · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ורמב"ם · ראה עוד »
רמות אלון
שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ורמות אלון · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ורב מובהק · ראה עוד »
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »
שמואל משינאווא
רבי שמואל משינאווא (ה'תקמ"ז, 1787 – ח' בשבט ה'תרל"ג, 1873) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ושמואל משינאווא · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שושלת נשכיז
שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי ווהלין (כיום אוקראינה).
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ושושלת נשכיז · ראה עוד »
ת"ר
#הפניה ה'ת"ר.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ות"ר · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותפילת שחרית · ראה עוד »
תקמ"ד
#הפניה ה'תקמ"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותקמ"ד · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרנ"א · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרנ"ו · ראה עוד »
תרס"ה
#הפניה ה'תרס"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרס"ה · ראה עוד »
תרע"ז
#הפניה ה'תרע"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרע"ז · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרצ"ח · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרצ"ו · ראה עוד »
תרל"ה
#הפניה ה'תרל"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרל"ה · ראה עוד »
תרל"ו
#הפניה ה'תרל"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרל"ו · ראה עוד »
תרכ"ב
#הפניה ה'תרכ"ב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרכ"ב · ראה עוד »
תרכ"ו
#הפניה ה'תרכ"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרכ"ו · ראה עוד »
תרי"ב
#הפניה ה'תרי"ב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותרי"ב · ראה עוד »
תש"א
#הפניה ה'תש"א.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותש"א · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ותורה · ראה עוד »
לנצ'נה
לנצ'נה (בפולנית: Łęczna; ביידיש: לענטשנע) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית לובלין שבפולין, במפגש הנהרות וייפז' ושווינקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ולנצ'נה · ראה עוד »
לנצ'יצה
לנצ'יצה (בפולנית: Łęczyca. ביידיש: לונטשיץ) היא עיירה בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ולנצ'יצה · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ולשון הקודש · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ולודז' · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וליטאים (זרם) · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וטיש · ראה עוד »
טיגריס
טיגריס (שם מדעי: Panthera tigris; מלטינית: tigris), הוא מין יונק מסוג פנתר שבמשפחת החתוליים בסדרת הטורפים שחי באסיה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וטיגריס · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וז' באדר · ראה עוד »
זאב וולף לנדא
רבי זאב וולף לנדא (מסטריקוב; תקס"ז, 1807 - י"א באלול תרנ"ה, 1891) היה רב בסטריקוב במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וזאב וולף לנדא · ראה עוד »
זקן
זקן הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים בעיקר אצל גברים, החל משלב מסוים בגיל ההתבגרות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וזקן · ראה עוד »
זדונסקה וולה
דר. יעקב למברג-יושב ראש היודנראט בזדונסקה וולה זדונסקה וולה (בפולנית: Zduńska Wola) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז', על אחד מיובליו של הנהר ורטה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וזדונסקה וולה · ראה עוד »
זוויירצ'ה
זוויירצ'ה (בפולנית: Zawiercie; בגרמנית: Warthenau) היא עיר בפרובינציית שלזיה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וזוויירצ'ה · ראה עוד »
חסידות אלכסנדר
בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחסידות אלכסנדר · ראה עוד »
חסידות סטריקוב
בית המדרש סטריקוב בירושלים חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא ואלכסנדר הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחסידות סטריקוב · ראה עוד »
חסידות טשכנוב
#הפניה אברהם לנדא#שושלת טשכנוב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחסידות טשכנוב · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות וורקא
וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחסידות וורקא · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחידושי תורה · ראה עוד »
חידושי הרי"ם
#הפניה יצחק מאיר אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וחידושי הרי"ם · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ובני ברק · ראה עוד »
ביאלא פודולסק
ביאלא פודולסק (בפולנית: Biała Podlaska) היא עיר במזרח פולין, הנמצאת כיום בפרובינציית לובלין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וביאלא פודולסק · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ובית קברות · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וגט · ראה עוד »
גטו ורשה
גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וגטו ורשה · ראה עוד »
גזירת הלבוש
יאן פליקס פיארסקי גזירת הלבוש (או גזרת המלבושים) היא כינוי לחוקים שנחקקו באימפריה הרוסית נגד הלבוש היהודי בשנות ה-40 של המאה ה-19 בתקופת ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וגזירת הלבוש · ראה עוד »
גומבין
גומבין (בפולנית: Gąbin; ביידיש: גאמבין) היא עיר במחוז פלוצק בפרובינציית מזוביה בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וגומבין · ראה עוד »
דב בעריש לנדא
#הפניה שיחה:דוב בעריש מביאלה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ודב בעריש לנדא · ראה עוד »
ה' באדר א'
#הפניהה' באדר.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה' באדר א' · ראה עוד »
ה' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה' בכסלו · ראה עוד »
ה'תקמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תקמ"ד · ראה עוד »
ה'תרנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תרנ"ט · ראה עוד »
ה'תרנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תרנ"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תרס"ז · ראה עוד »
ה'תרצ"ו
שלט רחוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תרצ"ו · ראה עוד »
ה'תרל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תרל"ה · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וה'תש"י · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והמאה ה-19 · ראה עוד »
הרבי מקוצק
#הפניהמנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והרבי מקוצק · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והשואה · ראה עוד »
התרת עגונות
#הפניה עגינות#התרת עגינות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והתרת עגונות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והלכה · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והחלוקה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת מעריב
#הפניה ספרית מעריב.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא והוצאת מעריב · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וורשה · ראה עוד »
ותיקין
#הפניה תפילת ותיקין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וותיקין · ראה עוד »
ולוצלאווק
וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וולוצלאווק · ראה עוד »
וידאווה
וידאווה (בפולנית: Widawa) הוא כפר במחוז לסק שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ווידאווה · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
י"א באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וי"א באלול · ראה עוד »
י"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וי"ט בטבת · ראה עוד »
י' באייר
שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וי' באייר · ראה עוד »
יעקב אריה גוטרמן
אוהל ראדזמין בבית הקברות היהודי בוורשה רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (ה'תקנ"ב, 1792 – י"ח בתמוז תרל"ד, 1874) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויעקב אריה גוטרמן · ראה עוד »
יעקב יצחק מפשיסחה
קברו של היהודי בפשיסחא רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויעקב יצחק מפשיסחה · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק מנחם מנדל דנציגר
רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-בכ"ג באלול תש"ב, 1880-1942) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה החסידות הגדולה בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויצחק מנחם מנדל דנציגר · ראה עוד »
יצחק מוורקא
#הפניה ישראל יצחק קאליש.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויצחק מוורקא · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מאיר מגוסטינין
רבי יחיאל מאיר ליפשיץ (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהלים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויחיאל מאיר מגוסטינין · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויהדות פולין · ראה עוד »
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויום השנה · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ויוסף קרא · ראה עוד »
1784
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ו1784 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ו1866 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ו1875 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם לנדא ו1941 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_לנדא
