גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
93 יחסים: WorldCat, מאיר דיזנגוף, מרדכי אזרחי, מתרגם, מולדת, מכללת לוינסקי לחינוך, אריה סמיאטיצקי, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר מאיר ליפשיץ, אחד העם, אברהם אברונין, אברהם סוסקין, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, אהרן מאיר מזי"א, אוקראינה, נפתלי הרץ טור-סיני, עברית, פרילוקי, פילוסופיה, פילולוג, פילולוגיה, צבי נשרי, קופת הספר, ר' בנימין, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, שמואל יוסף עגנון, תנ"ך, תרמ"ג, תרע"א, תרצ"ג, תרגום, תל אביב-יפו, תלמוד, לשוננו, לטינית, חיים נחמן ביאליק, ברוך בן-יהודה, בלשנות, בחיי אבן פקודה, בית הקברות טרומפלדור, בית החולים הדסה (תל אביב), בית הכנסת הגדול (תל אביב), בית הכרם, דוקטור לפילוסופיה, דוד פוגל, דוד שמעונוביץ, דוד שמעוני, דוד ילין, ה'תר"ץ, ..., ה'תרע"א, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ח, ה'תרפ"ג, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ה, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"א, ה'תרצ"ג, המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), האקדמיה ללשון העברית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, הסוכנות היהודית, הצפירה, השלח, הגימנסיה הרצליה, הוצאת שוקן, הוראה, הוועד הלאומי, היסטוריה, ועד הלשון העברית, וינה, ויקיטקסט, כ' בכסלו, י"א באלול, יעקב פיכמן, יצחק ספיבק, יצחק ליב גולדברג, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל אהרוני (זואולוג), יהדות, יהודה מוסקאטו, יהודה אבן תיבון, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס, 1 בדצמבר, 1882, 1912, 1933, 2 בספטמבר. להרחיב מדד (43 יותר) »
WorldCat
WorldCat הוא קטלוג בין-לאומי מאוחד, בו רשומים אוספים של 71,000 ספריות הפזורות ב-112 ארצות ברחבי העולם, השותפות לפרויקט הבין-לאומי הנקרא מרכז הספריות הממוחשב און-ליין: Online Computer Library Center - OCLC.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וWorldCat · ראה עוד »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מרדכי אזרחי
מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862 – א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ומרדכי אזרחי · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ומתרגם · ראה עוד »
מולדת
מולדת היא שטח אדמה – ארץ או חבל ארץ – אשר לעם יש זיקה היסטורית ארוכה אליו.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ומולדת · ראה עוד »
מכללת לוינסקי לחינוך
סמלילה הקודם של המכללה, טרם מלאו 100 שנים להקמתה מראה המכללה מבחוץ טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ומכללת לוינסקי לחינוך · ראה עוד »
אריה סמיאטיצקי
#הפניה אריה ליב סמיאטיצקי.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואריה סמיאטיצקי · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »
אליעזר מאיר ליפשיץ
שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואחד העם · ראה עוד »
אברהם אברונין
אברהם אברוּנין (ברוסית: Авраам (Авром) Аврунин; ט"ו בתמוז תרכ"ט, 24 ביוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואברהם אברונין · ראה עוד »
אברהם סוסקין
אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וניאברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואברהם סוסקין · ראה עוד »
אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואגודת הסופרים העברים במדינת ישראל · ראה עוד »
אהרן מאיר מזי"א
אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ואוקראינה · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ועברית · ראה עוד »
פרילוקי
פְּרילוּקי (באוקראינית ורוסית: Прилуки) היא עיר באוקראינה במחוז צ'רניהיב על גדות הנהר אודאי, יובלו של הדנייפר.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ופרילוקי · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ופילוסופיה · ראה עוד »
פילולוג
#הפניה פילולוגיה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ופילולוג · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ופילולוגיה · ראה עוד »
צבי נשרי
צבי אריה נִשְרי (אוֹרְלוֹב) (14 בינואר 1878 – 22 ביולי 1973) היה ממייסדי החינוך הגופני העברי בארץ ישראל והמורה הראשון לספורט של הגימנסיה העברית הרצליה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וצבי נשרי · ראה עוד »
קופת הספר
קופת הספר הוא בית הוצאה לאור שהוקם בשנת 1922 על ידי הסתדרות המורים בישראל (אגודת המורים העברים בארץ ישראל) ואגודת הסופרים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וקופת הספר · ראה עוד »
ר' בנימין
ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ור' בנימין · ראה עוד »
שמחה אסף
הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ושמחה אסף · ראה עוד »
שמחה בן-ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ושמחה בן-ציון · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותנ"ך · ראה עוד »
תרמ"ג
#הפניה ה'תרמ"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותרמ"ג · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותרע"א · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותרצ"ג · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותרגום · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ותלמוד · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ולשוננו · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ולטינית · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברוך בן-יהודה
בן יהודה, גימנסיה הרצליה.1913 ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וברוך בן-יהודה · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ובלשנות · ראה עוד »
בחיי אבן פקודה
#הפניה רבנו בחיי אבן פקודה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ובחיי אבן פקודה · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
בית החולים הדסה (תל אביב)
בית החולים במלון ספקטור, נחלת בנימין 18, יוני 1926 (צילם: אברהם סוסקין) בית הבריאות ע״ש נתן ולינה שטראוס ברחוב בלפור 14, סוף שנות ה-20 השלט המפורסם בפיתחו של בנין ג' נווה שלום, 1919 חדר הניתוח המשוכלל בשנת 1929 בניין המעבדות המשוכלל ברחוב מזא"ה 1925 בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918 ונדד לכמה מקומות בעיר, ביניהם רחוב גרוזנברג בתל אביב בשנת 1920 ולאחר מאורעות תרפ"א לרחוב נחלת בנימין, אך במרבית שנות פעילותו, משנת 1929 ועד סגירתו בשנת 1992 פעל ברחוב בלפור 8 בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ובית החולים הדסה (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול (תל אביב)
בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום שנות השלושים קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ובית הכנסת הגדול (תל אביב) · ראה עוד »
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ובית הכרם · ראה עוד »
דוקטור לפילוסופיה
דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב המדינות בעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ודוקטור לפילוסופיה · ראה עוד »
דוד פוגל
דוד פוגל (1926 בקירוב) דוד פוגל (15 במאי 1891 – ט"ו באדר ה'תש"ד 10 במרץ 1944) היה משורר וסופר עברי, שפעל באירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ודוד פוגל · ראה עוד »
דוד שמעונוביץ
#הפניה דוד שמעוני.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ודוד שמעונוביץ · ראה עוד »
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ודוד שמעוני · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תר"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תר"ץ · ראה עוד »
ה'תרע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרע"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרפ"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרפ"ג · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרצ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וה'תרצ"ג · ראה עוד »
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י)
#הפניה המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והמנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י) · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסתדרות המורים
בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והסתדרות המורים · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והסוכנות היהודית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והצפירה · ראה עוד »
השלח
#הפניה השילוח (כתב עת).
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והשלח · ראה עוד »
הגימנסיה הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והגימנסיה הרצליה · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והוראה · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והוועד הלאומי · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני והיסטוריה · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וועד הלשון העברית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ווינה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וויקיטקסט · ראה עוד »
כ' בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' כסלו היא תמיד פרשת וישב.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וכ' בכסלו · ראה עוד »
י"א באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וי"א באלול · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצחק ספיבק
יצחק ספיבק (1 במרץ 1886 – 13 במרץ 1977) היה מחנך, מתרגם, סופר ילדים ונוער ומחבר ספרי לימוד ברוסיה ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויצחק ספיבק · ראה עוד »
יצחק ליב גולדברג
יצחק לֵיְבּ גולדברג מכונה יל"ג (י"ב בשבט ה'תר"ך, 7 בפברואר 1860 – ט"ו באלול ה'תרצ"ה, 14 בדצמבר 1935) היה נדבן יהודי ופעיל ציוני ליטאי שעשה רבות למען התנועה הציונית ולמען בניין ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויצחק ליב גולדברג · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וירושלים · ראה עוד »
ישראל אהרוני (זואולוג)
ישראל אהרוני בהרצאתו באוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים הדוב הסורי האחרון שניצוד בישראל על ידי ישראל אהרוני ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני וישראל אהרוני (זואולוג) · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויהדות · ראה עוד »
יהודה מוסקאטו
רבי יהודה אריה (בן יוסף) מוסקאטו (נודע בשם "המוסקאטו", נולד: 1530 (לערך), באוזימו, אנקונה איטליה - נפטר: 30 בספטמבר 1589, במנטובה) היה רב, פילוסוף, משורר, דרשן, ומוזיקאי.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויהודה מוסקאטו · ראה עוד »
יהודה אבן תיבון
יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויהודה אבן תיבון · ראה עוד »
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויהודה גור · ראה עוד »
יוסף בר"נ מיוחס
#הפניה יוסף מיוחס.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ויוסף בר"נ מיוחס · ראה עוד »
1 בדצמבר
1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ו1 בדצמבר · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ו1882 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ו1912 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ו1933 · ראה עוד »
2 בספטמבר
2 בספטמבר הוא היום ה-245 בשנה בלוח הגריגוריאני (246 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם צפרוני ו2 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_צפרוני
