סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם שלונסקי

מַדָד אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי". [1]

247 יחסים: מאיר אריאל, מאיה פרוכטמן, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם בן, מעשה בשני גורו, מקי סכינאי, מרק לברי, מרדכי בן יחזקאל, מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, משפחת שניאורסון, משה ליפשיץ, משה בסוק, משורר, מתמטיקאי, מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מחזאות, מהפכת אוקטובר, מונולוג, מולייר, מודרניזם, אמבולנס, אאידה, אנטון צ'כוב, אנטוניו גיזלנצוני, אנדה פינקרפלד, אני מאמין (שיר עברי), אני וטלי בארץ הלמה, אריה אהרוני, את חכי לי ואחזור, אלכסנדר פן, אלכסנדר פושקין, אלי אשד, אליעזר שטיינמן, אלישבע (משוררת), אבא קובנר, אבנר טריינין, אברהם בנימין יפה, אברהם דוד לבוט, אגדה (יהדות), אוניברסיטת תל אביב, אוקראינה, אורלוגין, אורי צבי גרינברג, אוריאל אופק, איפור, איתמר יעוז-קסט, נתן אלתרמן, ניקולאי גוגול, ניקולאייב, ..., סאטירה, ספרית פועלים, ספריית הפועלים, סוציאליזם, סובלנות, סיפור עם, סיבוב הופעות, עמק יזרעאל, עמינדב דיקמן, עריכה, על המשמר, עזריאל אוכמני, עוץ לי גוץ לי, עורך ראשי, עוטה עור הנמר, עוזי שביט, עין חרוד, פניה וגמן שלונסקי, פסנתרן, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרויקט בן-יהודה, פלירט, פזמון, פזמונאי, פזילה, פואמה, פורים, פולטבה (מחוז), פוגרום, צרפתית, צוותא, ציונות, ציונות רוחנית, קארל צ'אפק, קפה המדורה, קרמנצ'וג, קשר אינטימי, קול ישראל, קיבוץ, ראובן שהם, רני יגר, רפי וייכרט, רבקה מרים, רביזור, רומן רולן, רומא, רוסית, רות אשל, שאול טשרניחובסקי, שעשועי לשון, ששון סומך, שלמה אבן-שושן, שלום עליכם, שלום רוזנפלד, שלום חנוך, שלוש אחיות, שותא רוסתוולי, שיר (מוזיקה), שיר הפרטיזנים, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה, שירה אפית, שידוכים (מחזה), תקופת התחייה, תר"ס, תרגום, תשל"ג, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחדיש, תחום המושב, תכול המטפחת, תיאטרון פומפיוס, לאה חובב, לאה גולדברג, ט"ז באייר, טראגדיה, טרטיף, טורים, טוביה שלונסקי, ז'ולייט חסין, זיוה שמיר, חמוטל בר יוסף, חנוך ברטוב, חסידות חב"ד, חלוציות, חגית הלפרין, חיה שחם, חיים נחמן ביאליק, בנאי (מקצוע), ברלין, ברוך קורצווייל, בת שבע שריף, בת השחף, בועז ערפלי, בית הקברות קריית שאול, ג'אמבו מיוזיקל, ג'ורג' ברנרד שו, גן הדובדבנים, גרשון שקד, גרטרוד (המלט), גבעת הקפיטולין, גבריאל צפרוני, גדעון לב-ארי, גדוד העבודה, גימנסיה, דן מירון, דנה כוגן, דליה רביקוביץ, דחק - כתב עת לספרות טובה, דב (בוריה) שלונסקי, דב גפונוב, דבר (עיתון), דורה אברהמית, דובי זלצר, דוד פוגל, דוד רוקח, דוד שמעוני, דוד לוין (מחנך), דוד ברגלסון, דיאלוג, ה' באדר ב', ה. לייוויק, המלך ליר, המלט, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, האדרת, האהל, האופרה הארצישראלית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה מברית המועצות בשנות השבעים, העלייה השלישית, הצגת בכורה, השואה, השילוח (כתב עת), התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התיאטרון הקאמרי, הלל ברזל, הבימה, הגימנסיה העברית הרצליה, הדוד וניה, הוצאת מאגנס, הוצאת משכל, הוצאת ספרית פועלים, הוצאת עקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, ועד הלשון העברית, ורדינה שלונסקי, ויליאם שייקספיר, כפכפים, כדורת, יאיר רוזנבלום, יעקב רבינוביץ, יעקב בסר, יעקב בהט, יעקב הורוביץ (סופר), יעקב כנעני, יצחק אבינרי, יצחק באבל, יקטרינוסלב, יריב בן אהרון, ישראל זמורה, ישראלי, יחדיו, יבגני אוניגין, יהלי וגמן, יהדות אירופה, יהודה לייב גורדון, יהודים, יום אחרון, יונתן גורל, יוסף סערוני, יוסף שה-לבן, יוליוס קיסר, יוליוס קיסר (מחזה), יוכבד בת-מרים, יידיש, 18 במאי, 1900, 1919, 1921, 1926, 1929, 1933, 1934, 1952, 1953, 1959, 1967, 1973, 6 במרץ, 8 באוקטובר. להרחיב מדד (197 יותר) »

מאיר אריאל

מאיר אריאל (2 במרץ 1942, י"ג באדר ה'תש"ב – 18 ביולי 1999, ה' באב ה'תשנ"ט) היה משורר, פזמונאי, מלחין, גיטריסט, וזמר ישראלי בעל סגנון ייחודי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומאיר אריאל · ראה עוד »

מאיה פרוכטמן

מאיה אגמון-פְרוּכְטְמן (נולדה ב-1944 בערך) היא בלשנית ומילונאית ישראלית, חוקרת השפה העברית, פרופסור חבר (בגמלאות) במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומאיה פרוכטמן · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם בן

מנחם בן (31 באוקטובר 1948 – 13 במרץ 2020) היה מבקר ספרות, משורר ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומנחם בן · ראה עוד »

מעשה בשני גורו

"למה כן ולמה לא או מַעשֶׂה בִּשנֵי גורו" הוא שיר מאת אברהם שלונסקי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומעשה בשני גורו · ראה עוד »

מקי סכינאי

השחקן יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" של אופרה בגרוש (1933) מקי סַכִּינַאי (במקור בגרמנית: "Die Moritat von Mackie Messer", הבלדה על מקי סכינאי), כפי שהוא נקרא בעברית בתרגומיהם של אברהם שלונסקי, שמעון זנדבנק ואהוד מנור, או "מקי סכין" בתרגומו של אברהם עוז, הוא שיר מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (Dreigroschenoper), שהועלה לראשונה בברלין בשנת 1928.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומקי סכינאי · ראה עוד »

מרק לברי

מרק לברי מימין עם המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי במחצית השנייה של שנות ה-40 מרק לברי מנצח על האופרה "דן השומר" בתל אביב, דצמבר 1945 (צילם: זולטן קלוגר) מרק לברי מנצח על התזמורת העממית הארץ-ישראלית מיד לאחר שחרור באר שבע, אוקטובר 1948 הצגת הבכורה של האופרה תאיס בתל אביב, אפריל 1948 (לברי קיצוני מימין) לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן מרק לַבְרִי (Lavry; 22 בדצמבר 1903, ריגה – 24 במרץ 1967, חיפה) היה מלחין ומנצח ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומרק לברי · ראה עוד »

מרדכי בן יחזקאל

מרדכי בן יחזקאלתמונה להחלפה מרדכי בן יחזקאל (האלפרין) (ז' באדר תרמ"ג - כ"ט בכסלו תשל"א, 1883 – דצמבר 1970) היה מורה, מסאי, סופר, פולקלוריסט וחוקר חסידות ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומרדכי בן יחזקאל · ראה עוד »

מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית

ביאליק וטשרניחובסקי בתל אביב, לפני 1935 מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית מייסודה של אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח על שם לסטר וסאלי אנטין, עוסק במחקר של הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית · ראה עוד »

משפחת שניאורסון

ציור של רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה משפחת שניאורסון (ביידיש; שניאורסאהן) היא משפחה יהודית גדולה ומפורסמת, צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון שלה, ששם המשפחה נקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומשפחת שניאורסון · ראה עוד »

משה ליפשיץ

משה ליפשיץ עם רפאל אליעז משמאלו, סביבות 1935 משה ליפשיץ (בכתיב היידי הסובייטי: מוישע ליוושיץ; 18 במאי 1894 – 12 באפריל 1940) היה משורר יידי ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומשה ליפשיץ · ראה עוד »

משה בסוק

משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומשה בסוק · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומשורר · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומתמטיקאי · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומזרח אירופה · ראה עוד »

מחזאות

#הפניה דרמטורגיה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומחזאות · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מונולוג

מונולוג הוא שיחת יחיד, אשר מתרחשת כאשר אדם משוחח בלי בן זוג לשיחה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומונולוג · ראה עוד »

מולייר

ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin; 15 בינואר 1622 – 17 בפברואר 1673), שנודע בפסבדונים מוֹלְיֵיר (Molière), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, גדול המחזאים בלשון הצרפתית ואחד מהחשובים בתולדות התיאטרון בכלל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומולייר · ראה עוד »

מודרניזם

מודרניזם במובן התרבותי וההיסטורי מוגדר, בדרך כלל, כסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר אמנים התמרדו כנגד הנורמות של סוף המאה ה־19 בתחומים אלה, בניסיון להציג את מה שהם חשבו כתמונה אמיתית יותר מבחינה רגשית של מה שאנשים באמת חושבים ומרגישים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ומודרניזם · ראה עוד »

אמבולנס

ניידת טיפול נמרץ של מגן דוד אדום תמונה משנות ה-50 של אמבולנס, בחזית בניין שערי צדק הישן אמבולנס הוא רכב חירום או כלי טיס (לרוב מסוק) שהוכשר לכך, המצויד באביזרים הנדרשים לשמר את מצבו של החולה או הפצוע ולספק לו עזרה ראשונה בסיסית עד הגעה לבית חולים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואמבולנס · ראה עוד »

אאידה

אָאִידָה (Aida) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית מאת אנטוניו גיזלנצוני המבוססת על עלילה שנכתבה על ידי האגיפטולוג והארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט ("ארוסת הנילוס") ושוכתבה בפרוזה על ידי קמי דו לוקל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואאידה · ראה עוד »

אנטון צ'כוב

אנטון צ'כוב אַנְטוֹן פַּאבלוֹבִיץ' צֶ'כוֹב (ברוסית: Антон Павлович Чехов; 29 בינואר 1860 – 15 ביולי 1904) היה סופר ומחזאי רוסי, הנחשב לאחד מכותבי הסיפורים הקצרים והמחזאים הטובים בהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואנטון צ'כוב · ראה עוד »

אנטוניו גיזלנצוני

אנטוניו גיזלנצוני (באיטלקית: Antonio Ghislanzoni; 25 בנובמבר 1824 – 16 ביולי 1893) היה עיתונאי, משורר וסופר איטלקי, שכתב לבריות בשביל ורדי ובשביל מלחינים אחרים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואנטוניו גיזלנצוני · ראה עוד »

אנדה פינקרפלד

#הפניה אנדה עמיר-פינקרפלד.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואנדה פינקרפלד · ראה עוד »

אני מאמין (שיר עברי)

#הפניה אני מאמין (שחקי שחקי).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואני מאמין (שיר עברי) · ראה עוד »

אני וטלי בארץ הלמה

אני וטלי בארץ הלמה הוא ספר שירים שכתב אברהם שלונסקי ויצא בהוצאת ספרית פועלים ב-1957.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואני וטלי בארץ הלמה · ראה עוד »

אריה אהרוני

אריה אהרוני (27 באוקטובר 1923 – 13 במרץ 2019) היה סופר, עורך, מתרגם שירה וסיפורת מיידיש, רוסית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואריה אהרוני · ראה עוד »

את חכי לי ואחזור

250px את חכי לי ואחזור (במקור הרוסי: Жди меня, "חכי לי") הוא שיר שנכתב על ידי המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב ב-1941 כדי לעודד את החיילים הרוסים שלחמו בחזית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואת חכי לי ואחזור · ראה עוד »

אלכסנדר פן

אלכסנדר וציפורה זייד במרכז התמונה לוחית זיכרון לאלכסנדר פן ליד ביתו ברחוב דיזנגוף 211 בתל אביב קברו של אלכסנדר פן בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. אלכסנדר פֶּן (נולד בשם אברהם פפליקר שטרן; 14 בפברואר 1906 – 19 באפריל 1972) היה משורר ישראלי, שנודע בחייו הסוערים בהם התערבבו מזגו החם ואהבה לחיי הבוהמה, משיכה לארץ ישראל ורעיונות קומוניסטיים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן · ראה עוד »

אלכסנדר פושקין

דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת וסילי טרופינין, 1837 אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (ברוסית: Алекса́ндр Серге́евич Пу́шкин,, 6 ביוני 1799 – 10 בפברואר 1837) נחשב לגדול המשוררים הרוסיים, ממייסדי השירה הרוסית המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואלכסנדר פושקין · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואלי אשד · ראה עוד »

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »

אלישבע (משוררת)

אלישבע עם בתה, מרים, בחוף הים בתל אביב, 1926 עטיפת ספר שירים רוסי של אלישבע מ-1919, תחת שם העט "א. לישבע" יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי (ברוסית: Елизавета Ивановна Жиркова; 19 בספטמבר 1888 – 26 במרץ 1949), שנודעה בשם העט אלישבע, הייתה משוררת ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואלישבע (משוררת) · ראה עוד »

אבא קובנר

חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואבא קובנר · ראה עוד »

אבנר טריינין

אבנר טריינין (14 בפברואר 1928 – 7 באוקטובר 2011) היה משורר ישראלי ופרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואבנר טריינין · ראה עוד »

אברהם בנימין יפה

#הפניה א.ב. יפה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואברהם בנימין יפה · ראה עוד »

אברהם דוד לבוט

הרב אברהם דוד לָבוֹט (או: לָבוּט; בכתיב יידי: לאַוואָט או לאוואוט; ברוסית: Лавотъ; תקע"ה, 1815 – י"ח באדר תר"נ, 1890), היה רב, פוסק ומחבר ספרים, מהבולטים ברבני חב"ד במזרח אירופה במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואברהם דוד לבוט · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואוקראינה · ראה עוד »

אורלוגין

אורלוגין הוא כתב עת ספרותי עברי שראה אור בשנות החמישים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואורלוגין · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אוריאל אופק

אוריאל אופק ובתו עטרה בת השלוש בחצר בית המשפחה, 1956 אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, תסריטאי, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואוריאל אופק · ראה עוד »

איפור

כלי איפור ותכשירי איפור לפנים איפור אפקטים לקולנוע חדר איפור מאחורי הקלעים של תצוגת אופנה מברשות איפור, סומק, צלליות, אודם. איפור הוא שם כולל לחומרים קוסמטיים המשמשים לצביעת הפנים (ולעיתים הגוף), בדרך-כלל במטרה לשפר את המראה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואיפור · ראה עוד »

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest; 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ואיתמר יעוז-קסט · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן · ראה עוד »

ניקולאי גוגול

ניקולאי גוגול ניקולאי וסילייביץ' גוגול (ברוסית: Никола́й Васи́льевич Го́голь; 1 באפריל 1809 – 4 במרץ 1852) היה סופר ומחזאי רוסי, יליד אוקראינה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וניקולאי גוגול · ראה עוד »

ניקולאייב

#הפניה מיקולאייב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וניקולאייב · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וסאטירה · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וספרית פועלים · ראה עוד »

ספריית הפועלים

#הפניה ספרית פועלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וספריית הפועלים · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וסוציאליזם · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וסובלנות · ראה עוד »

סיפור עם

אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וסיפור עם · ראה עוד »

סיבוב הופעות

סנטיאגו, צ'ילה. סיבוב הופעות או טור (באנגלית: concert tour או בקיצור tour) הוא סדרת קונצרטים של אמן או קבוצת אמנים בערים, ארצות או מקומות שונים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וסיבוב הופעות · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עמינדב דיקמן

עמינדב אלכסנדר דיקמן (21 בדצמבר 1958 – 2 ביוני 2022) היה מתרגם וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור בחוגים לספרות עברית ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועמינדב דיקמן · ראה עוד »

עריכה

עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועריכה · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועל המשמר · ראה עוד »

עזריאל אוכמני

קברו של עזריאל אוכמני בבית הקברות בקיבוץ עין שמר. הכתובת על הקבר היא:ש שר קורות עתיםש זכרונות הדםשמראות הלב עזריאל אוכמני (18 בפברואר 1907 – 22 בנובמבר 1978) היה מתרגם ועורך עברי, בעל המונחון "תכנים וצורות" לספרות כללית ועברית, וכן משורר עברי, שפרסם את שיריו תחת שם העט רן עדי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועזריאל אוכמני · ראה עוד »

עוץ לי גוץ לי

תמונה של רומפלשטילצכן מופיע לפני בת הטוחן מתוך "ספר הפיות הכחול" של אנדרו לאנג, 1889 עוּץ לי גוּץ לי (מגרמנית: Rumpelstilzchen, רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן; תורגם לעברית גם כפליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) היא אגדת עם גרמנית שהתפרסמה לראשונה בקובץ המעשיות שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועוץ לי גוץ לי · ראה עוד »

עורך ראשי

עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועורך ראשי · ראה עוד »

עוטה עור הנמר

מהדורת כתב יד עוטה עור הנמר (בגאורגית: ვეფხისტყაოსანი; הגייה: ווֶפּכיס טקַאוֹסַני; בתרגום מילולי: עוטה עור הטיגריס) היא פואמה אפית לאומית גאורגית שנכתבה על ידי שותא רוסתוולי במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועוטה עור הנמר · ראה עוד »

עוזי שביט

עוזי שביט (1936 – 28 בפברואר 2023) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד ועורכה הראשי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועוזי שביט · ראה עוד »

עין חרוד

גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ועין חרוד · ראה עוד »

פניה וגמן שלונסקי

פניה וגמן שלונסקי (1899 - 21 ביוני 1974) הייתה פסנתרנית ומלחינה בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופניה וגמן שלונסקי · ראה עוד »

פסנתרן

פסנתרן ציור של אישה המנגנת על פסנתר פסנתרן הוא אדם המנגן בפסנתר כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופסנתרן · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופרס ישראל · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פלירט

ציור הממחיש פלירטוט פְלִירְט (מאנגלית: Flirt; שם הפעולה בעברית הוא פְלִירְטוּט) הוא סוג של חיזור עדִין המסמן עניין רומנטי או מיני באדם אחר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופלירט · ראה עוד »

פזמון

פזמון הוא שיר קל וקליט.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופזמון · ראה עוד »

פזמונאי

פזמונאי או תמלילן הוא אדם העוסק בכתיבת שירים או "פזמונאות", כלומר, כותב פזמונים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופזמונאי · ראה עוד »

פזילה

הפזילה הקלה של ראיין גוסלינג מהווה חלק מהמראה המיוחד שלו, ומסייעת להצלחתו מרטי פלדמן השתמש בפזילה שלו על מנת לקדם את הקריירה שלו כקומיקאי מקרה קיצוני של פזילה Ben Turpin היה פזילה פנימה פזילה (בלועזית: strabismus, סטרביסמוס, מיוונית: στραβισμός, שמשמעו "עיקום", מן στραβός, "מעוקם") היא לקות ראייה, שבה גלגלי העיניים אינם מתמקדים על אותה נקודה במרחב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופזילה · ראה עוד »

פואמה

#הפניה שירה#פואמה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופואמה · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופורים · ראה עוד »

פולטבה (מחוז)

מחוז פולטבה (באוקראינית: Полтавська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר פולטבה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופולטבה (מחוז) · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ופוגרום · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וצרפתית · ראה עוד »

צוותא

מועדון צוותא בתל אביב הוא מהמרכזים הוותיקים לאירועי תרבות ואמנות.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וצוותא · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וציונות · ראה עוד »

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וציונות רוחנית · ראה עוד »

קארל צ'אפק

קארל צָ'אפֶּק (בצ'כית: Karel Čapek,, 9 בינואר 1890 – 25 בדצמבר 1938) היה מהחשובים שבסופרי צ'כוסלובקיה במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וקארל צ'אפק · ראה עוד »

קפה המדורה

#הפניה בתי אוכל בתל אביב הישנה#קפה המדורה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וקפה המדורה · ראה עוד »

קרמנצ'וג

קרמנצ'וג (באוקראינית: Кременчук; ברוסית: Кременчуг; ביידיש: קרמנטשוק) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וקרמנצ'וג · ראה עוד »

קשר אינטימי

#הפניה אינטימיות.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וקשר אינטימי · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וקול ישראל · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וקיבוץ · ראה עוד »

ראובן שהם

ראובן שֹהם (נולד בל' בסיוון תרצ"ח, 29 ביוני 1938) הוא חוקר ומרצה לספרות עברית, המתמחה בחקר השירה העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וראובן שהם · ראה עוד »

רני יגר

רני יגר (נולד ב-22 במרץ 1971, תל אביב יפו, ישראל) הוא חוקר תרבות עברית, מייסד בית תפילה ישראלי, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומנהל את מיזם התנ"ך "ראשית" שבו, רב ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורני יגר · ראה עוד »

רפי וייכרט

רפי וַיְיכֶרְט (נולד ב-8 במרץ 1964) הוא מתרגם, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת חיפה, ובמכללה האקדמית לחינוך אורנים, ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורפי וייכרט · ראה עוד »

רבקה מרים

רבקה מרים (נולדה ב-10 בפברואר 1952) היא משוררת, סופרת וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורבקה מרים · ראה עוד »

רביזור

עטיפת המהדורה הראשונה של "רביזור" רביזור (ברוסית: Ревизор; שמשמעו: מבקר), הוא מחזה סאטירי פרי עטו של המחזאי הרוסי יליד אוקראינה ניקולאי גוגול.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורביזור · ראה עוד »

רומן רולן

רומן רולן (בצרפתית: Romain Rolland; 29 בינואר 1866 – 30 בדצמבר 1944) היה סופר, מחזאי וחוקר מוזיקה צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1915.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורומן רולן · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורומא · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורוסית · ראה עוד »

רות אשל

רות אשל (1942 בחיפה) היא רקדנית, חוקרת מחול, כוריאוגרפית ומבקרת מחול.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ורות אשל · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שעשועי לשון

שעשועי לשון ומשחקי מילים הם מגוון השימושים הנעשים בשפה לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה, וגם כאמצעי ספרותי בשירה או בפרוזה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושעשועי לשון · ראה עוד »

ששון סומך

ששון סומך (21 בספטמבר 1933 – 18 באוגוסט 2019) היה פרופסור בחוג ללימודי הערבית והאסלאם שבאוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת תשס"ה 2005 ופרס א.מ.ת למזרחנות לשנת 2008.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וששון סומך · ראה עוד »

שלמה אבן-שושן

שלמה אבן-שושן (רוזנשטיין; 10 בפברואר 1910 – 14 בספטמבר 2004) היה מתרגם עברי, עורך וסופר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושלמה אבן-שושן · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושלום עליכם · ראה עוד »

שלום רוזנפלד

משתתפי התוכנית "שלושה בסירה אחת", 1957שמשמאל לימין: גבריאל צפרוני, שלום רוזנפלד, שמואל אלמוג, אמנון אחי-נעמי ודן אלמגור שלום רוזנפלד (13 בדצמבר 1914 – 14 באפריל 2008) היה מבכירי העיתונאים בישראל, עורך "מעריב" בשנים 1974–1980, מייסד התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס סוקולוב לעיתונאות (1975) ופרס ישראל לעיתונות (1986).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושלום רוזנפלד · ראה עוד »

שלום חנוך

שָׁלוֹם חֲנוֹךְ (נולד ב-1 בספטמבר 1946, ה' באלול ה'תש"ו) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, משורר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושלום חנוך · ראה עוד »

שלוש אחיות

שלוש אחיות (ברוסית:"Три сeстры") הוא מחזה פרי עטו של הסופר והמחזאי הרוסי אנטון צ'כוב, שייתכן שקיבל השראה מסוימת מסיפור חייהן של האחיות ברונטה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושלוש אחיות · ראה עוד »

שותא רוסתוולי

שותא רוסתוולי, ציור קיר במנזר המצלבה בירושלים בול בהנפקה מיוחדת של ישראל וגאורגיה המבוסס על ציור קיר ממנזר המצלבה. ברקע הפתיח של עוטה עור הנמר בעברית בתרגומו של דב גפונוב ובגאורגית (למטה) גן ע"ש שותא רוסתוילי בחולון שוֹתַא רוּסתָווֶלִי (בגאורגית: შოთა რუსთაველი; תעתיק לטיני: Shota Rustaveli או Šot’a Rust’aveli) היה משורר גאורגי שחי במאה ה-12 (1165 – 1220 לערך).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושותא רוסתוולי · ראה עוד »

שיר (מוזיקה)

#הפניהשיר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושיר (מוזיקה) · ראה עוד »

שיר הפרטיזנים

מילות הבית הראשון של המנון הפרטיזנים באנגלית, יידיש ועברית חקוקות על גבי אנדרטת הפרטיזנים היהודים שליד בית יהדות ווהלין בגבעתיים שיר הפרטיזנים (ביידיש: זאָג ניט קיין מאָל, נהגה: "זוֹג נִיט קֵיין מוֹל" (על פי מילותיו הראשונות); בתרגום לעברית: 'לעולם אל תאמר'), ידוע גם בשמות שיר הפרטיזנים היהודים או המנון הפרטיזנים היהודים ("פּאַרטיזאַנער ליד"), אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה ואנחנו כאן ("מיר זייַנען דאָ" ('אנחנו כאן')), הוא שיר יידי שכתב במאי 1943 הירש גליק (1922–1944), אסיר יהודי צעיר בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה וחבריו שנרצחו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושיר הפרטיזנים · ראה עוד »

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושירה · ראה עוד »

שירה אפית

לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושירה אפית · ראה עוד »

שידוכים (מחזה)

שידוכים: מעשה שלא ייאמן בשתי מערכות (בעברית קרוי גם שידוכין או נישואים, ברוסית: Женитьба) הוא מחזה מסוגת הפארסה פרי עטו של ניקולאי גוגול.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ושידוכים (מחזה) · ראה עוד »

תקופת התחייה

מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותקופת התחייה · ראה עוד »

תר"ס

#הפניה ה'תר"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותר"ס · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותרגום · ראה עוד »

תשל"ג

#הפניה ה'תשל"ג.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותשל"ג · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותחדיש · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותחום המושב · ראה עוד »

תכול המטפחת

דיוקנה של הזמרת קלאוודיה שולז'נקו בבול רוסי תכול המטפחת (ברוסית: Синий платочек) הוא שיר אהבה שלחנו חובר בידי המלחין היהודי-פולני יז'י פטרסבורסקי (Petersburski), בעת שהותו בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותכול המטפחת · ראה עוד »

תיאטרון פומפיוס

איור של חזית המבנה תיאטרון פומפיוס (בלטינית: Theatrum Pompeium - "תיאטרום פומפיום"; באיטלקית: Teatro di Pompeo - "תיאטרו די פומפיו") הוא שמו של מבנה תיאטרון רומי שהוקם בשנת 55 לפנה"ס בשדה מרס שברומא העתיקה, והיה אחד התיאטראות הגדולים ביותר שנבנו בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ותיאטרון פומפיוס · ראה עוד »

לאה חובב

לאה חובב (כ"ד בסיוון תר"ץ, 20 ביוני 1930 – א' באב תשס"ח, 1 באוגוסט 2008) הייתה חוקרת ספרות וספרות ילדים ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ולאה חובב · ראה עוד »

לאה גולדברג

"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ולאה גולדברג · ראה עוד »

ט"ז באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וט"ז באייר · ראה עוד »

טראגדיה

#הפניה טרגדיה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וטראגדיה · ראה עוד »

טרטיף

טרטיף, איור מהמאה ה-19 טרטיף (מצרפתית: Tartuffe) היא קומדיה מאת המחזאי הצרפתי מולייר, המצטיינת בסגנונה החריף והעוקצני ובביקורת הנוקבת שבה על אנשי הדת והכנסייה, ונחשבת לאחת המעולות שביצירותיו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וטרטיף · ראה עוד »

טורים

טורים היה שבועון ספרותי עברי שיצא לאור בתל אביב בידי חבורת סופרים, משוררים, מתרגמים ועורכים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וטורים · ראה עוד »

טוביה שלונסקי

טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וטוביה שלונסקי · ראה עוד »

ז'ולייט חסין

ז'ולייט חסין (באנגלית: Juliette Hassine; 9 במאי 1948 - 3 באוגוסט 2010) הייתה פרופסור לספרות, חוקרת ומבקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וז'ולייט חסין · ראה עוד »

זיוה שמיר

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וזיוה שמיר · ראה עוד »

חמוטל בר יוסף

#הפניה חמוטל בר-יוסף.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחמוטל בר יוסף · ראה עוד »

חנוך ברטוב

חנוך ברטוב (13 באוגוסט 1926 – 13 בדצמבר 2016) היה סופר, מתרגם, מחזאי ופובליציסט ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחנוך ברטוב · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחלוציות · ראה עוד »

חגית הלפרין

חגית הלפרין (נולדה ב-11 ביוני 1945), היא עמיתת מחקר באוניברסיטת תל אביב, חוקרת ספרות ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחגית הלפרין · ראה עוד »

חיה שחם

חיה שחם חיה שחם (וַינשל) (נולדה ב-1944) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחיה שחם · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

בנאי (מקצוע)

שורת לבנים, בטרם יניח את לבני השורה הבאה בנאית בעבודה, צולם בשנת 1988 בנאי או פועל בניין הוא פועל המועסק בענף הבנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ובנאי (מקצוע) · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וברלין · ראה עוד »

ברוך קורצווייל

ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וברוך קורצווייל · ראה עוד »

בת שבע שריף

#הפניה בת-שבע שריף.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ובת שבע שריף · ראה עוד »

בת השחף

#הפניה השחף.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ובת השחף · ראה עוד »

בועז ערפלי

#הפניה בעז ערפלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ובועז ערפלי · ראה עוד »

בית הקברות קריית שאול

#הפניה בית העלמין קריית שאול.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ובית הקברות קריית שאול · ראה עוד »

ג'אמבו מיוזיקל

תכניית ההצגה ג'אמבו מיוזיקל הוא שמו של מופע מוזיקלי רב-משתתפים משנת 1971, שהועלה בתיאטרון העממי על ידי המפיק אברהם דשא (פשנל).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וג'אמבו מיוזיקל · ראה עוד »

ג'ורג' ברנרד שו

ביתו של שו, "Shaw's Corner" ג'ורג' ברנרד שו (באנגלית: George Bernard Shaw; 26 ביולי 1856 – 2 בנובמבר 1950) היה מחזאי וסופר בריטי ממוצא אירי, פילוסוף, פעיל פוליטי-חברתי, מבקר מוזיקה ותיאטרון ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וג'ורג' ברנרד שו · ראה עוד »

גן הדובדבנים

גן הדובדבנים (ברוסית: Вишнëвый сад, בתעתיק לטיני: Vishnevyi sad) הוא מחזהו האחרון של המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגן הדובדבנים · ראה עוד »

גרשון שקד

גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגרשון שקד · ראה עוד »

גרטרוד (המלט)

גרטרוד היא דמות במחזה המלט של ויליאם שייקספיר, שבו היא מלכת דנמרק ואימו של המלט.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגרטרוד (המלט) · ראה עוד »

גבעת הקפיטולין

גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטולינית (בלטינית: Mons Capitolinus. איטלקית: Campidoglio קמפידוליו) היא גבעה הנמצאת בין הפורום לבין שדה מרס בעיר רומא.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגבעת הקפיטולין · ראה עוד »

גבריאל צפרוני

גבריאל צפרוני (17 באוקטובר 1915 - 7 ביוני 2011) היה עיתונאי ישראלי, עורך העיתון "הבוקר" ומנכ"ל תיאטרון "הבימה".

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגבריאל צפרוני · ראה עוד »

גדעון לב-ארי

גדעון לב-ארי (3 בדצמבר 1935 – 16 בספטמבר 2001) היה איש רדיו ישראלי ומנהל קול ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגדעון לב-ארי · ראה עוד »

גדוד העבודה

שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגדוד העבודה · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וגימנסיה · ראה עוד »

דן מירון

דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודן מירון · ראה עוד »

דנה כוגן

דנה כוגן (1 בדצמבר 1928 - 5 בנובמבר 2021) הייתה במאית ומפיקת טלוויזיה, ממייסדות הטלוויזיה החינוכית ובהמשך מנהלת מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודנה כוגן · ראה עוד »

דליה רביקוביץ

דליה רביקוביץ (17 בנובמבר 1936 – 21 באוגוסט 2005) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית, כלת פרס ישראל לשירה לשנת תשנ"ח (1998).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודליה רביקוביץ · ראה עוד »

דחק - כתב עת לספרות טובה

דְּחָק - כתב עת לספרות טובה הוא כתב עת עברי לספרות, עיון, ביקורת ואמנות בעריכת יהודה ויזן, היוצא לאור מאז 2011.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודחק - כתב עת לספרות טובה · ראה עוד »

דב (בוריה) שלונסקי

#הפניה דב שליונסקי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודב (בוריה) שלונסקי · ראה עוד »

דב גפונוב

דב (בוריס פאנתלייביץ') גָפונוב (בגאורגית: ბორის გაპონოვი; ברוסית: Борис (Дов) Гапонов; 20 בפברואר 1934 – י"ד באב תשל"ב, יולי 1972) היה מתרגם יהודי-אוקראיני.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודב גפונוב · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דורה אברהמית

דורה אברהמית (אברמובסקיה) (6 בינואר 1886 – 13 בינואר 1975) הייתה מהפכנית, אשת העלייה השנייה, וסופרת.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודורה אברהמית · ראה עוד »

דובי זלצר

דב (דוּבִּי) זֶלצֶר (נולד ב-26 בינואר 1932 ברומניה) הוא פסנתרן, מנצח, מלחין ומעבד ישראלי; חתן פרס ישראל לזמר העברי (תשס"ט).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודובי זלצר · ראה עוד »

דוד פוגל

דוד פוגל (1926 בקירוב) דוד פוגל (15 במאי 1891 – ט"ו באדר ה'תש"ד 10 במרץ 1944) היה משורר וסופר עברי, שפעל באירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודוד פוגל · ראה עוד »

דוד רוקח

דוד רוקֵח (22 ביולי 1916, למברג – 29 במאי 1985, דויסבורג) היה משורר עברי, מתרגם, חוקר ועורך.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודוד רוקח · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודוד שמעוני · ראה עוד »

דוד לוין (מחנך)

דוד צבי לוין (1878 – 15 בדצמבר 1960, כ"ו בכסלו ה'תשכ"א) היה מחנך עברי ברוסיה ובישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודוד לוין (מחנך) · ראה עוד »

דוד ברגלסון

דוד בֶּרְגֶלְסון (ביידיש: דוד בערגעלסאָן; ברוסית: Давид Бергельсон; (12 באוגוסט 1884 - 12 באוגוסט 1952) היה סופר ומחזאי יידיש יליד אוחרימוב, ליד אומן באוקראינה. במסגרת חיסולהּ של הצמרת הרוחנית היהודית בברית המועצות על ידי סטלין נמנה ברגלסון עם 13 הנאשמים בתהליך משפטי סגור ומבוים (בדומה להליך מקביל הידוע בשם "משפט הרופאים") שבו נאשמו בכירי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בלאומנות יהודית וריגול לטובת המערב. ב־12 באוגוסט 1952 הוצא להורג עם רבים מחבריו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודוד ברגלסון · ראה עוד »

דיאלוג

תבליט דיאלוג בין אפלטון ואריסטו על ידי לוקה דלה רוביה דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ודיאלוג · ראה עוד »

ה' באדר ב'

#הפניהה' באדר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וה' באדר ב' · ראה עוד »

ה. לייוויק

לייויק בשנת 1940, לערך ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937 ה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וה. לייוויק · ראה עוד »

המלך ליר

המלך ליר וקורדליה, פורד מדוקס בראון, 1848 המלך ליר (באנגלית: King Lear) היא טרגדיה מאת המחזאי ויליאם שייקספיר.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והמלך ליר · ראה עוד »

המלט

המלט (אנגלית: The Tragedy of Hamlet, Prince of Denmark, מילולית: הטרגדיה של המלט, נסיך דנמרק), ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של ויליאם שייקספיר, ולדעת רבים, הטרגדיה הטובה ביותר שלו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והמלט · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והארץ · ראה עוד »

האדרת

האדרת (ברוסית: Шинель) הוא סיפור קצר פרי עטו של הסופר הרוסי יליד אוקראינה ניקולאי גוגול, שראה אור בשנת 1842.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והאדרת · ראה עוד »

האהל

#הפניה אהל (תיאטרון).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והאהל · ראה עוד »

האופרה הארצישראלית

קולנוע עדן בו הוצגו האופרות הראשונות להקת האופרה הארצישראלית עם מרדכי גולינקין, 1930 אולם קולנוע מוגרבי ממוזער האופרה הארצישראלית הייתה מוסד תרבות ישראלית הראשון מסוגו שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט, בשנים 1923-1940.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והאופרה הארצישראלית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות בשנות השבעים

#הפניה העלייה מברית המועצות בשנות ה-70.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והעלייה מברית המועצות בשנות השבעים · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והעלייה השלישית · ראה עוד »

הצגת בכורה

זרי פרחים לצוות הסרט באמנות הבמה, הצגת בכורה (בלעז: פרמיירה, מצרפתית première - ראשון) היא פעם ראשונה שבה מוצג מופע מסוים, כגון מחזה, יצירה מוזיקלית, סרט קולנוע, מופע מחול וכדומה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והצגת בכורה · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התיאטרון הקאמרי

לוגו הקאמרי לרגל חגיגות ה-70 הכניסה לתיאטרון פוסטר ההכרזה על פרס ישראל לקאמרי, 2005תמונה להחלפההתיאטרון הקאמרי הוא התיאטרון העירוני של תל אביב, המהווה אחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והתיאטרון הקאמרי · ראה עוד »

הלל ברזל

הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והלל ברזל · ראה עוד »

הבימה

תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והבימה · ראה עוד »

הגימנסיה העברית הרצליה

#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והגימנסיה העברית הרצליה · ראה עוד »

הדוד וניה

הדוד וניה (ברוסית: Дядя Ваня, "דיאדא ואניה") הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והדוד וניה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת משכל

#הפניהידיעות ספרים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והוצאת משכל · ראה עוד »

הוצאת ספרית פועלים

#הפניה ספרית פועלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והוצאת ספרית פועלים · ראה עוד »

הוצאת עקד

#הפניה עקד.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והוצאת עקד · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי והוצאת כרמל · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וועד הלשון העברית · ראה עוד »

ורדינה שלונסקי

ורדינה שלונסקי (22 בינואר 1905 – 20 בפברואר 1990) הייתה מלחינה, פסנתרנית ועיתונאית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וורדינה שלונסקי · ראה עוד »

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – נפטר ב־23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי, משורר ושחקן תיאטרון אנגלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וויליאם שייקספיר · ראה עוד »

כפכפים

זוג כפכפי אצבע מתוצרת הואיאנאס כפכפים הם סוג של נעלי אצבע פתוחות שהשימוש בהן נעשה בעיקר בשל הנוחות שבנעילתן.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וכפכפים · ראה עוד »

כדורת

מסלול באולינג. בסופו ישנם עשרה פינים כדור באולינג בעת גלגולו לעבר הפינים אולם באולינג כדורת (כַּדֹּרֶת) (בלעז: באולינג; מאנגלית: Bowling) הוא משחק כדור ליחיד או לקבוצה, הדורש מיומנות, דיוק וריכוז.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וכדורת · ראה עוד »

יאיר רוזנבלום

לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב יאיר רוזנבלום (בשורה האחורית, במרכז) כמלווה מוזיקלי באקורדיון של שלישיית הגשש החיוור ב-1967 יאיר רוזנבלום (6 בינואר 1944 – 27 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויאיר רוזנבלום · ראה עוד »

יעקב רבינוביץ

יעקב רבינוביץ (י"ב בכסלו תרל"ו, 10 בדצמבר 1875 – כ"ד באדר ב' תש"ח, 4 באפריל 1948) היה משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויעקב רבינוביץ · ראה עוד »

יעקב בסר

יעקב בֶּסֶר (1934 - 23 בדצמבר 2006) היה משורר עברי, מנהיג תרבותי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויעקב בסר · ראה עוד »

יעקב בהט

יעקב בהט (2 ביוני 1910 - 11 בפברואר 1988) היה חוקר ומבקר ספרות ישראלי, ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויעקב בהט · ראה עוד »

יעקב הורוביץ (סופר)

יוצרים ואנשי צבא בקפה מאור בתל אביב, במחצית השנייה של 1948. (מימין לשמאל: יצחק שדה ובנו יורם, ישראל זמורה, יצחק שנהר, יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו עם המשורר נתן אלתרמן בקפה מאור בתל אביב, ספטמבר 1950. צילם: בנו רותנברג לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יעקב הורוביץ יעקב הורוביץ (י"ב בשבט תרס"א, 1 בפברואר 1901, קאלוש, גליציה המזרחית – כ"ז בטבת תשל"ז, 10 בינואר 1975, תל אביב) היה סופר עברי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויעקב הורוביץ (סופר) · ראה עוד »

יעקב כנעני

יעקב כנעני (קאופמן) (15 ביוני 1894, תרנ"ד, בסראביה, האימפריה הרוסית – 23 באוגוסט 1978, תשל"ח, ירושלים) היה מילונאי עברי, בעל המפעל המילוני המונומנטלי "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", ב-18 כרכים, שראה אור בהוצאת מסדה בשנים תש"ך–תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויעקב כנעני · ראה עוד »

יצחק אבינרי

יצחק אבינרי (רבילְסְקִי; כ"ז בתמוז ה'תר"ס, 24 ביולי 1900 – ט"ז באלול תשל"ז, 30 באוגוסט 1977) היה בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויצחק אבינרי · ראה עוד »

יצחק באבל

#הפניה איסאק באבל.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויצחק באבל · ראה עוד »

יקטרינוסלב

#הפניה דניפרו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויקטרינוסלב · ראה עוד »

יריב בן אהרון

#הפניה יריב בן-אהרן.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויריב בן אהרון · ראה עוד »

ישראל זמורה

ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וישראל זמורה · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי וישראלי · ראה עוד »

יחדיו

רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ (אוסף פרטי של ליובה גולדברג במוזיאון ארץ ישראל). פריט בתערוכת "בתי קפה של תל אביב", 1980-1920 המוצג במבואות מגדל שלום יחדיו הייתה חבורה ספרותית שהתקיימה בתל אביב בין השנים 1926–1939, ומנתה בעיקר משוררים.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויחדיו · ראה עוד »

יבגני אוניגין

#הפניה יבגני אונייגין.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויבגני אוניגין · ראה עוד »

יהלי וגמן

יַהלִי וַגמַן (25 באוקטובר 1925 – 1 בספטמבר 2001) היה פסנתרן, מנצח, ומורה למוזיקה ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויהלי וגמן · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויהודים · ראה עוד »

יום אחרון

יום אחרון הוא שיר שנכתב על ידי המשורר אברהם שלונסקי, נדפס לראשונה בעיתון הארץ ב-28 באפריל 1939 והופיע בספר שיריו "על מלאת" ב-1947.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויום אחרון · ראה עוד »

יונתן גורל

יונתן גורל (2003 בערך) יונתן חיים גורל (נולד ב-18 באוקטובר 1933) הוא משורר, חוקר ספרות, עורך ומבקר ספרות ירושלמי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויונתן גורל · ראה עוד »

יוסף סערוני

יוסף סערוני בחצר ביתותמונה להחלפה יוסף סערוני (מאטוב) (1901 – 1 במרץ 1990) היה מתרגם, סופר, מבקר ספרותי ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויוסף סערוני · ראה עוד »

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויוסף שה-לבן · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוליוס קיסר (מחזה)

רצח קיסר, ציור של Vincenzo Camuccini משנת 1798. יוליוס קיסר הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר אשר נכתב, כפי הנראה, בשנת 1599, ובשנה זו מתועדת לראשונה הצגתו על הבמה.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויוליוס קיסר (מחזה) · ראה עוד »

יוכבד בת-מרים

חבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ רח' דיזנגוף 46 בתל אביב יוכבד בת-מרים (זֶ'לזְנְיַאק) (א' באייר תר"ס, 30 באפריל 1900 – י"ח בטבת ה'תש"מ, 7 בינואר 1980) הייתה משוררת עברייה ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויוכבד בת-מרים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ויידיש · ראה עוד »

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו18 במאי · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1900 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1919 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1921 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1926 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1929 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1934 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1953 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1959 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1967 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו1973 · ראה עוד »

6 במרץ

6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו6 במרץ · ראה עוד »

8 באוקטובר

8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם שלונסקי ו8 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_שלונסקי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »