גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
68 יחסים: מאיר נקר, מצביא, משה בן-שאול, מחנה המעצר בעתלית, מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט, מגרש הרוסים, מייג'ור, אנדרטה לשבעה עולי הגרדום, אצ"ל, אקסודוס (אונייה), אריה לוין, אשקלון, אזיקי רגליים, נסים אוחנה, ספרית מעריב, סגן מפקד, עולי הגרדום, פרשת הסרג'נטים, פלמ"ח, פלשתינה (א"י), צפת, צינוק, קפטן (דרגה), קולונל, שם מחתרתי, תמוז, תנ"ך, תל אביב - יפו, תהילים, לוטננט קולונל, זאב ז'בוטינסקי, חברה קדישא, חיפה, חיים ויצמן, באר שבע, ברן (מקלע), בית הספר תחכמוני (ירושלים), בית הסוהר המרכזי בירושלים, בית הקברות היהודי העתיק בצפת, בית הכרם, דבר (עיתון), דוד בן-גוריון, המנדט הבריטי, המדרשה הלאומית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הנציב העליון, הפריצה לכלא עכו, התקווה, הדר (הוצאת ספרים), ההעפלה, ..., ועדת אונסקופ, כלא עכו, יעקב וייס, ירושלים, 1 במרץ, 10 ביוני, 16 ביוני, 18 ביוני, 1926, 1942, 1947, 23 ביוני, 28 במאי, 28 ביולי, 29 ביולי, 30 ביולי, 4 במאי, 8 ביולי. להרחיב מדד (18 יותר) »
מאיר נקר
מאיר נקר (26 ביולי 1926 – 29 ביולי 1947) היה מעולי הגרדום, חבר מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים במבצע הפריצה לכלא עכו, והוצא להורג.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומאיר נקר · ראה עוד »
מצביא
מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומצביא · ראה עוד »
משה בן-שאול
משה בן-שאול ב-1960 משה בן-שאול (18 באוקטובר 1930 – 6 בדצמבר 2007) היה משורר עברי, צייר, עיתונאי, סופר, עורך ומתרגם ישראלי, עורך מאזנים.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומשה בן-שאול · ראה עוד »
מחנה המעצר בעתלית
מחנה המעצר בעתלית (גם: מחנה המעפילים בעתלית) היה מתקן כליאה בריטי ששימש לכליאת אסירים בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומחנה המעצר בעתלית · ראה עוד »
מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט
בניין הבולשת הבריטית ביפו בפינת הרחובות אוארבך (מס' 1) ואילת (מס' 14) מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית: Criminal Investigation Department; בראשי תיבות: CID; ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט · ראה עוד »
מגרש הרוסים
מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומגרש הרוסים · ראה עוד »
מייג'ור
מייג'ור היא דרגת קצונה הקיימת במרבית צבאות העולם, ומקבילה לדרגת רב-סרן בצה"ל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ומייג'ור · ראה עוד »
אנדרטה לשבעה עולי הגרדום
האנדרטה לשבעה עולי הגרדום ניצבת בבית הקברות היהודי העתיק בצפת ומוקדשת לזכרם של שבעה מתוך שנים עשר עולי הגרדום, שנקברו במקום זה.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ואנדרטה לשבעה עולי הגרדום · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ואצ"ל · ראה עוד »
אקסודוס (אונייה)
#הפניה אקסודוס (אוניית מעפילים).
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ואקסודוס (אונייה) · ראה עוד »
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ואריה לוין · ראה עוד »
אשקלון
שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ואשקלון · ראה עוד »
אזיקי רגליים
#הפניהאזיקי רגל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ואזיקי רגליים · ראה עוד »
נסים אוחנה
שלט לזכר הרב אוחנה בבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ונסים אוחנה · ראה עוד »
ספרית מעריב
ספריַּת מעריב הייתה הוצאת ספרים עברית במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וספרית מעריב · ראה עוד »
סגן מפקד
#הפניה מפקד (תפקיד)#סגן מפקד.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וסגן מפקד · ראה עוד »
עולי הגרדום
מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים) כרזה של האצ"ל לפני הוצאתו להורג של דב גרונר חלקת עולי הגרדום בהר הרצל בירושלים אלי כהן. עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הוא ביטוי המכוון לאנשים שהוצאו להורג בשל פעילותם למען הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ועולי הגרדום · ראה עוד »
פרשת הסרג'נטים
פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל ותלייתם בחורשה בנתניה (שכיום נקראת "חורשת הסרג'נטים", בעקבות הפרשה) במהלך חודש יולי 1947.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ופרשת הסרג'נטים · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ופלמ"ח · ראה עוד »
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וצפת · ראה עוד »
צינוק
פרוזדור חדרי הצינוק במוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים צינוק הוא סוג של תא מאסר קטן וחסר חלונות, בעיקר מתחת לפני הקרקע.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וצינוק · ראה עוד »
קפטן (דרגה)
קפטן היא דרגת קצונה הקיימת במרבית צבאות העולם המערבי ומקבילה לדרגת הסרן בצה"ל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וקפטן (דרגה) · ראה עוד »
קולונל
קולונל (Colonel) היא דרגת קצונה צבאית ברבים מצבאות העולם.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וקולונל · ראה עוד »
שם מחתרתי
שם מחתרתי או כינוי מחתרתי הוא שם שניתן לפעילי מחתרות כאמצעי מידור, מתוך מטרה להסתיר את הזיהוי האמיתי שלהם.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ושם מחתרתי · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ותמוז · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ותנ"ך · ראה עוד »
תל אביב - יפו
#הפניהתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ותל אביב - יפו · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ותהילים · ראה עוד »
לוטננט קולונל
לוטננט קולונל (Lieutenant Colonel) היא דרגת קצונה צבאית במרבית צבאות העולם.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ולוטננט קולונל · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וחברה קדישא · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וחיפה · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וחיים ויצמן · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ובאר שבע · ראה עוד »
ברן (מקלע)
חייל בריטי עם ברן במלחמת העולם השנייה ברן (באנגלית: Bren) הוא מקלע קל מתוצרת בריטניה שנכנס לשימוש הצבא הבריטי בשנות השלושים והמשיך לשמש בגרסאות שונות עד שנת 1991.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וברן (מקלע) · ראה עוד »
בית הספר תחכמוני (ירושלים)
בית ספר תחכמוני ברחוב אתיופיה בראשית שנות ה-20 רחוב החבשים בשנת תרפ"ב בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20 המנהל, מרדכי צבי אילן בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב החבשים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ובית הספר תחכמוני (ירושלים) · ראה עוד »
בית הסוהר המרכזי בירושלים
בית הסוהר המרכזי בירושלים, לאחר הפיכתו למוזיאון בית הסוהר המרכזי בירושלים פעל בתקופת המנדט בירושלים ושימש לכליאתם של אסירים יהודים וערבים, ובהם רבים מחברי המחתרות העבריות שפעלו נגד שלטונות המנדט, ובכלל זה אחדים מעולי הגרדום.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ובית הסוהר המרכזי בירושלים · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בצפת
#הפניה בית העלמין העתיק בצפת.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ובית הקברות היהודי העתיק בצפת · ראה עוד »
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ובית הכרם · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המדרשה הלאומית
המדרשה הלאומית, או בשמה המלא המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, היא הגוף הלאומי האמון על הכשרת הסגל הבכיר הנוכחי והעתידי של שירות המדינה.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והמדרשה הלאומית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והנציב העליון · ראה עוד »
הפריצה לכלא עכו
הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של הארגון הצבאי לאומי, שנערכה ב־4 במאי 1947, ובמהלכה כוח אצ"ל שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו ואסירים רבים שהיו כלואים נמלטו.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והפריצה לכלא עכו · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והתקווה · ראה עוד »
הדר (הוצאת ספרים)
הדר הייתה הוצאת ספרים ישראלית.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב והדר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
ההעפלה
ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וההעפלה · ראה עוד »
ועדת אונסקופ
#הפניה ועדת אונסקו"פ.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וועדת אונסקופ · ראה עוד »
כלא עכו
כלא עכו אסירים יהודים בחצר כלא עכו, 1947, ארכיון ההגנה כלא עכו הוא בית סוהר שפעל מעל הקומה הראשונה של המצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וכלא עכו · ראה עוד »
יעקב וייס
דיוקנו בגליונית זיכרון שהנפיק דואר ישראל בשנת 1982 יעקב וייס (15 ביולי 1924 – 29 ביולי 1947) היה יהודי-הונגרי מעפיל מצ'כוסלובקיה (בחלק של סלובקיה) לוחם בתנועות בית"ר ואצ"ל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ויעקב וייס · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב וירושלים · ראה עוד »
1 במרץ
1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו1 במרץ · ראה עוד »
10 ביוני
10 ביוני הוא היום ה־161 בשנה (162 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו10 ביוני · ראה עוד »
16 ביוני
16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו16 ביוני · ראה עוד »
18 ביוני
18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו18 ביוני · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו1926 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו1942 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו1947 · ראה עוד »
23 ביוני
23 ביוני הוא היום ה-174 בשנה (175 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו23 ביוני · ראה עוד »
28 במאי
28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו28 במאי · ראה עוד »
28 ביולי
28 ביולי הוא היום ה-209 בשנה (210 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו28 ביולי · ראה עוד »
29 ביולי
29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו29 ביולי · ראה עוד »
30 ביולי
30 ביולי הוא היום ה-211 בשנה (212 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו30 ביולי · ראה עוד »
4 במאי
4 במאי הוא היום ה-124 בשנה (125 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו4 במאי · ראה עוד »
8 ביולי
8 ביולי הוא היום ה-189 בשנה (190 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אבשלום חביב ו8 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אבשלום_חביב
