גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
221 יחסים: Allgemeine Zeitung des Judentums, Encyclopaedia Judaica, Google Books, Internet Archive, Jewish Quarterly Review, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, מנחם בן זרח, מנחם המאירי, מסעי הצלב, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מקאמה, מקיצי נרדמים, מרמורש (מחוז), משקל (שירה), משה שטיינשניידר, מתמטיקה, מלאכי בית אריה, מזרחן, מחברת התיג'אן, מחברות איתיאל, מגילת תענית, מדעי היהדות, מדרשים, מדריד, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מישקולץ, א.מ. הברמן, אנגליה, ארנסט רנן, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, ארכיון האינטרנט, אל-חרירי, אלקן נתן אדלר, אלחריזי, אחימעץ בן פלטיאל, אברהם אבן עזרא, אברהם אבן דאוד, אברהם ביכלר, אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת פראג, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת היידלברג, אוסף פירקוביץ', אוסטרו-הונגריה, אוקספורד, איטלקית, איטליה, ..., סנקט פטרבורג, סעדיה אבן דנאן, ספר תחכמוני, ספר טוביה, ספר הזוהר, ספרן, ספרד, ספרות רבנית, ספריית בודליאנה, סלובקיה, סדר עולם, סדר עולם זוטא, סדר תנאים ואמוראים, סדר הדורות, סדרת ספרים, סולומון שכטר, סוחר, ערבית, עשרת השבטים, עזריאל זליג הויזדורף, עברית, פראג, פרופסור, פריז, פלאוגרפיה, פורטוגל, פולין, פירוש רש"י לתורה, צרפת, צרפתית, צבי הירש להרן, צונץ, קריית ספר (כתב עת), קתדרה (אקדמיה), קטלוג, רב, רב סעדיה גאון, רב שרירא גאון, רד"ק, רומניה, שמואל אברהם פוזננסקי, שלמה מונק, שלמה יהודה רפפורט, שומרונים, שווייץ, שי"ר, שירה עברית, תנ"ך, תקצ"א, תקופת בית שני, תרס"ז, תרשיש (הוצאת ספרים), תרגום השבעים, תרגום יונתן בן עוזיאל, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תוספות, לונדון, לועזית, לודוויג פיליפסון, טרנצ'ין (מחוז), טולדו, חצי האי קרים, חריזה, חינוך תורני, בן סירא, באיה מארה, בנימין קלאר, ברלין, בתי מחסה, ביבליוגרפיה, גאוגרפיה של ארץ ישראל, גניזת קהיר, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה, דפוס, דקדוק עברי, דוקטור של כבוד, דוד אופנהיים (רב), דוד בן אברהם אלפאסי, דוד הראובני, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האנציקלופדיה היהודית, האקדמיה הצרפתית למדעים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה האוסטרית, האימפריה הביזנטית, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הספרייה הלאומית של צרפת, הספרייה הלאומית הרוסית, הונגריה, הונגריה העליונה, הוצאה לאור, הכוזרי, היסטוריה של עם ישראל, היישוב הישן, וינה, כ"ב בניסן, כ"ו באדר, כתב יד (העתק), כתב יד (כתב), כל כתבי, כולל הולנד ודויטשלנד, ימי הביניים, יעקב קפלן (רב), יצחק רפאל, ישראל מהלמן, יהדות אוסטריה, יהדות צרפת, יהדות קראית, יהדות בריטניה, יהוסף שוורץ, יונה אבן ג'נאח, יוסף סמברי, יוסף דרנבורג, יוליוס פירסט, יידיש, 11 במרץ, 15 בדצמבר, 1829, 1831, 1832, 1847, 1850, 1853, 1854, 1856, 1857, 1859, 1861, 1862, 1864, 1865, 1866, 1868, 1870, 1873, 1875, 1877, 1882, 1884, 1887, 1890, 1891, 1893, 1897, 1899, 1900, 1901, 1906, 1907, 1912, 1929, 1931, 1933, 1981, 1994, 2012, 22 בנובמבר, 24 במאי, 29 באוגוסט, 4 ביוני, 6 באפריל, 7 במרץ, 8 במאי. להרחיב מדד (171 יותר) »
Allgemeine Zeitung des Judentums
Allgemeine Zeitung des Judentums (בראשי תיבות: A.Z.J; אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס, מילולית: "עיתונה הכללי של היהדות") היה כתב עת יהודי-גרמני שהוקדש לנושאים מעולמה של היהדות, בדגש על ענייניה של יהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וAllgemeine Zeitung des Judentums · ראה עוד »
Encyclopaedia Judaica
#הפניה אנציקלופדיה יודאיקה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וEncyclopaedia Judaica · ראה עוד »
Google Books
#הפניה גוגל ספרים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וGoogle Books · ראה עוד »
Internet Archive
#הפניה ארכיון האינטרנט.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וInternet Archive · ראה עוד »
Jewish Quarterly Review
The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וJewish Quarterly Review · ראה עוד »
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »
מנחם בן זרח
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומנחם בן זרח · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומסעי הצלב · ראה עוד »
מפעל הביבליוגרפיה העברית
נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »
מקאמה
מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומקאמה · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
מרמורש (מחוז)
מרמורש (ברומנית: Maramureș) הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, שבירתו היא העיר באיה מארה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומרמורש (מחוז) · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומשקל (שירה) · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומתמטיקה · ראה עוד »
מלאכי בית אריה
#הפניה מלאכי בית-אריה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומלאכי בית אריה · ראה עוד »
מזרחן
#הפניה מזרחנות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומזרחן · ראה עוד »
מחברת התיג'אן
מחברת התיג׳אן הוא שמם של שני חיבורים בענייני דקדוק המקרא: מחברת התיג׳אן העברית ומחברת התיג׳אן הערבית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומחברת התיג'אן · ראה עוד »
מחברות איתיאל
ספר מחברות איתיאל ספר מחברות איתיאל (בערבית: "مقامات معي الرب"), " היא מקאמות אלחרירי 1951", נכתב על ידי המשורר הערבי אל-חרירי ותורגם לעברית על ידי המשורר יהודה אלחריזי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומחברות איתיאל · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומגילת תענית · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומדעי היהדות · ראה עוד »
מדרשים
#הפניה מדרש.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומדרשים · ראה עוד »
מדריד
פסל הדב האוכל מעץ התות - סמלה של מדריד מדריד (בספרדית: Madrid, הגייה) היא עיר הבירה של ספרד ומקום מושבם של המלך, הממשלה, הפרלמנט ובית המשפט העליון.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומדריד · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מישקולץ
חשמליות ברחוב סֵצֶ'נִ'י (מדרחוב) מישקולץ (בהונגרית: Miskolc) היא עיר תעשייתית גדולה בצפון-מזרח הונגריה, ובירת מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ומישקולץ · ראה עוד »
א.מ. הברמן
#הפניה אברהם מאיר הברמן.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וא.מ. הברמן · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואנגליה · ראה עוד »
ארנסט רנן
ארנסט רנן ז'וזף ארנסט רֶנָן (בצרפתית: Joseph Ernest Renan; 28 בפברואר 1823 – 2 באוקטובר 1892) היה פילוסוף, היסטוריון, פילולוג וארכאולוג צרפתי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וארנסט רנן · ראה עוד »
ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי
כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »
ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם
ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (לעיתים פקו"א או פקוא"מ) הוא ארגון יהודי שהוקם באמסטרדם בראשית המאה ה-19, בשנת תק"ע (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה עד לימי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אל-חרירי
אבו מוחמד אל-קאסם בן עלי בן מוחמד בן עות'מאן אל-חרירי אל-בסירי אלחראמי (בערבית: ابو محمد القاسمبن علي بن محمد بن عثمان الحريري البصيري الحرامي), הידוע בשם אל-חרירי (נולד בשנת 1054 בעיירה משאן ליד בצרה בדרום עיראק ומת בשנת 1122) היה משורר ערבי ונודע בעקבות ספרו "מקאמות אל-חרירי".
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואל-חרירי · ראה עוד »
אלקן נתן אדלר
אלקן נתן אדלר אלקן נתן אדלר (באנגלית: Elkan Nathan Adler, בעברית אלחנן נתן אדלר; 24 ביולי 1861, לונדון – 15 בספטמבר 1946, לונדון) היה סופר, עורך דין, היסטוריון ואספן ספרים וכתבי יד יהודי בריטי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואלקן נתן אדלר · ראה עוד »
אלחריזי
#הפניה יהודה אלחריזי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואלחריזי · ראה עוד »
אחימעץ בן פלטיאל
עץ המשפחה של אחימעץ בן פלטיאל רבי אֲחִימַעַץ בֶּן פַּלְטִיאֵל (1017, קפואה, איטליה – 1054/1060, אוריה, פוליה, איטליה) היה היסטוריון ופייטן יהודי-איטלקי, שנודע בשל חיבור כרוניקה, בשם: "ספר היוחסין" (היא "מגילת אחימעץ").
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואחימעץ בן פלטיאל · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »
אברהם ביכלר
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואברהם ביכלר · ראה עוד »
אוניברסיטת מינכן
אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (בגרמנית: Ludwig-Maximilians-Universität München; בראשי תיבות: LMU) היא אוניברסיטה במינכן, גרמניה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוניברסיטת מינכן · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
אוניברסיטת פראג
#הפניה אוניברסיטת קארל בפראג.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוניברסיטת פראג · ראה עוד »
אוניברסיטת קיימברידג'
אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: The University of Cambridge) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר קיימברידג' שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »
אוניברסיטת היידלברג
ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »
אוסף פירקוביץ'
אוסף פִירְקוֹביץ' (Фиркович) הוא אחד האוספים הגדולים של כתבי השומרונים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוסף פירקוביץ' · ראה עוד »
אוסטרו-הונגריה
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »
אוקספורד
שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואוקספורד · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואיטלקית · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ואיטליה · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
סעדיה אבן דנאן
רבי סעדיה אבן דנאן (הראשון; רס"ד) היה משורר, בלשן, פרשן מקרא, דיין וכרוניקאי בן המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסעדיה אבן דנאן · ראה עוד »
ספר תחכמוני
#הפניה תחכמוני (ספר).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספר תחכמוני · ראה עוד »
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספר טוביה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספרן · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספרד · ראה עוד »
ספרות רבנית
#הפניהספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספרות רבנית · ראה עוד »
ספריית בודליאנה
#הפניה הספרייה הבודליינית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וספריית בודליאנה · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסלובקיה · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסדר עולם · ראה עוד »
סדר עולם זוטא
סדר עולם זוטא הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסדר עולם זוטא · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסדר הדורות · ראה עוד »
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסדרת ספרים · ראה עוד »
סולומון שכטר
#הפניה שניאור זלמן שכטר.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסולומון שכטר · ראה עוד »
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וסוחר · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וערבית · ראה עוד »
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ועשרת השבטים · ראה עוד »
עזריאל זליג הויזדורף
תמונת עזריאל זליג הויזדורף עם מדליית אביר הממלכה הפרוסית (1898) הרב עזריאל זֶלִיג הוֹיזְדוֹרְף (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זעליג הויזדארף; תקפ"ו, 1826 – כ"ה בסיון ה'תרס"ה, 1905).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ועזריאל זליג הויזדורף · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ועברית · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופראג · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופרופסור · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופריז · ראה עוד »
פלאוגרפיה
פָּלֵאוֹגְרַפְיָה (מיוונית: γράφειν παλαιός, 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגרפית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופלאוגרפיה · ראה עוד »
פורטוגל
פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופורטוגל · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופולין · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וצרפתית · ראה עוד »
צבי הירש להרן
צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; אפריל 1784 – 24 באוקטובר 1853, ה'תקמ"ד - כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וצבי הירש להרן · ראה עוד »
צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וצונץ · ראה עוד »
קריית ספר (כתב עת)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »
קתדרה (אקדמיה)
קָתֶדְרָה (מיוונית: (kathedra) καθεδρα – כיסא, מושב; באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »
קטלוג
קטלוג כרטיסיות באמצעות כרטסת - ספריית אוניברסיטת גראץ קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וקטלוג · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ורב · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ורד"ק · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ורומניה · ראה עוד »
שמואל אברהם פוזננסקי
שמואל אברהם פוזננסקי שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański; 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 4 בדצמבר 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושמואל אברהם פוזננסקי · ראה עוד »
שלמה מונק
שלמה מונק; שער ספרו "פלשתינה", וילנה תרע"ג-1913שלמה מונק (גרמנית: Salomon Munk; 14 במאי 1803, גלוגאו – 5 בפברואר 1867, פריז) היה מזרחן יהודי צרפתי, חוקר הפילוסופיה הדתית של ימי הביניים, מתרגם, בלשן ועסקן.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושלמה מונק · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושומרונים · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושווייץ · ראה עוד »
שי"ר
#הפניה שלמה יהודה רפפורט.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושי"ר · ראה עוד »
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ושירה עברית · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותנ"ך · ראה עוד »
תקצ"א
#הפניה ה'תקצ"א.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותקצ"א · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרס"ז
#הפניה ה'תרס"ז.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותרס"ז · ראה עוד »
תרשיש (הוצאת ספרים)
תרשיש הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה בירושלים בשנת 1939 על ידי הטיפוגרף ומעצב הגופנים ד"ר משה שפיצר, שקודם לכן היה מנהלה של הוצאת שוקן בגרמניה ושימש גם כעוזרו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותרשיש (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותרגום השבעים · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותלמיד חכם · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ותוספות · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ולונדון · ראה עוד »
לועזית
#הפניה שאילת מילים#שאילת מילים בעברית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ולועזית · ראה עוד »
לודוויג פיליפסון
הרב ד"ר יהודה לודוויג פיליפסון (פיליפזון; בגרמנית: Ludwig Philippson; 28 בדצמבר 1811 – 29 בדצמבר 1889) היה רב רפורמי, מייסד העיתון Allgemeine Zeitung des Judentums (A.Z.J; "אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס", 'עיתונה הכללי של היהדות' (.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ולודוויג פיליפסון · ראה עוד »
טרנצ'ין (מחוז)
מחוז טרנצ'ין הוא אחד משמונה המחוזות של סלובקיה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וטרנצ'ין (מחוז) · ראה עוד »
טולדו
טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לעיר הבירה מדריד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וטולדו · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וחצי האי קרים · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וחריזה · ראה עוד »
חינוך תורני
חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וחינוך תורני · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ובן סירא · ראה עוד »
באיה מארה
באיה מארה (ברומנית: Baia Mare, בהונגרית: Nagybánya, בגרמנית: Frauenbach, ביידיש: באניע) היא עיר במחוז מרמורש שבצפון מערב רומניה, בשיפולי הרי הקרפטים המזרחיים בטרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ובאיה מארה · ראה עוד »
בנימין קלאר
בנימין מנחם קלאר (ט' בשבט ה'תרס"א, 29 בינואר 1901 – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948) היה חוקר הלשון והספרות העברית, מהדיר ומתרגם.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ובנימין קלאר · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וברלין · ראה עוד »
בתי מחסה
כיכר בתי מחסה כיום מפת הרובע היהודי בתי מחסה - הבניין הדרומי, שנות ה-30 ביזת בתי מחסה עם נפילת הרובע היהודי, 1948 שער הכניסה לכיכר בתי מחסה "בתי מחסה" הוא מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860–1890 ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ובתי מחסה · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גאוגרפיה של ארץ ישראל
ארץ ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון ונכללת באגן הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וגאוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וגניזת קהיר · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וגרמניה · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ודפוס · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ודקדוק עברי · ראה עוד »
דוקטור של כבוד
#הפניה דוקטור לשם כבוד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ודוקטור של כבוד · ראה עוד »
דוד אופנהיים (רב)
#הפניה דוד אופנהיים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ודוד אופנהיים (רב) · ראה עוד »
דוד בן אברהם אלפאסי
דוד בן אברהם אלפאסי היה יהודי קראי בן המאה ה-10, מחלוצי המילונות העברית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ודוד בן אברהם אלפאסי · ראה עוד »
דוד הראובני
דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ודוד הראובני · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הוא שמה של הממלכה הבריטית שהתקיימה בין השנים 1801 ו-1922.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד · ראה עוד »
המכון לתצלומי כתבי יד עבריים
המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »
האנציקלופדיה היהודית
האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »
האקדמיה הצרפתית למדעים
לואי ה-14 מבקר את האקדמיה ב-1671 האקדמיה הצרפתית למדעים (בצרפתית: Académie des sciences) היא אגודה מדעית שנוסדה ב-1666 על ידי לואי הארבעה עשר בעצתו של ז'אן-בטיסט קולבר, במטרה לעודד ולהגן על רוח המחקר המדעי הצרפתי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והאקדמיה הצרפתית למדעים · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של צרפת
הספרייה הלאומית של צרפת (בצרפתית: Bibliothèque nationale de France, בראשי תיבות: BnF) היא ספרייה לאומית וגם הספרייה החשובה ביותר בצרפת.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והספרייה הלאומית של צרפת · ראה עוד »
הספרייה הלאומית הרוסית
הספרייה הלאומית הרוסית (ברוסית: Российская национальная библиотека, בעבר ספריית המדינה הציבורית על שם סלטיקוב-שצ'דרין וקודם לכן הספרייה הקיסרית הציבורית), הממוקמת בסנקט פטרבורג, היא הספרייה הציבורית הוותיקה ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והספרייה הלאומית הרוסית · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והונגריה · ראה עוד »
הונגריה העליונה
ממוזער הונגריה העליונה (בהונגרית: Felső-Magyarország, או Felföld או Felvidék רבתי, בסלובקית: Horné Uhorsko, בלטינית: Partes regni Hungariae superiores) הוא מונח הונגרי המציין את האזור שהיווה בעבר את החלק הצפוני של ממלכת הונגריה, בימינו רובו משתייך לסלובקיה וחלקו - במזרח - לחבל זקרפטיה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והונגריה העליונה · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והוצאה לאור · ראה עוד »
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והכוזרי · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר והיישוב הישן · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ווינה · ראה עוד »
כ"ב בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וכ"ב בניסן · ראה עוד »
כ"ו באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וכ"ו באדר · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
כל כתבי
כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וכל כתבי · ראה עוד »
כולל הולנד ודויטשלנד
כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב קפלן (רב)
יעקב קפלן (בצרפתית: Jacob Kaplan; 7 בנובמבר 1895 – 5 בדצמבר 1994) היה רב יהודי, כיהן כרבה הראשי של צרפת משנת 1955 עד שנת 1980.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויעקב קפלן (רב) · ראה עוד »
יצחק רפאל
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויצחק רפאל · ראה עוד »
ישראל מהלמן
ישראל מהלמן (Mehlmann; 26 במרץ 1900 – 29 באוקטובר 1989) היה ביביליוגרף, חוקר ואיש חינוך עברי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר וישראל מהלמן · ראה עוד »
יהדות אוסטריה
יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויהדות אוסטריה · ראה עוד »
יהדות צרפת
בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויהדות צרפת · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות בריטניה
בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויהדות בריטניה · ראה עוד »
יהוסף שוורץ
הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויהוסף שוורץ · ראה עוד »
יונה אבן ג'נאח
שער ספרו של ר' יונה בן ג'נאח - ספר השרשים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו רבי יונה אבן ג'נאח (בקיצור: ריב"ג), בשמו הערבי אַבּוּ אלְוַלִיד מַרְוַאן בן ג'נאח (כוּנה רבי מרינוס על ידי ראב"ע), היה בלשן, פילולוג ורופא.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויונה אבן ג'נאח · ראה עוד »
יוסף סמברי
רבי יוסף סמברי היה חכם וכרוניקאי יהודי-מצרי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויוסף סמברי · ראה עוד »
יוסף דרנבורג
יוסף נפתלי דרנבורג (בצרפתית: Joseph Derenbourg; 21 באוגוסט 1811, מיינץ – 29 ביולי 1895, באד אמס) היה מזרחן יהודי צרפתי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויוסף דרנבורג · ראה עוד »
יוליוס פירסט
יוליוס פירסט או יוסף אלזארי (בגרמנית: Julius Fürst; 12 במאי 1805 – 9 בפברואר 1873) היה היסטוריון ומילונאי יהודי יליד גרמניה.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויוליוס פירסט · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ויידיש · ראה עוד »
11 במרץ
11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו11 במרץ · ראה עוד »
15 בדצמבר
15 בדצמבר הוא היום ה־349 בשנה (350 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו15 בדצמבר · ראה עוד »
1829
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1829 · ראה עוד »
1831
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1831 · ראה עוד »
1832
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1832 · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1847 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1850 · ראה עוד »
1853
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1853 · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1854 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1856 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1857 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1859 · ראה עוד »
1861
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1861 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1862 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1864 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1865 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1866 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1868 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1870 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1873 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1875 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1877 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1882 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1884 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1887 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1891 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1893 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1897 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1899 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1900 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1901 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1906 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1907 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1912 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1929 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1931 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1933 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1981 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו1994 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו2012 · ראה עוד »
22 בנובמבר
22 בנובמבר הוא היום ה-326 בשנה, (327 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו22 בנובמבר · ראה עוד »
24 במאי
24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו24 במאי · ראה עוד »
29 באוגוסט
29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו29 באוגוסט · ראה עוד »
4 ביוני
4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו4 ביוני · ראה עוד »
6 באפריל
6 באפריל הוא היום ה-96 בשנה בלוח הגרגוריאני (97 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו6 באפריל · ראה עוד »
7 במרץ
7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו7 במרץ · ראה עוד »
8 במאי
8 במאי הוא היום ה־128 בשנה (129 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדולף נויבאואר ו8 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אברהם נויבאואר, אדולף (אברהם) נויבאואר, אדולף נאיבואיר, אדולף נויבואר, אדולף נויבוער, אדולף נייבויאר, אדולף נייבויער, סדר החכמים וקורות דברי הימים, קטלוג נויבאואר, קטלוג נויבואר.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אדולף_נויבאואר
