גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מריה שימנובסקה, משורר, משורר לאומי, מלחמת קרים, מוסקבה, אנדרטה, אצולה, אוניברסיטת וילנה, נ' טברסקי, נפוליאון, נבהרדק, ספרי תרשיש, ספרית פועלים, סופר, סורבון, פאלקסשטימע, פריז, פואמה, פולין, קונסטנטינופול, קובנה, רומא, שאול טשרניחובסקי, שלמה סקולסקי, שלאכטה, שולמית הראבן, שירה אפית, לאומיות, לבוב, ליטא, זיגמונט קרשינסקי, זיוה שמיר, חיים נחמן ביאליק, בלארוס, בלדה, דחק - כתב עת לספרות טובה, המאה ה-19, המסדר הדומיניקני, האימפריה הרוסית, העיר העתיקה של קרקוב, הוצאת שטיבל, ורשה, כולרה, יוסף ליכטנבום, יוסף ליכטנבוים, יוליוש סלובצקי, יידיש, 1798, 1822, 1829, ..., 1832, 1855, 1955, 24 בדצמבר, 26 בנובמבר. להרחיב מדד (5 יותר) »
מריה שימנובסקה
מריה שימָנובסקה (בפולנית: Maria Szymanowska; 14 בדצמבר 1789, ורשה, פולין – 25 ביולי 1831, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית) הייתה מלחינה פולנייה, ואחת מאמניות הפסנתר המקצועניות הראשונות של המאה ה-19. היא קיימה מסעות הופעות ארוכים ברחבי אירופה, במיוחד בשנות ה-20 של המאה ה-19, לפני שקבעה את מושבה בסנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ומריה שימנובסקה · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ומשורר · ראה עוד »
משורר לאומי
משורר לאומי הוא משורר הנחשב באופן מסורתי ועל פי דעת הציבור כמשורר ששירתו מייצגת את רוח העם, את הזהות הלאומית, האמונות והעקרונות של תרבות לאומית מסוימת.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ומשורר לאומי · ראה עוד »
מלחמת קרים
מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ומלחמת קרים · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ומוסקבה · ראה עוד »
אנדרטה
אנדרטת השואה והתקומה בתל אביב נשר. מבנה האנדרטה נבנה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כעמדה מבוצרת להגן על תושבי שכונת נשר מפני התקפות תושבי בלד א-שייח' אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), גַּלְעֵד או יָד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, מאורעות היסטוריים וכדומה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ואנדרטה · ראה עוד »
אצולה
אצולה היא שדרה חברתית שבה תואר האצולה עובר בירושה בהתאם לכללים וחוקים מסוימים.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ואצולה · ראה עוד »
אוניברסיטת וילנה
אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ואוניברסיטת וילנה · ראה עוד »
נ' טברסקי
#הפניה נחום טברסקי.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ונ' טברסקי · ראה עוד »
נפוליאון
#הפניה נפוליאון בונפרטה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ונפוליאון · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ונבהרדק · ראה עוד »
ספרי תרשיש
#הפניה תרשיש (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וספרי תרשיש · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וספרית פועלים · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וסופר · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וסורבון · ראה עוד »
פאלקסשטימע
#הפניה פאלקס שטימע.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ופאלקסשטימע · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ופריז · ראה עוד »
פואמה
#הפניה שירה#פואמה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ופואמה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ופולין · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וקובנה · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ורומא · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שלמה סקולסקי
קבר שלמה סקולסקי בבית הקברות נחלת יצחק עם השורות המפורסמות משירו "ראש פינה" שלמה סְקוּלְסקי (22 בספטמבר 1911 – 3 ביולי 1982) היה מחנך, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ועורך ישראלי, שהיה מזוהה עם תנועת בית"ר ועם המחתרות.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ושלמה סקולסקי · ראה עוד »
שלאכטה
אציל פולני, בתמונה מאת ז'אן-פייר נורבלן דה לה גורדן, בשנות ה-1790 חברי השלאכטה לבושים כמנהג הווייבודים באיחוד פולין-ליטא במאות ה-17–18 אוגוסט השלישי שלאכטה (בפולנית: szlachta,מהמילה הגרמנית העילית העתיקה Slahta, משם גם המילה הגרמניה Geschlecht שמשמעותה - "קלאן","מין" "זוויג";ברוסית, אוקראינית ובלרוסית: Шля́хта - "שליאכטה", בפולנית: בן השלאכטה נקרא Szlachcic) היה מעמד האצולה בממלכת פולין, ובאיחוד הפולני-ליטאי שתפסה לאורך מאות שנים עמדה שלטת במדינה תוך כדי החזקת זכויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות וכוח מורחבים.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ושלאכטה · ראה עוד »
שולמית הראבן
שולמית הרְאבן (14 בפברואר 1930 – 25 בנובמבר 2003) הייתה סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ושולמית הראבן · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ושירה אפית · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ולאומיות · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ולבוב · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וליטא · ראה עוד »
זיגמונט קרשינסקי
זִיגְמוּנְט קְרַשִׁינְסְקִי (בפולנית: Napoleon Stanisław Adam Feliks Zygmunt Krasiński; 19 בפברואר 1812 – 23 בפברואר 1859) היה משורר, סופר ומחזאי פולני שדורג באופן מסורתי אחרי אדם מיצקביץ' ויוליוש סלובצקי כאחד מ - המשוררים הרומנטיים שהשפיעו על התודעה הלאומית בתקופת חלוקת פולין.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וזיגמונט קרשינסקי · ראה עוד »
זיוה שמיר
זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וזיוה שמיר · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ובלארוס · ראה עוד »
בלדה
אוסטרליות אשר נאספו על ידי בנג'ו פטרסון. האוסף ראה אור בשנת 1905 בלדה היא שיר עלילתי.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ובלדה · ראה עוד »
דחק - כתב עת לספרות טובה
דְּחָק - כתב עת לספרות טובה הוא כתב עת עברי לספרות, עיון, ביקורת ואמנות בעריכת יהודה ויזן, היוצא לאור מאז 2011.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ודחק - כתב עת לספרות טובה · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' והמאה ה-19 · ראה עוד »
המסדר הדומיניקני
תומאס אקווינס, ציור של קרלו קריוולי מסדר המטיפים (לטינית: Ordo Praedicatorum; בראשי תיבות: OP) הידוע יותר כמסדר הדומיניקני, הוא מסדר דתי קתולי.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' והמסדר הדומיניקני · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העיר העתיקה של קרקוב
העיר העתיקה של קרקוב (בפולנית: Stare Miasto w Krakowie או בקיצור Stare Miasto) היא המרכז ההיסטורי של קרקוב שבפולין.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' והעיר העתיקה של קרקוב · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' והוצאת שטיבל · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וורשה · ראה עוד »
כולרה
כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' וכולרה · ראה עוד »
יוסף ליכטנבום
יוסף ליכטנבום (לעיתים ליכטנבוים) (כ"ט באייר תרנ"ה, 23 במאי 1895 – י"ח בסיון תשכ"ח, 14 ביוני 1968) היה משורר, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם עברי, חתן פרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ג ופרס ברנר לשנת תש"ך.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ויוסף ליכטנבום · ראה עוד »
יוסף ליכטנבוים
#הפניה יוסף ליכטנבום.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ויוסף ליכטנבוים · ראה עוד »
יוליוש סלובצקי
חתימתו יוליוש סלובצקי (בפולנית: Juliusz Słowacki, היגוי פולני מקורב: "יוליוש סוּאוֹבאצקי"), 4 בספטמבר 1809 – 3 באפריל 1849) היה משורר ומחזאי רומנטי פולני. נחשב לאחד מ (לצידם של אדם מיצקייביץ' וזיגמונט קרשינסקי) ואבי הדרמה הפולנית. יצירותיו כוללות לעיתים קרובות יסודות של המסורות הפגניות הסלביות, מן ההיסטוריה הפולנית, של מיסטיקה ואוריינטליזם. סגנונו מתאפיין במיוחד בשימוש בנאולוגיזמים ובאירוניה. כתב במיוחד דרמות ושירה לירית. הידועות שביצירותיו הן הדרמות "קורדיאן" ו"באלאדינה", והפואמה "בניובסקי". סלובצקי בילה את נעוריו בעיר קרמניץ (בפולנית - קשמיינייץ, כיום באוקראינה) בשטח שנקרא בעבר בפולנית "האדמות השדודות" (ה"קראי המערבי" או "הטריטוריה המערבית") שסופחו לאימפריה הרוסית בעקבות חלוקות פולין בסוף המאה ה-18 ושלא הפכו לחלק מפולין הקונגרסאית. מאוחר יותר עבר לגור בווילנה שבליטא, גם כן תחת שלטון רוסי. סלובצקי עבד זמן מה בשירות הממשל הצארי של "ממלכת פולין", אך בנובמבר 1830 השתתף באופן פעיל במרד הפולני ושימש שליח עבור הממשלה המהפכנית הפולנית. אחרי דיכוי המרד נמלט מפולין, ובדומה לרבים מבני ארצו, חי חיי גולה. הוא התיישב לזמן קצר בפריז, ואחר כך בז'נבה שבשווייץ. אחרי מסעות ברחבי איטליה, יוון והמזרח התיכון, שב לפריז, שבה חי את העשור האחרון לחייו. לתקופה קצרה חזר לפולין בה פרצה התקוממות נוספת בימי אביב העמים (1848). סלובצקי נפטר בשנת 1849 ממחלת השחפת. (מתוך "אנהלי", בתרגום שמשון מלצר).
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ויוליוש סלובצקי · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ויידיש · ראה עוד »
1798
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו1798 · ראה עוד »
1822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו1822 · ראה עוד »
1829
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו1829 · ראה עוד »
1832
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו1832 · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו1855 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו1955 · ראה עוד »
24 בדצמבר
24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו24 בדצמבר · ראה עוד »
26 בנובמבר
26 בנובמבר הוא היום ה-330 בשנה, (331 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדם מיצקביץ' ו26 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אדם_מיצקביץ'
