גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
103 יחסים: מאזנים (כתב עת), משא (כתב עת), משה אונגרפלד, מלחמת העולם הראשונה, מלכה שקד, מזרח אירופה, מחקרי ירושלים בספרות עברית, מהפכת 1905, מיכאיל לרמונטוב, אשר ברש, אברהם קריב, אברהם שאנן, אוניברסיטת לוזאן, אוניברסיטת ברלין, אודסה, איסטנבול, נורית גוברין, סמורגון, ספרות עברית, ספרות רוסית, סטנדל, סופר, סובאלק, עתון 77, עיר בירה, פ. לחובר, פרס ביאליק, פולנית, קציעה עלון, רמ"א, רב, רומן, רומן היסטורי, שמאי גולן, שמואל טשרנוביץ, שמואל ורסס, שמות רחובות בירושלים, שאול טשרניחובסקי, שלמה מולכו, שלמה צמח, שטפן צווייג, שווייץ, תנועת ההשכלה היהודית, תרגום, תש"ג, תש"ה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, תיאוריה וביקורת, ..., ליטא, טרילוגיה, חינוך, חיים נחמן ביאליק, חיים שלי (איש העלייה השנייה), חיים טשרנוביץ, חיים הזז, ב' בכסלו, בנימין זאב הרצל, בצרון, בלארוס, בית הכרם, ג. שופמן, גרודנו, גוברניית גרודנו, דמות ספרותית, דער פריינד, דבר (עיתון), ה'תרמ"ד, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, העלייה השנייה, הצופה, הר הזיתים, השילוח (כתב עת), הזמן, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית רחביה, הוצאת תושיה, היישוב, וישי (עיירה), כ"ט בכסלו, י. ח. ברנר, ימימה אבידר-טשרנוביץ, יעקב פיכמן, יעקב צור (טשרנוביץ), ירושלים, ישו, ישיבה, יהודה קרני, יוסף אורן, יולן פלדש, 18 בנובמבר, 1881, 1911, 1914, 1941, 1943, 1944, 1950, 1959, 23 בפברואר, 28 בדצמבר. להרחיב מדד (53 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
משא (כתב עת)
#הפניה למרחב#משא.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומשא (כתב עת) · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלכה שקד
מלכה שקד (נולדה ב-1933) היא חוקרת ספרות, מורה ומשוררת ישראלית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומלכה שקד · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחקרי ירושלים בספרות עברית
עטיפת כרך כד, תשע"א מחקרי ירושלים בספרות עברית הוא כתב עת מדעי לספרות עברית, הרואה אור כשנתון בחוג לספרות עברית, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומחקרי ירושלים בספרות עברית · ראה עוד »
מהפכת 1905
מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומהפכת 1905 · ראה עוד »
מיכאיל לרמונטוב
מיכאיל יורייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב (ברוסית: Михаил Юрьевич Лермонтов; 3 באוקטובר 1814 (כך על פי הלוח היוליאני, שנהג בתקופתו; על פי הלוח הגרגוריאני: 15 באוקטובר) – 15 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 27 ביולי) 1841) היה סופר ומשורר רומנטי רוסי, מכונה לעיתים "משורר הקווקז".
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ומיכאיל לרמונטוב · ראה עוד »
אשר ברש
לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואשר ברש · ראה עוד »
אברהם קריב
אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואברהם קריב · ראה עוד »
אברהם שאנן
אברהם שאנן (3 בנובמבר 1919 – 10 במאי 1998) היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, שליח "דבר" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "דבר".
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואברהם שאנן · ראה עוד »
אוניברסיטת לוזאן
ארמון רומין, שבלוזאן הכיל בעבר אגף של אוניברסיטת לוזאן. אוניברסיטת לוזאן (בצרפתית: Université de Lausanne; בראשי תיבות: UNIL) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לוזאן שבשווייץ ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם וגם הגדולות בעולם.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואוניברסיטת לוזאן · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואודסה · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ואיסטנבול · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ונורית גוברין · ראה עוד »
סמורגון
#הפניה סמרגון.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסמורגון · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות רוסית
ספרות רוסית היא סך כל היצירות הספרותיות שנכתבו ברוסיה ומדינות אחרות בשפה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וספרות רוסית · ראה עוד »
סטנדל
מארי-אנרי בל (בצרפתית: Marie-Henri Beyle; 23 בינואר 1783 – 23 במרץ 1842), הידוע יותר בשם העט שלו סטֶנדָל (Stendhal), היה מגדולי סופריה של צרפת.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסטנדל · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסופר · ראה עוד »
סובאלק
מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וסובאלק · ראה עוד »
עתון 77
עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ועתון 77 · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ועיר בירה · ראה עוד »
פ. לחובר
#הפניה פישל לחובר.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופ. לחובר · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופרס ביאליק · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ופולנית · ראה עוד »
קציעה עלון
קציעה עלון (נולדה ב-1971) היא חוקרת ספרות, פמיניסטית מזרחית, מרצה, פעילה חברתית, אוצרת, מבקרת אמנות ובעלת הוצאת הספרים "גמא".
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וקציעה עלון · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורמ"א · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורב · ראה עוד »
רומן
רומן הוא סוגה ספרותית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורומן · ראה עוד »
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ורומן היסטורי · ראה עוד »
שמאי גולן
שמאי גולן (5 באפריל 1933 - 10 בדצמבר 2017) היה סופר ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמאי גולן · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמואל ורסס · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שלמה מולכו
חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושלמה מולכו · ראה עוד »
שלמה צמח
שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושלמה צמח · ראה עוד »
שטפן צווייג
שטפן צווייג בסביבות שנת 1912 שטפן צווייג (בגרמנית: Stefan Zweig; 28 בנובמבר 1881 – 22 בפברואר 1942) היה סופר יהודי-אוסטרי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושטפן צווייג · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ושווייץ · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותרגום · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותש"ג · ראה עוד »
תש"ה
#הפניה ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותש"ה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותחום המושב · ראה עוד »
תיאוריה וביקורת
גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005 תיאוריה וביקורת הוא כתב עת שפיט לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל, שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וליטא · ראה עוד »
טרילוגיה
Tales of the Kingdom Trilogy טרילוגיה (מיוונית: τριλογία, טרי – שלוש, לוגוס – חיבור, מאמר) היא סדרה של שלוש יצירות, לרוב ספרותיות, העומדות בזכות עצמן וקשורות זו לזו.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וטרילוגיה · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחינוך · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים שלי (איש העלייה השנייה)
חיים שלי (פיינברג) (תרנ"א/ 1891 – תשל"ח/ 15 בנובמבר 1978) היה איש העלייה השנייה, מורה ומחנך, חוקר תנ"ך מראשוני "החברה לחקר המקרא בישראל" וסופר ישראלי, ממייסדי בית הכרם (כיום שכונה בירושלים).
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים שלי (איש העלייה השנייה) · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
חיים הזז
חדר העבודה של חיים הזז בדירתו בירושלים חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח, 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וחיים הזז · ראה עוד »
ב' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וב' בכסלו · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בצרון
#הפניה ביצרון.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובצרון · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובלארוס · ראה עוד »
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ובית הכרם · ראה עוד »
ג. שופמן
#הפניה גרשון שופמן.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וג. שופמן · ראה עוד »
גרודנו
בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וגרודנו · ראה עוד »
גוברניית גרודנו
#הפניה פלך גרודנו.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וגוברניית גרודנו · ראה עוד »
דמות ספרותית
#הפניה דמות.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ודמות ספרותית · ראה עוד »
דער פריינד
לוגו כתב העת דער פֿרײַנד (נכתב גם פְרַיינְד; יידיש: "הידיד") היה עיתון יומי ביידיש שראה אור באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ודער פריינד · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ודבר (עיתון) · ראה עוד »
ה'תרמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וה'תרמ"ד · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והעלייה השנייה · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והצופה · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והר הזיתים · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והזמן · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והוצאת תושיה · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק והיישוב · ראה עוד »
וישי (עיירה)
#הפניה וייסיאי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ווישי (עיירה) · ראה עוד »
כ"ט בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וכ"ט בכסלו · ראה עוד »
י. ח. ברנר
#הפניה יוסף חיים ברנר.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וי. ח. ברנר · ראה עוד »
ימימה אבידר-טשרנוביץ
חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה. תל אביב, המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 לוחית זיכרון על ביתם של ימימה אבידר-טשרנוביץ ויוסף אבידר, ברחוב פרוג 22 בתל אביב ימימה אבידר-טשרנוביץ (כ"ג בתשרי תר"ע, 8 באוקטובר 1909 – 20 במרץ 1998) הייתה סופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל (לשנת תשמ"ד) ופרס זאב על מפעל חיים בתחום ספרות ילדים (בשנת תשמ"ג).
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וימימה אבידר-טשרנוביץ · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יעקב צור (טשרנוביץ)
משלחת הדיפלומטית של ישראל לאורוגוואי, משמאל לימין, יצחק נבון מזכיר שני, הגב' צור ומר יעקב צור ראש המשלחת, הגב' יהודית ברגמן מזכיר ראשון יעקב צוּר (טשרנוביץ) (19 באוקטובר 1906 - 1 בפברואר 1990) היה שליח ופעיל ציוני, ציר ישראל במספר מדינות בדרום אמריקה, מאוחר יותר שגריר ישראל בארגנטינה ובצרפת, מנכ"ל משרד החוץ, ראש מחלקת ההסברה של ההסתדרות הציונית, יו"ר הוועד הפועל הציוני ויו"ר הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויעקב צור (טשרנוביץ) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וירושלים · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וישו · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק וישיבה · ראה עוד »
יהודה קרני
קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויהודה קרני · ראה עוד »
יוסף אורן
יוסף אורן (אורנבוים, נולד ב-14 באוגוסט 1940 בסראטוב, רוסיה) הוא חוקר, מסאי ומבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויוסף אורן · ראה עוד »
יולן פלדש
עטיפת הספר "רחוב החתול הצד דגים" (1940) מאת יוֹלָן פֶלְדֶש ציור קיר ברח' שמשמעות שמו "רחוב החתול הצד דגים" (Rue du Chat-qui-Pêche) בפריז, מקום התרחשות האירועים בספרה של יולן פלדש יוֹלָן פֶלְדֶש (קודם פרידלנדר, בהונגרית: Földes Jolán; קנדרש, 20 בדצמבר 1902 – לונדון, אוקטובר 1963) הייתה סופרת יהודייה-הונגרייה.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ויולן פלדש · ראה עוד »
18 בנובמבר
18 בנובמבר 1978 - רצח ליאו ראיין בידי מקדש העם מוביל להתאבדות ההמונית בג'ונסטאון שבה 909 אנשים מתו. בתמונה נראים חיילים אמריקאים סוחבים ארונות קבורה ובהם קבורים קורבנות ג'ונסטאון 18 בנובמבר הוא היום ה-322 בשנה, (323 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו18 בנובמבר · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1881 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1911 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1914 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1941 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1943 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1944 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1950 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו1959 · ראה עוד »
23 בפברואר
23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו23 בפברואר · ראה עוד »
28 בדצמבר
28 בדצמבר הוא היום ה־362 בשנה (363 בשנה מעוברת), בשבוע ה־52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן אברהם קבק ו28 בדצמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
א"א קבק, א' א' קבק, אהרון קבק.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_אברהם_קבק
