גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
53 יחסים: מסכת סופרים, מצליח הכהן גאון, מבשר גאון, מגילת אביתר, מולד הלבנה, ארץ ישראל, אל-מקתדר, אלעזר בן עזריה, אליהו הכהן גאון, סעדיה גאון, ספר המצוות לרמב"ם, סוד העיבור, סיני (כתב עת), פסח, פרקי דרבי אליעזר, רמב"ם, ראש הגולה, ראש ישיבה, רב מבשר, רב אביתר גאון, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רב כהן-צדק, שנה שלמה, שנה חסרה, שטרסבורג, תשובות הגאונים, טבריה, ח'ליפה, חלק (מידת זמן), חז"ל, חיים יחיאל בורנשטין, בגדאד, גאון, גאונים, גניזת קהיר, ד'תר"צ, ד'תר"כ, ד'תרפ"ז, ד'תרפ"ח, ד'תרפ"ב, ד'תרפ"ג, ד'תרפ"ד, דחיית מולד זקן, דוד בן זכאי, המאה ה-10, הקהילה היהודית, הלל הזקן, הלוח העברי, כהן, ..., ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), יהדות קראית, יוסף נדבה. להרחיב מדד (3 יותר) »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ומסכת סופרים · ראה עוד »
מצליח הכהן גאון
רב מצליח הכהן גאון בן שלמה הכהן, היה צאצא לשושלת גאוני ישיבת גאון יעקב הארצישראלית.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ומצליח הכהן גאון · ראה עוד »
מבשר גאון
רב מבשר הכהן (כהנא) בן קימוי גאון היה גאון פומבדיתא משנת 917 עד לפטירתו בשנת 922.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ומבשר גאון · ראה עוד »
מגילת אביתר
#הפניה רב אביתר גאון#מגילת אביתר.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ומגילת אביתר · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ומולד הלבנה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וארץ ישראל · ראה עוד »
אל-מקתדר
אל-מקתדר באללה (מילולית: המתגבר בעזרת האל), אבו אל-פצ'ל (קרי: אל-פדל) ג'עפר בן אל-מעתצ'ד (קרי: אל-מעתדד) באללה הראשון (בערבית: المقتدر بالله, ابو الفضل جعفر بن المعتضد بالله الاول), נולד בשנת 895 והיה הח'ליף העבאסי שמשל בבגדאד בין 908 ל-932.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ואל-מקתדר · ראה עוד »
אלעזר בן עזריה
#הפניה רבי אלעזר בן עזריה.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ואלעזר בן עזריה · ראה עוד »
אליהו הכהן גאון
מושב דלתון רבי אליהו הכהן גאון (בן רבי שלמה בר יוסף הכהן גאון), היה ראש ישיבת גאון יעקב.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ואליהו הכהן גאון · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »
סוד העיבור
#הפניה קידוש החודש.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וסוד העיבור · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ופסח · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ורמב"ם · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וראש הגולה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וראש ישיבה · ראה עוד »
רב מבשר
#הפניה מבשר גאון.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ורב מבשר · ראה עוד »
רב אביתר גאון
רב אביתר גאון בן רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בתקופת הגאונים ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ורב אביתר גאון · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ורב האי גאון · ראה עוד »
רב כהן-צדק
#הפניה כהן צדק בן יוסף.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ורב כהן-צדק · ראה עוד »
שנה שלמה
#הפניה הלוח העברי#אורך השנה וקביעת ימי השבוע שלה *.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ושנה שלמה · ראה עוד »
שנה חסרה
#הפניה הלוח העברי#אורך השנה וקביעת ימי השבוע שלה *.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ושנה חסרה · ראה עוד »
שטרסבורג
שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ושטרסבורג · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ותשובות הגאונים · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וטבריה · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וח'ליפה · ראה עוד »
חלק (מידת זמן)
#הפניה חלק (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וחלק (מידת זמן) · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וחז"ל · ראה עוד »
חיים יחיאל בורנשטין
#הפניה חיים יחיאל בורנשטיין.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וחיים יחיאל בורנשטין · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ובגדאד · ראה עוד »
גאון
גאון הוא אדם הנחשב לבעל אינטליגנציה או יצירתיות גבוהות במיוחד.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וגאון · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וגניזת קהיר · ראה עוד »
ד'תר"צ
#הפניה ד'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תר"צ · ראה עוד »
ד'תר"כ
#הפניה ד'תר"ך.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תר"כ · ראה עוד »
ד'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תרפ"ז · ראה עוד »
ד'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תרפ"ח · ראה עוד »
ד'תרפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תרפ"ב · ראה עוד »
ד'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תרפ"ג · ראה עוד »
ד'תרפ"ד
לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וד'תרפ"ד · ראה עוד »
דחיית מולד זקן
#הפניה הלוח העברי#הדחיות.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ודחיית מולד זקן · ראה עוד »
דוד בן זכאי
רב דוד בן זכאי ריש גלותא (או דוד נשיאה), היה מצאצאי בוסתנאי בן חנינאי לבית דוד, כיהן בבגדאד כראש הגולה בשנים ד'תר"ע-ד'ת"ש.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ודוד בן זכאי · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר והמאה ה-10 · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר והקהילה היהודית · ראה עוד »
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר והלל הזקן · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר והלוח העברי · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וכהן · ראה עוד »
ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ויהדות קראית · ראה עוד »
יוסף נדבה
יוסף נדבה (15 בספטמבר 1915 – 18 בפברואר 1988) היה היסטוריון, חוקר תולדות הציונות ותולדות עם ישראל, סופר, משפטן, פרופסור למדע המדינה, מתרגם, עיתונאי ופובליציסט, שהיה מזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית.
חָדָשׁ!!: אהרן בן מאיר ויוסף נדבה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_בן_מאיר
