גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
68 יחסים: מאיר דיזנגוף, מסדה (הוצאת ספרים), מרדכי נמיר, משורר, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מוסקבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוגילב, אברהם שלונסקי, אהרן רוקח, אוניברסיטת מוסקבה, אוקראינה, ספרות, סופר, עברית, עורך, עין חרוד, עיתונאי, פרס ביאליק, פלך מוגילב, פילוסופיה, פיליטון, צעירי ציון, קיבוץ, קייב, רחוב, רחובות תל אביב, שמואל טשרנוביץ, שם עט, תרבות (רשת חינוך), תל אביב הקטנה, חוק עזר, חוק עזר עירוני, חיים נחמן ביאליק, חיים לבנון, גנזך המדינה, דוד קלעי, ה. לייוויק, הארץ, האימפריה הרוסית, העם (רוסיה), העלייה השלישית, הפועל הצעיר (עיתון), התקופה, הגולם (מחזה), היסטוריון, כתב עת, ירושלים, ישראלי, ..., ידיעות עיריית תל אביב, יומון, 11 ביוני, 1902, 1916, 1918, 1920, 1925, 1926, 1927, 1932, 1933, 1936, 1955, 1967, 1977, 25 באוגוסט, 4 באפריל. להרחיב מדד (18 יותר) »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מרדכי נמיר
קבר מרדכי נמיר בבית הקברות טרומפלדור מרדכי נָמִיר (23 בפברואר 1897 – 22 בפברואר 1975) היה ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו (בשנים 1959–1969).
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומרדכי נמיר · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומשורר · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומוסקבה · ראה עוד »
מוזיאון תל אביב לאמנות
הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »
מוגילב
#הפניה מוהילב.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ומוגילב · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ואהרן רוקח · ראה עוד »
אוניברסיטת מוסקבה
אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ואוקראינה · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וספרות · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וסופר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ועברית · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ועורך · ראה עוד »
עין חרוד
גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ועין חרוד · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ועיתונאי · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ופרס ביאליק · ראה עוד »
פלך מוגילב
#הפניה פלך מוהילב.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ופלך מוגילב · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ופילוסופיה · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ופיליטון · ראה עוד »
צעירי ציון
חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וצעירי ציון · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וקיבוץ · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וקייב · ראה עוד »
רחוב
שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ורחוב · ראה עוד »
רחובות תל אביב
#הפניה רחובות תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ורחובות תל אביב · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ושם עט · ראה עוד »
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »
תל אביב הקטנה
שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ותל אביב הקטנה · ראה עוד »
חוק עזר
חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וחוק עזר · ראה עוד »
חוק עזר עירוני
#הפניה חוק עזר.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וחוק עזר עירוני · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים לבנון
הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו קברו של חיים לבנון ואשתו חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וחיים לבנון · ראה עוד »
גנזך המדינה
#הפניה ארכיון המדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וגנזך המדינה · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ודוד קלעי · ראה עוד »
ה. לייוויק
לייויק בשנת 1940, לערך ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937 ה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וה. לייוויק · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והארץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העם (רוסיה)
לוגו העיתון העם. גיליון ראשון, עמוד ראשון הָעָם היה שבועון ויומון עברי שראה אור במוסקבה בין השנים 1916–1918.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והעם (רוסיה) · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והעלייה השלישית · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והתקופה · ראה עוד »
הגולם (מחזה)
הגולם הוא מחזה פרי עטו של הסופר היידי ה. לֵיוִיק משנת 1920.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והגולם (מחזה) · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי והיסטוריון · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וכתב עת · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וירושלים · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וישראלי · ראה עוד »
ידיעות עיריית תל אביב
ידיעות עיריית תל אביב היה עיתון רשמי של עיריית תל אביב אשר יצא לאור לראשונה בשנת 1921 והפסיק להופיע בשנת 1955.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי וידיעות עיריית תל אביב · ראה עוד »
יומון
#הפניהעיתון.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ויומון · ראה עוד »
11 ביוני
11 ביוני הוא היום ה-162 בשנה (163 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו11 ביוני · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1902 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1916 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1918 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1920 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1927 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1932 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1933 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1936 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1955 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1967 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו1977 · ראה עוד »
25 באוגוסט
25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו25 באוגוסט · ראה עוד »
4 באפריל
4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן זאב בן ישי ו4 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_זאב_בן_ישי
