גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
26 יחסים: משפחת ששון, ארץ ישראל, ארבע ערי הקודש, נמל יפו, עיראק, צפת, שבעה (אבלות), שולחני, לוד, טבריה, חברון, בומביי, ביירות, גן הפסגה, דאר אל יהוד, ה'תקע"ח, ה'תרי"ח, המאה ה-18, המאה ה-19, החלוקה, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ירושלים, ישעיהו אג'ימן, יהודה מרגוזה, 1817, 1858.
משפחת ששון
"בית ששון" בשנגחאי, סין משפחת שַׂשׂון (באנגלית: Sasson, בערבית: ساسون) היא משפחת אצולה, יהודית ממוצא בגדאדי, שהרשתות המסחריות והפיננסיות שלה חלשו על המסחר בין האימפריה הבריטית להודו והמזרח הרחוק בשיא התקופה האימפריאליסטית הבריטית.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ומשפחת ששון · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע ערי הקודש
ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וארבע ערי הקודש · ראה עוד »
נמל יפו
נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ונמל יפו · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ועיראק · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וצפת · ראה עוד »
שבעה (אבלות)
#הפניה שבעה.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ושבעה (אבלות) · ראה עוד »
שולחני
#הפניה חלפנות כספים.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ושולחני · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ולוד · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וטבריה · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וחברון · ראה עוד »
בומביי
#הפניהמומבאי.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ובומביי · ראה עוד »
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וביירות · ראה עוד »
גן הפסגה
#הפניה יפו העתיקה#גן הפסגה וגן המדרון.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וגן הפסגה · ראה עוד »
דאר אל יהוד
#הפניה בית אג'ימן.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ודאר אל יהוד · ראה עוד »
ה'תקע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וה'תקע"ח · ראה עוד »
ה'תרי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וה'תרי"ח · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון והמאה ה-19 · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון והחלוקה · ראה עוד »
היישוב היהודי ביפו בעת החדשה
חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו אג'ימן
#הפניה בית אג'ימן קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל קטגוריה:יפו: אישים.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון וישעיהו אג'ימן · ראה עוד »
יהודה מרגוזה
הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879) היה רב אשר ייסד בשנת 1825 בשליחות רבני ירושלים את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ויהודה מרגוזה · ראה עוד »
1817
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ו1817 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן מטלון ו1858 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_מטלון
