גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: מוסד הרב קוק, מינסק, אב"ד, ראש ישיבה, רב, שאלות ותשובות, שאול אביגור, שבט (חודש), תקע"ג, תרל"ט, בראנסק, גמרא, דאוגבפילס, דננבורג, ה'תקע"ג, ה'תרל"ט, ה'תרכ"א, ה'תרכ"ח, ה'תרי"ג, הצפירה, היברובוקס, וילנה, י"א בשבט, ירושלים, יהדות ליטא, 1813, 1879.
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ומינסק · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ואב"ד · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ורב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול אביגור
שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ושאול אביגור · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ושבט (חודש) · ראה עוד »
תקע"ג
#הפניה ה'תקע"ג.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ותקע"ג · ראה עוד »
תרל"ט
#הפניה ה'תרל"ט.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ותרל"ט · ראה עוד »
בראנסק
בראנסק (בפולנית: Brańsk; בפי יהודי העיירה: בריינסק) היא עיירה במחוז ביילסק פודלסקי שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ובראנסק · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וגמרא · ראה עוד »
דאוגבפילס
דַאוּגַּבְפִּילְס (בלטבית: Daugavpils) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, ובירת חבל לטגלֶה.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ודאוגבפילס · ראה עוד »
דננבורג
#הפניה דאוגבפילס.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ודננבורג · ראה עוד »
ה'תקע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וה'תקע"ג · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תרכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וה'תרכ"א · ראה עוד »
ה'תרכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וה'תרכ"ח · ראה עוד »
ה'תרי"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וה'תרי"ג · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב והצפירה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב והיברובוקס · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ווילנה · ראה עוד »
י"א בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וי"א בשבט · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב וירושלים · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ויהדות ליטא · ראה עוד »
1813
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ו1813 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב ו1879 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_שאול_זליג_גוריון-מאירוב
