גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
103 יחסים: HebrewBooks, מאיר פוזנר, מנחם מנדל אוירבך, מרדכי כרמי, מרדכי יפה, משנה ברורה, משה רבקש, מגילת אסתר, מים אחרונים, אפרים זלמן מרגליות, ארבע רשויות השבת, ארבעה טורים, אליה שפירא, אחרונים, אברהם אבלי גומבינר, אברהם אופנהיים, אברהם דוד מבוטשאטש, נפילת אפיים, נשיאת כפיים, נתנאל וייל, נטילת ידיים, סוכה, עקיבא איגר, ערוך השולחן, עירוב חצרות, עירובי תחומין, פסח, פרי מגדים, פורים, צניעות, ציצית, קריאת שמע, קריאת התורה, ראש חודש, ראש השנה, ראשי תיבות, שמואל קעלין, שאלות ותשובות, שניאור זלמן מלאדי, שערי תשובה (אורח חיים), שתילי זיתים, שלמה קלוגר, שבת, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שכ"ו, תענית, תענית ציבור, תפילת מנחה, תפילת ערבית, ..., תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תפילין, תשעה באב, תחום שבת, לולב, חנוכה, חזקיה די סילוה, חג, חול המועד, חיים מרדכי מרגליות, חיים בנבנישתי, חיים בנימין פונטרימולי, חיים הכהן (מקובל), חיים יוסף דוד אזולאי, באר היטב, בנימין עוזר, בציעת הפת, ברוך תאומים-פרנקל, ברכת המזון, ברכת הנסים, ברכה, ברכות הנהנין, ברכות הריח, ברכות השחר, ברכות השבח, בוסק, בית כנסת, דניאל טירני, דוד משרקי, דוד שלמה אייבשיץ, דוד הלוי סגל, ה'שכ"ה, הלכות עירובין, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, כף החיים, י"ח בכסלו, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב עמדין, יעקב לורברבוים, יעקב חיים סופר, יעקב בן אשר, ישראל מאיר הכהן, יחזקאל לנדא, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהודה אשכנזי (טיקטין), יהודה עייאש, יום טוב, יום הכיפורים, יוסף מולכו, יוסף שאול נתנזון, יוסף תאומים. להרחיב מדד (53 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וHebrewBooks · ראה עוד »
מאיר פוזנר
רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומאיר פוזנר · ראה עוד »
מנחם מנדל אוירבך
הרב מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620 - כ' בתמוז ה'תמ"ט, 8 ביולי 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »
מרדכי כרמי
רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי כרמי · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה רבקש
רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשה רבקש · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומגילת אסתר · ראה עוד »
מים אחרונים
כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומים אחרונים · ראה עוד »
אפרים זלמן מרגליות
הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »
ארבע רשויות השבת
ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארבע רשויות השבת · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארבעה טורים · ראה עוד »
אליה שפירא
רבי אליה שפירא (ה'ת"ך, 1660 בערך – ח' בניסן ה'תע"ב, 14 באפריל 1712) היה דיין, ראש מתיבתא ודרשן מפראג, פוסק ומחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא על ספרי הלבושים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואליה שפירא · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואחרונים · ראה עוד »
אברהם אבלי גומבינר
#הפניה אברהם אבלי הלוי גומבינר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אבלי גומבינר · ראה עוד »
אברהם אופנהיים
הרב אברהם אופנהיים (? - נפטר בי"א בחשוון ה'תקמ"ז, 7 בנובמבר 1786) היה רב בגרמניה ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אופנהיים · ראה עוד »
אברהם דוד מבוטשאטש
הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »
נפילת אפיים
#הפניה תחנון#נפילת אפיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונפילת אפיים · ראה עוד »
נשיאת כפיים
#הפניה ברכת כהנים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונשיאת כפיים · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונתנאל וייל · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונטילת ידיים · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וסוכה · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועקיבא איגר · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וערוך השולחן · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועירוב חצרות · ראה עוד »
עירובי תחומין
#הפניה עירוב תחומין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועירובי תחומין · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופסח · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופרי מגדים · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופורים · ראה עוד »
צניעות
צניעות היא הפנמתם ואי היראותם של תכונות, מעשים טובים, רכוש וכדומה, כדי שלא להתבלט בסביבה, כפי האפשר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וצניעות · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וציצית · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקריאת התורה · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראש השנה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראשי תיבות · ראה עוד »
שמואל קעלין
רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; תפ"ד, 1724,, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה רב ופוסק אשכנזי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל קעלין · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »
שתילי זיתים
שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושתילי זיתים · ראה עוד »
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושלמה קלוגר · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
שכ"ו
#הפניה ה'שכ"ו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושכ"ו · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותענית · ראה עוד »
תענית ציבור
#הפניה תענית#תעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותענית ציבור · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילין · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותשעה באב · ראה עוד »
תחום שבת
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותחום שבת · ראה עוד »
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ולולב · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחנוכה · ראה עוד »
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחזקיה די סילוה · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחג · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחול המועד · ראה עוד »
חיים מרדכי מרגליות
הרב חיים מרדכי מרגליות (בסביבות תק"מ, 1780-ט"ז בשבט תקפ"ג 1823), היה רב בדובנו, מחבר שערי תשובה על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים מרדכי מרגליות · ראה עוד »
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים בנבנישתי · ראה עוד »
חיים בנימין פונטרימולי
רבי חיים בנימין פונטרימולי (נפטר ב- י' בניסן ה'תרל"ג), היה רב טורקי, מרבני איזמיר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים בנימין פונטרימולי · ראה עוד »
חיים הכהן (מקובל)
הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
באר היטב
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובאר היטב · ראה עוד »
בנימין עוזר
רבי בנימין עוזר הכהן בן רבי מאיר היה רב פולני, אב"ד קהילת קלימנטוב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובנימין עוזר · ראה עוד »
בציעת הפת
בציעת הפת בציעת הפת היא הלכה בהלכות סעודה שענינה סדר בציעת הלחם בסעודה וחלוקתו לסועדים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובציעת הפת · ראה עוד »
ברוך תאומים-פרנקל
הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת המזון · ראה עוד »
ברכת הנסים
ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת הנסים · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכה · ראה עוד »
ברכות הנהנין
בהלכה, בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות הנהנין · ראה עוד »
ברכות הריח
ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שתיקנו חז"ל לברך קודם שאדם מריח ריח טוב, בדומה לברכה ראשונה שקודם האכילה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות הריח · ראה עוד »
ברכות השחר
ברכות השחר בסידור ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות השחר · ראה עוד »
ברכות השבח
בהלכה היהודית, ברכות השבח או ברכות ההודאה הן ברכות שיש לברך לאחר אירועים משמחים או מעציבים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכות השבח · ראה עוד »
בוסק
בוסק (באוקראינית: Буськ) היא עיר במחוז לבוב במערב אוקראינה, מהערים העתיקות באוקראינה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובוסק · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובית כנסת · ראה עוד »
דניאל טירני
רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודניאל טירני · ראה עוד »
דוד משרקי
מארי דוד בן שלמה משרקי (לעיתים: מזרחי, מכונה גם: מהרד"ם) (ה'תנ"ו – י"ד בתמוז ה'תק"ל; 1696 – 7 ביולי 1770), היה פוסק תימני, ומחבר הספר שתילי זיתים על שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד משרקי · ראה עוד »
דוד שלמה אייבשיץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
ה'שכ"ה
אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וה'שכ"ה · ראה עוד »
הלכות עירובין
הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והלכות עירובין · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והחת"ם סופר · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והגאון מווילנה · ראה עוד »
כף החיים
כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וכף החיים · ראה עוד »
י"ח בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וי"ח בכסלו · ראה עוד »
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב משולם אורנשטיין · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב לורברבוים · ראה עוד »
יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב חיים סופר · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב בן אשר · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יהודה אשכנזי (טיקטין)
רבי יהודה אשכנזי (נפטר ה'תק"ג, 1743) היה רב פולני במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה אשכנזי (טיקטין) · ראה עוד »
יהודה עייאש
רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה עייאש · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויום טוב · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף מולכו
רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף מולכו · ראה עוד »
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף תאומים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אורח_חיים_(שולחן_ערוך)
