גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
84 יחסים: מאגמה, מרקם, מתחם בושוולד, מחדר פלוטוני, מחדר שכבתי, מגנזיום, מכתשים בנגב, מינרל, מינרלוגיה, אמפיבול, אנורתיט, אסון טבע, אפטיט, ארגוניט, אלביט (מינרל), אלומיניום, אחלמה, אבן חול, אגט, אוניקס, אורתופירוקסן, אובסידיאן, אודם, איטליה, נאפולי, נתרן, סלע, סלע משקע, סלע מותמר, סלע פלוטוני, סלע געשי, סלע הצטברות, סלע יסוד, סידן, סייסמולוגיה, פסי זרימה, פלגיוקלז, פלואוריט, פלוגופיט, פטרה, פטרולוגיה, פירוקסן, צרוסיט, צורן, קלציט, קוורץ, קוורציט, קיאניט, רעידת אדמה, ריוליט, ..., תחמוצת ברזל, תגובת שיקוע, תכליל (מינרלוגיה), לבה, לימוניט, טמפרטורה, טסמניה, טקיליט, טורמלין, זכוכית געשית, זירקון, חבל ארץ, ברקת, ברזל, בריט, גארנט, גאולוגיה, גאולוגיה - מונחים, געשיות, גתיט, גלאוקוניט, גביש, גיבוש מפריט, דולומיט, דולומיט (מינרל), המטיט, המכון הגיאופיסי לישראל, האוניברסיטה הפתוחה, הר געש, התפרצות געשית, הורנפלס, וזוב, כימיה, ישראל. להרחיב מדד (34 יותר) »
מאגמה
זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומאגמה · ראה עוד »
מרקם
אריג טוויד בד קורדורוי פלסטיק בועות תדרי אור מסוימים ובולע אחרים, דבר היוצר אשליה של צבעוניות צמח על אבן גיר דוגמאות שונות של פורמייקה כדוגמה למרקם מדומה מקטע מציורו של וינסנט ואן גוך, '''שדה חיטה עם עורבים''', המדגימה את מרקם ציוריו "הנער מפיום", המאה ה-2 לספירה. ציור הנותן ביטוי למרקם הלוח עליו צויר הציור דבש שמרקמו חלק, צמיג, דביק, דחוס ואחיד על גבי לחם שמרקמו יבש, רך, פריך ואוורירי, ונוטה לספוג לחות. מרקם, או טקסטורה, הוא מכלול המאפיינים הקשורים לתחושות העולות במישוש או בראייה מפני השטח של אובייקט, וכן לתחושות הנובעות מהאופן בו חלקיקי החומר ערוכים זה לצד זה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומרקם · ראה עוד »
מתחם בושוולד
מכרות מתחם בושוולד מתחם בושוולד או מכלול סלעי היסוד בושוולד (באנגלית: Bushveld Igneous Complex) הוא מחדר שכבתי גדול בתוך קרום כדור הארץ שהוטה ונסחף וכיום הוא מחשוף סביב שולי אגן מבני - אגן טרנסוואל.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומתחם בושוולד · ראה עוד »
מחדר פלוטוני
מגדל השטן – גוף חדירה מסוג פקק געשי מֶחדר פלוטוני הוא סלע מגמטי הנוצר כאשר מאגמה מתגבשת בתוך תא מאגמה או חודרת לתוך סדקים בקרום כדור הארץ ומתגבשת בתוכם.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומחדר פלוטוני · ראה עוד »
מחדר שכבתי
צילום לוויין של הדייק הענק בזימבבואה מחדר שכבתי הוא מחדר פלוטוני, סלע הצטברות הערוך בשכבות.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומחדר שכבתי · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומגנזיום · ראה עוד »
מכתשים בנגב
מכתש רמון המכתשים בנגב הם חמישה מכתשי סחיפה, המהווים תופעת טבע ייחודית.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומכתשים בנגב · ראה עוד »
מינרל
מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומינרל · ראה עוד »
מינרלוגיה
מינרלוגיה היא מדע העוסק בזיהוי וסיווג המינרלים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ומינרלוגיה · ראה עוד »
אמפיבול
אמפיבול הוא קבוצה של מינרלים אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות), מלנוקרטיים (בעלי גוון כהה).
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואמפיבול · ראה עוד »
אנורתיט
אנורתיט (מיוונית "לא ישר", בהתייחסות לגבישים המשופעים שלו) הוא מינרל סיליקטי.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואנורתיט · ראה עוד »
אסון טבע
הריסות במסינה, איטליה, בעקבות רעידת אדמה בשנת 1908 אסון טבע הוא תופעת טבע רבת עוצמה הנגרמת על ידי כוחות הטבע ואשר זורעת הרס וחורבן בסביבה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואסון טבע · ראה עוד »
אפטיט
אפטיט הוא שם קיבוצי לשלושה מינרלים זרחתיים: הידרוקסילאפטיט, פלואוראפטיט וכלוראפטיט, ששמותיהם ניתנו בשל הרכבם הכימי המכיל ריכוז גבוה של הידרוקסיל (-OH) פלואור, או כלור בהתאמה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואפטיט · ראה עוד »
ארגוניט
ארגוניט ארגוניט (נקרא על שם המקום בו זוהה לראשונה, אראגון בספרד) הוא מינרל קרבונטי הבנוי מסידן פחמתי (CaCO3), והוא פולימורף של קלציט.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וארגוניט · ראה עוד »
אלביט (מינרל)
אַלְבִּיט (מלטינית: אלבוס - לבן) הוא מינרל סיליקטי.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואלביט (מינרל) · ראה עוד »
אלומיניום
אַלוּמִינְיוּם (Aluminium; בעברית: חַמְרָן) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Al ומספרו האטומי 13.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואלומיניום · ראה עוד »
אחלמה
אַחְלָמָה (באנגלית: Amethyst) הוא מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ, המשמש גם כאבן חן הידועה בצבעה הסגול.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואחלמה · ראה עוד »
אבן חול
מכתש הקטן בנגב אבן חול אדומה בצורת "ראש אריה" מנמיביה צוקי אבן חול בהלגולנד, גרמניה דוגמה מוכנה של אבן חול אבן חול כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) אבן חול היא סוג של סלע משקע אפיקלאסטי בעל גודל גרגיר בינוני.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואבן חול · ראה עוד »
אגט
אגט הוא מינרל זעיר גביש נפוץ מאוד ממשפחת הקוורץ, הנמצא לרוב כגאודות בסלעים מסוגים שונים ומאופיין בפסים צבעוניים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואגט · ראה עוד »
אוניקס
#הפניה שוהם (אבן חן).
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואוניקס · ראה עוד »
אורתופירוקסן
#הפניה היפרסתן.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואורתופירוקסן · ראה עוד »
אובסידיאן
אובסידיאן הוא סוג של זכוכית געשית – סלע געשי הנוצר בהתקררות מהירה של לבה פלסית.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואובסידיאן · ראה עוד »
אודם
אֹדֶם (באנגלית: ruby, הגייתה רוּבִּי) היא אבן חן אדומה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואודם · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ואיטליה · ראה עוד »
נאפולי
נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ונאפולי · ראה עוד »
נתרן
שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ונתרן · ראה עוד »
סלע
גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע · ראה עוד »
סלע משקע
החתך של רמת קולורדו המורכב מסלעי משקע רבים (בעיקר אבני חול) סלעי הקירטון בראש הנקרה סלע משקע הוא סלע שנוצר על פני כדור הארץ מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתנאים רגילים של טמפרטורה ולחץ.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע משקע · ראה עוד »
סלע מותמר
קוורציט סלע מותמר הוא סלע שעבר תהליך שינוי כימי או מינרלוגי עקב תנאים סביבתיים קיצוניים – תהליך של התמרה, שינוי.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע מותמר · ראה עוד »
סלע פלוטוני
סלעי סיאניט בראוניון סלע פלוטוני, קרוי גם "סלע תהום" ו"סלע אינטרוסיבי", הוא סלע יסוד שהתגבש ממאגמה מתחת לפני השטח של כדור הארץ בתהליך של התקררות איטית המאפשרת צמיחת גבישים גדולים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע פלוטוני · ראה עוד »
סלע געשי
מחשוף בזלת סלע געשי – קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" – הוא סלע יסוד שהתגבש מלבה – סלע מותך שפרץ אל מחוץ לקרום כדור הארץ במהלך התפרצות געשית, מתוך צינור הזנה של הר געש או מבעד לסדקים בקרום.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע געשי · ראה עוד »
סלע הצטברות
סלע הצטברות – פרידוטיט סלע הצטברות (Cumulate rock), המכונה גם ״קומוליט״, הוא סלע פלוטוני הנוצר מהצטברות של גבישי מינרלים מתוך מאגמה בתהליך של גיבוש מפריט.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע הצטברות · ראה עוד »
סלע יסוד
פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסלע יסוד · ראה עוד »
סידן
סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסידן · ראה עוד »
סייסמולוגיה
סייסמולוגיה (מיוונית: סייסמוס (σεισμός) – "רעידת אדמה", לוגיה (λογία) – "תורה") הוא תחום מדעי החוקר רעידות אדמה והתפשטות של גלים אלסטיים (סייסמיים) בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וסייסמולוגיה · ראה עוד »
פסי זרימה
פסי זרימה במחדר פרידוטיטי פסי זרימה במחדר שכבתי, מתחם בושוולד פסי זרימה בריוליט פסי זרימה באובסידיאן בגאולוגיה, פסי זרימה הם רצף של פסים ורצועות הנראים בסלעי יסוד פלוטוניים וגעשיים, בעיקר במחדרים שכבתיים ובזרמי לבה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופסי זרימה · ראה עוד »
פלגיוקלז
פלגיוקלז (מיוונית שבירה נטויה) היא שורת מינרלים מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה). שורת הפלגיוקלז היא אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד. קבוצת פצלות השדה, שהפלגיוקלז הוא חלק ממנה, מכילה מינרלים טקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי. כמו בקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ- SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מהטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופלגיוקלז · ראה עוד »
פלואוריט
זהב שוטים. פלואוריט (מלטינית "זורם") הוא מינרל ססגוני המורכב מסידן ופלואור שנוסחתו היא CaF2.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופלואוריט · ראה עוד »
פלוגופיט
פלוגופיט בתוך סלע פרידוטיט מפינרו באיטליה. מטבע של פרנק שווייצרי אחד (קוטר 23 מילימטר) נועד לתת קנה מידה. הפלוגופיטים הם המינרלים הנוצצים המוקפים על ידי מסת אם של אוליבין. פְלוֹגוֹפִּיט, הידוע גם בכינוי "נציץ מגנזיום", הוא מינרל סיליקטי שגונו חום־אדמדם או חום־ירקרק. הפְלוֹגוֹפִּיט שייך לקבוצת הנציצים, מינרלים ממשפחת המינרלים הפילוסיליקטיים, שהם סיליקטים שמבנם דמוי לוחיות.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופלוגופיט · ראה עוד »
פטרה
פטרה (ביוונית Πέτρα, "פטרוס" - אבן, בערבית: اَلْبَتْرَاء או اَلْبَتْرَا) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית הסלע האדום.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופטרה · ראה עוד »
פטרולוגיה
מען חוקר מבנה של סלע. פֶּטרוֹלוֹגיָה (מיוונית: petra – סלע, logia – תורה) היא תחום בגאולוגיה העוסק בחקר סלעים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופטרולוגיה · ראה עוד »
פירוקסן
פּירוֹקְסֶן (או פּירוֹכּסֶן, Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים בוני סלעים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ופירוקסן · ראה עוד »
צרוסיט
צֶרוּסִיט (ידוע גם כפחמת העופרת או עופרת לבנה) הוא מינרל קרבונטי הבנוי מעופרת (Pb) ופחמה (קרבונט CO3) והוא מחצב חשוב של עופרת.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וצרוסיט · ראה עוד »
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וצורן · ראה עוד »
קלציט
קלציט הוא מינרל קרבונטי והפולימורף היציב ביותר של סידן פחמתי (CaCO3).
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וקלציט · ראה עוד »
קוורץ
קוורץ הוא מינרל סילקטי.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וקוורץ · ראה עוד »
קוורציט
גלונים בקוורציט פסגת ויילר, ההר הגבוה ביותר בנבדה העשוי מקוורציט ארמון האינווליד בפריז קוורציט היא סלע מותמר קשה בעל גרגירים קטנים עד בינוניים, הבנוי מקוורץ טהור (מעל 98%), שהוא תוצר התמרה של אבן חול.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וקוורציט · ראה עוד »
קיאניט
קיאניט (Kyanite; מיוונית: Κυανίτης ("קיאנוֹס", כחול); נקרא גם: דיסתן (disthene), מונקרודיט (munkrudite), סיאניט (cyanite) וראאטיציט (rhaeticite)) הוא מינרל נזוסיליקטי - (סיליקטים במבנה בצורת איים) שצבעו בדרך כלל כחול, הנפוץ בפגמטיטים או בסלעי יסוד עשירים באלומיניום שעברו התמרה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וקיאניט · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ורעידת אדמה · ראה עוד »
ריוליט
ריוליט - סלע געשי (סלע פרץ, סלע אקסטרוסיבי) העשוי תרכובת פלסית ("חמוצה") של למעלה מ-69% סיליקה, הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וריוליט · ראה עוד »
תחמוצת ברזל
פיגמנט תחמוצת ברזל שימושים של תחמוצות ברזל תחמוצת ברזל היא תרכובת כימית המורכבת מברזל וחמצן.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ותחמוצת ברזל · ראה עוד »
תגובת שיקוע
ממוזער תגובת שיקוע, ובלועזית: פְּרֶסיפּיטציה (באנגלית: precipitation), היא תוצר ערבוב של שתי תמיסות.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ותגובת שיקוע · ראה עוד »
תכליל (מינרלוגיה)
תכלילי המטיט בגביש קוורץ תכליל הוא אי-סדירות נראית - חומר או מבנה המצוי בתוך חומר טבעי, בגביש של מינרל או בסלע ואינו מרכיב יסודי שלו.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ותכליל (מינרלוגיה) · ראה עוד »
לבה
מזרקת לבה בהוואי לבה זורמת בהוואי לַבָּה היא סלע מותך הנפלט מהר געש במהלך התפרצות געשית, ומקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ולבה · ראה עוד »
לימוניט
לימוניט (Limonite או Ferric Hydroxide) הוא מינרל צהבהב-חום וכבד, שנוסחתו FeO(OH) · nH2O.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ולימוניט · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וטמפרטורה · ראה עוד »
טסמניה
טסמניה (באנגלית: Tasmania) היא אי מול חופה של מדינת ויקטוריה, בדרום-מזרח אוסטרליה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וטסמניה · ראה עוד »
טקיליט
טקיליט (מיוונית: ταχύς, טקוּס – מהר, λύειν, לוּאֵיין – להתמוסס; "מהיר להתמוסס") הוא סלע געשי – סוג של זכוכית געשית הנוצר מהתקררות מהירה יחסית של לבה מאפית, בהרכב היוצר סלעי בזלת ודיאבז.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וטקיליט · ראה עוד »
טורמלין
"איזוּר" בטורמלין "אבטיח" טורמלין – קבוצת מינרלים ציקלוסיליקטים (סיליקטים במבנה בצורת טבעת) שיש להם מבנה כימי בין המסובכים ביותר הקיימים במשפחת המינרלים הסיליקטיים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וטורמלין · ראה עוד »
זכוכית געשית
שבירה קונכייתית באובסידיאן זכוכית געשית היא זכוכית הנוצרת באופן טבעי בפעילות געשית, כתוצאה מהתקררות מהירה של מאגמה או לבה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וזכוכית געשית · ראה עוד »
זירקון
זירקון הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקטים במבנה בצורת איים), שנוסחתו ZrSiO4, וצבעו משתנה משקוף לצהוב-זהוב, אדום, חום או ירוק בדרך כלל זירקון שקוף מהווה תחליף ליהלומים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וזירקון · ראה עוד »
חבל ארץ
חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וחבל ארץ · ראה עוד »
ברקת
בָּרֶקֶת היא אבן חן מהמעלה הראשונה, ומשכך נמנית עם אחת מארבע אבני החן היקרות (שלוש האחרות הן יהלום, ספיר ואודם).
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וברקת · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וברזל · ראה עוד »
בריט
בריט (Barite) הוא מינרל לבן (לעיתים חסר צבע) שנוסחתו BaSO4.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ובריט · ראה עוד »
גארנט
גארנט – קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), בעלי הנוסחה הכללית: A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr).
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגארנט · ראה עוד »
גאולוגיה
הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגאולוגיה · ראה עוד »
גאולוגיה - מונחים
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגאולוגיה - מונחים · ראה עוד »
געשיות
טקטוניים וגעשיים שונים גַּעֲשִׁיוּת (גם גַּעֲשׁוּת או ווּלְקָנִיזְם) היא תופעה גאולוגית בתחום הוולקנולוגיה הנובעת מהתכה של סלע למאגמה, הובלתה והתגבשותה במעטפת כדור הארץ ובקרום כדור הארץ כסלעים פלוטוניים או כמחדרים פלוטוניים, וכן פליטתה של לבה אל פני השטח באמצעות הרי געש בתהליך של התפרצות געשית והתגבשותה לסלעים געשיים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגעשיות · ראה עוד »
גתיט
גֶתיט הוא מינרל של תחמוצת הברזל הקרוי על שם הסופר, המחזאי והוגה הדעות הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה שהתעניין גם במינרלים. הגתיט הוא מינרל המוכר מהתקופה הפרהיסטורית כששימש כפיגמנט. עדויות לשימוש בו מתקופה זו נמצאו בדגימה של פיגמנטים של צבע שנלקחו ממערת לאסקו בצרפת. אחד מסוגי הפיגמנט הטבעי המכונה אוכרה, ליתר דיוק "אוכרה חומה", הוא בעצם גתיט. המינרל תואר וקיבל את שמו לראשונה ב-1806 כשאותרו מופעים שלו באזור רכס מסבי (Mesabi Range) שבמינסוטה, האזור העשיר ביותר בעפרות ברזל בארצות הברית. הגתיט הוא תחמוצת ברזל-הידרוקסיד שנוסחתו FeOOH. לעיתים הוא מופיע כגבישים פריזמטיים בצורת מחטים, אך לרוב הוא מופיע כגוש חסר צורה. הגתיט הוא מינרל הברזל הנפוץ ביותר אחרי המטיט והשימוש העיקרי בו כיום הוא כמחצב ברזל והוא מכונה "עפרת ברזל חום", אם כי יש המשתמשים בו כפיגמנט טבעי. אספני הקריסטלים נוהגים לקנות דגימות מיוחדות של הגתיט שבהם הגביש דמוי המחט זוהר לעיתים בשלל צבעים. במקרים רבים מהווה הגתיט מסת־אם למינרלים אחרים כדוגמת הונדיט האדום והשילוב יוצר דגימה מושכת לעין. הגתיט נוצר בדרך כלל כתוצר לוואי של בליה של מינרלים עתירי ברזל אחרים ולכן הוא רכיב נפוץ בקרקעות. הגתיט יכול להיות מופץ על ידי מי תהום או בתנאים אחרים בהם מתהווים סלעי משקע, או שהוא נוצר כמינרל העיקרי במרבץ הידרותרמי. גתיט נפוץ בכל כדור הארץ, בדרך כלל בצורת גושים, במבנה דמוי נטיפים, כאואוליטים (מבנה הבנוי מכדוריות קטנות שנדבקו יחד), בערמה בצורת כליות או בגוש דמוי אשכול ענבים. מקומות בהם מוצאים גתיט כוללים את אזורי הביצה שבסמוך למעיינות, רצפת מערות ועל תחתית אגמים ופלגים קטנים. מבני הסלע בתצורת חללים זעירים המכונים באנגלית boxworks הנוצרים לרוב כחלקה העליון הגלוי של עפרת ברזל והידועים גם כ"כיפת ברזל" או gossan הם מבני קוורץ שבהם מחליפים גתיט ומינרלי תחמוצת ברזל אחרים מרבצי ברזל גופרתיים שעברו חמצון. מקור נוסף לגתיט הוא קרקע לטריטית (קרקע שיורית בגוונים של אדום או צהוב הנוצרת בתנאים קיצוניים של חום וגשם האופייניים לאזורים הטרופיים והגורמים לבליה קיצונית של סלע האם) הנוצרת מעל סלעי סרפנטיניט במזג אוויר טרופי. לקרקע זו יש ערך כלכלי בשל תכולת ברזל ומתכות נוספות גבוהה. מקורות משמעותיים של גתיט מצויים באנגליה, מקסיקו, קובה, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה, אגן אלזס-לורן בצרפת ובמדינות מישיגן, מינסוטה, מיזורי, קולורדו, אלבמה, ג'ורג'יה, וירג'יניה וטנסי בארצות הברית. בישראל מצויים אואוליטים של גתיט באזור הגליל ממנרה ועד הר תבור. דוגמה בולטת לאואוליטים בארץ היא שכבה בעובי של 2 מטרים ובאורך שישה וחצי קילומטרים של אואליטים של גתיט והמטיט שנוצרו בתקופת הקרטיקון התחתון בשכבות אבן הגיר והחוואר שבחלקו התחתון של צוק מנרה. תצורה זו של מרבצים אואוליטים מכונה "מיִנֶט" (Minette) על שם המרבצים בלורן שבצרפת. בישראל, בנגב ניתן למצוא גתיט ביחידת חוואר טקייה בתוך עורקי הגבס. מרבצים של גתיט חשובים במיקומם, אך לא בכמותם נמצאו על ידי רכב השטח הרובוטי ספיריט במכתש גוסב על המאדים. קיומם סיפק הוכחה מוצקה לנוכחות מים זורמים על פני מאדים בתקופה מוקדמת של התפתחותו של כוכב הלכת. המינרלים פרוקסיהיט ולפידוקרוציט הם פולימורפים של תחמוצת הברזל (FeO(OH. למרות שלשני מינרלים אלה מבנה כימי זהה לגתיט, המבנה הגבישי שלהם שונה ולכן הם מסווגים כמינרלים שונים. על מנת להבדיל ביניהם נוהגים לסמן את הגתיט כ-(α-FeO(OH, ואת הלפידוקרוציט כ-(γ-FeO(OH.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגתיט · ראה עוד »
גלאוקוניט
גלאוקוניט הוא מינרל פילוסיליקטי (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות) השייך לקבוצת הנציצים, אם כי ניתן לשייך אותו גם לסיליקטים של ברזל.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגלאוקוניט · ראה עוד »
גביש
גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגביש · ראה עוד »
גיבוש מפריט
התכת סלעים גיבוש מפריט בגאולוגיה הוא שורת תהליכים הדרגתיים של התבדלוּת והתגבשות מינרלים שונים במאגמה במהלך התכתה, התקררותה, הובלתה והתפרצותה כלבה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וגיבוש מפריט · ראה עוד »
דולומיט
הרי הדולומיטים דולומיט הוא סוג של סלע משקע קרבונטי (פחמתי), המושקע בסביבה מימית.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ודולומיט · ראה עוד »
דולומיט (מינרל)
דולומיט הוא מינרל נפוץ הבנוי מפחמה (קרבונט) של סידן ומגנזיום והוא גם שמו של סוג סלע המשקע (דולומיט) הבנוי בעיקר ממינרל זה. הדולומיט דומה פיזית לקלציט אך קיימים בין המינרלים כמה הבדלים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ודולומיט (מינרל) · ראה עוד »
המטיט
המטיט הוא מינרל של ברזל שנוסחתו Fe2O3, לעיתים הוא מכיל טיטניום, וכשהוא מעוצב כתכשיט הוא מכונה "יהלום שחור".
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) והמטיט · ראה עוד »
המכון הגיאופיסי לישראל
לוגו המכון המכון הגיאופיסי לישראל הוא חברה ממשלתית שמטרתה לבצע סקרים ומחקרים גיאופיזיים לשם חיפושי נפט, מחצבים, מי תהום ואוצרות טבע אחרים.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) והמכון הגיאופיסי לישראל · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
הר געש
סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) והר געש · ראה עוד »
התפרצות געשית
התפרצות געשית היא תהליך שגורם להתפרצות מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ולהיווצרות הרי געש.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) והתפרצות געשית · ראה עוד »
הורנפלס
הורנפלס הוא שם של משפחת סלעים מותמרים וכן שם של פציאס, המתאר סלעים מותמרים בחום גבוה ובלחץ נמוך.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) והורנפלס · ראה עוד »
וזוב
הר וֵזוּב (באיטלקית: Monte Vesuvio) הוא הר געש ממזרח לנאפולי הצופה על מפרץ נאפולי, אחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה, ומהאלימים ביותר על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) ווזוב · ראה עוד »
כימיה
הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וכימיה · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: איזור (גאולוגיה) וישראל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איזור_(גאולוגיה)
