סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

איזמיר

מַדָד איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי. [1]

60 יחסים: Ynet, מפרץ איזמיר, מפלגת העם הרפובליקאית, משיח שקר, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת יוון–טורקיה, מחוזות טורקיה, מוסטפא כמאל אטאטורק, אנקרה, אסיה הקטנה, אקרופוליס, ארמנים, אלכסנדר הגדול, אברהם יערי, איסטנבול, נפות טורקיה, סלוניקי, עיר נמל, עיתון, פוטומונטז', צבא האימפריה העות'מאנית, רעידת האדמה בים האגאי (2020), רפאל אשכנזי, רפאל יוסף חזן, שלמה אלגאזי, שבתי צבי, טורקית, טורקיה, חופש דת, חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה, חיים פלאג'י, חיים בנבנישתי, גירוש ספרד, דפוס עברי, דב הכהן, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הביזנטית, הסכם סוור, הסכם לוזאן, הרכבת התחתית של איזמיר, הומרוס, הים האגאי, הים האגאי (מחוז), ישראל, יהודים, ..., יום טוב דאנון, יוסף איסקפה, יוון, יוונים, יוונית, 1424, 1657, 1920, 1922, 2022. להרחיב מדד (10 יותר) »

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

חָדָשׁ!!: איזמיר וYnet · ראה עוד »

מפרץ איזמיר

מפרץ איזמיר (בטורקית: İzmir Körfez), שכונה בעבר מפרץ סמירנה, הוא מפרץ בים האגאי.

חָדָשׁ!!: איזמיר ומפרץ איזמיר · ראה עוד »

מפלגת העם הרפובליקאית

מוסטפא כמאל אטאטורק נואם בוועידת המפלגה תחת סמל ששת החיצים מפלגת העם הרפובליקאית (טורקית Cumhuriyet Halk Partisi, CHP) היא המפלגה הוותיקה בטורקיה ולמעשה קדמה בשמה הקודם הן למדינה והן לאספה הלאומית הגדולה של טורקיה. מצע המפלגה הוא לאומי, חילוני, כמאליסטי וסוציאל-דמוקרטי; סמלה, שישה חיצים לבנים על רקע אדום, מייצג את ששת עקרונות הכמאליזם כפי שהובעו ברפורמות אטאטורק: הרפובליקה, הלאומיות, העממיות, המהפכנות, החילוניות והמדינתיות. המפלגה היא מפלגה עמיתה במפלגת הגג של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות האירופיות, מפלגת הסוציאליסטים האירופאים.

חָדָשׁ!!: איזמיר ומפלגת העם הרפובליקאית · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: איזמיר ומשיח שקר · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: איזמיר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת יוון–טורקיה

מלחמת יוון–טורקיה (בטורקית: Türk-Yunan Cephesi, ביוונית: Μικρασιατική εκστρατεία או Ελληνοτουρκικός πόλεμος 1922–1919) הייתה עימות מזוין לאחר מלחמת העולם הראשונה וחלק ממלחמת העצמאות של טורקיה, שהתרחש במערבה של אסיה הקטנה בין התנועה הלאומית הטורקית ולאחר מכן כוחות האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מצד אחד, לבין צבא יוון מצד שני.

חָדָשׁ!!: איזמיר ומלחמת יוון–טורקיה · ראה עוד »

מחוזות טורקיה

#הפניה חלוקה מנהלית של טורקיה#המחוזות.

חָדָשׁ!!: איזמיר ומחוזות טורקיה · ראה עוד »

מוסטפא כמאל אטאטורק

מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 – 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון.

חָדָשׁ!!: איזמיר ומוסטפא כמאל אטאטורק · ראה עוד »

אנקרה

אַנְקָרָה היא בירת טורקיה, מחוז מרכז אנטוליה ונפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: איזמיר ואנקרה · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: איזמיר ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אקרופוליס

האקרופוליס באתונה אתונה העתיקה והאקרופוליס. ציור משנת 1846 מעשה ידי ליאו פון קרלנזה אקרופוליס העתיקה והחדשה (יוונית: ἀκρόπολις; מילולית: העיר העליונה) היא גבעה מבוצרת, מקום גבוה ומבוצר בתוך עיר-מדינה ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: איזמיר ואקרופוליס · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: איזמיר וארמנים · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: איזמיר ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: איזמיר ואברהם יערי · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: איזמיר ואיסטנבול · ראה עוד »

נפות טורקיה

על פי החלוקה המנהלית של טורקיה (נכון ל-2021) טורקיה מחולקת ל-7 מחוזות (חלוקה כללית, חסרת משמעות ממשלית) המחולקים ל-81 נפות (בטורקית: יחיד il, רבים iller).

חָדָשׁ!!: איזמיר ונפות טורקיה · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: איזמיר וסלוניקי · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: איזמיר ועיר נמל · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: איזמיר ועיתון · ראה עוד »

פוטומונטז'

פוטומונטז' המראה איך קרחון שלם היה אמור להיראות, אילו היה אפשרי להביט בו-זמנית הן בחלקו שמתחת לפני המים והן בחלקו שמעליהם. בתחום הצילום, פוֹטוֹמוֹנְטָז' (מצרפתית: Photomontage, בעברית: תמונה משובצת) היא תצלום הבנוי משילוב של מספר תצלומים שונים, לעיתים תוך יצירת הרושם שהתצלום שנוצר הוא תצלום מציאותי, שנלכד בצורתו זו בעדשת המצלמה.

חָדָשׁ!!: איזמיר ופוטומונטז' · ראה עוד »

צבא האימפריה העות'מאנית

סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.

חָדָשׁ!!: איזמיר וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

רעידת האדמה בים האגאי (2020)

ביום שישי, 30 באוקטובר 2020, התרחשה בים האגאי רעידת אדמה בעוצמה של Mw 7.0, כ-14 ק"מ צפונית-מזרחית לאי סאמוס שביוון.

חָדָשׁ!!: איזמיר ורעידת האדמה בים האגאי (2020) · ראה עוד »

רפאל אשכנזי

רבי רפאל אשכנזי (איזמיר ה'תקט"ו, 1755 – כ"ז בחשוון ה'תקפ"ו, 1825) היה הרב של איזמיר ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: איזמיר ורפאל אשכנזי · ראה עוד »

רפאל יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איזמיר ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »

שלמה אלגאזי

הרב שלמה אלגאזי (ש"ע, 1610 - תמ"ג, 1683) היה רב בטורקיה ובירושלים ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: איזמיר ושלמה אלגאזי · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: איזמיר ושבתי צבי · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: איזמיר וטורקית · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: איזמיר וטורקיה · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: איזמיר וחופש דת · ראה עוד »

חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה

חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה (בטורקית: Türkiye-Yunanistan nüfus mübadelesi; ביוונית: Μικρασιατική καταστροφή) התרחשו במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20, והתבססו על זהותם הדתית והלאומית של המגורשים.

חָדָשׁ!!: איזמיר וחילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: איזמיר וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים בנבנישתי

רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: איזמיר וחיים בנבנישתי · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: איזמיר וגירוש ספרד · ראה עוד »

דפוס עברי

#הפניה תולדות הדפוס העברי.

חָדָשׁ!!: איזמיר ודפוס עברי · ראה עוד »

דב הכהן

הרב ד"ר דב הכהן (נולד בשם Luís Fernando Cohen בי"א בטבת תשכ"ד, 27 בדצמבר 1963) הוא מרצה בכיר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חוקר ספרות לאדינו (ספרדית־יהודית), ביבליוגרף ומומחה בתולדות הספר והעיתונות בלאדינו.

חָדָשׁ!!: איזמיר ודב הכהן · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: איזמיר והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: איזמיר והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: איזמיר והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: איזמיר והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-3 לפנה"ס

כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: איזמיר והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: איזמיר והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: איזמיר והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הסכם סוור

אסיה הקטנה לפי הסכם סוור נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור הסכם סֶוְור (בטורקית: Sevr Antlaşması; באנגלית: Treaty of Sèvres; ביוונית: Συνθήκη των Σεβρών; בצרפתית: Traité de Sèvres; בכורדית: Peymana Sêwrê) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, למעט ארצות הברית, אשר נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת.

חָדָשׁ!!: איזמיר והסכם סוור · ראה עוד »

הסכם לוזאן

מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן קריקטורה: יווני וטורקי מתווכחים לאורך הגבול בין המדינות הסכם לוזאן היה הסכם שלום שנחתם ב-24 ביולי 1923 בלוזאן שבשווייץ, בידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, יוון, בריטניה, איטליה וצרפת, יפן ורומניה והסדיר באופן סופי את גורלה של אסיה הקטנה לאחר התפרקותה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה והדיפת הכוחות הצרפתים והיוונים משטחיה במסגרת מלחמת העצמאות של טורקיה.

חָדָשׁ!!: איזמיר והסכם לוזאן · ראה עוד »

הרכבת התחתית של איזמיר

תחנת "אצטדיון" הרכבת התחתית של איזמיר (בטורקית: İzmir Metro) היא מערכת להסעת המונים באיזמיר שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: איזמיר והרכבת התחתית של איזמיר · ראה עוד »

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.

חָדָשׁ!!: איזמיר והומרוס · ראה עוד »

הים האגאי

הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.

חָדָשׁ!!: איזמיר והים האגאי · ראה עוד »

הים האגאי (מחוז)

מחוז הים האגאי (טורקית Ege Bölgesi - "מחוז האגאי") הוא אחד משבעה מחוזות בטורקיה.

חָדָשׁ!!: איזמיר והים האגאי (מחוז) · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: איזמיר וישראל · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: איזמיר ויהודים · ראה עוד »

יום טוב דאנון

חתימת ידו של רבי יום טוב דאנון (ירושלים, תקע"ה בערך) הרב יום טוב דאנון (איזמיר תק"א, 1741 - ה'תקפ"ג, 1823 ירושלים), מגדולי חכמי איזמיר בתחילת המאה ה-19, והראשון לציון בירושלים.

חָדָשׁ!!: איזמיר ויום טוב דאנון · ראה עוד »

יוסף איסקפה

רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.

חָדָשׁ!!: איזמיר ויוסף איסקפה · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: איזמיר ויוון · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.

חָדָשׁ!!: איזמיר ויוונים · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: איזמיר ויוונית · ראה עוד »

1424

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איזמיר ו1424 · ראה עוד »

1657

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איזמיר ו1657 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איזמיר ו1920 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: איזמיר ו1922 · ראה עוד »

2022

15 בינואר - ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט הצבא הרוסי פולש לאוקראינה נרצח בעת שנשא נאום בחירות בנארה אירועים מתמשכים.

חָדָשׁ!!: איזמיר ו2022 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איזמיר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »