סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אייזיק מאיר דיק

מַדָד אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית. [1]

88 יחסים: HebrewBooks, מסילת ישרים, משה מונטפיורי, משה חיים לוצאטו, אנגלית, אברהם שלונסקי, אוניברסיטת חיפה, אוהל הדוד תום, איציק מאנגר, נתן נטע הנובר, נחמן מייזל, נחום סוקולוב, נישואי בהלה, ניו יורק, נייסוויז', סאטירה, ספרות עברית, ספרות יידיש, סופר, עתון 77, עובדיה מברטנורה, פרידריך שילר, פולקלור, פולין, צו, קלונימוס בן קלונימוס, שמחת תורה, שמואל ורסס, שטעטל, שבתי צבי, תנועת ההשכלה היהודית, תקצ"ה, תר"ס, תר"ה, תר"ו, תרמ"ז, תרמ"ח, תרמ"ב, תרס"ב, תרס"ה, תרע"א, תרל"ט, תרל"ז, תרל"ח, תרל"ג, תרל"ד, תרל"ה, תרל"ו, תרט"ז, תרט"ו, ..., תרכ"א, תרכ"ט, תרכ"ז, תרכ"ח, תרכ"ג, תרכ"ד, תרי"ג מצוות, תשנ"ב, תשט"ז, תשכ"ז, תשי"ט, ליטא, ברוך הלוי אפשטיין, ברוקלין, גזרות ת"ח ת"ט, דן מירון, דפוס ראם, דפוס י"ל מ"ץ, דב סדן, המליץ, האסיף, האוניברסיטה העברית בירושלים, הגדה של פסח, היסטוריון, ווילנא, וילנה, יהדות ליטא, יידיש, 1807, 1835, 1845, 1860, 1863, 1864, 1867, 1893, 1943, 1976. להרחיב מדד (38 יותר) »

HebrewBooks

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וHebrewBooks · ראה עוד »

מסילת ישרים

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ומסילת ישרים · ראה עוד »

משה מונטפיורי

#הפניה משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ומשה מונטפיורי · ראה עוד »

משה חיים לוצאטו

#הפניה רמח"ל.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ומשה חיים לוצאטו · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ואנגלית · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוהל הדוד תום

סיימון לגרי מתעלל בדוד תום אוהל הדוד תום (באנגלית: Uncle Tom's Cabin; or, Life Among the Lowly; מילולית: "בקתת הדוד תום") הוא ספר מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ואוהל הדוד תום · ראה עוד »

איציק מאנגר

ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ואיציק מאנגר · ראה עוד »

נתן נטע הנובר

הרב נתן נטע הנובר (? – כ' בתמוז ה'תמ"ג, 14 ביולי 1683) היה רב, מקובל, בלשן והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ונתן נטע הנובר · ראה עוד »

נחמן מייזל

נחמן מייזל (ביידיש נכתב לרוב: מייזיל; 16 ביוני 1887, קייב – 28 באפריל 1966, קיבוץ אלונים) היה עורך ומבקר ספרות יידי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ונחמן מייזל · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נישואי בהלה

נישואי בהלה היו נישואים חפוזים שנערכו לקטינים יהודים באימפריה הרוסית בשנת 1835, בעקבות שמועות עקשניות על צו מלכותי שעומד להתפרסם בעניין העלאת גיל המינימום הנדרש לנישואים.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ונישואי בהלה · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וניו יורק · ראה עוד »

נייסוויז'

#הפניה ניאסוויז'.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ונייסוויז' · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וסאטירה · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וספרות יידיש · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וסופר · ראה עוד »

עתון 77

עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ועתון 77 · ראה עוד »

עובדיה מברטנורה

#הפניה עובדיה מברטנורא.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ועובדיה מברטנורה · ראה עוד »

פרידריך שילר

יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר – 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ופרידריך שילר · ראה עוד »

פולקלור

הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ופולקלור · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ופולין · ראה עוד »

צו

צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וצו · ראה עוד »

קלונימוס בן קלונימוס

רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 או 1287, ארל - אחרי 1328) היה חכם ומשורר צרפתי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וקלונימוס בן קלונימוס · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ושמואל ורסס · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ושטעטל · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ושבתי צבי · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקצ"ה

#הפניה ה'תקצ"ה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותקצ"ה · ראה עוד »

תר"ס

#הפניה ה'תר"ס.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותר"ס · ראה עוד »

תר"ה

#הפניה ה'תר"ה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותר"ה · ראה עוד »

תר"ו

#הפניה ה'תר"ו.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותר"ו · ראה עוד »

תרמ"ז

#הפניה ה'תרמ"ז.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרמ"ז · ראה עוד »

תרמ"ח

#הפניה ה'תרמ"ח.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרמ"ח · ראה עוד »

תרמ"ב

#הפניה ה'תרמ"ב.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרמ"ב · ראה עוד »

תרס"ב

#הפניה ה'תרס"ב.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרס"ב · ראה עוד »

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרס"ה · ראה עוד »

תרע"א

#הפניה ה'תרע"א.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרע"א · ראה עוד »

תרל"ט

#הפניה ה'תרל"ט.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ט · ראה עוד »

תרל"ז

#הפניה ה'תרל"ז.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ז · ראה עוד »

תרל"ח

#הפניהה'תרל"ח.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ח · ראה עוד »

תרל"ג

#הפניה ה'תרל"ג.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ג · ראה עוד »

תרל"ד

#הפניה ה'תרל"ד.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ד · ראה עוד »

תרל"ה

#הפניה ה'תרל"ה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ה · ראה עוד »

תרל"ו

#הפניה ה'תרל"ו.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרל"ו · ראה עוד »

תרט"ז

#הפניה ה'תרט"ז.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרט"ז · ראה עוד »

תרט"ו

#הפניה ה'תרט"ו.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרט"ו · ראה עוד »

תרכ"א

#הפניה ה'תרכ"א.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרכ"א · ראה עוד »

תרכ"ט

#הפניה ה'תרכ"ט.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרכ"ט · ראה עוד »

תרכ"ז

#הפניה ה'תרכ"ז.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרכ"ז · ראה עוד »

תרכ"ח

#הפניה ה'תרכ"ח.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרכ"ח · ראה עוד »

תרכ"ג

#הפניה ה'תרכ"ג.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרכ"ג · ראה עוד »

תרכ"ד

#הפניה ה'תרכ"ד.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרכ"ד · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תשנ"ב

#הפניה ה'תשנ"ב.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותשנ"ב · ראה עוד »

תשט"ז

#הפניה ה'תשט"ז.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותשט"ז · ראה עוד »

תשכ"ז

#הפניה ה'תשכ"ז.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותשכ"ז · ראה עוד »

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ותשי"ט · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וליטא · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

ברוקלין

ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וברוקלין · ראה עוד »

גזרות ת"ח ת"ט

#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וגזרות ת"ח ת"ט · ראה עוד »

דן מירון

דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ודן מירון · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס י"ל מ"ץ

#הפניה דפוס מ"ץ.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ודפוס י"ל מ"ץ · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ודב סדן · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק והמליץ · ראה עוד »

האסיף

האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק והאסיף · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק והגדה של פסח · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק והיסטוריון · ראה עוד »

ווילנא

#הפניה וילנה.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק וווילנא · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ווילנה · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ויהדות ליטא · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ויידיש · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1807 · ראה עוד »

1835

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1835 · ראה עוד »

1845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1845 · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1860 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1863 · ראה עוד »

1864

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1864 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1867 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1893 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1943 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אייזיק מאיר דיק ו1976 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אייזיק_מאיר_דיק

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »