גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
241 יחסים: Jewish Quarterly Review, ממלכת יהודה, מאמר תאולוגי מדיני, מארק-אנטואן שרפנטייה, מסורה, מסכת ספר תורה, מסכת סופרים, מסכת תענית, מקהלה, מרקלוס השני, משנה, משרד הדתות, משה אלשיך, משה צבי סגל, מטפורה, מזמור, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילות קומראן, מדרש, מואב, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מוזיקה כנסייתית, מכללת הרצוג, מיסה (מוזיקה), מיסה פפה מרצ'לי, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, מילים יחידאיות בתנ"ך, מיכאל היגר, מיכלאנג'לו, א, אמסטרדם, אמריקה, אמיליו דה קאוואליירי, אנציקלופדיה מקראית, אנטון וברן, אספסיאנוס, אפיפיור, אקרוסטיכון, ארמית, ארנסט קרנק, ארנולד שנברג, ארגנטינה, אלמנות, אלפבית, אלפבית עברי, אלברטו חינסטרה, אלכסנדר רופא, ..., אבן תל זית, אברהם אבן עזרא, אבשלום, אביגדור שנאן, אוסטריה, אוסביוס מקיסריה, אורלנדו לאסוס, אוריגנס, איטליה, איגור סטרווינסקי, איכה רבה, נצרות, נצרות קתולית, נצרות קופטית, נוסח המסורה, ניקוד טברייני, נידה, ניו יורק, סעדיה גאון, ספר מלכים, ספר ירמיהו, ספר יחזקאל, ספרד, ספרות חז"ל, סבסטיאן ראוואל, סורית, סימפוניה, סימפוניית תהילים, עמנואל הרומי, עמוס, ערבית, עזבת צרטה, עברית, פסיקתא רבתי, פסיקתא דרב כהנא, פרנסואה קופרן, פרסקו, פרשנות המקרא, פרולוג (ספרות), פשיטתא, פורים, פוליפוניה, פירוש האבן עזרא, צ'כיה, צליבת ישו, צדקיהו, קניבליזם, קרלו ג'זואלדו, קבורת ישו, קדמוניות היהודים, קומראן, קושיה, קודקס, קודקס סינאיטיקוס, קינה, ר' יוחנן, רמב"ם, רמברנדט, רש"ר הירש, רש"י, רלב"ג, רבא, רבה בר נחמני, רומא, רוסיה, רוח הקודש (יהדות), רוברט וייט, רייקסמוזיאום, שמעון ברנפלד, שמחה קוגוט, שמואל אחיטוב, שמואל שרירא, שמואל לייב גורדון, שנות ה-90 של המאה ה-20, שנים עשר המרגלים, שבת חזון, שיר השירים, ת, תנ"ך, תנחום הירושלמי, תקרת הקפלה הסיסטינית, תקופת הרנסאנס, תרגומי המקרא ללטינית, תרגום השבעים, תשעה באב, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תהילים קל"ז, תומאס לואיס דה ויקטוריה, תומאס טאליס, תוספתא, לטינית, לואי החמישה-עשר, לויתן (ספר), ליאונרד ברנשטיין, טעמי המקרא, טיטוס, ז'נבה, חמש מגילות, חסידות, חקר המקרא, חשמונאים, חז"ל, חגי משגב, חוקר המקרא, חורבן בית ראשון, חורבן בית המקדש הראשון, חודש תשרי, חיבור אבוד, בן סירא, בארוק, ברלין, ברכת שהחיינו, בית המקדש הראשון, ביבליה, ג'אקומו קריסימי, ג'ון סטנלי, ג'ובאני פלסטרינה, גאונים, גניזת קהיר, גלות בבל, גדליהו בן אחיקם, דעת (אתר אינטרנט), דעת מקרא, דברי הימים, דוד, המאה ה-1, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-16, המאה ה-20, המאה ה-4, האנציקלופדיה המקראית, האנציקלופדיה העברית, האלף הראשון, הספרייה הווירטואלית של מטח, העיר העתיקה, הפטרה, השבוע הקדוש, התקופה האליזבתנית, הזמנה לפיוט, הברית הישנה, הגר"א, הוצאת דביר, הולנד, הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה האורתודוקסית, הכותל המערבי, הירונימוס, וולגטה, ויקיטקסט, ויליאם בירד, כנסיית הקבר, כנסייה, כתר ארם צובא, כתב סת"ם, כתב יד לנינגרד, כתובות חורבת תימן, כתובים, ימי הביניים, יאן דיסמאס זלנקה, יאיר זקוביץ, יאיר הופמן, יעקב, יעקב קליין (אשורולוג), ירמיה, ירמיהו, ירושלים, ישעיהו השני, ישראל רוזנסון, ישו, יחזקאל, יחיאל צבי מושקוביץ, ידיעות ספרים, יהודה לייב בן זאב, יהודים, יהויקים, יואל בריל, יום שישי הטוב, יום חמישי הקדוש, יוסף, יוסף קרא, יוסף בן מתתיהו, יוסף כספי, יוונית, יוונית קוינה, 4Q111, 586 לפנה"ס. להרחיב מדד (191 יותר) »
Jewish Quarterly Review
The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וJewish Quarterly Review · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וממלכת יהודה · ראה עוד »
מאמר תאולוגי מדיני
#הפניה מאמר תאולוגי-מדיני.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומאמר תאולוגי מדיני · ראה עוד »
מארק-אנטואן שרפנטייה
מארק-אנטואן שרפנטייה (בצרפתית: Marc-Antoine Charpentier; 1643 – 24 בפברואר 1704) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומארק-אנטואן שרפנטייה · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסורה · ראה עוד »
מסכת ספר תורה
מסכת ספר תורה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת ספר תורה · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת תענית · ראה עוד »
מקהלה
מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומקהלה · ראה עוד »
מרקלוס השני
האפיפיור מרקלוס השני או מרצ'לוס השני (בלטינית: Marcellus II; 6 במאי 1501 – 1 במאי 1555), נולד במרצ'לו קרוויני דלי ספאנוקי, כיהן כאפיפיור מ-9 באפריל 1555, לאחר מות האפיפיור יוליוס השלישי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומרקלוס השני · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשנה · ראה עוד »
משרד הדתות
#הפניה המשרד לשירותי דת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשרד הדתות · ראה עוד »
משה אלשיך
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשה אלשיך · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשה צבי סגל · ראה עוד »
מטפורה
מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומטפורה · ראה עוד »
מזמור
The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה קצבית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומזמור · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת קהלת · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת רות · ראה עוד »
מגילות קומראן
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילות קומראן · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומדרש · ראה עוד »
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומואב · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוזיקה כנסייתית
שירה כנסייתית, "טאקואינום סאניטאטיס" קאסאנטנסיס, המאה ה-14 סאן מארקו בערב. הפנים רחב הידיים, המהדהד, נתן, בין שאר גורמים, השראה למוזיקה של האסכולה הוונציאנית. מוזיקה כנסייתית היא מוזיקה שנכתבה לשם ביצוע בכנסייה, או כל יצירה מוזיקלית לעבודת הקודש הכנסייתית, או מוזיקה ליטורגית כגון מזמורי תפילה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוזיקה כנסייתית · ראה עוד »
מכללת הרצוג
#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומכללת הרצוג · ראה עוד »
מיסה (מוזיקה)
במוזיקה, מיסה היא יצירה כוראלית, הכתובה לטקסט של המיסה הקתולית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיסה (מוזיקה) · ראה עוד »
מיסה פפה מרצ'לי
מיסה פפה מרצ'לי, או "המיסה של האפיפיור מרצ'לוס" היא מיסה בולטת ביצירותיו של ג'ובאני פלסטרינה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיסה פפה מרצ'לי · ראה עוד »
מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים
המהדורה השנייה מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים (באנגלית: The Grove Dictionary of Music and Musicians) הוא מילון אנציקלופדי של מוזיקה ומוזיקאים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים · ראה עוד »
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »
מיכאל היגר
הרב ד"ר מיכאל הִיגֶר (בתעתיק ארכאי: היגער; באנגלית: Michael Higger; 6 בינואר 1898, רוגובה, מחוז וילקומיר, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ה' בכסלו תשי"ג/ 22 בנובמבר 1952, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיכאל היגר · ראה עוד »
מיכלאנג'לו
בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן מדליה לציון 88 שנים להולדתו של מיכלאנג'לו מאת לאונה לאוני, העתק מהמאה התשע עשרה מצבת מיכלאנג'לו בבזיליקת סנטה קרוצ'ה במיזם של ג'ורג'ו וזארי מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) היה איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיכלאנג'לו · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וא · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואמסטרדם · ראה עוד »
אמריקה
מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואמריקה · ראה עוד »
אמיליו דה קאוואליירי
אמיליו דה' קאוואליירי (באיטלקית: Emilio de' Cavalieri; סביבות 1550 – 11 במרץ 1602) היה מלחין, מפיק, נגן עוגב, דיפלומט, כוריאוגרף ורקדן בשלהי תקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואמיליו דה קאוואליירי · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אנטון וברן
אנטון וברן (בגרמנית: Anton Webern, 3 בדצמבר 1883 - 15 בספטמבר 1945) היה מלחין אוסטרי, חבר בקבוצת המלחינים שכונתה "האסכולה הווינאית השנייה".
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואנטון וברן · ראה עוד »
אספסיאנוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואספסיאנוס · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואפיפיור · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואקרוסטיכון · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארמית · ראה עוד »
ארנסט קרנק
ארנסט קרנק (בגרמנית: Ernst Krenek; 23 באוגוסט 1900 - 22 בדצמבר 1991) היה מלחין ומנצח יליד אוסטריה ממוצא צ'כי; כל חייו עמד על כך, ששמו ייכתב "קרנק" ולא "קז'נק" (Křenek) ויבוטא בצורה הגרמנית ולא הצ'כית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארנסט קרנק · ראה עוד »
ארנולד שנברג
ארנולד שנברג (בגרמנית: Arnold Schönberg; 13 בספטמבר 1874 – 13 ביולי 1951) היה מלחין יהודי-אוסטרי, תאורטיקן מוזיקה, צייר, המשויך לתנועה האקספרסיוניסטית בשירה ובאמנות הגרמנית, ומנהיג האסכולה הווינאית השנייה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארנולד שנברג · ראה עוד »
ארגנטינה
הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארגנטינה · ראה עוד »
אלמנות
"ולנטין ממילן מבכה את מות בעלה, הדוכס מאורליאן" מעשי ידי פלורי-פרנסואה רישאר. דיוקן של אלמנה משנת 1585 אלמנוּת היא מעמדו האישי של מי שבן-זוגו נפטר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלמנות · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלברטו חינסטרה
אלברטו אוואריסטו חינסטרה (בספרדית: Alberto Evaristo Ginastera; 11 באפריל 1916 - 25 ביוני 1983) היה מלחין ארגנטינאי בסגנון קלאסי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלברטו חינסטרה · ראה עוד »
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלכסנדר רופא · ראה עוד »
אבן תל זית
#הפניה תל זית#אבן תל זית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואבן תל זית · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אבשלום
בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואבשלום · ראה עוד »
אביגדור שנאן
אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואביגדור שנאן · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואוסטריה · ראה עוד »
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »
אורלנדו לאסוס
אורלנדו לאסוס מנצח על מקהלה ותזמורת. אורלנדו לאסוס, הידוע גם בשם אורלנדו די לאסו (Orlande de Lassus (also Orlandus Lassus, Orlando di Lasso, Roland de Lassus, or Roland Delattre) (1532 (ייתכן 1530) - 14 ביוני 1594) היה מלחין פרנקו-פלמי מתקופת הרנסאנס המאוחר. כיום הוא נחשב, לצד ג'ובאני פלסטרינה למייצג העיקרי של הסגנון הפוליפוני הבשל של האסכולה הפרנקו-פלמית, והיה המוזיקאי המפורסם ורב ההשפעה ביותר באירופה בסוף המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואורלנדו לאסוס · ראה עוד »
אוריגנס
אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואוריגנס · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיטליה · ראה עוד »
איגור סטרווינסקי
קבלת פנים לאיגור סטרווינסקי בעת ביקורו בישראל בשנת 1962. מימינו נתן דונביץ', כתב קול ישראל, ומשמאלו, אהרן צבי פרופס ופרנק פלג איגור פיודורוביץ' סטרווינסקי (ברוסית: Игорь Фёдорович Стравинский, בתעתיק לטיני: Igor Fyodorovich Stravinsky; 17 ביוני 1882 – 6 באפריל 1971) היה מלחין רוסי בעל אזרחויות צרפתית ואמריקאית של מוזיקה קלאסית מודרנית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיגור סטרווינסקי · ראה עוד »
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיכה רבה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות קתולית · ראה עוד »
נצרות קופטית
קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות קופטית · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונוסח המסורה · ראה עוד »
ניקוד טברייני
#הפניהניקוד טברני.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וניקוד טברייני · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונידה · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וניו יורק · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר מלכים · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר ירמיהו · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספרד · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספרות חז"ל · ראה עוד »
סבסטיאן ראוואל
סבסטיאן ראוואל (בספרדית: Sebastián Raval; 1550 בקירוב – 1604) היה מלחין ספרדי של מוזיקה ווקאלית ואינסטרומנטלית בתקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסבסטיאן ראוואל · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסורית · ראה עוד »
סימפוניה
סימפוניה (מיוונית: "סינ-" יחד, "פון" צליל) היא צורה מוזיקלית לתזמורת, המבוססת לרוב על ארבעה פרקים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסימפוניה · ראה עוד »
סימפוניית תהילים
סימפוניית תהילים (1930) היא יצירה מן הזרם הנאו-קלאסי של איגור סטרווינסקי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסימפוניית תהילים · ראה עוד »
עמנואל הרומי
עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ברומא, מת בין 1328–1336, באזור פרמו שבמארקה?) היה משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועמנואל הרומי · ראה עוד »
עמוס
עָמוֹס הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה־8 לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועמוס · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וערבית · ראה עוד »
עזבת צרטה
בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק שלט הסבר על עזבת צרטה ה"מחצבה" למרגלות התל בור ששימש כממגורה שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועזבת צרטה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועברית · ראה עוד »
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופסיקתא רבתי · ראה עוד »
פסיקתא דרב כהנא
פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »
פרנסואה קופרן
פרנסואה קופרן 'הגדול' (בצרפתית: 'François Couperin 'Le Grand; 10 בנובמבר 1668 – 12 בספטמבר 1733) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק, נגן עוגב וצ'מבליסט.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרנסואה קופרן · ראה עוד »
פרסקו
פרסקו המציג את המיסטריות, פומפיי בריאת האדם" (1511) מאת מיכלאנג'לו בואונרוטי, אחת הפרסקאות הידועות בעולם. נמצאת על תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן הכתרת פיוס השלישי מאת פינטוריקיו בקתדרלת סיינה פְרֶסְקוֹ (מאיטלקית: affresco; בעברית גם: תַּמְשִׁיחַ) הוא טכניקת ציור קיר אשר מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרסקו · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרולוג (ספרות)
פרולוג (בעברית: פֶּתַח דָּבָר) הוא חלק בסיפור המשמש כרקע לסיפור, יכול להכיל פרטים על המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה, דמויות העלילה או אפילו להוות סיפור עצמאי שמתקשר לסיפור הראשי שבא בעקבותיו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרולוג (ספרות) · ראה עוד »
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופשיטתא · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופורים · ראה עוד »
פוליפוניה
פוליפוניה (פולי- הרבה פוניה-צליל/ קול) פוליפוניה הוא מושג מוזיקלי, המתאר מרקם מוזיקלי שבו מספר קולות עצמאיים נעים במקביל זה לזה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופוליפוניה · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצ'כיה · ראה עוד »
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצליבת ישו · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצדקיהו · ראה עוד »
קניבליזם
קניבליזם שבטי בברזיל, 1557 אינקונבולום), 1493 קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס קניבליזם או אכילת אדם (באנגלית: Cannibalism), היא התנהגות של בני אדם האוכלים בשר של אדם אחר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקניבליזם · ראה עוד »
קרלו ג'זואלדו
דון קרלו ג'זואלדו (באיטלקית: Carlo Gesualdo; 8 במרץ 1566 - 8 בספטמבר 1613) היה מלחין איטלקי שפעל בתקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקרלו ג'זואלדו · ראה עוד »
קבורת ישו
קבורת ישו, ציור של קאראווג'יו קברו של ישו בכנסיית הקבר הפסיפס בכנסיית הקבר המתאר את ההורדה מהצלב מימין, בישום הגופה בתווך, ואת קבורת ישו משמאל קבורת ישו היא אירוע בתולדותיו של ישו לאחר שנצלב.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקבורת ישו · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקומראן · ראה עוד »
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקושיה · ראה עוד »
קודקס
קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקודקס · ראה עוד »
קודקס סינאיטיקוס
חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינה · ראה עוד »
ר' יוחנן
#הפניהרבי יוחנן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ור' יוחנן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורמב"ם · ראה עוד »
רמברנדט
דיוקן עצמי (1640) רמברנדט הרמנזון ואן ריין (בהולנדית: Rembrandt Harmenszoon van Rijn) היה צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי, יליד העיר ליידן.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורמברנדט · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורש"ר הירש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורש"י · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורלב"ג · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבא · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורומא · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורוסיה · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רוברט וייט
רוברט וייט (באנגלית: Robert White; סביבות 1538–1574) היה מלחין אנגלי-קתולי, שהמוזיקה הליטורגית שלו לטקסטים לטיניים נחשבת למשובחת במיוחד.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורוברט וייט · ראה עוד »
רייקסמוזיאום
הרייקסמוזיאום (בהולנדית: Rijksmuseum) הוא המוזיאון הלאומי של הולנד, ואחד המוזיאונים החשובים בעולם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורייקסמוזיאום · ראה עוד »
שמעון ברנפלד
שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמעון ברנפלד · ראה עוד »
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמחה קוגוט · ראה עוד »
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל אחיטוב · ראה עוד »
שמואל שרירא
#הפניה שמואל שרירא (שרייר).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל שרירא · ראה עוד »
שמואל לייב גורדון
#הפניה שמואל ליב גורדון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל לייב גורדון · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנים עשר המרגלים
#הפניה חטא המרגלים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושנים עשר המרגלים · ראה עוד »
שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושבת חזון · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושיר השירים · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנ"ך · ראה עוד »
תנחום הירושלמי
רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנחום הירושלמי · ראה עוד »
תקרת הקפלה הסיסטינית
בריאת האדם. תקרת הקפלה הסיסטינית היא שמו של הפרסקו שבתקרת הקפלה הסיסטינית, שנהפך ברבות הימים לאחת מיצירות האומנות החשובות בתבל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותקרת הקפלה הסיסטינית · ראה עוד »
תקופת הרנסאנס
#הפניה רנסאנס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותקופת הרנסאנס · ראה עוד »
תרגומי המקרא ללטינית
בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגומי המקרא ללטינית · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגום השבעים · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותהילים · ראה עוד »
תהילים קל"ז
פירט, 1738 גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים '''"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"'''. על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים (בתרגום השבעים מספרו קל"ו).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותהילים קל"ז · ראה עוד »
תומאס לואיס דה ויקטוריה
תומאס לואיס דה ויקטוריה (בספרדית: Tomás Luis de Victoria; 1548 – 27 באוגוסט 1611) היה מלחין ספרדי בשלהי תקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותומאס לואיס דה ויקטוריה · ראה עוד »
תומאס טאליס
תומאס טאליס (באנגלית: Thomas Tallis; 1510 - 23 בנובמבר 1585) היה מלחין אנגלי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותומאס טאליס · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותוספתא · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולטינית · ראה עוד »
לואי החמישה-עשר
#הפניה לואי החמישה עשר, מלך צרפת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולואי החמישה-עשר · ראה עוד »
לויתן (ספר)
"לויתן, או החומר, הצורה והכוח של קהילייה כנסייתית ואזרחית" (באנגלית: Leviathan, or The Matter, Forme and Power of a Common Wealth Ecclesiasticall and Civil), שיצא לאור בלונדון בשנת 1651, הוא חיבור פילוסופיה פוליטית מאת תומאס הובס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולויתן (ספר) · ראה עוד »
ליאונרד ברנשטיין
ליאונרד ברנשטיין (נהגה: לנארד ברנסטין; Leonard Bernstein; 25 באוגוסט 1918 – 14 באוקטובר 1990) היה מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וליאונרד ברנשטיין · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וטעמי המקרא · ראה עוד »
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וטיטוס · ראה עוד »
ז'נבה
ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וז'נבה · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחמש מגילות · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחסידות · ראה עוד »
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחקר המקרא · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחשמונאים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחז"ל · ראה עוד »
חגי משגב
חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחגי משגב · ראה עוד »
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחוקר המקרא · ראה עוד »
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחורבן בית ראשון · ראה עוד »
חורבן בית המקדש הראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחורבן בית המקדש הראשון · ראה עוד »
חודש תשרי
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחודש תשרי · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחיבור אבוד · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובן סירא · ראה עוד »
בארוק
ארוחת ערב באמאוס מאת קאראווג'ו. צויר ב-1601. השימוש באור וצל יוצר דרמה אופיינית לסגנון הבארוק. בארוֹק הוא סגנון אמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובארוק · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וברלין · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וברכת שהחיינו · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וביבליה · ראה עוד »
ג'אקומו קריסימי
ג'אקומו קריסימי (באיטלקית: Giacomo Carissimi; 18 באפריל 1605 (הוטבל) - 12 בינואר 1674, ברומא), היה מלחין איטלקי, אחד מרבי-האמנים הנודעים ביותר בתקופת הבארוק המוקדם, באסכולה הרומאית של המוזיקה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וג'אקומו קריסימי · ראה עוד »
ג'ון סטנלי
ג'ון סטנלי (באנגלית: Charles John Stanley; 17 בינואר 1712 – 19 במאי 1786), מלחין אנגלי ונגן עוגב בתקופת הבארוק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וג'ון סטנלי · ראה עוד »
ג'ובאני פלסטרינה
ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה (באיטלקית: Giovanni Pierluigi da Palestrina; נולד בין 3 בפברואר 1525 ל-2 בפברואר 1526 – 2 בפברואר 1594) היה מלחין איטלקי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וג'ובאני פלסטרינה · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגניזת קהיר · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגלות בבל · ראה עוד »
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודעת מקרא · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודברי הימים · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודוד · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-4 · ראה עוד »
האנציקלופדיה המקראית
#הפניה אנציקלופדיה מקראית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והאנציקלופדיה המקראית · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והאלף הראשון · ראה עוד »
הספרייה הווירטואלית של מטח
הספרייה הווירטואלית של מטח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והספרייה הווירטואלית של מטח · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והעיר העתיקה · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והפטרה · ראה עוד »
השבוע הקדוש
כניסת ישו לירושלים ביום ראשון של דקלים השבוע הקדוש (לטינית Hebdomada Sancta או Maior Hebdomada; יוונית Μεγάλη Εβδομάδα; רוסית Страстная неделя - בשתי השפות "השבוע הגדול") הוא בנצרות השבוע האחרון של 40 ימי התענית שלפני חג הפסחא, מוקדש לשחזור אירועי השבוע האחרון בחייו של ישו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והשבוע הקדוש · ראה עוד »
התקופה האליזבתנית
#הפניה העידן האליזבתני.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והתקופה האליזבתנית · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והברית הישנה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והגר"א · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והוצאת דביר · ראה עוד »
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והולנד · ראה עוד »
הכנסייה האנגליקנית
הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה - Church of England) היא הדת הממלכתית של ממלכת אנגליה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והכנסייה האנגליקנית · ראה עוד »
הכנסייה האורתודוקסית
#הפניה נצרות אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והכנסייה האורתודוקסית · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והכותל המערבי · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה והירונימוס · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ווולגטה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וויקיטקסט · ראה עוד »
ויליאם בירד
ויליאם בירד (באנגלית: William Byrd; 1543 - 4 ביולי 1623) - מלחין אנגלי בתקופת הרנסאנס, נחשב לאבי המוזיקה האנגלית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וויליאם בירד · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכנסייה · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב סת"ם
#הפניה אותיות סת"ם.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתב סת"ם · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתובים · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וימי הביניים · ראה עוד »
יאן דיסמאס זלנקה
יאן דיסמאס זלנקה (בצ'כית: Jan Dismas Zelenka, הידוע גם בשם יוהאן דיסמאס זלנקה, 16 באוקטובר 1679 - 23 בדצמבר 1745) היה מלחין צ'כי מתקופת הבארוק.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאן דיסמאס זלנקה · ראה עוד »
יאיר זקוביץ
יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא חוקר מקרא, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאיר זקוביץ · ראה עוד »
יאיר הופמן
#הפניה יאיר הופמן (חוקר המקרא).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאיר הופמן · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויעקב · ראה עוד »
יעקב קליין (אשורולוג)
יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויעקב קליין (אשורולוג) · ראה עוד »
ירמיה
#הפניה ירמיהו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירמיה · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירמיהו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו השני
#הפניה ספר ישעיהו#ישעיהו השני.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וישעיהו השני · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וישראל רוזנסון · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וישו · ראה עוד »
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחזקאל · ראה עוד »
יחיאל צבי מושקוביץ
הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחיאל צבי מושקוביץ · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהודה לייב בן זאב
#הפניה יהודה ליב בן-זאב.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהודה לייב בן זאב · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהודים · ראה עוד »
יהויקים
יְהוֹיָקִים הוא דמות מקראית, מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהויקים · ראה עוד »
יואל בריל
#הפניה יואל ברי"ל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויואל בריל · ראה עוד »
יום שישי הטוב
נשיאת הצלב ביום שישי הטוב בירושלים, 2006 תהלוכה מסורתית לכבוד החג, המשחזרת את הצליבה. יום שישי הטוב (באנגלית: Good Friday) או יום שישי הגדול (ביוונית: Μεγάλη Παρασκευή), יום הפסיון של האדון (בלטינית: Dies Passionis Domini) או יום שישי הקדוש (בצרפתית: Saint Vendredi) הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויום שישי הטוב · ראה עוד »
יום חמישי הקדוש
יום חמישי הקדוש (בלטינית: Dies Cenae Domini; ידוע גם בשמות יום חמישי הגדול ויום חמישי של רחיצת הרגליים) הוא חג נוצרי החל ביום חמישי שלפני חג הפסחא.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויום חמישי הקדוש · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף קרא · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסף כספי
#הפניהיוסף אבן כספי.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף כספי · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוונית · ראה עוד »
יוונית קוינה
יוונית קוֹינֵה (Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס – 300 לספירה).
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוונית קוינה · ראה עוד »
4Q111
4Q111 (נקראת גם 4QLam) היא מגילה, שנמצאה במערה מספר 4 בקומראן המכילה חלק ממגילת איכה.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ו4Q111 · ראה עוד »
586 לפנה"ס
#הפניה 580-589 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מגילת איכה ו586 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
איכה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מגילת_איכה
