גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
96 יחסים: מאוריץ קורנליס אשר, מספר ממשי, מספר ריבועי, מספר טבעי, מערכות מספרים, מקובל, מרחב-זמן, משפט קנטור (לקבוצת החזקה), מתמטיקאי, מתמטיקה, מחלקה (תורת הקבוצות), מישור (גאומטריה), מיז-אנ-אבים, אסוציאטיביות, אפקט דרוסטה, אקסיומת ארכימדס, אקסיומה, אריסטו, אלף אפס, אלקטרודינמיקה קוונטית, אד אינפיניטום, אומגה, אינסופיות לפי דדקינד, נקודה (גאומטריה), ספר התניא, ספרות רומיות, סדר חלקי, סדרה (מתמטיקה), סינגולריות כבידתית, עוצמת הרצף, עוצמה (מתמטיקה), פתיחת אליהו הנביא, פילוסוף, פילוסופיה, פיזיקאי, פיזיקה, צפיפות החומר, קבלה, קבוצת המספרים הטבעיים, קבוצת החזקה, קבוצה (מתמטיקה), קבוצה אינסופית, קבוצה סדורה, קבוצה סופית, קוסמולוגיה, רנורמליזציה, רציפות (פילוסופיה), ריצ'רד פיינמן, ריכרד דדקינד, שדה (מבנה אלגברי), ..., שדה המספרים הסוריאליסטיים, תאולוגיה, תנועה (פיזיקה), תגלית, תורת הקבוצות, תורת הקבוצות האקסיומטית, תורת הקוונטים, תורת השדות הקוונטית, תורת היחסות הכללית, לא מוגדר, זמן, חסידות, חשבון אינפיניטסימלי, חור שחור, חיים שפירא (מתמטיקאי), ביטוי (מתמטיקה), ג'ון ואליס, גאומטריה, גאומטריה פרויקטיבית, גאורג קנטור, גלילאו גליליי, גליליאו (כתב עת), גליליאו צעיר, גבול (מתמטיקה), המאה ה-14, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-5 לפנה"ס, המפץ הגדול, המלון של הילברט, המישור המרוכב, הספירה של רימן, הפרדוקס של גלילאו, הפרדוקסים של זנון, התפשטות היקום, הבנה, היקום, הישר הממשי, ויליאם איש אוקאם, כנרת זמורה-ביתן דביר, ימי הביניים, ישר, יוון העתיקה, 0.999..., 1655, 1960. להרחיב מדד (46 יותר) »
מאוריץ קורנליס אשר
מאוריץ קורנליס אֶשֶר (בהולנדית: Maurits Cornelis Escher, מוכר בַּקיצור M. C. Escher) (17 ביוני 1898 – 27 במרץ 1972) היה אמן הולנדי מזרם הסוריאליזם, שהתפרסם בעבודות הגרפיקה שיצר.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומאוריץ קורנליס אשר · ראה עוד »
מספר ממשי
במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומספר ממשי · ראה עוד »
מספר ריבועי
מספר ריבועי הוא מספר שלם חיובי שיכול להיכתב כריבוע של מספר שלם אחר, כלומר הוא מהצורה \ n^2 כש-n שלם.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומספר ריבועי · ראה עוד »
מספר טבעי
במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומספר טבעי · ראה עוד »
מערכות מספרים
דיאגרמת ון של מערכות מספרים במתמטיקה, מערכת מספרים היא קבוצה של מספרים, או עצמים הדומים למספרים, שמוגדרות בה פעולות אריתמטיות כגון חיבור וכפל.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומערכות מספרים · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומקובל · ראה עוד »
מרחב-זמן
סריג דו-ממדי הנמצא בעל-מרחב תלת-ממדי. בפיזיקה, מרחב-זמן או רצף מרחב-זמן, הוא המרחב הארבַּע-ממדי, שנהוג לייצגו על ידי מערכת של קואורדינטות מרחביות וקואורדינטת זמן, שכל נקודה בה מציינת אירוע המתרחש במקום ובזמן מסוימים.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומרחב-זמן · ראה עוד »
משפט קנטור (לקבוצת החזקה)
#הפניה משפט קנטור.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומשפט קנטור (לקבוצת החזקה) · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומתמטיקה · ראה עוד »
מחלקה (תורת הקבוצות)
בתורת הקבוצות, מחלקה היא אוסף של כל הקבוצות שחולקות תכונה משותפת.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומחלקה (תורת הקבוצות) · ראה עוד »
מישור (גאומטריה)
בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.
חָדָשׁ!!: אינסוף ומישור (גאומטריה) · ראה עוד »
מיז-אנ-אבים
דוגמה ל'''מיז-אנ-אבים''' של הערך הצרפתי מיז-אנ-אבּים (בשפת המקור - צרפתית: Mise en abyme) הוא מונח מתחום האמנות ותורת הספרות שפירושו: "הצבה לתוך האינסוף".
חָדָשׁ!!: אינסוף ומיז-אנ-אבים · ראה עוד »
אסוציאטיביות
#הפניה פעולה אסוציאטיבית.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואסוציאטיביות · ראה עוד »
אפקט דרוסטה
אפקט דרוסטה אֶפֶקְט דְרוֹסְטֶה הוא אפקט ויזואלי רקורסיבי הנוצר כאשר תמונה מכילה העתק קטן יותר של עצמה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואפקט דרוסטה · ראה עוד »
אקסיומת ארכימדס
#הפניה תכונת ארכימדס.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואקסיומת ארכימדס · ראה עוד »
אקסיומה
אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואקסיומה · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואריסטו · ראה עוד »
אלף אפס
\!\, \aleph_0 (אָלֶף אֶפֶס) הוא הסימון המקובל בתורת הקבוצות לעוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואלף אפס · ראה עוד »
אלקטרודינמיקה קוונטית
אלקטרודינמיקה קוונטית או QED היא התורה הקוונטית של אלקטרודינמיקה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואלקטרודינמיקה קוונטית · ראה עוד »
אד אינפיניטום
אֶד אינפיניטום (מלטינית: Ad infinitum, מילולית: לאינסוף) הוא ביטוי שמשמעותו "לנצח", "לעד", ולכן משמש לתיאור תהליך ללא סיום מוגדר, תהליך רקורסיבי ללא תנאי עצירה, תהליך החוזר על עצמו ללא תנאי סיום וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואד אינפיניטום · ראה עוד »
אומגה
אומגה (אות גדולה: Ω, אות קטנה: ω) היא האות העשרים וארבע והאחרונה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואומגה · ראה עוד »
אינסופיות לפי דדקינד
#הפניה קבוצות שקולות#אינסופיות לפי דדקינד.
חָדָשׁ!!: אינסוף ואינסופיות לפי דדקינד · ראה עוד »
נקודה (גאומטריה)
סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.
חָדָשׁ!!: אינסוף ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
חָדָשׁ!!: אינסוף וספר התניא · ראה עוד »
ספרות רומיות
שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וספרות רומיות · ראה עוד »
סדר חלקי
הכלה. איבר המינימום הוא \emptyset ואיבר המקסימום \x,y,z\ בתורת הקבוצות, סדר חלקי על קבוצה X הוא יחס בינארי המקיים אחת משתי קבוצות של אקסיומות.
חָדָשׁ!!: אינסוף וסדר חלקי · ראה עוד »
סדרה (מתמטיקה)
במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.
חָדָשׁ!!: אינסוף וסדרה (מתמטיקה) · ראה עוד »
סינגולריות כבידתית
סינגולריות כבידתית (באנגלית: Gravitational singularity), הנקראת בקיצור סינגולריות וגם ייחודיות, היא נקודה במרחב בה צפיפות החומר אינסופית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וסינגולריות כבידתית · ראה עוד »
עוצמת הרצף
עוצמת הרצף היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים, קרי |\mathbb R|.
חָדָשׁ!!: אינסוף ועוצמת הרצף · ראה עוד »
עוצמה (מתמטיקה)
המונח המתמטי עוצמה, מספר קרדינלי או מספר מונה מתאר גודל של קבוצה שאינו תלוי בתכונות האיברים בקבוצה או בקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: אינסוף ועוצמה (מתמטיקה) · ראה עוד »
פתיחת אליהו הנביא
פתיחת אליהו הנביא הוא מאמר מתוך ספר הזוהר, המופיע בהקדמה השנייה לתיקוני הזוהר, ועוסק בעיקרו בעשר הספירות ובדרך הנהגתו של אלוהים את העולם.
חָדָשׁ!!: אינסוף ופתיחת אליהו הנביא · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אינסוף ופילוסופיה · ראה עוד »
פיזיקאי
אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ופיזיקאי · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: אינסוף ופיזיקה · ראה עוד »
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
חָדָשׁ!!: אינסוף וצפיפות החומר · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבלה · ראה עוד »
קבוצת המספרים הטבעיים
#הפניה מספר טבעי.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבוצת המספרים הטבעיים · ראה עוד »
קבוצת החזקה
בתורת הקבוצות, קבוצת החזקה של קבוצה נתונה A היא קבוצת כל תת הקבוצות של A, ומסמנים אותה ב־ \mathcal(A).
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבוצת החזקה · ראה עוד »
קבוצה (מתמטיקה)
קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »
קבוצה אינסופית
קבוצה אינסופית היא קבוצה שמספר איבריה אינו סופי, כלומר קבוצה שאינה קבוצה סופית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבוצה אינסופית · ראה עוד »
קבוצה סדורה
#הפניה סדר חלקי.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבוצה סדורה · ראה עוד »
קבוצה סופית
בתורת הקבוצות, קבוצה סופית היא קבוצה שיש לה מספר סופי של איברים.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקבוצה סופית · ראה עוד »
קוסמולוגיה
ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.
חָדָשׁ!!: אינסוף וקוסמולוגיה · ראה עוד »
רנורמליזציה
רנורמליזציה היא אוסף שיטות מתמטיות המשמשת בתורת השדות הקוונטים (QFT) לצורך חישובים והערכות של מדידים, כאשר ההנחה היא שהם בעלי גודל סופי אינה תקפה עוד בחישובים (מתקבלים ערכים אינסופיים).
חָדָשׁ!!: אינסוף ורנורמליזציה · ראה עוד »
רציפות (פילוסופיה)
המושג "רציפות" מתאר באופן אינטואיטיבי דבר מה שאין בו הפסקות וניתן לחלוקה אינסופית.
חָדָשׁ!!: אינסוף ורציפות (פילוסופיה) · ראה עוד »
ריצ'רד פיינמן
ריצ'רד פיליפס פיינמן (באנגלית: Richard Phillips Feynman; 11 במאי 1918, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית – 15 בפברואר 1988, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וריצ'רד פיינמן · ראה עוד »
ריכרד דדקינד
יוליוס וילהלם ריכרד דֶדֶקינד (בגרמנית: Julius Wilhelm Richard Dedekind; 6 באוקטובר 1831 – 12 בפברואר 1916) היה מתמטיקאי גרמני, מממשיכיו הבולטים של ארנסט קומר.
חָדָשׁ!!: אינסוף וריכרד דדקינד · ראה עוד »
שדה (מבנה אלגברי)
הרציונליים הם שדות שדה הוא קבוצה שעליה פועלים חיבור, חיסור, כפל, וחילוק המתנהגים כמו הפעולות המתאימות על המספרים הרציונליים והממשיים.
חָדָשׁ!!: אינסוף ושדה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
שדה המספרים הסוריאליסטיים
#הפניה מספר סוריאליסטי.
חָדָשׁ!!: אינסוף ושדה המספרים הסוריאליסטיים · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותאולוגיה · ראה עוד »
תנועה (פיזיקה)
תנועה היא מושג מרכזי בפיזיקה, שמשמעותו שינוי במיקום של גוף במהלך הזמן ביחס לסביבתו, כפי שהמיקום נמדד על ידי צופה במערכת ייחוס מסוימת.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותנועה (פיזיקה) · ראה עוד »
תגלית
הנרי קוונדיש, מגלה המימן תגלית היא מציאת ידע חשוב או בעל ערך על אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותגלית · ראה עוד »
תורת הקבוצות
תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותורת הקבוצות · ראה עוד »
תורת הקבוצות האקסיומטית
תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »
תורת הקוונטים
#הפניה מכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותורת הקוונטים · ראה עוד »
תורת השדות הקוונטית
תורת השדות הקוונטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית המשלבת את תורת השדות הקלאסית, את תורת היחסות הפרטית, ואת מכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותורת השדות הקוונטית · ראה עוד »
תורת היחסות הכללית
המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: אינסוף ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »
לא מוגדר
במתמטיקה, המונח לא מוגדר משמש לעיתים קרובות כדי להתייחס לביטוי שלא מיוחס לו ערך או פרשנות הגיונית, למשל, צורה בלתי מוגדרת יכולה לקבל ערכים שונים.
חָדָשׁ!!: אינסוף ולא מוגדר · ראה עוד »
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
חָדָשׁ!!: אינסוף וזמן · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אינסוף וחסידות · ראה עוד »
חשבון אינפיניטסימלי
חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם אינפי או חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; ובאנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.
חָדָשׁ!!: אינסוף וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
חָדָשׁ!!: אינסוף וחור שחור · ראה עוד »
חיים שפירא (מתמטיקאי)
חיים שפירא (נולד ב-5 במאי 1962) הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים.
חָדָשׁ!!: אינסוף וחיים שפירא (מתמטיקאי) · ראה עוד »
ביטוי (מתמטיקה)
במתמטיקה, ביטוי הוא רצף סופי של סימנים בעלי משמעות מתמטית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וביטוי (מתמטיקה) · ראה עוד »
ג'ון ואליס
''Opera mathematica'', 1699 ג'ון ואליס (באנגלית: John Wallis; 23 בנובמבר 1616 - 28 באוקטובר 1703), מתמטיקאי אנגלי שלזכותו נזקף חלק מפיתוח החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי המודרני.
חָדָשׁ!!: אינסוף וג'ון ואליס · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגאומטריה · ראה עוד »
גאומטריה פרויקטיבית
גאומטריה פרויקטיבית היא גאומטריה לא אוקלידית, שבה אקסיומת המקבילים מוחלפת באקסיומה אחרת: כל שני ישרים במישור נפגשים בנקודה.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגאומטריה פרויקטיבית · ראה עוד »
גאורג קנטור
גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגאורג קנטור · ראה עוד »
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגלילאו גליליי · ראה עוד »
גליליאו (כתב עת)
גליליאו - כתב עת למדע ולמחשבה, או בקיצור גַּלִילֵיאוֹ, היה כתב עת ישראלי שעסק במדע פופולרי.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגליליאו (כתב עת) · ראה עוד »
גליליאו צעיר
"גליליאו צעיר" הוא ירחון לילדים ונוער העוסק בתחומי חיים שונים מנקודת מבט מדעית.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגליליאו צעיר · ראה עוד »
גבול (מתמטיקה)
במתמטיקה, גבול של אובייקט אינסופי (למשל סדרה אינסופית של מספרים) הוא איבר בודד המייצג את ההתנהגות ארוכת הטווח של האובייקט.
חָדָשׁ!!: אינסוף וגבול (מתמטיקה) · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: אינסוף והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: אינסוף והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אינסוף והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אינסוף והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »
המפץ הגדול
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.
חָדָשׁ!!: אינסוף והמפץ הגדול · ראה עוד »
המלון של הילברט
המָלוֹן של הילברט הוא סיפור שבו השתמש המתמטיקאי הנודע דויד הילברט בהרצאות פופולריות שנתן, והוא נועד להמחיש את התכונות המיוחדות של קבוצות אינסופיות, תכונות מפתיעות למדי למי שמורגל לעסוק רק בקבוצות סופיות.
חָדָשׁ!!: אינסוף והמלון של הילברט · ראה עוד »
המישור המרוכב
הצגת המספר 3+2i במישור המרוכב מישור המספרים המרוכבים הוא אמצעי להצגת המספרים המרוכבים בצורה גאומטרית, כשם שציר המספרים משמש להצגת המספרים הממשיים.
חָדָשׁ!!: אינסוף והמישור המרוכב · ראה עוד »
הספירה של רימן
הספירה של רימן באנליזה מרוכבת, הספֵירה של רימן, על שם ברנהרד רימן, היא דרך לראות את המישור המרוכב המורחב (המספרים המרוכבים יחד עם נקודת האינסוף), כך שנקודת האינסוף אינה נבדלת מכל נקודה מרוכבת סופית.
חָדָשׁ!!: אינסוף והספירה של רימן · ראה עוד »
הפרדוקס של גלילאו
הפרדוקס של גלילאו הוא הדגמה של תכונותיהן הלא אינטואיטיביות של קבוצות אינסופיות, שהוצגה על ידי גלילאו גליליי.
חָדָשׁ!!: אינסוף והפרדוקס של גלילאו · ראה עוד »
הפרדוקסים של זנון
אכילס והצב הפרדוקס של אכילס והצב הפרדוקסים של זנון הם פרדוקסים שחיבר הפילוסוף היווני זנון מאליאה שחי במאה החמישית לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אינסוף והפרדוקסים של זנון · ראה עוד »
התפשטות היקום
היסטוריית היקום התפשטות היקום בעקבות המפץ הגדול התפשטות היקום הוא מונח שמתאר את גידול המרחקים בין נקודות שונות ביקום לאורך הזמן.
חָדָשׁ!!: אינסוף והתפשטות היקום · ראה עוד »
הבנה
הבנה היא תהליך פסיכולוגי שקשור לאובייקט מופשט או פיזי, כגון אדם, מצב, או מסר, אשר אדם מסוגל לחשוב עליהם, ולהשתמש במושגים כדי להתמודד כראוי עם אותו אובייקט.
חָדָשׁ!!: אינסוף והבנה · ראה עוד »
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
חָדָשׁ!!: אינסוף והיקום · ראה עוד »
הישר הממשי
הישר הממשי הוא תיאור גאומטרי של קבוצת כל המספרים הממשיים \mathbb.
חָדָשׁ!!: אינסוף והישר הממשי · ראה עוד »
ויליאם איש אוקאם
סארי ויליאם איש אוקאם (באנגלית: William of Ockham; בסביבות 1285 – 1349) היה נזיר פרנציסקני ופילוסוף אנגלי, מאוקאם, כפר קטן במחוז סארי שבדרום מזרח אנגליה.
חָדָשׁ!!: אינסוף וויליאם איש אוקאם · ראה עוד »
כנרת זמורה-ביתן דביר
כנרת זמורה־ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ היא קבוצת הוצאת ספרים ישראלית המאוגדת כתאגיד, מהוצאות הספרים הגדולות בישראל והיא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
חָדָשׁ!!: אינסוף וכנרת זמורה-ביתן דביר · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אינסוף וימי הביניים · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: אינסוף וישר · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: אינסוף ויוון העתיקה · ראה עוד »
0.999...
left במתמטיקה, הסימון מציין את הפיתוח העשרוני האינסופי, שבו כל הספרות שאחרי הנקודה העשרונית הן 9.
חָדָשׁ!!: אינסוף ו0.999... · ראה עוד »
1655
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אינסוף ו1655 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אינסוף ו1960 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אינסוף
