סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אכד

מַדָד אכד

מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח. [1]

37 יחסים: מסופוטמיה, מסכת יומא, מקדש, מלך, אנטליה, ארך, ארמית, אש, אשור, אלה (מיתולוגיה), אורוכ, אכדית, אימפריה, אישתר, נמרוד, ספרי השנים, סרגון מאכד, סוריה, סיפר (עיר), עברית, פרת, שפות שמיות, שומר, שומרית, תנ"ך, לוגלזגיסי, חידקל, בראשית רבה, בבל, בגדאד, גמרא, האימפריה האכדית, הספרייה הווירטואלית של מטח, הים התיכון, כתר, כתב יתדות, ילקוט שמעוני.

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: אכד ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: אכד ומסכת יומא · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: אכד ומקדש · ראה עוד »

מלך

המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.

חָדָשׁ!!: אכד ומלך · ראה עוד »

אנטליה

אנטליה (בטורקית: Antalya; ביוונית: Αττάλεια - אטאליה) היא עיר נמל לחופי הים התיכון בדרום-מערב טורקיה, בירת הנפה הקרויה על שמה ועיר הנופש הגדולה ב ובמדינה כולה.

חָדָשׁ!!: אכד ואנטליה · ראה עוד »

ארך

שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר. המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק. השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך. בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג: גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.

חָדָשׁ!!: אכד וארך · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: אכד וארמית · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: אכד ואש · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: אכד ואשור · ראה עוד »

אלה (מיתולוגיה)

'''קרס''', אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית אֵלה היא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: אכד ואלה (מיתולוגיה) · ראה עוד »

אורוכ

#הפניה ארך.

חָדָשׁ!!: אכד ואורוכ · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: אכד ואכדית · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium – סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: אכד ואימפריה · ראה עוד »

אישתר

#הפניה אשתר.

חָדָשׁ!!: אכד ואישתר · ראה עוד »

נמרוד

נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת ב, כבנו של כוש, בן חם, בן נח.

חָדָשׁ!!: אכד ונמרוד · ראה עוד »

ספרי השנים

#הפניה ספרי שנים.

חָדָשׁ!!: אכד וספרי השנים · ראה עוד »

סרגון מאכד

סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד.

חָדָשׁ!!: אכד וסרגון מאכד · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: אכד וסוריה · ראה עוד »

סיפר (עיר)

250px סִיפָּר הייתה עיר עתיקה במסופוטמיה ששכנה על הגדה המזרחית של נהר הפרת.

חָדָשׁ!!: אכד וסיפר (עיר) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אכד ועברית · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: אכד ופרת · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: אכד ושפות שמיות · ראה עוד »

שומר

לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.

חָדָשׁ!!: אכד ושומר · ראה עוד »

שומרית

שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.

חָדָשׁ!!: אכד ושומרית · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: אכד ותנ"ך · ראה עוד »

לוגלזגיסי

האימפריה של לוגלזגיסי לוגלזגיסי (לֻגֻלְזַגְגִסִ) היה מלך שומרי.

חָדָשׁ!!: אכד ולוגלזגיסי · ראה עוד »

חידקל

החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: אכד וחידקל · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.

חָדָשׁ!!: אכד ובראשית רבה · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: אכד ובבל · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: אכד ובגדאד · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: אכד וגמרא · ראה עוד »

האימפריה האכדית

האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.

חָדָשׁ!!: אכד והאימפריה האכדית · ראה עוד »

הספרייה הווירטואלית של מטח

הספרייה הווירטואלית של מטח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.

חָדָשׁ!!: אכד והספרייה הווירטואלית של מטח · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: אכד והים התיכון · ראה עוד »

כתר

כתרו של המלך כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק הכתר עשוי לרוב ממתכת יקרה ומשובץ אבנים יקרות ציור משנת 1499 כתר הוא כיסוי ראש מקושט, המשמש לציון מלכוּת, תואר או תפקיד רם.

חָדָשׁ!!: אכד וכתר · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: אכד וכתב יתדות · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אכד וילקוט שמעוני · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אכדים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אכד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »