תוכן עניינים
27 יחסים: משורר, מחראב, אסלאם סוני, אסלאם שיעי, אל-מקתדר, אל-ואסט (עיר), אהוואז, סופיות, סורה, ערבית, עומרה, עיראק, פאול קראוס, פרסים, קרמטים, קלריקליזם, טורקסטן, חמי בן נון, חג', חידקל, בצרה (עיראק), בגדאד, בית עבאס, האסכולה החנבלית, הקוראן, הודו, וזיר.
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ומשורר
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ומחראב
אסלאם סוני
האסלאם הסוני הוא הזרם המרכזי באסלאם. מקור השם 'סונים' (בערבית: "أهل السنة والجماعة"; תעתיק מדויק: אהל א (ל)סֻנה ואלג'מאעה, ובקיצור: أهل السنة – אהל א (ל)סֻנה) לקוח מהמילה הערבית "סונה" ("سنة") שפירושו נוהג, דרך חיים.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ואסלאם סוני
אסלאם שיעי
אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ואסלאם שיעי
אל-מקתדר
אל-מקתדר באללה (מילולית: המתגבר בעזרת האל), אבו אל-פצ'ל (קרי: אל-פדל) ג'עפר בן אל-מעתצ'ד (קרי: אל-מעתדד) באללה הראשון (בערבית: المقتدر بالله, ابو الفضل جعفر بن المعتضد بالله الاول), נולד בשנת 895 והיה הח'ליף העבאסי שמשל בבגדאד בין 908 ל-932.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ואל-מקתדר
אל-ואסט (עיר)
אַלְ-וַאסֶט (בערבית: الواسط – נקודת האמצע) היא עיר היסטורית בעיראק.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ואל-ואסט (עיר)
אהוואז
אהוואז היא עיר בדרום-מערב איראן.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ואהוואז
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וסופיות
סורה
סורת אל-פאתִחה. סוּרָה (בערבית: سُورَة. ברבים: سُوَر, סֻוַר) היא מילה בשפה הערבית שמשמעותה "פרק".
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וסורה
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וערבית
עומרה
עולים לרגל מקיפים את הכעבה במכה, ערב הסעודית עומרה (בערבית: عـُمرة) היא עלייה לרגל למכה שבערב הסעודית, שעושים המוסלמים בכל זמן בשנה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ועומרה
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ועיראק
פאול קראוס
פאול אליעזר קראוס (Paul Eliezer Kraus או Krause בצ'כית, 1900, פראג, – 1944, קהיר) היה מזרחן יהודי והיסטוריון של המדע, פרופסור באוניברסיטת קהיר.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ופאול קראוס
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ופרסים
קרמטים
הקָרַמָטִים (בערבית: قرامطة, מילולית: הכותבים באותיות הקטנות) הם חברי כת מוסלמית שנוסדה במאה ה-9 לספירה על ידי מוסלמים פרסים ששילבו בין הזרם האיסמאעילי לבין מיסטיקה פרסית.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וקרמטים
קלריקליזם
קלריקליזם (מצרפתית: Cléricalisme) היא עמדה אידאולוגית הדוגלת בדומיננטיות ובשליטה של הרעיונות הדתיים ומוסדות הדת והכמורה (לרוב הכוונה לכנסייה הקתולית הנוצרית) בחיים הציבוריים והפוליטיים של החברה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וקלריקליזם
טורקסטן
מפת חבל הארץ טורקסטן, עם גבולות המדינות המודרניות. טורקסטן (או טורקיסטן, תורכסתאן) הוא אזור במרכז אסיה, אשר מאוכלס ברובו בעמים טורקיים הדוברים ניבים שונים של השפה הטורקית.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וטורקסטן
חמי בן נון
חמי בן נון (נולד ב-26 ביולי 1952) הוא חוקר רב-תחומי במשפט הישראלי, במדע המדינה ובמדעי הרוח, וראש המגמה ללימודי חברה ורוח בבית הספר ללימודים רב תחומיים במכון הטכנולוגי חולון.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וחמי בן נון
חג'
חָג' (ערבית: حجّ) הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וחג'
חידקל
החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' וחידקל
בצרה (עיראק)
בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ובצרה (עיראק)
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ובגדאד
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ובית עבאס
האסכולה החנבלית
האסכולה החנבלית (בערבית: حنبلى) היא אסכולה סונית המיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל (855-780) מבגדאד.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' והאסכולה החנבלית
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' והקוראן
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' והודו
וזיר
סמלו של וזיר גדול עות'מאני. הכיתוב במרכז הסמל "نشان افتخار", ובאותיות לטיניות Nişan-ı İftihar, משמעו: עיטור הכבוד. וזיר (בערבית: وزير) הוא יועץ מדיני רם מעלה, או שר בממשלה מוסלמית.
לִרְאוֹת אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' ווזיר