גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: ממלכת פרס, מסגד, מסופוטמיה, מצרים, מרוקו, משהד, מחנה (אסלאם), מגרב, מומיה, מועתזילה, מוחמד א-תקי, מכה, מינבר, אסטרונומיה, אסיה, אסיה הקטנה, אע'לבים, אפגניסטן, ארכאולוגיה, אריסטו, אל-מנסור, אל-מעתצם, אל-מתוכל הראשון, אל-מהדי (ח'ליף עבאסי), אל-אמין, אללה, אלג'יריה, אחמד אבן חנבל, אבראהים אבן אל-אע'לב, אות קין (מקרא), אוטונומיה, אימאם, אינקוויזיציה, איפריקיה, ספרייה, סונה, סורית, סוריה, סיציליה, ערבית, עלי א-רידא, עלייה לרגל, עולמא, עיראק, פקיסטן, פתנה, פילוסופיה יוונית, קאבול, קטסיפון, קופטית, ..., רציונליזם, שיעה, תאולוגיה, תרגום, תוניסיה, לוב, טרטוס, טבעת, טהראן, טורקמניסטן, טורקסטן, זורואסטריות, ח'ליפה, ח'טבה, ח'וארג', ח'ופו, ח'וראסאן, חילון, בצרה (עיראק), בגדאד, בית עבאס, בית החוכמה, גירושין, דת, האסכולה החנבלית, הארון א-רשיד, האימפריה המוסלמית, האימפריה הביזנטית, הפירמידה הגדולה של גיזה, הקוראן, השושלת האידריסית, השושלת הטאהרית, הגיון, הינדואיזם, הירח, ואסט, כלאם, כופר (אמונה דתית), כופה, כוכב לכת, יהדות, יוונית, 1 בספטמבר, 10 באוגוסט, 11 בינואר, 12 באוגוסט, 24 ביולי, 642, 786, 802, 809, 813, 816, 817, 819, 821, 822, 827, 828, 829, 832, 833, 848. להרחיב מדד (63 יותר) »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וממלכת פרס · ראה עוד »
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומסגד · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומסופוטמיה · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומצרים · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומרוקו · ראה עוד »
משהד
מַשְׁהַד (מילולית: "מקום הקרבה", קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת הפרובינציה ח'וראסאן רזאווי בצפון-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומשהד · ראה עוד »
מחנה (אסלאם)
מִחְנָה (בערבית: محنة, פירוש:מבחן, עינוי, רדיפה) בהיסטוריה של האסלאם הם אירועי רדיפה שנמשכו כ-15 שנים (בין השנים 833–848).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומחנה (אסלאם) · ראה עוד »
מגרב
מיקום המגרב על מפת אפריקה פנטזיה ערבית מאת תיאו ואן ריסלברגה במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה המַגְרֶבּ (ערבית: المغرب العربي, תעתיק מדויק: אלמע'רב אלערבי, בעברית: המערב הערבי) הוא שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה – תוניסיה, מרוקו, מאוריטניה ולוב.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומגרב · ראה עוד »
מומיה
המומיה של רעמסס השני מכון האפיפיורי למקרא בירושלים מוזיאון הארכאולוגי של טנריפה במוזיאון המצרי בברלין במוזיאון הבריטי התקופה הרומית. מומְיה היא גווייה משומרת של אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומומיה · ראה עוד »
מועתזילה
המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזִלָה) היא אסכולה תאולוגית רציונליסטית עתיקה באסלאם שהתפתחה בערים בצרה ובגדאד בין המאה ה-8 וה-10 לספירה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומועתזילה · ראה עוד »
מוחמד א-תקי
מקדש קדימיה בו נקבר האימאם התשיעי מוחמד א-תיקי לצידו של האימאם השביעי בכאזמיה בעיר בגדאד מֻחַמַד אִבְן עַלי אַ(ל)-תַקי הוא האימאם השיעי התשיעי, על פי מסורת התריסריים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומוחמד א-תקי · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומכה · ראה עוד »
מינבר
מינבר במסגד בעמאן מינבר במסגד בטורעאן מסגד הלבן בנצרת מִ֫נְבַּר (בערבית: مِنْبَر) הוא דוכן במסגד שעליו עומד האימאם כדי לשאת דרשה ("חֻ֫'טְבּה").
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומינבר · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסיה
אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסיה · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואסיה הקטנה · ראה עוד »
אע'לבים
אמירות האע'לבים בסוף המאה ה-9 זהב מימי אבראהים אבן אל-אע'לב, מייסד השושלת האע'לבית באיפריקיה, סביבות 808; אצוּר במוזיאון לאמנות אסלאמית ברקאדה, תוניסיה האע'לבים (בערבית: أغالبة) היו שושלת אמירים מוסלמים ששלטו על ממלכה צפון אפריקאית שהקיפה את שטחי טריפולי, תוניסיה המודרנית ומזרח אלג'יריה (איפריקיה) בשנים 800–909.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואע'לבים · ראה עוד »
אפגניסטן
ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואפגניסטן · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וארכאולוגיה · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואריסטו · ראה עוד »
אל-מנסור
#הפניה אל-מנסור (ח'ליף).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מנסור · ראה עוד »
אל-מעתצם
אל-מעתצם באללה (מילולית: המחפש מחסה באל), אבו אסחאק מחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: المعتصمبالله, ابو اسحاق محمد بن هارون الرشيد) נולד בשנת 794 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בין השנים 833 ו-842.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מעתצם · ראה עוד »
אל-מתוכל הראשון
אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה הראשון (מילולית: הנסמך על האל), אבו אל-פצ'ל (קרי: פדל) ג'עפר בן אל-מעתצם באללה (בערבית: المتوكل على الله الاول, ابو الفضل جعفر بن المعتصمبالله) נולד במרץ 821 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בסאמרא בין השנים 847 ל-861.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מתוכל הראשון · ראה עוד »
אל-מהדי (ח'ליף עבאסי)
#הפניה אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מהדי (ח'ליף עבאסי) · ראה עוד »
אל-אמין
אל-אמין (מילולית: הנאמן), אבו עבדאללה מוחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: الامين ابو عبد الله محمد بن هارون الرشيد), נולד בשנת 787, ירש את אביו הארון א-רשיד ב-809 והיה הח'ליף העבאסי עד למותו בשנת 813.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-אמין · ראה עוד »
אללה
המילה "אללה" (ﷲ) בערבית אַללַּהּ (בערבית: ٱللَّٰه) הוא שמו של האל בדת האסלאם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואללה · ראה עוד »
אלג'יריה
אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואלג'יריה · ראה עוד »
אחמד אבן חנבל
אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני (בערבית: الاماماحمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني) (780–855), היה פוסק שריעה ותאולוג אסלאמי חשוב, ואבי האסכולה החנבלית, הנחשבת לאסכולה השמרנית ביותר מבין ארבע האסכולות באסלאם הסוני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואחמד אבן חנבל · ראה עוד »
אבראהים אבן אל-אע'לב
__ללא_תוכן__ הערך הנקוב על הבול: 250 מילים (רבע דינר תוניסאי) אבראהים אבן אל-אע'לב (בערבית: إبراهيمبن الأغلب; 756, ח'וראסאן – 9 ביולי 812, קירואן) היה הראשון בשושלת האע'לבים באיפריקיה (800–909).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואבראהים אבן אל-אע'לב · ראה עוד »
אות קין (מקרא)
קין רוצח את הבל. עבודת שמן על עץ מאת ז'אן הוברט ואן אייק ויאן ואן אייק, (1429-1425), מוצבת בקתדרלה בגנט אות קין הוא מונח מקראי, אשר לימים הפך לביטוי לאות קלון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואות קין (מקרא) · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואוטונומיה · ראה עוד »
אימאם
מוגולי בשיחה אִמאם (בערבית: إمام‎. מילולית: זה שלפני) היא עמדת הנהגה אסלאמית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואימאם · ראה עוד »
אינקוויזיציה
גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית טקס "אוטו דה פה", ציור משנת 1475. האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואינקוויזיציה · ראה עוד »
איפריקיה
הרומית ממלכת אפריקה הנורמנית (1135–1160) מסומנת בקווקוו אדום אִפרִיקִיָה (בערבית: إفريقية; בבֶּרבֶּרית: ⵉⴼⵔⵉⵇⵢⴰ; באנגלית: Ifriqiya) הייתה בימי הביניים ישות גאוגרפית והיסטורית, שכללה את חלקהּ הצפוני-מזרחי של אלג'יריה, את תוניסיה ואת טריפוליטניה (מערב לוב).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואיפריקיה · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וספרייה · ראה עוד »
סונה
סונה (בערבית: سُنَّة, תעתיק מדויק: סֻנָּה) פירושה אורח חיים, נוהג, מנהג.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסונה · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסורית · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסוריה · ראה עוד »
סיציליה
סיציליה (Sicilia; בהגייה לטינית קלאסית: סיקיליה, בהגייה איטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וסיציליה · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וערבית · ראה עוד »
עלי א-רידא
מקדש האימאם א-רידא במשהד עלי א-רידא (בערבית: علی بن موسی الرضا; תעתיק מדויק: עלי בן מוסא אלרצ'א; בפרסית נהגה כעלי בן מוסא א-רֵזא; 1 בינואר 766 – 26 במאי 818) היה האימאם השיעי השמיני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועלי א-רידא · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועלייה לרגל · ראה עוד »
עולמא
עולמא (בערבית: علماء, בתעתיק מדויק: עֻלמאא', ביחיד: עאלִם - عالِم, קרי, המחזיק בידע) הם חוג חכמי הדת האסלאמיים שהשלימו הכשרה בת מספר שנים במדעים אסלאמיים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועולמא · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועיראק · ראה עוד »
פקיסטן
המאוזולאום של רנג'יט סינג בעיר לאהור, 2005 אנדרטת פקיסטן הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן (באורדו:, תעתיק: אִסְלַאמי גָ'מְהוּרִיָאִי פַּאכִּסְתַּאן) היא מדינה בדרום-מרכז אסיה, הגובלת באיראן, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, הודו, ובים הערבי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ופקיסטן · ראה עוד »
פתנה
פִתְנה (فِتنة) הוא מונח בערבית בעל פירושים רבים, אולם כיום משתמשים בו בעיקר כדי לתאר מלחמת אזרחים, חוסר הסכמה וחלוקה בקרב המוסלמים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ופתנה · ראה עוד »
פילוסופיה יוונית
הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ופילוסופיה יוונית · ראה עוד »
קאבול
קאבול (בפשטו ודארי: کابل, תעתיק מדויק: כַּאבֻּל) היא בירת אפגניסטן והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וקאבול · ראה עוד »
קטסיפון
קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וקטסיפון · ראה עוד »
קופטית
קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וקופטית · ראה עוד »
רציונליזם
רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ורציונליזם · ראה עוד »
שיעה
#הפניה אסלאם שיעי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ושיעה · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותאולוגיה · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותרגום · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותוניסיה · ראה עוד »
לוב
מדינת לוּב (בערבית:, תעתיק: דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ולוב · ראה עוד »
טרטוס
כנסיית "גבירתנו מטורטוסה" אשר נבנתה על ידי הצלבנים בשנת 1123 ומאז ששופצה בתחילת המאה ה-20 משמשת כמוזיאון טַרְטוּס (בערבית: طرطوس) היא עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה אחרי לטקיה, ובירת מחוז טרטוס.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטרטוס · ראה עוד »
טבעת
טבעת יהלום. אישה עונדת טבעות טבעת היא תכשיט הנענד סביב האצבע של כף היד או של כף הרגל.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטבעת · ראה עוד »
טהראן
אוניברסיטת טהראן כיכר חסאן עבאד באזור ההיסטורי של העיר אצטדיון אזאדי שממוקם במערב טהראן תחנת הרכבת המרכזית של טהראן טֶהְרָאן או טֶהְרָן (תעתיק מדויק: תהראן) היא בירת איראן והעיר הגדולה בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזה של פרובינציה טהראן בצפון המדינה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטהראן · ראה עוד »
טורקמניסטן
טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan נהגה: טירקמנית'אן, ברוסית: Туркмения) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטורקמניסטן · ראה עוד »
טורקסטן
מפת חבל הארץ טורקסטן, עם גבולות המדינות המודרניות. טורקסטן (או טורקיסטן, תורכסתאן) הוא אזור במרכז אסיה, אשר מאוכלס ברובו בעמים טורקיים הדוברים ניבים שונים של השפה הטורקית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וטורקסטן · ראה עוד »
זורואסטריות
מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וזורואסטריות · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'ליפה · ראה עוד »
ח'טבה
החֻ'טְבּה (בערבית: خطبة, מילולית: דרשה) היא הדרשה הנישאת לפני תפילת יום שישי במסגדים, או לאחר התפילה בימי העיד.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'טבה · ראה עוד »
ח'וארג'
החַ'וַארִג' (בערבית: خوارج, מילולית: "החורגים" או "הפורשים") הוא שמה של הקבוצה הדתית הקדומה ביותר שפרשה מן האסלאם, עוד קודם לפרישת הזרם השיעי, לזרם אסלאמי עצמאי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'וארג' · ראה עוד »
ח'ופו
הפירמידה הגדולה ח'וּפוּ (או ביוונית: חיאופס, Χέωψ) הוא פרעה מצרים העתיקה, בן השושלת הרביעית של הממלכה הקדומה במצרים, אשר שלט בין 2589 לפנה"ס ל־2566 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'ופו · ראה עוד »
ח'וראסאן
ח'וראסאן על מפת אסיה התיכונה. צפונית לו נמצאים טראנסאוקסאניה במזרח וח'ווארזם במערב ח'וראסאן (בפרסית: خراسان, התרגום המילולי: "מקום זריחת השמש") הוא שמו ההיסטורי של חבל ארץ נרחב במרכז אסיה, המקיף אזורים בצפון-מזרח איראן, אפגניסטן, דרום ומזרח טורקמניסטן, דרום אוזבקיסטן ודרום טג'יקיסטן.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וח'וראסאן · ראה עוד »
חילון
חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וחילון · ראה עוד »
בצרה (עיראק)
בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובצרה (עיראק) · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובגדאד · ראה עוד »
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובית עבאס · ראה עוד »
בית החוכמה
מלומדים קוראים ספרים בבית החוכמה בית החוכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה) היה מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובית החוכמה · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וגירושין · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ודת · ראה עוד »
האסכולה החנבלית
האסכולה החנבלית (בערבית: حنبلى) היא אסכולה סונית המיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל (855-780) מבגדאד.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאסכולה החנבלית · ראה עוד »
הארון א-רשיד
משלחת של המלך קארל הגדול רחוב הארון א-רשיד בשכונת באב א-זאהרה בירושלים הַאר֫וּן א-רַּשִׁ֫יד (בערבית: هَارُون الرَّشِيد, 17 במרץ 766 – 24 במרץ 809) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והארון א-רשיד · ראה עוד »
האימפריה המוסלמית
התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »
הפירמידה הגדולה של גיזה
חתך של הפירמידה הפירמידה הגדולה של גיזה (הידועה גם בשם הפירמידה של ח'ופו, בערבית: هرمخوفو) היא העתיקה שבשבעת פלאי תבל של העולם העתיק, והיחידה מבין השבעה ששרדה עד ימינו.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והפירמידה הגדולה של גיזה · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והקוראן · ראה עוד »
השושלת האידריסית
השושלת האידריסית (בערבית: الأدارسة; בתעתיק: אל-אדארִסַה) הייתה שושלת מוסלמית שהשתייכה לזרם השיעי הזיידי ושלטה במרוקו בין השנים 788–974.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והשושלת האידריסית · ראה עוד »
השושלת הטאהרית
השושלת הטאהרית (בפרסית: طاهریان) הקימה נציבות עם מידה רבה של אוטונומיה בשטחים המזרחיים של הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והשושלת הטאהרית · ראה עוד »
הגיון
#הפניה לוגיקה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והגיון · ראה עוד »
הינדואיזם
מקדש הינדואי המוקדש לאלה שאקטי במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם היא דת דהרמית ו"דהרמה".
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והינדואיזם · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והירח · ראה עוד »
ואסט
מחוז וַאסֶט (בערבית: محافظة واسط) הוא מחוז במזרח עיראק.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וואסט · ראה עוד »
כלאם
כַּלאם (בערבית: کلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכלאם · ראה עוד »
כופר (אמונה דתית)
#הפניה כפירה (דת).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכופר (אמונה דתית) · ראה עוד »
כופה
כופה (ערבית: الكوفة, תעתיק מדויק: אלכופה) היא עיר במחוז א-נג'ף שבדרום עיראק, המצויה כ-170 קילומטר דרומית לבגדאד, וכ-10 קילומטר צפון-מזרחית לנג'ף.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכופה · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכוכב לכת · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ויהדות · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ויוונית · ראה עוד »
1 בספטמבר
294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו1 בספטמבר · ראה עוד »
10 באוגוסט
10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו10 באוגוסט · ראה עוד »
11 בינואר
11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו11 בינואר · ראה עוד »
12 באוגוסט
12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו12 באוגוסט · ראה עוד »
24 ביולי
24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו24 ביולי · ראה עוד »
642
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו642 · ראה עוד »
786
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו786 · ראה עוד »
802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו802 · ראה עוד »
809
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו809 · ראה עוד »
813
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו813 · ראה עוד »
816
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו816 · ראה עוד »
817
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו817 · ראה עוד »
819
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו819 · ראה עוד »
821
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו821 · ראה עוד »
822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו822 · ראה עוד »
827
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו827 · ראה עוד »
828
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו828 · ראה עוד »
829
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו829 · ראה עוד »
832
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו832 · ראה עוד »
833
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו833 · ראה עוד »
848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו848 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אל-מאמון
