סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אליהו בשייצי

מַדָד אליהו בשייצי

אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) – 1490, אדירנה) היה חכם קראי בן המאה ה-15. [1]

21 יחסים: Circa, מרדכי כומטיאנו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מוריה (כתב עת), אדירנה, פיוט, צבי אנקורי, קונסטנטינופול, תפילה, תרביץ, טורקית, דניאל לסקר, המאה ה-15, הספרייה הלאומית, הלכה, כלב אפנדופולו, יהדות קראית, 1420, 1460, 1480, 1490.

Circa

Circa, או בקיצור.Ca או.Cca או.C, היא מילה בלטינית שמשמעותה בקירוב.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי וCirca · ראה עוד »

מרדכי כומטיאנו

הרב מרדכי כומטיאנו (ה'ק"ץ, 1430 בערך, קונסטנטינופול (כיום איסטנבול) - ה'ר"מ 1480 בערך) היה מחשובי חכמי טורקיה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ומרדכי כומטיאנו · ראה עוד »

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: Αδριανούπολη - אדריאנופולי; בבולגרית: Одрин - אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה (שמשתייכת ליבשת אירופה) שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ואדירנה · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ופיוט · ראה עוד »

צבי אנקורי

צבי אנקורי (19 ביולי 1920 - 12 בנובמבר 2012) היה היסטוריון וסופר, כיהן כפרופסור באוניברסיטאות בישראל ובארצות-הברית.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי וצבי אנקורי · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי וקונסטנטינופול · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ותפילה · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ותרביץ · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי וטורקית · ראה עוד »

דניאל לסקר

דניאל יהודה לַסְקֶר (אנגלית: Daniel J. Lasker; נולד ב-5 באפריל 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ודניאל לסקר · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי והמאה ה-15 · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי והלכה · ראה עוד »

כלב אפנדופולו

כָּלֵב בן אליהו אפנדופולו (בטורקית: Caleb Afendopolo; ב' בטבת ה'רכ"ה, 1 בדצמבר 1464 – י"ט באדר ה'רפ"ג, 6 במרץ 1523) היה משורר וחכם קראי.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי וכלב אפנדופולו · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ויהדות קראית · ראה עוד »

1420

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ו1420 · ראה עוד »

1460

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ו1460 · ראה עוד »

1480

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ו1480 · ראה עוד »

1490

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו בשייצי ו1490 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליהו_בשייצי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »