סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אליהו רחמים זייני

מַדָד אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001. [1]

179 יחסים: מסכת אבות, מסכת קינים, מסכת ראש השנה, מצה שמורה, מצווה, מרצה, מרצה בכיר, מרד בר-כוכבא, משרד הדתות, משוואה דיפרנציאלית חלקית, מתמטיקה, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מזרחים, מזוזה, מחנה השמדה, מחזור תפילה, מדאורייתא, מהדורה מדעית, מכון ויצמן למדע, מכירת חמץ, אמירת הלל ביום העצמאות, אנדלוסיה, אפיקומן, אשדוד, אלעזר מנחם מן שך, אלג'יריה, אליהו בן אמוזג, אברהם אנקאווא, אברהם יצחק הכהן קוק, אהרן שאר ישוב, אוקימתא, אושוויץ, נרות שבת, נתן אביעזר, נטעאל בנדל, נוסח הספרדים, נווה שאנן (חיפה), סעודה שלישית, ספר האשכול, ספרד, ספירת העומר, סליחות, סברא, סדרת ספרים, סורבון, סידור, עמנואל לוינס, עקדת יצחק, ערוץ 7, ..., עשרת ימי תשובה, על הנסים, עובדיה יוסף, פסק הלכה, פסח, פריז, פת הבאה בכיסנין, פונקציה ליניארית למקוטעין, פוסק, פוסט-דוקטורט, פורים, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, פיוט, צאת הכוכבים, צרפת, צרפת החופשית, צבי יהודה קוק, צדקתך, ציונות, ציונות דתית, קראטה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קבלת שבת, קדיש, קידוש, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רשב"ץ, רחמים, רב, רבנן סבוראי, רבנו תם, רי"ף, שמיטה, שאלות ותשובות, שלום משאש, שלוש רגלים, שבת, שולחן ערוך, שיבולי הלקט, תפילת מנחה, תפילת אבינו מלכנו, תפילת ערבית, תפילת החדש, תפילת הדרך, תפילה, תפילין, תקיעת שופר, תשובה (יהדות), תלמוד, תביעת דיבה, לוי סעדיה נחמני, ליל הסדר, חאאן, חנוכה, חצות, חגורה שחורה, חול המועד, חול המועד פסח, חובש קרבי, חוות דעת, חיפה, חיל הרפואה, חילונים, חיים יוסף דוד אזולאי, בני ברק, בנימין זאב בנדיקט, בראשית ברא, ברוך הגבר (ספר), ברוך הוא וברוך שמו, ברכת בורא מיני מזונות, ברכת המזון, ברכת הגומל, בשר בחלב, בחדרי חרדים, בין השמשות (יהדות), בית המשפט העליון, גאונים, גיל פרישה, דת ומדע, דתיים לאומיים, דוקטורט, דוד זיני, דינא דמלכותא דינא, ה'תש"ס, ה'תש"ע, ה'תש"ו, ה'תשס"א, ה'תשס"ז, ה'תשס"ב, ה'תשע"ו, הארגון לשחרור פלסטין, הסכמי אוסלו, הפקולטה למתמטיקה (הטכניון), הרשב"ץ, הרבנות הראשית לישראל, השקפת עולם, התרת נדרים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הבדלה, הבית היהודי, הגדה של פסח, הדלקת נרות חנוכה, הוסמך לרבנות, כפרות, כתב יד (העתק), כלבו (מקומון), כזית, כיפה (אתר אינטרנט), י"ד באב, ישראל, ישראל יעקב אלגאזי, ישיבת אור וישועה, יהדות, יהדות מרוקו, יהושע בן פרחיה, יהודה ליאון אשכנזי, 11 באוגוסט, 1946, 1962, 1970, 1979, 1980, 1982, 1992, 2001. להרחיב מדד (129 יותר) »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת קינים

מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומסכת קינים · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מצה שמורה

מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומצה שמורה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומצווה · ראה עוד »

מרצה

מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומרצה · ראה עוד »

מרצה בכיר

#הפניה מרצה#דרגה אקדמית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומרצה בכיר · ראה עוד »

מרד בר-כוכבא

#הפניה מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומרד בר-כוכבא · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומשרד הדתות · ראה עוד »

משוואה דיפרנציאלית חלקית

זרימת חום בצלעות קירור מעל לוחית חמה. זוהי הצגה מאוירת של פתרון משוואת החום עבור צלעות הקירור, משוואת החום היא סוג של משוואה דיפרנציאלית חלקית. במתמטיקה, משוואה דיפרנציאלית חלקית (באנגלית: partial differential equation או PDE) היא משוואה הקושרת בין פונקציה בשני משתנים בלתי תלויים או יותר, לבין נגזרותיה החלקיות, כאשר הפונקציה היא הנעלם במשוואה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומשוואה דיפרנציאלית חלקית · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומתמטיקה · ראה עוד »

מלחמת לבנון הראשונה

יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומלחמת לבנון הראשונה · ראה עוד »

מלחמת לבנון השנייה

אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומלחמת לבנון השנייה · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומזרחים · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומזוזה · ראה עוד »

מחנה השמדה

גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומחנה השמדה · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומחזור תפילה · ראה עוד »

מדאורייתא

#הפניה דאורייתא.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומדאורייתא · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מכירת חמץ

מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ומכירת חמץ · ראה עוד »

אמירת הלל ביום העצמאות

#הפניה יום העצמאות בהלכה#קריאת ההלל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואמירת הלל ביום העצמאות · ראה עוד »

אנדלוסיה

אנדלוסִיה (בספרדית: Andalucía) היא קהילה אוטונומית בספרד.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואנדלוסיה · ראה עוד »

אפיקומן

האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואפיקומן · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואשדוד · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואלג'יריה · ראה עוד »

אליהו בן אמוזג

#הפניה אליהו בן-אמוזג.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואליהו בן אמוזג · ראה עוד »

אברהם אנקאווא

#הפניה אברהם אנקווה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואברהם אנקאווא · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אהרן שאר ישוב

#הפניה אהרן שאר-ישוב.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואהרן שאר ישוב · ראה עוד »

אוקימתא

אוֹקִימְתָא (מילה בארמית; מתורגמת לעברית כהעמדה) היא שיטת תירוץ נפוצה על בעיות בתלמוד, שעשויה לבוא לידי ביטוי כאשר מתגלית סתירה בין שני מקורות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואוקימתא · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ואושוויץ · ראה עוד »

נרות שבת

#הפניה נרות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ונרות שבת · ראה עוד »

נתן אביעזר

נתן אביעזר (וייזר) (נולד ב-1938) הוא פיזיקאי והוגה דעות ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ונתן אביעזר · ראה עוד »

נטעאל בנדל

נטעאל משה בנדל (נולד ב-17 בינואר 1989, ה'תשמ"ט) הוא כתב המשפט של עיתון ישראל היום.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ונטעאל בנדל · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ונוסח הספרדים · ראה עוד »

נווה שאנן (חיפה)

נָוֶה שַׁאֲנָן היא מנהלה מקומית בדרום-מזרח חיפה, המכסה אגד של שכונות התופסות את אוכף ההר המזרחי שבתחומי העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ונווה שאנן (חיפה) · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וסעודה שלישית · ראה עוד »

ספר האשכול

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וספר האשכול · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וספרד · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וספירת העומר · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וסליחות · ראה עוד »

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וסברא · ראה עוד »

סדרת ספרים

ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וסדרת ספרים · ראה עוד »

סורבון

אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וסורבון · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וסידור · ראה עוד »

עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 – 25 בדצמבר 1995) היה מורה ופילוסוף יהודי-צרפתי, שהעניק בכורה לשאלת ה"אחר", וראה באתיקה "פילוסופיה ראשונית".

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ועמנואל לוינס · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ועקדת יצחק · ראה עוד »

ערוץ 7

הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וערוץ 7 · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ועל הנסים · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ועובדיה יוסף · ראה עוד »

פסק הלכה

#הפניה פסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופסק הלכה · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופסח · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופריז · ראה עוד »

פת הבאה בכיסנין

בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שאין דרך העולם "לקבוע עליה סעודה".

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופת הבאה בכיסנין · ראה עוד »

פונקציה ליניארית למקוטעין

במתמטיקה, פונקציה ליניארית למקוטעין היא פונקציה ממשית אשר מורכבת רק מהדבקה של פונקציות ליניאריות על המספרים הממשיים או חלק מהם.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופונקציה ליניארית למקוטעין · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופוסק · ראה עוד »

פוסט-דוקטורט

פוסט-דוקטורט (בקיצור: פוסט-דוק ובעברית בתר-דוקטורט) הוא תקופת לימודים ומחקר עצמאי שנעשית אחרי קבלת תואר דוקטור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופוסט-דוקטורט · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופורים · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ופיוט · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וצרפת · ראה עוד »

צרפת החופשית

צרפת החופשית (בצרפתית: France libre) הוא כינוי לכוחות הצרפתיים שלחמו נגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר במלחמת העולם השנייה, כצבא מאורגן בראשות הגנרל שארל דה גול בין 1940 ו-1945.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וצרפת החופשית · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צדקתך

#הפניה צדקתך צדק.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וצדקתך · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וציונות דתית · ראה עוד »

קראטה

קראטה (ביפנית) היא אמנות לחימה יפנית-אוקינאווית מודרנית (גנדאי בודו) וספורט לחימה שהתפתחה מקבוצה של כמה עשרות אמנויות לחימה בעלות שורשים היסטוריים קרובים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וקראטה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וקריאת ההלל · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וקבלת שבת · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וקדיש · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וקידוש · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וראש השנה · ראה עוד »

רשב"ץ

#הפניה שמעון בן צמח דוראן.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורשב"ץ · ראה עוד »

רחמים

אשה מרחמת על אנשים עניים רחמים הם מצב רגשי חברתי, המתעורר בתגובה למצוקתו של אחר, ומדרבן את הפרט לעזור לבעל המצוקה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורחמים · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורב · ראה עוד »

רבנן סבוראי

#הפניה סבוראים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורבנן סבוראי · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורבנו תם · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ורי"ף · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושמיטה · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושלום משאש · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושלוש רגלים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת אבינו מלכנו

ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת החדש

#הפניה תפלת החדש.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילת החדש · ראה עוד »

תפילת הדרך

פירט, 1738 תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743 תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשת האדם מהאלוהים שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו בדרכו.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילת הדרך · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילה · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותפילין · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותקיעת שופר · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותלמוד · ראה עוד »

תביעת דיבה

#הפניה לשון הרע#במשפט הישראלי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ותביעת דיבה · ראה עוד »

לוי סעדיה נחמני

הרב לוי סעדיה נחמני (י"א באדר א' ה'תרפ"א, 19 בפברואר 1921 – ז' בשבט ה'תשנ"ה 8 בינואר 1995) היה רב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ולוי סעדיה נחמני · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וליל הסדר · ראה עוד »

חאאן

חָאאֵן (בספרדית: Jaén) היא עיר באנדלוסיה שבדרום ספרד.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחאאן · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחנוכה · ראה עוד »

חצות

שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחצות · ראה עוד »

חגורה שחורה

חגורות שחורות בטאקוונדו חגורה שחורה היא דרגה במספר אמנויות לחימה אסייתיות, לרוב מקורן ביפן.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחגורה שחורה · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחול המועד · ראה עוד »

חול המועד פסח

#הפניה חול המועד.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחול המועד פסח · ראה עוד »

חובש קרבי

#הפניה חובש#חובש קרבי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחובש קרבי · ראה עוד »

חוות דעת

חוות דעת היא הצגה (בדרך כלל בכתב) של עמדתו של מומחה ביחס לנושא מסוים, חוות הדעת נכתבת לעיתים ביוזמת המומחה המבקש להביע את דעתו בנושא, אך בדרך כלל היא נכתבת על פי הזמנתו של גורם הזקוק לחוות דעת זו, כגון ועדה ציבורית הבוחנת נושא מסוים, חולה הזקוק לחוות דעת של רופא אודות מצב בריאותו, וכדומה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחוות דעת · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחיפה · ראה עוד »

חיל הרפואה

חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא החיל העוסק ברפואה וכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחיל הרפואה · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחילונים · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובני ברק · ראה עוד »

בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »

בראשית ברא

בראשית ברא הוא ספרו של פרופ' נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, המנסה ליישב את הסתירות בין המדע ובין התורה לגבי בריאת העולם והתפתחות החיים התבוניים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובראשית ברא · ראה עוד »

ברוך הגבר (ספר)

"ברוך הגבר - ספר זיכרון לקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד" הוא ספר לזכרו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שבו גם נהרג.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וברוך הגבר (ספר) · ראה עוד »

ברוך הוא וברוך שמו

ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »

ברכת בורא מיני מזונות

ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת-שועל), שמזינים את האדם, וכן על תבשיל ומאפה מאורז.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וברכת בורא מיני מזונות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת הגומל

בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וברכת הגומל · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובשר בחלב · ראה עוד »

בחדרי חרדים

בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובחדרי חרדים · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ובית המשפט העליון · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וגאונים · ראה עוד »

גיל פרישה

גיל פרישה הוא הגיל שבו זכאי אדם לפרוש מעבודתו מחמת גילו ולקבל פנסיה וזכויות נוספות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וגיל פרישה · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ודת ומדע · ראה עוד »

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ודתיים לאומיים · ראה עוד »

דוקטורט

#הפניהדוקטור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ודוקטורט · ראה עוד »

דוד זיני

דוד זיני (נולד ב-9 בינואר 1974) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ומפקד הגיס המטכ"לי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ודוד זיני · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תש"ס · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תש"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תש"ו · ראה עוד »

ה'תשס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תשס"א · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תשס"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תשס"ב · ראה עוד »

ה'תשע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וה'תשע"ו · ראה עוד »

הארגון לשחרור פלסטין

הארגון לשחרור פלסטין (בערבית: منظمة التحرير الفلسطينية, תעתיק מדויק: מֻנַטַ'מַת אלתַחְריר אלפלסטיניה, תרגום מילולי: ארגון השחרור הפלסטיני), הידוע יותר בראשי התיבות שלו אש"ף (באנגלית: PLO), הוא ארגון-גג המאגד כמה תנועות לאומיות פלסטיניות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והארגון לשחרור פלסטין · ראה עוד »

הסכמי אוסלו

ראש הממשלה יצחק רבין, יאסר ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון בעת לחיצת היד ב-13 בספטמבר 1993 הסכמי אוסלו (באופן רשמי: "הסכם העקרונות") הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והסכמי אוסלו · ראה עוד »

הפקולטה למתמטיקה (הטכניון)

הפקולטה למתמטיקה של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1950, והיא עוסקת במחקר מתמטי ובהכשרה של מתמטיקאים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והפקולטה למתמטיקה (הטכניון) · ראה עוד »

הרשב"ץ

#הפניה שמעון בן צמח דוראן.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והרשב"ץ · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השקפת עולם

טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והשקפת עולם · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והתרת נדרים · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והבדלה · ראה עוד »

הבית היהודי

הבית היהודי הייתה מפלגה ציונית דתית-לאומית וסיעה בכנסת, המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והבית היהודי · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והגדה של פסח · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הוסמך לרבנות

#הפניה סמיכה לרבנות.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני והוסמך לרבנות · ראה עוד »

כפרות

משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וכפרות · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כלבו (מקומון)

כלבו (או בשמו המלא "כלבו – חיפה והצפון") הוא מקומון חיפאי, מקומון זה הוא השני הכי ותיק בישראל (אחרי "ערב ערב באילת"), ויוצא לאור מאז שנת 1974.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וכלבו (מקומון) · ראה עוד »

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וכזית · ראה עוד »

כיפה (אתר אינטרנט)

כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

י"ד באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וי"ד באב · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וישראל · ראה עוד »

ישראל יעקב אלגאזי

הרב ישראל יעקב אלגאזי (ה'ת"ם, 1680 – י' בתמוז ה'תקט"ז, 1756), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1755) ועד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וישראל יעקב אלגאזי · ראה עוד »

ישיבת אור וישועה

ישיבת אור וישועה היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה בראשות הרב ד"ר אליהו רחמים זייני בנווה שאנן בחיפה.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני וישיבת אור וישועה · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ויהדות · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהושע בן פרחיה

יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ויהושע בן פרחיה · ראה עוד »

יהודה ליאון אשכנזי

#הפניה יהודא ליאון אשכנזי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ויהודה ליאון אשכנזי · ראה עוד »

11 באוגוסט

11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה־33 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו11 באוגוסט · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1946 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1962 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1970 · ראה עוד »

1979

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1979 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1980 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1982 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו1992 · ראה עוד »

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

חָדָשׁ!!: אליהו רחמים זייני ו2001 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליהו_רחמים_זייני

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »