גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
306 יחסים: מנדלי מוכר ספרים, מניין לחורבן הבית, מסכת מוות, מצבה, מצווה, מקוה ישראל, מרסיי, מרד, מרוקו, מרכז עסקים ראשי, מרכז ההסברה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה חובב, משה בר-נסים, משה הלוי, מתי כספי, מלחמת השפות, מבשרת ציון (עיתון), מוסר (הלכה), מוסד ביאליק, מושבה, מכתב אהבה, מימן, מיסיון, מיתוס, מילון, מילון בן-יהודה, מיטאו, ארץ ישראל, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אשכנזים, אלג'יר, אליעזר בן-יהודה (שיר), אליעזר יערי, אחד העם, אבן יהודה, אבראהים פאשא, אברהם יערי, אבישי בן חיים, אהוד בן-יהודה, אומה, אונסק"ו, אוניברסיטת תל אביב, אורי קציר, אוגדה, אינטרנט, איסטנבול, איתמר בן אב"י, איתמר בן-אב"י, נס ציונה, ..., נסים בכר, נפתלי הרץ טור-סיני, נתן גורן, סמל, ספר לימוד, ספרות, ספרות תורנית, סופר, סוציאליזם, סולטאן, עם עובד, עם הספר (הוצאת ספרים), עקיבה יוסף שלזינגר, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית בעברית, עגבנייה, עולם קטן (כתב עת לילדים), עיתונאי, עיתונות צהובה, עיתונות יהודית היסטורית, פסנתר, פרץ סמולנסקין, פרויקט בן-יהודה, פריז, פלך וילנה, פטיפון, פולוצק, פיליפ לנגסטף אורד גיא, צנזורה, צרפתית, צבא האימפריה הרוסית, צבי נרקיס, ציונות, קרל נטר, קריינות, קהיר, קונסטנטינופול, קורלנד, קול ישראל, ראש ישיבה, ראשון לציון, ראובן סיוון, רפואה, רחוב אתיופיה, רחוב בן-יהודה (ירושלים), רוסית, רוקח, רוברט סנט ג'ון, רוביק רוזנטל, ש. בן-ציון, שמרנות, שמואל הלר, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שם עט, שנת שמיטה, שפת אם, שפה רשמית, שפה ברורה, שפות שמיות, שתדלנות, שלמה הרמתי, שטעטל, שחפת, שחיתות, שוק הכתנים, שוחרר בערבות, שוחד, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תעודת בגרות, תפילה (יהדות), תרמ"ט, תרנ"ג, תרנ"ד, תרפ"ג, תרגום, תרי"ח, תלמוד תורה, תחדיש, תחום המושב, תחיית הלשון העברית, תחיית ישראל, תוכנית אוגנדה, לאה אבושדיד, לאומיות, לטביה, לוז'קי, לימוד תורה, טקס הדלקת המשואות, זאב ענר, זכרונות ארץ ישראל, חמצן, חמדה בן-יהודה, חנקן, חנוכה, חרם חברתי, חבצלת (כתב עת), חברת עזרה של יהודי גרמניה, חברה קדישא, חוה אלברשטיין, חינוך, חיים נחמן ביאליק, חיים באר, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, ברוך בן יצחק מיטרני, בתי ספר, בלארוס, בלשנות, בוריס שץ, בית הספר חביב, בית הסראייה (ירושלים), בית הקברות בהר הזיתים, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי, ביוגרפיה, ביירות, גפרור, גצל זליקוביץ, גרמנית, גרסת כיסוי, גלובס, גלובוק, גולדינגן, גוגל (חברה), גיל חובב, דמוקרטיה, דקדוק, דרורה בן אב"י, דרכון, דב ליפץ, דבורה עומר, דבורה בן יהודה, דבורה בן-יהודה, דוד ילין, דוד יודילביץ, דוד יודילוביץ, דודל, דינבורג, דיפתריה, ה'תרפ"ג, ה'תרי"ח, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המגיד, האקדמיה ללשון העברית, הארכיון הציוני המרכזי, האומות המאוחדות, האימפריה הרוסית, הנציב העליון, הספרייה הלאומית, הסתה, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העברית (כתב עת), העדה החרדית, העיר העתיקה, הפועל הצעיר (עיתון), הצבי, הצהרת בלפור, הראשון לציון, הראי"ה קוק, הרברט סמואל, השקפה (כתב עת), השרון, השחר, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, החסידות, החלמה, החלוקה, החכם באשי, החייאת שפה, הברון רוטשילד, הבכור לבית אב"י, הגייה אשכנזית, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת רשפים, היסטוריון, היישוב הישן, ועד הלשון העברית, וינה, כ"א בטבת, כ"ו בכסלו, כתב עת, כתיב, כל ישראל חברים, כופר (אמונה דתית), כינוי גנאי, יעקב שאול אלישר, יעקב שרתוק, יפו, ירון לונדון, ירושלים, ישראל דב פרומקין, ישיבה, יד יצחק בן-צבי, ידיעות ספרים, יהדות, יהדות ספרד, יהדות חרדית, יהושע חנא רבניצקי, יהודה לייב גורדון, יהודה גור, יהודה המכבי, יהודים, יואב קרני, יום הלשון העברית, יוסף קלוזנר, יוסף לנג, יוסף חיים ברנר, יוסף הלוי, יידיש, 11 בינואר, 12 בדצמבר, 16 בדצמבר, 18 במרץ, 1858, 1871, 1873, 1874, 1877, 1878, 1879, 1880, 1881, 1882, 1884, 1889, 1890, 1891, 1892, 1893, 1894, 1895, 19 בפברואר, 1912, 1913, 1914, 1919, 1922, 1936, 1957, 1959, 2 במרץ, 2007, 2008, 2013, 25 בנובמבר, 28 בנובמבר, 31 ביולי, 5 בדצמבר, 7 במרץ, 7 בינואר. להרחיב מדד (256 יותר) »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »
מסכת מוות
#הפניה מסכת מת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומסכת מוות · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומצבה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומצווה · ראה עוד »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומקוה ישראל · ראה עוד »
מרסיי
נמל מרסיי על רקע "כנסיית נוטרדאם גארדה" בזיליקה מפוארת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, שבראשה פסל מוזהב – הבתולה מריה של לוקן. מבט כללי על מרסיי הכנסייה הרפורמית מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרסיי · ראה עוד »
מרד
איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרד · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרוקו · ראה עוד »
מרכז עסקים ראשי
מנהטן בלילה מרכז העיר פרנקפורט מרכז עסקים ראשי (מע"ר) הוא מונח מתחום הגאוגרפיה העירונית, המתייחס למרכזה העסקי-פיננסי והמינהלי של עיר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרכז עסקים ראשי · ראה עוד »
מרכז ההסברה
המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים הוא הזרוע הביצועית של ועדת השרים לסמלים וטקסים ושל הממשלה בכל הנוגע לתכנון ולביצוע הטקסים והאירועים הממלכתיים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרכז ההסברה · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משה חובב
משה חובב (7 בפברואר 1930, ט' בשבט תר"צ - 2 באוקטובר 1987, ט' בתשרי תשמ"ח) היה מבכירי קרייני החדשות של קול ישראל וממניחי היסוד של קריינות הרדיו בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה חובב · ראה עוד »
משה בר-נסים
משה בר-נסים (1 במרץ 1882 – 21 בדצמבר 1926) היה ממחוללי החייאת השפה העברית, עוזרו הלשוני ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת מילון בן יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה בר-נסים · ראה עוד »
משה הלוי
לוחית זיכרון על ביתם של משה הלוי ולאה דגנית ברח' דב הוז 9 בתל אביב משה הלוי (גורביץ') (26 בפברואר 1895 – 26 בדצמבר 1974) היה במאי תיאטרון ישראלי, מייסד תיאטרון "האהל".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה הלוי · ראה עוד »
מתי כספי
מתי כספי (נולד ב-30 בנובמבר 1949) הוא מוזיקאי ישראלי רב תחומי: מלחין, מעבד, מתזמר, מפיק ומנהל מוזיקלי, רב-נגן וזמר מבצע.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומתי כספי · ראה עוד »
מלחמת השפות
ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומלחמת השפות · ראה עוד »
מבשרת ציון (עיתון)
מבשרת ציון הוא העיתון הראשון שאליעזר בן-יהודה הוציא לאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומבשרת ציון (עיתון) · ראה עוד »
מוסר (הלכה)
מוֹסֵר (במקור: מסור) הוא מונח הלכתי המתייחס למי שגורם לאדם מישראל או לממונו להימסר בידי גורם בעל כוח, בעיקר שאינו יהודי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומוסר (הלכה) · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומושבה · ראה עוד »
מכתב אהבה
"שליח האהבה", מאת מארי ספרטלי סטילמן מכתב אהבה היא דרך רומנטית להבעת רגשות אהבה בצורה כתובה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומכתב אהבה · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומימן · ראה עוד »
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומיסיון · ראה עוד »
מיתוס
האופרה נבוקו מבוצעת על רקע מצדה, 2010 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירוע – מן העבר, ההווה או העתיד – אשר אף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומיתוס · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומילון · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
מיטאו
#הפניה ילגבה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומיטאו · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואשכנזים · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואלג'יר · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה (שיר)
אליעזר בן יהודה הוא שיר עברי העוסק בדמותו של אליעזר בן-יהודה, שכתב ירון לונדון, הלחין מתי כספי וביצעה במקור חוה אלברשטיין.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר בן-יהודה (שיר) · ראה עוד »
אליעזר יערי
אליעזר יערי (נולד ב-25 ביולי 1949) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר יערי · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואחד העם · ראה עוד »
אבן יהודה
אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואבן יהודה · ראה עוד »
אבראהים פאשא
איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואבראהים פאשא · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואברהם יערי · ראה עוד »
אבישי בן חיים
#הפניה אבישי בן-חיים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואבישי בן חיים · ראה עוד »
אהוד בן-יהודה
אהוד שלמה בן-יהודה (27 בנובמבר 1897, ב' בכסלו ה'תרנ"ח – 29 בנובמבר 1982, י"ג בכסלו ה'תשמ"ג) היה מילונאי עברי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואהוד בן-יהודה · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואומה · ראה עוד »
אונסק"ו
משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואונסק"ו · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אורי קציר
אורי קציר, דצמבר 2012 אורי קציר (נולד ב־22 ביולי 1968 בחיפה) הוא מורה דרך, סופר, איש תקשורת ובלוגר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואורי קציר · ראה עוד »
אוגדה
סימון נאט"ו לאוגדת חי"ר אוגדה או דיוויזיה היא יחידה צבאית שכפופה לגיס (קורפוס בלעז), מורכבת משתיים עד חמש חטיבות או רגימנטים וכוללת בדרך כלל בין 13,000 ל-20,000 חיילים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואוגדה · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואינטרנט · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואיסטנבול · ראה עוד »
איתמר בן אב"י
#הפניה איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואיתמר בן אב"י · ראה עוד »
איתמר בן-אב"י
איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »
נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונס ציונה · ראה עוד »
נסים בכר
נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונסים בכר · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונתן גורן · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסמל · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וספר לימוד · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וספרות · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וספרות תורנית · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסופר · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסוציאליזם · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסולטאן · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועם עובד · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עקיבה יוסף שלזינגר
הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית בעברית
"עברית בעברית" היא שיטה בהוראת העברית שפותחה על ידי יצחק אפשטיין.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועברית בעברית · ראה עוד »
עגבנייה
מיון עגבניות לתעשייה, גן שמואל, 1987. הפרעה גנטית בעגבנייה עגבנייה (שם מדעי: Solanum lycopersicum) היא צמח ממשפחת הסולניים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועגבנייה · ראה עוד »
עולם קטן (כתב עת לילדים)
#הפניה עולם קטון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועולם קטן (כתב עת לילדים) · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונאי · ראה עוד »
עיתונות צהובה
עיתונות צהובה (ביחיד: צהובון) הוא כינוי גנאי לעיתונות הנתפסת כבלתי-איכותית, העוסקת בעיקר ברכילות, מין ושערוריות ובהן שערוריות מין, ופונה לרגשותיו ויצריו של קהל היעד תוך שימוש בשיטות כתיבה, עריכה ועיצוב סנסציוניות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות צהובה · ראה עוד »
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »
פסנתר
צלילי נגינה על פסנתר ילדה מנגנת על פסנתר מיתרי הפסנתר פסנתר אקוסטי כיכר הפסנתר בראש העין פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בתחילת המאה ה־18.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופסנתר · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופריז · ראה עוד »
פלך וילנה
פלך וילנה (בצבע ירוק) בשנים 1843–1915 פלך וילנה (רוסית: Виленская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר וילנה (כיום בירת ליטא).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופלך וילנה · ראה עוד »
פטיפון
מנואלה לסיבוב התקליט גרמופון חשמלי '''מכונת הדיבור בתור מורה שפות'''. שאריזה של ערכת תקליטים ללימוד עברית, גרמניה, 1934 גרמופון בעבודת יד מדגם Mark Xb עם קרן בקוטר 29.5 אינץ'. יצורו של דגם זה החל בשנת 1933. הפָּטֵיפוֹן (מצרפתית: Pathéphone, ובעברית: מָקוֹל) הוא מכשיר לנגינת תקליטים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופטיפון · ראה עוד »
פולוצק
#הפניה פולאצק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופולוצק · ראה עוד »
פיליפ לנגסטף אורד גיא
פיליפ לנגסטף אורד גיא (באנגלית: Philip Langstaffe Ord Guy; 1885 - 7 בדצמבר 1952) היה ארכאולוג שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ואחרי קום המדינה פעל במסגרת מחלקת העתיקות של ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופיליפ לנגסטף אורד גיא · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצנזורה · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצרפתית · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
צבי נרקיס
צבי נרקיס עובד על בולי יום העצמאות החמישה עשר, 1963 נרקיס מציג עבודת טיפוגרפיה צבי נרקיס (קיסנר) (13 בינואר 1921 – 8 באוגוסט 2010) היה גרפיקאי ומעצב גופנים, טיפוגרף ומעצב בולים ויוצר גופנים עבריים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצבי נרקיס · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וציונות · ראה עוד »
קרל נטר
קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקרל נטר · ראה עוד »
קריינות
#הפניהקריין.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקריינות · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקהיר · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קורלנד
הכניסה לארמון רונדלה (''Rundale''), שהיה מושב דוכסי קורלנד קורלנד (לטבית: Kurzeme; אסטונית: Kuramaa; ליטאית: Kuršas; פולנית: Kurlandia; גרמנית: Kurland; רוסית: Курляндия) הוא מחוז היסטורי שהתקיים בעבר על שטח הנמצא כיום בתחומי לטביה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקורלנד · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקול ישראל · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראשון לציון · ראה עוד »
ראובן סיוון
ראובן סיוון (סילמן) (י"ג בתמוז תרע"ב, 28 ביוני 1912 – כ"א בכסלו תשנ"ה, 23 בנובמבר 1994) היה מחנך ובלשן, חוקר, עורך ומתרגם, בוגר הגימנסיה העברית ירושלים ובית המדרש למורים העברי מיסודו של דוד ילין ומראשוני התשבצאים העברים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראובן סיוון · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורפואה · ראה עוד »
רחוב אתיופיה
אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב אתיופיה · ראה עוד »
רחוב בן-יהודה (ירושלים)
רחוב המלך ג'ורג' רחוב המלך ג'ורג' המדרחוב בצילום מקצהו המערבי המדרחוב בערב, 2016 פיגוע ברחוב בן-יהודה, 22 בפברואר 1948 מטריות תלויות מכסות מלמעלה מקשטות את הרחוב רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב בן-יהודה (ירושלים) · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורוסית · ראה עוד »
רוקח
רוקחת בזמביה רוקחת מנות של תרופות כימותרפיות (2016) רוקח עם לקוחה במאלי (2018) רוקח הוא אדם העוסק ברוקחות - לרוב, בעל תואר בוגר ברוקחות (B.Sc.Pharm), לפחות (או תואר מקביל).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורוקח · ראה עוד »
רוברט סנט ג'ון
רוברט סנט ג'ון - שדר רדיו NBC, במלחמת העולם השנייה רוברט סנט ג'ון בשנות השישים לחייו רוברט סנט ג'ון (באנגלית: Robert William St. John; 9 במרץ 1902 - 6 בפברואר 2003) היה סופר, עיתונאי ושדרן רדיו אמריקאי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורוברט סנט ג'ון · ראה עוד »
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורוביק רוזנטל · ראה עוד »
ש. בן-ציון
לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וש. בן-ציון · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמרנות · ראה עוד »
שמואל הלר
הרב שמואל הלר (העליר) (תקמ"ו, 1785 – תרמ"ד, 1884) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה, והצליח לשקם את צפת מהריסותיה ולשמרה כמרכז החסידות בארץ במאה התשע-עשרה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמואל הלר · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושם עט · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושנת שמיטה · ראה עוד »
שפת אם
שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושפת אם · ראה עוד »
שפה רשמית
שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושפה רשמית · ראה עוד »
שפה ברורה
תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושפה ברורה · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושפות שמיות · ראה עוד »
שתדלנות
#הפניה שדלנות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושתדלנות · ראה עוד »
שלמה הרמתי
שלמה הרמתי שלמה הרמתי (20 במרץ 1928- 19 במרץ 2015) היה מומחה לחינוך לשוני, שתרם לגיבוש שיטות הוראה - למשרד החינוך, לצה"ל ולמרכזים של החינוך היהודי ברחבי תפוצות ישראל - פיתח שיטות להוראת עברית כשפת אם וכלשון נוספת - מגן-הילדים ועד האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושלמה הרמתי · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושטעטל · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושחפת · ראה עוד »
שחיתות
מפת העולם לפי מדד השחיתות, שנת 2018 האמנה נגד שחיתות שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש, אם היא נעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או בכל עמדה סמכותית אחרת, כאשר אנו מתבססים על תחומי הפילוסופיה, התאולוגיה והמוסר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושחיתות · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושוק הכתנים · ראה עוד »
שוחרר בערבות
#הפניה שחרור בערבות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושוחרר בערבות · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושוחד · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תעודת בגרות
גיליון ציונים הנשלח לנבחנים לפני תעודת הבגרות תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה במילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותעודת בגרות · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תרמ"ט
#הפניה ה'תרמ"ט.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרמ"ט · ראה עוד »
תרנ"ג
#הפניה ה'תרנ"ג.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרנ"ג · ראה עוד »
תרנ"ד
#הפניה ה'תרנ"ד.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרנ"ד · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרפ"ג · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרגום · ראה עוד »
תרי"ח
#הפניה ה'תרי"ח.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרי"ח · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחדיש · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחום המושב · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תחיית ישראל
פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחיית ישראל · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לאה אבושדיד
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן-חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מצבת הקבר בהר הזיתים לאה אבושדיד (בן-אב"י) (1889 - 15 בפברואר 1982) הייתה אשתו של איתמר בן-אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולאה אבושדיד · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולאומיות · ראה עוד »
לטביה
לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולטביה · ראה עוד »
לוז'קי
לוז'קי (בלארוסית: Лужкі) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולוז'קי · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולימוד תורה · ראה עוד »
טקס הדלקת המשואות
מדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. יום העצמאות ה-40, 1988 טקס הדלקת המשואות לחגיגות ה-30 למדינת ישראל, בניהולו של יהודה אילן 1978 טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח רשמית את חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וטקס הדלקת המשואות · ראה עוד »
זאב ענר
זאב עָנֵר (14 באפריל 1933 - 7 בספטמבר 2018) היה שדרן רדיו ומחבר ספרי עיון ישראלי, שכתב בעיקר על תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וזאב ענר · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחמצן · ראה עוד »
חמדה בן-יהודה
אפיטף על המצבה של חמדה בן-יהודה חמדה בן-יהודה (7 באפריל 1873, י' בניסן התרל"ג – 25 באוגוסט 1951, כ"ג באב תשי"א) הייתה סופרת, עיתונאית, אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, ואחותה הצעירה של אשתו הראשונה, דבורה בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחמדה בן-יהודה · ראה עוד »
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחנקן · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחנוכה · ראה עוד »
חרם חברתי
חרם חברתי הוא סוג של נידוי חברתי של אדם, המתבטא באופנים שונים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחרם חברתי · ראה עוד »
חבצלת (כתב עת)
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »
חברת עזרה של יהודי גרמניה
ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחברה קדישא · ראה עוד »
חוה אלברשטיין
חוה אלברשטיין מופיעה בפני חיילים פצועים, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית חוה אלברשטיין באירוע שלוש שנים לבית התפוצות, 1981. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית חוה אלברשטיין (נולדה כאווה אלברשטָיין ב-8 בדצמבר 1946 בשצ'צ'ין, פולין) היא זמרת-יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, סופרת ושחקנית ישראלית, הפעילה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחוה אלברשטיין · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחינוך · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים באר
נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים באר · ראה עוד »
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
#הפניה בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים · ראה עוד »
ברוך בן יצחק מיטרני
#הפניה ברוך מיטרני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וברוך בן יצחק מיטרני · ראה עוד »
בתי ספר
#הפניה בית ספר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובתי ספר · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובלארוס · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובלשנות · ראה עוד »
בוריס שץ
בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובוריס שץ · ראה עוד »
בית הספר חביב
שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הספר חביב · ראה עוד »
בית הסראייה (ירושלים)
#הפניה ארמון הגבירה טונשוק קטגוריה:בתי ממשל עותמאני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הסראייה (ירושלים) · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי
#הפניה בתי הכנסת הספרדיים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וביוגרפיה · ראה עוד »
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וביירות · ראה עוד »
גפרור
גפרור דולק חפיסות גפרורים מסוגים שונים גפרורי דונג שיוצרו בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה גפרור הוא מקל עץ או קרטון המצופה בקצהו בזרחן ומחמצן כלשהו ומשמש להצתת אש על ידי חיכוך שלו במשטח כלשהו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגפרור · ראה עוד »
גצל זליקוביץ
גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגצל זליקוביץ · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגרמנית · ראה עוד »
גרסת כיסוי
גרסת כיסוי או קאבר (באנגלית: Cover version) היא יצירה מחודשת של שיר של אמן אחד על ידי אמן אחר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגרסת כיסוי · ראה עוד »
גלובס
גלובס הוא עיתון יומי ואתר חדשות כלכלי ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגלובס · ראה עוד »
גלובוק
#הפניה גלובוקי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגלובוק · ראה עוד »
גולדינגן
#הפניה קולדיגה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגולדינגן · ראה עוד »
גוגל (חברה)
חברת גוגל (באנגלית: Google LLC) היא חברת טכנולוגיה אמריקאית רב־לאומית, בבעלות חברת האם אלפאבית. חברת גוגל, מתמחה בשירותים ומוצרים הקשורים לאינטרנט, הכוללים טכנולוגיות פרסום מקוון, מנוע חיפוש, מחשוב ענן, תוכנה וחומרה. עיקר הכנסותיה מגיע מפרסום ברשת, דרך שירותי הפרסום שלה - Google Ads (לשעבר AdWords). החברה הוקמה בספטמבר 1998 על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, בעת שלמדו באוניברסיטת סטנפורד, והפכה לחברה ציבורית באוגוסט 2004. בהצהרת הכוונות הרשמית של החברה היא "לארגן את כלל המידע העולמי ולהופכו לנגיש ויעיל לכלל העולם". חברת הייעוץ גרטר העריכה כי גוגל עושה שימוש ביותר ממיליון שרתי אירוח ברחבי העולם, ושבכל יום שרתי גוגל מטפלים ביותר ממיליארד שאילתות חיפוש וביותר מ־24 פטה־בית של מידע שנוצר על ידי משתמשים בשלל שירותיה של גוגל. החברה מציעה מגוון מוצרי אינטרנט, כגון: שירות הדואר האלקטרוני "ג'ימייל", אתר הווידאו "YouTube" ואתר הבלוגים Blogspot של חברת Blogger, שנרכשה על ידי גוגל בשנת 2003. גוגל מציעה גם תוכנות שולחניות כגון: דפדפן האינטרנט "גוגל כרום", תוכנת ארגון ועריכת תמונות – "Google Photos" ותוכנת מסרים מיידיים – "Google Chat". גוגל מובילה את פיתוחה של מערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים "אנדרואיד", מערכת ההפעלה למחשבים "Chrome OS" מערכת ההפעלה לטלוויזיות Android TV. האתר הראשי של גוגל, google.com, הוא האתר הנצפה ביותר באינטרנט, ובין רשימת 100 האתרים הנצפים ביותר בעולם. בבעלותה גם אתרים נוספים כגון YouTube, Blogger ו־Orkut. החברה היא אחת מחמש חברות הביג טק - חברות טכנולוגיית המידע הגדולות ביותר בארצות הברית. מרכזיותה של החברה בשוק האינטרנט העולמי גוררת עניין רב בתרבות העולמית ופעילותה מסוקרת בחדשות תדיר. החברה זכתה אף לביקורות בשלל נושאים, בין היתר בענייני פרטיות, זכויות יוצרים וצנזורה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגוגל (חברה) · ראה עוד »
גיל חובב
גיל חובב (נולד ב-17 במרץ 1962) הוא מגיש טלוויזיה, עיתונאי, מבקר מסעדות, מחבר ספרי בישול וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגיל חובב · ראה עוד »
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודמוקרטיה · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודקדוק · ראה עוד »
דרורה בן אב"י
דרורה בן אב"י (22 באוקטובר 1922 – 31 בדצמבר 1981) הייתה מוותיקות עובדי קול ישראל, מנהלת חטיבת התוכניות הקלות במשך שנים רבות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודרורה בן אב"י · ראה עוד »
דרכון
דרכון אמריקאי ביומטרי חותמות בדרכון דַּרְכּוֹן הוא תעודה ציבורית המונפקת על ידי מדינה או רשות אוטונומית עבור אזרחיה (ולפעמים גם עבור אלה שאינם אזרחיה), אשר משמשת בעת מעבר גבולות בין-מדינתיים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודרכון · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודב ליפץ · ראה עוד »
דבורה עומר
בילדותה, עם אביה משה מוסנזון דבורה מוסנזון בגיל 19 דבורה עומר (9 באוקטובר 1932 – 2 במאי 2013) הייתה סופרת ילדים ונוער ישראלית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודבורה עומר · ראה עוד »
דבורה בן יהודה
#הפניה דבורה בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודבורה בן יהודה · ראה עוד »
דבורה בן-יהודה
דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוד ילין · ראה עוד »
דוד יודילביץ
#הפניה דוד יודילוביץ.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוד יודילביץ · ראה עוד »
דוד יודילוביץ
דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוד יודילוביץ · ראה עוד »
דודל
#הפניה גוגל דודל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודודל · ראה עוד »
דינבורג
#הפניה דאוגבפילס.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודינבורג · ראה עוד »
דיפתריה
דִּיפְתֶרְיָה (באנגלית: Diphtheria; בעברית: קָרֶמֶת או אַסְכָּרָה) היא מחלה התוקפת בדרך כלל את דרכי הנשימה העליונות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודיפתריה · ראה עוד »
ה'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וה'תרפ"ג · ראה עוד »
ה'תרי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וה'תרי"ח · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמאה ה-20 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמגיד · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארכיון הציוני המרכזי
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »
האומות המאוחדות
האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאומות המאוחדות · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והנציב העליון · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסתה
כרטיס סים בפולין עם סיסמת הקמפיין נגד דברי שטנה "למילים יש כוח, השתמש בהן בחוכמה" הסתה היא ניסיון לשכנע אדם או קבוצת בני אדם לבצע מעשה שלילי, בדרך כלל פשע.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והסתה · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעלייה השנייה · ראה עוד »
העברית (כתב עת)
עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, המופץ כארבע פעמים בשנה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעברית (כתב עת) · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעדה החרדית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעיר העתיקה · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והצבי · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והצהרת בלפור · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והראשון לציון · ראה עוד »
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והראי"ה קוק · ראה עוד »
הרברט סמואל
לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והרברט סמואל · ראה עוד »
השקפה (כתב עת)
כתב העת "השקפה" השקפה היה כתב עת שיצא לאור על ידי אליעזר בן-יהודה בין השנים 1896–1908 (עם הפסקה של שנה וחצי בין אמצע 1900 ועד 1902).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והשקפה (כתב עת) · ראה עוד »
השרון
מפת השרון מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר. השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והשרון · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והשחר · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
החסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחסידות · ראה עוד »
החלמה
ילדים המחלימים מניתוח אורתופדי, צילום משנת 1965 החלמה (נקרא גם "התאוששות") הוא תהליך של שיפור הדרגתי בבריאות האדם לאחר שחלה במחלה, או נפצע והיא מתרחשת כאשר החולה חוזר לבריאותו או מרגיש טוב יותר כחלק ממנגנון הריפוי העצמי של גוף האדם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחלמה · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחלוקה · ראה עוד »
החכם באשי
#הפניה חכם באשי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחכם באשי · ראה עוד »
החייאת שפה
אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, בסביבות 1912 החייאת שפה (נקראת גם התחדשות שפה) הוא תהליך מכוון שבו מנסים לעצור תהליך הכחדה של שפה או להחזיר לשימוש שפה שנכחדה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחייאת שפה · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והברון רוטשילד · ראה עוד »
הבכור לבית אב"י
הבכור לבית אב"י (הבכור לבית אליעזר בן-יהודה) הוא ספר מאת הסופרת דבורה עומר שיצא לאור בשנת 1967, עיבוד ספרותי להתרחשות אמיתית שנכתב בעקבות מחקר מעמיק בשיתוף משפחת בן יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והבכור לבית אב"י · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת רשפים
#הפניה רשפים (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והוצאת רשפים · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיסטוריון · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיישוב הישן · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וועד הלשון העברית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ווינה · ראה עוד »
כ"א בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכ"א בטבת · ראה עוד »
כ"ו בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכ"ו בכסלו · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכתב עת · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכתיב · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכל ישראל חברים · ראה עוד »
כופר (אמונה דתית)
#הפניה כפירה (דת).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכופר (אמונה דתית) · ראה עוד »
כינוי גנאי
כינוי גנאי או שם גנאי הוא שם המומצא לאדם, לקבוצת אנשים, לבעל חיים או לחפץ, נוצר למטרות ביזוי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכינוי גנאי · ראה עוד »
יעקב שאול אלישר
הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »
יעקב שרתוק
עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויפו · ראה עוד »
ירון לונדון
ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וירון לונדון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וירושלים · ראה עוד »
ישראל דב פרומקין
#הפניה ישראל דוב פרומקין.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וישראל דב פרומקין · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וישיבה · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהדות · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה גור · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה המכבי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודים · ראה עוד »
יואב קרני
יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויואב קרני · ראה עוד »
יום הלשון העברית
כרזה ליום הלשון העבריתתמונה להחלפה יום השפה העברית, החל בתאריך כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, הוא יום מודעות המצוין מדי שנה במדינת ישראל לקידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויום הלשון העברית · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף לנג
יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף לנג · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף הלוי
פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף הלוי · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויידיש · ראה עוד »
11 בינואר
11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו11 בינואר · ראה עוד »
12 בדצמבר
12 בדצמבר הוא היום ה-346 בשנה, (347 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו12 בדצמבר · ראה עוד »
16 בדצמבר
16 בדצמבר הוא היום ה־350 בשנה (351 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו16 בדצמבר · ראה עוד »
18 במרץ
18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו18 במרץ · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1858 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1871 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1873 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1874 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1877 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1878 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1879 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1880 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1881 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1882 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1884 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1889 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1891 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1892 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1893 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1894 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1895 · ראה עוד »
19 בפברואר
19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו19 בפברואר · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1912 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1913 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1914 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1919 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1922 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1936 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1957 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1959 · ראה עוד »
2 במרץ
2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו2 במרץ · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו2007 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו2008 · ראה עוד »
2013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו2013 · ראה עוד »
25 בנובמבר
25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו25 בנובמבר · ראה עוד »
28 בנובמבר
28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו28 בנובמבר · ראה עוד »
31 ביולי
31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו31 ביולי · ראה עוד »
5 בדצמבר
5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו5 בדצמבר · ראה עוד »
7 במרץ
7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו7 במרץ · ראה עוד »
7 בינואר
7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו7 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליעזר_בן-יהודה
